חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מחאת האוהלים – תוכנית ראש הממשלה לשוק הדיור, השוק החופשי אינו הפתרון – השוק החופשי הוא הבעיה

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב, שיכון ושלטון מקומי ב 27.07.11 6:06

ניתוח ראשוני של תוכנית ראש הממשלה לפתרון משבר הדיור כפי שהוצגה ב- 26.7.11

מאת: אמנון פורטוגלי

ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג במסיבת עיתונאים בהולה את תכנית החירום לשוק הנדל"ן.

לפי התכנית:

  • ייבנו 10,000 יחידות דיור חדשות לסטודנטים במעונות, כאשר מחיר הקרקע יהיה אפס. הבניה תעשה במכרז הפוך מסוג BOT (בנייה הפעלה, והעברה בחזרה לממשלה), לפיו מי שייתן את המחיר הזול ביותר לשכר דירה יזכה.
  • התוכנית כוללת גם שווק קרקע לבניית אלפי יחידות דיור חדשות במטרה להוביל לשכירות מוזלת לכלל האוכלוסייה, כאשר ההנחה על הקרקע תהיה בשיעור של 25% עד 100%. לפי המתווה של בניית פרויקטים של דירות להשכרה, 30% מערך הקרקע ייקבע כתשלום קבוע.  תתאפשר מכירתן של 40% מהדירות בשוק החופשי, 40% מהדירות יושכרו במחיר מפוקח ו-20% במחיר שאינו מפוקח.
  • יוצע מתווה נוסף לפיו 100% מהמתחם ייועד להשכרה ומחיר הקרקע יהיה בגובה של עד 75% מערך הקרקע, 75% מהשכירות תהיה מפוקחת ו-25% בשכירות בשוק החופשי.
  • בדיור למכירה למשתכן תינתן 50% הנחה מערך השמאי על הקרקע ליחידת דיור, ומכרז הפוך, יזם שיציע את מחיר הבנייה למ"ר הנמוך ביותר יזכה. לא ברור אם תוכנית זו מיועדת אך ורק לזכאי משרד השיכון, או שהיא מיועדת לכלל האוכלוסייה עם עדיפות ליוצאי צבא.

אלו הן תוכניות שנשמעות טוב וללא ספק אם תבוצענה עשויות לעזור בבלימת ואף בהורדה מסוימת של מחירי הדיור. עם זאת, במבט ראשון, יש להן כמה חסרונות מהותיים. ברמה הכללית, נקודת המוצא של התוכנית היא דיור כמוצר, כסחורה ולא שהזכות לדיור נאות אמורה להבטיח לכל אדם דיור בר השגה, (זכות שמדינת ישראל, כמו מרבית מדינות העולם, מחוייבת לה), התוכניות מסתמכות על השוק החופשי שכשל, ואין פתרון למגוון הבעיות הקטנות המעכבות את הבניה, בין השאר הצורך ברפורמה בהליכי התכנון והבניה, שינויים בחוקי הבנייה השונים, תאום בין המשרדים הנוגעים בדבר וכו'.  בנוסף, מעבר לניסיון הבוטה 'לקנות' את הסטודנטים, אין בתוכנית בשורה גדולה לכלל האוכלוסיה. יש בתוכנית תמריצים ליזמים ולא לרוכשים או לשוכרים, הפרטה של קרקעות המדינה לבעלי ההון, והסתמכות מלאה על השוק החופשי. פעולות אלו יחייבו הקמת מנגנון פיקוח ורגולציה נרחב.  נראה שאין בהכרזה שום דבר מהותי חדש, נשארים בגישות הקיימות, לא מטפלים בשורש הבעיה אלא מציעים מעין פתרון קוסמטי, יותר מאותו הדבר.

התוכנית מטבעה עדיין לא 'סגורה' בפרטים, ולכן קשה כיום לתת מספרים לגבי מחיר דירה ושכר דירה בעקבות התוכנית.  עם זאת בהשוואה להצעתי 'מתווה לפתרון בעיית הדיור' , אפשר להעריך ששכר הדירה על פי תוכנית נתניהו יהיה יותר מכפול בהשוואה לשכר הדירה על פי המתווה.

דירת שני חדרים בת 60 ממ"ר שתעלה 240,000 שקל לפי המתווה (לפי 4,000 שקל לממ"ר בניה להשכרה ברמה גבוהה משיקולי אחזקה), תתומחר לפי כ-280,000 ע"י היזם בתוספת הרווח היזמי המקובל. היזם ירצה החזר הון של 8% – 10% על השקעתו ובהנחה שהפרויקט יהיה ל-20 שנים, התשלום החודשי – שכר הדירה, יהיה בתחום של 2,200 עד 2,800 שקל לחודש בהשוואה ל- 1,000 שקל לחודש לפי המתווה. הסיבות לפער העצום נובעות מהכנסת גופים מתווכים (היזמים) לתוכנית. גופים אלו דורשים רווח יזמי, עלות הריבית שלהם גבוהה מזו של הממשלה, החזר ההון הנדרש ע"י היזמים בתוכנית מסוג BOT, וכו'

תוכנית ראש הממשלה, כמו רוב ההצעות האחרות המוצעות כיום לבעיית הדיור, מחמיצות את הבעיה העיקרית. ההתמקדות בעצים המרובים של הבעיות הנקודתיות כמו מנהל מקרקעי ישראל, אי-כדאיות לקבלנים, ועדות מחוזיות שלא מתפקדות, מסתירה את היער המערכתי. הבעיות אינן סטיות ממערכת שיכולה לתפקד בצורה חלקה, אלא שזו עצם מהותה של המערכת הניאו ליבראלית ושל מערכת השוק החופשי ממעורבות ממשלתית.  נקודת המוצא של המערכת כלכלית-חברתית הנהוגה בישראל היא שהכול עובר לסוחר, הכול נמדד בכסף ובכלל זה דיור, חינוך ובריאות,  ובעיית הדיור תיפתר בתוך השוק החופשי.

אבל הפתרונות של השוק החופשי כשלו והביאו לקטסטרופות במדינות שונות בעולם. השוק החופשי בנדל"ן הכניס את ספרד למשבר נוראי עם אבטלה אדירה בקרב הצעירים, הפיל את אירלנד לקרשים, ובשילוב עם הפקרות פיננסית הכניס את ארה"ב למשבר שעדיין לא יצאה ממנו. בישראל הוא הביא לעלית מחירי הדיור ולמשבר הדיור הנוכחי.

את בעיית הדיור יצר השוק החופשי (חופשי ממעורבות ממשלתית), לכן השוק החופשי אינו הפתרון – השוק החופשי הוא הבעיה.

כדי לפתור את בעיית הדיור יש לשנות את התפיסה. יש לחשוב על דירה לא כסחורה, כמוצר בשוק, אלא כדבר שהוא חלק ממחויבות הממשלה לספק לאזרחיה. מדינת ישראל צריכה לבנות דיור לכל, לא רק לנזקקים ולאוכלוסיות חלשות אלא לזוגות צעירים, לסטודנטים ולכל האזרחים.  דיור בר השגה לבעלי יכולת, ודיור ציבורי להשכרה למי שאין לו.  באופן פרקטי ובתמצית, כיום, הממשלה צריכה לפעול ישירות בשוק הדירות להשכרה;  ליזום, לבנות (באמצעות חברות בניה פרטיות), ולנהל את הפרויקט.  בדיוק כפי שהיא עשתה בפרויקטים של דיור ברעות, ביבנה ובמקומות אחרים, ופרויקט כזה של בנית 10,000 דירות להשכרה לא ידרוש כסף מהתקציב הממשלתי.

בכיוון זה הצעתי מתווה לפתרון בעיית הדיור כלהלן:

הממשלה תיזום בנית כ-10,000 דירות כל שנה למשך 6 עד 10 שנים. הדירות יהיו בגדלים שונים: בנות 2 חדרים (60 ממ"ר), 3 חדרים (80 ממ"ר), ו-4 חדרים (100 ממ"ר).  עלות בניה של 10,00 דירות אלו, לפי כ-4,000 שקל לממ"ר ובתמהיל מתאים, תהייה כ- 3 מיליארד שקל.  הדירות תשארנה בבעלות הממשלה או העירייה (כך תנוטרל שאלת ערך הקרקע).

בהערכה ראשונית, שכר הדירה יהיה כ-5% מערך הדירה, עם הצמדה למדד המחירים.  לדירה של שני חדרים, שעלותה כ-240,000 שקל כאמור, שכר הדירה יהיה כ-12,000 שקל לשנה, כ-1,000 שקל לחודש.  לדירה של שלשה חדרים, שעלותה כ-320,000 שקל, שכ"ד יהיה כ-16,000 שקל לשנה, כ-1,340 שקל לחודש.

ניתן יהיה לגייס את הכסף הנחוץ לפרויקט ע"י הנפקת אג"ח בריבית של  3.5% -4% (צמודה) כאשר 80% מדמי השכירות ישמשו כבטוחה לתשלום הריבית, לקרנות פנסיה וגמל או בשוק ההון.  החלק הארי של שכר הדירה יממן את תשלומי הריבית לאג"ח, ומהיתרה, 1% מערך הדירה לשנה (כ-20% משכר הדירה) 0.33% יוקצה לניהול הפרויקט, ו-0.67% לקרן ייעודית. תנאי האג"ח ובעיקר הריבית יקבעו במדויק לפי תנאי השוק.

סה"כ שכר הדירה המצרפי מהפרויקט יהיה כ- 152 מיליון שקל, מתוך זה כ- 122 מיליון שקל ישולמו כריבית למחזיקי האג"ח, כ- 20 מיליון שקל יעברו לקרן להוצאות בלתי נצפות מראש ולפרויקטים עתידיים, וכ- 10 מיליון שקל יוקצו לניהול הפרויקט, ובכלל זה תכנון והקמת הפרויקט, גיוס ההון,  גבית שכר הדירה, ניהול תשלומי הריבית, וכו',  ניהול הפרויקט יכול שיעשה ע"י חברה פרטית שתבחר במכרז, והבניה תעשה באמצעות חברות הבניה הפרטיות.

כאמור זה מתווה ראשוני שיכול לתת תוצאות בתוך 2-3 שנים. המספרים יכולים להשתנות אך להערכתי במנעד קטן יחסית. יתרון משמעותי נוסף הוא שההורדה במחירי השכירות הצפויה עם גמר בנית הדירות להשכרה, תוזיל גם את מחירי הדירות שכן היא תקטין את כדאיות רכישת הדירות כהשקעה, והשפעה זו תחל מיד עם ההחלטה על הפרויקט.

הביצוע של תוכנית זו דורש הקמת ארגון ייעודי נקרא לו הרשות לדיור. הרשות תקבל סמכויות ברורות בנושאים כמו הסמכות להעביר אליה מקרקעין מהמנהל ולפעול בשמו (המקרקעין ישארו משפטית בבעלות המנהל), סמכות לחייב את הועדות המחוזיות להתכנס כל שבוע, ואם לא יפעלו, לפטר את יו"ר הועדה ולמנות איש מקצוע אחר במקומו, סמכות לבטל תקנות מגבילות של המשרד לאיכות הסביבה, סמכות להביא עובדי בנין מקצועיים מחו"ל, וסמכויות אחרות ההכרחיות לקידום הפרויקט.  הרשות תקבל 'הלוואה' של 30 מיליון שקל לשלש השנים הראשונות לפעולתה שיוחזרו למדינה עם תחילת הזרמת דמי השכירות.

אציין שהמדינה וארגונים של המדינה ניהלו בעבר הלא רחוק פרויקטים דומים, למשל בנית שכונת המגורים לאנשי הקבע ברעות, ביבנה, ובמקומות אחרים.

אחד הלוקשים שמוכרים לנו, ואיש המכירות הבכיר הוא ראש הממשלה, שהמקור לבעיית הדיור הוא מחסור במקרקעין. כדבריו "מי ששולט על למעלה מ90% מהקרקעות זה מונופול ממשלתי שנקרא מנהל מקרקעי ישראל". לדברי נתניהו היעד של הממשלה הוא "לעשות שינויים יסודיים במבנה הזה". מה בדיוק הפריע לו לעשות שינויים אלו בשנתיים האחרונות לא מוסבר. מכירת קרקעות המדינה במחירי סוף העונה עומדת במרכז תוכניתו החדשה. נחמיה שטרסלר מסכים עם ראש הממשלה ומציע את הפתרון האולטימטיבי: "הדבר הראשון והחשוב ביותר שיש לעשותו הוא לפרק את מינהל מקרקעי ישראל. יש לחסל את הדינוזאור האחרון הזה, שהוא הגורם המרכזי לעליית מחירי הקרקע והדירות. המינהל, מונופול ארכאי, המחזיק ב-93% מהקרקע, משחרר קרקעות בקמצנות, במטרה להשיג את המחיר המרבי. במקום להמשיך בספסרות זו יש לאלץ את המינהל למכור את כל קרקעות המדינה שברשותו לציבור הרחב; כלומר, להפריט את הקרקע ולהפוך אותה לגורם ייצור חופשי." .  אלא שטיעונים אלו של שטרסלר, עומדים על כרעי תרנגולת ולא עומדים במבחן המציאות – אין כיום מחסור במקרקעין לבניה.

1.      חברות נדל"ן – בהן אפריקה ישראל מגורים שבשליטת לב לבייב, דלק נדל"ן שבשליטת יצחק תשובה וחברת שיכון ובינוי שבשליטת שרי אריסון – מחזיקות בצבר קרקעות עם פוטנציאל בנייה לא ממומש ל-35 אלף יחידות דיור – כך עולה מבדיקה שביצעה חברה חיצונית עבור מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון.  (דה מרקר 15 נובמבר 2010).

2.      לעיריות בערים הגדולות יש מלאי זמין של מקרקעין לבניה בהיקף של אלפי דירות.

3.      על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לסוף שנת 2010, יש בארץ 140 אלף דירות ריקות, שחלקן שייך לתושבי חוץ שפוקדים אותן אחת לשנה, והאחרות נטושות בגלל סיבות שונות. (מעריב 22 יולי 2011).

4.      בשנים אחרונות ניכר גידול משמעותי בשיעור הדירות הנרכשות לצורכי השקעה, שיעור שהגיע לכ-30% מסך העסקאות בדירות בשנת 2009. גידול זה בשיעור המשקיעים, שנמנים עם אוכלוסייה עמידה יחסית, תרם לעליית המחירים בשנים האחרונות ולדחיקת הזוגות הצעירים משוק הבעלות על דירות הנרכשות כנכס.

5.      מנתוני מינהל הכנסות המדינה עולה כי בשנים 2003-2011 נרכשו בישראל 218 אלף דירות להשקעה.  (דה מרקר 25 יולי 2011).

6.      באירלנד, בספרד ובארה"ב הייתה קרקע בשפע ללא מגבלות של מנהל מקרקעי ישראל. זה לא הפריע לארצות אלו להיכנס למשבר נדל"ן קטסטרופלי.

האינפורמציה הזו הזמינה לכל, כולל לשטרסלר, מתקבלת אצלו לא על פי טבעה האמיתי, אלא דרך הפריזמה המעוותת של תיאולוגית השוק החופשי בראשו.  לצורך הוכחת השטות שבהצעתם של שטרסלר ודומיו, להציף את השוק במקרקעין זול, נניח שהיא תתקבל. או אז הטייקון בן-תשובה יקים חברת השקעות בנדל"ן, שתקרא תשובת-הדב, לרכישת מקרקעין אלו. תשובת-הדב תגייס הון מהציבור באגרות חוב, בין השאר באמצעות בתי השקעות שבבעלות בן-תשובה.  זו בדיוק הצורה בה 'דלק נדל"ן' של תשובה ו'טאו' של אילן בן דב פעלו. ככל שהמנהל ימכור את הקרקע בזול יותר כך התאגיד יוכל לרכוש יותר מקרקעין.  כמו בן-תשובה יהיו עוד כמה יזמים, ובסופו של דבר קבוצה קטנה יחסית של טייקונים, אוליגרכים ישלטו ברוב המקרקעין הרלבנטיים לבניה כשהם משתמשים בכספי הציבור.

אלו הם בדיוק החששות של גורמים במינהל ובמשרד הבינוי והשיכון.  שחברות בנייה מעטות ירכשו מלאי קרקע ויווסתו את הבנייה לפי שיקולי רווח שלהן.

מה שנאמר כאן לא בא כדי לסנגר על מנהל מקרקעי ישראל, שככל הנראה חייב לעבור שינוי מהיסוד, ולא להתעלם לגורמים אחרים המפריעים לבנייה.

אמנון פורטוגלי, מרצה במכללה החברתית כלכלית , מנתח את תוכנית ראש הממשלה לפתרון בעיית הדיור, ומציע תוכנית (טובה יותר) שעשויה להניב תוצאות מהר יותר

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , ,

12 תגובות

  1. אורי אפלבוים :

    אין ספק, המתווה של בניה על ידי המדינה להשכרה הוא המתווה הנכון.

    לדעתי המספר צריך להיות כפול מ10000 יח"ד לשנה. בטוח שזה לא צריך להיות על הקרקע ה"חומה" כפי שביבי מציע.

    אמנון, איך מפיצים את הרעיון בצורה רצינית?

  2. איציק יאפ :

    רגע, אז מה זה עמיגור ועמידר? לא בניה ציבורית?

  3. אסף :

    הפטנט שלך הוא בעיקר מקור המימון. הרעיון יפה אבל ספק אם ישים. ראשית, לא ברור באיזו קלות ומהירות תוכל המדינה לגייס מיליארדים מהציבור דרך אגחים שנותנים 4% ריבית. שנית, לא ציינת את אורך חיי האגח ומאיפה יגיע הכסף (שהושקע בבניה) כדי להחזיר את הקרן בבוא הפדיון. ככל שאורך החיים של האגח יהיה ארוך יותר, יהיה פשוט יותר להחזיר את הקרן, אך פחות אנשים ירצו להשקיע.
    בקיצור, רעיון יפה מאוד, אבל כנראה לא יכול להיות פיתרון כולל ולא יוכל להיות בהיקפים שהצעת. בהחלט ניתן להתייחס לזה כאל הדרך להשיב לחיים את בניית הדיור הציבורי לנזקקים.

  4. אמנון פורטוגלי :

    לאסף, איציק ואורי

    נתחיל בזה שעסקתי בבנקאות השקעות לסוגיה השונים, החל מאנליסט פרויקטים והשקעות, הון סיכון, ועד גיוסי הון, הנפקות וכו'. אני יכול לקבוע שהרעיון ישים. יתרה מזו, זו בדיוק המתכונת בה פועל ענף הנדל"ן בארץ, ועל פיה ממומנים פרויקטים לייצור חשמל פרטי. לפני שנים בניתי כך את המודל למימון חוות הרוח בתל-עסניה, וכך היא מומנה והוקמה.
    בתחומים אחרים, החברה הממשלתית נתיבי גז טבעי לישראל המקימה את תשתית צינורות הגז הטבעי בארץ גייסה בשנים האחרונות למעלה ממיליארד שקל בהנפקת אג"ח לגופים מוסדיים.

    ניתן יהיה לגייס את הכסף הנחוץ לפרויקט ע"י הנפקת אג"ח בריבית של 3.5% -4% (צמודה) כאשר 80% מדמי השכירות ישמשו כבטוחה לתשלום הריבית, לקרנות פנסיה וגמל או בשוק ההון. קרנות אלו 'מחפשות' וישמחו לרכוש אג"ח כזה 4% צמוד. כיום הן מחזיקות באג"ח ממשלתי בתנאים פחות טובים.
    משך החיים של האג"ח יהיה 20 עד 30 שנה (הוא יכול להיות מתמשך אבל עדיין אין ניסיון עם אג"ח כזה בארץ). החזר האג"ח יהיה בתשלום אחד בסוף התקופה – תשלום בלון. הכספים לפדיון האג"ח יבואו או מהנפקת אג"ח חדש בתנאים דומים, מגלגול האג"ח – הארכת התקופה לפדיון בהסכמת מחזיקי האג"ח, ו/או מכירת הדירות המושכרות לשוכרים. במקרה זה יוכנס גם מרכיב ערך הקרקע למחיר הדירה.
    ניהול הפרויקט חייב להיות בידי מנהלת או רשות דיור עם סמכויות נרחבות, שתרכז את כל תחומי הבינוי, התכנון והבטיחות ותוודא בצוע בשטח של תכניות הבנייה, שכן על דעת רוב העוסקים בתחום הבעיה היא שורשית, אמיתית ונעוצה במשרדי הממשלה השונים וברשויות התכנון. זה אינו פרויקט פשוט שנתן לפצלו לעשרות ומאות יזמים פרטיים, גם הם יתקעו במבוך הביורוקטי הנוכחי.
    מכמה בחינות זה דומה יותר לתכנית הבראה שמטרתה לפתור בעיות מבניות וארגוניות. עמיגור עמידר ודומיהן לא יצליחו להרים פרויקט כזה, אם כי בהחלט יתכן שיש אצלן אנשי מקצוע טובים היכולים להוביל או להשתלב בפרויקט.
    איך מפיצים את הרעיון בצורה רצינית?. בימינו זה קל ופשוט יחסית. כל אחד שחושב שזו הצעה טובה, נכונה, רצינית ידבר עליה, ויפיץ אותה בקרב החוג שלו – נטוורקינג, זה יכול להגיע במהירות עצומה לעשרות אלפי אנשים בדרך זו. בעיקר חשוב להגיע למובילי דעת הקהל (אנשי התקשורת) ולמקבלי ההחלטות.

    אמנון

  5. עמית-ה :

    ראשית כול ברכות תוכנית טובה להבדיל ממה שנתניהו דיבר עליו.
    אני מציע למימון גם מלווה חובה ומלווה מרצון והקמת קרן פנסיה ממלכתית.
    צריך את המערכת הזאת אם רוצים לא רק לפתור את הלחץ הנוכחי על דיור כי אם גם לפתור את בעיית העמידות ברעידות אדמה.
    צריך לזכור שחלק מהפתרון לדירות באזורי הביקוש הוא הגבהת מבנים שאינם עומדים בתקן רעידת אדמה.
    את הבניה והתכנון צריך לעשות באופן ממלכתי בכדי למנוע הטעייה של בעלי בתים בנושא הנדסי מורכב.

  6. אורי אפלבוים :

    אני כבר עושה זאת ואצור איתך קשר בעניין.

    תודה.

  7. דקל-דוד עוזר :

    אמנון – יפה מאוד.
    בסוף נזכרתי בבדיחה של פואד (הבדיחה עליו כמובן) שאמר בראיון: "בישראל יש טרנזטיביות פעם תשובה היה קבלן והיום הוא טייקון"…

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    בנתיים יסו"ד מפיצה מסמך דומה בנושא.

  9. תל אביב: שכר דירה של 428 מיליון שקל בחודש – NRG מעריב « חדשות, סיקורם ודברים מעניינים :

    […] […]

  10. ירון :

    צריך זהירות

    אני מסכים עם הפתרון, אבל אסור לגרום למחירי השכירות לרדת במהירות , תהיה לכך השלכה גם על מחירי הבתים-והמשכנתאות.
    לצריך ששכ"ד יהיה 80% מחיר השוק
    אזי האויר יצא לאט יותר.
    וגם לתת הנחות לנזקקים ומקצעות עם עדיפות כמו שוטרים, מורים וכו.

  11. יאיר :

    הקומוניזם כשל

    שלום רב,
    לדעתי התכנית שלך חיובית מאוד, אך הכשל המרכזי בה הוא מתן יותר מידי אחריות לגופים הממשלתיים הלא-יעילים שקיימים היום במדינה. הרי פרויקטים שכאלה לא יעמדו לעולם בלוח הזמנים שאתה מציע. כמו-כן, ראשי המערכת לא יפוטרו בשל אי עמידה בתנאים, מפני שהם יהיו מינויים פוליטיים שמחוברים עמוק לממשלה ולהסתדרות.
    לצערי, עד כמה שסוציאליזם וריכוזיות הם רעיונות אידיאלים – הם לא יעילים ולא ישימים. במקום זאת צריך, במסגרת השיטה הקפיטליסטית, לתת אחריות פשוטה יותר לאנשי הממשלה:
    1. עליהם יהיה לקבוע תנאים מדויקים למכרזים לבעלות על קרקעות ולבנייה: מאיכות הבנייה, למחירי השכירות המקסימאליים, לתנאי ההעסקה של העובדים של הזוכה במכרז ועד לקנסות על אי-בוצוע אי אילו מהסעיפים במכרז.
    2. בהמשך לכך יהיה על אנשי השירות הציבורי רק לאכוף את העמידה בנתאים אלה ולדאוג לשקיפות מלאה לציבור של תהליכי פרסום וקבלת המכרז, כמו-גם את תהליכי הרגולציה והענישה (באם יהיה צורך בכך).

  12. עמית-ה :

    יאיר
    ראשית לא מדובר בקומוניזם כי אם בסוציאל-דמוקרטיה.
    שנית המודלים "המדינה המפקחת" לעומת "המדינה המפתחת" הנסיון בישראל ובעולם מוכיח כי "מדינה מפתחת" יותר יעיל באופן משמעותי.
    נכון שהמנגנון הממשלתי הישראלי כרגע איננו בשיאו, אבל צריך לזכור שהוא מנגנון שסובל מסירוס מתמשך.
    כפי שהוכחנו בעבר ניתן לבנות מנגנון יעיל מאוד וטוב מאוד מונחה ע"י סדר יום ברור ובעל חשיבה ארוכת טווח.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.