חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

התפטרות ד"ר צבי צמרת – ההחמצה והתסכול

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 25.07.11 6:02

 הכותרות היו צריכות לזעוק את הדברים שאמר ד"ר צבי צמרת יו"ר המזכירות הפדגוגית בעת התפטרותו והם לא. למעשה, לא באמת שמו לב לסיבות האמיתיות להתפטרות

מאת: שושי פולטין

בשבוע שעבר, בעת שהותי בחופשה קראתי את הידיעה על התפטרותו של ד"ר צבי צמרת. את הפספוס הגדול חשתי כש"השלמתי חומר". הופתעתי לגלות כי העיתונאים בחרו להדגיש את המידע הקשור בשינויים בלימודי האזרחות שהנהיג צמרת, אשר בוודאי לא הביאו להתפטרותו, בעוד שהסיבות האמיתיות נדחקו לשוליים, או שלא הוזכרו כלל.

בראיון ליעקב אחימאיר, מנה ד"ר צמרת את הבעיות העיקריות של מערכת החינוך,  בעיות שאת חלקם הגדול העליתי בשני הפוסטים האחרונים  העוסקים ב"עיוותים המצטברים  במערכת החינוך" (חלק א' וחלק ב' ):-

  • "יש יותר מ 150 מקצועות לימוד לבחינות בגרות"
  • "יש כ 650 בחינות בגרות , אנחנו אלופי העולם בתחום הזה לדעתי חייבים לצמצם, חייבים להתמקד."
  • "צריך להוריד מועדים של בגרויות"
  • "הגישה שמדגישה מידי את הציונים ואת הבחינות – עברנו קצת את הפרופורציה בתחום הזה."
  • "יש שורה של מקצועות שלא בוחנים עליהם ב OECD שמאוד מטרידים  וצריך לחזק אותן כגון תנ"ך , ספרות וחיבור עברי"
  • "מערכת החינוך משועבדת למבחנים הבינלאומיים. מדובר על בתי ספר שבהם בכיתה ב' כחודש לפני המיצ"ב מפסיקים כמעט ללמוד ומתעסקים במבחני המיצ"ב" ("שלא לפי הוראת משרד החינוך")
  • "בתי ספר מוציאים תלמידים חלשים מהמיצ"ב, שמא יורידו את רמת בית הספר". ("לכך קוראים הפרת ההוראות של משרד החינוך").
  • "אין שום ספק שגולם הבחינות קם על יוצרו".

האיש מספר 3 במערכת החינוך  אומר למעשה – אני מודע לבעיות האמיתיות של מערכת החינוך, אני מכיר את העיוותים השונים, למדתי את החומר היטב, אבל קצרה ידי מלהושיע  ולכן החלטתי ללכת.

צמרת נוהג להביע בפומבי את מה שהוא חושב, גם אם זה לא מקובל על בכירי המשרד, "ישנן התבטאויות שגם אם הן נכונות, הן חייבות להיאמר בפורומים סגורים ולא באופן פומבי" (תומר ולמר) , דווקא בשל כך כל אחת מהאמירות של צמרת הייתה אמורה לתפוס כותרת ראשית, וזה לא קרה (פרט לראיון).

מי שהסבה את תשומת הלב לדברים הייתה דליה בלומנפלד כאן ב"עבודה שחורה", אבל גם כאן עסקו התגובות ביחסו של צמרת ללימודי האזרחות, ללא שום התייחסות לדברים עצמם – "טוב שהוא הולך" "ברוך שפטרנו" "מייצג של הזרם הלא ליברלי".  גם אסף שטול-טראורינג ("הארץ") שדווקא הביא חלק מהדברים בחר להדגיש את פרישתו של "האיש שקיצץ בלימודי האזרחות" (שזו, אגב, עובדה לא נכונה. ש.פ.).

ההדים  לשינויים במקצוע האזרחות כנראה לא הם שגרמו להתפטרותו של צמרת,  הודעת המשרד מדגישה "את הגיבוי שהעניקו להחלטתו להחליף את יו"ר ועדת המקצוע באזרחות אל מול ההתקפות הבלתי ענייניות", פעולתו זו תאמה את האידיאולוגיה שמוביל השר. מכאן שהיה צריך רק להקשיב לאיש כדי להבין את הסיבות האמיתיות לצעדיו.

חשוב להדגיש כי ההודעה של צמרת נעשתה במקביל להודעה על פרישתו של מנכ"ל המשרד.

האם המשמעות היא שצמרת הבין ששר החינוך, בו תלינו תקוות והאמנו ברצונו ובכישוריו לבצע שינוי,  לא מתכוון לעשות את השינויים המתבקשים ואין זה משנה מי המנכ"ל שיחליף את שושני?

במידה מסוימת ההתפטרות של יו"ר המזכירות הפדגוגית הייתה אמורה להיות נקודת הייאוש שלי – זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד ולאחר שיחה איתו באחד הכנסים, ביקש ד"ר צמרת שאעלה לכתב את אותם עיוותים אשר הצגתי בפניו. עשיתי זאת במסמך מפורט. במפגש אחר הבנתי שאכן למד את הנושאים והוא יותר ממסכים. כעת אני אמורה לומר – " אם יו"ר המזכירות הפדגוגית לא יכול להשפיע , אז מי אני?…."

כדי לעשות את השינויים במערכת החינוך יש צורך באומץ לב ציבורי ובהכשרת הלבבות לביצועם.

השר המכהן יכול עדיין לעשות את השינוי למרות הקשיים והמהמורות הרבות. לכן, למרות התסכול, אמשיך לטפטף את הדברים עם אותה אופטימיות  נושנה שהדברים יחלחלו, יעברו מידיעה לתודעה ויסייעו  ולו במעט להכשיר את הקרקע לביצוע השינויים על ידי השר.

נערך על ידי דליה
תגיות: , ,

20 תגובות

  1. דליה :

    "ידו של צמרת קצרה מלהושיע" כך כתבת שושי בתגובתך הקודמת. אכן זה המצב. משרד החינוך עבר שינוי ארגוני. בראש המערכת העמידו את הרשות למדידה והערכה בחינוך, והכפיפו אותה רק לשר החינוך. השעבוד למבחנים קשור להעמדת הרשות כגוף החשוב ביותר במשרד החינוך. יו"ר מזכירות פדגוגית כבר אינו מספר 3 בחשיבותו במשרד. מתברר שהוא תלוי בעיסוק במבחנים. תלות זו מונעת ממנו לפתח את נושא תכניות הלימוד והפדגוגיה. מה שמכתיב ליו"ר המזכירות את עבודתו הוא המטרה של שר החינוך להצליח במבחנים הבינלאומיים. מטרת ההצלחה במבחנים מעניקה מעמד ראשי לרשות למדידה. במקום שתוכניות הלימוד והפדגוגיה יהיו המטרה הראשונה בחינוך,והמבחנים יהיו משוב להם, ההצלחה במבחנים היא המטרה. במצב כזה, אין סיכוי לכל יו"ר מזכירות פדגוגית להצליח בתפקידו.
    הפרסומים כאילו צמרת התפטר בשל עניין מקצוע האזרחות נראה לי יותר תירוץ מאשר אמת. מי שבודק את הרזומה של צמרת, לא ייטה לתלות את הסיבות להתפטרותו בעניין מקצוע האזרחות.
    ד"ר צמרת היה אדם ראוי בתפקידו כיו"ר המזכירות הפדגוגית. חבל שהתפטר. אפשר להבין את סיבות התפטרותו.

  2. איתי :

    ג"נ – אני שותף לביקורת על בולמוס המדידה והערכה, ומבקש להצטרף בעתיד למשרד החינוך בתוך ראמ"ה כדי להשפיע בעניין זה.

    דליה, אני חושב שהפרשנות שלך כאילו ראמ"ה מנהלת את משרד החינוך היא מוגזמת לחלוטין.

    שימי לב כי מתוך 7 הנקודות אשר מונה צמרת (לא כולל הנקודה המסכמת) 5 מתייחסות לנושאים שכלל אינם באחריות ראמ"ה, אלא בסמכות המזכירות הפדגוגית עצמה – דהיינו מערך הבגרויות.

    העובדה שצמרת לא היה יכול לצמצם את מספר הבגרויות (ואת מספר המפמרים) אינה באשמת ראמ"ה האימתנית.

    הסיטואציה היא הרבה יותר מורכבת מכפי שאת מתארת אותה.

    א. מבחינת התרבות שבה אנו חיים, ישנו דגש עצום על הישגים בבגרות וממוצעי בגרות ככלי לקבלה לאקדמיה ולהתקדמות בהמשך החיים. מבחינת רוב ההורים ורוב התלמידים, הזכאות לבגרות וממוצע הבגרות חשובים יותר מהרחבת הדעת או חינוך לערכים, וזו עובדה שקשה מאוד לשר חינוך או למנכל משרד להתמודד איתה. מי שינסה להחזיר את הגלגל לאחור וליצור בחינות בגרות עיוניות קשות כמו שהיו כאן בשנות השבעים (דבר שעקרונית הוא נכון) יזכה למטח של ביצים מהציבור.

    ב. האינפלציה במקצועות הבגרות, פיזור הבגרויות על שלוש שנים, מועדי ב' וכן הלאה קשורה גם ללחץ העצום מהציבור להעלאת זכאות והעלאת ציונים, אבל גם לתרבות מערבית שמקדשת אינדיבידואליזם והגשמה עצמית.

    ככה קל מאוד לפתוח מקצועות חדשים לבגרות, חמישה תלמידים ל"מגמת ארכיטקטורה", עוד עשרה ל"מגמת טלוויזיה" וכן הלאה עוד ועוד מקצועות "מגניבים" שמותירים את המקצועות הישנים והאפורים לכאורה (הסטוריה, פיסיקה…) הרחק מאחור.

    ג. יש לזכור שאם צמרת היה מצליח לטפל ב-5 הנקודות הנל, זה היה מוביל בסבירות גבוהה לפיטורין של לא מעט אנשים במטה משרד החינוך (כל הנושא של כתיבת בגרויות ופיקוח עליהן היה מתייעל), חלקם מועסקים בצורה עקיפה וזמנית כך שקל מאוד לפטרם.

    בנוסף, מאות ואלפי מורים שעוסקים כהשלמת הכנסה בכתיבה ובבדיקה של בגרויות היו נפגעים בכיס.

    לכן גם מנקודת המבט של העובדים במערכת, הסיפור מאוד מורכב.

    ד. בעיני הבעיה הגדולה ביותר עם המבחנים הסטנדרטיים שבאחריות ראמה כדוגמת מיצב ופיזה היא לא עצם זה שהם קיימים אלא שהם שכבה נוספת שמתלבשת על העומס שיוצרות הבגרויות. זה משתלב היטב עם סדר הנקודות כפי שנמנה ע"י שושי.

    אילו תוכנית הלימודים הרגילה במתמטיקה והחומר לבגרות היו חופפים למיצ"ב במתמטיקה או לפיזה מתמטיקה, אז לא היה כל צורך בבולמוס הכנות של התלמידים למיצב/פיזה. זה לא היה שונה ממבחנים משווים ארציים במתמטיקה שהיו נהוגים גם כשאני הייתי תלמיד, הרבה לפני שהביאו לכאן את פיזה ולפני שהמציאו את המיצב.

    הוספת השכבה של מבחנים סטנדרטיים שבודקים את ביה"ס (פיזה, מיצב וכו) לא לוותה בהקלת העומס שקשור לבגרות.

    כרגע זה גם וגם – התלמיד נבחן על תרגילים מסוג מסוים (בדרך לבחינת הבגרות), בית הספר נבחן עם המיצב והפיזה. כאשר עושים גם וגם ברור שקשה מאוד להקדיש זמן ללמידה, ובטח לחינוך.

    הפתרון לא צריך להיות "בלי ראמ"ה ובלי מבחנים סטנדרטיים" אלא

    א. להוריד משמעותית את העומס על ביה"ס הקשור לבגרויות: צמצום רציני במס' מקצועות ושאלונים, ביטול מועד ב', בגרויות רק בי"ב ולא על שלוש שנים.

    ב. להגדיל את החפיפה בין ההגדרות של תלמיד טוב בעיני OECD ובעיני האקדמיה החינוכית (חושב ביקורתי, מתמודד עם משימות חדשות ולא רק משנן וטכנוקרט) ובין הגדרות של תלמיד טוב בעיני המפמרים שאחראים על בחינות הבגרות.

    ג. לאסור לחלוטין על שריפת שעות הוראה בשביל הכנה למבחנים סטנדרטיים ולאכוף בקפדנות נוהל זה עם סנקציות על מנהלים, כאילו היה מדובר בהונאה.

  3. דליה :

    איתי
    אני חושבת שאתה מרחיק מגיבים ולא גורם לריבויים. אוטומטית, כתיבה שלי על הראמ"ה מובילה לתגובה שלך. והדבר צפוי. ולכך אתה מוסיף כאילו אני רואה את הדברים שחור לבן, ואתה, ראייתך מורכבת. אני מציעה לך להפסיק עם נוהל זה. הוא משעמם את קוראינו. אני מזמן הפסקתי להגיב על כך.
    ומה המשפט הזה בסוגריים: "(כל הנושא של כתיבת בגרויות ופיקוח עליהן היה מתייעל),"? משרד החינוך עבר שינוי ארגוני. כתיבת בגרויות מתבצעת במיקור חוץ. משרד החינוך מעסיק את רוב עובדיו במיקור חוץ. אתה מבין מה משמעות "התייעלות".
    מ י ק ו ר ח ו ץ – זו שיטת ההעסקה במשרד החינוך. לא בדיוק דרך איכותית לשיפור המצב לא בחינוך ולא בארגון החינוך. משרד החינוך הפך למשרד מטה חלש. חלש כמו כל מצב החינוך במדינה.

  4. דקל-דוד עוזר :

    תודה כתבה מעניינת

  5. דקל-דוד עוזר :

    קראתי עכשיו את התגובות.
    אני רוצה לומר שאני לא מסכים עם חלק מהנקודות של ד"ר צמרת, ויותר מזה: מי שרוצה לשנות את הבגרויות שיבטל את המשמעות שלהן (כמו שאמר איתי), כל עוד הבגרויות הן ספי כניסה לאוניברסיטה ותנאי רלוונטי בצבא וכו' – הרי שהן משמשות ככלי לדיכוי אוכלוסיות וככפייה תרבותית ולכן עדיף שיהיו קלות ומגוונות על מנת להגדיל את כמות הזכאים.

  6. שושי פולטין :

    אני חושבת שהבעיות הרבה יותר מורכבות ואי אפשר להצביע על גורם אחד – הקמת ראמ"ה, אם כי ציינתי לא אחת את הבעיתיות ולא ארחיב. מדובר בעיוותים מצטברים במהלך שנים אשר התקבעו הן במערכת החינוך והן בתודעה הציבורית.
    השינויים הנדרשים הם לא פשוטים, אני גם לא מצפה שייעשו ב"זבנג".
    אפילו לבטל את משמעות בחינות הבגרות כפי שמציע דקל-דוד עוזר,אי אפשר לעשות בבת אחת.
    העניין הוא שהידיעה קיימת, הן אצל צבי צמרת וגם אצל השר –
    בסיום נאומו של שר החינוך בכנס ישראל 2021 ניגשתי אליו, ואמרתי לו משפט אחד "המדידה והערכה השתלטה עלינו". התגובה שלו הפתיעה אותי – "אני יודע" הוא אמר בצורה חד משמעית "אנחנו זקוקים למדידה והערכה, רק שהמטוטלת הלכה חזק מידי לצד השני ואנחנו מנסים להחזירה למקום, לנקודת שיווי המשקל. אנחנו עובדים על זה"
    אני אכן מצפה שיעבדו על זה ועל הבעיות האחרות שנמנו.
    אני חוששת שהתפטרותו של צמרת מרמזת על כך שזה לא קורה וכאן הבעיה.

  7. מנחם לוריא :

    לשושי פולטין,איתי ובכלל:

    בא פקיד בכיר במשרד החינוך וטוען שאיננו יכול לבצע שינויים במשרד ובתפקיד שנטל או שהוטל עליו ולכן הוא מתפטר. מעשה ראוי ונדיר במקומותינו.

    השיח הציבורי מפנה אל הפקיד אצבע מאשימה וטוען שהוא התפוטר בשל חילוקי דיעות עם השר שרוצה לשנות,חלק, מתוכנית הלימודים שינוי שאיכותו הפדגוגית מוטלת בספק וריחו הפוליטי נישא למרחקים.

    שושי פלאטין מרחיבה את שלל הסיבות שגרמו לפקיד להתפטר ואיתי מוסיף לזה נופח נוסף שלא ממש סותר את הדברים רק מתסתכל עליהם באופן אחר.

    כל זה נעדר מהשיח הציבורי בענינו של הפקיד.

    יוצא איפה: אם ישנם קוראים שלנו,פה בע"ש, שבגלל היריעה שפרסו שושי פלאטין ואיתי מדירים רגליהם מהאתר זה מצויין הם,כנראה, לא ראויים לו וכך ייטב.

    ד"ר צבי צמרת עשה מעשה ראוי. כשהבין שתפקידו כפדגוג לא יצליח קם ועזב,לא לפני שפירסם את סיבות עזיבתו ומי שנחשף לפרסום עשה בהן כבשלו (וגם זה בסדר אבל לא בסדר גמור) בשורה התחתונה תמונת המצב ממשרד החינוך מאוד מדאיגה ובפרט לאור הכתוב פה מעלי לאורכו ולרוחבו של המאמר והתגובות משום ששניכם לא ממש מרגיעים את הדאגה רק מציגים את פניה הרבות.

    באנטי תיזה לדברים: ממשלת ישראל ביום חמישי האחרון החליטה להוציא סכום עתק על צוללת שישית מגרמניה. הסכום המלא לא צויין (וברובו ממומן על ידי הממשל הגרמני) אבל כן צויין שמדובר בכלי הנשק היקר בעולם (מבחינה כספית) ואני תמהה עם מערכת חינוך כזו מי בדיוק יפעיל את המכונה היקרה הזו בעתיד לבוא או אולי גם מפעיליה יופרטו וייובאו מגרמניה עצמה???…

    מנחם.

  8. איתמר כהן :

    מי אמר שהמטרה העיקרית "היא להגדיל את כמות הזכאים לבגרות?"?

    דקל,
    כתבת ש"עדיף שהבחינות יהיו קלות ומגוונות על מנת להגדיל את כמות הזכאים."
    זה מאוד לא נכון. את תוצאות הבחינות "הקלות והמגוונות" האלה אני חווה כמרצה להנדסת חשמל: חלק מהסטודנטים הם מצויינים, בעוד שלחלק אחר אין כמעט סיכוי להפוך בתום הלימודים למהנדסים, והם התקבלו ללימודים במכללה / אוניברסיטה רק בזכות הבחינות "הקלות והמגוונות" האלה.
    בעולם האמיתי, כלומר – במקום העבודה – מהנדס צריך לדעת הנדסה, ופיסיקאי צריך לדעת פיסיקה. בתחרות עם עמיתים מחו"ל על תעסוקה, חוזים ומכרזים, אין מועדי ב' או הקלות.
    הורדה מלאכותית של סיפי הקבלה לאוניברסיטה פירושה הוא פשוט – הורדת הרמה האקדמית.
    כשמהנדס מתכנן גשר או מדען מפתח תרופה, והם התקבלו ללימודים אקדמיים וסיימו אותם רק בשל הורדת הרמה, לא היית רוצה לנסוע על הגשר הזה, או להשתמש בתרופה הזו.

    זה נכון לא רק לתחום שלי, אגב. גם אם מישהו מתקבל ללימודי ספרות אך כישורי ההבעה והבנת הנקרא שלו נמוכים מאוד, והוא התקבל ללימודים באוניברסיטה רק בזכות הרמה ההולכת ויורדת שנדרשת בבחינות הבגרות – זה מאוד גרוע.

    אני בהחלט בעד העלאת שיעור הזכאים לבגרות, במיוחד בקרב אוכלוסיות מודרות – אך על ידי שיפור החינוך, ולא באמצעות הורדת רמת הבחינות.

  9. שושי פולטין :

    למנחם לוריא

    אני לא כל כך מבינה את המשפט שלך:
    "יוצא איפה: אם ישנם קוראים שלנו,פה בע"ש, שבגלל היריעה שפרסו שושי פלאטין ואיתי מדירים רגליהם מהאתר זה מצויין הם,כנראה, לא ראויים לו וכך ייטב."
    לא ברור לי למה הפוסט הזה עלול לגרום לאנשים להדיר רגליהם מהאתר?

  10. איתי :

    דליה,

    א. לגופו של אדם –

    לעתים קרובות את מעירה על דיון "לגופו של אדם" המרחיק קוראים. כבר הערתי לך שההבחנה בין לגופו של אדם ולגופו של עניין היא סובייקטיבית, אבל כאן יש לנו מקרה מעניין:

    כל קורא מהצד יוכל להעריך איזה אחוז מתוך הטקסט של תגובתי (2) הוא לגופו של אדם ואיזה אחוז מתוך הטקסט של תגובתך (3) הוא לגופו של אדם ולהסיק לבד את המסקנות מי פה מנסה להשתיק ומי לא.

    ב. לגופו של עניין –

    שנינו מסכימים שהעסקה במיקור חוץ בשירות המדינה היא עניין בזוי שצריך לעבור מן העולם, בוודאי ובוודאי כאשר מדובר בעבודה מקצועית של מטה משרד החינוך אבל גם בעבודות ניקיון ואבטחה. [ג"נ – אני רשום במאגר של עובדים פוטנציאליים במיקור חוץ של מש' החינוך, מעולם לא הועסקתי כך בפועל].

    אבל הטענה שלי לגבי ייעול כתיבת בגרויות, הפיקוח עליהן ובדיקתן אינה קשורה כלל למשמעות המכובסת-אורווליאנית של המילה "התייעלות" אלא להתייעלות אמיתית.

    במצב שבו יש אלפי שאלונים במאות מקצועות שברובם מעט נבחנים, וכל זה כפול שני מועדים, יש בהכרח צורך בכמות אדירה של אנשים שיעסקו ב"תעשייה" הזו, בין אם בהעסקה ישירה או במיקור חוץ.

    האינפלציה יכולה להיות קשורה לרצון העז להעלות את אחוז הזכאות

    ר' לדוגמה כאן
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/542/881.html
    (האם מישהו בשנות החמישים היה מעלה על הדעת בגרות ברומנית או במרוקאית?)

    או ברצון לתת לתלמידים "הגשמה עצמית" ומבחר אפשרויות
    ראי לדוגמה כאן
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1233583.html

    החזרה של מספר השאלונים ( ומספר המפמרים וכו' ) למצב הסביר שהיה בשנות ה-70 היא בעיני יעד רצוי, ובכך אני מסכים עם צבי צמרת, אך יש לזכור שפעולה כזו תגרום לפיטורין המוניים ולאובדן הכנסה צדדית למורים רבים.

    את טוענת בצדק שהמומחה לסינית שכותב בגרות בסינית ל-20 תלמידים בכל הארץ מועסק ע"י מרמנת או חברת מיקור חוץ אחרת ולא מקבל תלוש ממשרד החינוך. אבל אם צמרת היה מצליח לטפל בבעיית ריבוי הבגרויות (שהיא בתחום אחריותו ולפי שושי כנראה מציקה לו יותר מבעיית המיצב וראמ"ה) אז היו מפטרים את המומחה לסינית ממרמנת.

    מכיוון שהוא מומחה לסינית אי אפשר להסב אותו לכתוב בחינות בגרות בלשון או באזרחות, ואנחנו יודעים שלדוקטורים לסינית אין בישראל הרבה אפשרויות עבודה.

    מכיוון שברור פיטורין ממרמנת הם עוד יותר גרועים מפיטורין ממשרד החינוך (מבחינת הסיכוי למיצוי זכויות), התוספת שלך רק מחזקת את טענתי: אם צמרת היה מצליח בהגשמת רפורמה בבגרויות מאות ואלפי עובדים היו נפגעים בצורה קשה מאוד.

    ביניהם גם עובדי משרד החינוך (יהיו הרבה פחות מפמרים), גם עובדי רשויות מקומיות (למשל מורים מומחים בעשרות מקצועות שיבוטלו) וגם הרבה מאוד עובדי מיקור חוץ.

    ועדיין, דווקא משום שאני מסכים עם כל נקודות הביקורת שהעלה צמרת, אני מניח שהייתי מעדיף פחות או יותר את הרפורמה שצמרת רצה לקדם מאשר את הברדק שקיים היום.

  11. מנחם לוריא :

    "אני חושבת שאתה מרחיק מגיבים ולא גורם לריבויים."

  12. מנחם לוריא :

    שושי פולטין

    עכשיו הבחנתי בטעות שלי – התכוונתי לדליה מתגובה 3. כל השאר (אני מקווה) בקונטקסט הנכון.

    מנחם

  13. שושי פולטין :

    לאיתי

    אני מבינה את הנקודה של פיטורין ובכל זאת –
    מבחינת מורים לפחות, לא מבחינת אנשי משרד החינוך הבעיה בהרבה מקצועות פחותה ממה שנראה –
    כבר כתבתי על כפילויות מקצועות אציין אותן שוב :
    מקצועות אשר מלמדים אותם מורי ביולוגיה : ביוטכנולוגיה, מדעי הבריאות (רפואה), מוט"ב (מדע וטכנולוגיה בחברה) , מדעי הסביבה, גם מקצועות הנלווים לספורט ואפילו הכימיה היום עוסקת יותר בביוכימיה מאשר בכימיה האנאורגאנית. עוד לא הוספתי לכך את כל מה שנמצא בחינוך ההתיישבותי כמו חקלאות, חקלאות ימית וכו'.
    יש מקצועות נוספים שיש להם מפמ"רים כפולים -כמו למשל תקשורת ואני מניחה שעוד רבים אחרים. (לא עשיתי בדיקה מקיפה כזו).

    נכון, יהיה צמצום רציני במשרד של מפמ"רים , אבל זה לא חייב להעשות ביום אחד. מתבקש כמובן תהליך.
    לגבי בודקי הבחינות, כפי שהבנת כבר, מדובר במורים המועסקים כעובדי קבלן, אני מניחה שמספר המורים שירצו לבדוק בחינות, במיוחד במועד החורף יצטמצם כאשר נטל השעות של עוז לתמורה יגבר.
    בקיצור ניתן לעשות שינויים במקצועות ובמספר מבחנים עם "נזק" פרסונליפחות ממה שזה נראה.
    הבעיה היא גם ציבורית. כאשר הורה מתגאה בכך שילדו לומד היום "רפואה" בעוד שאני מצפה שיחזור ללמוד "ביולוגיה", איך אמרת – זה פחות "מגניב". גם את זה צריך לשנות. לזה גם צריך להכשיר את הקרקע.

  14. איתי :

    שושי, כאמור אני תומך ברפורמה לצמצום מספר המקצועות, וכמובן שאחד הקריטריונים לרפורמה טובה הוא מזעור הפגיעה בעובדים (בין אם הם מועסקים בצורה ישירה או עקיפה).

    לגבי הפגיעה האפשרית במורים (ללא קשר לבדיקת בחינות), ציינת בצדק שיש מקצועות "מיוחדים" רבים שיש להם זיקה רבה למקצועות "ישנים" כגון כימיה וביולוגיה. יש גם מקצועות שבהן קשה מאוד למצוא זיקה כזו (סינית…).

    הבעיה לגבי המקצועות שציינת היא שממש לא פשוט לקחת מורה שהגיע למערכת ללמד תחום "מיוחד" ולהפוך אותו בן לילה למורה לתחום "ישן". זה דורש לא רק הכשרה פדגוגית אלא השלמת חוסרים אדירים בידע תוכן ברמה גבוהה. זה נובע מכך שחלק מהמורים הם בעצמם בוגרי "חוגים ייחודיים" באוניברסיטאות ובמכללות ולא בוגרי ביולוגיה, כימיה וכו'. את מכירה את הביקורת על הרמה הירודה של התוכניות החדשות במשרד החינוך (מוט"ב למשל), אבל אותו הדבר מתרחש באקדמיה ובייחוד במכללות. בדיוק כמו בעניין זכאות לבגרות זה נובע מאותו לחץ ציבורי להנגיש את התואר הראשון לכולם, ומתחרות עזה בין המוסדות שגורמת לירידת הרמה.

    קחי לדוגמה את המורים למדעי הסביבה שלמדו מדעי הסביבה במכללה. כמה מהם מכירים לעומק ביולוגיה של התא ברמה שמספיקה כדי ללמד 5 יחידות ביולוגיה?

    אם מחליטים לסגור את מגמת מדעי הסביבה ולהכניס יותר תכני אקולוגיה לביולוגיה, יש שתי אפשרויות לא פשוטות:

    1. חלק ניכר מהמורים למדעי הסביבה יפוטרו כי לא יענו לקריטריונים מינימליים של ידע בביולוגיה. אם הם רוצים לחזור למערכת יהיה עליהם לחזור לספסל הלימודים.

    2. המדינה תממן להם שנה (לפחות) של לימודים אקדמיים בביולוגיה + השתלמויות פדגוגיות בהוראת ביולוגיה. גם אם יש מימון, לא בטוח שכל המורים ירצו את זה, הרי הם באו ללמד מקצוע ייחודי.

    מטבע הדברים, בין הרצון לשנות את האינפלציה בכמות המקצועות ובין היישום יש עוד המון מכשולים, גם בלי עניין הפגיעה במורים:

    – הלחץ של הורים ותלמידים (בד"כ מבוססים כלכלית ועם נגישות לתקשורת) לשמור על המקצועות הייחודיים
    – הכוח של המפמרים בתוך משרד החינוך לבלום שינוי
    – הצורך לשכנע את האוצר לממן רפורמה (גם אם היא בסופו של דבר תחסוך כסף למדינה).

    נ"ב: אין לי "מידע מבפנים" על היחס של ראשי ראמ"ה לסוגיית הרפורמה בבגרויות, אבל אני מוכן לשים כסף על כך שהם היו חותמים בשתי ידיים על הביקורת שהביע צבי צמרת בעניין ריבוי המקצועות ועל הביקורת שלך בעניין העדפת ה"מגניב" שהוא לעתים קרובות שטחי, על פני יסודות של לימודי ליבה. לראיה, המיצב כמבחן סטנדרטי להשוואה בין בתי ספר מתמקד במעט תחומים שמוגדרים "ליבה". כידוע, אחת הביקורות על המיצב (וגם פיזה טימס פירלס וכו') היא שהוא גורם להזנחה של מקצועות שאינם כלולים בבחינה. אבל אם כדי להגיע להישגים במיצב/פיזה התלמידים ילמדו יותר שעות ביולוגיה ופחות שעות קולנוע וסינית, אולי יש בזה משהו חיובי.

  15. דקל-דוד עוזר :

    איתמר כהן

    כתבתי שאם היו רוצים ללמד – היינו צריכים לנהל מערכת חינוך אחת, שבה לבגרויות אין משקל כבד כמו שיש להן היום (מהנדס לא צריך לדעת ספרות נניח אז כמה משקל צריך לתת לספרות בקבלה ללימודי הנדסה?)
    ואם רוצים למדוד ולעשות בגרויות שמדירות אנשים ומקטינות אפשרויות אז אני מעדיף שכמה שיותר אנשים יעברו ויקבלו ציונים טובים כדי שלא להשתמש במערכת החינוך שנותנת גם ככה חינוך עלוב כמערכת לתיוג שלילי והדרה עתידית.

  16. איתי :

    הפתרון למה שאתה מדבר עליו נמצא בחיזוק החינוך המקצועי ולא בהזניית הבגרות העיונית.

    זה מאוד מקובל באירופה, אבל בישראל התחום מיובש, משתי סיבות לפחות

    א. החינוך המקצועי עולה למדינה הרבה כסף – האוצר כרגיל מתקמצן.

    ב. בעבר הוא שימש להסללת בני שכבות מוחלשות (בעיקר ערבים ומזרחים) ולכן שר חינוך שיציע את זה יחטוף ביקורת איומה, בניגוד לשר שינקוט במדיניות "תעודת בגרות עיונית לכל" ויקבל תשואות על כל עלייה באחוזי הזכאות.

    סקירה מקפת של ד"ר גלעד נתן כאן-

    http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02141.pdf

  17. חמוד :

    זה קצה הקרחון

    כל ההתרחשויות במשרד החינוך מעידות על פוליטיזציה של המשרד , הכל נעשה פוליטי , ובמציאות של תחלופת שר כל שנתיים , אי אפשר לצפות לשינויים מרחיקי לכת . ולעניות דעתי , כל המנגנון המנופח , ובמיוחד הפקידות הבכירה בו , עברו מאסטרטגיית שינויי לאסטרטגיית הישרדות ( לרוב כולם מתיישרים לפי גחמותיו של שר זה או אחר ).
    הפתרון צריך להיות הקמת רשות לאומית לחינוך ושמעליה לא צריך להיות שר בכלל .
    אכן כן , המדינה נכנסת למצב בחינומניה . הכל קם ונופל על בחינות והישגים . אמנון רובינשטיין כשהיה שר חינוך , אמר שהוא פרופסור במשפטים למרות שהיה חלש מאוד במתמטיקה , בזמנו הנהיג את שיטת ההגרלה , אחריה בא המצרף , ואחריו מיקוד חומר הלמידה , ובסוף הפעלת מועד ב' וג' .
    אני משוכנע שחלק מהפקידות הבכירה , מודע שיש לבצע שינויי רציני , אבל נותנים תשובות דיפלומטיות שהעניין לא בידם ( הישרדות אמרנו ) .
    שינויי יהיה אם יהיו עשרות צבי צמרת במשרד שיקומו וילכו .
    דעתי האישית – הסיכויי לשינויי במערכת הוא אפס .

  18. איתי :

    חמוד,

    גם ברשות ללא פוליטיקאים ההחלטות יהיו פוליטיות.

    לפי שיטתך לא רק את החינוך צריך להוציא מידי הפוליטיקאים, אלא גם את התחבורה, איכות הסביבה, הבריאות וכו'.

    ובעצם, למה לא גם את הביטחון, החוץ והאוצר? הרי גם במשרדים אלה שיקולים פוליטיים משפיעים על קבלת החלטות ויוצרים לעיתים זגזוג
    ולעיתים קיפאון.

    לפעמים החלטות כאלה עלולות להיות עניין של חיים ומוות. ר' מאמר גאוני של שטרסלר על ברק
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1051156.html

    עם כל הביקורת על איך שמתנהגים פוליטיקאים בארץ, הם היחידים שיכולים לייצג את הציבור.

    אני מתרשם שבמקום שבו מוציאים את הפוליטיקאים נכנסים בעלי האינטרסים הכלכליים וזה לא מתכון לתכנון אסטרטגי שמייצג את האינטרסים של רוב האזרחים, בלשון המעטה…

    אם הפוליטיקאים שלנו גרועים עלינו להחליף אותם בטובים יותר או לפחות להראות להם את הדרך.

  19. שושי פולטין :

    לחמוד,
    אולי במקום "עשרות צבי צמרת במשרד שיקומו וילכו", או לפחות בנוסף, יקומו 50 מנהלים וישמיעו את דברם?
    אלא שהמנהלים הפכו לשבויי ה"זכאות" הנכפית עליהם והם כל כך עסוקים בלהעלות עוד % בזכאות, שהם אינם פנויים לחשוב שאולי הם שותקים מידי?
    לאיתי, התחלופה הגדולה אכן פוגעת בראיה לטווח ארוך. עד שכל אחד לומד את תפקידו הוא כבר עוזב. כעת זה לא השר אלא בעלי התפקידים הבכירים. זה בהחלט מצב לא בריא שבו לפחות בעלי התפקידים היו אמורים להשאר.

  20. שושי פולטין :

    השינוי יגיע מכיוון אחר!

    מהפך: בגרות בקולנוע כבר לא שווה כמו כימיה.

    שיקלול ממוצע הציונים משתנה: ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) החליט הבוקר (יום א') על שינוי שיטת הבונוסים לציוני בגרות בקבלה לאוניברסיטאות ועל מתן העדפה ללימודים מוגברים במקצועות הליב"ה: מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, היסטוריה, ספרות ותנ"ך. עם זאת, ההחלטה החדשה תיכנס לתוקף רק בעוד שנתיים.

    עד כה, אוניברסיטאות מסוימות החליטו על דעת עצמן אם להעניק משקל עודף לבגרויות במתמטיקה ובאנגלית. כעת, בעקבות החלטת ור"ה, מקצועות הליב"ה יזכו את התלמידים בבונוס גבוה יותר מאשר במקצועות הלימוד האחרים, כגון סוציולוגיה וגיאוגרפיה.
    המשך הידיעה:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4102394,00.html

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.