חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מערכת המשפט – האם לא ישראלים יכולים לזכות למשפט צדק?

נושאים מועד ב', משפט ופלילים ב 25.07.11 6:03

התנהלות בית המשפט בעניין משפחת פרג', שבת משפחתם נורתה למוות על ידי כוחות צה"ל,  מעוררת תהיה אם פלשתינאים וזרים צפויים לזכות למשפט צדק במערכת המשפט הישראלית

מאת: יהונתן קלינגר

הסיפור של בני משפחת פרג' הוא כל כך משעשע, שאם הוא לא היה אמיתי היו צריכים לכתוב אותו. לטענת בני המשפחה, הגב' אמירה פרג' (ז"ל) נורתה למוות על ידי כוחות צה"ל. בני משפחתה פנו לבית המשפט בנצרת על מנת לתבוע את משרד הביטחון בגין נזקיהם (להזכירכם, חוק האינתיפדה אמור היה למנוע תביעות מסוג זה ונפסל בבג"צ 8276/05 עדאלה נ' שר הביטחון ואח'). אלא, שמשרד הביטחון הודיע כי בני המשפחה לא יוכלו להגיע לדיוני בית המשפט להעיד כיוון שמדיניות משרד הביטחון היא לא להתיר כניסה ארצה של תושבי הרצועה, למעט מקרים יוצאים מגדר ‫הרגיל, כגון לשם קבלת טיפול רפואי במקרים חריגים בחומרתם. לכן, ביקשו בני המשפחה להעיד באמצעות כינוס וידאו (וידאו קונפרנס).

בית המשפט השלום בנצרת אישר את החלטתם, אבל משרד הביטחון לא השלים עם כך וערער. השבוע פסק בית המשפט המחוזי בנצרת בעניין רעא 35950-04-11 משרד הביטחון נ' עיזבון המנוחה אמירה פרג' וקיבל את ערעורו של משרד הביטחון. בית המשפט שולח, בסופו של דבר, את התובעים לבג"צ לעתור כנגד מדיניות משרד הביטחון, לאחר שמבהיר כי עדות בוידיאו היא חריג שיש למצות את כל האפשרויות בטרם ישתמשו בו: "‫כי כל עוד החלטה זו של המדינה שרירה ועומדת, ולא נקבעה פסלותה בידי ‫ערכאה מוסמכת, אין בידי לקבל כל טענה המופנית כלפי המדינה, כאילו הינה מונעת, בכובעה האחד, את כניסתם לישראל של מי שמבקשים לתובעה בכובעה האחר, כמי שמבקשת לסכל תביעות שכאלה".

בית המשפט משחק תמים ופוסק כי "‫מתן היתר להעדת עד מרחוק ניתנת כאשר העדות נמסרת במדינה ‫שהיא עצמה מדינת חוק, שניתן לדעת האם לפי חוקי המקום אסורה עדות שקר וכד'. במקרה שלפנינו לא הוכח, כי כאלה הם פני הדברים".

כלומר, בית המשפט תומך עצמו בשתי יתדות בעייתיות ורעועות: הראשונה היא כי משרד הביטחון ייעתר לבקשתו של אדם אשר תובע אותו ויאשר את כניסתו לישראל, השנייה היא כי כיוון שרצועת עזה אינה מדינת חוק, הרי שלא ניתן להניח כי אדם לא יעיד עדות שקר. הבעייתיות כאן היא ביחס של מערכת המשפט הישראלית לפלשתינאים בכלל, אבל גם לאמירה מול שאר העולם כי בישראל אין לצפות כי מי שאינו ישראלי יזכה למשפט צדק.

אכן, לעיתים נדירות בלבד הרשה בית המשפט עדות בכינוס וידאו (א 8393/06 Roch Diagnostics נ' יישום חברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה בירושלים, בשא 1289/07 מ.ג.ש חברה לשיווק מזון נ' אחמד ח'אלד פריד) וברוב המקרים דחה את הבקשות (רעא 3810/06 י. דורי נ' שמאי גולדשטיין, תא 7010/05 רס.אא. יזמות נ' כהן תמיר, א 284/05 רות סיימון שרף נ' בנק לאומי, רק לדוגמא). אבל, בית המשפט רומז לתובעים אשר נגרם להם נזק על ידי צה"ל כי בתי המשפט בישראל אינם המקום הראוי.

הבעיה כאן היא הלגיטימציה של ישראל. בעוד שרבים וטובים, ובראשם צאר החוץ אביגדור ליברמן, טוענים כי ארגוני השמאל עושים דה-לגיטימציה לישראל הרי שהתשובה היא שהמוסדות הישראלים עושים זאת: משרד הביטחון אינו מאפשר ניהול משפט אמת וצדק בו ניתן יהיה לברר האם הוא באמת ירה וגרם למותה של פלשתינאית אלא מעדיף להישמר בטיעון בטחוני. זו המדינה שאנו חיים בה, ואנחנו כאן כדי לשנות אותה.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

3 תגובות

  1. חסן חמוד :

    המבצר האחרון תחת אש

    מערכת המשפט מנוהלת על ידי בני אדם , ובני אדם בתוך עמם הם חיים.
    האיומים הבילתי נלאים על מינוי שופטים ועל הגבלת סמכותו של בג"צ : איומים של שרים ושל ח"כים ושל שותפים קואלציוניים בממשלה, איומים של רבנים ואיומים של סתם פוליטיקאים.
    בסופו של דבר ,במודע או שלא במודע , הטלית שכולה תכלת מתחילים להופיע בה כתמים מזוהים ובילתי מזוהים ,וזה כבר התחיל .

  2. מנחם לוריא :

    צדק צדק תרדוף - אך אל תתפסהו...

    אם אפרוץ לאוטו של יונתן קלינגר ליד חנות התכשיטים ברחוב אנבי יונתן (והמשטרה) יביאו את צילומי מצלמות האבטחה של החנות ואני יכול לדבר ללמפה ולשכנע אותה שלא פרצתי לאוטו של יונתן (מבוסס על מקרה שהיה והגנבים טרם נתפסו לאוטו של יונתן לא נגנב לפחות לא על ידי).

    אם אחבוט בפילגש מכות ואביא למותה בחוף מציצים המעשה שלי יתועד על ידי מצלמות האבטחה של חברת החשמל ואולי(כמו בתיק קרפ ז"ל) אוכל לשכנע את בית המשפט שרק הרגתי אותה ולא רצחתי אותה.

    הופעתי עשרות אלפי פעמים בבתי משפט בישראל מול אנשים שטענו לא גנבתי, לא פרצתי, לא אנסתי, לא רצחתי ולא מכרתי נשק לאירגון טרור ועוד ועוד. בעשרות אלפי פעמים הוכח,כדין, שדווקא כן גנבו,אנסו,רצחו וגו. אז האם הם כולם שקרנים שעל פי הדין הישראלי צריך להעמידם לדין בגין מתן עדות שקר בבית משפט. אני לא זוכר ולו מקרה אחד כזה.

    בית המשפט הוא המקום לטעון טענה והמקום לברר אם היא נכונה או לא. מותר להגיד בבית משפט שלא גנבתי את האוטו של יונתן והמשטרה,ויונתן, יוכיחו שדווקא כן. זו זכותי האלמנטרית להגיד שלא גנבתי אפילו אחרי שהשופט ישלח אותי למאסר ויונתן יקבל ממני כסף שזכה בתביעה האזרחית נגדי. אסור בבית המשפט למסור עדות שקר אבל מותר לשקר ויש הבדל גדול מאוד בין השניים. הטיעון של בית המשפט,כפי שמובא המאמר, הזוי טועה מטעה ואני יכול רק להצטער שדבר כזה בכלל נאמר ועוד הונצח בכתב.

    צדק צדק תרדוף, אל תתפוס אותו הוא עוקצני וכואב במיוחד אם אתה אדם לא רצוי פה אם בעת התפילה ישבנך מכוון ירושלימה…
    מנחם.

  3. דני זמיר :

    השופט הציע עדות בקפריסין.

    נדמה שאין מנוס מעתירה בבגצ נגד איסור מתן אישור לעדים.

    ההתגוללות על השופט כאו אינה במקומה כי וידיאו קונפרנס הוא רעיון גרוע בפני עצמו והשופט אמר בשפה שבה יכול היה להגיד הכי מפורשות בעולם שיש צורך בבהמש המינהלי או בגצ שיעשה סדר עם מערכת הביטחוןב מקרים כגון אלה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.