חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

מידע חשוב לחברים בהסתדרות העובדים הלאומית

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה ב 4.09.08 6:04

בתשובה לשאלות הקוראים על ניתוח מצב שכר המינימום במדינות מתועשות, ד"ר עמי וטורי מסביר מדוע לא הגדיר את "ההסתדרות הלאומית" כארגון עובדים. מעבר לדיון התיאורטי עבור פעילים חברתיים, יש כאן מסר חשוב לחברי ההסתדרות


בעקבות הערה שהופיעה בטבלה על המתאם בין שכר מינימום ושוויונית חלוקת ההכנסות ב 15 מדינות מתועשות נתבקשתי להסביר מדוע איני מחשיב את "ההסתדרות הלאומית" כארגון עובדים בעת שציינתי את האחוז מקרב השכירים הישראלים שכן חבר בארגוני עובדים.  לכן חשוב לי להבהיר ולהסביר את עמדתי שבמקרה זה אינה עמדה לצורך התנגחות אלא דעה המבוססת על תפיסתי את המושג "ארגון עובדים".

ראשית יש לציין כי הפסיקה הישראלית כן רואה את "ההסתדרות הלאומית" (הע"ל) כארגון עובדים. "בג"ץ עמית" מ 1995 קבע קריטריונים מסוימים למה יכול להיחשב בישראל כארגון עובדים לצורך "חוק הגנת השכר".  ו הע"ל כמו גם ההסתדרות הכללית עונים כנראה על קריטריונים אלו הגם שבג"ץ פטר אותם מהמבחן בהתייחסו אליהם כסוג של "תופעת טבע" הקיימת מקדמת דנא . אך "בג"ץ עמית" משקף כמובן רק את עמדת הפסיקה הישראלית ביחס לזכות ספציפית הנתונה בחוק למי שמתקרא "ארגון עובדים". הוא אינו משקף בהכרח את ההגדרה הראויה ביותר מבחינת השקפת העולם שיצרה את ארגוני העובדים (השקפת העולם הסוציאליסטית לגווניה וזרמיה השונים) ביחס למה ראוי להיחשב כארגון עובדים.

ארגון עובדים צריך שיהיה יהיה גוף המאורגן כך שהבחירה וההיבחרות לדרגיו הנבחרים של הארגון בכל הרמות תהיה תוך זיקה ברורה למקום עבודתו ואו הענף הכלכלי שבו עובד החבר או שבו עבד לאחרונה (פנסיונרים ומובטלים). אחרת אין הוא נבדל מכל ארגון אחר שאינו ארגון למטרות רווח לרבות המדינה. כמו כן מובן שבהעדר מבנה זה, אין לארגון העובדים שום יכולת ממשית למלא תפקיד כלשהו ביצירתה של דמוקרטיה במקומות העבודה ובעולם העבודה. ואכן כמעט כל ארגוני העובדים בעולם המתועש הן הרדיקליים והן המתונים בנויים על בסיס עיקרון זה.
ה OGB ארגון העובדים האוסטרי היה בעל מבנה שחרג במעט מעיקרון זה. אולם גם ארגון זה התאים עצמו למודל זה לפני כשנתיים. כמו כן גם בעברו הרמות של מקום העבודה והענף הכלכלי כן נבחרו לפי מודל זה והייתה להם אוטונומיה סבירה.

הן הע"ל והן ההסתדרות הכללית לוקות בתחום מהותי זה. אולם להסתדרות הכללית יש לפחות מסגרות  פורמאליות של הסתדרויות מקצועיות וענפיות המתקיימות במקביל למועצות הפועלים ו בינ"ה (בית נבחרי ההסתדרות). מסגרות האמורות להיבחר לפי זיקה למקום העבודה ואו הענף הכלכלי ואו המקצוע של החברים. המועד האחרון שבו התקיימו לאחרונה בחירות למוסדות אלו הינו כבר סוגיה אחרת. אבל לפחות המסגרות קיימות ויש להן מידה משתנה של אוטונומיה ביחס לבינ"ה ומועצות הפועלים. להע"ל אין מסגרות מקבילות בעלות תפקוד ממשי.

גם המסורת והמטרות שלשמן הוקם ארגון המתקרא ארגון עובדים חשובות. הע"ל הוקמה ב 1934 כאשר אחת ממטרותיה המוצהרות הייתה ביטול זכות השביתה! והחלפתה בבוררות חובה. ב 74 השנים האחרונות לי לפחות לא ידוע על שום שביתה משמעותית שאורגנה ע"י ארגון זה וכאמור אין מדובר בארגון צעיר שקם זה עתה. גם להסתדרות הכללית אין מסורת מפוארת של מאבקי עובדים מסורת המאפיינת את רוב ארגוני העובדים באירופה לרבות ה OGB האוסטרי. אבל היו לה אי אלו מאבקים משמעותיים בעשרים השנים האחרונות (הגם ששבירת שביתות אינה לחלוטין זרה למוסד זה).

על חברות בארגון עובדים שאינו ארגון עובדים מטעם להיות וולונטרית. מעטים מבין חברי ההסתדרות הכללית בחרו באופן מודע בחברות בהסתדרות הכללית תוך ביצוע אקט של התפקדות. עם זאת רוב חברי ההסתדרות הכללית הוגדרו ככאלו בתור ברירת מחדל לאחר שההסתדרות הכללית חתמה על הסכם קיבוצי ולעיתים גם ניהלה מאבק עבור הסכם קיבוצי במקום עבודתם.  חברי הע"ל הם כמעט תמיד עובדים במקומות שאורגנו ע"י ההסתדרות הכללית ושנהוג בהם לרשום כברירת מחדל את מי שמבוטח בקופת חולים לאומית כחבר הע"ל. חלק מחברי הע"ל אלו אפילו סבורים בטעות כי הם חברים בהסתדרות הכללית ולא ב הע"ל.

הע"ל חיברה תקנון וועדים והבנתי כי היא נותנת שירותים לא רעים בתחום הפרט (תחום שאינו תפקידו המרכזי של ארגון עובדים). אך מרבית הוועדים העיקריים שלה וההסכמים הקיבוציים המשמעותיים הם הסכמים וועדים במקומות העבודה של גופים הנתונים לשליטתה. כמו למשל וועד עובדי קופת חולים לאומית וועד עובדי רשת נילי שהיא רשת גני הילדים של הע"ל. בנוסף חתמה הע"ל בעבר על הסכם מול חברות כוח האדם. הסכם שהכשיר את העסקתם בתנאי מינימום. ההסכם שופר לאחר הגעה להסכמות מול ההסתדרות הכללית. הסכמות שחילקו את עובדי כוח האדם עם הע"ל לפי יחס של 1/3 ל הע"ל ו 2/3  להסתדרות הכללית. הדבר לא נעשה ביוזמת הע"ל ששימשה באותו מקרה ככלי בידי חברות כוח האדם לצורך ניצול פרצה בחוק המאפשרת להם להעסיק עובדי כוח אדם בתנאים הנחותים מאלו של העובדים בהעסקה ישירה אם הדבר נעשה במסגרת הסכם קיבוצי.

גם השקיפות וקיומה של דמוקרטיה פנימית מתפקדת הוא תנאי לפי "בג"ץ עמית" ולפי הנורמות של הITUC (הקונגרס העולמי של ארגוני העובדים) כאשר בוחנים אם ארגון הינו אכן ארגון עובדים. בתחום זה הע"ל היא כנראה ארגון עובדים כושל למדי אם נבחר להאמין למה שמדווח על חקירותיו של יו"ר הע"ל לשעבר אברהם הירשזון.

המסקנה: עובד המעוניין להיות מאורגן יכול לכן לדעתי לבחור ב"כוח לעובדים" או בהסתדרות הכללית או באחד הארגונים המקצועיים הקיימים או שאולי יקומו בעתיד אבל ללכת להסתדרות הלאומית זה לדעתי לעשות "צחוק מהעבודה".

ד”ר עמי וטורי, חבר “יסו”ד” ו”כוח לעובדים”, מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכללה החברתית-כלכלית

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות:

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.