חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

נחמיה שטרסלר – חברתי עאלק

נושאים דעות, תא אופק ב 21.07.11 6:01

אֹמֶר בּור, סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים, מגיב למאמרו של נחמיה שטרסלר בהארץ, בו מבקר שטרסלר את עמדתה של חה"כ שלי יחימוביץ' בנוגע למחאת הקוטג' ועליית מחירי מוצרי החלב

האמת, כבר לא התעצבנתי, אני רגיל לסילופי עובדות, לחצאי אמיתות ולראייה מעוותת של המציאות במאמריו של נחמיה שטרסלר. לכן לא הופתעתי כשקראתי את המאמר "חברתית עאלק" ("הארץ" 19.7.11), בו הוא תוקף את תגובתה של חה"כ שלי יחימוביץ' למחאת הקוטג'.

בתחילת המאמר, בשטחיות אופיינית, מלין שטרסלר על נתניהו, שמסמס את פתיחת שוק החלב לייבוא. בעולמו, הורדת מחירי החלב על ידי פתיחת השוק לייבוא, וגזילת הפרנסה מאלפי משפחות המתפרנסות משוק החלב, היא הפתרון. הדמגוגיה השטרסלרית, מקבלת ביטוי בצמצום משק החלב ל"כמה מאות רפתנים לא יעילים" ולכמה מאות עובדי תנובה. אם כמה מאות עובדים מצליחים לייצר חלב עבור 7 מיליון תושבים, יש שתי אפשרויות. או שהם סופר יעילים, או שלא מדובר בכמה מאות, אלא בעשרות אלפי משפחות המתפרנסות מייצור חלב.

בשלב הבא מתעלם שטרסלר מטענתה העיקרית של יחימוביץ'. כל אחד מאיתנו מתפקד גם כצרכן, וגם כיצרן. על אף שיש קשר הדוק בין שני התפקידים האלה שאנו נושאים, לעיתים קרובות, בדרישותינו כצרכנים, אנו נוטים להתעלם מההשלכות על צרכינו כיצרנים. אם נחשוב על זה שאנו עובדים הרבה יותר מאשר שאנו קונים. נגיע למסקנה, שעל כל מחאה צרכנית דוגמת מחאת הקוטג', צריכות להיות שתי מחאות של הבעת סולידריות עם עובדים. היום נדרוש קוטג' זול ועוף בשקל, במחיר של פגיעה בחקלאים, מחר יידרשו אחרים שכר טרחה נמוך, במחיר של פגיעה בעורכי-דין, וכך הלאה. עד שנשאר עם מחירים נמוכים, ומשכורות נמוכות בהתאם.

בזמן ששטרסלר לא מציע פתרון כולל, אלא פתרון נקודתי למחיר מוצרי החלב, שייצור בעיות אחרות, גדולות פי כמה. שלי דווקא כן מציעה פתרון כזה, הפתרון טמון בבלימת רפורמת המס הלא צודקת. הורדת המס על הדלק והורדת המע"מ, תשפיע על מחיריהם של כל המוצרים שאנו צורכים, ועל מוצרי החלב בתוכם. הורדת מחיר המטרה, או פתיחת שוק החלב לייבוא לעומת זאת, ישפיעו רק על סוג אחד של מוצרים. מאיפה יגיע הכסף אם נוריד את מס הבלו ואת המע"מ? מהמסים הישירים, שהולכים ויורדים עם השנים. ממיסי החברות הנמוכים, שמחקרים מראים, שהורדה נוספת שלהם כבר לא תמשוך חברות נוספות להגיע לישראל, אלא רק תקטין את תשלומי המס של החברות הקיימות. הרפורמה במס, מקטינה את היכולת של המדינה לגבות מיסים ממי שיש לו מאיפה לשלם, ומצמצמת את היכולת של המדינה לאפשר חיים טובים יותר לכולנו. לכך שלי מתנגדת, להתנתקות חד-צדדית של המדינה מאזרחיה.

שטרסלר אף מאשים את שלי בהתחנפות לתעשיינים ולוועדי העובדים, טענה כל-כך מופרכת שאני אפילו לא יודע אם שווה לבזבז זמן על שלילתה. פייר, נעלבתי בשביל חברי הכנסת שבאמת עושים את הונם הפוליטי מדאגה לועדי עובדים, הם צריכים לבוא לכל ישיבת ועד ולשלי מספיק בלוג באינטרנט? לפי מיטב ידיעתי, התמיכה בשלי איננה מגיעה מועדי עובדים שונים, אלא מהציבור הרחב.

לסיום, שתי נקודות על כלכלה וחברה. שטרסלר טוען ששכר העובדים במשק החלב ייקבע על פי השכר שנקבע בשוק למקצועות דומים, ושאת ההפרש בין ההכנסות ממחיר הקוטג' הגבוהה לבין שכר העובדים יכניסו לכיסם בעלי ההון, הוא קורא להפרש הזה ההפרש הקרטליסטי. האמת שהוא צודק, קיים הפרש כזה, רק שלא קוראים לו ככה, זה ההפרש הקפיטליסטי, והוא קיים בכל ענף. דיבר עליו אחד מארקס. דבר שני, לא בכדי נלמד מדע הכלכלה כחלק מתחום רחב יותר של מדעי החברה. כלכלה הוא לא מדע מדויק, הוא עוסק בבני אדם. הנחת היסוד שהובילה לתפיסת השוק החופשי, הקפיטליסטי, היא שהאדם מונע אך ורק מאינטרסים אישיים, והוא דואג רק לעצמו. כשרובנו הולכים לצבא לשנתיים או שלוש, או סתם כשאנחנו משאירים יותר מ-12.5 אחוז טיפ. אנחנו ממש לא דואגים רק לעצמנו, לא צריך הרבה כדי לשים לב שהנחת היסוד איננה מדויקת. כשאנו מבססים שוק קפיטליסטי על הנחת יסוד שגויה, השוק לא יתמוטט (לפחות לא בטווח הקצר), אלא האזרחים ינהגו כפי שמצופה מהם, וידאגו רק לעצמם. לשם לוקח אותנו נתניהו בעידודם של השטרלסרים, אני רק מקווה שמספיק אנשים יעודדו את שלי וימנעו מהם לעשות זאת.

אֹמֶר בּור הוא חבר תא אופק וסטודנט שנה א' בפכ"מ (פילוסופיה, כלכלה, מדע המדינה) באוניברסיטה העברית בירושלים

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , , , , , ,

11 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    שטרסלר הוא הדיהירינג של ימינו, פופוליסט שקרן שמנסה לזרוע חול בעיני ההמונים. הוא עז בית המטבחיים החיה שמוליכה את העדר פנימה באמצעות האמון שהיא יוצרת והיחידה שיוצאת משם חיה. הוא מסית ומניפולטור והנזק שהוא גרם להמוני בני המעמד הבינוני שקנו את השטויות שלו לא יתוקן בקלות.

    היתרון היחיד של שטרסלר פשוט, הוא מוכיח לנו מדי שבוע שחור על גבי לבן שהארץ הוא עיתון ימני בכל מה שקשור לכלכלה וחברה ומזכיר לנו מדי שבוע שעדיף לנו שיהיו לנו מקורות מידע אחרים.

    כל הכבוד לחברת הכנסת שלי יחימוביץ על עמידתה הנכונה בצד הרפתנים והעובדים ובחפשה את הצדק, קרי את תשלום המחיר על ניפוח המחירים מצידם של בעלי ההון והתאגידים.

  2. שאול :

    טוכולסקי – לזרות חול. ניסיתי פעם לזרוע חול. השקתי, זיבלתי, הכל. לא יצא מזה כלום.

    אמר – לא הבנתי. אז אתה חושב כמו מרקס שרווחים גבוהים לא יביאו להעלאת שכר, או שאתה חושב שבהתאם לתיאוריה השולית של התחלקות ההכנסות רווחים גבוהים לא יביאו להעלאת שכר? האם הרושם שלך הוא שקרטלים משלמים שכר יותר גבוה מענפים תחרותיים?

    באופן כללי אני ניצב מעט מבולבל בין התמיכה הנלהבת ב:
    הגנה על יצרנים מקומיים בצורת מכסים, מכסות וכו', מתוך טענה שא. לפחות חלק מזה עובר לעובדים וב. מגיע להם.

    ומאידך התנגדות נחרצת ל:
    הורדת מס החברות, מתוך טענה שא. לא מגיע להם ב. שום דבר מזה לא יעבור לעובדים.

    מה אני מפספס פה כל פעם?

    נ.ב. להזכיר שוב? עזבו תיאוריה, לא מכיר תיאוריה, לא מבין בדברים האלה. בואו נדבר אמפירית. יש בערך 3715 מחקרים שמראים שאיך שלא חותכים את זה, חשיפה לייבוא לא משפיעה על האבטלה. למה ממשיכים לחזור על זה? מה שמאלני בזה?

  3. ק. טוכולסקי :

    מה שאתה מפספס שאול מאוד פשוט, אני חושב שאי אפשר לתקן את המערכת הקיימת באופן שלא יבוא על חשבון משהו אחר. או באופן שמתקנים תיקון פה ולא נגרם נזק שם. צאריך להחליף את המערכת הכלכלית או לעשות בה רביזיה מלאה.

    בלי זה אתה צודק, כל תיקון של מרכיב אחד עשוי לא להספיק.

  4. ק. טוכולסקי :

    לעניין הספציפי, תראה את שבדיה שצגינה על תוצרת מקומית ומטילה מס חברות גבוה, זה עובד או לא עובד?

    אני גם לא יודע על איזה מחקרים אתה מדבר כי בוא נדבר אמפירית, למרות כל המחקרים והתיאוריה תעשיות וענפים חקלאיים שלמים מתחסלים במדינות שלמות כתוצאה מיבוא אז אני באמת לא יודע על מה אתה מדבר. אבל בוא נסה אותי שלח לי מחקר אני אקרא ואגיב.

  5. שאול :

    ברור שייבוא מחסל תעשיות. אבל הוא גם מביא לגידול של תעשיות אחרות.

    מילה מקרוגמן לפני ההפניות למחקרים:
    The idea of comparative advantage — with its implication that trade between two nations normally raises the real incomes of both — is, like evolution via natural selection, a concept that seems simple and compelling to those who understand it. Yet anyone who becomes involved in discussions of international trade beyond the narrow circle of academic economists quickly realizes that it must be, in some sense, a very difficult concept indeed. I am not talking here about the problem of communicating the case for free trade to crudely anti-intellectual opponents, people who simply dislike the idea of ideas. The persistence of that sort of opposition, like the persistence of creationism, is a different sort of question, and requires a different sort of discussion. What I am concerned with here are the views of intellectuals, people who do value ideas, but somehow find this particular idea impossible to grasp.

    ואוסף מקרי של מחקרים:
    פולין – פתיחה לייבוא העלתה את התעסוקה
    http://tinyurl.com/3esx5zl

    ארה"ב אחרי נפט"א – בטווח הקצר!, אין השפעה:
    http://tinyurl.com/3qu5faw

    ומה למדנו מסמוט – היולי (המכסים הגבוהים בארה"ב משנות השלושים) על הקשר בין תעסוקה ופתיחה לסחר –
    http://tinyurl.com/3o6a7mh

    והנה עוד שני ילדים מהארווארד, אבל מי הם שנקשיב להם?
    http://tinyurl.com/3pnumzx

    וקצת יותר פופולארי, שניים מהכלכלנים החשובים בעולם -שניהם אנשי שמאל (סאמרס היה שר האוצר של קלינטון), מסבירים:
    http://tinyurl.com/3lk3l6f

    אם יש לך עוד סבלנות, אני יכול להפנות אותך לעוד המון, וגם לכמה ספרים בנושא.

    ואגב, שוודיה? שוודיה שנשבעה להילחם במכסים ושאר הגבלות על ייבוא כחלק מרכזי במדיניות שלה כנשיאת האיחוד האירופי?
    http://tinyurl.com/3gyc7d5

  6. שאול :

    ואני חייב לשאול – לא קראת את הפוסט שלי על הקשר בין חשיפה לייבוא ואבטלה? קצת מייאש… עבדתי עליו די קשה, ונראה שכולם עשו כן כן עם הראש, ולאף אחד זה לא באמת הזיז את הביצה… אין כלכלן אחד בעולם לדעתי שיגיד שייבוא מעלה את האבטלה. אז לא כולם יודעים שזה הקונצנזוס. בסדר. אז עשיתי איזה מאמץ להסביר – וכלום. פשוט לא מזיז.

  7. שאול :

    אני חייב ללמוד לאחד תגובות, אבל רק להדגיש, לפחות לפי ויקיפדיה, וכמה חברים מהאיזור ששאלתי, ולפי זה שהן באופן עקבי מקבלות ציונים גבוהים במיוחד במדדי חופש כלכלי בנושא פתיחות לסחר, אחד העקרונות המרכזיים של מה שמכונה "המודל הנורדי" הוא פתיחות לסחר בינלאומי.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Nordic_model

  8. גליה :

    שאול, אל תתייאש אני קוראת.

  9. סתם אחד :

    לאמר

    אמר, למה אין גילוי נאות שאתה מתנדב אצל שלי בכנסת??

  10. אלעד הן :

    שטרסלר הוא אידיוט

    אבל התגובה של יחימוביץ' למחאת הקוטג' היא בעייתית. היא בעצם אומרת למוחים: א. אתם פופוליסטים ולא מבינים, אם הייתים מבינים הייתם נשארים בבית. ב. הדרך להגן על העובדים היא לא לפגוע ברווחים של התעשיינים, לכן צריך להיזהר בהורדת המחירים.
    אלה אמירות מאד בעייתיות. אם היא רוצה להשפיע על מחאה שתהיה מעורבת בה. להטיף מוסר זאת התנהגות לא ראויה ממנהיגה, ולשדר לציבור שהעובדים הם בני ערובה של התעשיינים זה גם בעייתי.

  11. איתמר כהן :

    תגובה ל"סתם אחד" ולשאול

    "סתם אחד" – אין צורך בגילוי נאות על התנדבות. אם אמר היה מקבל שכר משלי, הוא היה צריך לציין זאת כג"נ.

    שאול – כרגיל, תענוג שיש אותך באתר – כדי לגוון את השיח, שנוטה להיות אוטומטי. גם לי חלק מהטיעונים במאמר נראו סותרים ומבלבלים, גם אם דעותי קרובות לאלה של הכותב.

    הערה: לעודד יבוא בכלל, ושל מוצרי מזון בפרט, זה בעייתי, כי זה גורם לנזק סביבתי אדיר, ובמקרים רבים – למשל, במקרה של מוצרי החלב – מיותר לחלוטין. מוצרי חלב זה לא מכוניות, שחייבים להביא מחו"ל. יש מספיק מתוצרת הארץ.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.