חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

פתרון לבעיית הדיור: קראוון במושב

נושאים חדשות, שיכון ושלטון מקומי ב 21.07.11 6:04

נציגי ההתיישבות העובדת במפלגת העבודה בראשות מר דני עטר מציעים פתרון לבעיית הדיור, דיור מכובד בסכום שלא יעלה על 1,500 ש"ח בחודש


נציגי ההתיישבות העובדת במפלגת העבודה בראשות מר דני עטר, ראש מועצה אזורית גלבוע נענו ליוזמת ההנהגה הצעירה של מחוז במפלגה ויוצאים בקריאה לממשלת ישראל ולמומחים בנושא הדיור – הפיתרון הוא בהתיישבות העובדת.
מצוקת הדיור היא בעייה ארוכת טווח, אך יש לטפל בבעיה קצרת הטווח ולהלן הפיתרון:
ההצעה היא לאפשר לכל נחלה במושבים להניח שני קראוונים בנחלה באישור מיוחד, למשך 10 שנים, בתנאי שמחיר השכירות לא יעלה על 1,500 ש"ח.
פיתרון דומה ניתן להציע במרחב הקיבוצי, ולהרשות לכל קיבוץ להשכיר קראוונים ומבנים שאינם מיושבים במחיר שלא יעלה על 1,500 ש"ח ליחידת דיור.
יחידות הדיור הנן סטנדרטיות בגודל של כ-40 מ"ר.
אנו קוראים לנציגי כל קבוצות המחאה ליצור קשר עם הנהגת מחוז המושבים הבוגרת והצעירה ולהצטרף לקריאה לראש הממשלה.

העביר את הידיעה עו"ד דקל עוזר

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , ,

38 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    זה פשוט פתרון הזוי. לא צריך להרחיב בנייה בשטחים ירוקים ועל קרקע חקלאית צריך לתת לאוכלוסיה שרובה עירונית פתרונות בערים. מיסוי שכר דירה, מדרגות מס פרוגרסיביות על שכר דירה, פיקוח על העלאת שכר דירה בחוזה קיים, בנייה ציבורית להשכרה. אלו הם רק חלק מהפתרונות הרציניים.

  2. Blue Grey Dust :

    פתרון הזוי

    הקראוונים הם רעה חולה – ובמיוחד באקלים הגלבוע. צריך לאסור אותם ולא לעודד את הצבתם. הם מכוערים, לא מחזיקים מעמד מעל 7-8 שנים, מתפרקים, נוזלים, לא מבודדים. כל הארץ כבר מלאה בהם. במקום זאת יש לעודד בנייה של בתים אמיתיים, גם אם הם רק מיועדים להשכרה לזוגות צעירים.

  3. אורי אפלבוים :

    הנה דוגמא נהדרת לפתרון ימני ממי שמתקרא שמאלני כי יש לו יחסים טובים עם ראש עיריית ג'נין או משהו כזה…

  4. דקל-דוד עוזר :

    1. זה לא בניה בשטחים ירוקים, זה בשטחים בנויים של הנחלה.
    2. הרעיון הוא לייצר פיתרון זמני ל-7-8 שנים ולא להפוך את הנחלות למגרשי קראוונים.

    3. הנה הצעה להסכים מראש על הגבלת דמי שכירות לסכום נמוך מאוד מתוך רצון לייצר אלטרנטיבה מיידית אשר תוריד בתורה את מחירי השכירות בעיר – ואתם קוראים לזה הצעה ימנית???

    לא השמאל מקדם חוק שנקרא rent control? והנה מחוז ההתיישבות מציע להיות הרגולטור שהמדינה הייתה צריכה להיות.

    ודבר אחרות: הדיבורים על פתרונות ארוכי טווח ללא הצעות מקבילות לפתרון קצר טווח, הם הם הצעות הזויות.
    הטענה שלכם היא "אנחנו רוצים לתת חכות במקום דגים" – לא צריך לפתור את הטווח הקצר, רק את הארוך.
    זו טענה אולטרה ימנית ואנטי אנושית שמתעלמת מהעובדה שאדם רעב רוצה לאכול ולא לדוג.

  5. איציק יאפ :

    דקל, קרוואנים בשכירות נמוכה הרבה יותר כבר יש בקיבוצים פה מסביב לשדרות (היכן שאני לומד).
    אבל מה, מי שעובר לגור בקרוואן… צריך לדעת מראש לאן הוא נכנס. הם, באמת כמו שק. אמר, מתפרקים, מכוערים, לא נוחים, סופגי לחות ועוד המון בעיות.

    הם מתאימים לסטודנטים לשנים הראשונות של הלימודים (אני בכלל גר במעונות סטודנטים בתנאים הרבה יותר גרועים) אבל אנשים רגילים?
    לא ממליץ…

  6. גליה :

    זמני=קבוע
    אגב, סטודנטים בדואים מאונ' בן גוריון, סטודנטים ממכללת אריאל, סטודנטים ערבים מכפר "יוניימאיט" יוכלו להציב קראוונים בחצר ?

  7. דני זמיר :

    לא לא ולא

    דקל ידידי זו הצעה כל כך בעייתית שאין לי מושג מאיפה להתחיל.
    קראוון חדש במצב טוב עם התשתיות וכל מה שאתה רוצה אפשר להקים בסכום שנע בין 60 ל 100 אלף ש"ח. לקחת על זה 1500 שח לחודש זה תשואה שנתית שבין 12 ל 20 אחוז!!!
    (אם זה קראוון משומש וחיבורי תשתיות מ אולרתים התשואה האי כמעט 50 אחוז!!!).
    אם דני עטר היה באמת רוצה בטובת הצעירים הוא היה מציע סכום סביר 500 ש"ח לחודש + הוצאות חשמל מים נגיד. אבל מטרת ההצעה היא בעיקר לגזור קופונים למיגזר ולא משהו אחר.
    (זה גם מעורר תהייה על מחירי השהכרה בשוק הדיור הכפרי, למעשה המחירים הזולים כביכול בקיבוצים ובמושבים הם יקרים ללא כל סבירות במונחים של תשואה….וחסרי כל הצדקה כלכלית).
    הפגיעה הסביבתית מהצבה ברוטלית של אלפי קראוונים מעבירה בי צמרמורת רק מלחשוב על זה.
    בקיצור פיגוע כלכלי סביבתי ולא פתרון ממשי אמיתי.
    את תרומתי הצנועה לפתרון המשבר בטווח הארוך אתן בכך שצריך לבנות לגובה ובנייה להשכרה, שני מעשים שבגינם צריך התערבות ועידוד ממשלתי. מה שבטוח בהתיישובת הכפרית זה לא יקרה.

  8. דקל-דוד עוזר :

    לגליה ודני

    גליה – מבחינתי, כן.
    כל מקום שיש תשתיות – שישימו קראוונים.
    מבחינתי שייקבעו שיגורו שם סטודנטים, משפחות צעירות, בתנאי שהמחיר לא יעלה על 1,500 שקלים. זה בדיוק מה שהמדינה צריכה לעשות, אבל הנה מגזר אחראי מציע את זה, ובמקום לעודד את היוזמה תוקפים אותו.

    דני, המספר 1,500 שקלים נקבע באופן שרירותי, אם זה היה 500 היית מסכים? אז נשאר להתווכח על המחיר.

    סוף סוף יש פה פיתרון אמיתי ובר קיימא לטווח הקצר.

    ובנוגע ל"זמני=קבוע" – הסיבה לזה היא שלא מטפלים בשום דבר לטווח הארוך, אז עוברים מכיבוי שריפה אחת לאחרת.

    ההצעה החלופית של "לא לטפל בטווח הקצר" אכזרית ואנטי אנושית.

  9. תומר ישראלי :

    דקל, גם לדעתי ההצעה שלכם רעה.
    משום מה יש לי תחושה שהמהלך נועד לסייע בהכשרת השרץ – הלבנת בנייה בלתי חוקית והשכרה הקיימת כבר היום במושבים (בעיקר באיזור השרון אבל גם מעבר לכך) וכן ליצור למושבניקים (שגם אני אחד מהם…) עוד הכנסה קלה פתורה ממס בטווח הקצר.
    נושא הדיור אינו דורש פתרון בטווח הקצר. שום דבר לא השתנה משלשום להיום וגם לא ישתנה מחר. דרושה פעולה לטווח ארוך.
    ההתישבות העובדת קיבלה מהמדינה קרקעות לצורך עיבוד חקלאי ושמירת האדמות ולא על מנת לשתול בתים. כמובן שגם התשתיות במושבים ובקיבוצים לא מותאמות לבנייה רוויה לעומת הערים אשר מתוכננות לשם כך.
    מי שרוצה היום דירה ב 1500 ש"ח ימצא אותה בטבריה, קרית שמונה, בית-שאן ובמקבילות במרכז ובדרום. מי שמתעקש לגור סביב ערים מרכזיות שימצא את הדרך לממן את זה.
    אני גם כן בעד הסדרת ענף השכירות כולל מיסוי ובנייה ציבורית כפי שאחרים הציעו.

  10. דקל-דוד עוזר :

    תומר אין ספק שבדבריך יש בשורה חברתית.
    ואגב, שכירות אינה הכנסה פטורה ממס.

  11. תומר ישראלי :

    אכן לא התיימרתי לכתוב כאן על בשורה חברתית. עדיין אני חושב שההצעה שלכם רעה. השכירות אכן אינה פטורה וחייבת במס הכנסה 10% או על פי דוח שנתי. רובם ככולם בוחרים ב 10% כערוץ מס מופחת.

  12. דורון גרינשטיין :

    ואם לחזק את דבריו של דני זמיר, הרי שהקרוואן ניתן למכירה עם סיום תקופת השכירות והינו בעל ערך גרט גבוה יחסית, כך שהתשואה הריאלית גבוהה הרבה יותר.

    זו הצעה תלושה בעליל. כבר היום ניתן לבנות במשקי עזר במושבים מגורונים עם אישור בנייה תקף לעשר שנים. השכירות במושבים במרכז, על יחידת דיור מן הסוג הזה נעה סביב ה-3000 ש"ח, אני מניח שבעמק יזרעאל השכירות על מגורון מבנייה רגילה לא רחוקה מה-1500 ש"ח, כך שאין בהצעה הזו שום חידוש, לא בטווח הקצר ולא בטווח הארוך. לי נדמה שהיא עלתה מתוקף הרצון להקל את הקשיים הבירוקרטיים של וועדות תכנון הערים.

    כמובן שמי שצריך לספק את הפתרון היא הממשלה ולא יוזמה קהילתנית כזו או אחרת. לא ייתכן שבתקציב המדינה לשנת 2011 סעיף מענקי דיור ושיכון + השקעות בשיכון עומד על 3.6 מיליארד שקל, שהם כאחוז אחד בלבד מן התקציב הכולל. לשם צריך להפנות את האש.

  13. דקל-דוד עוזר :

    דורון – הנתונים שלך נראים מדויקים, אבל אני חוזר על מה שאמרתי לדני – אם העניין הוא המחיר, אז דווקא כאן הבשורה ולכן אולי תהיה פחות בעיה.
    היתרון בהצעה זאת הוא העמסה על תשתיות קיימות (ביוב מים וכו') בלי לשלם עליהם.

    ואם בעקבות הצעה בסגנון הזה יעשו את אותה ההצעה במרחב העירוני – מה טוב, העיקר שיעשו.

  14. אורי אפלבוים :

    הענין הוא לא המחיר. הענין הוא שינוי הזכות על הקרקע שהמדינה נתנה לחקלאים לצורך חקלאות.
    העניין הוא המשך עידוד הפרבור על כל אסונותיו.
    העניין הוא ויתור למדינה על הפתרונות המדינתיים האמיתיים קרי בניה תקציבית ופיקוח מחירים.
    החלק של הRENT CONTROL הוא בסדר גמור, הבעיה היא עצם הזכות לעשות רווח אישי מקרקעות ציבוריות.

  15. דני זמיר :

    אורי התבלבלת

    מדובר על זכויות בשטח המגורים (נחלה א) ולא בשטח החקלאי לכן הרישא של דבריך שגוי.
    (אני מסכים איתך לטענה בנושא הפירבור ונזקיו – במיוחד שרוב האנשים אוהבים במילא להצטופף בכרכים צפופים מעושנים ומסריחים).

  16. גליה :

    דני התבלבלת

    "רב האנשים שמצטופפים בכרכים מעושנים ומסריחים…" עושים זאת כי זו ברירת המחדל הטובה ביותר עבורם הנותנת להם תעסוקה, דיור במחיר סביר ונגישות לשירותים חברתיים. גם דימונה, בית שאן וקרית שמונה הן ערים – למרבית האנשים בערים אין כסף לרכוש נחלה במושב, לישובים קהילתיים צריך לעבור ועדות קבלה שונות ומשונות – לאלה ההצעה רוצה לפרגן קופון קטן ולתושבי הערים קראוונים ב 1500 ש"ח ללא תחבורה ציבורית מסודרת.

  17. דני זמיר :

    לא גליה, דווקא לא התבלבלתי

    ביישב הכפרי שאני גר בו ובסביבתו , היום, בשיא עליית הנדלן, בית על קרקע בגודל סביר למשפחה עולה בין 0.8 ל 1.2 מ' ש"ח שזה בערך בין שליש מרבע למחיר של בית כזה באזורי הביקוש. נכון, צריך לקושש פרנסה בקושי, אין שירותים ברמה כי זו פריפריה ובכלל קשה. אבל מי שאין לו אפשרויות כלכליות יישוב כפרי או עירוני (כולל שלומי ק"ש וכו) בפריפריה הוא ממש אפשרות טובה אם רמת החיים שהוא מוכן להתפשר עליה מתאימה לו, למעט העובדה שאת מאשרת שרוב האנשים אוהבים להצטופף בכרכים גדולים מעושנים ומסריחים מהעדפותיהם.
    ועדות הקבלה והמנגנון של ממי מסייע לכל משפחה ישראלית שאינה עבריינית להתיישב כמעט בכל יישוב פריפריאלי כפרי ובטח עירוני. אז בבקשה…

  18. גליה :

    דני אתה שוב מתבלבל

    לא מדובר בך, לא בדקל עוזר, לא באבא שלי(קיבוצניק מהמרכז) ולא ב5% ? 10% ? התישבות עובדת. אלא ב90% הגרים בעיירות וב"ערים המסריחות" שאינם עבריינים ומבחינתי גם הם "התיישבות עובדת" :). להם אנחנו מחפשים פתרונות דיור. לדעתי האישית הקמת פאבלות במקום דיור ציבורי, הוא רעיון רע מאוד. רע משום שמחד אנחנו מנסים לחסל את הפאבלות הקיימות ומאידך נאפשר הקמתן….מזכיר במשהו את הגישה לגבי עובדים זרים.
    שבת שלום

  19. דני זמיר :

    למה לא מדובר בי?

    יכולתי גם כן לבחור באורבניזציה. מי בכלל מדבר על ההתיישבות העבודת?
    יש מחיר לבחירות שלי ברמות ההשתכרות, רמות השירותים שאני מקבל (מתי פעם אחרונה נזקקת לשירותי הקצבייה הקרויה ביה"ח זיו? כמה זמן את צריכה ללכת או לנסוע כדי לראות סרט?). אבל אני לא מתלונן כי אני חשוב שהרווח שלי באיכות חיים הוא אדיר.
    90% שגרים בכרכים לדברייך צריכים פיתרון דיור סביר שמתאים לרצון שלהם לחיות בכרכים הצפופות והמסריחות (וזה מה שהצעתי לעיל): בנייה לגובה, בנייה להשכרה ורגולציה על השכרה.
    הגבתי לטענה שלך שרוב האנשים נשארים בערים מחוסר ברירה, וזה פשוט לא נכון. הם נשארים כי זו הבחירה שלהם כי הם לא מוכנים לשלם אתה מ חיר של לגרו בפריפריה. וכן, אם את שואלת אותי עדיף לגדל ילד בחצור מעלות שלומי או קרית שמונה על גושדנ.
    בקיצור את מציירת סטריאוטיפ על הכותב C0מקרה זה אני) ואז מתווכחת עם הדמות שהמצאת….

  20. דקל-דוד עוזר :

    גליה את צודקת!!! סוף סוף מישהו הבין!

    כולם הם ההתיישבות העובדת!
    ההתיישבות העובדת לא מייצגת את המושבים או הקיבוצים, אלא את כולם.
    ההתיישבות העובדת מבקשת לפתור את בעיית הדיור ומציעה לעשות מיוזמתה rent control ובאופן מיידי מאחר והממשלה לא עושה את זה.

    לא טוב לכם לעשות את זה בנחלות ועל ידי כך להשתמש בחינם בתשתיות של המושבים – אחלה, תעשו את זה בשכונות הערים.
    אולי ניקח את כל השכונות החלשות וניתן לתושבים הותיקים והמופלים לרעה את האפשרות הזאת? למה לא?

    האם מישהו חושב שרק לבעלי הון מגיע להרוויח כמה גרושים?
    עשיתם את החשבון בכמה כסף מדובר?

  21. תומר ישראלי :

    דקל. לא בושה להרוויח קצת כסף ולנצל את מצב השוק. להציג את זה כפתרון לבעיה חברתית זה לא אמת. אם אתה רוצה לפעול למען החברה מתוך המושב אני אהיה הראשון לעמוד לצדך:
    בוא נדאג שבכל הרחבה ובנייה יהיה נתח בבניה מרוכזת וזולה בהגדרה למשפחות צעירות מבחוץ. כן, זה פחות כדאי לייזם וגם המושב יצטרך להסתפק בפחות "דמי כניסה". זה יבטיח קליטה טובה במקום בתי נופש לעשירים שרוב הזמן אינם מאוכלסים.
    בוא נדאג להסדיר את מעמד התושבים שאינם חברי האגודה המקורית. זה לא סוד שגם במושבים יש 'דור א' ו'דור ב' (גם הקיבוצים מתחילים להתמודד עם זה עכשיו). מתישהו אנשים צריכים להרגיש שוויון ואני לא מדבר על אמצעי הייצור אלא על מוסדות ציבור, שטחים פתוחים וכו'.
    בוא נדאג שוועדות הקבלה יעסקו בהתאמת הנקלטים לחיי קהילה ולא בהפרדה לאומנית.
    בוא נוציא את הסוכנות היהודית מהחגיגה. הם הלוא מקור הסמכות לאפליה ומזמן כבר לא ראיתי איך הם תורמים לקליטת עולים במושבים ובישובים הקהילתיים.

  22. דקל-דוד עוזר :

    תומר זה בדיוק הדברים שאני מקדם במחוז הזה

    שלח לי דוא"ל ואציג לך את הטיוטה של מה שאני מציע, זה כמובן לא לפרסום.
    [email protected]

  23. חסן חמוד :

    יש פתרון צודק וריאלי

    לאלפי מתנחלים יש דירות במדינת ישראל , על הממשלה לפנות אליהם ולהעמיד בפניהם שתי אופציות : או כאן או שם , אי אפשר להנות משני העולמות . המלאי שייווצר יוצע למכירה לקהל הרחב במחירים ממשלתיים סבירים.
    הערה :
    התקציב שאושר לאחזקת ההתנחלויות 2011/2012 עומד על 2 מיליארד ש"ח ועוד סכום דומה מוסווה תחת סעיפים מפוקפקים .

  24. עודד גלעד :

    הצעה רעה

    קראוונים זה צמוד קרקע. לשכונות של צמודי קרקע אין תחבורה ציבורית יעילה, כי זה לא כדאי והגיוני לשלוח אוטובוס בתדירות למרחב שיש בו מעט מאוד אנשים. לכן שוכני הקראוונים יצטרכו עוד רכבים פרטיים, ולהחריף את בעיית הפקקים ואת תאונות הדרכים ואת ההתמכרות הלאומית לנפט ואת הזיהום ואת התחלואה ואת העצבים. הפיתרון הוא, מלבד פיקוח ממשלתי, הוא חקיקה ממשלתית שתעודד ציפוף חכם של הערים. פינוי ובינוי, תמ"א 38, שיקום שכונות – תכניות מאושרות לתוספת של מאות אלפי דירות בתוך הערים ורק מחכות לביצוע הגון. דחיפה קטנה ואנחנו שם.

  25. אורי אפלבוים :

    דני, ממש לא התבלבלתי

    זה שההצעה מדברת על השטח המבונה (חלקה א) זה לא קשור למה שדיברתי עליו ברישא שלי. גם השטח הזה ניתן כנחלה גדולה למשק חקלאי ולכן הוא גדול כל כך. למרות שבמושב שבו אני עובד (כפר יהושע), חלקות א' הן גדולות משני דונם, מותר לבנות עליהן אך ורק שני בתים (חקלאי+בן ממשיך) וזאת בדיוק מכיוון שהמדינה מעולם לא יעדה את השטח הזה לבינוי גרידא אלא לצורך מגורים ומחסנים לחקלאי. דרך אגב, מי שקיבל מגרש בתוך המושב ללא נחלה חקלאית גם השטח המבונה שלו קטן בהרבה.
    בקיצור, גם אם מדובר בשטח המבונה, מדובר בכוונה חקלאית. גם בג"צ וגם לאחרונה הכנסת אשררו את העובדה הזו בהתנגדותם לכל מיני הליכי פל"ח למיניהם. דני עטר ישמח להיפטר מההגבלה הזו ועוד בדרך לצאת צדיק.

  26. דני זמיר :

    אורי אתה טועה

    חלקה א נועדה למגורים נטו וגם החלטות ממי מאפשרות כבר למעלה מעשר שנים פיצול מגרש חצי דונם מתוך חלקה א למטרת מגורים.
    פסיקת בגצ התייחסה לעניין אחר לגמרי: שימוש למטרות סחר במקום לייעוד חלקאי או מגורים, כך שאם כבר, הפסיקה מחזקת את הטיעון שלי.
    אתה יכול לטעון שזה לא בסדר שלמושבניקים נתנו לבנות 2 בתים על 2 או 3 דונם, אבל זה בפירוש לא מה שכתבת: כתבת שהמושבניקים ישנו ייעוד מחקלאות למגורים וזה לא נכון.

  27. אורי אפלבוים :

    לא כתבתי שינוי יעוד. כתבתי שינוי זכות. אני מדבר על הכוונה שמאחורי ההגדרות הסטטוריות. נכון, במובן שאתה טוען החלקה מיועדת למגורים אלא שברור שהיא נתנה כחלק מעסקת חבילה של משק חקלאי. פסיקת בג"צ לגמרי מחזקת את טענתי כי הרי ברור שקל מאוד בעיר לקבל אישור לסחור בשטח מגורים (ההיפך הוא קשה יותר) ובג"צ הבהיר שכאן לא עובד אותו ההגיון. אי אפשר להמיר כאן את המגורים במסחר בדיוק מהסיבות שציינתי.
    אתה יכול להתעלם מכך או לחלוק על כך אבל זו היתה כוונתי.

    אני, דרך אגב, בכלל לא טוען שזה לא בסדר שנתנו להם את הזכות הזו. מה גם שבכפר יהושע, למשל, עדיין רוב האנשים משתמשים בחלקה א' לצרכים חקלאיים נטו או תומכי משק כמו מחסנים וכו' אני טוען שאסור לתת להם להפוך את החלקה הזו לשכונת קרוואנים באיצטלה של פתרון בעיות דיור ארציות.

  28. דקל-דוד עוזר :

    אורי אתה טועה לגבי נושא הנחלה, המדינה לא הקצתה שום דבר כי בזמן הקצאת רוב הנחלות המדינה לא הייתה קיימת.
    צריך להבין שצדקנות שמביאה לקיפאון אינה מצב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, צריך לנוע קדימה.
    בניה של בתים לגובה – לוקחת זמן. צריך לפתור את הבעיה הקיימת ולעשות זאת בטווח הזמן המיידי.

    קח את התרעומת שלך על תחבורה ציבורית – הרי בתחילת כל מושב יש תחנת אוטובוס, זו ממש לא טענה. אם כבר אז לא כדאי לעשות שכונות חדשות.

    פתרון הקראוונים הוא הפתרון היחיד האפשרי לפתרוןבעיות דיור בטווח הקצר, כך נהגו בכל השנים. אפשרויות אחרות הן אוהלים או מעברות – תחליט מה עדיף ותציע ליישם.

  29. איתי :

    כל אחד ואחת מהמתנגדים להצעה של מחוז המושבים מוזמן לסכם את הטיעונים שהעלו כאן ולהכין מאמר תגובה.

    דווקא משום שההצעה הזו לא עולה שקל לתקציב המדינה יש סיכוי גדול יחסית שהיא תתקבל.

  30. עודד גלעד :

    דקל, גם אם בכניסה לשכונות צמודות קרקע יש תחנת אוטובוס – התדירות עדיין מחורבנת, מאותו הסבר שנתתי לעיל.

    ובכלל, הדיון שלנו גלש לשאלה "איך להגדיל את היצע הדירות" כאילו שיש בעיה של היצע – וזה לא נכון – למרות האוהלים כולנו גרים איפשהו. הבעיה של המחירים היא בועה שמתודלקת על ידי היעדר הפיקוח והיא לא יותר מכשל שוק.
    תתפלא כמה צעדים פשוטים לפיקוח וריסון של כוחות השוק יכולים לשנות את המגמה, ולהתחיל להוציא את האוויר מהבועה גם עם מלאי הדירות הקיים.

  31. אורי אפלבוים :

    אוי דקל באמת…

    להגיד שהמדינה לא הקצתה כי לא הייתה קיימת זו פשוט הטפלות לשטויות.
    נכון! טעיתי! זה לא הייתה המדינה בגלגולה הנוכחי אלא קק"ל והסוכנות היהודית. מה שלימים הפך ל"המדינה".
    זה ממש עקרוני לדיון בעיניך?

    צא וראה מה עוזרת תחנת האוטובוס היחידה ביציאה מכל מושב בעמק יזרעאל שבו יש הרחבות. רמז- לא עוזרת בכלל. פקקי ענק משתרכים בעמק. רובו ככולו של כל אחד מהפקקים מורכב ממכוניות מזדה 6 שמילה מסויימת באנגלית מודפסת על צידן ושהן נוסעות בוקר – בוקר 100 ק"מ לכיוון המרכז וחזרה בערב. משהו אומר לי שהם לא מגדלים עגלים או תופחי אדמה.

    יש פתרונות אחרים בטווח הקצר.
    א. שילוש כח האדם בועדות הבינוי יביא לקידום מיידי של עשרות אלפי יח"ד.
    ב. היתרים לפיצול דירות בערים בהן התחבורה והביוב מסוגלים לקלוט עלייה בצפיפות. גם עלך פיצולים אלה, בעל הבית צריך לשלם למנהל.
    ג. פיקוח על שכ"ד.
    ד. איסור. בלי טריקים. על בעלות דירות שניות או לפחות שלישיות.

    וכמובן לטווח הבינוי והארוך בנייה תקציבית.

  32. עודד גלעד :

    יש מקום לכולנו בגוש דן

    אורי כל כך צודק.
    וממש כמו המשך לדיון הזה נחת היום בתיבת הדוא"ל שלי טורו המצויין של ד"ר אוהד קרני על כך שיש מקום לכולנו בגוש דן: http://shinygreen.wordpress.com/2011/07/24/15/

    (כמובן שלא חייבים בגוש דן, הדבר נכון לכל ערי ישראל)

  33. דני זמיר :

    שנאמר:

    חצ"מ: חם, צפוף , מסריח.

  34. פתרון מהיר פשוט וטוב לצעירים שצמאים לגור במושב :

    אני מושבניקית בשרון ואני אומרת לכם שכמעט מידי יום עוברים כאן צעירים ושמחפשים יחידות להשכרה.ממש כואב לי לראות את האכזבה על פניהם כאשר נאמר להם שאין.אני יודעת שחלק מהמתנגדים לרעיון בניית יחידות בנחלה הם צרי עין לגבי כיסו של החקלאי אך אם ההגיון ישלוט אז יבינו כולם שזהו פתרון פשוט שלא יעלה למדינה שקל.כמובן עם פיקוח על מחירי השכירות.מה הבעיה שהחקלאי ירוויח ממשהו אם ייבשו את החקלאות באופן שיטתי?עם "ההטבות" כביכול שניתנו היום אין מה לעשות כי על כל מטר בנייה צריך לשלם דמי היתר מטורפים כך שלא נישאר כסף להנייה עצמה ואולי זו כוונת "המיטיב"..

  35. פתרון מהיר פשוט וטוב לצעירים שצמאים לגור במושב :

    תיקון דפוס:
    לא נישאר כסף לבנייה עצמה…

  36. פתרון חכם מהיר וטוב :

    pפתרון פשוט טוב וחכםC

  37. להפסיק להכנע לכל צבעי הקשת,הירוקים וכו' :

    זה בדיוק מה שנכון לעשות

  38. דקל עוזר :

    מעניין מה עמדתכם עכשיו אחרי הסיפור של המאחז ביקום

    http://www.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3Drc8GEWftWG0%26feature%3Dg-u-u&h=fAQELFXW9AQGSMkB-BnBsxl4AvRu4z3MWqiERza2Wfy8O_Q

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.