חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

מחאת האוהלים – דיור ציבורי בארמון השייך לעירייה

נושאים כלכלת בית, שיכון ושלטון מקומי ב 21.07.11 6:03

אוטו פון האבסבורג, יורש העצר האחרון של הממלכה ההאבסבורגית, מת. ובאותו החודש פרצה בישראל מחאת הנדל"ן. מה ניתן ללמוד מהעברה של וינה הקיסרית ועד למצוקת הדיור העכשוית

מאת: ק. טוכולסקי

אוטו פון האבסבורג מת, אמרתי בבוקר במשרד לשניים מעמיתי, התגובה הייתה צפויה, מי זה הפון משהו הזה. גם ההסבר שנתתי על יורש העצר (בפועל ובתואר) האחרון של אוסטריה-הונגריה לא עשה רושם גדול על שני עמיתי. לך תסביר לשני אנשים שלא ממש למדו היסטוריה אירופאית או מודעים להיסטוריה המשפחתית שלהם מה זה אומר כשהאיש, שסבא שלי כילד בבוקובינה בזמן מלחמת העולם הראשונה היה מתפלל הלל לכבודו בבית הספר יום יום, מת. לא כולם מתרגשים מהיסטוריה של מרכז אירופה, לא כולם מבינים מה זה מדינה רב לאומית או את הקשר בין רעיון המדינה הדו לאומית לרעיון האחדות האירופאית למענו פעל האיש.

שהזיכרון ההיסטורי הקצר של אנשים בארצנו בפרט ובעולמנו בכלל היא אחד הגורמים לכך שאנחנו נידונים לחזור על טעויות שמישהו כבר טעה ולשלם מחדש מחירים שמישהו כבר שילם. המשפטים מי ששוכח את ההיסטוריה נידון לחוות אותה מחדש או מי שלא זוכר את עברו אין לו גם עתיד, נשמעים כמו קלישאות, אבל הן מכילים יותר מגרעין של אמת. לא סתם משטרים שנאו  ועודם שונאים היסטוריונים, רדפו ועודם רודפים  את מי שלא היו היסטוריונים מטעם ועצבו ועודם מעצבים נרטיבים שבינם ובין האמת ההיסטורית אין הרבה קשר. מי שלמד את העבר יכול להצביע על תוצאות אפשריות של מהלכים בהווה.

באותו החודש בו נפטר מהעולם יורש העצר האחרון של הממלכה ההאבסבורגית, פרצה במדינת ישראל מחאת הנדל"ן. כמו בוינה הקיסרית שמאחורי פארה הדקדנטי הסתתרו שיכוני פועלים מזוויעים מהאיומים שהיו באירופה של ראשית המאה ה-20, כך גם בישראל הציבור חש מצוקה. רק שבישראל לא ממש זוכרים את העבר, ולכן אנשי המחאה לא ממש יודעים להגדיר מה הם רוצים, אין להם דרישות קונקרטיות או הצעות לצעדים מעשיים. בשל כך קל מאוד לממשלה, לטייקונים ולעושי דברם בתקשורת לנסות ולצנן את המחאה הזו בלי להציע שום פתרון מהותי. לס"ד די ברור כיצד מצננים את מחירי הנדלן: בנייה תקציבית של דיור במכרזי מחיר למשתכן, בנייה ציבורית של המדינה והעירייות לשכירות, הטלת פיקוח על גובה שכר הדירה ועל היכולת להעלות שכר דירה, בנייה בדמי מפתח, אלו הן רק כמה דוגמאות לאפשרויות הניצבות בפני המדינה. כמו כל פתרון ס"ד טוב הפתרון לא פוגע מהותית בזכות הקניין אולם אינו מורכב רק מהענקת מתנות לחזקים מתוך תקווה נואלת שבכך תבוא הבעיה לפתרונה.

בוינה הקיסרית לשעבר לא שכחו את המצוקה, עד היום רוב מבני המגורים בעיר שייכים לעירייה. אדם שנזקק לשכירות ציבורית הניתנת לכל, יכול לקבל דירה בארמון ששייך לעירייה או דירה בשיכון ששייך לעירייה. את שיכוני הפועלים שהוקמו בשנות ה-20 בצורה קואופרטיבית משמרים (מומלץ מאוד לבקר בשיכון קרל מארכס). האוסטרים לא נותנים לשנים הטובות והעשירות להטעות אותם, הם יודעים שמתחת למעטה הדק של רווחה מסתתרים כוחות השוק האכזריים שפועלים לטובתם של בעלי היכולת ולכן הם לא ממהרים להפריט. לאורך כל התקופה שאוסטריה הייתה דמוקרטית, בין מלחמות העולם ומאז מלחמת העולם השנייה, נשלטה וינה בידי הסוציאליסטים, לרוב לבד, לעיתים עם הקומוניסטים או הירוקים.

כאן בארץ חמדת אבות, מיהרנו להשליך מאחורינו את עברנו. שיכוני הפועלים של שנות ה-20 של המאה ה-20 היו לדירות יוקרה לעשירון העליון. בנייה ציבורית חדשה אין פה והדיור הציבורי נתפס לא כזכות רחבה אלא כפתרון למצוקתם של העניים ביותר. על בנייה לשיכורת, בנייה ממשלתית (למעט זו שנעשת בהתנחלויות) אין מה לדבר. אנחנו לא זוכרים את עברנו ולא דנים בלקחיו לכן קל מאוד לממשלה להציע לנו עכשו מתנות לבעלי היכולת (ודל"ים ליזמים, הטבות מס לבעלי הנכסים, עובדים זרים לקבלנים) כפתרון שיקל על מצוקת הדיור. זה לא עזר בעבר זה לא יעזור גם הפעם, אבל אנחנו לא זוכרים את העבר ולשכחה יש מחיר.

אני לא מצפה מצעירים בישראל שהשם בית האבסבורג יגיד להם משהו, גם לא כאשר אני יודע ששני הקולגות שלי שלא ידעו על מה אני מדבר יש להם שורשים במרכז אירופה וסביר להניח שכמו סבי בילדותו גם להם יש אי שם במשפחתם אנשים שהשם בית האבסבורג עשה עליהם רושם גדול. אבל אני מצפה מצעירם בישראל לשאול שאלות וללמוד את עברם שלהם בכדי לנסות ולענות על חלק מהשאלות של ההווה. תודעה מעמדית מתפתחת מההוויה אבל למידת העבר מאפשרת לנו לעצב את ההכרה באופן שיאפשר לנו להתקדם לעתיד טוב יותר ולדעת מתי מנסים למרוח אותנו, או מי לנו ומי לצרנו. מאבק מעמדי למען חברה צודקת, מדינת רווחה וצמצום פערים הם הדרך לעתיד טוב יותר, לא מספיק לכעוס צריך גם לדעת מה אנחנו רוצים. בשביל זה אנחנו צריכים לדעת גם מה היה.

בעוונותיו הכותב הוא ד"ר להיסטוריה.

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , ,

2 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    הגהות:
    בפסקה השנייה ה-ש בתחילת המשפט הראשון מיותרת וה-היא הראשונה אמור להיות הוא.
    פסקה חמישית שורה שנייה, משפץ שלישי בנייה לשכירות ולא בנייה לשיכורת.
    פסקה אחרונה שורה שנייה, משפט שני: צעירים ולא צעירם.
    מצטער על הטעויות קריאה מהנה.

  2. ניב ס :

    בדיוק חשבתי על אותו העניין השבוע! לצערי, ממשלתנו הבאה כנראה גם כן לא תהיה ס"ד, ואולי גם לקוות לזו שאחריה לא ממש בר מימוש.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.