חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הדה-מארקר יוצרים תודעה כוזבת

נושאים כלכלה ותקציב, כלכלת בית, שיכון ושלטון מקומי ב 19.07.11 6:01

לכהני הדת של המאה ה-21, סמי פרץ, גיא רולניק, מירב ארלוזורוב, נחמיה שטרסלר, איתן אבריאל ועמיתיהם מעל דפי הדהמארקר, המציאות לא משנה דבר, אותם אנשים שכתבו בשבח הבורסה ושוק ההון עד פרוץ המשבר האחרון, ממשיכים להוליך את הציבור שולל גם במשבר הנדל"ן

מאת: ק. טוכולסקי

על עיתון הכלכלה והעסקים של ישראל, הדהמארקר  אפשר לומר מה שאמרו על השושלת הבורבונית בצרפת (בהתאמה), עיתון שלא שכח שום דבר ולא למד שום דבר. משברים באים והולכים, כשלי שוק נערמים על גבם של כשלי שוק, פערים הולכים ומתרחבים, פירמידות שליטה הולכות ומתנשאות, והדהמארקר בשלו: "שוק חופשי, תחרות, הורדות מסים, הפחתת הביורוקרטיה" המציאות כרגיל אינה משנה. מי שפתח את העיתון ביום שני האחרון וקרא את עמודים 1-8 יכול היה ללמוד שיעור מדהים ביצירה של תודעה כוזבת. כיצד עיתון שמתיימר להיות עיתון כלכלי נשוא פנים ונקי כפיים מסרב להתמודד עם המציאות שנוצרה בשוק הנדל"ן.

לכאורה גם בדהמארקר מבינים שיש בעיה, פער הולך וגדל בין כושר ההשתכרות של העובדים ליכולתם לקנות דירה (בדהמארקר לא עוסקים כמובן במי שאינם עובדים, הרי אלו כולם עצלנים וטפילים). כן יש בעיה מזהה העיתון שטפח את בועת מחירי הנדל"ן באמצעות הטפה להשקעות בדיוק באותה הצורה שהוא טפח את הבועות הבורסאיות עד המשבר האחרון. איש כמובן לא יבצע חאראקירי או לפחות יתפטר בדהמארקר או אפילו יכתוב סליחה טעיתי. לא במקום זה יכתבו מאמרים שיסבירו כיצד משקיעים זרים קנו את רוב הדירות ותרמו לניפוח המחירים (עמ' 2 איתן אבריאל) וכיצד העדר תשתית תחבורתית מונע מצעירים לגור בפריפריה ולעבוד במרכז (עמ' 3 סמי פרץ) לאחר הדעות יציגו מספר דוגמאות לשותפים למחאה (עמודים 4-5) גם שם לא בצורה של דיון בבעיה בכלים שדהמארקר לא מוכן לשמוע עליהם אבל שוב נוכל לקרוא שהרכבת דפוקה (להפריט ומהר) שצריך להקצות בכל פרויקט דיור חדש דירות לסטודנטים (להציג את הסטודנטים כמי שדואגים רק לעצמם) ועוד. לאחר מכן מגיע תור המדע, בעמודים 6-8 כלכלנים מסבירים שאין פתרון מידי ולסיום גם בעמוד 8 הסתה נגד רשות מקומית (עיריית תל אביב) שביטלה תוכנית לבנייה בת השגה על קרקע פרטית (מה משנות האותיות הקטנות כמו התנגדות הבעלים והעובדה שהם מבטיחים לבנות על קרקע ממשלתית את אותה הבנייה העיקר שיש כותרת).

בשום מקום בכל שפעת המלל של כוהני הדת של השוק החופשי לא נכתבו לדוגמא צמד המילים "בנייה תקציבית", כי בנייה תקציבית מייצגת את כל מה שכוהני הדת של הדהמארקר מתנגדים לו. בנייה תקציבית היא ההיפך משוק חופשי, בנייה תקציבית היא שוק מתוכנן, בנייה תקציבית היא מעורבות ממשלתית. בשנים 1990-1992 שונו בפעם האחרונה פניה של ישראל מבחינה נדלנית, אלו היו שנות הבנייה התקציבית המסיבית האחרונה, במרכז ובפריפריה, נבנו עשרות אלפי דירות בבנייה תקציבית. הממשלה קבעה מחיר למשתכן והוציאה מכרז וכך גדל היצע הדירות. המנהל תכנן, הוועדות אישרו, הדירות נבנו ולמרות תוספת של מאות אלפי עולים חדשים בזמן קצר שוק הדיור לא השתולל כפי שהוא משתולל היום. על זה לא כותבים בדהמארקר כי כאמור הם לא שכחו כלום ולא למדו כלום, הם מוכרים את אותה הסחורה. כאן בעבודה שחורה זה כבר נכתב (כאן, וכאן,) כפי שניתן לראות מספר פעמים בשנים 2009-2010. אתר זה גם הפנה בעבר למאמר שפורסם באתר חוג יסוד והציע מספר צעדים לצינון שוק הנדל"ן באמצעות תכנון ובנייה ממשלתית באמצעות מספר כלים רגולטורים נוספים, על כל אלו לא תוכלו לעולם לקרוא בדהמארקר כי הדהמארקר הוא לא עיתון, הדהמארקר הוא פולחן של דת, הוא מזבח הבעל של תקופתנו, המסד של פולחן אלילי שקר, לא יותר מכך.

עוד כמה דוגמאות קטנות (ולא להאמין רק קמצוץ ממה שאפשר לראות ב-8 עמודים של תעמולה) הדהמארקר ממליץ להוריד את המיסוי על השכרה אמנם בהסתייגויות ובכל זאת (עמ' 7) ולא חושב לרגע להמליץ על הקשחת מדרגות המיסוי על השכרה והתחלת אכיפה אפקטיבית של המיסוי כאמצעי להורדת שכר הדירה. אם יגבו באמת מס על שכירות מעל גובה מסוים ובדרגות הולכות וגדלות, יתבטל התמריץ המידי להעלאת שכר הדירה. הדהמארקר קובע כי בנייה ציבורית לשכירות בעייתית כי השוק הפרטי אינו ממהר להכנס לתחום (עמ' 7) ומתעלם מכך שלא חייבים לבנות באמצעות השוק הפרטי. הדהמארקר מאשים בהתייקרויות רוכשי דירות זרים (עמ' 2) ומתעלם מכך שהורדת הריבית שנועדה להציל את הבורסה תרמה יותר מכל הצרפתים והאמריקאים להתנפחות בועת הנדל"ן, שכן המעמד הבינוני נאלץ למצוא מסלולים סולידיים חלופיים.

פעם אחר פעם, בכל משבר ומחאה יכולים אנו לראות כיצד מעצבי דעת הקהל, מעצבים מחדש תודעה כוזבת. פעם אחר פעם יכולים אנו באתר זה לשלוף מאמרים מהעבר ולהראות שכבר אמרנו מה יקרה ואיך אפשר וצריך להתמודד אבל אף אחד לא הקשיב. תפקידה של העיתונות הכלכלית בישראל הוא ליצור תודעה כוזבת, לנפח סיסמאות ולגלגל סיסמאות בכדי להסיט את הזעם מאפיק אפקטיבי להתפרצויות קתרזיס. בלי מעורבות ממשלתית, בלי תכנון ממשלתי, בלי בנייה תקציבית ובנייה ציבורית, בלי פיקוח הדוק על מחירי השכרה פרטית ועוד כמה צעדים עליהם תוכלו לקרוא בקישורים שציינתי בגוף המאמר שום דבר לא הולך להשתנות ולא משנה כמה מילים ישפכו בנושא סמי פרץ, גיא רולניק, מירב ארלוזורוב, נחמיה שטרסלר, איתן אבריאל ועמיתיהם מעל דפי הדהמארקר, אותם אנשים שכתבו בשבח הבורסה ושוק ההון עד פרוץ המשבר האחרון, ימשיכו להוליך את הציבור שולל גם במשבר הזה וגם במשבר הבא. הם כוהני הדת של המאה ה-21, משרתי פולחן התודעה הכוזבת שמשרת את שלטון ההון.

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , ,

5 תגובות

  1. רם און :

    מסרים חזקים נכתבים במילים חלשות

    שמחתי לקרוא את הכתבה. עזרת לי לגבש את הדיעה שלי על דהמארקר. אבל אני לא דוגמית. כי אני מראש שמאלן יפה נפש שונא עשירים. מאדיך, נראה לי שאם מישהו שלא מגיע עם מטען כה עז של רגשות שמאלנית היה מגיע משום מה לדף הזה, הוא היה מפסיק לקרוא אחרי הכותרת. כי כל מילה שלך זועקת דיאלקט שמאלני. ועם דיאלקט שמאלני, אפשר לדבר בעיקר לשמאלנים, למרות שבמהותם הנימוקים שלך הינם פשוט עובדתיים.
    למרות התיעוב שאתה חש כלפי יציר כפיו של מר שוקן, אני חושב שהיה נחמד אילו היית מקבל את אמירתו, לב התפיסה העיתונואית שלו (שגם חסידי אומות העולם כמו אמירה הס וגדעון לוי מאמצים): מסרים חזקים כותבים במילים חלשות. הידבק לנרטיב המילולי של המרכז, ואולי קוראים מהמרכז יצליחו לעכל בקלות רבה יותר את הדברים.

  2. עמית-ה :

    וקריאה מומלצת בנושא- http://adama-not-for-sale.co.il/wp-content/uploads/2011/07/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%AA.pdf

  3. עדן ב. :

    תובנה על "דה-מרקר" (בעקבות מאבקם בריכוזיות)

    "לגיא רולניק (מייסד ועורך ראשי של דה-מרקר) יש אולי כוונות טובות, אבל אין לו תובנה בסיסית: הבעיה איננה שאין תחרותיות במשק, הבעיה היא שאין מדינה למען אזרחיה, ואין ערכים. שוק חופשי ובצע כסף אינם אבני בנין לחברה ולאומה."
    ציטוט מסטטוס של גד הרן מתנועת עמ"י, שאינה מזוהה עם השמאל.

  4. יואב :

    יתכן שאינני זוכר נכון

    אבל נראה לי שבעמודים הפנימיים יותר הם כן פרסמו מאמר של מאיר שטרית על בניה תקציבית. מהשו על זה שאפשר להגיע לדירות בחצי מיליון שקל לזוג.
    אבל אני לא בטוח כי העיתון לא מולי.

  5. נווד אפור :

    מה שאתה מציין לצערי זו בעיה משנית

    לדעתי לגיא רולניק דווקא יש כוונות טובות. אבל צריך לזכור שהוא בוגר סטנפורד. יש שם מרצים מאוד מרשימים וקשה להשתחרר משתיפת מוח נאו ליברלית כל כך חזקה. מי שקורא מה שהוא כותב מבין שאין לו ראיה רחבה ואולי יכולת ולכן הוא מסתפק בהוכחה ע"י דקלום או ציטוט דמות סמכותית, למרות שהמציאות מה לעשות סותרת את מה שהוא כותב.

    !!!!!
    אש היכן הבעיתיות.

    שמתה לב שאין כמעט שום התייחסות אישית לתוצאות הנזק של הכלכלה הניאו ליברלית. למעלה מעשרת אלפים עסקים פושטים את הרגל מדי שנה, מעולם לא מצאתי ולו כתבה אחת על מקרה ספציפי.

    להבדיל אלף הבדלות יש קומץ של אנשים עסקים שעברו את המאה מיליון דולר (טייקונים, בעלי סטארט אפים).

    אנשים לא שמים לב לזה אבל זה נכנס עמוק לתודעה, הכלכלה זה סיפורי ההצלחה, הכישלונות והנזק זה לא חלק מהכלכלה, זה אשמתם של הנכשלים.

    איך יודעים שזה אשמתם של הנכשלים – "ברור לא". בהחלט לא ברור, אולי אפשר כתבות על כשלונות כלכליים.

    אפשר להתחיל בסיפור על נציג הבנק העולמי שהיה מופקד על הסיוע לארגנטיה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.