חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

האמת על מחיר החלב – גירסת הרפתן

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 19.07.11 6:02

בדה-מארקר מספרים לנו, למה הרפתנים בישראל מקבלים על החלב יותר כסף מעמיתיהם באירופה ובארה"ב, אבשלום בן צבי, מושבניק לשעבר, בעל ידע אישי רב בנושא, מתאר מציאות שונה, לטענתו המקור לעליה המשמעותית במחירי מוצרי החלב נמצא דווקא בתחום המחלבות ורשתות השיווק 

 

קודם כל – הדה-מארקר מכשירים את הלבבות, או לפחות מסלפים את המציאות כדי שלא למצוא את עצמם נאלצים לספר את האמת בנוגע לייצור החלב, או שסתם אין להם מושג בגרוש.

שלוש נקודות :
א. הכתבה כוללת איור של גרף עמודות המייצג את מחיר המטרה של החלב בישראל, בארה"ב ובאירופה. גרף זה מעוות מבחינה חזותית, ומציג פער של 35 אגורות מתוך מחיר של 2.15 ש"ח ( כ 16%) בצורה שיוצרת מצג שווא לפיו המחיר כפול.

ב. "עיקר המאבק של יצרני החלב באוצר נסוב סביב "מחיר המטרה" – התמורה שמשלמות המחלבות ליצרנים עבור החלב, שמשקללת את עלויות ייצורו. התמורה הזו מעודכנת מדי רבעון, ועומדת כיום, ברבעון השלישי, על 2.15 שקלים לליטר.
במדינות האיחוד האירופי ובארה"ב התמורה נמוכה יותר: 1.8 שקלים לליטר באירופה, ו-1.9 שקלים לליטר בארה"ב. זאת משתי סיבות: האחת, הפרות האמריקאיות והאירופאיות לא ניזונות מ"מזון מוגש" כבישראל (חציר, תערובות, גרעינים ותחמיץ) – אלא רועות מרבית הזמן באחו וניזונות מירק טרי שעלותו נמוכה בהרבה. בנוסף לכך, מסיבות תרבותיות ולאומיות, מדינות האיחוד מסבסדות את יצרני החלב בסכום של 0.5 שקלים לליטר נמכר – דבר שמאפשר לרפתנים למכור חלב גולמי למחלבות במחיר נמוך יותר."

כלומר – אם היינו מוסיפים את הסבסוד למחיר החלב באירופה, הוא היה יקר יותר מאשר החלב הישראלי, ללא קשר ולמרות העובדה שהפרות הישראליות ניזונות ממזון מוגש ולא ממרעה. הכנסת עלות המזון כסיבה ליוקר החלב היא לא רלוונטית, ויוצרת מצג שווא של חוסר יעילות בייצור החלב בארץ, בעוד שהיא מעידה דווקא על ייעילות עדיפה של הייצור בארץ (שמסוגל למכור בזול יותר, למרות הצורך להשקיע יותר במזון לפרות).

ג.  "עדר החלב בישראל מונה כ-120 אלף פרות ב-950 רפתות – מתוכן כ-170 משפחתיות, 15 בבעלות בתי ספר חקלאיים והשאר הן רפתות שיתופיות (בקיבוצים)."
הנתונים במשפט זה פשוט אינם סבירים. ניתן להבין ממנו שיש בישראל כ 765 רפתות בקיבוצים, אבל יש בישראל בסה"כ 264 קיבוצים, כשלמיטב ידיעתי חלקם מקיימים רפת אחת גדולה המשותפת למספר קיבוצים. מספר הרפתות המשפחתיות נראה לי נמוך בצורה חריגה. אני יכול לשער שתי סיבות אפשריות למקור העיוות: או שהכותב פשוט החליף בין מספר הרפתות השיתופיות (בקיבוצים) לבין מספר הרפתות המשפחתיות (במושבים), או שהוא סופר בטעות רפתות גדולות במושבים (שאוחדו מכמה רפתות משפחתיות לשעבר) כרפתות שיתופיות.

שנית – הנה הפניה לעיקרי ההמלצות של ועדת המשנה לענייני שוק החלב. בתקציר:
א. כל גידול של מכסות הייצור החל מעכשיו יופנה ל"ייצור תחרותי" (שלא על בסיס מחיר מטרה, ובשיקול מול ייבוא גבינות קשות ואבקת חלב, כלומר, עד כמה שאני מבין – לא בטוח שיהיה בכלל גידול במכסות).

ב. עידוד לרכישת רפתות ע"י רפתות אחרות ועידוד הגדלת הרפתות – כלומר הגברת הריכוזיות ע"י יצירת רפתות גדולות על חשבון ריבוי הרפתות הקטנות.

ג. האוצר מעוניין לקצץ באופן מיידי 20% ממחיר המטרה. משרד התמ"ת מעוניין לקצץ 10% בלבד. החקלאים מתנגדים לקיצוץ. בשנתיים הראשונות (ואולי עם הארכה של עוד שנתיים) יהיה סבסוד לרפתות הקטנות בלבד של 5 אגורות לליטר, כלומר 2.3% ממחיר המטרה. בשביל הפרופורציה – ה"שכר" ברוטו (כלומר כולל התשלום לביטוח לאומי, פנסיה, מיסים וכו') לרפתן ברפת משפחתית  הוא 8.4% ממחיר המטרה. במידה ויתבצע קיצוץ לפי הצעת התמ"ת, ועוד יותר מכך לפי הצעת האוצר – הקיצוץ גדול יותר מ"שולי הרווח" שמהם הרפתן מפיק היום את שכרו.

ד. הפחתת המכס על מכסת הייבוא הקיימת מ 50% ל 20% בשנתיים הקרובות, ואחריהן הפחתה ל 0% וביטול המכס על מכסת הייבוא הקיימת.

בשורה התחתונה, נראה שכל הצעות הייעול בנוגע לבלימת העליה במחירי החלב מטפלות בתחום ייצור החלב, למרות שהעלויות בו היו מינימליות ונתונות לפיקוח הדוק, והמקור לעליה המשמעותית במחירי מוצרי החלב נמצא בתחום המחלבות ורשתות השיווק. נראה שמישהו מעוניין מאוד בהפיכת ענף הרפתות בארץ לענף שיורכב מרפתות ענק בודדות ויתבסס על עבודה זולה (עוד יותר מעכשיו), כדי שיוכל "להתחרות" במחירי החלב המסובסד שייובא מאירופה. מי יודע, אבל בזכות זה מחאת הקוטג' זכתה לתקשורת חיובית כל כך, שמרוב שאהדה את הנושא, לא טרחה בכלל לבדוק האם אכן הייתה ירידה במכירות…

אבשלום בן צבי
גילוי נאות: הכותב גדל במושב שפרט לתקופות קצרות בהן היה מספר 1, היה ברוב השנים מספר 2 בארץ במספר ראשי הבקר (למרות שבשנים האחרונות חלק ניכר  מהרפתות הוסבו מרפתות חלב לרפתות לבשר).

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , , ,

13 תגובות

  1. עמית-ה :

    הכלכליות של הסובסידיה

    מעבר לשמחה שלי למקרא דבריו של מושבניק בעולם הוירטואלי, אני רוצה להסביר מדוע במשקים מתורנים מסבסדים תוצרת חקלאית כשיטה.
    פער התיווך מהיצרן עד הצרכן בתוצרת חקלאית נע בין 250% ועד הרבה יותר.
    תוצרת חקלאית מיועדת בדרך כלל למאכל ולהבדיל ממוצרים אחרים כולם צורכים אותה יום יומית.
    לכן כל ש"ח סיבסוד מביא איתו חיסכון צרכני של 2.5 ש"ח (ומעלה).
    דומה הדבר לרכישה קבוצתית – הממשלה משלמת ליצרנים בשם כל האזרחים וכל האזרחים מקבלים תוצרת יותר זולה.
    בעולם האילו של התיאוריה הכלכלית הניאו-ליברלית התחרות יכולה להוריד את המחיר באופן יותר יעיל.
    בעולם האילו ניתן גם לגדל פרות בלי מים ועשב ואם לא הגעת לפייסבוק חודש אתה מתחיל חווה חדשה כאילו כלום.
    אם להיות אופרטיביים אני מממליץ לחבר'ה הטובים ממשרד האוצר להמשיך לטפח את עולם האילו ולמשוך את ידם מהמציאות נושא שבו הם חלשים מאוד.

  2. ק. טוכולסקי :

    האוצר רוצה לחסל את שוק החלב. באירופה, קנדה, ארצות הברית הרפתנים מקבלים מהמדינה לא מחיר מוגן אלא כסף. מי שיקרא את הדוח (הופיע בעברית) של הOECD על החקלאות בישראל יראה שהסבסוד והתמיכות הישירות והעקיפות בישראל למשק החלב נמוכות ב-20% מממוצע החברות בארגון וכן הלאה וכן הלאה.
    מה האוצר רוצה, מצד אחד לא לתת כסף מהצד השני לפתוח בתחרות בין השוק הישראלי שאינו מסובסד באופן ישיר ובין החלב האירופאי המסובסד באופן ישיר.
    מה שיקרה פשוט, תחרות לא הוגנת מול מחיר היצף וחיסול הרפתות בישראל.
    דרך אגב למחלבות אין מה לדאוג הם ישמחו ליבא אבקת חלב ולמכור לנו במחיריהם המופקעים מוצרים לא מחלב טרי.

  3. אבשלום בן צבי :

    תיקון קטן:
    הכותב הוא אמנם בן מושב, אבל חי את חייו הבוגרים (מאז השחרור מהצבא) כחבר בקיבוץ מחנכים עירוני.

  4. מחאת הדיור בראי הימים ההם | חצר כנרת שלנו :

    […] הקוטג' הופכת להיות בסיס הזינוק לחיסול חלק ניכר מייצור החלב הישראלי וריכוז השאריות בידי… בודדות. מחאת הדיור, אם לא תדע להציב לעצמה יעדים […]

  5. מנחם לוריא :

    כניאו-ליבראליסט למה לא הפוך...

    הגישה הניאו-ליבראלית לא בהכרח שגויה במקרה הזה. משק החלב בישראל מנוהל רגולטורית כך שתנובת החלב תספק את הדרישה הצרכנית וזהו.

    הרפתות הישראליות יעילות מתוחכמות ומסוגלות ליצר יותר. למה לא להסיר את הרגולציה לאפשר לעוד רפתות להכנס לשוק ולאפשר לקיימות להגדיל את הפריון והתנובה. את העודפים נייצא לאירופה במחירים תחרותיים וכוחות השוק יעצבו את מחיר היעד בישראל רבתי.

    לא הבנתי למה ההתעקשות דווקא להמית אסון על ענף החלב. באותם כלים ובאותה תיאוריה חברתית פוליטית אפשר להשיג הרבה יותר על ידי יצוא ותחרות חופשית ולאו דווקא ברגולציה ותחרות לא הוגנת עם שוק החלב באירופה.

    הפוך גוטא הפוך.

    מנחם.

  6. עמית-ה :

    מנחם
    ישראל וניו-זילנד הן שתי המדינות היחידות (עד כמה שאני זוכר) שאינן מסבסדות את הייצור החקלאי.
    ישראל לא יכולה להתחרות בשום שוק משום שיצור חלב כאן יקר בבסיסו ואיננו מסובסד (לכן עוד יותר יקר).
    מדובר בנושא רחב יריעה (מאוד) וכאשר מסתכלים עליו מנקודת מבט עולמית הפתרונות מורכבים מאוד.
    תתחיל בויקי – http://en.wikipedia.org/wiki/Agricultural_subsidy

  7. מנחם לוריא :

    עמית-ה

    תודה 🙂

    מנחם

  8. מנחם לוריא :

    עמית-ה

    כמדומני כבר יצא לנו לדבר על שוק החלב מחוץ לע"ש וגם אז העמדת אותי על טעויות שנובעות מחוסר הבנה בתחום. קראתי את הקישור שציינת ולא הפכתי לפרופ' מדופלם בתחום,ואכן אתה לא טועה ורק ניו-זילנד איננה מספסדת את החקלאות שלה. יותר מזה באירופה ישנו סיבסוד גם ליצרני מזון שאינם חקלאים כדי לשמור על מחירי מזון נמוכים.

    ובכל זאת אני רוצה להרחיב את היריעה ולהציג דיעה "קצת" ניאו ליבראלית וקצת יותר מפורטת ממה שהצגתי קודם.למען הדיון.

    נתחיל מגבולות הגיזרה: ישראל מיצאת תוצרת חקלאית לשוק המשותף,וחתומה על הסכמים בילטראליים עם השוק בתחום המסוי. ההסכמים האלה נחתמו משום שישראל איננה חברה בשוק ומשום שהשוק מטיל מיסוי גבוהה על יבוא מתחרה למוצרים שקיימים בשוק עצמו. לכן בתחום המיסוי אי אפשר לגעת.

    מצד שני ליבא חלב ומוצריו מאירופה חושף את ישראל ללחצים פוליטיים. האירופאים לא אוהבים את ישראל,בלשון המעטה, ועשויים להפעיל לחצים בצורת עליית מחירים ואפילו חרם על המשק הישראלי וייבוא של חלב ומוצריו מאירופה עלול לספק להם קרדום לחפור בו.

    האופציה לייצא לשוק האירופאי הופכת ,בנסיבות האלה, ליותר אטרקטיבית.

    בנוסף: קרה משהו אצל הצרכן הישראלי. הוא התבגר והבין את הכוח שיש לו בידיים ואת היכולת שלו להתסדר עם היצרנים והספקים מבלי לרוץ ולבקש לחסות תחת הסינור של אמא ממשלה.

    שוק יצור החלב,בארץ, מפוקח באמצעות רגולציה ולמעשה מיצר את הצריכה הנדרשת על ידי הצרכנים ותו לו.

    בתוך גבולות הגיזרה הזו נעשה שינוי אחד: נסיר את הרגולציה משוק ייצור החלב. המחלבות שכבר קיימות לא נמצאות בשיא התפוקה ובהסרת הרגולציה,גם, נאפשר למחלבות נוספות להכנס להיות שחקנים בשוק. את עודפי החלב נייצא לאירופה אבל: מאחר ועלות הייצור בישראל גבוהה מחיר החלב בישראלי איננו תחרותי בשוק האירופאי ולכן נאפשר ליצרנים לעשות שימוש בעודפי הייצור על מנת לעשות סיבסוד צולב של מוצרי החלב. היינו: מוצרי החלב שמהווים בסיס לסל המזון הישראלי – מחיריהם לא ישתנו לעומת זאת מה שלא בסל המזון המחירים יעלו,באופן טבעי, כך,בעצם, היצרנים יסבסדו סיבסוד צולב את התוצרת שלהם מן הצד האחד, מן הצד השני הצרכנים ימתנו את עליות המחירים באמצעות צרכנות נבונה כפי שכבר הוכיח שיכולים בלי הסינר של אמא ממשלה. היצרנים ירווחו כמו היום או אפילו טוב יותר אם יתנהלו ביעילות ובעצם בלי סובסידיה ובלי התערבות אמא ממשלה – שוק החלב ימצב את עצמו ברמת מחירים שאפשר לחיות איתה, וגם יהיה שחקן יצואן וגם יוכל להתפתח הן טכנולוגית והן מבחינת כמות היצרנים משום שטכנולוגית הייצור איננה מצריכה שטחי מרעה (שאין לנו) ושטחי נדל"ן שגם אין לנו.הממשלה,מצידה, מרוויחה אף היא: אין פגיעה בהכנסות המדינה ממיסים (מכס על מוצרי חלב) אין פגיעה בהכנסות המדינה ממיסים עקיפים כי יש מע"מ על חלב ומוצריו. המשק מסדיר את עצמו ומתכוון לנקודת המקסימות של היעילות היצרנית. שטחי נדל"ן,שעכשיו חזק בכותרות, ינוצלו מיטבית לצורך הקמת רפתות שיכנסו כשחקנים חדשים בתחום וכך ננטרל את עודפי השטחים החקלאיים שכרגע מאימים על רמות המחירים בשוק הנדל"ן.

    הרגנו כמה ציפורים במכה אחת ולא שיננו מאורחות חיינו…

    מנחם.

  9. עמית-ה :

    מנחם
    תבדוק בבקשה כמה עולה גיל, ואשל שבפיקוח וכמה מילקי שמילקי שאינם בפיקוח.
    תבדוק כמה עולה גבנה צהובה בפיקוח (לא פרוסה) וכמה עולה בפיקוח ותראה שהשוק לא עובד והצרכן הישראלי לא יכול לשלוט בשלוש היצרניות ושתי הרשתות שעומדות לרשותו.
    אם אתה רוצה / מתעקש ליצור תחרות עליך לפרק כל תאגיד מזון שהמחזור שלו למעלה מ – 10 מליון ש"ח ואת רשתות השיווק, רק כאשר הצרכן והמוכר שווי כוחות יכולה לפעמים להתקיים תחרות.
    זאת הסיבה שכולם מסבסדים את ייצור המזון וכמו שאמרנו מבחינה עולמית יש לזה היבטים שונים מאשר מבחינה לאומית.

  10. אבשלום בן צבי :

    עדות מהשטח בנוגע למדיניות שמוליכה לחיסול המשקים הקטנים לטובת המגדלים הגדולים. פורסם בעלון פנימי של אחד המושבים בעמק:
    "לכבוד אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל
    שמי …, ואני מושבניק מ… שמגדל לפרנסת משפחתי עדר עזים לחלב ולול לגידול פטמים (מגדל זעיר – 27,000 אפרוחים למִדגר). עד כאן מידע ראשוני והכרחי לטובת המשך הרשימה.
    לא אגלה שום סוד מכיוון שהמידע שאביא בהמשך ידוע לכל מגדל חלב, ביצים או פטמים.
    קיים מחיר מטרה לתוצרת הנ"ל; בפטמים זה מחיר שקיים רק בחלומות הוורודים של מי שקובע אותו, כי השיטה היא שהמשחטות משלמות לעיתים 90% ממחיר המטרה ולעתים אחרות (שזה עכשיו) 82% ממחיר המטרה.
    מחודש יוני 2011 (כזכור, מחאת הקיץ התחילה), התחיל מחיר המטרה לרדת די חזק: בחלב ירד ב- 5 אג' לליטר מ 1- באוקטובר, ובפטם ירד בכ 50 אג' נכון ל- 5.1.121, כאשר באותה תקופה לא ירדו מחירי התערובת ולא מחירי האפרוחים שהם ההוצאות העיקריות בגידול הפטם.
    כל האמור לעיל נכון לחקלאים הקטנים שאני נמנה עמהם, ומה שהמדיניות הזאת, שנקבעת ע"י כלכלנית של "התאחדות חקלאי ישראל" אומרת לי: די, תפסיק לגדל, אין שום סיבה שתעבוד בחינם, תשאיר את גידול הפטם (ואחר כך את הרפתות) לאינטגרציות הגדולות שחוסות בצילם של מכוני התערובת הגדולים, ותמצא לך פרנסה אחרת, אולי בהייטק, אולי בציור (קצת מאוחר בשבילי, בכל זאת עברתי כבר את השבעים). אז אם זה המסר מ"התאחדות חקלאי ישראל", תגידו אותו בראש חוצות ולא רק דרך עבודה קשה שבסופה הפסדים כספיים, תגידו ישר – לא רוצים ולא צריכים את הקטנים (מדיניות האוצר הידועה), שבו בבית.
    אני מודע לזה שאקבל נימוקים מנימוקים שונים מדוע יש הצדקה להורדת המחיר, אבל את חשבונות מכון התערובת אני מקבל, ורואה את החיובים עבור התערובת, והם כמעט ללא שינויים (פה ושם שינוי מזערי שגם עם משקפת מכוסה אי אפשר לראותו), כך שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לשכנע אותי בצדקת הורדת המחיר.
    אני את המִדגרים הבאים ביטלתי, והלולים יעמדו ריקים.
    אם זו המדיניות – היא הצליחה…"

  11. גלעד נתן :

    http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02905.pdf

    מצורף קישור למסמך שלי בנושא. משק החלב בכל העולם הוא מהמסובסדים, והמתוכננים ביותר שיש. בכל העולם כמובן למעט ישראל

  12. עמית-ה :

    אבשלום
    לדעתי הבלתי קובעת זה שווה פוסט כאן בעבודה שחורה.

  13. גלעד נתן :

    אבשלום שלום
    אני מאוד אשמח אם תיצור עימי קשר
    [email protected]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.