מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מדיניות סטנדרטים בחינוך – מרוב מדידות אין זמן לחנך
מה המשותף לבחינות הבגרות ולמבחני המיצ"ב? אלה ואלה פועלים לדיכוי אוטונומיה בית ספרית וגורמים לביה"ס לעסוק רוב הזמן בפעילות שהקשר בינה ובין חינוך הוא קלוש. אז מה הפלא שמי שיכול בורח לבתי ספר "אחרים"?
מאת: אברהם פרנק
בתי-ספר נטולי אוטונומיה
מזה שנים אין למדינת ישראל חזון חינוכי כולל. ישנן תוכניות חלקיות ומיני-רפורמות, אבל אלה אינן עונות על הצורך בפרדיגמה חינוכית כוללת לנוכח השינויים המואצים שעוברים על העולם שסביבנו. במסגרת תהליכי הגלובליזציה מתבצעות במדינות רבות רפורמות חינוכיות שמאפייניהן דומים. מאפיין הבסיס של הרפורמות הללו הוא בחינות סטנדרט לאומיות ובין-לאומיות, שמבקשות לבדוק באופן קבוע את "מצב החינוך אצלנו", ובהשוואה לאחרים.
הסטנדרטים, כפי שקל להבין, עומדים בסתירה בולטת ליכולת של בית-הספר להחליט באופן עצמאי על דרכו ולהגדיר לעצמו חזון. אי-לכך נשמעות עתה מצד חוקרי חינוך האמירות, שההכנה למבחנים הסטנדרטיים באה על חשבון הוראה של תחומים שאינם כלולים בהם, שהבחינות הפכו לעיסוק מרכזי בבתי הספר והפכו מאמצעי למטרה, ושהיום נדרשים יצירתיות והתאמה אישית של חוויות חינוכיות. פינלנד המצטיינת הפכה ממערכת ריכוזית למבוזרת, שמוריה, שקיבלו לצורך זה הכשרה מעמיקה, מעצבים בעצמם תכניות לימודים על בסיס סטנדרטים לאומיים רופפים.
אין אפשרות להגזים בחשיבותה של אוטונומיה חינוכית. מורים שכפופים לסטנדרטים חיצוניים אינם נדרשים לפתח חשיבה עצמית, והם נכנסים לשגרת הוראה-לקראת-בחינה; לעומתם, המורים האוטונומיים אינם יכולים לשרוד במערכת מבלי שייעשו ל"ראש גדול".
המציאות מסביב כופה עלינו תפיסה חדשה של מטרות החינוך: מצד אחד היא מחייבת שימת דגש על לימוד שפות, בשל הפגיעה הקשה ביכולת הלשונית, וחינוך לגיבוש זהות אישית-ערכית של התלמידים, בשל הבלבול הפוסט-מודרני; מצד שני היא מאפשרת, מה שלא היה בהישג-יד בעבר, למידה שבה התלמידים ומוריהם הם חוקרים ויצרני ידע. אבל אלה אינם אפשריים כאשר הכל מוכתב מלמעלה.
בבית-הספר שבו מתנהלת למידה מבוססת חקר וערכים, לתלמידים אין מנוס מהיות שותפים פעילים. הם יודעים שהמורה לא יעסוק הרבה ב"העברת חומר", והרוב יהיה באחריותם: חשיבה, קבלת החלטות, יוזמה והפעלת מיומנויות. בסוף התהליך יהיה עליהם להציג תוצרים, שאיש לא יציג במקומם. גם בדיונים בנושאים חברתיים האחריות עליהם; המורה הוא מנחה ויועץ ואילו הם אחראיים להעלאת נושאים, להקשבה, לחשיבה ולדיון. לא כאירוע חד-פעמי, אלא שיגרת בית-ספר קבועה. הדרישות הללו הן תובעניות לאין שיעור יותר מן השיעור הפרונטאלי הסטנדרטי. הן אתגר מסוג חדש, שמרבית המורים המלמדים היום לא התנסו בו כלל ועיקר.
אבל משרד החינוך, ברשותם של שמשון שושני וגדעון סער החליט מראש על הכיוון ההפוך, שבארצות אחרות הולך ועובר מן העולם. בתוכניות העבודה של המשרד ל-2011 כותב השר: "בתכנית מקיפה שהצגנו לממשלה ולכנסת באוגוסט 2009, חודשים ספורים לאחר כניסתי לתפקיד, הצבתי יעדים מדידים למערכת. אני מאמין שללא יעדים מדידים לא ניתן לחולל תהליכי שיפור ושינוי. …תכניות עבודה שמבוססות על סטנדרטים, יעדי ביצוע והצלחה הן הדרך לשיפור המערכת החל מכיתת הלימודים בבית הספר היסודי". מאז 2009 עבר זמן, והשר לא למד ולא שכח דבר.
הסטנדרטיזציה החינוכית של מדינת ישראל, שבראשה בחינות הבגרות המזיקות, ממאיסה את המערכת על הוריה ותלמידיה יותר ויותר, שמחפשים אלטרנטיבות. היא ממסחרת אותה בטבלאות ליגה של הישגים, עליהם מתחרים בתי-הספר, באין ברירה, באמצעים אגרסיביים שנפרדו מזמן ממה שקראנו פעם חינוך. לו התעמק הציבור הרחב יותר במה שמעוללים לו במשרד החינוך, אין ספק שהיה יוצא לשביתת צרכנים, שכמוה גם הקוטג' נראה כהתחלה צנועה בלבד של הדבר האמיתי.
הכותב הוא דוקטורנט לחינוך ומנהל בי"ס תיכון לשעבר. לבלוג של אברהם
תגיות: אברהם-פרנק, בחינות-בגרות, גדעון-סער, הרשות-הארצית-למדידה-והערכה-בחינוך, מבחני-מיצ"ב, מדידה והערכה בחינוך, סטנדרטים-בחינוך, רפורמה-בחינוך, שמשון שושני
קישור קבוע
8 תגובות
Email This Post
12 ביולי, 2011 בשעה 8:50
הבעיה
איננה משרד החינוך ומחדליו, אלא חוסר המוטיבציה של ההורים להגדרת ציפייה אחרת מבית הספר חוץ מאשר מינימום תשלום ומקסימום ציוני בגרות במקצועות נחשבים.
הנה סיפור מהעבר הקרוב מנסיוני כיו"ר ועד הורים של בית ספר יסודי חדש שנבנה מהניילונים:
אסיפת הורים כחלק מתהליך עיצוב חזון בית הספר כבית ספר מגשים ויוצר אמנות, חקלאות ריבוי אינט' (בית ספר חדש לגמרי!)של יישובים בעלי גיל ממוצע צעיר יחסית, 10 הורים נוכחים.
כעבור שלושה שבועות אסיפה דחופה להעלאת שכר הלימוד השנתי ב 50 ש"ח לשנה כדי לאפשר מימון בית ספרי לטיולים שנתיים, 300 הורים מגיעים.
לא שצריך להרים ידיים ובתהליכים ארוכים וסיזיפיים אפשר יחד עם ההורים להתחנך לכיוונים אחרים, אבל משרד החינוך משרת את קול אדוניו ההורים-הבוחרים ואינו מוכן להיכנס לתהליך חינוכי ארוך טווח עם ההורים שכן אופק החזון כאופק הקדנציה של השר התורן.
אסכם בקצרה שאני תומך לחלוטין בעמדה שהצגת, אני מעריך שהקושי במצב הקיים נעוץ במבנה תרבותי חברתי שלם ואל בפעולה יחדיה של מנכל משרד או שר תורן.
12 ביולי, 2011 בשעה 10:39
דני, פוסט מפורט בבקשה.
13 ביולי, 2011 בשעה 15:08
אברהם תודה על המאמר מאיר העיניים.
מה אתה רוצה מגדעון סהר? הוא משרתו של אדוניו שבמקרה הגרוע חושב שתפקידו לבצע רגולציה ובמקרה הטוב שפשוט יסתדרו בעצמם. ולפי זה הוא נוהג.
רק חבל שמר סהר שכח שמדינת ישראל קמה ב 1948 ולא ב 2008 בעת שמועצת נמהלים של מ"י ישראל קיבלה מנדט לנהל את חברת מ"י בע"מ.
ובדיוק ככה זה נראה.
מנחם.
13 ביולי, 2011 בשעה 15:12
×“× ×™ זמיר
מה אתה רוצה מההורים? אלה בדיוק אותם אנשים שנפלטו ממערכת החינוך שחרטה על דיגלה מהפיכות ומיני מהפכות והכל בשם הניאו ליברליזם ושיסתדרו בכוחות עצמם. ומאחר ונדרשים להסתדר בכוחות עצמם, כשמדובר בתכנים אינטלקטואלים הם מניחים למערכת ,כמיטב המסורת שתחתה גדלו וחונכו, להסתדר בכוחות עצמה. כשמודבר בכיס שלהם הם מגיעים בהמוניהם כי אם תיגרע בכיס שלהם, ובהתאם למה שחונכו, תפגע ביכולת להסתדר בכוחות עצמם – כי רק מי שיש לו כסף (ורצוי הרבה) יכול להסתדר. זה מה שלימדו אותם ככה הם מתנהגים.
מנחם.
15 במרץ, 2012 בשעה 1:19
[…] בבית הספר היסודי". מוזמנים לקרוא עוד על החבר באתר עבודה שחורה. שושני, בניגוד למה שלפיד טוען כאן, גם דוגל בפה מלא […]
31 במאי, 2012 בשעה 13:26
[…] בבית הספר היסודי". מוזמנים לקרוא עוד על החבר באתר עבודה שחורה. שושני, בניגוד למה שלפיד טוען כאן, גם דוגל בפה מלא […]
18 בספטמבר, 2012 בשעה 11:27
צריך להפסיק את כל מבחני המדידה המכניסים מתחים לתלמידים ומורים.
במידה והמבחנים החיצוניים ישארו היתכן שהתלמידים יפגשו נוסח של מבחן כזה לראשונה? היתכן שהמורים לא יכינו אותם עם דגמים דומים במהלך השנה?
היתכן שתלמיד לראשונה ישב זמן ארוך כל כך מול מבחן מבלי שהתנסה בפיתרון של דומים לו.
חובה לסיים את המדידה והערכה על ידי מבחנים חיצוניים דבר הנוטע בילדים רבים כצעירים תחושה של כישלון ופחד להתמודד עם מקצועות דומים בעתיד !
18 בספטמבר, 2012 בשעה 18:24
מרי,
כן או לא?
מתגובתך לא ניתן להבין את עמדתך.
מחד: "צריך להפסיק…"
מאידכי: "הייתכן…?"
ומאידיכי דאידכי: "… תחושה של כשלון ופחד.."
נראה לנו שיש לך הרבה מה לומר בעניין הזה ונשמח, במערכת, לקבל ממך פוסט שבו תַּרצי משנה סדורה,
להתראות ושנה טובה