חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

קדימות מוחלטת בפירוק חברות – כלל מעוות לטובת הבנקים

נושאים דעות, כלכלה ותקציב, משפט ופלילים ב 10.07.11 1:00

התמוטטות חברת אגרקסקו חושפת לציבור מקרה דוגמה לסיטואציה יום יומית של פגיעה בעסקים קטנים נוכח היעדר אחריות חברתית של בנקים מסחריים. הפתרון – להטיל חובות יסוד על הבנקים

מאת: עו"ד דקל דוד עוזר

מקרה אגרקסקו חושף באופן ציבורי עיוות מוסרי, חברתי וכלכלי הנובע מעניין פשוט: היעדר אחריות חברתית של בנקים מסחריים.

אתן את הרקע למקרה ואז אבהיר את הבעיה.

אגרקסקו היא חברת שיווק תוצרת חקלאית בינלאומית; מאחר ומדובר בתוצאת חקלאית אי אפשר לומר שאגרקסקו היא מתווך ותו לא, הרי יש צורך במומחיות מיוחדת, באחסון מיוחד וברוב המקרים החוזים אינם סגורים מראש ואגרקסקו סוחרת את התוצרת החקלאית בשוק פתוח שלעיתים סובל מתנודתיות וממשחקי כח ולמרות זאת, רווחיה של אגרקסקו נגזרים לרוב כאחוז מסכום המכירה.

אגרקסקו רוכשת את הסחורה שלה מחקלאים בשלוש דרכים עיקריות: יזמות של אגרקסקו שבה החקלאי מקבל סכום עלות + רווח נמוך על דונם ואגרקסקו סופגת את הסיכון, יזמות של חקלאי שמקבל מקדמות בשיעור מסוים על מנת להבטיח את השיווק דרכה ויזמות של חקלאי שמחליט במו"מ פתוח לשווק את תוצרתו דרך אגרקסקו.

התוצרת החקלאית מתקבלת מהחקלאי, משונעת לחו"ל ונמכרת ללקוח, הכסף מתקבל בחשבונות הבנק של חברת אגרקסקו ומועבר לחקלאי בניכוי הוצאות ועמלת שיווק.

ניתן להניח באופן די ברור כי הפסדיה של אגרקסקו נובעים משילוב של ניהול בזבזני, בעיות גביה ובעיקר מצוקת מימון ביניים המשתקפת בריבית גבוהה של הבנקים.

במשך שנים, בנקים "חלבו" את קופת אגרקסקו בריביות גבוהות על מנת לממן את המקדמות לחקלאים (לרוב חקלאים גדולים כשיש חשש לשחיתות פיננסית) וגיבו את עצמם על ידי התחייבות של אגרקסקו להעביר את תמורת הסחורות דרך הבנקים וכנראה גם שיעבודים צפים למזומני החברה.

המשמעות היא שהבנקים יושבים על הכסף של החברה, מיד כשמתקבלת תמורה עבור סחורה – הבנקים בוחנים האם החברה במצב כלכלי טוב או לא, ומשמשים כ"שומר בשער" לפני שהכספים מועברים לחקלאים.

ברגע שהבנקים מגלים שהחברה בצרות, הם מפסיקים את העברת הכסף לחקלאים ומתחילים ללחוץ על החברה למשוך עוד ועוד סחורה מחקלאים, כאשר הבנק יודע כי הוא נהנה מריביות חריגות, קדימות בפירוק בשל שיעבודים והוא הראשון ששם ידו על כספי התמורה לחקלאים.

אלא שכאן מגיע עיוות מוסרי שאין כדוגמתו, והוא ההעמדה השווה של הצדדים בהליכי הפירוק.

תמיד כשחברה מגיעה להליכי פירוק, הבנקים מקבלים ראשונים את חלקם מהסיבה הפשוטה: הם לא נותנים לחברות להתרסק, אלא לאחר שהחברות נותנות לבנקים שיעבודים.

מצב זה יוצר סיטואציה שבה הבנקים תמיד מקבלים את מלוא החובות, היינו: הבנקים נהנו לחלוב את החברות החלשות בריביות חריגות במשך שנות המצוקה, "זכו" לעכב את כספי התמורה שהתקבלו כתוצאה ממכירה של סחורה שאגרקסקו סה"כ שימשה כ"מתווך מומחה" ולבסוף יהנו ראשונים מכל נכסי החברה.

באותו הזמן החקלאים, המגזר היצרני, וחברות השילוח – החלשים שהחוק צריך להגן עליהם, אינם מוגנים בשום אופן ולא רק שהם לא מקבלים את תמורת כספם והבנקים מעקלים את התמורות, אלא גם הם נדחים לסוף התור בעת הפירוק.

כתוצאה ממצב מעוות זה, הבנקים זוכים בפירעון של 100% מהחובות של החברה, והחקלאים וחברות השילוח, המגזרים היצרניים, "זוכים" למקסימום של 30% – זאת למרות שכל כספי החברה הינם תוצאה של עבודתם!

מצב משפטי זה נקרא בעולם המשפט "קדימות מוחלטת" (absolute priority rule) – היינו: ניתן להגיע לקדימות בשיעור של 100% משיעור החוב בעת פירוק.

תוצאה לא צודקת זו נוצרת מאחר וההגנה המוחלטת בזמן פירוק לבנקים מובילה לאינטרס כלכלי של הבנקים לסחרר חברות, לגרום להם לסחוט את הספקים, שהם לרוב עסקים קטנים, וכך להגן על ההון הבנקאי.

חובות יסוד הנגזרות מזכויות היסוד המוענקות לבנקים, המודעים למצבה הפיננסי של חברות בקשיים, מכניסים חברות בקשיים למחלוקת פיננסיות ולמעקב צמוד ולרוב אף מפקחים באופן אקטיבי על התנהלות החברה, היו מחייבות את הבנקים לפעול כשומר סף, המגן על הספקים של חברות בקשיים, אלא שבהיעדר יכולת לפקח באופן אקטיבי על חובות אלו, יש ליצור מנגנון קנייני המייצר את האחריות הבנקאית באופן אחר.

לטעמי, המנגנון הקנייני צריך לקבוע כי בנקים לא יוכלו להיות מוגנים באמצעות שיעבודים בעת פירוק, אלא לכל היותר עד ל-70% מגובה החוב, אחרי סכום זה חובות לבנקים יקבלו דין קדימות רגילה ביחד עם כל הספקים.

מצב משפטי חלופי זה נקרא קדימות חלקית

ניאו-ליברלים והבנקים ייטענו כי במקרה כזה יהיה עליהם חובה להגדיל את עלויות האשראי, טענות נוספות מטעמם הינן כי הפרת כלל הקדימות המוחלטת מוביל בעלי מניות בנקים להגדיל משיכת דיוודנד ולסכן בנקים וכן לגרום לחברות להעדיף סיכונים עסקיים, אלא שטענה זו לא מדויקת. מה שמדויק הוא שהבנקים ייאלצו לפעול בהתאם לחובתם ולפקח באופן אקטיבי ובצורה הרבה יותר צמודה על חברות בקשיים ויחשבו פעמיים לפני שהם יפרקו חברות וכאשר פירוקים כאלו יתרחשו, הבנקים ייתנו גב לספקי החברות הקורסות, הם העסקים הקטנים שאף פעם לא נמצאים בעמדה להשגת קדימות מול החברות הקורסות.

לכל הפחות, יש לשקול בימים אלו הקמת ועדת מומחים לבחינה מחודשת של כלל הקדימות המשפטית לאור הפרות חוזרות ונשנות של חובות יסוד והיעדר אחריות חברתית של הבנקים.

לקריאה נוספת אפשר להתחיל כאן

הערת המערכת

לאור העובדה שחברת אגרקסקו עומדת לקראת הפרטה כבר כמה שנים, ולאור העובדה שחברות ממשלתיות נמכרו בעבר בזול תחת הנחת שווי שהוכחה בדיעבד כנמוכה מאוד, לא מן הנמנע שחלק מהמשבר הנוכחי הוא מכוון, באופן שישרת הן את האידיאולוגיה של ממשלת נתניהו ופקידי האוצר, והן את האינטרסים של הרוכש העתידי. יו"ר ועד העובדים בתע"ש מסביר איך השיטה עובדת: מייבשים, מוכרים בזול, והקונה דופק רווח מהיר, ושלל דוגמאות באדיבות חה"כ שלי יחימוביץ' בדיון על מערך הכבאות.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , ,

תגובה אחת

  1. עמית-ה :

    ושווה להזכיר את הימים שהחקלאים הישראלים שיווקו ביחד (מה שהיה קרוי שיווק מאורגן) את התוצרת שלהם, פיתחו ביחד שווקים בעולם ולא הורידו זה לזה את המחירים ואת המכנסיים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.