חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

המלחמה נגד עמיר פרץ – או שתי דרכים למפלגת העבודה

נושאים דעות, פוליטי ב 10.07.11 1:06

במאמר שלפניכם, מגונן דודי נתן על עמיר פרץ ועל המתפקדים החדשים שהוא הביא למפלגת העבודה הבאים מנתיבות – אנשים לגיטימיים

המלחמה נגד עמיר פרץ    או

שתי דרכים למפלגת העבודה

ידיעות אחרונות של 3.7.11 יצא בכותרות גדולות על המפקד בעבודה: "ממפקד הארגזים למפקד החרדים".

(תקראו http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4089734,00.html)

התחושה המיידית של הקורא היא ששוב עמיר פרץ ואנשיו מרמים, משקרים ואולי חלילה ישתלטו על מפלגת העבודה ברמאות.

עכשיו בואו נבדוק את ההכפשה ואת העובדות.

הכותבים מספרים שרק 197 איש מנתיבות הצביעו לעבודה בבחירות האחרונות ולכן תמוה מאד ש 527 איש התפקדו למפלגה.

זה אכן נשמע רע, כל הסיפורים על התפקדות אינטרסנטית שאין לה כלום עם הזדהות עם המפלגה לה התפקדו.

אמת? אמת – אם העובדות היו נכונות.

ומה העובדות? אכן 197 איש הצביעו לעבודה בבחירות 2009 (כשברק הוביל את "העבודה"), אך כמה הצביעו לעבודה ב 2006 – כשעמיר פרץ הוביל אותה?

ניחוש קטן, 200? לא, 400? לא, 600? לא! למה נמתח אתכם – 917 (כנסו לאתר הכנסת ותבדקו, זה קל, כנראה שזה קצת קשה לעיתונאים הלא-נכבדים).

(והנה כל ראשי מפלגת העבודה יוצאים בריקוד של שמחה – הא לא?!  למה לא?!)

ומה זה אומר? שב 2006, בסיבוב הקודם של המפקד הנרחב של עמיר פרץ, אכן היתה הצבעה משמעותית לעבודה באותם מקומות שהיה מפקד נרחב.

מפקד ארגזים? בכלל לא,

מפקד של אנשים חדשים בעבודה – כן וכן וכן.

אז מי מפחד מזה כל כך.

לפני שנענה על זה, נבדוק עוד קצת את הנתונים.

כמה הצביעו לעבודה בנתיבות ב2003 (בראשות מצנע) כ 130 (כאן קצת יותר קשה לדייק בנתונים).

כלומר 130 > 917 > 197.

כך גם באופקים, ושלומי ועוד..ועוד..

אם ניקח את ערי הפיתוח בכלל, ב 2006 הצביעו לעבודה 45,000 איש וב 2009 רק 21,000 איש.

אז "מפקד הארגזים" לא היה כלכך שקרי כמו שאנחנו אוהבים לחשוב.

אולי ההפך? אולי זה היה המפקד הכי אמיתי?!

בטח, אומר לעצמו זה שממשיך-לרצות-בכל-מחיר-לראות-את-עמיר-פרץ-כשקרן (לשם קיצור נקרא לך "זה"), ובכן "זה" אומר שכשלוש מאות מתפקדים (זה מה שהיה בנתיבות ב 2006) המביאים 917 קולות זה לא כלכך מוצדק.

האמנם?

בואו נבדוק באזור "החדר הנקי" של ההתפקדות.  בתנועה הקיבוצית.

כמה מתפקדים היו בתנועה הקיבוצית לעבודה ב 2006, שאז דיבר ברק גאוננו ו"זה" תומכו על "מפקד הארגזים".  היו כ 12,000.  כמה קולות הביאו לעבודה?  30000.

יופי של יחס.  בערך כמו נתיבות (קצת פחות).

דרך אגב, אותם 12,000 הביאו רק 21,000 קולות ב 2009 בראשות ברק חביבו של "זה".

בקיצור, "מפקד הארגזים" של עמיר פרץ היה מפקד נקי ממש כמו בתנועה הקיבוצית – שהיא בעיני עצמה ובעיני "זה" ממש ה"חדר הנקי" של הפוליטיקה.

האמת, מפקד הארגזים, כמו המפקד הנוכחי נקיים ואמיתיים פי כמה.

ואף חשובים ומשמעותיים פי כמה.

אבל למה למהר,

בואו נבדוק מעוד כמה צדדים את הנושא של ההתפקדות, עמרם מצנע טוען בראיון ב"הארץ" (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1233159.html)  ש"ההתפקדות הזו היא לא מוסרית" כי אלו מתפקדים שבאים לרגע – ועוזבים כשלא מוצא חן בעיניהם.

יש בזה משהו, אלא שאותו מצנע טוען שכדאי להצביע לו לראשות העבודה – כי הסקרים עכשיו מראים שהוא יביא הכי הרבה קולות.

נניח שכך, אבל מהם הקולות האלו שיבואו בזכות מצנע? לא אורחים שכרגע הם כאן ואח"כ לא?

ומצד שני כבר הראינו שעמיר פרץ הביא אכן הרבה קולות ממשיים במקום שבו היתה התפקדות גדולה.

אז על מה לכל הרוחות מדבר מצנע?  ומה רוצה להגיד כאן "זה"?

בקיצור, מסע ההכפשות נגד עמיר פרץ מבוסס על שקר גדול, השאלה היא למה השקר הזה מצליח להתיישב על דעתו של "זה", ואיך הענין קשור לדעות הקדומות שיש ל"זה" ולרבים מחבריו הקוראים כאן.

נבדוק אותם בפעם אחרת.

נעבור עכשיו לענין הרציני מאד עצמו.

אחרי שראינו שאין כאן בחירה בין ישרים לשקרנים, בין תרבות פוליטית זכה לבין תרבות פוליטית רמאית.   נראה באמת בין מה למה יש בחירה.

מצנע ואחרים יביאו אולי קצת יותר קולות מקדימה ואולי ממרץ. יש לזה חשיבות.

עמיר פרץ מחבר ומתחבר גם למאות מנתיבות, מערי הפיתוח, מהשכונות ועוד..        זה אמיתי כמו שראינו, וזה דרמטי.

באותה כתבה נלעגת של ידיעות (תקראו שוב) מוזכר בגועל ש"חרדים" התפקדו לעבודה, אכן במחנה עמיר פרץ יש גם חרדים, וגם ערבים… וגם מזרחים, וגם אשכנזים (אני למשל)

זה אמיתי וזה דרמטי.

מפלגת העבודה יכולה לשמוח ולעלוץ על האפשרות הזו, אפשרות שאנשים מכל מיני אמונות ואורחות חיים בוחרים במפלגה שלדעתם תקדם את הסוציאל-דמוקרטיה הפשוטה: חיים של כבוד מעבודה, אפשרות של חיים הומניים בתוכנו ועם השכנים.

יש גם אפשרות אחרת שאותה מציע מצנע ודומיו: נסתגר ב"צדקתנו" נתחפר, נתפלל שמתישהו ה"הם יבינו", לא נשתנה מילימטר, לא נזוז מילימטר, נתבצר ונסתגר עוד ועוד וכל פעם יותר…

העיקר חלילה שלא נתערבב עם איזה חרדי, או דתי, או עירניק פיתוחיסט (אבל עם הרצליה פיתוח נתערבב בשמחה).

עמיר פרץ מציע דרך שניה.  שותפות עם כל אלה המעדיפים חיים של הומניות ביחסי העבודה, והפרנסה והשכנות בתוך ישראל ועם שכניה.

מה רע בזה?     ועוד כשרואים בנתונים שזה ממש אפשרי.

א ב ל, אני מזהיר עכשיו את "זה" שלא יתרצה לי פתאום ויגיד, "נו טוף, שעמיר יביא את האנשים האלו להצביע בשבילנו, מה רע".

שזה בדיוק הענין, עמיר פרץ לא מביא אותם להצביע בשבילך, הם באים כדי להצביע בשבילם, הם באים כשותפים מלאים.

לא רוצה לא צריך.  תמיד קיימת אופציית ההתחפרות…

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , ,

10 תגובות

  1. מעין :

    להשוות למצנע זה קל

    דודי שלום,

    אכן רוב הביקורת על "זה" היא נכונה אך המציאות היא לא שחור ולבן כפי שהצגת אותה. גם באמת יש מתפקדים שהתקשרו אליהם וכלל לא ידעו שהתפקדו לעבודה (לא רק אצל פרץ אלא גם אצל הרצוג) וזאת כן תופעה בעייתית שצריך להתמודד איתה ביושר. ועוד למשל מספר טלפון אחד לעשרות אנשים (ושוב, לא רק אצל פרץ, גם אצל הרצוג הדברים האלה עלו).

    אשמח אם תתייחס לטענות הענייניות האלו.

    וגם: נכון שפרץ זוכה לתמיכה חוצת מגזרים וזהויות. אבל כיום, שלא כמו ב-2006, התמיכה בו בכל המגזרים קטנה מאוד. אם בכל המגזרים פרץ מביא 9 מנדטים לעבודה זאת לא תוצאה מספקת. ואכן קל להשוות את פרץ למצנע שחצה את כל הגבולות בצר לו ושהוא בנוסף ניאו-ליברל או אפילו לבוז'י שמשנתו הכלכלית-חברתית מגומגמת במקרה הטוב.

    אך מדוע עמיר ולא שלי? אני מקווה שהעדיפות של עמיר על שלי אינה רק כי הוא מזרחי והיא לא?

    ואם לא כך הדבר (ואני אכן נותן לך את הקרדיט שלא כך הוא) לפי מה תבדוק זאת?

    עמיר נעלם מכמה זירות חשובות בזמן האחרון, מה שמעלה סימני שאלה לגבי יכולת העמידה שלו במאבק הארוך והעיקש לכינון סוציאל-דמוקרטיה בישראל. באותו הזמן בדיוק שלי הובילה כמה מאבקים חשובים בעת שעמיר הסתפק בהצהרות פורמליות על התנגדות.

    – המאבק בהפרטת הקרקעות

    – המאבק בבית הכלא הפרטי

    – המאבק על תמלוגי הגז

    -המאבק כנגד שכר הבכירים

    – המאבק למען איגוד מקצועי לשוטרים

    – המאבק למען הכבאים

    – חוק הטקסטיל הבטחוני

    – ועוד ועוד….

    האין אלו ערובה למשנה סוציאל-דמוקרטית סדורה (עם מגרעות כמובן, שלי אינה מושלמת – אין כאלה בפוליטיקה) וליכולת להיאבק עליה לאורך זמן?

    וגם – שלי זוכה להערכה חוצת מגזרים גם אצל ליכודניקים, ערבים, חרדים, מזרחים, וכן גם אצל קיבוצניקים, מושבניקים, אשכנזים, בורגניים עירוניים ממעמד הביניים ועשירים בעלי חוש צדק מפותח.

    וגם אין טיפה של פטרונות ביחסה אל המגזרים האלה.

    אז הסכמנו שמצנע ובוז'י לא אבל במה עדיף פרץ על יחימוביץ'?

  2. דודו רוטמן :

    למעין

    באמת שהלוואי ושניהם ינהיגו את המפלגה. ואינני יודע את תשובתו של דודי לשאלתך, אוכל לתת לך רק את תשובתו של דודו. זו קשורה, כן, דווקא בנושא המדיני.
    שלי "שברה ימינה" מבחינה מדינית. צריך להודות בזה. ייתכן שמדובר בטקטיקה ולא בשינוי בתפיסות העולם. ייתכן שמדובר באסטרטגיה. אבל הסימנים לכך רבים מספור. מדובר בתקיפה של השמאל, ובטענה עיקשת ש"העבודה איננה מפלגת שמאל". היא הגיעה ל"אוניברסיטת אריאל" (כזכור, אחד המוסדות היחידים בארץ שזכה למל"ג פרטי משלו) ודווקא שם הכריזה שהתנאי להכרה אקדמית צריך להיות אך ורק קשור בהישגים אקדמיים (אני חותם על כך, כמובן, אבל אוהדיה באריאל ראו בכך, משום מה, תמיכה בהכרה במוסד ההתנחלותי הזה כבאוניברסיטה). היא מחמיאה שוב ושוב דווקא ל"חינוך הדתי" ושוכחת (אולי לא יודעת?) שזהו ה"אגף" הכי מופרט, והכי וותיק בהפרטתו, בחינוך הישראלי (מה שמסביר כמה וכמה מגידולי הפרא שהצמיח). לא שמענו אותה אומרת דבר לגבי המתקפה האלימה על בית המשפט העליון, לגבי החוקים הגזעניים ולגבי חוק ה"דיר באלאק לומר משהו רע על ההתנחלויות" שעומד לעבור הלילה. ואפילו יצא לה איזה "תנו לצה"ל לנצח" באחד מהסיבובים האחרונים של הירי על סביבת מגוריו של עמיר. יש לי חיבה לדרך המדינית של עמיר, לדיסוננס הזה של הפנייה דווקא למצביעי הימין בלי התחנפות מצד אחד לדעות ימניות, ומצד שני בלי דמגוגיה "מצנעית" שתוקפת את מדינת הרווחה בשטחים בסגנון "כסף לשכונות ולא להתנחלויות". לפחות פעם אחת זה גם הוכח כנכון. אז למה באמת שלי ולא עמיר? בהנחה שאני גם חבר מפלגת העבודה וגם סמולן?

  3. עמית-ה :

    אני רוצה להתייחס לכותרות על השחיתות במפקד. המפקד הזה הוא המפקד השלישי שלי, אישית ראיתי בירוקרטיה שחושדת בחברים על לא עוול בכפם ולא ראיתי אף מקרה לא תקין.
    נניח שהיו במפקד הזה 10% תיכמונים 90% תקין זה לא מספיק?
    כמה חברות בורסאיות ראיתם שההצבעה בהן היא 90% לגיטימית, בלי השפעה לא הוגנת, פיתויים ולחץ?
    אני שמח שאנחנו דורשים מהפוליטיקאים ומעצמנו יותר יושר מאשר זה שקיים במגזר העסקי, אבל גם ליושר יש גבול הגיוני.
    אנחנו עוסקים בבני אדם, אינטריגות, סטיות מדרך הישר ותרגילים מחוכמים הם דבר טבעי.
    אני שואף ל-100% אבל שמח עם 90% וזה לא מעט.

  4. מעין :

    שאלת העמדות המדיניות

    דודו,

    אכן, שאלת העמדות המדיניות היא שאלה לגיטימית בהעדפת אחד מן המועמדים הסוציאל-דמוקרטים.

    לגופו של עניין, אני לא חושב שכיום יש הבדל גדול ב"מפת ההסכם" בין פרץ ליחימוביץ'.

    – שניהם יתמכו בקווי 67' עם תיקוני גבול מוסכמים שישאירו את הגושים בישראל.

    – שניהם יתמכו בחלוקת ירושלים.

    – שניהם יתנגדו באופן גורף לזכות השיבה לתוך מדינת ישראל הריבונית.

    אז מה בעצם כל ההבדל ביניהם?

    פרץ בחר בצד השמאלי של מפלגת העבודה בעיקר מבחינה רטורית שמאשימה את ישראל לא משנה מה באי חידוש המשא ומתן בלי לראות את התמונה המורכבת של חלקם הלא מבוטל של הפלסטינים בנושא.

    יחימוביץ', לעומת זאת ורק כפי שאני מבין זאת (וזה קשה לבסס משהו בעניין הזה כי היא ממעטת להתבטא בנושא) בחרה לקחת את דרכם של יצחק רבין ויגאל אלון בנושא המדיני – דרך שמבחינה מדינית היא מרכזית, מדגישה את האינטרס הישראלי, הציוני ואין בה הלקאה עצמית בלתי פוסקת ועם זאת היא פרגמטית, שוחרת שלום, פשרות והסדרים. וכמובן, שלפי משנתו של יגאל אלון היא גם משלבת בתוכה מדינת רווחה רחבה ביותר.

    אם בדעותיך המדיניות אתה מגיע לאגף של מרץ אז הגיוני שתצביע לפרץ.
    אך לפחות לדעתי מקומה של העבודה לא שם.

  5. איתי :

    מעין,

    דווקא כמי שעמדותיו המדיניות נמצאות באזור מרצ, אני כלל לא מתרשם שיש קשר בין תדמית "סמול שונא ישראל" שאתה מנסה להדביק לעמיר פרץ ובין המציאות.

    להזכירך, עמיר פרץ כשר ביטחון כתש את רצועת עזה לאחר חטיפת גלעד שליט במבצעים "גשמי קיץ" ו"שליט דרומי". נהרגו מאות פלסטינים, רבים מהם חפים מפשע. מפגיני חד"ש צעקו לו אז "רוצח". בכהונתו שר ביטחון, לא ראינו את פרץ מפעיל לחץ משמעותי על אולמרט לסגירת הסכם מדיני, להבדיל מברק שתפר לעצמו תדמית (כנראה שקרית) של מי שדוחף את ביבי לשולחן המו"מ ומתרוצץ בעולם כדי לגשר על פערים.

    פעולות אלה, בין אם מצדיקים אותן או לא, הן הרבה יותר משמעותיות מההתבטאויות (ובעיקר השתיקות) של יחימוביץ' בעניינים מדיניים.

    בשורה התחתונה נראה לי שההבדלים במיתוג הם דברים שניכרים בעיקר לפעילים בעלי תודעה מפותחת.

    מבחינתו של האיש ברחוב השאלה היתה ונותרה – מי משווק את המצע הסוציאל-דמוקרטי למצביעי ליכוד וימינה בצורה טובה יותר.

    כל עוד המידע שיש בידי מראה כי שלי מצטיינת בעיקר בגניבת קולות מקדימה ועמיר מצטיין בעיקר בגניבת קולות מהימין (ומבריח קולות לקדימה) – זה שיקול משמעותי ביותר להצביע לעמיר.

  6. דודי :

    למעין

    שלום מעין
    האמת שאני לא רוצה לעסוק הרבה בלמה עמיר ולא שלי
    אשמח שאחד משניהם ינצח.
    אני עם עמיר כי אותי הוא לא איכזב
    כלומר – לאורך השנים אני דווקא רואה שאפשר לסמוך עליו וזה מה שאני מצפה הלאה.
    זה נכון שיהיו מאבקים שהוא לא שותף עיקרי בהם ואחרים כן. אבל זה לא קריטי לי.
    ראיתי את האיש לאורך שנים ואני רואה שאפשר לסמוך – לי זה מספיק
    יחד עם כושר המנהיגות והעמדות כמובן.

  7. מעין :

    לאיתי

    רק להבהיר – לא ניסיתי להדביק לעמיר תדמית של "סמול שונא ערבים" ולא הטלתי ספק בכך שמניעיו ועמדותיו הם ציוניים.

    מה שהתכוונתי לאמור הוא שלמיטב הבנתי יש במרכז-שמאל הציוני שני אגפים מדיניים ועמיר ושלי בחרו במודע להשתייך לשני אגפים שונים.

  8. דודו רוטמן :

    מעין, משהסכמנו על כך

    אז חבל שהויכוח הפנים מפלגתי, בין המועמדים השונים לא מתמקד בעניינים הללו. כלומר – עד כמה המועמד מייצג באופן אותנטי גישה ס"ד (אני לא חושב שיש מישהו שחושב שאחד משני המועמדים המדוברים לא עונה על כך), מהי גישתו המדינית (כאן, כאמור, יש הבדלים), ולאיזה קהל יעד הוא מכוון, מצביעי קדימה/מרצ (הגוש שאני מכנה "גוש שינוי צומת) או מצביעי ליכוד/ש"ס. במקום זה הדיון הוא כרגע אך ורק על דבר אחד – על כשרותו וחוקיותו של המפקד. המפקד אכן צריך להיות נקי לחלוטין, אין שאלה בכלל, ולא צריך להיות דיון על הנושא הזה. אבל האם השימוש החוזר ונשנה במינוח הברקי הגזעני "מפקד ארגזים" הוא טענה שמישהו יכול להתמודד אתה? הדברים צריכים להיבדק, ולעומק (אגב, איך אנשים שאינם יודעים שהם מתפקדים ידעו להצביע לעמיר פרץ?) ויש מזכ"ל ויש שופטת ויש יו"ר זמני שאני בטוח שעושים זאת. אז למה הדיון האידאולוגי הכל כך נחוץ מתחלף בדיון הזה? את מי זה משרת?

  9. איתי :

    מעין, גם עם זה אני לא מסכים.

    נכון שבעברו פרץ הוא חלק מהשמיניה ומחבורת שלום עכשיו, אך בהווה הוא ממש לא ממצב את עצמו כיונה. בשנים האחרונות, לצד התבטאויות עמומות על הצורך בקידום תהליך מדיני (שאפשר למצוא גם אצל בוז'י הרצוג באותה מידה) לא ראינו אותו כמוביל מאבקים ציבוריים של שמאל מדיני, לא ראינו מפגשים פומביים עם ראשי אש"ף או יוזמה מדינית ייחודית (בדומה למשל ליוזמת מופז שבאה לאתגר גם את ביבי וגם את לבני).

    לעומת זאת, כל מי שהתעדכן באתר שלו (צינור ראשוני שאינו עובר דרך המסננת של התקשורת, שחלקה גזענית/מתנשאת) לפני ההכרזה על ההתמודדות ראה שוב ושוב את הניסיון לחזק את תדמית "הביטחוניסט" – בזכותי שוקם צהל, בזכותי נבחר גבי אשכנזי המוערך, בזכותי יש כיפת ברזל.

    בנישה של "בכיר היונים" במפלגת העבודה (לשעבר – ביילין, יעל דיין, בורג, פינס, תמיר) יושב כעת חזק עמרם מצנע, שלדעתי נתפס בציבור כהרבה יותר מרצ מפרץ. מי שרוצה קודם כל שמאל מדיני ואח"כ שמאל חברתי אמור לבחור מצנע.

    לצערי, מצנע לא בחר בהתמודדות על ראשות מרצ כפי שהצעתי http://www.blacklabor.org/?p=26000

    אילו כך היה, מרצ והעבודה (בראשות פרץ/יחימוביץ') היו מרוויחות שתיהן מפנייה לקהלים שונים.

  10. מעין :

    כמה עניינים

    1. דודו, נראה לי שכולנו יודעים את מי משרת הדיון הזה. כמובן שאת עמרם מצנע, שרוב התקשורת הליברלית מריצה אותו בכל הכוח כאילו הוא "המושיע" של מפלגת העבודה למרות שאפילו בסקרים אין לו יתרון משמעותי על פני הרצוג ויחימוביץ'.

    2. גם אני אשמח לשמוע יתר פירוט על עמדותיהם המדיניות של שני המועמדים הס"ד כי למרות שאני מסכים עם סדר העדיפות שלהם (קודם חברתי, אח"כ מדיני) אני חושב שבתור בוחר מגיע לי לראות את התמונה הרחבה.

    3. נקודה מקדימה היא שתדמית "הבטחוניסט" אין בה רמז לשום כיוון. במציאות הישראלית זאת רק קבלת קרדיט במטרה להגיד את עמדותיך ממקום פטריוטי.והדוגמה הטובה ביותר הוא עמרם "אני שהייתי אלוף בצה"ל" מצנע שכמו שגם אתה אמרת, איתי, נמצא יותר בגזרת מרץ.

    4. גם פרץ וגם יחימוביץ' מקדימים חברתי למדיני ולכן קשה להבין מדבריהם דברים ברורים בתחום המדיני ולכן כן יש כאן הסתמכות לא מעטה על בסיס היכרות העבר עם המועמדים.

    5. איתי, לא הייתי יכול להסכים איתך יותר באשר למצנע. אם הוא היה שואל אותי גם אני הייתי נותן לו בדיוק את אותה עצה. אבל לצערנו, הוא לא שאל אף אחד מאיתנו.
    מי יודע, אולי גם אחרי הבחירות בעבודה הוא ימצא את דרכו להוביל איזשהי התארגנות משמאל לעבודה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.