חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ההכחשות של פואד בן-אליעזר

נושאים פוליטי, פותחים שבוע ב 31.08.08 6:06

בבתי ספר לעיתונאות נהוג ללמד כי אין להאמין לנכונותה של ידיעה עד שלא תבוא ההכחשה. את הכלל הזה ניתן ליישם לגבי ההכחשות על כוונות להתארגן לקראת אפשרות של הדחת אהוד ברק מראשות מפלגת העבודה עוד לפני הבחירות בשל מצבה העגום של המפלגה בסקרים

מאת: דניאל בלוך

הנכון בהכחשות הוא שעדיין לא החלה מערכה מאורגנת ל”פוטש” נגד ברק. אבל יש דיונים במעגלים רבים מה לעשות כדי לבלום את הנסיקה בסיכויי המפלגה לקראת הבחירות הבאות. הבעיה אינה פשוטה: האם החלפת ברק תביא לשינוי משמעותי או שרק תחריף את המצב? ואם ממילא אין סיכוי להמראה מחודשת אולי עדיף לחכות עד אחרי הבחירות. אולי בבחירות יקרה הנס ומפלגת העבודה תתעשת כך שתוכל, לפחות, להוות לשון מאזניים בין הליכוד לקדימה. (ואוי לתחזית הזאת שבה מי שהיתה המפלגה המובילה במדינה הופכת ללשון מאזניים עלובה כמפד”ל בשעתה. אבל, זה מה יש).

הקושי בהכרעה הוא רב. לעבודה יש היום 19 ח”כים + אהוד ברק שאינו חבר כנסת. מקומו משוריין וכן משוריין מקומו של מזכ”ל המפלגה, איתן כבל (למה? ככה!). גם בהנחה הקלושה שתוצאה של 19 מנדטים היא ריאלית אנו מוצאים את כל הח”כים המכהנים מתמודדים (בינתיים איש לא הודיע על פרישה) וצפויה גם תוספת של כמה פנים חדשות כמו דניאל בן-סימון, למשל. כאשר כמה מאלה שנבחרו לרשימה הקודמת ולא נכנסו ירצו לקדם את עצמם למקום גבוה יותר. אם התחזית על 12-14 מנדטים היא ריאלית יותר הרי אנו צפויים לקרבות קשים ומרים. האם החלפת ברק במישהו אחר תשפר את המצב? ייתכן שבשוליים תהיה השפעה מסוימת אבל אין סיכוי לזינוק בעליה בלא שידוד מערכות רעיוני, בלא תכנית פעולה מקיפה בכל התחומים והחלפת יותר אנשים מאשר הקדקוד בלבד.

כל אחד יכין רשימה הנראית לו. אך האם פואד בן אליעזר מושך קולות או דוחה? יולי תמיר – מועילה או מזיקה? ומי הכוחות החדשים שימשכו קולות או יחזירו רבים מאלה שעברו בבחירות הקודמות לקדימה או לגמלאים או נשארו בבית? בינתיים ההיחלשות של קדימה וההתפוררות של הגמלאים אינה מועילה לעבודה. הקולות הללו הולכים לליכוד או מחפשים מפלגות אווירה אחרות. האופורטוניסטים שבעבר היו רצים לעבודה, או לשרון-אולמרט בעת הקמת קדימה, מתכנסים עתה בפתח לשכתו של נתניהו במצודת זאב.

לנתניהו מצב מצוין – 19 ח”כים עם תחזית לקרוב ל-40. לא יהיה כל כך צפוף ולהבטיח אפשר. גם ליברמן יכול להבטיח כי הוא הקובע היחיד במפלגתו. כך גם גאידמק. מר”צ בהנהגת חיים אורון מצליחה אמנם לבלום את הירידה בכוחה אך עדיין לא מצליחה לפרוץ פתח בחומה ולהוות בית לפליטי העבודה, הגמלאים, קדימה ומצביעים חדשים המחפשים בית של מתינות מדינית, ראייה חברתית רדיקלית ומאבק בלתי מתפשר על זכויות האדם ועליונות שלטון החוק.

עדיין יש הרבה אי-ודאות. אחוז הלא יודעים כיצד יצביעו גבוה בכל הסקרים. אחוז ההצבעה לא ברור והאפשרויות פתוחות. לכאורה, סיכוי אדיר לעבודה. אך אין מי שירים את הכפפה ויתעלה מעל לקומבינות ולתחמנות האישית. חסר הכוח הקולקטיבי שיחשוב ברצינות – מה המסר שעימו נבוא לציבור הבוחרים. אחרי שנקבע מה המסר ומה התוכנית נחשוב על האנשים היכולים לבטא את המסר ולמשוך את המצביעים.

זאת הבעיה האמיתית של מפלגת העבודה – לא מי יענה לטלפון ב- 3 לפנות בוקר אלא מה יהיה הרקע עליו תיבנה התשובה. והרקע אינו רק העניין הביטחוני אלא הבסיס החברתי-כלכלי. לא רק מה תשיב לחמאס או לאסאד או לאחמדיניג’ד אלא מה תשיב ליושבי הפריפריה, לילדים במצוקה, לחולים שאינם יכולים לממן תרופה חיונית שתציל את חייהם, לזקנים הנמצאים ליד קו העוני, לערביי ישראל הרוצים להיות אזרחים שווים במדינה, למורים הרוצים ללמד ולחנך דור חדש, לקהילת אנשי התרבות והאמנות, לסטודנטים שכל הבטחה שלטונית שניתנה להם מופרת ביד גסה. הבעיה אינה מי יעמוד בראשות הרשימה אלא מי יהיה צוות ההנהגה ולאן הוא יוביל את החברה והמדינה. כל עוד מפלגת העבודה לא תיתן תשובה ברורה היא תיאר לא רלוונטית ותישחק בין קדימה לליכוד, בין הירוקים לגאידמק.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , ,

5 תגובות

  1. הראל לייבוביץ :

    העקב אכילס של מפלגת העבודה שמרוב שחבריה בצמרת יודעים רק להתנכל אחד לשני במקום להיות מאוחדים, הם מחליפים יו"ר בקצב מטורף. הבעיה היא לא בהכרח ביו"ר – אלא גם במי שמסביבו.
    כל עוד אנשים כמו פואד ושמחון, שכבר מזמן חלפה מהם רוח השירות הציבורי, וזה כבר יותר עניין של אגו ומשחקי כוח בשבילם,והם נמצאים גבוה ברשימה – זו מפלגה שלא מנווטת בכיוון הנכון.
    ראינו שהוחלף פרץ – אבל חוץ ממנו הכל נשאר אותו דבר.
    או שבונים את עצמנו מחדש או שממשיכים לדרוך במקום.

  2. א :

    מעבר לעניין חשבון הנפש האידיאולוגי, שהוא חשוב מאוד, קיימת במפלגת העבודה בעיה מבנית חמורה וכרונית, שלא תיפתר ע"י החלפת ראשים.
    א. פילוח חברי המפלגה אינו מייצג את החברה הישראלית ואפילו לא את מצביעי המפלגה (משקל יתר לקיבוצים, מושבים, ערבים ודרוזים, וכן לוועדים הגדולים במשק) – לכן זו מפלגה שחייבת להיות קרובה לצלחת כדי לייצג אינטרסים מגזריהם של חבריה. יושבים בממשלה בכל מחיר ומצטיירים כמפרי הבטחות סדרתיים – גם הבטחות לשלום, גם לביטחון וגם לסדר עדיפויות תקציבי אחר.

    ב. בחירות למוסדות (שלהם הסמכות להכריע בנושאי מפתח כמו פרישה מהקואליציה או רשימת שרים) מנותקות בזמן מבחירות ליו"ר.
    ראינו את אנשי פרס עושים את המוות למצנע ולברק, את אנשי ברק עושים את המוות לפרץ וכן הלאה. אילו קאדר המתפקדים שהיה קיים ביום היבחרו של פרץ ליור היה בוחר גם את נציגי הסניפים והמרכז – המפלגה היתה מתנהלת אחרת לגמרי ועמיר פרץ לא היה צריך להיכנע שוב ושוב לפואדיזם-הרצוגיזם.

  3. שונית :

    העבודה היא מפלגה מנוונת שתם זמנה, קדימה – מפלגת האופורטוניזם מום היווסדה. לתומכי הדרך הסוציאל-דמוקרטית אין היום עבור מי להצביע.

  4. הראל לייבוביץ :

    שונית,
    אני לא מאמין שתם זמנה של מפלגת העבודה. זו תקופה עגמומית וחלשה.
    אם לא ניכנס לפאניקה ונהיו נחושים לשנות – נוכל להמריא איתה בעתיד.
    התחושה שהכל אבוד היא בגלל שהראייה היא לטווח קצר – עכשיו רוצים את המפלגה בשלטון, עכשיו רוצים את היו"ר שלה כראש ממשלה – גם כשזה לא ריאלי. אם תהיה פרספקטיבה לטווח קצת יותר ארוך, דברים יוכלו להיראות מעשיים יותר, כך דעתי.

  5. גלי :

    למפלגת העבודה יש מה להציע אך אין לה אומץ עם אופיר פינס בראש י לה סיכוי

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.