חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מדוע מאמירים מחירי הפירות?

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 7.07.11 6:06

מה משקפים מחירי הפירות והתנודתיות במחיר? האם את הפחתת מדיניות התכנון, או את ייקור המים?

מאת: תמר בן-יוסף

צילום בזק של מצב  מחירי הפירות

תמונה ראשונה: מדפי הפירות במרכול. ראשית יולי, חודש אחרי חג השבועות, ועל המדפים מונחות קופסאות קטנות של שזיפים-אפרסקים-משמשים בערימה מסודרת. קופסאות פלסטיק סגורות, שמגינות על אתרוגי העונה. בדרך כלל, בתקופה זו, המדפים מתפקעים מפירות שאמנם מונחים בקופסאות, אבל קופסאות גדולות, פתוחות ומבולגנות.

תמונה שנייה: סדרת מחירי הפירות מתוך מדד המחירים לצרכן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מבט על שינוי מחירי הפירות מ-2001 ל-2011, לעומת השינוי מ-1991 ל-2001. השינוי שנמדד הוא שינוי המחיר השנתי הממוצע. השינוי מ-2010 ל-2011 מיוצג על ידי חמשת החודשים הראשונים בכל שנה.

הפתעה, שיעור עליית המחירים השנתי הממוצע בעשור הראשון הוא 6.1% לשנה, ובעשור השני – 5.7% לשנה. השיעור הרב-שנתי המצטבר הוא כ-81% בעשור הראשון, וכ-74% בעשור השני. כלומר, על פניו, קצב עליית המחירים בעשור האחרון קצת נמוך מזה שבעשור הקודם. עם זאת, בחומש השני של עשור 2001-2011, קצב עליית המחירים מזנק ל-9.7% לשנה, וצמצומי המים התרחשו בחומש הזה. נראה כי מי שרוצה לראות תמונה ודאית יותר של שינויי המדיניות והשתקפותם במחירים, מוזמן להמתין להצטברות עוד שנים בסדרה.

ועוד נקודה לא-פחות חשובה, ואולי יותר, הנוגעת גם לפסקה הבאה: סקאלת שינוי המחירים בכללה התכווצה בין שני העשורים, בגלל התמתנות האינפלציה. בעשור הראשון, שיעורה השנתי הממוצע של עליית מדד המחירים לצרכן היה 7.1%, בעשור השני הוא היה 2.4%. את ההשוואה בין שינוי מחירי הפירות בשני העשורים, צריך לעשות על הרקע הזה. כלומר, כל אחוז שינוי במחירי הפירות בתקופה השנייה, משמעותי בהרבה משינוי דומה בתקופה הראשונה.

תמונה שלישית: מבט על התנודתיות. בעשור הראשון, 1991-2001, מוצאים שלוש שנים שבהן שינוי המדד השנתי (חיובי או שלילי) עולה על 8%: 1992 (17%), 1994(31%), 1997 (11%). בעשור השני, 2001-2011, מוצאים שבע שנים כאלה: 2003 (13%), 2004 (16%-), 2006 (11%), 2007 (8%), 2008 (20%), 2010 (9%), 2011 (19%). טווח התנודה בעשור הראשון נע בין 4%- ל-31%. טווח התנודה בעשור השני נע בין 16%- ל-20%.

כדאי לומר, שהתנודתיות ביבולים ובמחירי התוצר אופיינית לענף החקלאות התלוי בתנאי הטבע. תנודתיות טבעית זו היא העילה לתכנון החקלאי, למכסות הייצור, לסבסוד ולמכלול השלם שעושה את המדיניות החקלאית גם במדינות של כלכלה חופשית, וארה"ב בתוכן. מכלול המדיניות, אם כן, מכוון להקטין במעט את התלות בתנאי הטבע, לווסת את היקף התוצרת החקלאית ואת מחירה. זאת, מתוך ההבחנה שהתנודתיות אינה נוחה למשקי הבית ולמשקים החקלאיים. היא מקשה עליהם להיערך בתוך מסגרת ידועה מראש.

כעת, כדאי לנסות ולפענח מה אומרת התנודתיות. האם היא השתקפותם הראשונית של הפחתת התכנון והפחתת התיאום בענף, של ייקור מחירי המים? וכאמור, מה שתואר לעיל הוא רק צילום בזק של מצב הענף. צילום שקורא לבדיקה מעמיקה על ידי יודעי דבר.

נערך על ידי דליה
תגיות: , ,

5 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    העלת מחירי המים במקרה של ירקות ופרות היא כמו מע"מ, מחיר התוצרת החקלאית עולה במקביל להעלת מחירי המים. אין איך לברוח מזה ואין איך לספוג את זה. שימו לב לדוגמא פשוטה, השנה יש הרבה אבטיחים כי היו גשמי אביב מאוחרים, מחיר האבטיח נמוך מאוד כי מים שיורדים מהשמים לא משלמים עליהם כמו מים ממאגרים על פני הקרקע.

    העדר תכנון, החלשות כוחם של ארגוני המגדלים מול המשווקים והרשתות תורמים גם הם לעסק. החקלאים לא מרוויחים יותר מדי מהגידול אלא אם הם גם המשווקים.

  2. איתי :

    תודה לתמר על המידע המאלף.

    התחושה שלי היא שהבעיה היא גם בצרכן המעמד הבינוני שמוכן שרשתות השיווק יעשו עליו סיבוב מטורף.

    אני קונה פירות וירקות רק במחנה יהודה.

    אם מגיעים בערב המחירים הם מחצית מהמחיר בסופר אם לא למטה מזה. אתמול – מלפפונים וחצילים ב-2 שח לקילו, עגבניות ב-2.5, ענבים ב-6, דובדבנים ב-8, נקטרינות ב-6.

    אני לא קונה את הכי יקר בשוק אבל גם לא את הסחורה הבשלה מאוד שחלקה עומד להירקב ועולה בשעות האלה כשקל לקילו (גם שם אפשר למצוא מציאות אם מחטטים).

    במיוחד בפירות ההפרשים בין סופר לשוק הם לעתים קרובות יותר מ-100%. בדיוק אחרי שהיו כתבות בתחילת עונת הדובדבנים על המחירים המטורפים שיהיו השנה (בסביבות 50 שח לקילו) אני קניתי בשליש מזה בשוק, ולא בערב כשהמחירים יורדים לרצפה אלא ב-12 בצהריים.

    אם הרבה מאוד אנשים (לא רק עשירון עליון) מוכנים לשלם 50-60 שח לקילו של דובדבנים, 40 שח לקילו תאנים 15 שח לקילו ענבים ו-8 שח לגבינה לבנה (לא קוטג') הם מאותתים לרשתות השיווק שמצבם הכלכלי טוב ואפשר להמשיך בחגיגת החמדנות. העניין כמובן משליך לא רק על פירות וירקות אלא על כל המחירים בסופר.

    "אני חייב לקנות דובדבנים גם אם זה עולה 50 שקל לקילו" זהו חוסר הסולידריות של מי שיש לו (וכאמור לא מדובר רק בעשירון עליון) עם מי שאין לו, ובסוף כולם נדפקים מזה.

    בדיוק כמו בקוטג', צריך לבדוק מהו מתח הרווחים של רשתות השיווק (לא להאמין למה שהם אומרים) והכי חשוב מה היה שיעור העלייה בחלק שלהן במחיר הסופי. במקרה הקוטג' ניתוחים כאלה בדה מרקר הראו שהרשתות הן הכי חמדניות.

    באורח פלא קצף הציבור יצא דווקא על זהבית כהן עופרה שטראוס ושות (אולי כי התקשורת בבעלות צולבת של טייקונים המחזיקים ברשתות שיווק?).

  3. ק. טוכולסקי :

    בשוק לא צריך לחכות עד הערב למחיר טוב אפשר גם סתם לעשות סיבוב בחינת מחירים לפני הקנייה. יש גם הבדל בין השווקים השוק של פתח תקווה זול יותר ממחנה יהודה ושניהם זולים יותר מהכרמל.

    אבל מה שקורה בשווקים מדגים את פערי התיווך, כי השווקים זולים יותר משמעותית וצרכן נבון יכול לחכות.

    רשתות השיווק עושקות ובירושלים לי ולאיתי יש הרבה תמרון בין רשתות ושווקים אבל במצפה רמון, קצרין או מיתר היכן שיש רשת אחת או אפילו רק סופר אחד המצב קשה יותר. כי הרשתותגם מרביצות מחירים.

    מי שיכנס לאתר משרד החקלאות ויבדוק את עליית המחירים הסיטונאים בחקלאות יראה שפערי התיווך משנת 2007 ועד היום נעים בין 45 ל-65% אחוז במעבר בין החקלאי לקמעונאי. כלומר המחיר של התוצרת החקלאית מכפיל את עצמו ויותר ולא באשמת החקלאי.

  4. איתי :

    הסופר במצפה רמון הוא דוגמה נהדרת.

    כמה שלא ידברו בתקשורת ובכנסת על "מלחמה בריכוזיות", במצפה בחיים לא יהיה מצב ל-12 רשתות שיווק שונות שעושות "תחרות חופשית", ולעולם לסופר יהיה יתרון גודל על המכולות השכונתיות.

    אבל אם התושבים של מצפה יחליטו שהם לא קונים ענבים ודובדבנים במחיר מופקע, המחיר ירד.

    זה עניין של ביקוש והיצע.

    עד "כיכר הקוטג'" הצרכן הישראלי יצר תחושה שהביקוש שלו למוצרים רבים מאוד, כולל דובדבנים, כלי רכב חדישים ובתים צמודי קרקע, הוא ביקוש קשיח.

    לא משנה כמה זה יעלה ולא משנה מה מצב המינוס בבנק – אנשים קונים וקונים.

    כל עוד המעגל הזה לא ייפסק הפקעת המחירים תימשך (וכמובן שייבוא פירות לא יעזור, תראו כמה עולה תפוח או אגס מיובא מארה"ב בסופר שלכם).

  5. דקל-דוד עוזר :

    אני לא הייתי שולל בדיקת אפשרות לקבוע הסדרים שונים לסופרים מול חניות ושווקים.
    אפילו עד רמה של חיוב מע"מ בסופר, קביעת מחירי מטרה לחקלאים בסופרים, קביעת מרווחים על תוצרת חקלאית, איסור מבצעים וכו'.
    לא יודע אם זה דברים נכונים, אבל שווה לפחות מחשבה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.