חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עיוותים מצטברים במערכת החינוך – חלק ב' – מדע וטכנולוגיה

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 4.07.11 6:00

מאמר המשך העוסק בין השאר בכפילויות המקצועות והמבחנים במערכת החינוך בנתיב העיוני ובנתיב הטכנולוגי

מאת: שושי פולטין

כדור פלסטלינה,  שבו כל  שר, ועדה או רפורמה  מטביעים את "טביעת האצבע" שלהם ומעוותים לו את הצורה.  זה הדימוי שהבאתי  בחלקו הראשון של הפוסט העוסק בעיוותים המצטברים במערכת החינוך . הדימוי תקף גם לפוסט זה ונדמה שהוא רק יתחזק.

הבטחתי לעסוק בחלקו השני של הפוסט ב"מספר מקצועות הלימוד ושינויים בחינוך הטכנולוגי".

יומיים לאחר שהצגתי את הצהרת הכוונות, פרסם מרכז המחקר של הכנסת (מממ)  מסמך העוסק בנושא "מקצועות הבחירה לבגרות" ובו נתונים ומידע עדכני (אומרים שצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים….)

המסמך מחזק את הטענה שהעלה יאיר לפיד לפני שנתיים, כאשר פנה באירוניה לשר החינוך והצביע על  "מספר נקודות אבסורדיות במערכת החינוך בישראל:  שתי בחינות בגרות בחקלאות, בגרות בתושב"ע, בגרות בתושב"ע לדרוזים, בגרות בריקודי סלסה, בגרות בשיט ומדעי הים ועוד" והוסיף "יבוא יום ותהיה גם בחינת בגרות ב'האח הגדול'".

המספר העדכני של בחינות הבגרות מראה כי בשנת תשע"א קיימים 161 מקצועות לבגרות מהם  25 מקצועות חובה(וזאת לאחר עבודת ועדה לצמצום מספר הבחינות!). רק 2 מדינות בעולם, בריטניה ונורבגיה, מתחרות בנו. ביתר המדינות מספר מקצועות הבחירה מגיע מקסימום למחצית. נתונים  נוספים אשר מעצימים את האבסורד מצביעים על כך כי  ב 37 מקצועות נבחנו פחות מ 100 תלמידים, בחלקם אף פחות מ 10 …

ריבוי המקצועות נובע  מהרצון "להותיר מרחב אישי של בחירה והעדפה" בתוך המערכת  .הוא גם נובע מהחלוקה למגזרים שונים (דתי חילוני, יהודי וערבי) ומהחלוקה לשני נתיבים –  עיוני וטכנולוגי, חלוקה בה אני רוצה להתמקד הפעם.

השינויים שחלו בתחום "המדע והטכנולוגיה" יצרו עיוותים רבים.  הנקודות בהם אתמקד :

  • כפילות במקצועות והשקעת משאבים מיותרים במערכות פיקוח כפולות ובלתי מתואמות.
  • חוסר שוויון בהשקעה תקציבית במקצועות דומים ויצירת תחרות פנימית מיותרת ולא הוגנת.
  • חוסר תאום במועדי בחינות הבגרות.
  • חוסר תאום במקצועות המדעיים בין חטיבת הביניים לחטיבה העליונה והעדר רצף שש שנתי.
  • חוסר השקעה במקצועות טכנולוגיים "עמלניים" לעומת השקעה במקצועות "טכנולוגיים עיוניים".

במשרד החינוך פועלים היום שני אגפים , אגף המפמ"רים , תחת המזכירות הפדגוגית המהווה את הנתיב "העיוני" ו"מנהל המדע והטכנולוגיה" – הנתיב "הטכנולוגי". בזה האחרון מתפתחים בשנים האחרונות מקצועות חופפים למקצועות העיוניים.

דוגמאות –

"תקשורת וחברה" ו"תקשורת המונים" – הראשון "טכנולוגי" השני "עיוני"

פסיכולוגיה, "פסיכולוגיה התפתחותית", "עקרונות החינוך והיבטים פסיכולוגיים" ,"ארגון סביבה חינוכית" – הראשון עיוני היתר טכנולוגיים

ביולוגיה, ביוטכנולוגיה,  בריאות ורפואה – הראשון עיוני היתר טכנולוגיים.

התבלבלתם?

זה לא אתם!

שני הנתיבים כך מתברר מביאים לכפילות –  מערכות פיקוח שונות לאותו מקצוע, כפילות בתוכניות לימודים, מבחנים כפולים והתנגשות בין בחינות בגרות. אם בעבר הייתה הפרדה ברורה ומוחלטת בין שני הנתיבים, הרי שהיום שניהם פועלים באותו בית הספר  ותלמיד לומד גם מזה וגם מזה.

גם השנה קרה שתלמידים אמורים היו להבחן באותו יום במקצוע "עיוני" ובמקצוע "טכנולוגי", לכאורה בלי תאום.  נדמה לעיתים כי שני הנתיבים הללו לא "מדברים" זה עם זה וכל אחד פועל באופן עצמאי.

חוסר התאום מתבטא גם  בין חטיבות הביניים לחטיבה העליונה:

לימודי המדעים בחטיבות הביניים נמצאים תחת הפיקוח של "מינהל מדע וטכנולוגיה" בעוד שמקצועות המדעים בחטיבה העליונה נמצאים תחת פיקוח "המזכירות הפדגוגית – אגף המפמ"רים".

לא מפתיע , אם כך, שיו"ר ועדת מקצוע הכימיה פנה לעיתונות , כדי להביע  את הביקורת הנוקבת (והמוצדקת)  שלו על "התכניות היומרניות והפופוליסטיות של המינהל למדע וטכנולוגיה"  בחטיבות הביניים, משום שלממונה עליו ,יו"ר המזכירות הפדגוגית, אין למעשה קשר לתוכנית.

כך קורה גם שלפיקוח על החטיבה העליונה אין יכולת להשפיע על תכנית הלימוד בחטיבת הביניים כדי ליצור רצף  שש שנתי .

מבולבלים עוד יותר?…בזה זה לא תם.

לאחרונה השיק משרד החינוך קמפיין לעידוד החינוך הטכנולוגי תוך השקעה של 270 מיליון שקלים. כתומכת נלהבת של עידוד החינוך המקצועי שמחתי לקמפיין. עד שהגעתי לאתר הקמפיין ונדהמתי לגלות כי אותם מקצועות "טכנולוגיים" כוללים בחלקם מקצועות הנראים על פניו לא טכנולוגיים כמו חינוך, מדיה ופרסום, ניהול עסקי ואחרים.  כאשר "פשפשתי בקרביים" של המקצועות השונים מצאתי את הכפילויות שמניתי לעיל.

למה זה מפריע לי? כי התקצוב המוגבר והלא שוויוני, בכלל זה יותר שעות למקצועות "טכנולוגיים" גורם לכך שמנהלי בתי הספר יעדיפו להכניס מקצוע "טכנולוגי"  למערכת הלימודים הקיימת בבית הספר ה"עיוני", גם כאשר בפועל מדובר במקצועות דומים וחופפים בחלקם כמו "ביולוגיה" ו "מערכות בריאות" . בנוסף לבזבוז, נוצרת לא אחת פלגנות ותחרות בתוך בית הספר בין מקצועות דומים, תחרות אשר לרוב פוגמת ולא מקדמת אף אחד.. כמורה לביולוגיה אני מצרה על כך שבמקום שישקיעו במקצועות המדעיים הבסיסיים (ביולוגיה, פיזיקה, כימיה), משקיעים במקצועות נלווים המתבססים עליהם, במידה מסוימת גם מתוך רצון לפופוליזם, ומפזרים בכך משאבים יקרים.

עוד מתברר שהחינוך הטכנולוגי מתחלק כיום בין שני משרדים – משרד החינוך ומשרד התמ"ת (כפילות כבר אמרתי…). עידוד החינוך הטכנולוגי מדעי הותיר את האחרון מיותם, ומעורר תרעומת מוצדקת.

במאמר כועס, כותבת  אירית תלמוד, מנהלת בית ספר "דב הוז" שבאחריות משרד התמ"ת:

"…. אולי זו רק אני, אבל לתומי חשבתי שחינוך טכנולוגי אמיתי, משמעו רכישת מקצוע והתנסות מעשית…. אבל לא. החינוך הטכנולוגי, לשיטתו של משרד החינוך, הוא חינוך עיוני במקצועות טכנולוגיים. שוב חזרנו לבחינות הבגרות שמשרד החינוך מקדש ומוקיר על פני כל פרמטר אחר. כמה חבל שהוא נכשל בזה בגדול, שנה אחר שנה…."
ומוסיפה: "בחינוך טכנולוגי אמיתי – שאגב, קיים בישראל רק לא במסגרת משרד החינוך – התלמיד לומד מקצוע בבית הספר, עובר התנסות מעשית במקום עבודה (למשל בתעשייה האווירית, בבזק, בחברת חשמל) ורוכש ניסיון. מה שמשרד החינוך מציע זה דבר אחר לחלוטין, שקשה להתאפק ולא לקרוא לו "אחיזת עיניים". "

יצאתי לבדוק איך מבחינה היסטורית התרחש כל זה?

שני דו"חות של מרכז המחקר של הכנסת (מממ) האירו את עיני  והצביעו על  תהליכים מקבילים –

הדו"ח האחד עוסק בשינויים שחלו  בבחינות הבגרות במהלך השנים והשני עוסק בחינוך המקצועי והטכנולוגי בישראל ובעולם

מתוך המסמכים הללו ניתן להבין כי מספר ועדות שפעלו במערכת החינוך ,הביאו לשינויים השונים בכלל זה החופש לבחור , טשטוש ההבדלים בין המסלולים העיוניים והטכנולוגיים ("בגרות 2000" – ועדת בן פרץ ),  ההגמשה של  אפשרויות הבחירה של תלמידי הנתיבים השונים בחירה במקצועות המדעיים לתלמידי הנתיב הטכנולוגי ובחירה במקצועות טכנולוגיים לתלמידי הנתיב העיוני. (ועדת הררי) .המערכת מאפשרת היום לתלמידים ניעות והרחבת המודולאריות כך שתלמידי המקצועות המדעיים יוכלו להרחיב למקצועות הטכנולוגיים השונים. אני יכולה להוסיף, כי גם תלמידים של מקצועות לא מדעיים יכולים היום לבחור במקצועות הטכנולוגיים.

ערבוב התחומים הטכנולוגי והעיוני לא הביא אם כך לאיחוד אגפים במשרד החינוך.  המבנה ההיסטורי שנשאר הביא לכך שהאגפים השונים מושכים כנראה כל אחד לכיוון שלו תוך שהם יוצרים  כאמור כפילויות, בזבוז משאבים וחוסר תאום, במקום התייעלות כמתבקש.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

22 תגובות

  1. זיו :

    שושי כל הכבוד.

    אני חייב להוסיף שיש לי חבר שהיגיע משוויץ
    הם (הבעל והאשה) פשוט בהלם ממה שקורה במערכת החינוך בישראל.

    לדבריהם בשוויץ 80% מהתלמידים לומדים "מקצוע" ורק כ- 20% מבוגרי מערכת החינוך "במדינה נחשלת" כמו שוויץ הם בעלי תעודת בגרות שאיתם הם ממשיכים לאקדמיה.
    (אין לי נתונים מה קורה באירופה, אני מביא ציטוט ממשפחה שלמדה שם לפני מספר עשורים).

    לפי הסברם שהיה מעניין בפני עצמו, כמעט כל המקצועות לא דורשים לימוד אקדמי, וכך התלמיד לומד יום יומיים בשבוע את התאוריה בבתי הספר ומתנסה במקום העבודה בשאר הימים.
    הם הביאו לי לדוגמה אפילו תפקיד "זוטר" כמו פקיד בנק, שלומדים זאת "בנתיב מקצועי" ומתמחים תוך כדי לימודים במקום העבודה.
    ואני כבר לא מדבר על מקצועות כמו מכונאים ושרטטים וכ"ו.

    מי אמר שכולם חייבים להיות אקדמים?!
    (כאילו שכל בעלי תעודת הבגרות הולכים אחר כך לאוניברסיטה).
    פשוט צריך לעשות סוויץ בראש, שגם בעל תעודה מקצועית זה יפה מאוד!! (ולא פחות מתעודת בגרות שבעליו לא ממשיך לאוניברסיטה).

  2. חמוד :

    כסף - זה שם המשחק

    שושי , כל הכבוד
    אם תהית עד עכשיו , למה זה קורה , הנה לך כמה פרטים מעניינים שעשויים לפתור את התעלומה .
    בבית ספר תיכון , כל כיתה משכבת י' משוייכת למגמה מסויימת . ויש מגמות המאופיינות עיוניות ויש מגמות המאופיינות טכנולוגיות , ולכל מגמה סמל משלה .
    העניין הוא כזה ( בדוק ואמיתי לחלוטין ) כל כיתה במגמה טכנולוגית מקבלת תקציב כמעט פי 2 מכיתה מקבילה במגמה עיונית . וכאן נמצאת הפרצה . חלק גדול מהמנהלים בעידוד הבעלויות השונות התחילו לבצע שינויים קוסמטיים על מנת להפוך כיתה ממגמה עיונית למגמה טכנולוגית ובכך להגדיל את התקציב שמקבל בית הספר . למשל , בקלות רבה ניתן היום להפוך את המגמה לכימיה ממגמה עיונית למגמה טכנולוגית ( ע"י שינוי קוסמטי בצירוף המקצועות ) . זה הטרנד החדש , וזה מסביר אוליי את מידת העויינות שמגלים מנהלים כלפי מגמות עיוניות ( לא רווחיות ).
    כולכם , קראתם נכון , ההסתכלות על החינוך היא דרך החור בגרוש , ומילים כמו כיתה רווחית לעומת כיתה לא רווחית שגורות בפי המנהלים .

  3. מנחם לוריא :

    גם בהולנד יש רעיון דומה שבו מקצועות בתחום השירות נלמדים בבית הספר ואח"כ במכללות ומקבלים תואר ראשון בפקידות בנקאית (למשל).

    בית הספק צריך ללמד ולא להתעסק בכספים. החלוקה למגמות בכיתה יוד מבוססת על מציאת הדרך הקצרה והזולה לסמן V על כמות התלמידים שנגשו לבגרות (נגשו לא חלילה עברו ולא חלילה בממוצע מסויים) וזה כי בית הספר הוא יחידה כלכלית ולא בית ספר.

    למה משרד התמ"ת צריך להתעסק בחינוך? הוא כבר גמר את ההלל על כל התחומים שבתחום אחריותו והכל מתפקד כשורה ויש זמן לחינוך?

    מנחם.

  4. מאיר בכור :

    משימה לאומית - החזרת החינוך הטכנולוגי האיכותי

    ציטוט מתוך נייר העמדה "משמעת, אחריות ומנהיגות במערכת החינוך" (עמוד 61)שכתבתי.
    במקביל לטיפול בהקטנת מספר התלמידים בכיתה, חובה להחזיר למערכת את החינוך הטכנולוגי האיכותי ולפתוח יותר בתי ספר מקצועיים, מודרניים ורציניים, כאלה שימשכו אליהם את הנוער ויהוו את חוד החנית בהתפתחותה הטכנולוגית של המדינה.

    כבר מספר שנים מתריעים גורמים שונים במשק, בתעשייה ובצבא על מחסור חמור בכוח אדם בתחומי הטכנולוגיה והמדע, במהנדסים, הנדסאים, טכנאים ועובדי ייצור.

    רבים מדי, וביניהם גם מקבלי החלטות, עדיין שבויים בקונוטציה השלילית שנוצרה לחינוך המקצועי שפרח בארץ בין שנות ה-50 וה-70. למרות פריחתו ואיכותו אז, נחשב החינוך המקצועי כמסלול לימודים נחות לעומת החינוך העיוני, המיועד לתלמידים נכשלים,
    בדרך כלל יוצאי עדות מסויימות ומשכבות האוכלוסייה החלשות.
    תלמידי החינוך המקצועי דאז לא היו ניגשים לבגרות, והחינוך המקצועי נתפס כאשם
    בהגדלת הפערים החברתיים ובהנצחתם.

    דווקא בסוף שנות ה-70 – בשיא פריחתו, כאשר 52% מתלמידי החטיבה העליונה למדו
    בחינוך המקצועי, וכאשר החינוך הטכנולוגי-מקצועי במדינת ישראל היה אחד הטובים בעולם –
    הוחלט על רפורמה, שגרמה בסופו של דבר, לסגירת בתי ספר מקצועיים רבים וטובים,
    לירידה באיכות החינוך המקצועי בארץ וכמעט לחיסולו מוחלט.

    כיום עומד חלקם היחסי של תלמידי החינוך המקצועי והטכנולוגי מכלל הלומדים בבתי הספר התיכוניים בארץ על 37% בלבד – אחוז נמוך ביותר בהשוואה למדינות מפותחות אחרות:
    בריטניה – 72%, גרמניה- כ 60%, הולנד – כ 70%, פינלנד – כ40%, נורבגיה-כ 56%,
    שוויץ – 69% (ד"ר לוטן, התאחדות התעשיינים, אוקטובר 2009).

    בנייר עמדה בנושא החינוך הטכנולוגי-מקצועי בישראל מציינת ד"ר לוטן – מנהלת המחלקה
    לחינוך טכנולוגי והכשרה מקצועית בהתאחדות התעשיינים:

    "בעולם הדינאמי והמשתנה בו הטכנולוגיה, האדם והחברה מחוברים זה בזה ומקיימים
    קשרי גומלין הדוקים, אי הבנה טכנולוגית משולה לאי ידיעת קרוא וכתוב, וכל אדם אם הוא מורה, מוזיקאי, חקלאי, עובד ייצור או בעל כל עיסוק אחר – חיוני שיהיה בעל ידע ומיומנויות בסיסיות מתחום הטכנולוגיה והבנה לגבי תפקידיה בתחומי חיינו.
    אי לכך, מדינות רבות בעולם כמו: אנגליה, אירלנד, פינלנד, דנמרק, גרמניה, אוסטרליה,
    יפן, וטייוואן הגיעו לידי תובנה הנוגעת לחשיבות "המשאב האנושי", ואף הגדילו בשנים האחרונות באופן ניכר את השקעותיהן בפיתוח כוח אדם ובהכשרתו. מדינות אלו שוקדות ומפתחות את לימודי האוריינות הטכנולוגית מדעית מהגן ועד ביה"ס התיכון, בד בבד
    עם חיזוק מערכות הלימודים וההכשרה הטכנולוגית – מקצועית על-פי צרכי המשק והתעשייה במדינות אלה (דו"ח הוועדה לבחינת המגמות והמקצועות הטכנולוגיים – דצמבר 2004).

    בהמשך דבריה מצטטת ד"ר לוטן:

    "בשנת 2004 הוחלט באיחוד האירופי כי:
    "החינוך הטכנולוגי וההכשרה המקצועית מהווים את הקטר המשמעותי והחשוב ביותר
    להשגת היעד המרכזי של האיחוד האירופאי – כלכלת הידע המובילה בעולם בשנת 2010"
    (כנס האיחוד האירופאי במסטריכט, הולנד, דצמבר 2004, בהשתתפות שרי החינוך
    ומנכ"לים של משרדי החינוך מ-32 מדינות).
    ואילו בישראל, באופן מפתיע, קיימת מגמה הפוכה של ירידה משמעותית לאורך השנים
    במספר ובשיעור בתיה"ס בחינוך הטכנולוגי-מקצועי מתוך כלל בתיה"ס התיכוניים, ושחיקה
    מתמדת במעמדו של החינוך הטכנולוגי-מקצועי…" (סוף ציטוט).

    נראה כי הפגיעה הקשה בחינוך המקצועי שירתה בזמנו שתי מטרות:

    • חסכון בהוצאות למדינה – כי חינוך טכנולוגי ברמה גבוהה עולה יותר מחינוך עיוני.
    • מתן הרגשה לציבור שמתקנים אפליות והופכים את כל התלמידים לשווים.

    כלומר, צמצום בתי הספר המקצועיים היה פתרון רגעי, שחסך הרבה כסף ונראה טוב לציבור.
    מתוך רצון לתקן עוולות, אך מבלי לקחת בחשבון את הנזק העתידי שייגרם למדינה אם יבטלו
    את החינוך המקצועי ולא יביאו במקומו פתרון חילופי ואיכותי –
    כך קרה ש"שפכו את התינוק עם המים".

    בתי הספר המקצועיים האיכותיים כדוגמת בסמ"ת-חיפה, אורט גבעתיים, יד- סינגלובסקי, ביה"ס להנדסאים (שליד אוניברסיטת ת"א) ועוד, פשוט נעלמו.

    תלמידים רבים, המוכשרים יותר ללימודים טכניים ופחות ללימודים עיוניים, חווים היום
    תסכול ותחושת כשלון כאשר הם לומדים, בלית-ברירה, בבית-ספר עיוני.
    גם לתלמידים שחזקים יותר בתחום המקצועי והטכנולוגי, מגיע בית ספר איכותי המתאים לכישוריהם, בו יוכלו להוציא תעודת הסמכה מקצועית שתאפשר להם לבטא את עצמם, להתקדם ולפרנס את עצמם בכבוד בעתיד.
    זה ימנע מרבים מהם מלהסתובב ברחובות, להשתעמם, ואולי אף להתדרדר לפשע…

    לי ברור שיש קשר ישיר בין חלק מבעיות המשמעת שאנו נתקלים בהן כיום בבתי הספר,
    לבין צמצום ההשקעה בבתי הספר המקצועיים.

    כותבת ד"ר לוטן: "…הקיצוץ המתמשך בתקציב החינוך הטכנולוגי וירידה בקרנו של החינוך הטכנולוגי-מקצועי מהווה ללא ספק מאיץ למעבר של התלמידים והתלמידות המוכשרים מהחינוך הטכנולוגי לחינוך העיוני ולנשירת התלמידים החלשים ממערכת החינוך."

  5. שושי פולטין :

    לזיו,
    תודה.
    בקישור על החינוך המקצועי והטכנולוגי בארץ ובעולם ניתן למצוא את המידע עליו אתה מדבר. אין ספק שמצבנו גרוע בהרבה.
    לחמוד,
    מסכימה, מה שמכוון היום את המנהלים ובצדק מבחינתם זה הכסף. מקצוע המקבל יותר שעות כדאי להם יותר. העניין הוא מבחינת המערכת המקיימת מקצועות כפולים/משולשים וכו' אחד עיוני , השני והשלישי טכנולוגי זו כבר ממש שערוריה.
    למנחם לוריא,
    הבעיה הרבה יותר חמורה מאשר העובדה שמשרד התמ"ת מתעסק בחינוך, הבעיה שגם משרד החינוך מפוצל בתוכו, והכפילויות הרבות מבזבזות משאבים יקרים.

    למאיר בכור,
    אני בהחלט תומכת בחינוך המקצועי.
    הבעיה עליה אני מצביעה היא חמורה הרבה יותר מאשר העדר חינוך מקצועי.
    הבעיה היא בזבוז משאבים ומנגנון מנופח בגלל מבנה מעוות של מערכת החינוך.

  6. מנחם לוריא :

    לשושי פולטין

    יוצא איפה שבמשרד החינוך,ובדומה לזה במשרד לבטחון פנים ולמשטרה עצמה, עיקר התקציב הוא בעצם לשכר שנובע ממנגנונים מנופחים,כפולים בלתי יעילים שמחפשים את עמדות הכוח והשררה ולא את מתן השירות שלשמם הוקמו.

    ?

    מנחם

  7. שושי פולטין :

    למנחם לוריא

    החלק הנכבד של תקציב החינוך הוא לשעות הוראה. אבל אלו מחולקות בצורה מעוותת. אקח למשל את מקצוע הביולוגיה – בנוסף לביולוגיה יש מקצועות חופפים בחלקם מבוססי ביולוגיה: מוט"ב (מדע וטכנולוגיה), ביוטכנולוגיה, מדעי הבריאות, אפילו הכימיה מוטה היום לכיוון הביולוגיה, כך גם ספורט ועוד ועוד. העניין הוא שלכל מקצוע כזה יש מפקח מקצועי , יש מבחן בגרות שונה הדורש תקציבים נוספים בקיצור מנגנון נלווה. (כך גם בתקשורת וכך גם במקצועות נוספים)
    הכפילויות הללו הן שערוריה ממש ודורשות בדק בית רציני.

  8. מנחם לוריא :

    "הכפילויות הללו הן שערוריה ממש ודורשות בדק בית רציני." ומשהו עושה את זה או שהמנכ"ל והשר עסוקים במהפכות בעלות גוון פאשיסטי בתכני האזרחות?

    מנחם.

  9. שושי פולטין :

    אני מאוד מקווה שיעשה עם זה משהו. לפי דעתי זו שערוריה שצריכה להבדק על ידי מבקר המדינה.

  10. לקסי :

    אהבתי

    אהבתי את טעות ההקלדה ש"התפלקה" למנחם לוריא בתגובה 3:
    "בית הספק צריך ללמד…"
    קצת יותר "ספק" – הרבה יותר דמוקרטיה.

  11. איתי :

    לדעתי יש שלושה מקורות לריבוי המקצועות/שאלוני בגרות/מפקחים, לא רק בהקשר לביולוגיה.

    קל להגיד שהכל נוצר כדי לספק ג'ובים, האמת הרבה יותר מורכבת.

    1. תרבות אינדיבידואליסטית עד כדי אבסורד – הציפיה של הורים ותלמידים (ופוליטיקאים) שלתלמיד יהיו המון אפשרויות בחירה והוא יבחר מתוכן כמו בגלידריה איטלקית מתוחכמת ו"יגשים את עצמו". כל מי שלקח את הילד שלו לגלידריה כזו יודע שלא תמיד זו טובת הילד, ולפעמים הילדים שמחים יותר במצב שבו יש רק או שוקו או וניל.

    2. רצון עז של קובעי המדיניות להעלות את אחוז הזכאות לבגרות. אז הרוסים עושים בגרות ברוסית, האתיופים בגרות באמהרית וכן הלאה. בנוסף יש לא מעט מקצועות שהרמה האקדמית שלהם נמוכה וזה פתרון חביב על ביה"ס לטפל בתלמידים חלשים בלי להנשיר אותם. ככל שיש יותר מקצועות/שאלונים הבקרה מלמעלה פחות הדוקה.

    3. הפיצול הוא פתרון פשוט וקל כשיש חילוקי דעות קשים ולגיטימיים על תכנים של מקצוע.
    לדוגמה, במקום להגיע להסכמה על רפורמה בסילבוס של ביולוגיה, פותחים מקצוע חדש (או אפילו יותר).

    הביולוגיה שלומדים היום באוניברסיטה בתואר ראשון ושני רחוקה מאוד בתמהיל התכנים שלה ובדגשים מזו שלומדים בביולוגיה של בי"ס. באוניברסיטה העיסוק באבולוציה, אקולוגיה וסיסטמטיקה הוא שולי ביחס לכמויות החוקרים בביוכימיה וביולוגיה מולקולרית.
    באוניברסיטה העברית בה עשיתי דוקטורט במח' לפיסיולוגיה, כמעט כל הפיסיולוגים עוסקים במערכת העצבים ובמוח בפרט, וזה נושא שאפילו לא נחשב פרק בחירה בסילבוס ביולוגיה 5 יחידות (למרות מלחמות ממושכות של פרופ' רחמימוב ז"ל).

    אני לא מכיר מספיק לעומק את הסילבוס בביוטכנולוגיה, אבל התרשמתי ממעבר על חומר שסטודנטית שלי למדה בתיכון, שאעפ"י שזה מקצוע "טכנולוגי" במידה רבה הוא נותן לתלמיד כלים רבים ללימודים אקדמיים שבגרות בביולוגיה לא נותנת.

  12. חמוד :

    סדר בבלגאן בקרוב

    ד"ר חנה פרל שהייתה שנים המפמ"רית למתמטיקה , התמנתה בשנה זו כמפמ"רית על למדעים . ומתחתיה יהיו כל המפמ"רים הנוכחיים במדעים ובנוסף להם יהיה גם המפמ"ר החדש במתמטיקה . וממקור ראשון ( ד"ר פרל בעצמה ) היא הולכת לטפל בכפילויות הקיימות במדעים ולעשות סדר בבלגאן ( אלה המלים שלה ).
    לא נותר אלא לאחל לה הצלחה בתפקיד ונחכה ונראה .

  13. שושי פולטין :

    לאיתי,
    ראשית הדוגמא של החינוך ההתיישבותי היא דוגמא טובה לכך ששני המקצועות ביולוגיה ו"מדעי החיים" אוחדו לאחד.
    לגבי המקצועות האחרים. בעבר היו 2 מקצועות שהשלימו זה את זה ביולוגיה וכימיה. במקום לעבות ולהעשיר את המקצועות הקיימים, קמים להם מקצועות חדשים, עם השקעה כספית גדולה עם מערכת פיקוח נפרדת (תחת המטריה של "מדע וטכנולוגיה").
    אותה ביוטכנולוגיה משלבת את הכימיה והביולוגיה.
    http://biotech.ort.org.il/

    נלמדים אותם נושאים (תסיסה ונשימה, אנזימים, ביולוגיה מולקולארית והנדסה גנטית) עם היבטים כימיים, לומדים את המקצוע הזה מעט תלמידים עם השקעה גדולה מאוד בציוד, בשעות וכאמור במערכת פיקוח נפרדת. למה?!
    ומקצוע ה"רפואה" שהולך ותופס תאוצה בבתי ספר שונים (כמובן עם מערכת פיקוח נפרדת) גם הוא בהשקעת כספים גדולה תוך שהוא מחליש את מקצוע הביולוגיה. למה?
    לגבי הידע איתו מגיעים תלמידים לאוניברסיטה.
    בעבר תלמיד בכיתה י' עיונית למד גם ביולוגיה, גם כימיה וגם פיזיקה (סה"כ 9 שעות שבועיות חובה). היום רוב תלמידי ישראל לא לומדים כל מקצוע מדעי, וגם אלו שכן חייבים ללמוד 3 שעות מדעיות בכיתה י' בלבד. גם ב'מגמה' אין הכרח ללמוד כימיה יחד עם ביולוגיה כדוגמא. תלמיד ביולוגיה יכול ללמוד במקביל תאטרון/תקשורת או כל מה שעולה בדעתו. כמובן שההכנה לאוניברסיטה קטנה יותר.

  14. שושי פולטין :

    לחמוד

    טוב שיש מי שמבין את ה"בלגאן", מאחלת לחנה פרל בהצלחה!

  15. שושי פולטין :

    נ.ב. לחמוד

    במחשבה שנייה, איך תוכל חנה פרל להשפיע על מקצועות אשר תחת פיקוח של מדע וטכנולוגיה, בעוד היא מפקחת על מקצועות הנמצאים תחת חסות המזכירות הפדגוגית?
    זו בדיוק הבעיה. היחידים האחראים גם וגם הם השר והמנכ"ל.

  16. איתי :

    אני מצטרף לחשש של שושי, במיוחד משום שעלולות להיות גם התנגשויות בין מפמרית שמבינה הרבה בחינוך מתמטי ובין מפמרים שמבינים הרבה יותר ממנה בהוראת ביולוגיה כימיה וכו'.

    הדבר ההגיוני ביותר היה להכפיף את כל המקצועות הביולוגיים (עיוני+טכנולוגי) לביולוגיה, את כל המקצועות של מדעי החברה (עיוני+טכנולוגי) למפמר אחד וכן הלאה, וכן לבטל את ההפרדה בין פיקוח על חטיבות לפיקוח על תיכונים. מן הסתם איחוד שכזה היה מפרק מיד את המקצוע השעטנזי ששמו מוט"ב.

    נ"ב כתבה מרתקת על כשלי ישראל במתמטיקה, שבה חנה פרל "מככבת"
    כמי שייבאה לארץ את הבדידים

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtTower.jhtml?itemNo=376916&nl=31_12

  17. מנחם לוריא :

    המשרד לחינוך בע"מ

    מכל מה שנאמר פה,לא הייתי רחוק כשאמרתי שרוב התקציב הולך על משרות שכר ואוסיף עתה:על מלחמות אגו – ומכם אני לומד שבנוסף לאלה יש כפילויות על כל צעד ושעל ובקיצור ניהול לא יעיל.

    והשאלה היא,שוב, איך מנערים את קופת השרצים כך שהשרצים יצאו והתוכן החיובי ישאר.

    כסף יש.למכביר ואם לא שוכב עודף בסעיף הרכש של ה F35.
    ידע וניסיון יש ולמכביר.
    אפילו רצון טוב יש..
    כל מה שצריך זה לנער את המערכת

    והשאלה הגדולה היא: איך?….

    מנחם

  18. איתי :

    מנחם חבל לשפוך את התינוק עם המים,

    המנטרה "הרוב המכריע של התקציב הולך למשכורות" היא מנטרה של נערי אוצר

    ראה לדוגמה כאן
    http://www.news1.co.il/Archive/001-D-255565-00.html

    באמצעות הסיסמה הזו מוצדקת לעתים קרובות פעילות של הפרטה ומיקור חוץ, שכן התקציב שמשמש לקיומו של שירות נמצא כעת בספר התקציב תחת "רכישת שירותים" ולא תחת "שכר".

    הסבר כאן
    http://www.blacklabor.org/?p=20982

    בנוסף, מי ששואף להוריד את אחוז התקציב שמופנה למשכורות ייטה בהכרח להתנגד למאבקי שכר במגזר הציבורי, בעוד שלא תהיה לו התנגדות לכל מיני פרוייקטים גרנדיוזיים של רכש בסגנון "מחשב לכל תלמיד" או "לוח אלקטרוני בכל כיתה". זה בדיוק ה-F35 אבל בתוך תקציב החינוך.

    במקרה הספציפי, החיסכון הכספי מפיטורין של כמה מפמרים הוא טיפה בים בתקציב החינוך. חיסכון משמעותי קצת יותר יבוא מאיחוד של שאלוני בגרות (דובר על תקציב של עשרות מיליונים), אבל גם זה גרושים.

  19. מנחם לוריא :

    איתי

    פוסט אחד מעליך,שלי, הסברתי את עצמי. ועוד לפני כן כשהשלחתי את הטיעון שנגדו אתה יוצא לחלל הדיון שוש תיקנה אותי והסבירה את נושא הכפילויות וגו.

    תמונת המצב היא שכסף לא ממש חסר אבל הוא יוצא על דברים שהם לא יעילים אם יתיעלו החינוך יראה אחרת….

    לא תתפלא אבל אני מסכים איתך.

    מנחם

  20. מנחם לוריא :

    עריכת התגובות לפרסום בדף הראשי.

    חברים יקרים,

    בתגובות כאן הצטברו אמירות שערכן לא יסולא בפז. אנחנו יודעים שעיתונאים ומעצבי דעת קהל אחרים מגיעים לעבודה שחורה וקוראים מאמרים ראשיים אבל לא טורחים לעיין בתגובות.

    אני "מתנדב" לערוך את התגובות לידי מאמר ראשי ולהעבירו לפרסום, יחד עם חלונית לינק למאמר המקורי של שוש, שבנתיים נדחק במורד האתר.

    ברשותכם: הערוך את התגובות ועאלה את התוצר לאתר האינטרנט שלי (לא לפרסום מיד תבינו) – אפרסם פה את הלינק ואשמח לקבל הערותיכם והארותיכם. בסופו של התהליך ישלח לעורכים לפרסום בדף הבית של עבודה שחורה.

    במסמך תהיה גם כתובת המייל והטלפון שלי למי שרוצה להעיר ולהאיר.

    כדי שלא לחסום את השור בדישו: אנא המשיכו להגיב אני אבצע את העריכה בערב/לילה ואחר כך ,כאמור, העלה את הקישור להורדת המסמך לתגובות והערות.

    תודה.

    מנחם.

  21. מנחם לוריא :

    כמובטח...

    לעיונכם והערות מכאן:

    http://www.cyta.co.il/documenat/למה מערכת החינוך בישראל צולעת ומניבה הישגים נבובובים.doc

    אשלח למערכת ביום א הקרוב.

    תודה.
    מנחם

  22. מנחם לוריא :

    מתנצל הקישור הנכון ר"מ...

    http://www.cyta.co.il/documens/artical.doc

    מנחם.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.