חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הדייג – לקט המלצות קריאה מס' 38

נושאים הדייג ב 1.07.11 6:00

מבחר תכנים מעניינים שהתפרסמו ברשת בשבוע החולף
ליקטו וערכו: נוגה תדמור ודורון קאלו

 

כלכלה

באתר "המטה לעתיד חריש והאזור" יש הפנייה לכתבה בד-מרקר וקישור לדו"ח שחיברו הפרופסורים סדן, גונן ופלסנר בנושא "כינון עיר שדה חרדית לעומת עיר הערוכה כפסיפס חרדי ולא-חרדי”. הדו"ח מציע לדאוג לשילוב חרדים בערי פסיפס חזקות יחסית, בהן יש בסיס מס סביר המאפשר שירותים עירוניים כלליים.

במקרי הפרטה רבים, טוען איציק ספורטא ב"העוקץ", אין המדובר ב"כשל שוק" אלא בבעיות יסוד מבניות. ברשימתו סד האין ברירה מתואר מחקר בנושא מכרז אחיות בית הספר, המציין שהתחרות עשויה להתקיים במכרז הראשון אבל לא באלה שבאים לאחר מכן, וזאת משום שזוכה במכרז צובר כוח מיקוח כלפי מקבל השירות.

ברשימה המופיעה באתר "הזווית השלישית", עוסק אלי מלכי בשאלה האם ניתן בכלל למדוד את הערך הכלכלי של תכניות חברתיות. באמצעות ניתוח דוגמה המבוססת על בדיקה כלכלית של תוכנית תעסוקה לחרדים, הוא מנמק את דעתו שבעקרון הדבר לא ניתן.

ממשלת ישראל יצאה במכרז לגיבוש תוכנית אסטרטגית-כלכלית-חברתית. מכון ראות דן בנושא וטוען שבעולם שבו המציאות משתנה תדיר, יש לדאוג לשיתופם של כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, ולא להעביר הוראות מיועץ חיצוני בלבד. ומה בנוגע לשיתוף האזרחים עצמם בקביעת גורלם?

רבים יסכימו שהמצב הקיים בתחום הפנסיה היום לא מאפשר לפרוש בכבוד. בטענה של "כשלים במדיניות הפנסיונית של האוצר", מציע פורום מנהלי הכספים (CFO) לעבור למודל חלופי, החל על פני כל מעגל החיים. המודל דואג למי שיעברו בעתיד, במשכורתם המוגדלת, את מגבלת הטבת המס. ומי ידאג לשכיר שבקושי מפרישים לו פנסיה? אולי הממונה על שוק ההון.

בריאות

מה נותן ניהול קשרי לקוחות לשרותי הבריאות, ומה ללקוחות? חומר למחשבה: היכן יעבור הגבול כאשר מידע מנהלי הנצבר בקופות החולים יקושר לרשתות חברתיות, והיכן הרגולטור?

חינוך

מורים וגורמים מקצועיים מתנגדים לשינויים העוברים על לימודי האזרחות, ומארגנים כנס חירום ארצי. פרופ' ענת זהר מהאוניברסיטה העברית התראיינה בנושא ברדיו כל השלום. ניתן ללמוד על הנושאים הנתונים לוויכוח גם מפרסומי התומכים בשינויים: עצומה נגדית טוענת שלימודי האזרחות כיום נותנים דגש מוגזם לערכים ליברליים, ושדרוש יותר פטריוטיזם.

האם הכרזה פורמלית על מטרות החינוך תיטיב עם החינוך? על הדרישה לאמנת חינוך יישובית ניתן לקרוא באתר גדרה.

ישראל היא המדינה המובילה בעולם מבחינת מספר עורכי הדין יחסית לגודל האוכלוסיה, וה"משפטיזציה" של השיח מחלחל לכל מקום. יובל מ"הגלוב" מביא דוגמאות מהאקדמיה, שם מתייחסים לסטודנט כאל "לקוח", הסילבוס הוא "חוזה" ווועדות המשמעת מתנהלות כטריבונלים.

הגארדיאן מדווח שממשלת בריטניה תדרוש מהאוניברסיטאות לדרג את הקורסים שהן מציעות לפי פוטנציאל ההשתכרות העתידי. המהלך אמור להקל על הסטודנטים בבחירת מוסד הלימוד ולשפר את סיכוייהם לעמוד בתשלומי ההלוואות, לאור התחרות הקשה בשוק העבודה ושכר הלימוד הגבוה. המתנגדים טוענים שהדבר ידרדר את רמת ההשכלה הגבוהה במדינה, ומזכירים שהגורם האמיתי לשכר הלימוד הגבוה הוא הקיצוץ המסיבי (כ-80%) במימון הממשלתי לאוניברסיטאות (תודה למיכל ר' על הקישור).

סביבה

דו"ח של אדם טבע ודין על הסכנה המיוחדת שבהפרטת המרחב הציבורי. הם מציינים שהפרטת המרחב הציבורי ומשאבי הטבע אינה ככל הפרטה, ומכירת חופי הים, מרחבי המדבר ופיסות ארץ נדירות, היא גזילת שטחים ששייכים בראש ובראשונה לציבור. התוצאה הבלתי נמנעת היא שבזמן שיזמים הופכים להיות "אדוני הארץ", הגישה למשאבי הטבע מצטמצמת והופכת לנחלתם של מעטים.

כתבה של אל ג'זירה בנושא חולות הנפט של צפון אלברטה, המכילים עתודות נפט גדולות פי ששה מאלו של סעודיה. תהליך הפקת הנפט זוכה לתמיכה דה פקטו של ממשלת קנדה, למרות שפליטת הפחמן כתוצאה מהכרייה גדולה יותר מזו של שווייץ כולה.

ואצלנו, nrg מדווח על המלחמה שהכריז השר להגנת הסביבה גלעד ארדן על מפחמות צפון השומרון – מתקנים לייצור פחמים בשיטות מסורתיות, הגורמים לזיהום אויר קשה באיזור. חיסולן החד צדדי של המפחמות יפגע בפרנסתם של אלפי פלסטינים, ופתרונות חלופיים – כגון הקמה של מפחמות מודרניות וידידותיות לסביבה – עדיין רחוקים ממימוש.

מדע וטכנולוגיה

רוב הידע המדעי האנושי נמצא במאגרי המידע הסגורים של מו"לים, הדורשים תשלום עבור גישה. תנועת "הגישה החופשית" (Open Access) מציעה למדענים לחתוך את המתווך ע"י הנגשת המידע לציבור הרחב. ובינתיים מתנהל בשוק השחור, דרך אתרים בסין וברוסיה, מסחר עירני בחשבונות אקדמיים פרוצים.

תרבות וחברה

מאז ביקורו באיזור בשנות התשעים הפך הקריקטוריסט הברזילאי קרלוס לטוף את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לנושא מרכזי ביצירותיו. האתר "הכל שקרים" מביא קטעי ראיון וסדרת איורים פרטי עטו של לטוף, המערערים את הסטיגמה האנטישמית שהוצמדה לו בישראל.

“הקיבוץ כאוטופיה מודרנית", סדרת הרצאות מוקלטות של ד"ר יפתח גולדמן, מובאת במלואה בבלוג שלו. הקורס, ששודר בגלי צה"ל במסגרת "אוניברסיטה משודרת", עוסק בהיסטוריה ובביקורת של הסוציאליזם האוטופי, ובודק מה נותר מהאוטופיה הזאת בישראל של היום.

הקמפיין נגד גלי צה"ל הביא את אסתי סגל להיזכר במקארתיזם של שנות החמישים בארה"ב, וביצירה הענפה שיצאה לאור בתגובה לרדיפות הפוליטיות של אותה תקופה. האם ההיסטוריה תחזור על עצמה?

תקשורת

לכשכש בכלב: עופרי אילני כותב ב"ארץ האמורי" על גדודי היחצ"נים שכבר מזמן לא מסתפקים בהבלחות רגעיות בתקשורת. מאבקי עובדים רבים – המרצים הזוטרים נגד האוניברסיטה הפתוחה, למשל – הם למעשה מאבקים בין משרדי יחצ"נות יריבים. בנענע דיווחו השבוע שב"ידיעות אחרונות" נעזרו ביחצ"נית בכירה על מנת לגייס כתב לענייני בריאות.

פוליטיקה

כיצד ניתן להאשים את הבדואים בהשתלטות על הנגב, אם הקרקעות שהם תובעים מהווים 5% בלבד משטח הנגב? ד"ר תאבת אבו-ראס כותב ב-ynet על דו"ח פראוור "להסדרת התיישבות הבדואים בדרום" שהושק לאחרונה, אשר משקף היטב את היחס המפלה לו הם זוכים. ראש הממשלה נתניהו הכריז בינתיים על גניזת הדו"ח, ויצר בכך הזדמנות לכתוב תוכנית חדשה שתיתן משקל רב יותר לצרכי הבדואים, שחיו בנגב ועיבדו את הקרקע עוד לפני קום המדינה.

גורם מכריע העומד מאחורי ההחלטה ההיסטורית של מדינת ניו יורק להכיר בנישואים חד-מיניים הוא, כמובן, כסף גדול. לפי דיווח ב-Huffington Post קהילת הלהט"ב במדינה מקבלת בשנים האחרונות גיבוי מתורמים רפובליקנים ודמוקרטים, והמחוקקים הבינו בסופו של דבר שההחלטה להעביר את החוק תשתלם מאוד מבחינה פוליטית.

שלטון מקומי

נח עפרון, חבר מועצת העיר תל אביב מטעם "עיר לכולנו", סיים השבוע את תפקידו לאחר שנתיים וחצי של פעילות ציבורית. קטע הווידאו הזה כולל את החלק האופטימי יותר של נאום הפרידה, בו עפרון מספר על ניצנים של שינויים לטובה בעיר, כמו בתחומי התחבורה הציבורית ושבילי האופניים. קשה להתעלם מהתנהגותו הבוטה של ראש העיר חולדאי בזמן הנאום.

עקיפת ועדות התכנון באמצעות תכנית ה"סופרטנקר" אמורה לפתור את מצוקת הדיור ע"י האצת הבניה, אך גם עלולה להביא לטעויות תכנון קשות בשכונות העתידיות. ראש אגף תכנון הערים במשרד הבינוי והשיכון סופיה אלדור, ראש עיריית חדרה חיים אביטן, מנכ"ל חברת הבנייה "שיכון ובינוי" תמיר דגן ומתכנן הערים פרופ' אלי פירשט מדברים ב"כלכליסט" על ליקויים נפוצים בתכנון ועל מערכות היחסים המשפיעות על קבלת ההחלטות.

מערכת "עבודה שחורה" מחפשת מתנדבים לליקוט חמרים ברשת ולעריכת הדייג, פנו אלינו לכתובת: [email protected]

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , , , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.