חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אופיר פינס: אני בוחר בדרך השלישית

נושאים ח"כ אורח, חינוך ותרבות, כלכלה ותקציב, מכתבים ב 21.08.08 6:10

בתשובה לשאלות גולשי האתר, משיב חה"כ אופיר פינס תשובות מפורטות בנוגע לעמדותיו הכלכליות והחברתיות, ולא מתבייש להגיד דברים שלא ינעמו לחלק מקוראינו, כגון תנאים בהם חוק ההסדרים יהיה מועיל ואף הכרחי

לפני התשובה – מחמאה גדולה לחה"כ פינס על התשובה המפורטת ועל היחס הרציני שהוא ולשכתו נותנים לגולשים כאן.
אנו מקווים שהשיח באתר זה יהיה בסיס לדיאלוג מתמשך ומשפיע (גם מחוץ לאינטרנט) בין חה"כ פינס ובין המחנה הסוציאל-דמוקרטי.

§ על "המודל האוסטרלי" לשכ"ל באוניברסיטאות (העלאת שכר לימוד + הלוואות, הומלץ ע"י דו"ח שוחט) – אני לא תומך נלהב של המודל של יולי תמיר שהוצג במצע מפלגת העבודה לפני מערכת הבחירות, אך זהו מודל שאפשר לדון בו. לעומת זאת אני מתנגד בתוקף להעלאת שכר לימוד באופן חד צדדי ללא התחשבות בציבור הסטודנטים. ניתן לשקול העלאת שכר הלימוד אך ורק בתוך תהליך של הידברות עם ציבור הסטודנטים. במסגרת התמודדתי לראשות מפלגת העבודה בבחירות האחרונות, הצגתי רעיון שונה וחדשני – "אגרת שכר הלימוד" לפיו במקום שכר לימוד ישלם הסטודנט בכניסתו לאוניברסיטה אגרת לימוד בסיסית (סמלית) כאשר את יתרת שכר הלימוד תממן המדינה, במימון ביניים, במשך 10 השנים לאחר לימודיו יחזיר הסטודנט לקופת המדינה את הכספים לפי אחוז קבוע משכרו, כך שכל אחד ישלם לפי רמת השתכרותו לאחר סיום לימודיו. בצורה זו סטודנטים לא יצטרכו להלוות כספים מבנקים כבר בתחילת דרכם ולשקוע בחובות ובריביות, וכל צעיר שירצה לרכוש השכלה גבוהה, יוכל להרשות זאת לעצמו. עקרון השכר הדיפרנציאלי הוא מהותי בתוכנית זו. כאמור מדובר ברעיון שצריך לפתח וללמוד אותו.

§ על תוספת תקציב להשכלה גבוהה ומקורות המימון – החשיבות החיונית של מערכת ההשכלה הגבוהה בקידום מדינת ישראל דורשת תקצוב מתאים מצד המדינה. לכאורה, כאשר מודדים את העובדה שלא חל כל גידול בתקציב ההשכלה הגבוהה בעשור האחרון (אשר נשאר בין 2% ל- 3% מסך תקציב המדינה בכל שנה), אל מול העובדה שחל גידול תלול (וחיובי) במספר הסטודנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה (עלייה מכ- 76000 סטודנטים ב- 1990 לכ- 209000 כיום) ניתן לראות שחלה שחיקה עצומה במימון הממשלתי פר סטודנט. כך לדוגמא, המימון של ממשלת ישראל שהועבר למערכת ההשכלה הגבוהה ירד מתקופת כהונתו של יצחק רבין באמצע שנות ה- 90 מסכום של 37,099 ש"ח לתלמיד ל- 27,917 ש"ח בשנת 2007. תקציב המדינה צריך להלום את סדר העדיפויות שלה, ועל ההשכלה הגבוהה להיות בקרב הנושאים שבראש אותו סדר עדיפויות ולקבל תקציב בהתאם. לצערי לא חסרים מקורות כספיים שמושקעים באופן מבוזבז באפיקים לא נכונים כגון מימון בתי ספר חרדיים אשר אינם מלמדים את לימודי הליבה כפי שנקבעו על ידי המדינה.

§ מהו "טיפול השורש" הדרוש להשכלה הגבוהה? טיפול שורש מעמיק בהשכלה הגבוהה משמעו שאין להסתפק בעיסוק בלתי פוסק ושוחק של הגדלת שכר הלימוד של הסטודנטים ובהרחבת המימון של המדינה בהשכלה הגבוהה ולצפות שהיא תצא מן המשבר העמוק שאליו נכנסה, אלא יש לבחון את הבעיות באקדמיה ולהציב בפניה דרישות ויעדים ברורים אליהם יופנו כספים אלו. יחד עם זאת אסור שתהייה רפורמה שתיכפה על המערכת האקדמאית מבחוץ ותפגע בעצמאותה. לדעתי, כל רפורמה צריכה לכלול מספר צעדים ובהם חיזוק מעמדו של הסגל הזוטר, הגדלת התמריצים לסטודנטים למחקר, חיזוק המכללות בפריפריה, עצירת תופעת בריחת המוחות והחזרת המדענים ופתיחת האוניברסיטה למדענים זרים.

§ שאלות על עמדותיו בנושא מיסוי ותקציב: בנושא סוגיות המיסוי והתקציב, אני לא חושב שנכון לקבוע בסוגיות הנ"ל באופן היפותטי אלא יש להכריע בהם בהתאם לצרכים באותה עת ולפי סולם העדיפויות של המדינה אשר צריך לשקף את הערכים החברתיים ואת צורכי המדינה ומגזריה השונים. אני רואה את עצמי כפוליטיקאי חברתי ומאמין שניתן למצוא את האיזון בין צמיחה כלכלית לבין יצירת חברה עם פערים קטנים ומוביליות חברתית וכלכלית. ישנן מדינות אירופאיות כמו בריטניה וגרמניה שהוכיחו כי ה"דרך השלישית" הזאת אפשרית. אני רואה באור חיובי פעולות כגון הנהגת מס הכנסה שלילי והעלאת שכר המינימום שיובילו לצמצום הפערים במדינה.

§ עמדתו כלפי חוק ההסדרים: במתכונתו הנוכחית חוק זה פוגע בתהליך הדמוקרטי ובעבודת המחוקקים כאשר הוא מנוצל לרעה על ידי האוצר למניעת דיון פומבי ופרלמנטרי ברפורמות מהותיות. עם זאת, אני מאמין בחוק ההסדרים כהכרח בל יגונה בשלושה תנאים
א. כל הסעיפים יהיו קשורים באופן ישיר לחוק התקציב
ב. חוק ההסדרים לא יוכל לבטל חוק קיים.
ג. הממשלה לא תוכל להקפיא חוקים על ידי הממשלה ל- 5-10 שנים.
אם יתקיימו תנאים אלו, יקדם חוק ההסדרים את המערכת הדמוקרטית ולא יפגע בה כמו במצב כיום.

§ עמדתו כלפי הפרטות: אני לא מחסידי ההפרטות למיניהן. מגמת ההפרטה מצביעה על התמקדות רבה מדי ביתרון הכלכלי קצר הטווח שמספקות הפרטות תוך התעלמות מהנזק שנעשה לאוכלוסיות הנזקקות או המקבלות את השירותים שהופרטו בטווח הארוך. לדעתי ישנם תחומי יסוד בהם אסור למדינה להאציל את סמכויותיה לגופים חיצוניים ובכך להמשיך ולהגן על השכבות החלשות, וכל הפרטה צריכה להיעשות רק אחרי בדיקה מדוקדקת של השלכותיה, ולא רק יעילותה הכלכלית והתקציבית.

הערת המערכת:

תשובות נוספות של אופיר פינס לשאלות בנושאי כלכלה וחברה לקראת הפריימריס – כאן באתר שלנו וכאן באתר אופקים חדשים. (וראו גם ניתוח התשובות של כל המועמדים בידי שי כהן כאן)

לקריאה נוספת על גישת "הדרך השלישית" ויישומה בישראל אתם מוזמנים לעיין במגוון דעות

רוני בארט "מתרגם" לישראל את גישת הדרך השלישית כחלופה טובה לדעתו באמצע הדרך בין ביבי ופרץ

הדיאלקטיקה של כשל השוויון – פרופ' דני גוטוויין מנתח גישה זו במאמר יסוד על סוציאל-דמוקרטיה באירופה ובישראל

וב"העוקץ" דיונים על "הדרך השלישית" של טוני בלייר – מדינת רווחה של ממש או תאצ'ריזם מלווה בקצת חמלה?

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , , , , ,

8 תגובות

  1. נדב פרץ :

    ח"כ פינס, תודה על התשובות שהן, כפי שציינה המערכת – מאירות עיניים.
    אך כצפוי מפירוט כזה, הוא מעלה שאלות נוספות – שאשמח לקבל עליהן תשובה.

    ראשית, לגבי המודל האוסטרלי – אם אני מבין נכון את המודל שאתה מציע כאן, ההבדל העיקרי בין השיטה שלך לשיטה שהוצעה בדו"ח שוחט היא שבדו"ח שוחט ניתן פטור מהחזר הלוואות למי שהכנסתו נמוכה מסכום מסויים (כ-6,000 שקלים), ואילו אתה מציע לחייב גם את בעלי ההכנסה הנמוכה בתשלום. פרט לזה, ולהבדל בפרטים הקטנים-אך-חשובים (מה גובה התשלום ההתחלתי, ההחזרים וכו'), אני לא רואה הבדל מהותי בין שתי התוכניות. האם תוכל להאיר את עיני?

    חוק ההסדרים – מדוע אתה חושב שחוק זה הכרחי? מדוע משרד האוצר אינו יכול להסתפק באפיקי החקיקה העומדים בפני שאר משרדי הממשלה? (ראוי להזכיר שבמשך רוב שנותיה של מדינת ישראל, היא הסתדרה היטב ללא חוק הסדרים)

  2. איתי :

    ח"כ פינס שלום ותודה על התשובות.

    בנוגע להמלצתך על העלאת שכר מינימום ומס הכנסה שלילי ככלים לצמצום פערים ויציאה מעוני – אני מבקש להפנותך למספר מקורות המביאים טיעונים שונים נגד מס הכנסה שלילי, שעלותו גבוהה (בשל מעמסה בירוקרטית) ותועלתו נמוכה.

    כפי שתראה הדברים לא נכתבו ע"י עמיר פרץ ותומכיו, אלא מייצגים מגוון השקפות כלכליות-חברתיות. בכולם המסקנה זהה – העלאת שכר מינימום עדיפה בהרבה

    אשמח אם תקרא את הדברים ותספר לנו אם השתכנעת ומה בכוונתך לעשות בנדון במסגרת ניהול סדרי העדיפויות של מפלגת העבודה

    1. נחמיה שטרסלר ועוד אחד של נחמיה שטרסלר
    2. תמר גוז’נסקי
    3. סבר פלוצקר
    4. מרכז אדווה

  3. גלי :

    לח"כ אופיר פינס יישר כוח ותודההגיע הזמו להוביל את המפלגה

  4. ד"ר אוֹרי אמיתי :

    ח"כ פינס –
    תודה על התשובות!

    נדב –

    אם הבנתי נכונה את התשובה לגבי שׂכר הלימוד, הרי שיש הבדל עצום בין הצעות דו"ח שוחט לבין ההצעה של ח"כ פינס.

    לפי שוחט ישלמו כולם/ן אותו שׂכ"ל, ויכנסו לחובות של 10 שנים רק בגלל הרצון לרכוש השׂכלה גבוהה. בעצם, לא כולן/ם – רק מי שלא יוכל לעמוד בעצמו (או בעזרת הוריו) בשׂכר הלימוד המפורז. דו"ח שוחט פועל לחזק את החזקים ולהחליש את החלשים.

    לפי פינס כולן/ם ישלמו אגרה (בסיסית; אבל כמה?) בזמן הלימודים, ואח"כ ישלמו אחוז מסויים מהמשׂכורת. כלומר – שׂכר הלימוד יהיה דיפרנציאלי, אך לא לפי תחום הלימוד כפי שמציע דו"ח שוחט (מהלך שידיר את החלשים מהחוגים הרווחיים ויגדיל את הפערים), אלא לפי ההשׂתכרות בשטח (מה שנשמע הוגן למדי).

    אתה צודק לחלוטין בכך שכל זה עקרונות, וללא דיון במספרים אי-אפשר להגיע רחוק.

    ועוד דבר קטן: הפטור מהחזרת הלוואות שׂכ"ל יהיה תקף רק למשׂתכרים/ות מתחת ל-5,300 ש"ח בחודש. מעניין שממוצע השׂכר לבעלי/ות השׂכלה *תיכונית* (לא אקדמית), הוא 5,500. בועדת שוחט ישבו, מן הסתם, כמה מהמרים ותיקים.
    שאלות בעניין זה, שלא נענו בהמלצות ועדת שוחט, הן: מה יקרה עם מי ששׂכרו יהיה מעל 5,300 ש"ח למשך שנה, נאמר, וירד מתחת לרף הזה אח"כ? האם ההלוואות תוחזרנה רק בשנים (או חודשים) בהם השׂכר לא חוצה את הרף? איך ינוהל כל העניין, ובידי מי?

    הפתרון של ח"כ פינס יכול לתת פתרון לבעיות הללו. המדינה יודעת כמה מרוויח כל אזרח, ותוכל לגבות את החזרת השׂכ"ל בהתאם.

  5. נדב פרץ :

    אורי – יש כאן שני סוגים שונים של דיפרנציאליות. באחד מי שמשכורתו נמוכה לא ישלם (או, כפי שאתה מציין, מי שההשכלה לא עזרה לו להעלות את משכורתו לא ישלם). בשני, כולם ישלמו אבל דיפרנציאלית.
    מקרה שוחט עדיף למי שהכנסתו נמוכה יחסית (בעיקר נשים, יש להזכיר). מקרה פינס עדיף למי שהכנסתו בינונית – בין החציון לבין הממוצע, נניח בין 5,500 ל-7,200 (מספרים מהזכרון).
    אין ספק שמדובר בהצעות שונות, אבל לא נראה לי שמדובר בתכניות כל כך שונות שיצדיקו את ההתנגדות העיקשת של פינס לדו"ח שוחט. בכל מקרה, כפי שציינת, מה שחשוב פה זה המספרים הקונקרטיים, ובהיעדרם קשה לנהל את הדיון.

  6. איתמר כהן :

    לח"כ פינה ולעוזריו,
    תודה על התשובות – הן על הנכונות לענות ולהביע דעה גם בעניינים שנויים במחלוקת, והן על התוכן עצמו.
    וכמובן – יישר כוח גם על הפעילות החשובה והעקבית בנושאים סביבתיים (שלא ניתן לה ביטוי בשאלון הזה).

  7. יוני :

    נדב – בשוחט מדובר על לקחת על עצמך חוב מול מערך פיננסי מופרט – דבר שמאיים מאד פסיכולוגית על רוב החלשים כלכלית (רוב נשים, כדבריך) – הם עשויים לוותר על רכישת השכלה. ההצעה של פינס היא תחליף בדמות מיסוי פרוגרסיבי.
    אני רואה הבדל.
    כמובן שההתנגדות העיקשת של ח"כ פינס נובעת *גם* מרצון לשאת חן בעיני ציבור הסטודנטים, כן – הוא פוליטיקאי.
    אך פינס אומר בעקביות שהשינויים צריכים להתקבל במו"מ עם הגורם הרלוונטי – סטודנטים, המערכת האקדמית, ולא להיכפות עליהם – עמדה דמוקרטית נאה בעיניי.

  8. התותח הירוק - TheMarker Cafe :

    […] ח"כ פינס ענה באופן ברור וללא התחמקויות על שאלות הגולשים כשהתארח ב"עבודה שחורה". […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.