חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אם אין לחם (או נפט), תאכלו עוגות בוץ

נושאים הדרך אל האושר, כלכלה ותקציב ב 21.08.08 6:06

משבר האנרגיה קשור באופן הדוק למשבר המזון בעולם, ומשפיע במיוחד על מדינות התלויות ביבוא.
על ישראל ללמוד מנסיונם של אחרים, להשקיע בפתרון הבעיה העתידית, ולהקטין את יבוא המזון

מאת: דרור רשף


משבר המזון העולמי לא נגמר, הוא רק ירד קצת מהכותרות. הנה דווח מהאיטי – התושבים אוכלים עוגות עשויות מבוץ.

ציטוטים לעצלנים: לדברי האו"ם, שני שלישים מתושבי האיטי חיים על פחות מ-3.5 שקל ליום, ומחציתם סובלים מתת-תזונה. "המזון ישנו, אבל אנשים אינם יכולים לקנות אותו. אם המצב יחמיר, תוך חצי שנה עד שנה יהיה כאן רעב", אמר פרוספרי ריימון, מנהל מקומי של סוכנות סיוע בריטית נוצרית.

בתי- תמחוי של סוכנויות- סיוע דיווחו כי מספר מבקשי העזרה גדל פי שלושה. באחד מבתי-התמחוי בשכונת העוני פור מרקרדי החזיקו נשים צמוקות להחריד תינוקות ששערותיהם הצהיבו – אחד התסמינים של תת-תזונה. "כעת עלינו להאכיל גם את האימהות בנוסף לתינוקות", אמרה אנטונין סן-קיט, אחות במקצועה.

תחלואיה של האיטי נובעים ממגמת המיתון העולמית, שמתבטאת במחירים גבוהים לנפט ולמזון. בנוסף לכך, עקב המשבר הכלכלי בארה"ב, יש ירידה בכספים שנשלחים להאיטי על ידי מהגרים. ואולם, הגורם העיקרי לחולשתה של המדינה היא תלותה הכמעט מוחלטת ביבוא מזון. מעברי-הגבול לרפובליקה הדומיניקנית פקוקים בסוחרים, המחפשים מחירים נמוכים יותר במדינה השכנה, שבאופן יחסי, משגשגת.

החקלאות המקומית סובלת ממשבר קשה ביותר. כריתת יערות או שריפתם, כדי לפנות מקום לחקלאות או לשימוש בעצים, הרסו את האדמה. והתשתיות באזורים החקלאיים הרוסות למחצה, במקרה הטוב, וכמעט שאינן קיימות, במקרה הגרוע, בשל היעדר השקעות מספיקות. הבעיות גברו עקב החלטה משנות ה-80 לבטל את המכסים, כשהמחירים בעולם היו נמוכים יותר, ולהציף את המדינה באורז ובירקות מיובאים וזולים. הצרכנים נהנו, קרן המטבע הבינלאומית שיבחה, אך החקלאים המקומיים פשטו את הרגל ועמק ארטיבוניט, אסם התבואה של המדינה, התנוון. כעת, כשמחירי המזון המיובא מרקיעים לשחקים, הממשלה מבטיחה לשקם את החקלאות המנוונת. אך זאת משימה קשה ביותר בהתחשב במשאבים המעטים, באדמה המדולדלת ובסכסוכי בעלות על האדמות.

תושבי האיטי מסכנים, אבל איך זה קשור לישראל? שימו לב לנקודת הדמיון:

מדינה קטנה ומבודדת מסביבתה (על ידי ים או שכנים עויינים)

(תלויה במדינות אחרות בייבוא של מזון ו(אנרגיה

סובלת מפיצוץ אוכלוסין

אינטרסים כלכליים קצרי טווח (כריתת יערות, זיהום, יבוא בהיצף) שהרסו את החקלאות

ההבדל העיקרי – ישראל עשירה, האיטי ענייה – נקודה שמסייעת להבין למה אנחנו לא אוכלים בוץ כעת. אבל ההבדל הזה ישאר חשוב רק כל עוד מחירי המזון והאנרגיה נמוכים יחסית. למה?

ביקוש קשיח

דבר ראשון משום שמזון הוא מוצר עם "ביקוש קשיח". אם מחיר המזון יעלה מחר בבוקר פי 5, אתם לא תרצו לאכול פחות ממנו. אתם תשלמו פי חמישה, גם אם זה אומר שתצטרכו לעבוד במכרה בשביל זה. היות וזה נכון לכולם, זה אומר שירידה קטנה בכמות המזון פרושה עליה גדולה במחיר המזון.

דבר דומה קורה כבר היום בנושא הנפט. (גם הביקוש לאנרגיה הוא די קשיח, לפחות לטווח הקצר) הפער בין הביקוש להיצע לא גדל בצורה משמעותית ב-5 השנים האחרונות – פשוט עברנו מעודף קטן של היצע שנשמר במשך קרוב ל-100 שנה, לעודף קטן של ביקוש – סה"כ הבדל של כמה אחוזים בודדים- זה הספיק כדי להוביל לקפיצה של עשרות אחוזים במחיר הנפט, ולאחר מכן גם במחיר האנרגיה בכלל (גז טבעי, ופחם), ולאחר מכן – גם במוצרי מזון.

אדם רעב לא מוכר אוכל

ההבדל ביננו לבין האיטי הוא שאחנו כמדינה מרוויחים מספיק כסף (מיצוא שירותי-תוכנה לדגומה) כדי לקנות מספיק מזון. האיטי – לא.

אבל , כאשר מחירי-המזון יעלו שוב, אף אחד לא יתנדב לייצא מזון , כשהתושבים אוכלים בוץ. הודו לדוגמה, בשיאו הקודם של המשבר הנוכחי, אסרה על יצוא של אורז פשוט, ואפשרה רק ייצוא של אורז בסמטי:עד לפני כחצי שנה, בטרם פרץ משבר האורז העולמי, ניתן היה לייצא אורז מ-22 נמלים בהודו. אחרי שנאסר היצוא של האורז הפשוט, הפעילות הוגבלה לשישה נמלים בלבד כדי להקל על עבודת הפיקוח.

שימו לב – כאשר מחיר המזון עולה, אנשים ומדינות לא ששים לייצא מזון. עדיף להם להיות מעט פחות עשירים וחיים, מאשר עשירים אבל בלי אוכל. (או במקרה של ממשלות: עשירים אבל עם קהל עם קלשונים ברחובות).

שימו לב גם שההבדל בין "עסקים כרגיל" לבין שינוי דראסטי לקח בסך הכל חצי שנה.

למה שמחירי המזון יעלו שוב?

כמו החקלאות בהאיטי ובישראל, גם החקלאות העולמית היא גם בלתי מקיימת. היא תלויה בהרבה אנרגיה זולה, וזה אומר כיום: אנרגיה מחצבית- בראש בראשונה כדי להפיק דשנים כימייים, אבל גם כדי להכין חומרי הדברה, ולשם שימוש במכונות חקלאיות.

ולכן ברגע שמחיר האנרגיה יעלה – יש גם בעיית מזון.

ולמה שמחיר האנרגיה יעלה? בגלל שיא תפוקת הנפט

אז אני יודע שהתקשורת אמרה לכם, שמחירי-הנפט עולים בגלל ספקולציות של שייחים סעודים, או בגלל פיגועים בניגריה. אבל אם תרצו ואם תלכו מספיק אחורה בזמן, תשמעו ממנה גם, שבוש פלש לעיראק כי סאדם חוסיין מחזיק בנשק להשמדה המונית, ותומך באל-קעידה. העובדה היא שהכלכלנים, שטורחים כעת להסביר לכם למה יש עליה במחירי הנפט, והעיתונאים, שקונים את ההסברים האלה, לא אמרו לכם מראש שתהיה עליה כזו. כמו שאומר בוש ג'וניור, "רימת אותי פעם אחת – אתה צריך להתבייש, רימת אותי פעמיים – הבושה היא שלי"

גאון פיזיקאי בשם מ. קינג האברט דיבר על כל זה כבר לפני 30 שנה: הנפט לא נגמר, אבל העלות האנרגטית של ההפקה של כל ג'ואל של אנרגיה מתייקרת. אם אתם רוצים לראות איך הסוכניות הרשמיות מתנהגות בקשר לזה, תסכלו לדוגמה על הסוכנות לאנרגיה של ארצות הברית. סוכנות האנרגיה האמריקאית שינתה את התחזיות שלה למקרה "הגרוע ביותר" באופן דראסטי ב-5 השנים שבין 2004 ל-2008 :

2004 התחזית היתה של המשך עלייה בכמות הפקת הנפט מ-92 מיליון חביות בשנת 2010 ל -102 מיליון חביות בשנת 2025

עם השנים הסוכנות שינתה את התחזית לתסריט פחות ופחות אופטימי

בשנת 2008 התחזית לתסריט הגרוע ביותר היא ירידה מ-85 מיליון חביות בשנת 2010 ל-80 מיליון חביות בשנת 2015 , והישארות ברמה זו עד 2025

ומה עם חלופות? יש, אבל השורה התחתונה היא שהן יקרות יותר אנרגטית, או מזוהמות יותר, או שהן הבטחה לעתיד שטרם מומשה. השורה התחתונה היא שכיום אנחנו במשבר אנרגיה שילך ויתעצם – לפחות לעשור הקרוב אם לא יותר. ולכן האנרגיה תתייקר וגם המזון יתייקר. התייקרות מהירה וחדה מידי של המזון בעולם פירושה, כנראה, רעב בישראל.

מה עושים? התחזית לרעב בגלל התייקרות אנרגטית אינה סיפור תאורטי. זה כבר התרחש ב-2 מדינות בעבר. עקב פשיטת הרגל של ברית-המועצות בשנות ה-90, קובה וצפון-קוריאה מצאו את בפני מצב, שבו ההספקה של אנרגיה זולה אליהן, ולכן ההספקה של דשן ולכן של מזון – נפסקה בפתאומיות. קובה התמודדה עם המשבר לא רע – היה שם צנע והיה רעב, אבל לא תמותה המונית כמו בצפון קוריאה. אחד ההבדלים העיקריים היה השקעה בשיטות פרמקלצ'ר וחקלאות דלת-אנרגיה בסיוע מתנדבים לנושא מניו זילנד ואוסטרליה. (ראו פירוט בסרט "איך שרדה קובה את שיא תפוקת הנפט")

זה גם מה שישראל צריכה לעשות – להקטין כמה שיותר את התלות שלה באנרגיה מחצבית ובמזון מיובא ובמים מיובאים (אנחנו מייבאים כ-6 מיליארד קוב מים – פי 3 מהמים שאנחנו צורכים ישירות על ידי יבוא של מוצרי חקלאות ותעשיה לארץ), ולעשות את זה מהר ככל האפשר, כל עוד מחירי האנרגיה זולים יחסית. השיקום לא יהיה קל – יש בישראל יותר מידי תושבים מכדי לחיות בצורה מקיימת ומקומית, הקרקע מזוהמת ומתה, והיא תלויה בדשן כימי כדי לתת יבול. ולא הממשלה ולא הציבור מכירים את הנושאים שבהם מדובר. מצד שני – החלופה היא אולי אפיית עוגות בוץ.

סיכום הטיעונים:

בעתיד הנראה לעין, הגיוני שהאנרגיה תתייקר. ויותר ויותר גופים רשמיים מסכימים על כך

התייקרות כזו צפויה להמשיך את התייקרות המזון

עליית מחירי-מזון בעולם עלולה לגרור את העולם למשבר מזון

למשבר מזון עלולה להיות השפעה חזקה על מדינות שהן יבואניות גדולות של מזון- כמו ישראל

עליה כזו יכולה להיות דבר פתאומי

– הדרך להתמודד עם כזה דבר היא מעבר לכלכלה מקיימת יותר ולחקלאות מקיימת יותר – הישענות רבה יותר על אנרגיה מתחדשת, שימור אנרגיה וחקלאות מקיימת ודלת-אנרגיה

ככל שנתמודד מוקדם יותר, כך יהיה קל יותר

ראו גם

משק האנרגיה העולמי

דוח הירש

תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

10 תגובות

  1. נדב פרץ :

    הבעיה שלי עם טיעון שיא תפוקת הנפט היא שעוד לא ראיתי ראיות משכנעות.
    יש הרבה סיבות אפשריות לעלייה במחיר הנפט – מגיאופוליטיקה ועד צמיחה בסין. כדי שאשתכנע שהסיבה היא דווקא שיא תפוקת הנפט, אני צריך לראות נתונים שיראו שעלות הפקת חבית נפט עלתה באופן פרופורציוני לעלייה במחירה.

    ולגבי מחירי המזון – אלו התייקרו, במידה רבה, גם בגלל הזינוק הדרסטי במחירי ההובלה הימית, שקשור לעליית מחירי הנפט אבל גם לעוד הרבה גורמים אחרים.

  2. מיכה שפיר :

    לנדב פרץ,

    רוצה ראיה משכנעת בא ונעשה ניסוי:
    קח לוח שחמט שים גרגיר אורז על הקוביה הראשונה כפול מכך על כלומר שניים על השניה וכך המשך להכפיל את הכמות ממשבצת למשבצת ותראה תופעה מדהימה: בכל משבצת יש יותר גרגרי אורז מאשר בכל המשבצות הקודמות (ארבע גדול מ 2+1, 8 גדול מ 1+2+4)אם צריכת הנפט גדלה ב 7-10 אחוז בשנה זה אומר שבכל 7 עד עשר שנים הצריכה גדולה מסך כל הצריכות העולמיות מאז התחלת הפקת הנפט ועד לאותה שנה… כלומר בכל עשר שנים כמות הנפט הנצרכת בשנה עולה על סך כל השנים שקדמו לה ביחד !!!….

    אני בטוח שההסבר הזה ימחיש לך שאין לעולם יותר מדי לאן להתקדם בעניין צריכת אנרגיה.. ואני לא מדבר על 2025 אני חושש שלא נגיע ל 2020 ללא חלופות מיידיות.

  3. נדב פרץ :

    אני מצטער, אבל הדוגמא שלך לא נותנת שום הסבר לזה שמחיר הנפט נשאר קבוע, פחות או יותר, במשך כ-30 שנה, ואז זינק במאות אחוזים במשך שלוש שנים.

    אני לא כופר בעצם התיאוריה של שיא תפוקת הנפט – אני לא גיאולוג, ואין לי את הכלים לכך. אבל אני שומע על התיאוריה הזו כבר שנים ('חכו חכו, יום אחד יגיע שיא תפוקת הנפט'), וההלבשה שלה על המשבר הנוכחי לא משכנעת אותי במיוחד. התייקרויות כתוצאה משיא תפוקת הנפט היו מקבלות צורה הרבה פחות דרמטית – עליה עקבית ומתמידה במחירי הנפט, לאורך שנים, ולא סדרת הזינוקים שאנחנו רואים עכשיו.

  4. איתמר כהן :

    לדרור,
    תודה על הסקירה המעניינת.

  5. האזרח דרור :

    לנדב כמה תשובות.

    1- הראיות המשכנעות אותי, הן שהדיבור על ייקור הנפט התקיים הרבה לפני ההתייקרות הנוכחית ומסביר אותה (לפחות ממה שראיתי) הרבה יותר טוב מכל ההסברים החלופיים.

    2- כלומר היתה תחזית, והיא התממשה.

    3 – נוכל לדעת בבטחה שזה המנגנון רק עוד הרבה שנים, אם בכלל.

    4. אפשר לראות לדגומה את השינוי בתזה של גופים רשמיים כמו סוכנות האנרגיה של ארצות הברית – גוף שתמיד תמך בעמדה אופטימית אנרגטית – ואיך העמדה הזאת השתנתה ב – 5 השנים האחרונות

    לדוגמה כאן
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=563187

    3. אין סתירה בין סיבות גאו פוליטיות או צמיחה בסין לבין השאלה של שיא תפוקת הנפט. שיא התפוקה (חוסר היכולת להגדיל את התפוקה באותו מחיר אנרגטי) לא סותר את זה שיש מנגנונים שמחריפים את המשבר. – זה מתואר גם בערך באקו ויקי ובויקיפידה האנגלית.

    צמיחה בסין כדבר שהוא חלק משיא תפוקת הנפט הוא לא סותר – לפי התאוריה המקובלת (נאו קלאסית) הצמיחה בסין היתה אמורה לפתח את חיפושי הנפט והמחיר היה אמור להשאר אותו הדבר – התאוריה של שיא תפוקה אומרת שהגידול בביקוש ממשיך (לדוגמה בגלל סין) אבל אי אפשר לספק את ההיצע בגלל במגבלות פיסיקליות

    "כדי שאשתכנע שהסיבה היא דווקא שיא תפוקת הנפט, אני צריך לראות נתונים שיראו שעלות הפקת חבית נפט עלתה באופן פרופורציוני לעלייה במחירה." – לא תראה כזה דבר ואין טעם לצפות לדבר כזה. ציפיה לדבר כזה היא מתוך מחשבה שאין השהיות ואין יתרות ואין תגובות נגד ובעד של השוק ושל מנגנוני ספקולציה וגאו פוליטיקה

    לדוגמה התייקרות המחירים גרמו לשינויים בפעילות ובטכנולוגיה של חברות תעופה – ולכן מחיר ההפקה (שהוא נתון פנימי בדרך כלל וקשה לצפייה) – לא חייב לזוז באותה הצורה כמו המחיר לצרכן.

    שיא תפוקת הנפט יכול לגרום לדוגמה לכך שמדינות מתחילות לקצץ בתפוקה שלהן מתוך ציפיה למשבר עתידי – זה מנגנון שמחריף את המשבר – ואין לו היגיון בתרחיש שאינו כולל את שיא התפוקה (בגלל הפגיעה במי שעושה כזה דבר במצב שבו אין מחסור).

    התייקרות מזון – אפשר גם שם למצוא עוד המון סיבות (כמו לובי פוליטי של תאגידי החקלאות בארה"ב)- אבל המגמה ארוכת הטווח – והמגמה שאפשר לזהות מהסיפור של קובה היא שעם אנרגיה יקרה יותר גם המזון יהיה יקר יותר.

    זה לא אומר שאין עוד הרבה גורמים וסיבות שמשפיעים על המחיר והזמינות של אנרגיה ומזון – יש עוד המון – אבל זה גורם מרכזי שאי אפשר להתעלם ממנו שגם מזיז הרבה גורמים ומנגנונים אחרים.

    שיא תפוקת הנפט דווקא חוזה ומסבירה היטב מחיר דומה במשך עשרות שנים ואז זינוק חד – בגלל קשיחות בשוק האנרגיה – קשיחות אומרת שפער קטן בין היצע וביקוש יוצר עליה שאינה מתונה אלא עליה גדולה – זה נחזה במודל צבאי לדגומה בשנות ה-90.

    עוד תחזית היתה לגבי הגדלת התנודות במחיר – כלומר שוק שבו יש תיקוני יתר והמחיר קופץ למעלה ולמטה בקצב גדל והולך.

    הדיבור המסורתי של אנשי סביבה היה לא לגבי שיא תפוקת הנפט אלא לגבי היום בו הנפט ומשאבים מחצביים אחרים יגמרו – אלו דברים שונים. מתגובת משרד התשתיות לשאילתה של שלי יחימוביץ בנושא, נראה שגם הם מתקשים להבין את ההבדל.

    כדי להבין את שיא תפוקת הנפט לא צריך הבנה גדולה בגאולוגיה אלא הבנה בסיסית בפיזיקה והכרות עם הרעיון של תפוקה שולית פוחתת בכלכלה –

    ההסבר הפיזיקלי הפשוט הוא שאי אפשר לנצל משאב מתכלה לנצח

    עוד הסבר פיזקלי פשוט הוא שהפקת אנרגיה דורשת השקעת אנרגיה.

    עוד הסבר פשוט (שהוא באמת יותר גאופיזי) הוא שככל שקודחים עמוק יותר כך העלות האנרגטית של השאיבה וההפקה היא יקרה יותר במונחי אנרגיה

    ההסבר הככלכלי הוא שקודם כל מנצלים את המשאבים הזמינים יותר – לדוגמה מנצלים מכרות זהב עשירים יותר כי הם מניבים רווח גבוה יותר – ככל שקודחים עוד מנצלים משאבי אנרגיה טובים פחות.

    כמו שהגאולוג קמפבל מציין – היום אנחנו יודעים לא רק איפה יש נפט, אלא גם איפה אין נפט – בגלל שחלקים גדולים של הכדור כבר נקדחו ומופו מבחינה גאולוגית.

  6. דליה בלומנפלד :

    יצירת הספרות של פדרו חואן גוטיירס "הטרילוגיה המלוכלכת של הבאנה", הוצאת עם עובד 2005ממחישה את המצב הקשה ששרר בקובה בשנות ה – 90.

  7. נדב פרץ :

    דרור, השאלות שלי מגיעות בשני מישורים:
    המישור הראשון הוא שאלת עלות ההפקה. כדי לספק הכרעה חד-משמעית בוויכוח הזה, אתה צריך להראות לי שעלות ההפקה עלתה. אם אי אפשר לספק הוכחה כזו, אנחנו נשארים במישור הספקולציות – האם זו הסיבה או לא.

    במישור השני, זה של הספקולציות מהסעיף הקודם, אני חולק על כמה נקודות שלך.
    ראשית, לגבי ההתאמה בין הביקוש להיצע: עם כל חוסר ההערכה שלי לכלכלה הנאו-קלאסית, אתה מפשט אותה כאן יתר על המידה. התאוריה הזו אמנם אומרת שבעת עליית ביקושים, ההיצע יתאים את עצמו במידת האפשר. אבל היא לא אומרת שזה תהליך מיידי. כלכלנים נאו-קלאסיים יצביעו, למשל, על הויכוח בארה"ב לגבי קידוח במדף היבשתי כצעד נוסף שיוריד את המחיר – אבל צעדים כאלה לוקחים זמן. עליית ביקושים פתאומית, שתגרום לעליית מחירים עד שההיצע ידביק את הביקוש, היא בהחלט סבירה במסגרת התיאוריה.

    נקודה נוספת היא שאתה קצת מותח את התיאוריה של שיא תפוקת הנפט. האם עליית המחירים האחרונה היא לטעמך תוצאה של שיא תפוקת הנפט? אם כן, אתה למעשה טוען שעלות ההפקה קפצה פי ארבע בשלוש השנים האחרונות, כי זה מה שנדרש כדי להסביר את העליה המקבילה במחיר חבית נפט.
    התיאוריה של שיא תפוקת הנפט מדברת על עלויות הפקה, נקודה. עלייה בביקושים לא יכולה להיות חלק מהתיאוריה הזו. יכול להיות שבעקבות העליה בביקושים, השלב שבו עלות הפקת חבית תעלה דרסטית יגיע בקרוב יותר – אבל העליה הנוכחית במחיר היא לא תוצאה של עליה במחיר ההפקה, אלא של עליה בביקושים אל מול כמות נתונה.

    שוב – אני לא חולק על התיאוריה של שיא תפוקת הנפט, וכמובן לא טוען שלא כדאי לעבור למקורות אנרגיה חליפיים כמה שיותר מהר. אבל אני בספק אם הסתערות המחירים הנוכחית קשורה לעניין.

  8. האזרח דרור :

    א. באופן כללי מנגנון של שיא תפוקת נפט (שמתרחש גם בתוך מדינות – לדוגמה ארה"ב) מייקר את עלות ההפקה.

    ב. עלות ההפקה עד כמה שאני יודע היא נתון פנימי של חברות הנפט. ואני רחוק מלהיות מומחה בתחום הנתונים.

    ג. במשך קרוב ל-100 היתה עליה בביקוש ובהתאם לכך היתה תחזית של חברות הנפט והן דאגו להתאים את ההפקה כך שתהיה עליה מתאימה בהיצע. סיפור ידוע הוא שרק לפני שנים מעטות סעודיה הגדילה תפוקה כדי לפצות על הירידה הצפויה בגלל הפלישה לעירק. זה כבר לא המצב

    המשך יבוא.

  9. נעמי :

    צריך להסתכל גם מהצד הפוליטי, שאינו מנותק מהכלכלי.
    ברור שיש פעולות "חוץ כלכליות" שמשפיעות על המחירים.
    מישהו אמר שסעודיה רק מוכרת?
    אולי היא גם קונה, דרך מתווכים עלומים??? ולא רק היא.
    אז בלי להגיד כלום על סביבה ואקלים, אלא רק מסיבות פוליטיות, מדינה דואגת גם לאיזה מרווח של אי תלות, אם היא חכמה מספיק.
    אי אפשר להסתמך רק על תיאוריות כלכליות, כאילו כל השחקנים משחקים פייר פליי.

  10. האזרח דרור :

    נעמי – הניתוח של רבים שעוסקים ב"שיא תפוקת הנפט" הוא לא רק ניתוח של מלאים אלא כולל גם ניתוח פוליטי.

    לדוגמה – ידוע שמדינות אופ"ק "הקפיצו" בעבר את הרזרבות המוכחות שלהם (רבים מהם לא נתונים לבחינה מבחוץ) – באחוזים ניכרים בתוך שנה אחת – לאחר שאופ"ק שינתה את מדיניות הייצור שלה כך שהמכירות יהיו באחוזים מהרזרבות המוכחות.

    דווקא ניתוח פוליטי יותר מראה כמה המצב חמור – כי גם גופים שתמיד שרו שיר של "עסקים כרגיל" כמו סוכנות האנרגיה של ארה"ב (שאמרה בעבר ששיא תפוקת הנפט אם בכלל יבוא ב-2025) משנים את דעתם – יש גבול כמה בולשיט אפשר למכור.

    אני לא חסיד גדול של תאוריות קונספירציה שצריך להוכיח. נפט זה מוצר שקשה מאוד לאגור כמויות גדולות שלו. לכן אם סעודיה קונה כמויות גדולות של נפט דרך מתווכים – איפה היא אוגרת את המלאי?

    מדוע הסעודים נזכרו בשיטה גאונית זו רק בשנת 2008 ולא נגיד ב1990?

    היא גם לא צריכה מניפולציה קשה כזו – מספיק שהיא אומרת שיש בעיות זמניות בהפקה באיזה שדה – יותר קשה להוכיח אחרת והרבה יותר זול ובטוח.

    לרוב חברות הנפט ולמדינות הנפט איך שאני רואה את זה יש אינטרס דווקא בהקטנת ההיסטירה סביב הנפט – בגלל שזה יוצר לחץ עצום במערב למצוא תחליפים, לעבור לאטום, לפחם, למתחדשות , לייעל אנרגיה וכו'. עליה מהירה מידי במחיר אינה אינטרס של המוכרים.

    המשך תשובה לנדב – אי אפשר להוכיח כמובן תאוריה (אפשר רק לפסול אותה) – כרגע שיא תפוקת הנפט מסבירה לדעתי הכי טוב את האירועים והמגמות בצורה הטובה ביותר – היא גם סיפקה תחזית די מדוייקת וההסברים שלה גם טובים יותר מכל הסבר חליפי אחר שאני שמעתי עליו.

    העליה בביקושים כאמור – לא היתה מיידית. היה צפי לזה לפני שנים. בעבר יכלו להתמודד עם עליות כאלה טוב יותר – על ידי הגברת שאיבה – כיום היכולת להגביר שאיבה היא דבר קשה יותר ויותר.

    אני לא מותח שום תאוריה. המודל הצבאי שאני קראתי מדבר על הפרש בין ביקוש והיצע של 3% שמניב קפיצה במחיר של 114%.

    שיא תפוקת הנפט היה הרבה פחות בעיה אם הביקוש היה נשאר אותו דבר או יורד. ברור שהתאוריה מדברת על הבעיות של תפוקה יורדת עם ביקושים עולים.

    מה שעד עכשיו רואים לגבי ההיצע הוא עליה במשך 100 שנה (בהתאם לתחזית לביקוש) עם מישור של ה- 5 השנים האחרונות. אם הביקוש היה נשאר אותו דבר לא היתה בעיה – אבל אף אחד לא חשב שהביקוש ישאר אותו הדבר. הצפי הוא לפי שיא תפוקת הנפט של המשכת המישור (עם תנודות) ואז התחלת ירידה בהיצע.

    אגב – לפמיטב ידיעתי אין ממש מחלוקת סביב השאלה האם שיא תפוקת הנפט יתרחש (המנגנון מוכר ככזה מאז שנות ה-70) – המחלוקת היא על העיתוי.

    ולסיכום – אני רחוק מלהיות מומחה גדול בתחום האנרגיה או שיא תפוקת הנפט – יש אתרים רבים שאפשר לפנות אליהם מהקישורים ובהם המון אבל המון מידע בנושא. בשנים האחרונות ממה שאני רואה יש רק עוד הצטברות של ראיות בעד התרחיש של שיא עכשווי ועוד התבטאויות של גורמים בתחום בהתאם לכך.

    דוגמה אחת לזה היא השינוי בטענות של סוכנות האנרגיה של ארה"ב
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=563187

    דוגמה אחרת
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=541168
    – הדו"ח, של ה- CTFC – הגוף שמפקח על בורסת החוזים העתידיים – קובע בעקבות בדיקה קפדנית שספקולנטים לא גרמו לעליית מחירי הנפט אלא רק עקבו אחריה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.