חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

"המרכז למיצוי זכויות" טוב או רע לגמלאים?

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה ב 18.08.08 6:05

פתיחת "המרכז הארצי למיצוי זכויות הגמלאים" מבשר לכאורה פתח לשיפור במצבם של עשרות אלפי גמלאים שאינם ממצים כיום את זכויותיהם. למעשה, עלול המרכז לתרום להמשך החלשות מעמדם של הקשישים והטיפול בהם

מאת: דנה שני עצמון, עו"ס וחברת יסו"ד

מחקרים במדיניות חברתית מראים כי מיצוי זכויות נעשה בצורה הטובה ביותר כאשר החוק הוא אוניברסאלי. חקיקת חוקים באשר להטבות, התלויות בפניה יזומה של הזכאי, מכוונת פעמים רבות ליצירת מצב של מיצוי חסר של זכויות, בדרך כלל באמתלה ש"אנחנו לא רוצים שמי שכבר יש לו ממילא – יקבל". כאשר החוקים המיטיבים עם הקשישים דורשים תביעת זכויות אקטיבית על ידי הקשיש, אמורה להיות למוסד המעניק את ההטבה חובה ליישוג (או בעברית – reaching out).

הקשישים בישראל אינם קבוצה עלומה. הם רשומים במשרד הפנים ובשאר רשויות במדינה. ניתן למצוא אותם, אם רוצים ולהעניק להם כל הטבה.

יצירת "המרכז למיצוי זכויות הגמלאים", מורידה מכל המוסדות האלה את האחריות – החל מלשכת הרווחה העירונית ועד למוסד לביטוח הלאומי. עתה, באופן רשמי אין זה מתפקידם לדאוג לזכאים, כי מישהו אחר עושה את זה – המשרד לענייני גמלאים. אבל – המרכז אינו מחפש את הגמלאים ומסייע להם להבין מה הם זכויותיהם. הוא אינו מעסיק עובדים המגיעים אל בית הקשיש ומבררים איתו את מצבו. במה טובה שיחת טלפון למרכז החדש משיחת טלפון לביטוח הלאומי? ואם היא טובה יותר, יעילה יותר, מסבירת פנים יותר, מדוע לא יפנה השר רפי איתן למשרדים הרלוונטיים וישתף איתם פעולה לשיפור השירות הציבורי לאזרח הקשיש?

למשרד לענייני גמלאים יש פטנט אחר: מיקור חוץ. משום מה נראה אולי למשרד שאנשים שעובדים במיקור חוץ יהיו מסורים יותר או מקצוענים יותר, אבל – דובר המשרד מודה כי הם מגייסים עובדים במיוחד לפרויקט זה. אם כך – מדוע לא יגויסו העובדים כעובדי מדינה? אולי כי אז יצטרכו לתת להם זכויות – רחמנא לצלן, ואולי – כי המשרד לא מתכוון להפעיל את המרכז עוד שנים רבות, כפי שראוי אם מדובר בשירות נחוץ, ואם כך – למה לו הכאב ראש של הקמת מערכת שהידע בה הוא שלו – כלומר של המדינה?

כך מפסידה המדינה את ההזדמנות ללמוד מהמרכז מהן הבעיות המרכזיות של הקשישים, מהם צרכיהם, להציע ולהטמיע פתרונות מוסדיים, של המדינה ועל ידי המדינה.

——————————————————————————————–

קריאה נוספת:

למה משרד הגמלאים זה ההפך ממדינת רווחה

נפתח המרכז הארצי למיצוי זכויות הגמלאים (מעריב)

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , ,

30 תגובות

  1. נדב פרץ :

    אספקט שלילי נוסף של זכויות שאינן יזומות הוא הסטיגמטיזציה שהן יוצרות לזכאים.
    'שאני אלך לביטוח לאומי? למה? רק מי שלא הצליח להסתדר בחיים הולך לשם!'

  2. יוני יצחק :

    דנה שלום,

    אני כותב את התגובה הזו לא רק לך אלא לכל אותן תגובות, ברובן ציניות למדי, שבדרך כלל מתלוות לידיעות על משרדי ממשלה ועל פעולותיהם.

    לצערי לא התעמקת במהותו של המרכז הארצי למיצוי זכויות גמלאים. שאלת "מדוע לא יפנה השר רפי איתן למשרדים הרלוונטיים וישתף איתם פעולה לשיפור השירות הציבורי לאזרח הקשיש"? זו בדיוק מהות המרכז הארצי.

    במסגרת המרכז הארצי אנחנו מבצעים קליטה, בקרה ומעקב על הפניות, ליווי פניות אלו לגופים הרלוונטיים עד לסיום הטיפול ומתן משוב. נכון, לא תמיד הפניה תקבל את התוצאה הרצויה על ידי אותו הגמלאי או הגמלאית. ובכל זאת, מדובר ב"מהפכה שירותית" של המדינה כלפי אזרחיה הוותיקים.

    דבריי אלה מגובים גם בנתונים:
    המוקד הטלפוני הופעל רשמית החל מיום שני שעבר. מאז ועד היום בבוקר, לא כולל שישי ושבת, פנו למוקד הטלפוני מעל ל8,000 גמלאיות וגמלאים במגוון רחב של נושאים. דרך אגב, נתון מדהים נוסף הוא שכמעט 2,000 גמלאים, שעלו מחבר המדינות העצמאיות, פנו אתמול (בעקבות קמפיין שאנחנו מריצים בשפה הרוסית על המוקד).

    כל הפניות הללו ועוד מקבלות מענה מצד נציגים שעברו הכשרה מיוחדת לכך ומלוות על ידי מערך של יועצים מקצועיים וראשי אגפים של המשרד לענייני גמלאים.

    ציינת כי "כך מפסידה המדינה את ההזדמנות ללמוד מהמרכז מהן הבעיות המרכזיות של הקשישים". שוב, העברת ביקורת ללא בירור מלוא המידע. המשרד לענייני גמלאים מבצע ריכוז של כל הנתונים המתקבלים מהשיחות, כולל פילוח שיחות בחתך גיאוגרפי, סיבת הפנייה, דרכי הטיפול ועוד קריטריונים נוספים. לפי הפילוח אנחנו מסיקים מסקנות ראשוניות ומוציאים אותם אל הפועל. לדוגמה- טפסים נוחים יותר למילוי, הכנת עלוני מידע בנושא זכויות אזרח ותיק, בעיות בנושאי צרכנות שיקבלו מענה בדמות מאגר מידע טלפוני ועוד.
    גם זה כמובן מגובה בנתונים: כ-39% מתוכם הם ניצולי שואה, כ-11% פנו בנושאים כלכליים- מצוקה, פנסיה, עמלות בנקים ועוד.

    דבר נוסף חשוב, שגם ציינתי קודם. פתחנו במבצע הסברה ארצי להעלאת המודעות על פעילות המרכז למיצוי זכויות. הקמפיין הינו ברדיו ובעיתונות הארצית, קמפיין אינטרנט, קמפיין בשפה הרוסית, בשפה האנגלית, בשפה הערבית ואנחנו כרגע עובדים גם על אמהרית. בנוסף ישנה פעילות של מערך ההסברה שלנו בהעלאת אייטמים לכלי תקשורת בשפות נוספות (כגון גרוזינית, ספרדית, הונגרית ועוד). המטרה היא שכל גמלאי וקשיש ידע שיש מי שמקשיב לו ומנסה לסייע לו בבעיותיו.

    לסיכום, אציין שיש דבר יפה שנעשה למען גמלאים וקשישים, באופן ישיר עבורם. הם כבר מבינים את זה, כפי שמעיד העומס האדיר של הפניות.

    בברכה,
    יוני יצחק
    דובר המשרד לענייני גמלאים
    [email protected]
    http://www.gimlaim.gov.il
    8840*

  3. יוני יצחק :

    ********************

    אני שמח לעדכן שממש הרגע קיבלתי טלפון מסמנכ"ל המשרד מאיר חזן, שממונה על המרכז, והוא בישר לי כי היום התקבלו קרוב ל-4,000 פניות נוספות.

    לידיעתך ולידיעת הקוראים והעורכים.

    יוני יצחק

  4. איתי :

    יוני שלום,

    באתר זה מחמיאים למשרדי הממשלה ולשרי הממשלה כאשר הם נוקטים בפעולות המחזקות את מדינת הרווחה. הנה דוגמה להתבטאות של שר ברוח האתר, שתזכה בע"ה לשבחים מכובדים בקרוב http://www.moital.gov.il/NR/exeres/5A45D3D5-0FFE-4427-87BD-D572FA46DDF4.htm

    דעתי האישית (שאינה מתיימרת לייצג "את האתר" או אף אחד) היא שאין שום דבר אפילו קלוש בין הדרך בה פועל משרד הגמלאים ובין מדינת רווחה, למרות הכוונות הטובות שלך ושל עובדים אחרים של המשרד. לצערי, אני כנראה לא מספיק סבלני כדי להסביר את זה בלי להישמע תוקפני, ציני או מתנשא. זהו כישלון שלי ואני צריך לעבוד על זה.

    הנתונים המספריים הנאים שהבאת כאן לא שכנעו אותי בדבר, אלא להיפך חיזקו את תחושתי (שבוטאה בפורום פנימי בעקבות ההודעה לעיתונות שלכם) כי (א) מודדים את מה שנוח למדוד ולא את הפרמטר החשוב (ב) מודדים את מה שהאוצר מתגמל עליו את החברה המפעילה את המוקד (ג) לעולם האוצר לא יתגמל לפי הפרמטר החשוב.

    בקצרה –
    נתון לא מעניין – כמה ניצולי שואה פנו ביום, כמה דקות עד שענו לניצול שואה לטלפון בבט"ל לעומת מוקד בינת (המידע נאסף ומנותח ע"י תוכנה)
    נתון מעניין – כמה שנים עד שניצול שואה קיבל אשכרה הכסף לבנק (מידע שאיסופו וניתוחו דורש כ"א רב)

    העובדה שאתם מקבלים אלפי פניות ביום בעקבות קמפיין הסברה מצוין מעידה על הצלחת קמפיין ההסברה אך בכלל לא על התועלת במוקד. קח דוגמה אבסורדית:
    אני אפרסם מודעות בכל מיני שפות ובכל מיני מקומות שמי שיתקשר לטלפון זה וזה יקבל אלף שקל אם רק ידע לענות לשאלה כמה זה 2+2.
    די ברור שמספר הפונים יהיה תלוי בטיב קמפיין הפרסום ולא יעיד כלל אם המטלפנים קיבלו אלף שקל, עשרה שקלים או הרצאה מוקלטת על פרשת השבוע.

    הפרמטר החשוב הוא לא כמה אנשים פנו אליכם ביום או (כפי שהציע אחד מידידינו) כמה זמן המתנה עד למענה יש במוקד אלא כמה זמן לוקח עד שהפונה מקבל בתכל'ס את מה שמגיע לו ואיזה אחוז מהפונים באו על סיפוקם.

    גם נתון זה אינו משמעותי כל עוד לא משווים אותו לרמת בסיס. את הנתונים האלה יש להשוות לקבוצת ביקורת דומה ככל האפשר במאפייניה הדמוגרפיים שלא השתמשה במוקד כדי לדעת אם המוקד מצדיק את עלותו.

    נניח שקשיש חושב שהוא זכאי ל-80% נכות אך הבט"ל מאשר לו רק 30% – המוקד שלכם יכול לספר לו איפה הטפסים ולמי צריך לשלוח אותם, אבל המוקד לא ישלח נציג לבית הקשיש או יעמוד בוועדת הערר כסניגור לעמדת הקשיש. מחסור בעובדים בבט"ל יגרום לקשיש שלנו להמתנה ארוכה בציפיה לטיפול בפנייתו – אולי כי הכסף הושקע בפרויקט נוצץ של מיקור חוץ במשרד הגמלאים, במקום בהעסקת עובדים בבט"ל שיש להם באמת סמכות להעלות את אחוזי הנכות של הקשיש ולא רק לייעץ למי לפנות ואיזה טופס למלא.

    לגבי טענתי בנושא בחירת פרמטר ההישג לפי מה שהאוצר משלם לחברה – השערה לא בשמים שהתגמול חברת ביינת-סמך נעשה בגדול כמו שזה נעשה כאן
    http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/772/335.html
    "האוצר קבע, כי התמורה תחושב לפי מספר השיחות שנענו ותשולם לחברה הזוכה במכרז. עבור כל שיחה שנענית משולמים 1.73 שקלים (בתוספת מע"מ). התקציב השנתי לתפעול המוקד הוא 8 מיליון שקל."

    אין מצב בעולם שמשרד האוצר ינסח מכרז שבו החברה הזוכה תצטרך להוכיח שהיא הטובה ביותר בקצב הוצאת כספים וזכויות מן האוצר לידי האזרח.

    הרי פרסמנו שאתם לא מוכנים לתקצב עמותות סינגור למען זקנים
    (ר' בגצ – http://www.elderlaw.org.il/pic/pic_288.doc

    אז מה עושים נערי האוצר? מתמקדים בטפל ולא בעיקר ויוצרים חזות של ייעול השירות וכבוד לזקן

  5. יוני יצחק :

    איתי שלום,
    גם אתה וגם דנה וגם נדב בוחרים לתקוף מיזם חשוב ביותר לגמלאיםולקשישים בישראל, מבלי להתייחס לעיקר ולמהותו.

    12,000 גמלאים וגמלאיות פנו אלינו נכון להערב, כשבמרביתם כבר החל טיפול. לשמחתי, ישנן כבר תשובות לחלק מהפונים. אתה מציין שאנשים יצלצלו לכל מספר שתפרסם. נכון. אבל מה עם התהליך שאחרי זה? מה עם מה שקורה אחרי שהפניה מתקבלת?

    ריכוז הנתונים, הטיפול בהם, העברתם לגורמים רלוונטיים (ממשרדי ממשלה, דרך גופים פרטיים ועוד), ליווי הפנייה והבקרה שזמן הטיפול יהיה המהיר ביותר שיתאפשר. זה מה שאנחנו עושים.

    מהי המשמעות של דבריי?
    שאם עד כה קשיש היה פונה למשרד ממשלתי כלשהו בבקשה לגבי זכות, שמגיעה לו על פי חוק, הוא היה ממתין X זמן. מטרת המרכז הארצי למיצוי זכויות הגמלאים היא לוודא כי זמן הטיפול בפנייתו יואץ והטיפול יהיה היעיל ביותר שניתן. כמובן שפתרונות רבים מתקבלים ישירות במוקד עצמו הודות למאגר מידע עצום, שנבנה בחודשים האחרונים ומשתעדכן לאור לקחים, שאנחנו מפיקים בזמן אמת.

    ושוב, אפשר לומר שצריך להקים משהו אחר, בצורה כזו ועם עובדים כאלה, או שאפשר להתחיל, לעשות מעשה ולנוע, ותוך כדי לשפר. אני מעדיף את הגישה של העשייה והשיפור תוך כדי תנועה.

    ערב טוב,
    יוני יצחק

  6. יוני יצחק :

    ואני מקבל את המחמאה על קמפיין הסברה מוצלח…
    תודה

  7. ד"ר אוֹרי אמיתי :

    יוני שלום,

    אני מעוניין מאד לשמוע אילו פניות התקבלו אצלכם/ן בעניין עמלות הבנקים (שהועלו באופן שערורייתי, אם תשאל אותי), ואילו תשובות נתתן/ם.

    תודה מראש!

  8. איתי :

    יוני, אני ואתה מדברים בדיוק על אותה נקודה – איך להביא לכך שהטיפול בכללותו ולא רק הפניה הראשונית, יהיה היעיל והמהיר ביותר.

    טענתי היא שאין דרך עוקפת לשיפור השירות לאזרח (ולא משנה אם הוא קשיש, אם חד הורית או נער במצוקה) אלא בדרך של הגדלת תקנים בבט"ל, במחלקות הרווחה וכו'. חלק נכבד ממאגר המידע העצום שאתה מדבר עליו נמצא אצל עובדי הביטוח הלאומי, אין צורך להתחיל לבנות אותו מאפס. אבל אם אין עובדי רווחה מספיקים להמשך טיפול בתיק, המידע שנאגר במוקד אינו מועיל. גם אם המוקד יוציא דוח בתום שנה המגלה כי "במחלקת הרווחה של עיר X יש מחסור כרוני הכוח אדם" הדוח הזה ייקבר עמוק במשרד הגמלאים (אם עוד יהיה משרד כזה) או במשרד האוצר. למשרד האוצר יש יעד ברור ומוצהר לצמצם את העובדים במגזר הציבורי, ולכן הוא כמעט ולא מאפשר קליטת עובדים במחלקות רווחה, בבתי חולים ממשלתיים, בבט"ל וכן הלאה. כל החלטה בחוק ההסדרים נמדדת לפי מספר קריטריונים ואחד החשובים בהם הוא האם הסעיף חוסך תקנים (=טוב) או עולה בתקנים (=רע).

    סיבה נוספת לכך שאין תוספת תקנים לשירות הציבורי היא שזה "לא סקסי". פוליטיקאי יכול לגזור סרט ולהזמין צלמים בפתיחת מוקד ארצי לזכויות אבל הוא לא יכול לגזור סרט ביום שבו נקלטת סוף סוף עובדת סוציאלית לנושא קשישים בלוד, אחרי שקודמתה יצאה לפנסיה לפני חמש שנים ומאז לא הוחזר התקן שלה.

    מכיוון שהמוקד שלכם, הפועל בשיטת מיקור חוץ, עולה כסף (בניגוד למשל למרכזי זכויות על בסיס מתנדבים – כמו שיש בבי"ח הדסה עין כרם הקרוב אלי), עלותו באה על חשבון קליטת עובדים סוציאליים ופקידים שיספקו לקשישים את זכויותיהם בפועל ולא רק יתנו להם מידע למי לפנות.

    לסיכום, המדינה חייבת לתת יותר לקשישים, אך אני חושש מאוד שהמוקד אינו חלק מהפיתרון אלא חלק מהבעיה.

  9. יוני יצחק :

    ד"ר אמיתי שלום,
    בימים האחרונים הושגו הבנות בין השר לענייני גמלאים רפי איתן לבין המפקח על הבנקים רוני חזקיהו.

    כשנוכל בקרוב לפרסם זאת- נעשה כן ותוכל לראות זאת בפרסומים בתקשורת או בפנייה למוקד 8840*.

    בברכה,
    יוני יצחק

  10. יוני יצחק :

    איתי שלום,

    אנחנו מנהלים כבר כמה שבועות דיון וירטואלי בפוסטים שונים על הרחבת המגזר הציבורי (לדעתך) אל מול ייעול ושימוש במיקור חוץ במקרים מסויימים (לדעתי).

    כבר ציינתי בפוסטים קודמים, בתגובה לשאלותיך ושאלות חברים אחרים, כי ישנם תפקידים אותם הממשלה חייבת לתגבר בתקנים או בהרחבת תנאיהם, כדוגמת העובדים הסוציאלים או המורים.

    הוספתי כי ישנם מקומות רבים בהם המגזר הציבורי יכול ואף מוכרח להתייעל, כדי להקצות את אותם משאבים ולנתב אותם באופן יעיל יותר. התייחסתי לכך שבמצבים מסויימים מיקור חוץ הוא עדיף יותר (רק במצבים מסויימים של לחץ זמן ותקציב) כדי לתת מענה מירבי ואיכותי לכמות הפניות האדירה מצידם של הגמלאים והקשישים בישראל, בדיוק כפי שקורה לנו עכשיו (שוב אני חוזר על כך שרק היום פנו אלינו מעל ל-4,000 גמלאים נוספים).

    אנחנו כבר מפיקים כמה לקחים ומיישמים אותם במהירות, כמו הכנת מידע לקהל העולים מחבר המדינות העצמאיות על ההבדלים בזכויות בין פליטי שואה לניצולי שואה וההטבות המגיעות להם בעקבות ההסכמים האחרונים ובעקבות החלטות הממשלה. זאת דרך אגב בעקבות הניתוח של הפניות הרבות ביומיים האחרונים בשפה הרוסית…

    לתגובות נוספות על דבריך אוכל להפנות אותך ואת הקוראים האחרים לתגובות 10 ו-13 בפוסט
    http://www.blacklabor.org/?p=3312

    או לתגובות 1 ו-11 בפוסט
    http://www.blacklabor.org/?p=3281#comment-23429

    אשמח לענות על שאלות נוספות.

    בברכה,
    יוני יצחק

  11. נדב פרץ :

    אני חושש שלא הבנת את איתי.
    השאלה – כרגע – היא לא אם עדיף שעובדי מרכז הזכויות יהיו עובדי מדינה או עובדי מיקור חוץ. השאלה היא האם טובת הקשישים מחייבת הקמת מרכז פניות חדש, שיעזור להם בהתנהלות מול ביטוח לאומי ומשרד הרווחה, או שהיא מחייבת תוספת תקנים בביטוח הלאומי ובמשרד הרווחה. את שניהם אפשר להשיג עם אותו סכום בדיוק.

    וזה מתקשר להערה הראשונה שלי. הבעיה שלי עם הקונספט של מרכז פניות – וזו לא בעיה עם משרד הגמלאים דווקא – היא שמשרד כזה מניח שכדי שקשיש יוכל למצות את זכויותיו, הוא צריך לפנות – לעשות פעולה אקטיבית. ההנחה שלי היא שזכויות צריכות להיות גלובליות, ושקשישים לא צריכים לפנות לאף אחד כדי לקבל אותם (תחשוב קצבת זקנה). מרכז פניות עושה צעד אחד נוסף בביסוס התפיסה לפיה מדינת רווחה זה 'למקרים מיוחדים', וזאת לעומת הפתרונות האחרים שהצגנו כאן.

    והערה לסיום – חשוב לי להבהיר שהביקורת שלי – וגם של איתי ודנה, אני מניח – היא ביקורת עקרונית, ברמת המנגנונים הפנימיים של מדינת הרווחה. זה לא סותר את העובדה שאני אישית השתכנעתי שביסוד משרד הגמלאים – וביסוד תגובותיך כאן באתר – עומדות הרבה כוונות טובות, ועשייה שבסופו של דבר עדיפה על אי-עשיה.

  12. יוני יצחק :

    נדב,
    אנחנו לא חיים כרגע בשוודיה.

    ישנו מצב נתון, עובדה, שמקבית הגמלאים והקשישים בישראל לא מודעים לזכויותיהם ולא מקבלים את המענה האופטימלי לפניותיהם. לא מדובר כאן רק במשרדי ממשלה. ישנן עוד פניות רבות במגוון רחב של תחומים. תתפלאו עד כמה פוגעים בקשישים בכל הקשור לתחום הכלכלי? בכל יום מגיעים מקרים של סוכני מכירות של חברות פרטיות שמחתימים קשישים על "מבצעים" ועל "דילים" מבלי שידעו על מה הם בכלל חותמים.

    ומה עם פניות לגבי אלימות? וניצול מצד עובדים זרים? ועוד ועוד…

    כן, גם אני מאמין שהממשלה צריכה לדאוג לפרט בתחומים השונים, גם בדוגמאות שפירטתי (על ידי אכיפה ממשלתית, חקיקה ועוד). ובכל זאת, אני שוב חוזר על דבריי, האם אנחנו צריכים לדון וליצור תקנים בהרבה יותר כסף ובהרבה יותר זמן או שאנחנו נותנים מענה יעיל ומיידי לבעיה, שקיימת ורק מתרחבת, כמו אי המודעות לזכויות גמלאים או יותר מכך- פגיעה בזכויותיהם?

    הבחירה היא כמובן לתת מענה יעיל ומיידי. כפי שגם אתה ציינת בסוף דבריך "עשייה שבסופו של דבר עדיפה על אי עשייה".

    בוקר טוב,
    יוני יצחק

  13. איתי :

    יוני,

    אנחנו לא חיים בשודיה, השאלה אם משרד הגמלאים ומוקד בינת-סמך מקרבים אותנו לשוודיה או מרחיקים אותנו

    ברמת העיקרון תסכים איתי שבמצבים מסוימים עדיפה אי עשייה על עשייה שגם אינה פותרת את הבעיה, וגם עולה כסף.

    לדוגמה, גם נחמיה שטרסלר מימין וגם תמר גוזנסקי משמאל יצאו בהתקפה חריפה ומנומקת על התוכנית למס הכנסה שלילי ככלי לצמצום פערים.
    קישורים כאן בתחתית:
    http://www.blacklabor.org/?p=326

    השאלה הגדולה היא האם המוקד פותר בעיות או לא, ואת זה לא ניתן למדוד ע"י מספר הפונים בשבועות הראשונים, אלא במחקר מקיף לאחר זמן ארוך.

    יתרה מכך, כדי שמחקר כזה יהיה תקף, צריך להשוות בין קבוצה שטופלה במוקד לקבוצה שלא טופלה. אם קראת את מחקר מממ על המוקד במיקור חוץ של בט"ל בצפת ראית בוודאי שכדי לטעון שהמוקד הנל הוא טוב או רע חייבים להשוות למצב לפני מיקור החוץ, לא מספיק להביא כמה סיפורי הצלחה של המוקד או לחלופין כמה תלונות של אזרחים שלדעתם לא טופלו כיאות.

    אני בספק אם חברת בינת-סמך או משרד האוצר ידאגו לעריכת מחקר הוגן כזה.

  14. דורון גרינשטיין :

    יוני שלום,

    גם אני, בדיוק כמו שאר החברים, לא מטיל ולו ספק קל בכוונות הטובות המלוות את פועלך בעניין הגמלאים.

    עם זאת, אני חולק עליך בהגדרה הבסיסית לכל הדיון הזה – הגדרת היעילות. אתה מגדיר יעילות במובן הכלכלי הצר, באינדקס של תפוקות וכד', כאילו היה מדובר בתוצרת של פס ייצור ולא בהורים שלנו. אני, ודומני שגם איתי ונדב, טוענים כי אי אפשר לכמת את איכות מתן השירות לפי הפרמטרים שהזכרת. הואיל ומדובר בבני אדם, ה'יעילות' נמדדת אך ורק באמצעות מבחן התוצאה: האם הקשיש בא על סיפוקו או לא.

    אדרבא, אם ממילא המרכז אינו מתיימר לפתור את בעיית הקשישים אלא רק לספק מידע רלוונטי, מדוע לא לכלול אותו כחלק אינטגרלי בביטוח לאומי? האם לא מדובר, על-פי הגדרתך, בחוסר 'יעילות' ממדרגה ראשונה?

    כמובן שאינך הכתובת לטרוניות מסוג זה, אולם גם אותך בתור אזרח אמורה לצער העובדה שמדינת ישראל בוחרת, שוב ושוב, לתקצב שרותים מופרטים כאלה ואחרים, בעוד היא מפנה עורף לצרכים שאינם סובלים דיחוי.

  15. יוני יצחק :

    איתי ודורון שלום,
    אין ספק שבסופו של תהליך צריך למדוד את האפקטיביות של המרכז ואת תפוקותיו.

    איך?
    לא רק בכמות שיחות שנענו מתוך שיחות שהתקבלו או משך זמן שיחה. אלה נתונים יבשים ללא שום השפעה משמעותית על העתיד. מה שהרבה יותר חשוב הוא לבדוק כמה מהפונים החלו טיפול מעשי והפנייה לגורמים הרלוונטיים; לכמה מהם הסתיים הטיפול; מהי שביעות הרצון של הפונים בתחילת, במהלך ובסוף הטיפול; אילו חסמים בירוקרטיים מעכבים את השירות לגמלאים ועוד.

    אני לא נגד הפרטה במלוא מובן המילה. לפעמים הפרטה של גופים ציבוריים מסויימים גם מועילה בסך הכל לאזרחי המדינה. אולם ישנם קווים אדומים, במיוחד בכל הקשור לשירותים חברתיים… בדיוק כפי שצויין כאן.

    יוני

  16. שי כהן :

    טוב, הבנתי שלרבים מאיתנו העניין חשוב- מי מתקשר למוקד ומתחיל לארגן את העובדים? השיחה חינם 😉

    http://www.workers.org.il

  17. דליה בלומנפלד :

    יוני שלום
    היוזמה מבורכת, אך נראית לי רק כהתחלה של תהליך. שלב ראשון הוא איסוף מידע, שאותו החלטת לארגן בשיטת מיקור חוץ.לעניות דעתי, לאחר שאספת את הנתונים, יש לדאוג באופן פרטני לקשישים שפנו. האם לא ראוי להעסיק עובדים סוציאליים ולא במיקור חוץ?
    טיפול רציני ומקיף בקשישים דורש עבודה מקצועית בתנאי-עבודה נורמטיביים כדי שהטיפול בהם יהיה יעיל.
    יש לי שאלה. מה עם הקשישים שאינם מסוגלים מחמת מצבם להתקשר למרכז? איך תגיע אליהם? איך מטפלים בזכויותיהם? סביר להניח, שלקשישים מהסוג הלא יוזם יש הרבה זכויות שהם אינם מצליחים לממש בשל מצבם.
    לגבי מיקור חוץ. בתור חבר מפלגת העבודה, הייתי שמחה לו היית מוצא דרכים לבדל את טיפולך בבעיית הקשישים מדרך הטיפול שיכולה לאפיין את הליכוד וקדימה, ואז אולי להראות שדרכה של מפלגת העבודה שונה. לצערי, במצב הנוכחי, כל מי שאומר שקדימה, ליכוד ועבודה – זה אותו דבר, הוא צודק.
    בחינוך החלו במיקור חוץ לגבי עובדי הנקיון. מאז חל חלחול זוחל ואיטי אל סוגי עובדים אחרים בבית-הספר, והגיע אל המורים. אולי עדיף לא להשתמש בכלל בשיטה פסולה זו. הרי אם ילדיך וילדינו לא ימצאו עבודה אלא במיקור חוץ, הם יחפשו מזלם במדינות אחרות.

    דרך אגב, האם המשרד לעניני גמלאים מקבל על עצמו את הטיפול באגף לחינוך מבוגרים שיועבר ממשרד החינוך? אשמח לקבל תשובה על כך.

  18. יוני יצחק :

    דליה שלום,
    ברשותך, אתייחס בנקודות למה שציינת:

    1. אני מסכים איתך. אחרי ריכוז המידע והנתונים הפתרון נמצא בידי ובידי הגורמים הממשלתיים הנוספים, כולל כמובן העובדים הסוציאליים. אולם, חלק גדול מהפניות בכלל לא מדברות על מצב כלכלי רעוע. ישנן פניות רבות בתחום זכויות אזרח ותיק, צרכנות, שאלות כלליות ואף מתן מידע על פעילות תרבות ופנאי.

    2. לגבי קשישים שלא יכולים לצלצל- אנחנו פתחנו בקמפיין הסברה ארצי בהשקעה רבה ובכל אפיקי התקשורת, למעט הטלויזיה (זאת בגלל עלויות גבוהות מדי שלא מצדיקות את ההשקעה). ובכל זאת, ישנם זקנים רבים ללא טלויזיה או רדיו. לכן השקענו בפעילות של מערך הדוברות שלנו בסקטורים שונים (חרדים, קיבוצים, מושבים ועוד) ובכל תקשורת בשפות שונות (עברית, רוסית, ערבית, אמהרית וטיגרית, אנגלית, ספרדית, גרוזינית ועוד שפות מזרח אירופאיות).

    האם זה מספיק? אני מאמין שכן. ובכל זאת… הדפסנו עשרות אלפי פליירים, שיחולקו בקופות החולים, במרכזי יום לקשישים ובמקומות נוספים. ההפנייה בפליירים ובאמצעי התקשורת היא לא רק למספר הטלפון אלא גם לפקס ולדואר. הסיבה לכך היא שיש זקנים רבים שמעדיפים לשלוח מכתב בדואר ולא מעוניינים לשוחח טלפונית עם אנשי המרכז שלנו, כפי שבאמת ציינת.

    3. לגבי מפלגת העבודה אני מעדיף שלא להתייחס בין דבריי על המשרד לענייני גמלאים מטעמים ברורים. אשמח לומר לך את דעותיי בפוסט נפרד או במייל או בטלפון, מה שתרצי. בכל מקרה אוכל לומר לך שאני חושב שהמאבק במיקור חוץ הוא נכון כי זו עלולה להיות מילה נרדפת לרמיסת זכויות, כגון ותק, קידום, תקנים, הטבות, פנסיה, ימי חופשה ועוד.

    ובכל זאת, כמו בכל כלי אחר, השימוש במיקור חוץ צריך להיות מושכל וספורדי. במקרה של המרכז הארצי למיצוי זכויות גמלאים אני בטוח שזו הדרך הטובה ביותר והיעילה ביותר לנסות סייע לגמלאים בפתרון בעיותיהם באופן המהיר ביותר.

    4. לגבי האגף לחינוך מבוגרים הועברה החלטה בישיבת הממשלה מיום ראשון האחרון על העברת חלק מהתחומים הרלוונטיים. מצ"ב ידיעה בנושא
    http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=13011&cid=536

    בוקר נפלא,
    יוני יצחק

  19. איתי :

    יוני, אני חושב שיש להבחין בין מבצע ממוקד בזמן שמטרתו היא "סקר צרכים והפקת לקחים" ובין שיטה קבועה.

    במבצע ממוקד בזמן יש טעם להשתמש במיקור חוץ, למשל כאשר מטפלים בנפגעי אסון טבע, או במבצע איסוף ערכות המגן (אין טעם להקים לשם כך מחלקות שלמות בצבא, או לפגוע בפעילות של יחידות קיימות) – שם פנו לחברה אזרחית

    אני מקבל את הרושם שהמוקד הזה הוא כאן כדי להישאר, לכן אני חושב שזה רעיון גרוע. היה עדיף בהרבה לחזק את מוקד הבט"ל, את מוקד 100 של המשטרה, את המועצה לצרכנות וכן הלאה. אלו להבנתי הדברים שהקשישים באמת זקוקים להם כדי שבעיותיהם יבואו לידי פיתרון בצורה המהירה ביותר.

    הסיבות שמקימים מוקד גמלאים במקום לחזק את מוקד הבט"ל הן

    א. פוליטית – יש מפלגת גמלאים, נתנו לה כך וכך כסף וצריך לשרוף אותו על משהו ומהר אחרת יקחו את התקציב או תיעלם המפלגה
    ב. מגבלת כוח – רוצים לעשות משהו טוב אבל אסור ללכת נגד הכללים של משרד האוצר (צמצום מגזר ציבורי)
    ג. ציבורית – יותר מגניב לחנוך מוקד זכויות קשישים חדש-דנדש מתוספת תקנים למוקד קיים, בד"כ שירות שנוא כמו הבט"ל או המשטרה

    אז במקום לקחת את דוחות של ועדות חקירה ממשלתיות על מצב הקשישים בישראל השוכבים במגירה ולהתחיל ליישם המלצות – ממציאים משהו מהר מהר – וככה זה נראה. דוגמה נוספת למהר מהר הזה היא ההמלצות של מנכל משרדך בנושא ניצולי השואה – שהיו שונות משל וועדת דורנר. אני שמח שממשלת ישראל הקשיבה בסופו של דבר לשופטת דורנר ולא למשרד הגמלאים.

    במקרי חירום בלתי צפויים יש הצדקה לפעולה חפוזה ולמידה "תוך כדי תנועה" אך כאן אנו מדברים לא על בעיה אקוטית אלא על בעיה כרונית שנחקרה רבות, כולל השוואות לעשורים קודמים בישראל ולמתרחש בעולם כולו.

    דוח מחקר אחד – אמנם לא ממשלתי אבל חשוב
    http://www.adva.org/view.asp?lang=he&catID=9&articleID=484

  20. יוני יצחק :

    איתי בוקר טוב,
    אתה ממשיך להתעלם מבעיותיהם של הגמלאים והקשישים בישראל ובראשם- חוסר תיאום בין הגופים השונים למיצוי זכויותיהם וחוסר בהגנה על זכויות אלו.

    אפשר להוסיף עוד כמה עשרות אלפי שקלים לכל מיני משרדי ממשלה וגופים ("המועצה לצרכנות", כפי שציינת) ולהנחות אותם להקצות את התקציב הזה לטובת מיצוי זכויות גמלאים והגנה על זכויות אלו.

    ואז מה?

    אתה באמת מאמין שבסכום, שבקושי מספיק להעסיק עובד מדינה אחד לכל גוף שיקבל את החלק היחסי בתקציב הכולל, אפשר יהיה למצות את הזכויות וללוות אותם בתהליך?

    איתי,
    זה לא כך במציאות. הלוואי וזה היה כך.

    אני חוזר על דבריי בפוסטים האחרונים- ישנה בעיה מהותית בחברה בהיבט של זכויות הגמלאים. אפשר לדון ולדון ולגייס עובדי מדינה חדשים ולאשר תקנים דרך החשב הכללי ודרך משרד האוצר ואז להדריך ולהכשיר ואז להוסיף עוד תקנים למשרדי ממשלה אחרים כדי שבעוד שנה וחצי יהיה טיפול בכמה גמלאים.

    לעמות זאת, אפשר לקחת יוזמה (ברוכה, אבל אני סובייקטיבי) מצד משרד ממשלתי כמשרד לענייני גמלאים, להכשיר אנשי פניות ציבור (תוך הקפדה על תנאים סוציאליים ולא עובדי כח אדם!), ללוות אותם על ידי אנשי המשרד ולהתחיל לקבל את הפניות הרבות. משם להפנות לגורמים הרלוונטיים וללוות את הפניות עד לקבלת התשובות עבור הפונים.

    זו אפקטיביות וזו גם יעילות. מילים שניתן לרתום את המשמעות שלהן לטובת החברה. ושהן משולבות יחד עם יוזמה ממשלתית, ניתן ליצור פעולות למען החברה. בדיוק כפי שהמשרד לענייני גמלאים יזם והקים את המרכז הארצי למיצוי זכויות הגמלאים 8840*.

    דרך אגב- עד כה הגיעו אלינו 19 אלף פניות מצד גמלאים, מתוכם 30% ניצולי שואה. כמובן שהתחלנו את הטיפול במקרים רבים מתוכם. מקווה שברגע שיהיו נתוני הצלחה ראשוניים אעביר זאת גם לאתר "עבודה שחורה".

    כהרגלי, אשמח לענות על שאלות נוספות.

    יוני יצחק

  21. איתי :

    יוני,

    שנינו חוזרים על עצמנו כמו תקליטים מקולקלים.

    הרבה מאוד מהבעיות החברתיות בארץ הן בעיות המערבות תחומי סמכות של משרדים שונים, שהתיאום ביניהם לוקה בחסר.

    זה לא אומר שהפיתרון לתושבי הנגב עובר דרך הקמת "המשרד לענייני הנגב" שיקים את "המוקד במיקור חוץ לתושבי הנגב", או שהפיתרון לאלימות נגד נשים עובר בהקמת "המשרד למלחמה באלימות נגד נשים" שיקים מוקד משלו.

    אם קיימת בעיית תיאום והממשלה מוכנה לתת כך וכך מיליונים לטיפול בבעיה, צריכה לשבת וועדת מנכלים ולפתור את בעיות התיאום, וכן לחלק את עוגת התקציב בין המשרדים.
    משרד האוצר לא צריך להילחם אלא להתיישר לפי החלטת הממשלה.

    כדי לבחון את דבריך בנושא תקן אחד שיעזור לכמה גמלאים בעוד שנה – אשמח לדעת בנתונים מספריים כמה שעות עבודה של עובד בינת-סמך שווה שעת עבודה של עובד מדינה (בעלות שכר).

    אני מחכה בהחלט למדדים מספריים על מס' התיקים שטופלו בהצלחה (כפי שאמרתי מס' הפונים הגדול מעיד על הצורך ועל יעילות מסע הפרסום, אך לא על יעילות הכלי לטיפול בבעיה)

  22. יוני יצחק :

    היי איתי,
    במקרה שנתת אני כן חושב שישנה חשיבות לכך שיש פונקציה שאחראית על ענייני הנגב כמו "המשרד לפיתוח הנגב והגליל". אולי זה לא מתבצע על הצד האופטימלי ונסיבות הקמתו הן פוליטיות (נכון, כמו המשרד לענייני גמלאים) ובכל זאת- כן צריכה להיות פונקציה ממשלתית שתשים דגש על 730,000 גמלאים וקשישים בישראל, שסובלים מחוסר מודעות לזכויותיהם או מעבר לכך- מאי קבלת זכויות אלו. ולא מדובר כאן רק בזכויות. מה עם פעילות תרבות? פנאי? קורסי העשרה למחשבים לגמלאים? ועוד ועוד…

    לגבי ההערה בנוגע להבדל בין תקן עובדי מדינה לצמד המילים הרב משמעי "מיקור חוץ" אסכים איתך שעדיף להוסיף תקנים ובמקביל לייעל את השקעת המשאבים לכיוון נכון, מוכוון חברה ולא מוכוון רווח כלכלי בלבד. ובכל זאת, אם ישנה בעיה חברתית, שכל יום שחולף מביאה לפגיעה בקרב קהל רב בציבור הישראלי, כדוגמת הגמלאים, ישנו צורך לתת מענה מיידי. מענה שכזה אפקטיבי הרבה יותר בדמות הקמת מרכז ארצי למיצוי זכויות, שחלקו מבוסס על מיקור חוץ. מדוע לא הכל אלא רק חלקו? כי ישנם עובדי מדינה שמלווים את התהליך: סמנכ"לים, ראשי תחומים ואפילו אחראי משמרות.

    אני מסכים איתך על עוד דבר- ניתן להמשיך ולדון בנושא כפי שאנחנו מנהלים כבר כמה שבועות באינספור פוסטים ותגובות. לעומת זאת, אני מקבל את הצעתך ואנסה להביא בהקדם נתונים ומדדים מספריים, כמו כן גם בעיות ברמת הכלל שהגענו אליהן בעקבות המוקד הארצי ושהבאנו לפתרונן.

    אשמח לעדכן בהמשך.

    שבת שלום,
    יוני יצחק

  23. יוני יצחק :

    למרות המשפט הידוע "כל המוסיף גורע" אבקש להוסיף עוד כמה מילים, בתקווה שלא "אגרע" אך יש עוד משהו מדבריך שלא התייחסתי אליו:

    מגיע לתת לממשלת ישראל ולעומד בראשה כיום מילה טובה על הגברת התיאום בין משרדי הממשלה בשנתיים האחרונות. אני שם לב לריבוי הפורומים, שגם לי הייתה הזכות להשתתף בהם, כולל פורומים בראשות ראש הממשלה אהוד אולמרט: ישנן פגישות רבות בין מנכ"לי משרדים במגוון רחב של נושאים כשברק שיתוף פעולה; הוקמו פורומים של הדרגים הבכירים, העוסקים בטיפול בפניות ציבור; פורום דוברי משרדי ממשלה ועוד.

    נכון, הדרך עוד ארוכה. ובכל זאת, ניתן לראות כי ישנם מאמצים אדירים לנסות לשנות. אין ספק שלא מעט קרדיט על המאמץ מגיע לציבור, וביניהם הכותבים באתר זה ובכלי תקשורת אחרים, שמעלים בעיות בחברה ועומדים על המשמר עד לפתרונן (עובדים סוציאליים, מורים, נכים, ניצולי שואה, ניצול מצד חברות כח אדם, איכות סביבה ועוד).

    עכשיו ניתן להיכנס לשבת…

    שבת שלום,
    יוני יצחק

  24. לינדנבאום מיכאל :

    לאיתי,דורון,נדב ושי כהן,
    דורון בתגובה 14 כותב גם:", אם ממילא המרכז אינו מתיימר לפתור את בעיית הקשישים אלא רק לספק מידע רלוונטי"
    הבעייה היא שהמרכז לא רק מתחמק מפתרון בעיות,אלא שגם אספקת מידע רלוונטי מאד מוטלת ב"ספק".אני מביא פה לידיעתכם ציטוט מלא ממכתב שכתבתי ליוני יצחק לפני דקות מספר.
    לינדנבאום מיכאל :
    15 בSeptember, 2008 בשעה 12:43
    ליוני יצחק,דובר המשרד לעניני גמלאים.
    פניתי לפני רבע שעה לטלפון שהמלצת *8840 .אחרי דקות ארוכות של המתנה ענתה הפקידה-שכלל לא יודעת שאתה דובר המשרד-שאפנה לקרן הפנסייה.אמרתי שמבטחים מולאמת על ידי האוצר וששניהם גם יחד מסרבים,מזה קרוב לשלוש שנים,לתת לי מידע על גובה הפנסייה הצפוייה לי-בכסף,לא באחוזים-בשנת 2011 .אז היא אמרה לי בוא תמלא טופס זכויות.אמרתי לה שנמאס לי למלאות טפסים,לשלוח פקסים,אימיילים ולטלפן.תני לי תשובה פשוטה על שאלה פשוטה! השיחה נגמרה בטריקת טלפון.
    יוני בן יצחק! תפסיק לסובב אותי בכחש,ולספר סיפורים.פעם נוספת משרד הגמלאים מוכיח שהוא משענת קנה רצוץ.אולי מבקר המדינה ימצא ענין בהתנהגות הנלוזה של משרד הגמלאים.

  25. לינדנבאום מיכאל :

    אדון יוני יצחק,
    מספר תעודת הזהות שלי הוא 041292061 ,ואם אתה באמת רוצה לעזור לי אין קל מזה.אתה ,או רפי איתן או בניזרי תגשו לממונה על שוק ההון ותדרשו הסברים כאן ועכשיו .סיפורים של “תצלך צבוא” כבר יצאו לי מכל מקום בגוף כי שלוש שנים של גרירת רגליים הספיקו לי.אני לא צריך את מומחי הפנסייה שלך שישירו לי סרנדות.אני צריך תשובה מוסמכת של משרד האוצר.רק אתם המתיימרים לייצג גימלאים והחברים בקואליציה יש לכם הכח לשבור את היוהרה של האחראים באוצר.ברור?

    יוני יצחק !! זוהי תזכורת שנייה על כך שאתה וחבריך בגימלאים לא מתכוונים באמת לעזור לי או לגמלאים “דפוקים” אחרים.להעביר נייר משולחן לשולחן לא אומר שאתה עושה משהו ,כל זמן שפוליטית אתם לא עושים את העבודה מול האוצר.

  26. לינדנבאום מיכאל :

    יוני יצחק דובר המשרד לעניני גמלאים נעשה פתאום ביישן ולא עונה לפניות הציבור.
    אדון יוני יצחק,
    מספר תעודת הזהות שלי הוא 041292061 ,ואם אתה באמת רוצה לעזור לי אין קל מזה.אתה ,או רפי איתן או בניזרי תגשו לממונה על שוק ההון ותדרשו הסברים כאן ועכשיו .סיפורים של “תצלך צבוא” כבר יצאו לי מכל מקום בגוף כי שלוש שנים של גרירת רגליים הספיקו לי.אני לא צריך את מומחי הפנסייה שלך שישירו לי סרנדות.אני צריך תשובה מוסמכת של משרד האוצר.רק אתם המתיימרים לייצג גימלאים והחברים בקואליציה יש לכם הכח לשבור את היוהרה של האחראים באוצר.ברור?

    יוני יצחק !! זוהי תזכורת ראשונה על כך שאתה וחבריך בגימלאים לא מתכוונים באמת לעזור לי או לגמלאים “דפוקים” אחרים.להעביר נייר משולחן לשולחן לא אומר שאתה עושה משהו ,כל זמן שפוליטית אתם לא עושים את העבודה מול האוצר.

  27. לינדנבאום מיכאל :

    עבר עוד שבוע ויוני יצחק שותק.
    יוני יצחק דובר המשרד לעניני גמלאים נעשה פתאום ביישן ולא עונה לפניות הציבור.
    אדון יוני יצחק,
    מספר תעודת הזהות שלי הוא 041292061 ,ואם אתה באמת רוצה לעזור לי אין קל מזה.אתה ,או רפי איתן או בניזרי תגשו לממונה על שוק ההון ותדרשו הסברים כאן ועכשיו .סיפורים של “תצלך צבוא” כבר יצאו לי מכל מקום בגוף כי שלוש שנים של גרירת רגליים הספיקו לי.אני לא צריך את מומחי הפנסייה שלך שישירו לי סרנדות.אני צריך תשובה מוסמכת של משרד האוצר.רק אתם המתיימרים לייצג גימלאים והחברים בקואליציה יש לכם הכח לשבור את היוהרה של האחראים באוצר.ברור?

    יוני יצחק !! זוהי תזכורת ראשונה על כך שאתה וחבריך בגימלאים לא מתכוונים באמת לעזור לי או לגמלאים “דפוקים” אחרים.להעביר נייר משולחן לשולחן לא אומר שאתה עושה משהו ,כל זמן שפוליטית אתם לא עושים את העבודה מול האוצר.

    השארת תגובה

  28. יוני יצחק :

    מיכאל שלום,
    אני פונה אליך לאחר שחזרתי משירות מילואים ארוך.

    אני לא מתכוון להתייחס להכפשת שמי באתר "עבודה שחורה" על ידך.

    אני כן מתכוון לסייע לך בפתרון בעייתך. כפי שכבר אמרתי בעבר, אנחנו מקבלים עשרות אלפי פניות מגמלאים ומבני משפחותיהם. על מנת לתת לך את המענה הראוי אני מבקש שתעביר למרכז הארצי לפניות גמלאים את הפרטים הרלוונטיים.

    תוכל ליצור קשר בדרכים הבאות:
    טלפון: 8840*
    כתובת למשלוח דואר: ת.ד 13034 ת”א
    פקס: 03-6442572
    אימייל: [email protected]
    אתר אינטרנט: http://www.gimlaim.gov.il

    במקרה ותרצה ליצור עמי קשר ישיר תוכל לפנות אלי במייל [email protected] ואשמח ללוות את התהליך.

    בתקווה שתקבל מענה ראוי לפנייתך,

    יוני יצחק
    דובר המשרד לענייני גמלאים

  29. לינדנבאום מיכאל :

    יוני יצחק,
    תפסיק עם התחמקויותיך.או שאתה פונה לממונה על שוק ההון ודורש הסברים ואז אאמין לך,או שאתה ממשיך להתל בי עם ה"כתובות לפניית גמלאים" שהם כסות להונאת הציבור.

  30. אלונה ספטון :

    כל המרכזים שפועלים למען הגימלאים מעוותים

    אני הייתי באחד מהם, אמרו לי לעשות בדיקות אצל הרופאים שלהם,מראש ציינו שזה לא עזרה משפטית הם לא באים לבית משפט, הם רק פותחים לך תיק,
    כל המסמכים הרפואיים הבאתי
    וביקשו ממני שכר של 1500 שח
    וטענו שמגיע לי רק 2,000שח אז הייתי נשארת עם 500שח
    אז בשביל מה אני צריכה אותם זה עוד דרך לגזול אותנו בקלות!!!
    בפרסומת השיקרית ברדיו ובטלוויזיה הם מציינים אנחנו נותנם לך 300,00שח אבל הם לא נותנים כלום,אני הולכת לבית משפט עם התיק שהם בונים לי ונלחמת בביטוח לאומי לבד,אז מה זה עוזר,הם לא משלמים רק ביטוח לאומי תבינו את זה רמאות!!!!!

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.