חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מפלגת העבודה – חייבת להיפטר מהגזענות

נושאים דעות, פוליטי ב 24.06.11 5:01

בכירי מפלגת העבודה נכשלים שוב ושוב בהתבטאויות גזעניות כלפי המזרחיים. האליטיסטיות מובנית בתוך המפלגה והיא זו שמונעת ממנה לשוב ולהיות רלוונטית

מאת: דניאל גיגי

כמעט ארבעים שנים עברו מאז ההתבטאות האומללה של גולדה מאיר "הם לא נחמדים", שהייתה חלק מרכזי במהפך הגדול שהוביל לנפילתה של מפלגת העבודה, ונראה שמנהיגי מפלגת העבודה לא למדו את הלקח של המהפך. מפלגת העבודה שוב מוכיחה לציבור שהיא לא רלוונטית ושאין קשר בין ההצהרות "המכובסות" והיפות שלה, לחלקים האפלים שעדיין קיימים במפלגה ומרימים את ראשם לעיתים קרובות. ההצהרות האומללות של מצנע כנגד עמיר פרץ מוכיחות לנו ששום דבר מהותי לא השתנה במפלגה, ושההנהגה שלה ממשיכה לסכל כל שינוי או רפורמה במפלגה המפוארת שהקימה את המדינה, ונמצאת היום במצב מתקדם של גסיסה. גם במידה ואכן עמיר פרץ מעורב בשחיתות אין מקום להתבטאויות הגזעניות של מצנע, ואם מצנע היה באמת מנהיג הוא היה מספיק הוגן כדי להיאבק בתופעה בדרכים לגיטימיות, ולא באמצעות השחרת ציבור בוחרים שלם. מצנע הוא לא היחיד שחטא בהתבטאות גזענית כלפי המזרחים, כשרק לפני מספר חודשים נחשפו אמירות דומות של הרצוג, שכינה את עמיר פרץ "מרוקאי אגרסיבי" בפני השגריר האמריקאי.

 

ההשפלה הזאת וההשחרה הזאת של כל הציבור המזרחי על ידי מפלגת העבודה, היא זאת שהובילה למהפך הפוליטי הגדול שהתחולל פה בסוף שנות ה-70, והיא גם זאת שהיום פוגעת במחנה השמאל כולו, ודוחפת את האזרחים לזרועותיו של הימין. מפלגת העבודה שאמורה הייתה להיות מפלגה חברתית של מעמד הפועלים מצטיירת כמפלגה אליטיסטית, הכי פחות חברתית, בגלל האמירות האלה של מנהיגיה, ולכן הציבור לא רואה בה אלטרנטיבה ולא יחזור לתמוך בה. זה לא משנה כמה המפלגה ומנהיגיה יתנצלו בפני הציבור המזרחי, כפי שעשה כבר אהוד ברק, כל עוד לא יהיה שינוי מהותי ביחס ובאמירות המיותרות, המפלגה לעולם לא תשתקם והעם לא יחזור לתמוך בה. הפליה היא הפשע החברתי הגדול ביותר, ולא יתכן שמי שמתיימרת להיות מפלגה חברתית תצמיח אמירות שאין להם מקום בחברה דמוקרטית.

 

המאבקים החברתיים המוצלחים שהיו בשנה האחרונה מוכיחים שבציבור המזרחי ובציבור בכלל, יש רעב למפלגה חברתית אמיתית שתעזור לחלשים, תאבק בפערים החברתיים ותייצר חזון מדיני אמיתי. הבעיה היא שכיום אין מפלגה כזאת, ולכן הציבור נאלץ לבחור במפלגות שאין להן חזון ואין להן מדיניות. מפלגת העבודה יכלה להיות המפלגה שסוחפת את העם, אבל המאבקים הפנימיים בתוך המפלגה והאליטיסטיות של מנהיגיה אינם מאפשרים לה להפוך לכזאת, והיא נשארת כפי שקרה לה אחד המתמודדים, הראל מרגלית, "מפלגת לווין", שאין לה שום השפעה בציבוריות הישראלית.

הבעיה של מפלגת העבודה היא שכל המתמודדים על ראשות המפלגה  מוכנים להקריב את המפלגה למען התועלת האישית שלהם, ואין אפילו אחד שמוכן לשים את טובת המפלגה לפני טובתו האישית. לפני המפקד הגדול מפלגת העבודה הייתה במצב של מוות קליני בגלל המכה שהנחית עליה ברק, והמפקד הגדול היה הדבר היחיד המעודד שנתן תקווה לקיומה של המפלגה. יתכן ואכן היו אי סדרים במפקד של פרץ, אבל זאת היתממות וצביעות להאשים רק אותו באי סדרים, בעוד על פי עדויות תופעת הארגזים, שהיא פסולה לכל דבר, נפוצה בכל המפלגות ואצל כל המתמודדים בפוליטיקה הישראלית. זה עצוב שמצנע היא מוכן להשחיר שוב את כל המפלגה, וחשוב מכך סקטור שלם רק כדי לשמור על עצמו בתמונת ההתמודדות.

מפלגת העבודה נמצאת במצב אנוש והיא לא יכולה להרשות אמירות אומללות כמו של מצנע והרצוג, שאמירותיהם פוגעות בראש ובראשונה במפלגה. האליטיסטיות הזאת והגזענות הזאת הם חלק מה- DNA של מפלגת העבודה, שהורס אותה כבר שלושים שנה, ואם אי פעם המפלגה רוצה לחזור להיות רלוונטית, מנהיגיה צריכים להתנער מאמירות כאלה ולמלא את הייעוד האמיתי של מפלגה חברתית שוויונית. אין לי הרבה צפיות ממפלגת העבודה שהוכיחה פעם אחר פעם שמנגנון ההרס העצמי שלה חזק יותר מכל צורך חברתי, אבל אולי מישהו במפלגה ישמע את הביקורת וסוף סוף יחליט להניף שוב את הדגל החברתי האמיתי, ויישם אותו בראש ובראשונה כלפי פנים.

 

למען גילוי נאות- עזבתי את מפלגת העבודה והיום אני שוב שוקל את דרכי הפוליטית.

 

 

 

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , ,

23 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    דניאל הניתוח מצוין אתה פשוט צודק, המצב של העבודה בקנטים ואני למען הגילוי הנאות עזבתי אותה ולא שוקל לחזור.
    כי היא לא מפלגה חברתית ואפילו אם עמיר פרץ או שלי יחימוביץ יצליחו בניגוד לתחזית שלי לנצח הסבירות הגבוה היא שהם לא יתפייסו אלא יריבו והמחנה שמוביל את המפלגה לאובדן לא יעזוב אותה אלא ישאר גם הוא וימשיך להרוס אותה מבפנים. לא נראה לי שאיש מהם יקדם מפץ פנימי בשמאל ואיחוד כוחות ס"ד, כי גם הם שבויים של המערכת. וכך במקום מפץ ס"ד שיכלול סביב גרעין של העבודה גם את החלק האדום של מרצ ויקרוץ לבוחרים של הליכוד וקדימה נשאר עם אותה עבודה ובעיקר עם אותה סיעה שרובה כבר מזמן היה צריך להיות מחוץ לפוליטיקה.

  2. רביב נאוה :

    הנה חזרנו למתכון הרגיל: בואו נדבר על ה"גזענות במפלגת העבודה", ניקח קצת "גולדה-הם-לא נמדים", נערבב עם אמירה של מצנע וכפית הרצוג. נוציא קצת מהקשר, נתפיח, נחמם על אש קטנה והנה קיבלנו את "עוגת ה-DNA של מפלגת העבודה". המתכון הזה הוא בלי אורי-אור, כי בפעם הקודמת זה יצא חמוץ.

    האמת, זה נמאס. לא משום שאין גזענות במפלגת העבודה (יש ועוד איך) אלא משום שבעידן שבו המערכת הפוליטית נהיית יותר ויותר סקטוריאלית, רק השבט האשכנזי-חילוני זוכה לתואר "גזען" בגלל החשש שלו מהשבטים האחרים. זה מעצבן גם בגלל דרך הדיון: תמיד העדפת הטפל על חשבון העיקר. תמיד חוזרים לאותן ספק התבטאויות ספק פליטות פה שאי-אפשר להסיק מהן שום דבר ובונים מסביבן תלי-תלים של תיאוריות. בואו נחזור לגולדה. היא אמרה על הפנתרים השחורים "הם אינם אנשים נחמדים". צדקה,אגב. על מה מדברים אחרי ארבעה עשורים – על המשפט הזה, או על כך שדרך הפעולה של הפנתרים הוכחה בראי השנים ככישלון קולוסאלי?
    הרצוג אמר (כנראה) ב-2006 (!) לשגריר האמריקאי בשיחה פרטית שפרץ נתפס בציבור כ"מרוקאי אגרסיבי". זה התיאור הנכון של האירועים. תראו מה עשו ממנו כדי להוכיח את תיאורית ה-DNA. ועכשיו יש את מצנע עם "פלנטה אחרת" והתסריט חוזר על עצמו, בחגיגה רזי-ברקאיסטית: במקום לדבר על מהות, בואו נדבר על "התבטאויות גזעניות".

    את מצנע והרצוג (וגם את פרץ) צריך לבקר על מעשיהם ולדון על עמדותיהם. האם הרצוג, כשר הרווחה, הנהיג מדיניות שסייעה לצמצום הפערים או הגדיל אותם? האם התכנית של מצנע (בהנחה שיש לו כזאת) עובדת לטובת המזרחיים או לרעתם. יש, נדמה לי, מספיק מה לבקר אותם גם בנושאים האלה.

  3. דודו רוטמן :

    ואני אופטימי חסר תקנה?

    כנראה שאני באמת נאיבי. אבל, צריך לזכור שמלבד ש"ס והמפד"ל, מפלגת העבודה היא היחידה שבחרה כיושב ראש, פעמיים, מי שאיננו יליד הארץ או דור שני ליוצאי אירופה. כך שחובת ההוכחה היא על מרצ, קדימה, הליכוד, וכו'. מלבד זאת, אני לא בטוח בכלל ששלי יחימוביץ ועמיר פרץ יריבו לאחר הבחירות. כרגע דווקא הם מאוד זהירים, גם אם ברורות התחושות ההדדיות הקשות שהן בעיקר ברובד האישי ולא האידאולוגי.

  4. נדב פרץ :

    רביב: בשולי הדברים שלך, אני ממש לא מסכים שהפנתרים נכשלו כישלון קולוסאלי. אני חושב שאי אפשר להבין את התפנית המהותית של מדינת הרווחה הישראלית בשנות ה-70, לכיוון אוניברסליסטי אמיתי, בלי להסתכל (בין השאר) על המחאה של הפנתרים.
    למשל, ועדת כץ לא הייתה קמה לולא הפנתרים, וועדת כץ התוותה את הדרך לרבים מהשינויים האלה.

  5. ק. טוכולסקי :

    רביב, השבט האשכנזי הלך לקדימה ומפלגת העובדה לא תצליח להתרומם אם היא לא תפטר מהתיוג הגזעני שלה. כי ככה העסק עובד, בעזרת תיוג גזעני גורמים למי שצריכים מפלגה סוציאליסטית חזקה להצביע למפלחגות גזעניות קפיטליסטיות ומשרתות הון כמו ש"ס או ישראל ביתנו.

    מפלגת העבודה צריכה טיהור, חד חלק וכואב, בשביל זה היא הייתה צריכה שת"פ בין הס"ד שבה שכולם נקיים מאותה הגזענות. זה לא קרה וכמו שאני מעריך פה בכל הדיונים זה יוביל לכך שמשרתי האליטה במפלגה ימשיכו לשלוט בה וימשיכו את אי היותה רלבנטית לכלום. רק שת"פ בין פרץ ויחימוביץ עשוי למנוע את הקטסטרופה הבאה.

  6. דודו רוטמן :

    מסכים טוכו לגבי השת''פ

    השאלה היא איך. אולי למשל "הסכם סיבוב שני" שבו שני המתחרים מסכימים מראש לתמוך אחד בשניה ולהפך במקרה של סיבוב שני? זה ישים בכלל?

  7. קובי :

    די להסית נגד האשכנזים

    נקודה

  8. עמית-ה :

    רביב
    בדוא"ל שלך מחכה לך עבודת מאסטר של דוד נתן בנושא המדיניות הכלכלית חברתית בתקופת הפנתרים.
    אני חושב שאחרי הדברים שכתבת מגיע לך לקרוא את זה בסופ"ש, ובכל מקרה הפנתרים הם הצלחה למרות שישראל היא מדינה חזירה קפיטליסטית.
    בנוגע לגזענות במפלגת העבודה, אני חושב שקבוצת האנשים במפלגה איננה גזענית אבל יש בתוכה גזענים ואני אשמח אם ילכו למקום אחר.
    החברה הישראלית כמו כל חברה אנושית סובלת מגזענות, התעלמות או ניסיון התקרבנות אשכנזי לא ישנו את זה.
    מה שאנחנו חייבים לעצמנו הוא הכרה בעובדה ומאבק מתמשך לתיקון שלה.
    ג.נ. הסבים והסבתות שלי הגיעו הנה לפני בערך מאה שנים ממזרח אירופה.

  9. רביב נאוה :

    עמית (ונדב)

    מבטיח לקרוא, אבל את הדיון לא ננהל פה.

    הדיון כאן הוא על מפלגת העבודה והאם היא תוכל לשוב ולהיות רלוונטית. אני חושב שלא רק שהתשובה חיובית, אלא שגם אין שום אופציה אחרת להתארגנות בשמאל.
    מה שמפלגת העבודה צריכה הוא בנייה מחדש לא "טיהור חד". אני לא מכיר טיהורים חדים בפוליטיקה. לא כאלה שנגמרו טוב, בכל-אופן.

    הדיון האם להקים גוף חדש שידבר אל תומכי מרצ-חד"ש-שמאלני העבודה או להמשיך לפעול עם מפלגת העבודה כגוף המרכזי – הוכרע. הגוף השמאלי לא קם, מפלגת העבודה כן.
    יותר מזה, מי שעקב אחרי ההתרחשויות יודע שאם היתה קמה מפלגת שמאל חדשה מצנע היה משתלט גם עליה, או מנסה לפחות. במקרה כזה, אני מניח שאותם אנשים היו פורשים גם מהמפלגה החדשה וממשיכים לקרוא לאיחוד השמאל.
    אני גם לא רואה תסריט שבו פרץ או יחימוביץ', במקרה של הפסד, חוברים לגוף כזה מבלי לאבד את שאריות האינטגריטי הפוליטי שלהם.
    מה לעשות, הפוליטיקה הישראלית היא לא תכנית כבקשתך.

  10. דקל-דוד עוזר :

    אמירתו של מצנע אינה מלמדת על גזענות, אלא על יהירות וזלזול שנובעות מניתוק מהמציאות.
    זה, לצד הטענה שמצנע יודע להבחין בין "מפלגת העבודה האמיתית" לבין "מי שאינם מפלגת העבודה" לא מגיעה כדי גזענות, אלא כדי טימטום. זה רע, אולי זו גזענות מסווית, לדעתי לא אלא לדעתי זו הפלייה תרבותית, אבל זה בהחלט הופך את מצנע ללא רלוונטי,

    הבעיות במפקד הם פוקדים מרכזיים שמקבלים כסף. זה קיים במגזר הערבי, הדרוזי, היהודי, בהסתדרות ובכל מקום, זו תופעה פסולה שקל מאוד לזהות ולטפל בה, אלא שהמפלגות לא מעוניינות לטפל בשל טעמים פסולים וכמו שאומר דני ובלי להתכוון מכשיר מרמה: "צריך לשים את טובת המפלגה לפני טובת המועמדים" שזה במילים אחרות: אל תבדקו את המרמה.

  11. איתי :

    רביב,

    אין שום הגיון ביצירת מפלגת שמאל שפונה לשלולית הקטנה של המתלבטים בין העבודה ובין מרצ (שביניהן אני זגזגתי מאז גיל 18).

    יש היגיון ב"מוצר" שילהיב במיוחד את אלה שהיום מצביעים לליכוד, ישראל ביתנו ושס, כי זו מפלגה שתיצור שובר שוויון פוליטי. זאת בניגוד למפלגה שלוקחת קולות מקדימה או ממרצ וחד"ש – משחק סכום אפס. אפשרות אחת היא להפוך את מפלגת העבודה (או מרצ) לכזו ואפשרות אחרת היא לבנות את ה"מוצר" מאפס.

    אתה מציין את העובדה שלמרות עשורים של אמירות על הצורך במפלגה אחרת לא קמה עדיין חלופה כזו*. אבל זה לא אומר שזה לא הדבר הנכון לעשותו ושיש רק אופציה אחת ואין בלתה. זה רק אומר שלא נוצרו התנאים הדרושים להקמתה (ע"ע מדינה פלסטינית).

    כאן באתר מרבים להתווכח לגבי המצע הכלכלי-חברתי של אופציה כזו – בציר שבין פרגמטיות סטייל עופר עיני לרדיקליות בסגנון חד"ש.

    אבל לצד הדיון הזה, אי אפשר לקבור מתחת לשטיח גם את השד העדתי, כפי שמבקשים חלק מהאנשים לעשות (בכמאה אחוז מהמקרים, אלה שמבקשים להסות את הדיון בנושא ורואים בו הפרעה למאבק הסוציאליסטי הם אשכנזים).

    מפלגת העבודה ומרצ שתיהן מבוססות היסטורית על אליטה אחוס"לית, כאשר הדרך של לא-אשכנזי להצטרף לחבורה עוברת דרך קריירה צבאית [פואד] או צבירת הון [בני גאון].

    אפשר להתווכח אם בתחילת דרכה האליטה הזו היתה באמת סוציאליסטית או לא לגמרי (דמוקרטיה בטוח לא היתה שם, עם הממשל הצבאי והעיתונות הפראבדאית), אבל זה לא העניין.

    בעשורים האחרונים גם זקני "תנועת העבודה" האחוסלים (פרס כדוגמה) וגם דור ההמשך שלה (ברק, הרצוג, פואד) נוקטים במדיניות חברתית דו-פרצופית (בדיוק כמו בנושא המדיני): מדברים
    "חברתית" ועושים בפועל מדיניות הפרטה שמשרתת את בעלי ההון וסקטורים ספציפיים שמביאים מתפקדים בארגזים.

    העם לא מטומטם, והוא קלט את זה היטב. צאצאי המזרחים שהצביעו פעם בתמימות למפאי הלכו לשס ולליכוד. הרוסים הלכו לליברמן וכן הלאה וכן הלאה.

    כל עוד מפלגת העבודה לא שירתה את האינטרס הכלכלי שלהם, הם העדיפו מפלגות שאינן שונות בהרבה בהקשר הכלכלי, אבל קולעות ישר ללב בהקשר הלאומי/לאומני והדתי.

    אפשר לדבר עד מחרתיים על כך שבעלי ההון נהנים מהשסעים העדתיים והדתיים, כי זה מחזק את כוחם, ויש בכך הרבה צדק. אבל זה לא טיעון שמספק כלים כדי לפתור את הבעיה. כי "בואו נקבור את השד העדתי ונאחד כוחות מול בעלי ההון והליכוד" (ציטוט לא מדויק מדברים של טוכולסקי, לקסי ואחרים) לא ממש משכנע את הלא-אחוסל כאשר הדובר הוא אחוסל.

    הציבור הלא-אחוסלי פשוט לא מאמין לפוליטיקאים האחוסלים שישרתו את האינטרס שלו.

    ילד השמנת הרצוג, הגנרל הקיבוצניק מצנע, העותרת הסדרתית זהבה גלאון ואפילו הפרופ' להיסטוריה גוטווין לא יצליחו לשכנע את מצביעי הליכוד-שס-ליברמן בכנות כוונותיהם, ולא משנה מה הם יכתבו במצע היפה בשאלות של הפרטה-הלאמה או גובה מס החברות.

    על פי הסקרים (על מגבלותיהם הידועות), גם שלי יחימוביץ' שמצליחה לגנוב קולות רבים מקדימה, אינה מסוגלת לפצח את האתגר באותה יעילות שעשה זאת עמיר פרץ ב-2007.

    אפשר לקרוא לזה הצבעה גזענית, אפשר לדבר על ההסתה (עוד מימי בגין) אבל אפשר גם להפנים שתנועת העבודה והמגזר האחוסלי (שברובו היום כלל אינו סוציאליסטי) הרוויח את חוסר האמון הזה בהתנהלות שלו במשך עשורים.

    חלופה שמצליחה לשבור שוויון היא חלופה שיש בה דומיננטיות דווקא לאלה שהם "האחרים", אלה שבתנועת העבודה האחוסלית תמיד היו "משוריינים" במשבצות ובלי יכולת לאיים על ההגמוניה. לא רק מזרחים אלא רוסים, אתיופים, וכמה שיותר דתיים ומסורתיים, אפילו חרדים כמו אמסלם – אנשים שקדימה ומרצ ממש לא אופציה בשבילם.

    אכן, אם מפלגת העבודה תהפוך לכזו, יהיה עוד גל הגירה אחוסלי החוצה ממפלגת העבודה (גל שלישי אחרי פרישת פרס-רמון ואחרי פרישת ברק-נוקד-וילנאי-שמחון-וילף). אבל – הגוש שמשמאל לליכוד יתחזק וזה בעיני מה שחשוב.

    הסיכוי להפוך את מפלגת העבודה למפלגה שבה הלא אחוסלים הם הדומיננטיים הוא אפסי, אבל אם מישהו יכול לעשות את זה, זהו עמיר פרץ.

    אם פרץ יפסיד, האדם שיכול להרוויח מכך הוא אריה דרעי.

    הסקר של מינה צמח מהיום נותן לו 9 מנדטים ברשימה דתית חילונית משותפת – וזהו בדיוק הוואקום ושובר השוויון.

    * פרט לעם אחד + העבודה בראשות פרץ, אלא שעם אחד לא הצליחה לשבור את תדמית "מפלגת הוועדים הגדולים" ובעבודה פרץ חוסל במהירות (גם באשמת עצמו) וכך יצא שמצביעי ליכוד/שס לשעבר נתנו שלא מבחירה עוצמה לאהוד ברק, נציג הקפיטליזם החזירי האחוסלי.

  12. רועי שינדלר :

    מפלגת העבודה חייבת להיפטר מהגזענים

    הנה מתברר כעת שכבר לפני שנתיים אמר מצנע את המשפט "תושבי ירוחם לא בשלים לדמוקטיה"

  13. עמית-ה :

    אני מסכים עם איתי ולא בגלל שזה כל כך ארוך.

  14. ק. טוכולסקי :

    אם פרץ ינצח ויקבל תמיכה מיחימוביץ לטיהור רשימת המפלגה הוא יכול להגיע רחוק, גם ליהפך. בכל מקרה העבודה בראשות אחד מהם יכולה להתאחד עם הפלג הסוציאליסטי של מרצ, לא נראה לי שאילן גילאון יזיק אצל בוחרי ליכוד או ש"ס. מה שישאר ממרצ יכול להתחבר לחדש.

  15. ק. טוכולסקי :

    או לקדימה, זהבה גלאון יכולה להשתלב יופי בקדימה גם ניתן הורוביץ יחד עם נינה אבסדחזה אורית זוארץ ושי חרמש הם יכולים להשתלב יופי במחנה הליבראלי-ס"ד בקדימה.

  16. דורון גרינשטיין :

    כל מי שחפץ בשינוי פני המפלגה, לא יכול לשקול תמיכה במצנע, ללא כל קשר לאמירה אומללה כזו או אחרת. עם פרישת וילנאי וברק, חשו רבים (ואני ביניהם) משב רוח מרענן ובתולי שסימל את גוויעתה של 'מפלגת הגנרלים' שכביכול נלחמת ראש בראש בליכוד המיליטנטי בעניין השלום והביטחון, תחת שימוש ציני באיצטלת 'מורשת רבין' תוך כדי זניחת התכנים הס"ד כליל. כך שמבחינתי מדובר בריאקציה שלילית – כשהעיקר אינו 'נדידת האליטות' נוסח גוטווין, יותר רמיסת עקרונות ס"ד לטובת עיסוק חסר תכלית בסוגיות מדיניות בטחוניות.

    השאלה היא, מהי האלטרנטיבה? בטח שלא הצבעה למפלגות שמאל רדיקאלי. התסריט הגרוע ביותר מבחינתי הוא שיחימוביץ' או פרץ יצליחו לקחת קולות מקדימה ומהליכוד, אבל את לחם חוקם, הם יפסידו למרצ, חד"ש ומימד. מי שמעוניין לחזק את השמאל, צריך בראש ובראשונה לפעול באופן תכליתי למען בחירתו של מועמד המפלגה הגדולה בשמאל לראשות הממשלה, לא להתגדר בלוגיקה תיאורטית בדבר הסכמים קואליציונים לעתיד לבוא.

    ולגבי אמירתו האומללה של מצנע, היא בהחלט משדרת לציבור את ההתנשאות הגזענית נוסח גולדה (גם אם ההתבטאות כשלעצמה אינה גזענית). אני רק מקווה שמניין הקולות שלו יהיה זעום, ןכך גם של הרצוג, כדי למחות את הנזק האלקטורלי שאמירות מן הסוג הזה עתידות לחולל, אם לא מאוחר מידיי.

  17. מתושלח :

    לדידי מפלגת העבודה היא סוס מת

    השיטה קרסה זה מכבר והתחרות בין המתמודדים אין בה כדי לשנות את השיטה הפגומה מיסודה.

  18. מלחמות היהודים :

    התגובות מלמדות שאין תקומה

    שימו לב שאתם עוסקים במלחמות היהודים, במקום להתמקד בפתרון הבעיות של החברה בישראל.

  19. חושם :

    אולי הבעיה היא שנאת חינם?

    (כל המוסיף גורע)

  20. ראובן :

    רביב צודק, ומה שחשוב לומר הוא גם

    שעמיר פרץ סובל משתי בעיות:

    – אין לי מושג מהיכן אתם שואבים את ההנחה שהוא יוכל להביא קולות למפלגה. הוא נתפס בציבור, בצדק, כליצן ואופורטוניסט פוליטי

    – לפרץ כבר ניתנה הזדמנות להוכיח את כנות כוונותיו ואת יכולתו לממש אותן. הוא נכשל בשני המישורים והוכיח רק שבינו לבין יישום האידיאולוגיה שבשמה הוא מתמודד אין כלום, ושלמען קידום האגו שלו הוא מוכן לוותר על כל מה שצריך.

    האג'נדה החברתית של עמיר פרץ היא פופוליסטית, שטחית, ולא אפקטיבית. החוקים שהוא מקדם ומציע הם אד-הוקיים ופופוליסטים

    גם כמזכ"ל ההסתדרות הוא לא פעל בדרכים הנכונות, עסק בעיקר בקידום הקריירה הפוליטית שלו, וזנח את העובדים שהיו זקוקים להסתדרות בצידי הדרך, כי הם הפריעו לו לקדם את האג'נדה האישית שלו

  21. ראובן :

    ראובן
    "הוא התפס כליצן" למה? כי משהוא דאג שהוא יראה ככה!!!!!

    לטעמיפרץ לא יותר פופוליסט מכל מעומד אחר.והדבר האחרון שאתה יכול בכנות שהוא שטחי.

    מה שכן מי שמחפש מפלגה סוציאליסטית אין כזו בארץ טוענים שחדש כזו לטעמי חד"ש מפלגה ערבית לאומנית.

  22. הני זובידה :

    עיניים להם ולא יראו.....

    http://wp.me/pJ07z-hwb
    זהו!

  23. עבודה שחורה » גזענות בארגזים :

    […] במפלגת העבודה, שוב עולה נושא "מפקד הארגזים". גשענות במפלגת העבודה קיימת לא מהיום. אבי דבוש סוקר את השתלשלות הענין ומנתח את הגזענות […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.