חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

זהבה גלאון: המשטרה מזלזלת בהוראת החוק

נושאים זכויות אדם, מכתבים ב 18.08.08 6:00

חה"כ זהבה גלאון, חברה בוועדת חוקה, קראה את מכתבו של יהונתן קלינגר לחה"כ מנחם בן-ששון, ומבטיחה לדאוג למנגנונים שיפקחו על מאגר המידע הביומטרי

יהונתן,

 

תודה שיידעת אותי בפניה לבן-ששון. הייתי בדיון המדובר בועדת חוקה שבו נחשפה התנהלות המשטרה. גם אני התרעתי על חוסר האחריות והזלזול בהוראת החוק שמגלה המשטרה בעניין, וכמוך גם אני חרדה מהכוונה להקים מאגר מידע ביומטרי לאור ניסיון העבר.

 

אין באפשרותו של יו"ר ועדת חוקה להורות על פתיחת חקירה, אבל בהיותי חברה בוועדה אדאג לכך שבמסגרת הדיונים העתידיים על התקנות הקשורות במאגר, לא נאשר דבר מבלי שהליקויים המדוברים יתוקנו ומבלי שנשתכנע שיוקמו המנגנונים המתאימים כדי לפקח על השימוש בו, במידה ואכן הוא יקום.

 

בברכה,

 

זהבה גלאון

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , ,

2 תגובות

  1. אהרן לוינשטיין :

    ח"כ גלאון מפגינה " ענין" בהתנהלותה הבלתי חוקית של המשטרה. היא טוענת כביכול כי ידיה כבולות והוועדה אינה יכולה לפעול כנגד המשטרה. זוהי אינה אמת. ביכולתה של ח"כ גלאון לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, לשר המשפטים עצמו, ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה ואפילו לזמן אישית את השר לבטחון פנים כדי שייתן הסברים על התנהלות זו.
    אני מצפה מח"כים שלא יזלזלו ביכול ההבנה של האזרחים. לצערי עלי לחזור במדויק על תגובתי מאמש:
    חוקים לפגיעה בפרטיות נהוגים במשטרים אפלים בלבד כדוגמת פקיסטן וסין הלאומנית. בכנסת ישראל הלוביסטים של בעלי ההון מזרזים את ההליך. בכך יחוזק עוד נדבך שיאפשר לבעלי ההון גישה למאגרי מידע הנוגע לכלל אזרחי מדינת ישראל. היענות רחבה של חברי הכנסת לתמיכה בהצעת החוק מעידה עד כמה עמוקה השחיתות השלטונית. זוהי שעת חשבון נפש לאזרחי ישראל. אל תשכחו להצביע בפריימריז ובבחירות הכלליות רק עבור ח”כים ומפלגות – השומרות על זכויות האזרח- ותמנעו ממתן פרס למושחתים

  2. מיכאל ספרד :

    אורחת נדירה ביקרה בארצנו לאחרונה, וכמעט שלא שמנו לב. הביקור התרחש במהלך משפטו של סגן אדם מלול, קצין בחטיבת כפיר הנאשם בבית הדין הצבאי ביפו בהכאת פלסטיני, אותו "תישאל" בפעילות מבצעית בכפר קדום. סניגוריו של מלול ביקשו ממפקדו להעיד להגנתו, והוא הסכים. ובזמן שהמפקד תמך בזכות היסוד להכות פלסטינים, יכלו חדי העין להבחין שלאולם בית הדין הסתננה מי שרשויות הצבא מזמן הכריזו עליה כפרסונה נון-גרטה – האמת.
    אל"מ איתי וירוב, מפקד חטיבת כפיר, קצין בכיר שתחת פיקודו משרתים מאות לוחמים שאת כל שירותם הם עושים בשטחים הכבושים מול אוכלוסייה אזרחית, חשף כבר בפתח עדותו את האני מאמין שלו. לזכותו ייאמר שהיה חד וברור ולא התחבא מאחורי ניסוחים פתלתלים: "אני חושב שהצורך באלימות בתשאול מסוג זה הוא בהחלט דבר סביר".
    הצורך באלימות סביר. קצה שרוול חולצתה של האמת על יחס חיילינו לאוכלוסיה אזרחית בשטחים הכבושים ביצבץ. כנראה שהיא התחבאה בין דרגותיו של אל"מ וירוב וחצתה בחסותם את חומות השתיקה של היחידה, את תלתליות גדר ההפרדה, את מרחב התפר ואת הקו הירוק עד שנחתה ביפו.
    בהמשך דיברה האמת מגרונו של וירוב בשטף חסר מעצורים, נעדר התיווך המשקר של דובר צה"ל ושל הפרקליטות הצבאית. תורת הלחימה של וירוב, של צה"ל, נחשפה קליפה אחר קליפה. החרבת חייהם של הכפריים הפלסטיניים יכולה לכלול לפי וירוב כניסה בדהרה של ג'יפים לכפר, זריקת רימוני הלם או פריצה לבתים – שנועדו "לערער את האיזון של השכונה, כפר או אתר מסויים" – זוכה להמשגה צה"לית: "פעולת שיבוש". כדי שלא יהיה ספק, וירוב מבהיר: "רובם המכריע (של אמצעי הלחץ) מופעל נגד אוכלוסייה שאינה מעורבת".
    עדותו של וירוב, מאצ'ואיסטית, חותרת למגע, כנדרש על פי רוח צה"ל. כל הוויתו כאילו אומרת "לא באולם בית הדין הממוזג ניתן לשפוט את שיקול הדעת המיוזע של חיילנו המסכנים את חייהם".
    וירוב הוא בן דמותו של ג'ק ניקולסון, הגנרל האמריקני הקשוח בסרט "החבר'ה הטובים", המשוכנע שלא התובע הג'ובניק טום קרוז ילמד אותו מתי מותר להפעיל אלימות ומתי לא. "כאפות לפלסטינים מותר או אסור?", שואלת התובעת המופתעת של סגן מלול, ווירוב שופך את כל המוגלה של האמת הכיבושית: "סטירה, לפעמים מכה בעורף או בחזה, לפעמים ברכייה או חניקה לצורך הרגעה היא סבירה". בדיוק מה שמדווחים ארגוני זכויות אדם זה שנים, בדיוק מה שזועקים אלפי אזרחים ואזרחיות פלסטינים פגועים בגוף ובנפש, בדיוק מה שמכחישים בביטול שרי ביטחון ורמטכ"לים ופצ"רים וקצינים בכירים, השרים כולם את הימנון "הצבא הכי מוסרי בעולם" כמנטרה הודית.
    אמת מכוערת, מסריחה ומטמאת, שוהה בלתי חוקית במדינת ישראל, נחשפת לתומה על-ידי הקצין הבכיר ביותר שנמצא בשטח ומחנך את לוחמיו. והאמת היא שחיילינו מאומנים ומתודרכים להתייחס לפלסטינים כתת-אדם שהתקשורת עימם נעשית באמצעות "כאפות" ו"בירכיות", כזן שיש לאלף באמצעות דהרת ג'יפים רועשת ש"תפר את האיזון" של חייהם. זוהי תורת ישראל החדשה. זוהי דמותו של אל"מ וירוב וזוהי דמותנו, כעם, כחברה, כמדינה.
    אלוף פיקוד המרכז, גדי שמני, רשם הערה פיקודית בתיקו של וירוב. חייל שמתחצף למפקדו חוטף שבת. קצין שמעשן בחופשה ג'וינט יודח מפיקוד. וירוב טען שמותר להכות פלסטיני עובר אורח כדי "לשבש" את חיי הכפר והוא זכה ל"הערה פיקודית". אולי הוא לא התכוון לזה, אבל תגובתו של שמני נתפסת על ידי חיילים צעירים כקריצת עין. וירוב הוא קלינט איסטווד ב"הארי המזוהם", שוטר קשוח ואלים המפר את הכללים, אבל בצדק.
    כל יום שחולף שבו וירוב מפקד על חיילים הבאים במגע עם אוכלוסיה אזרחית בשטחים הכבושים, הוא יום שבו הרמטכ"ל, האלוף והאוגדונר כאילו אומרים בעצמם את כל מה שוירוב אמר.
    אל"מ וירוב העניק לחייליו בני ה-18 את הסמכויות שבג"צ לקח מהשב"כ – לענות פלסטינים חפים מכל פשע כדי להשיג מידע. והשמיים לא נפלו. העם שהעניק לאנושות את "ואהבת לרעך כמוך" לא ביקש מחילה מבורא עולם. עם ישראל עוד מחכה לטום קרוז, ועד שהוא יבוא ויורה לשוטר המוצב בבית הדין לעצור את וירוב, תחול עלינו אימרתו של ניקולסון לקרוז: "You can't handle the truth".
    עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של ארגון זכויות האדם "יש דין".

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.