חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

צמיגים – סכנת מוות בהעדר רגולציה

נושאים דעות, תחבורה ב 21.06.11 4:12

לצמיגי הרכב תפקיד מכריע בבטיחות. מחסור ברגולציה ובפיקוח מעמיד בסכנה את הכל הנוסעים בכביש

מאת מנחם לוריא

מבוא:

לפני שנתחיל גשו לרכב החונה הראשון שתפגשו, העיפו מבט על ארבעת צמיגיו ונסו לאמוד את סך שטח המגע של הצמיג עם הכביש. זה מסתכם בכמה סמ"ר וקטן ביחס לשטח המכונית עצמה…

 

גודל, סוג ואיכות הצמיג שמורכב על הרכב נקבע על ידי יצרן הרכב לאחר חישובים הכוללים ,בין השאר, חוקי פיזיקה מתחום התנע, משקל, מהירות בטיחות ועוד ועוד. הם לא שם בגלל החלטה שרירותית ו/או כלכלית.

 

כל יצרן רכב מציין את סוג הצמיג, גודלו, לחצי הניפוח מיקומו על הרכב (יוסבר בהמשך) ואת המהירות הסופית המותרת כמו גם את המשקל הסופי המותר לכל צמיג. כאמור, כל אלה הם פרי של תיכנון וחישוב בעת תיכנון הרכב ואינם שרירות לב או תוצאה של שיקול כלכלי גריידא.

 

צמיג לא תקין ,החל מלחץ אוויר לא תקין ועד לשחיקה לא תקינה ודרך סוג שאינו תואם את הוראות היצרן  הופך את הרכב למרכבת האש של מלאך המוות.

רגולציה של הצמיגים:

התקן האירופאי (והישראלי בעקבותיו) מגביל את המהירות הסופית של הצמיג ,לפי נתוני יצרן ולפרק זמן של 10 דקות בלבד. זאת אומרת שאם הרכב שלכם יכול לנוע במהירות סופית של 180 קמ"ש יורכב עליו צמיג שנושא את האות S לפי התקן ומותר לנוע במהירות הזו לפרקי זמן שאינם עולים על עשר דקות. צמיגי האוטובוסים מוגבלים למהירות של 120 קמ"ש בתקן Regional. צמיגי משאיות שמשקן הכולל הוא 12000 ק"ג ויותר מוגבלים למהירות של 160 קמ"ש אם כי משאיות כבדות (40 טון ומעלה) מוגבלים הצמיגים למהירויות נמוכות יותר וכן ליעודים אחרים הגורמים להגבלת מהירות ומשקל.

 

בכלי רכב פרטיים ,על פי התקן האירופאי ומקבילו הישראלי, יש להחליף את הצמיגים אחת ל-4 שנים (לא משנה מצבם) או כל כמות ק"מ המצויינת על ידי יצרן הצמיג/הרכב לגבי צמיגים יעודיים (צמיגי שטח, צמיגי קרח/שלג וכו). לגבי כלי רכב שמשקלם הכולל הוא 12 טון ויותר התקן מורה על החלפת הצמיגים כל מאה אלף ק"מ ולא משנה מצבם.

 

הערת המחבר: באוטובנדים של גרמניה נעים כלי רכב סדרתיים במהירויות הקרובות למהירות הסופית על פי נתוני יצרן אולם הנתונים של הצמיגים הם לכבישי אספלט והאוטובנדים בנויים מבטון מיוחד (בישראל יש רק כביש אחד כזה שנמצא באזור מנזר השתקנים בלטרון ובקטע העליון של כביש 1 בואכה ירושלים כשבאחרון הוא מצופה אספלט). הבטון משנה את התנהגות הצמיגים לטובה.

הרגולציה או חוסר המעש של משרד התחבורה הישראלי:

אף על פי שהתקן האירופאי אומץ על ידי המחוקק הישראלי שוק הצמיגים בארץ פרוע וללא פיקוח. הרגולטור הישראלי לא מפקח על איכות ועמידה בתקן של הצמיגים המיובאים  לישראל. תו  התקן, איכות הצמיג והיעוד שלו אמנם מוטבעים על גבי הצמיג אולם אין אכיפה של התקן בקרב יבואני הצמיגים ובקרב הרגולטור הישראלי.

 

בטסט השנתי נבדק אך ורק גיל הצמיג ולא נבדק מספר הק"מ שעבר, לא נבדק היעוד של היצרן לצמיג מול השימוש בפועל ולא נבדק לחץ האוויר ולא נבדקת התאמת המהירות הסופית של הצמיג לכלי הרכב ולהוראות היצרן. האסון הזה גדול שבעתיים בצמיגים של משאיות שמשקלן מעל 12 טון שכן משאית כזו ,למשל, שעושה חלוקה עירונית ולא נוסעת על גבי צמיגים בתקן Regional היא סכנה לנהג, לבעל המשאית, למשתמשים בכביש ולהולכי הרגל, גם אם הצמיגים בני יומם ו"יעברו" טסט.

 

בעבר, לכל כלי הרכב היו צמיגים הניתנים לחידוש. מאז שנכנס לתוקפו התקן האירופאי אסור לחדש צמיגים של כלי רכב פרטיים. לגבי משאיות ואוטובוסים: ישנם צמיגים המאפשרים חירוץ מחדש. יכולת החירוץ מחדש מופיע בכיתוב על הצמיג וכן יש על הצמיג חצים בסימון בינ"ל מוכר המצביאים על עומק החריצים דהיום ועל אפשרות החירוץ בעתיד ,אם בכלל. הרגולטור הישראלי ,כולל משטרת ישראל, אינם אוכפים את איסור החירוץ ואינם בודקים ,לא בטסט השנתי ולא בבדיקות פתע, את סימון הצמיגים לגבי חירוצם. צמיג שקו החירוץ שלו הגיע לסימון הבין לאומי חייב להיות מוסר ואסור בשימוש באופן מידי. במשאיות הדבר חשוב מאוד שכן צמיגים יכולים לאבד את עומק החריץ שלהם כתוצאה ממשקל ויעוד לא נכון והופכים את כלי הרכב למרכבת מוות מסוכנת.

 

מן העבר השני של הצמיג ישנו כביש האספלט. בישראל תחזוקת הכבישים ירודה ביותר. ההשקעה הציבורית בתחזוקת כבישים שואפת לאפס. אין בישראל כבישים שמאפשרים מהירויות שבהן יכוללים לנוע ,בבטחה, כלי הרכב המודרניים, אין בישראל כבשי בטון ואין בישראל כבישים המיועדים למהירויות של 200 קמ"ש ויותר. תחזוקה לקויה של הכבישים ולרבות ריבוד מחדש במקום סלילה מחדש הופכים את השחיקה של הגלגלים לשחיקה מואצת שיצרן הרכב והצמיג לא יכלו לקחת בחשבון וכתוצאה מכך ומחוסר האכיפה בתחום רוב כבישי הארץ אינם ראויים לתנועת כלי רכב מודרניים ונתוני היצרן (צמיג ורכב) צרכים להחשב כרף עליון מעל לקו האדום ויש ,על כן, להחליף צמיגים לעיתים יותר תדירות מאשר ממליץ יצרן הרכב/הצמיג. ההשקעה של מדינת ישראל בכבישים מודרניים היא אפס נכון ל 2011 למעט כבישים פרטיים.

 

כביש 6:

כביש 6 נבנה ,בחלקו, על פי תקן קנדי והוא כולל בתערובת האספלט שלו רסיסי זכוכית משוייפת המגדילה את אחיזת הגלגלים בכביש. על כן, כביש 6 הוא היחידי בארץ שהמהירות המותרת בו היא 110 קמ"ש, ברם: בשל חוסר מודעות וחוסר הסבר ,והסבר פניו של הנהג,הטכנולוגיה של כביש 6 לא הובאה לידיעת הציבור וכל מי שעולה לכביש הזה ויש ברכבו צמיג שאיננו תואם במלואו את הוראות היצרן (רכב/צמיג) מסכן את נפשו. למיטב ידעתי אין כביש כלשהו בטכנולוגיה של כביש 6 בישראל 2011.

 

אף על פי שהיו ,פה ושם, קמפיינים ציבוריים המאיצים בנהגים לבדוק לחצי ניפוח בצמיגים המאמץ בטל בשישים. צמיג פסול גורם להשבתת הרכב ואין קנס בצידו ומאחר ומדינת ישראל מעדיפה לגבות מיסים ולתת תמורתם לא כלום, אנחנו נחשפים לקמפיינים בנושא המהירות ושימוש בטלפון סלולרי אף על פי שהשפעת מהירות ושיחה סלולרית בסך גורמי התאונה בשיראל זניחה. לעומת זאת מעולם לא נבדקה תרומתם של הצמיגים לתאונות הדרכים משום שאין בידי המדינה את כוח האדם המתאים ומשום שהלקויים שגורמים לצמיגים שלנו ,שנקנו מהכנסתינו הפנוייה ושמחירם עמוס במיסים למדינה,הלקויים הם בתשתית הכבישים שמדינה אמונה עליה ואשר אותה הזניחה כבר ממזמן.

צמיגי משאיות – ההפקרות חוגגת

בצי הכבד (משאיות מ 12 טון ויותר,ישנו תקן אחד שמכובד כראוי, לתקן הזה קוראים כיסו של בעל המשאית. אתן דוגמא: צמיג מסוג Regional למשאית חלוקה עירונית במשקל כולל של 12 טון עולה 950 ש"ח לפני מע"מ (המחיר הוא לצמיגים שבשימוש חברת אגד וביבוא של אגד עצמה). צמיג כזה נושא עומס של 2 טון לצמיג (לפי התקן) אולם בשוק מסתובבים צמיגים ,עלומי שם ולא עלומי שם,שעולים 600 ו 800 ש"ח (כולל מע"מ) ולשם אותם על משאית פירושו לשלוח נהג לשדה הקטל המטרה לקטול חיים. במשאיות יעודיות ,למשל מערבלי בטון, ההזנחה חמורה יותר והדבר היחידי שהמדינה מבצעת ,כרגולטור,זה בדיקת גיל הצמיג בטסט השנתי.

 

אסביר: משאית ,בניגוד לרכב פרטי, בנוייה משילדה אחודה עשוייה ברזל מחוסן. בעת תאונה המשאית איננה יכולה לספוג את המכה ולהתקמט (בניגוד לרכב פרטי) ובכך להגן על הנהג שלה עצמה ושל הרכב שנפגע. בניגוד לכלי רכב פרטיים צמיגי המשאיות אמורים (אלה שעומדים בהוראות היצרנים) לספוג חלק מהמכה שמיצרת המשאית בעת תאונה ולהעבירם לכביש. אם הם לא תקניים או שהם מתפוצצים וכל משקל הרכב (המשאית על מטענה) עובר לרכב הנפגע פוגע בגוף האדם והורג. במידה והצמיגים תקינים ובתוך מגבלות היצרן, בעת תאונה גם יעצרו את המשאית בזמן וגם יעבירו לכביש את כוחות התנע והפיזיקה וימזערו את הנזק לנהג עצמו ו/או לנהג ברכב הנפגע.

 

דוגמא להמחשה: כביש קצנלסון כפר-סבא 1991. רכב פרטי עמד ברמזור שהורה אדום. אחריו נעצר ונעמד רכב פרטי נוסף. מערבל בטון שהגיח מאחוריהם לא שם לב לרמזור האדום, בלם את המשאית ואיבד שליטה על יכול הניהוג שלה ,כתוצאה מצמיגים לא תקניים, פגע ברכב הפרטי הראשון שפגע ברכב הפרטי שעמד ,לפניו,בקו הצומת ממתין לאור ירוק. נהג המשאית נפצע קל. נהג הרכב האמצעי נפצע קשה ושרד. הרכב שעמד בקו העצירה נמעך בחלקו האחורי ,נזק קל בלבד, נהג הרכב נהרג במקום. משקלו הכולל של מערבל הבטון בעת התאונה היה 32 טון ומהירות נסיעתו כ 30 קמ"ש בלבד אבל העובדה שגלגלי הרכב הקדמיים כשלו הרכב לא נעצר, הנהג לא יכול היה לתמרן בעזרת ההגה ומשקל המשאית כפול המהירות שלה עבר לגופו של הנהג ברכב הראשון שקיפח את חייו.

 

סעו בזהירות, סעו לאט ותגיעו מהר ודאגו לצמיגים שלכם…

 

מקורות מידע:

אתר בתנ"ך של המכוניות: http://www.carbibles.com

אתר ויקיפדיה בעברית ובאנגלית.

אתר משרד התחבורה.

חברת אגד וחברת הבת יבואנית צמיגי קונטיננטל.

ספר הרכב הפרטי שבעלות בני ביתי.

אתר חברת רנו בגרסתו האנגלית.

אתר חברת מישלין.(יצרנית הצמיגים)

ניסיון אישי.

 

מנחם.

 

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

8 תגובות

  1. עמית-ה :

    תיקון אחד למאמר מפורט ומדוייק.
    בכל מדינות המערב משתמשים בבטון מזויין כתשתית והוא אחת מהשכבות של המיסעה.
    בכל מקום בו נסעת על כביש בטון להוציא כביש לטרון מדובר עבמקרה של "חיסכון" מסוכן.
    בטון חזק קשיח ועמיד מאספלט אך אינו יכול לנקז מים ומקדם החיכוך שלו קטן משל אספלט.
    מיסעה בארץ מתוקנת בנויה יסודות בטון עליהם פלטות בטון ועל הבטון שני סוגי אספלט.
    האספלט התחתון אטום ובעל עמידות גבוהה, האספלט העליון בעל עמידות נמוכה במעט
    (20-30% פחות שנים) יכולת ניקוז גדולה ומקדם חיכוך גבוה.
    האספלט הזה ידוע בשמו "אספלט שקט" הוא נמצא בשימוש בארצות מתוקנות מאז שנות ה-70.
    התחילו להשתמש בו בגלל יכולת הניקוז הגבוהה ואז גילו את כל יתר התכונות המופלאות שלו.
    הוא מפחית רעש ברמה של 3-5 דציבל (3 דציבל הם חצי מהרעש), הוא בעל טקסטורה מצויינת שמגדילה את אחיזת הרכב בהרבה.
    לגבי כביש 6 הכביש אכן בנוי ע"פ תקן קנדי בן כמעט 40 שנים שאיננו בתוקף בקנדה.
    הכביש מכוסה אספלט ירוד מסוג S שהאירופים לא משתמשים בו בכלל ואילו האמריקאים מכסים בו את ערוותם.
    (בהשוואה של הרוגים לכל מליון ק"מ ארה"ב היא אחת המדינות המסוכנות בעולם הרכב והיא נמצאת המקום הרבה פחות טוב משלנו).
    נחזור לכביש 6 הכי גרוע שיש, הכביש שהחל להסלל בשנות ה-90 לא עומד בהמלצות משרד התחבורה
    לתשתית סלחנית, מעקות הבטיחות שלו לא נמצאים בשימוש מע"צ כבל למעלה מ-15 שנים.
    רוחב שולי הכביש והטיפול בהם גם הוא ע"פ המלצות ישנות והדבר המתקדם היחיד בכביש הוא מערכת העיקוב אחרי הנהגים הפראיירים שנוסעים עליו.

  2. מנחם לוריא :

    עמית-ה

    תודה על התוספת.

    לגבי עוצמת רעש: נכון שמינוס 3 די.בי זה חצי מהרעש הקיים (DB הוא מדד יחסי לא אבסולוטי) אבל זה נכון רק מתמטית האוזן האנושית מבחינה בחצי מהרעש ,כלפי מטה או מעלה, רק באינטרולים של db6.

    בהגברה (וגם בהקלטה) 10 db כלפי מטה (מקו ה-0) או כלפי מעלה הם חצי מהרעש או פי שניים ממנו אבל הנתון הזה קשור לרוחב הפס שבו אתה יכל להכניס הרמוניות שיכסו את טווח התדרים הנשמע על ידי בני אדם ולא לרעש במובן של מה שנספג באוזניים. אם הייתה בקונצרט רוק הרעש החזק ביותר ששמעת היה ממינוס 10 די.בי ביחס לעוצמת הרעש המקורית… נחזור לכביש.

    המספרים שציינת הם מבחינת הנהג ומי שבתוך כלי הרכב, לאנשים בחוץ (בגלל שדי.בי זה יחס בטור הנדסי) מדובר בהנחתת רעש משמעותית מאוד.

    מנחם

  3. צמיגים – סכנת מוות בהעדר רגולציה (2) :

    […] בחלק הראשון התוודענו להעדר אכיפה ורגולציה בתחום הצמיגים בישראל – מה שעלול לגרום לתאונות קטלניות.  בחלק זה נלמד כיצד אנו יכולים להיות הרגולטורים של עצמנו ולדעת שהצמיגים שברשותנו בטיחותיים ועומדים בתקן […]

  4. איציק יאפ :

    הרסת אותי לגמרי מנחם.

    "מערבל בטון שהגיח מאחוריהם לא שם לב לרמזור האדום, בלם את המשאית ואיבד שליטה על יכול הניהוג שלה ,כתוצאה מצמיגים לא תקניים, פגע ברכב הפרטי הראשון שפגע ברכב הפרטי שעמד ,לפניו,בקו הצומת ממתין לאור ירוק. "

    כתוצאה מצמיגים לא תקניים?!?

    כתוצאה מנהג משאית רשלן!

    גם אני עברתי תאונה.
    זה היה בכביש צדדי חשוך ומפותל בגשם עם רכב ישן וצמיגים דקים יחסית ובלי ABS וEPS.

    ואין ספק שאם הכביש היה מואר, ויותר ישר, ואספלט בתקן אירופאי ורכב חדש ואמצעים אלקטרונים וכביש יבש או עם מערכת ניקוז וייבוש טובה, התאונה הייתה נמנעת ולא הייתי מחליק לנתיב הנגדי בעיקול שהפתיע אותי.

    מצד שני, אם הייתי מתחשב בזה ונוסע 10 קמ"ש פחות – התאונה הייתה נמנעת. וזה לא משנה באיזו מהירות נסעתי, זה בטח היה מהר מידי.

    מנחם, גם אם כל הכבישים בארץ היו דרכי עפר, וכל הצמיגים בארץ היו ישנים ולא בתקן – עדיין זו הייתה אחריות של הנהגים, לנסוע במהירות מקסימלית של 50 קמ"ש כדי למנוע תאונות.
    זה מעצבן, זה אחריות פרטית, זה לא יישים עם "הנהג הישראלי" – אבל ככה זה…

  5. עמית-ה :

    איציק
    נכון שהנהג אחראי.
    מצד שני כשבונים כביש מתכננים אותו לשימוש של נהג לא של מלאך.
    וכשמתקנים תקנות ותקנים לצמיגים יודעים שיש פיתוי גדול לקנות צמיגים באיכות נמוכה לכן מפעילים פיקוח.
    בסופו של דבר המסגרת הזאת שנקראת מדינה נועדה לשרת את תושביה/אזרחיה, לא לגלג עיניים ולומר אתם אשמים.
    אתם אשמים שאתם עניים, ואתם אשמים בתאונות, ואתם אשמים שאתם לא לומדים, ואתם אשמים שאתם מטומטמים.

  6. איציק יאפ :

    וגם לא ההיפך.

    אתם אשמים בתשתיות
    אתם אשמים במחירים
    אתם אשמים באיכות
    אתם אשמים בפוליטיקה
    אתם אשמים בעניים
    אתם אשמים בכלכלה
    זה לא ייגמר

  7. עמית-ה :

    לא אתם אנחנו
    אנחנו המדינה לא אתם המדינה
    ועלינו לתקן לא עליכם
    ובדיוק בגלל זה התכנסנו כאן בעבודה שחורה בכדי לתרום לשינוי.

  8. יו"ר ענף הצמיגיות :

    מנחם ידידי
    כל הכבוד על הכתבה המאלפת והנכונה .
    שמי יוסף נעים ואני משמש כיו"ר ענף הצמיגיות היום לשכת המסחר בעבר שנים רבות באיגוד המוסכים
    בבקשה צור עמי קשר יש לנו המון על מה לדבר ולהעזר אחד בשני לטובת ציבור בעלי כלי הרכב בישראל
    נייד 0505619050 אשמח לקבל טלפון ממך בהכדם
    יוסף נעים

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.