מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
"כיכר הקוטג'" – לא מחאה אמיתית
מחאה בפייסבוק אינה אקטיביזם אמיתי, כאשר לא מתלווה אליה גם פעילות ממשית
מאת: יהונתן קלינגר
הקוטג' הוא דלק בגלגלי המחאה
המחאה בפייסבוק נגד מחירי הקוטג' אולי לא מוצאת חן בעיני כמה אנשים אולם היא מבטאת זעם ציבורי אותנטי וצודק. צריך לאמץ אותה ולא להתנגד לה מאת: תמי זנדברג
שגעון הקוטג' שהטריף את מדינת ישראל בשבוע האחרון מראה בדיוק מה הבעיה במחאה הציבורית שקיימת אצלנו: לכל אחד יש דעה, כל אחד רוצה לעשות לייק, אבל כאשר האקטיביזם דורש יותר מזה, אף אחד לא יעשה כלום. הכל התחיל כאשר הוקמה קבוצה בפייסבוק אשר קוראת לחרם על גבינת הקוטג' על מנת להוריד את מחירו; לאירוע, אשר קיבל עשרות אלפי פניות ואף הביא לכתבות בתקשורת הבינלאומית יש בדיוק את ההשלכה הלא רצויה על אקטיביזם כורסא בישראל; מה קרה כאן בדיוק?
אדם הקים קבוצה בפייסבוק על נושא שקיים בסדר היום; הנושא קיבל את ההתייחסות הראויה בתקשורת והביא לדיונים ולכך שאנשים נוספים יצטרפו לקבוצה; ה'חרם' הצרכני, בין שהתקיים ובין שלא, דעך לעומת הספין התקשורתי ובסופו של דבר הכל נותר זהה. לבסוף, בעלי ההון הצהירו כי החרם לא ישפיע על המדיניות הקיימת.
להבדיל מעשרות מקרים קודמים,כמו 'פיצה שרגא' או נסיונות נואלים אחרים להניע את הציבור, הפעם כל שהציבור היה צריך לעשות על מנת להצטרף ל'מחאת הקוטג' הוא לעשות לייק (או במקרה הזה Attending) ולא לעשות דבר אקטיבי. אף אחד לא בדק האם מכירות הקוטג' עלו או ירדו, אף אחד לא טרח לבדוק אם מדובר בספין מתוחכם והציבור נהנה למחות. זה נראה כאילו להצטרף למחאה בפייסבוק זה ה'לצעוק על הפוליטיקאים בטלויזיה' החדש (ואולי כדאי שתקראו את הטור הנהדר של איתי אשר).
אם אתם רוצים לעשות משהו אל תצטרפו למחאה בפייסבוק, לכו אשכרה לעשות משהו: תשנו את העולם שאתם חיים בו . אל תסתפקו בלומר ש"צריך לעשות משהו" אלא תזמו, תתקשרו לחברי הכנסת שלכם, תראו מה באמת משפיע עליכם. הרי, הקוטג' הוא רק סימן; הוא סימן למתח הרווחים של רשתות השיווק שנמצאות בבעלות ריכוזית, הוא סימן להשתעבדות למותגים (כן, תנובה היא מותג) והוא סימן לכך שהחברה הישראלית נמצאת במצב רע מאוד כששמונים אלף אזרחים מוחים על מחיר הקוטג' ואף אחד לא דואג מדוע ראש הממשלה הוא בנימין נתניהו.
תגיות: מחאה, עליית-מחירים, פייסבוק, קוטג', תנובה
קישור קבוע
8 תגובות
Email This Post
20 ביוני, 2011 בשעה 8:39
טעות מרה בידך ×™×”×•× ×ª×Ÿ קליגר, המח××” סופר ×ž×•×“×¨× ×™×ª ×מיתית וכד××™ לקבל ×ותה בברכה ×•×œ× ×‘×ליטיז×
שלום רב,
אני לא משתמש בפייסבוק, לעומת זאת ילדי משתמשים המון,
הכלי הזה הפך להיות העץ, הככר , או הספסל בו הם נפגשים ומתכננים את חייהם,
לדוגמה בני הקטן בן 14 מסיים היום את השנה בנסיעה לים עם החבר'ה, כל סידורי ההסעה שלהם נעשו בפייסבוק.
מחאת הקוטג' היא משב רוח מרענן, רב שכבות הביניים עובדות מאד קשה ולא יכולות לצאת לרחובות כהצעתך.
להזכירך ,גרעין המחאה במצרים אורגן בפייסבוק.
בחלק מתנועות המחאה הישראליות יש גרעין של אנשים שמתפרנסים מכך, גרעין אחר הוא של צעירים שהוריהם תומכים בהם.
קשה במציאות הכלכלית הישראלית לצעירים המטופלים בילדים לצאת לרחובות.
שים לב לגרעין מחאת הקוטג' הוא מורכב מחרדים וחילוניים.
משב רוח מרענן במגדריות הישראלית.
בברכה, ארז
20 ביוני, 2011 בשעה 9:38
×רז, ומה המח××” הזו עושה?
מה האנשים עושים באמת? הם עושים לייק?
20 ביוני, 2011 בשעה 10:15
כן, בדיוק ×–×” ×”×¢× ×™×™×Ÿ, עשרות ×”××œ×¤×™× ×ž×‘×™××™×
לדיון עמוק של החזרת פיקוח על המחירים, דיון על משכנתאות, על דיור ציבורי להשכרה.
אותם מאות בודדות לא מצליחים להזיז לבד את סדר היום,
הם חלוץ לפני המחנה … לא יותר.
20 ביוני, 2011 בשעה 12:55
יהונתן, אני בגדול חושב כמוך, מצד שני אי אפשר להתעלם מהעובדה שהלייקטיביזם הזה יצר גלים, הוא גרם לפוליטיקאים לדבר, הוא גרם לדיונים.
נכון, רובם היו "רעש", ורובם היו ממונפים לאינטרסים כלכלים (אני לא תפלא אם מישהו שיש לו אינטרס לייבא מוצרי גבינה התחיל את הבלגאן הזה) אבל חלקם היו דיונים אמיתיים.
שלי יחימוביץ', שמלכתחילה אמרה שהמחאה הזו לא רצינית (במילים שלי) התראיינה בערוץ 2 ודיברה דווקא על הדברים החשובים. היא חזרה והסבירה שזה פחות חשוב כמה עולה מוצר מסויים, והרבה יותר חשוב שאנשים ירוויחו מספיק ויחיו טוב מהמשכורת שלהם ומזכויות סוציאליות.
http://shelly.org.il/node/5219
עמיר פרץ וג'קי אדרי כל אחד בנפרד (או שניהם ביחד) יצאו בקמפיין של החרמת מוצרים שיטתית. לא יודע כמה זה יעזור, אבל זה בהחלט עוד צעד בכיוון.
כך שסך הכל, לייקטיביזם לא ממש מוציא אנשים לרחובות, אולי סתם גורם להרבה מהם להרגיש מגניב עם עצמם, אבל מצד שני זה בהחלט עושה גלים.
וגלים צריכים להצטבר כדי לגרום לסערה.
20 ביוני, 2011 בשעה 13:38
אני מוביל שם והיא סופר אמיתית
http://www.themarker.com/consumer/1.658102
21 ביוני, 2011 בשעה 6:20
×תה טועה ומטעה
מרוב רצון להגיב מהר, פספסת את העובדה שהיצרנים נלחצו עד לעמקי חפתיהם, ועדת הכלכלה מובילה דיונים, ראש הממשלה התיר למשרד התמ"ת לפתוח את שוק החלב לייבוא, שופרסל הכריזה על מבצע ללא הגבלת זמן שבו שני קוטג' יעלו 10 שקלים (כלומר 5 שקלים לאחד).
למרות שכל הדברים הללו עדיין אינם מהווים את השגת המטרה, הרי שכנראה היו מספיק צרכנים שעשו את המתבקש מהם בצורה אקטיבית – קרי, לא קנו קוטג' וזאת עוד לפני הראשון ביולי.
זה לא שאני לא מסכים איתך ברמה העקרונית שחסרה פעילות מאחורי או במקביל לפייסבוק, אבל במקרה הזה, זה בהחלט עובד ומשיג השגים, לא פחות ואולי אף יותר ממקרים בהם יש פעילות אקטיבית, כמו שביתת הרופאים למשל.
21 ביוני, 2011 בשעה 15:09
על פי כל מה שקראתי העליה במחיר נובעת מפער תיווך שגדל ללא פרופורציה.
איך יבוא יכול לעזור? נייבא רשתות שיווק ומעבדי חלב?
בנתיים מציעים לייבא חלב מה זה יעזור, הרי מחיר החלב שתנובה/טרה/שטראוס משלמים איננו הבעיה.
1 ביולי, 2011 בשעה 13:21
[…] זאת היתה פעולת מחאה שגרמה לנו להרגיש טוב עם עצמנו. אז לא קנינו קוטג' כמה ימים. הרגשנו חלק מקבוצה גדולה של אנשים שלא קונים קוטג', שמענו על עצמנו בחדשות, השתתפנו בדיונים ברחבי הרשת, בסופרמרקטים, ואולי גם ליד שולחן האוכל בבית. וזה יופי לשלב הראשון, ונותן תחושה של הצלחה והשראה למאבקים אחרים. אבל זאת רק ההתחלה. שינוי חברתי לא מתחיל ונגמר בקבוצה בפייסבוק, ובטח שלא מתחיל ונגמר בקוטג'. […]