חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עמיר פרץ מכריז על חרם צרכנים וקורא לכם להצטרף

נושאים כלכלה ותקציב, מידע על פעילויות, פוליטי ב 16.06.11 16:55

בעקבות עליות המחירים החדות התחיל עמיר פרץ במיזם ראשון מסוגו ובמסגרתו יוחרם מידי שבוע מוצר בסיסי אחר

מאת: רועי שינדלר, ראש מטה הצעירים של חה"כ עמיר פרץ

המחאה שמתחיל עמיר פרץ בימים אלו אינה באה רק בעקבות העלאת מחירי הקוטג', במחאה מגיעה בעקבות משבר עמוק הרבה יותר, רובנו מרגישים אותה במחירי הדיור ומחירי הדלק, אחרים חשים אותה במוצרי היסוד שנמצאים ללא פיקוח, ורבים חשים אותה בשיטת מיסוי לקויה, המאבק הזה נועד להלחם בשיטה, במטרה לייצר שוויון ולצמצם את הפערים ההולכים וגדלים והופכים לבלתי נסבלים בחברה הישראלית, המסר הוא שאזרחי ישראל מפסיקים להסתגל לכל הגזרות ומתחילים לשנות מציאות.

רבים ישאלו את עצמם מה מבדיל את המאבק הזה ממאבקים רבים שהחלו בחודשים האחרונים והסתיימו במהירות שבה החלו, המבדיל הוא שאת המאבק הזה מוביל חבר כנסת וזה כשלעצמו אינו עניין מבוטל, מדובר בחבר כנסת בעל ניסיון רב במאבקים עוד מימיו כיו"ר הסתדרות, הנחישות של עמיר פרץ, יחד עם פעיליו הרבים והאמונה האמיתית במטרה יכולים בהחלט להוביל להישגים משמעותיים.

חרם צרכנים אפקטיבי יכול להיות כלי אמיתי למאבק בהתייקרויות במשק שהם , לצד השחיקה בשכר , הגורמים המרכזיים לפערים הגדולים ולחוסר הביטחון הכלכלי שהם נחלתם של משפחות רבות בישראל. מחאה ארוכת טווח אשר במסגרתה יוחרם בכל שבוע מוצר בסיסי אחר שהתייקר בשנים האחרונות, יכול ליצור את האפקט הנדרש ולהעביר מסר ברור מחלקים  גדולים של הציבור שהגיעו מים עד נפש והגיע הזמן לשינוי אמיתי, למען האמת כבר ראינו איך נתניהו מגיב לנושאים הללו, כמי שמונע מיצר הישרדות אין ספק שהוא ינסה להפחית מעט מרוע הגזרה בשורה של הטבות דמה, מאבק הצרכנים לא יסתיים עד לשינוי אמיתי ומהותי בדמות החזרת הפיקוח על מוצרים יסוד שאליה תתלווה סבסוד מוצרים.

כל שעלינו לעשות הוא להיכנס לעמוד המאבק בפייסבוק (שמונה כבר 70 חברים שהצטרפו בתוך 5 שעות) בקישור  ועוקבים אחר המוצר הבא שאותו מחרימים ( השבוע המוצר הוא הקוטג'), מישור נוסף הוא כמובן להפיץ ככל הניתן את דבר החרם על מנת שתהיה לו אפקטיביות מקסימלית, ברור כי לא קל לעמוד בחרם צרכנים כזה, וברור כי לא קל להשיג באמצעותו תוצאות, אבל אם מישהו יכול להצליח להנהיג מאבק כזה, זה רק עמיר פרץ.

רועי שינדלר, ראש מטה הצעירים של ח"כ עמיר פרץ.

 

 

 

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , ,

17 תגובות

  1. אנדי :

    היום שמעתי את עמיר פרץ ברדיו.

    המצב נוראי.משכירי הדירות קיבלו תיאבון פרוע,ומחיריהם מופרזים.כל דירה עלובה ורעועה עולה במחירה לפחות כמו ארמון ולקנות דירה-זה בלתי אפשרי.אנשים הולכים לגור בשטחים כדי לבנות וילות בזול ומספרים תוך כדי כך על אהבת ארץ ישראל.זוהי פצצת זמן חברתית.ישנם חברי כנסת מדושנים החיים בקיסריה ומנותקים בכלל מן השטח.אוי למי שיש לו מצב שעליו לחפש מגורים.ואלה שכבר הצליחו לקחת משכנתא-זוהי צמיתות ועבדות למשכנתא מפלצתית.יש לחוקק חוק שהמדינה תפקח על מחירי הדירות.ואם לא יהיה כך-המצב יהפוך לתבערה חברתית.הסבל רב.הפחד מן המחר גדול,אנשים הופכים לקמצנים בעל כרחם-וממש יש פה מצב של תחילת אסון חברתי בהתהוותו.מי שיש לו חמדנות חזירית -אלה בעלי הבתים והדירות,שממש יוצרים אווירה מסוייטת בקרב שוכרי הדירות.

  2. איתמר טרובק :

    יוזמה ברוכה, בקרוב נצטרך לקחת משנכנתא לקטוג'

    תרתי משמע!!!

  3. אנדי :

    הגיע הזמן לערוך חשבון נפש.
    לי יש כבר החלטה.לאור המצב הנוכחי אי אפשר יותר עם ממשלת הליכוד .ולכן אבחר בעמיר פרץ.
    לפחות הוא אומר את האמת על המתחולל כאן בשטח.ויש לתת לו סיכוי להגשים את דבריו.

  4. יאיר :

    שאלה לחהכ פרץ

    מה תהיה עמדתך כאשר החרם יתחיל להשפיע, והיצרנים (למשל תנובה) יתחילו להתייעל, כלומר לפטר עובדים?

  5. דקל-דוד עוזר :

    יוזמה מעניינת.
    יש פה ספקות, אבל היא מעניינת.
    השאלה העיקרית היא האם תהיה הצלחה הסברתית – האם האשמה תוטל על נתניהו ושטייניץ שמנסים לנצל את המשבר כדי להרוס את ההגנה על החקלאים או שהיא תוטל על החקלאים.

    לפחות יש פה ניסיון לגבש דעת קהל וזה דבר בריא

    סתם להוביל חרם לשם חרם לא יוביל לשום דבר

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    יש הפרטה-יש צרות

    ליאיר,
    הבעייה היא ש"תנובה" הופרטה בחלקה ,ו"זכייני" ההפרטה רוצים לגזור קופונים על חשבוננו.

    הכעייה לא חוסר יעילות אלא ההפרטה.

  7. ריקרדו :

    לא נשמע פופוליסטי?

    מי שנמצא בכנסת יכול להשפיע ולא זקוק ל"חרם צרכנים" כדי לשכנע את חברי הכנסת, הוא יכל להגיש שאילתות, חוקים, ועדת חקירה ועוד כל מיני כלים העומדים בפני חברי הכנסת, קריאה זו פופוליסטים המציירת את חבר הכנסת כדואג לציבור אך שוכח שהוא יושב בכנסת כדי למלא דאגה זו

  8. איתי :

    השימוש במילה הפרטה ביחס לתנובה הוא טעות, כי תנובה לא היתה חברה ממשלתית.

    אולי מקור הטעות הוא בחפיפה ההיסטורית בין "המדינה", "חברת העובדים" (והצלע השלישית – המפלגה כלומר מפאי).

    אגודות שיתופיות מכרו חלק מהבעלות על תנובה לבעלי הון. זו לא הפרטה, כי הקואופרטיבים הם חלק מן המגזר הפרטי ובהגדרה הם אמורים לייצר רווחים, בדיוק כמו שחברה בע"מ אמורה לייצר רווחים, ובשונה מהתאגדות שהיא עמותה.

    הצד השני של המטבע הוא שהעברת חברה ממשלתית לידי קואופרטיב, צעד שהוא סוציאליסטי לחלוטין, היא פעולה של הפרטה (סוף סוף הפרטה טובה).

    הסיכוי שביבי יעשה הפרטות מעין אלה שווה בערך לסיכוי שהוא ייתן את הכותל המערבי בהסכם לח'אלד משעל.

  9. מיכאל לינדנבאום :

    כשאגודה שיתופית מוכרת נכסיה לבעל הון באופן מלא או חלקי,היא מבצעת הפרטה לכעל הון ןחדלה באחת להיות אגודה שיתופית.
    נוסף לרצון להרוויח יש גם מטרות חברתיות,כך שקשה לדבר על מיגזר פרטי.
    אם לוקחים בחשבון את האתוס החברתי,האם קואופרטיב המונדרגון בספרד הוא חלק מהמגזר הפרטי,או מהמגזר הציבורי?

  10. איתי :

    אל תלך רחוק לספרד. תחשוב על המקרה ההפוך.

    כשבוז'י הרצוג לקח שירות שניתן ע"י עובדי מדינה / רשות מקומית והעביר אותו למיקור חוץ בידי עמותה, שנינו מסכימים שזו היתה הפרטה. הלא כן?

    כלומר הגישה הסוציאל-דמוקרטית קובעת את קו הגבול בין ממשלתי ולא ממשלתי. לא אכפת לנו אם הגוף הלא ממשלתי הוא למטרות רווח או לא.

    שים לב כי לחלק גדול מאוד מהעמותות שמבצעות שירותים שאמורים לפי דעת שנינו להיות מבוצעים ע"י הממשלה, וזוכות בשל כך לתקציבים גדולים מהממשלה, יש בפירוש מטרות חברתיות נעלות ביותר. חלק מהן לא הוקמו מראש במטרה להיות גופי מיקור חוץ.

    בין עמותות אלה אפשר למנות את אלו"ט (אוטיסטים), ניצן (לקויי למידה), אור ירוק (תאונות דרכים), איל"ן (נכים), החברה להגנת הטבע, עמותות השירות הלאומי והאזרחי ועוד.

    המסקנה: העובדה שיש לארגון מטרות חברתיות לצד השאיפה לרווחים או לפחות להיעדר גירעון
    אינה הופכת את הארגון ל"מגזר ציבורי". השכירים התאילנדים המועסקים בקיבוץ השיתופי אינם עובדי מגזר ציבורי והמדריכים חדורי האידיאולוגיה של החברה להגנת הטבע (ג"נ הייתי כמה שנים אחד כזה) אינם עובדי מגזר ציבורי.

    נ"ב:

    האגודות שמכרו (ברוב טפשותן) את חלקן בתנובה או חלק מחלקן בתנובה לא התפרקו. הן ממשיכות להתקיים. אם קיבוץ מכר את מניותיו בתנובה לבעלי הון והמשיך להיות קיבוץ, זה לא שונה מהותית מכך שהוא ימכור את הקומביין הישן לתאגיד חקלאי באפריקה ויקנה קומביין חדיש במקומו.

    גם כשעושים שיוך נכסים לחברים (בניגוד למכירת נכסים כמו מכירת הקומביין) זה לא בהכרח אומר שיוך של 100% מהם וסגירת הבסטה.

    ההתפרקות ביישובים מסוימים מ"המגזר הכפרי" היא התפרקות ערכית-חברתית של הסולידריות והשיתוף, אך נדמה לי שברוב המקרים זה ללא פירוק היישות המשפטית (כי זה משתלם כלכלית).

  11. נדב פרץ :

    איתי, אם אנחנו מעדיפים לראות את הדברים בשחור ולבן, כן הפרטה מול לא הפרטה, אין ספק שהפרטה לעמותות נופלת בקטגוריה של הפרטה.
    אבל כמעט בכל המאפיינים (איכות השירות, דאגה לעובדים, ועוד), הפרטה לעמותות היא גרועה, אבל פחות מהפרטה לגופים פרטיים.

  12. איתי :

    אין שום קשר בין השאלה אם זו הפרטה או לא הפרטה ובין השאלה אם זה טוב, קצת גרוע או מאוד גרוע.

    דוגמה תיאורטית – אם ממשלת ישראל היתה מחליטה להעביר את גרעין השליטה בבנק לאומי לידי כוח לעובדים, זו היתה הפרטה לכל דבר ועניין, אעפ"י שתנאי ההעסקה של המאבטח והמנקה היו רק משתפרים ואני מאמין שהם גם היו לוקחים פחות עמלות ופחות ריבית אוברדפט.

    נ"ב – לאור כמות הדיווחים פה על מה שקורה בעמותות בתחום הרווחה אני לא בטוח שאני מסכים איתך, גם בעניין שירות וגם בעניין זכויות עובדים. אפשר לראות מחקרים בנושא? אינטואיטיבית נראה לי שמצבם של עובדי בזק, אל-על או בז"ן (אלו המועסקים בצורה ישירה) טוב בהרבה משל מדריכי חסות הנוער. הסיבה היא שעולם העמותות מתאפיין בחוסר יציבות כרוני בגלל התלות בתרומות ובזרימה לא סדירה של תקציבי ממשלה.

  13. נדב פרץ :

    יש מספר מקורות. זה, למרות שהוא קצת ישן, סוקר את הסיפור בצורה הכי מקיפה:
    שמיד, ה', 1998. "שירותי אנוש למטרות רווח ושלא למטרות רווח: ניתוח משווה", ביטחון סוציאלי 51: 32- 55
    (אין לינקים ישירים למאמרים ישנים, אבל אפשר למצוא את הגליון כולו כאן)

  14. מיכאל לינדנבאום :

    הפרטה תמיד שוברת עבודה מאורגנת והעסקה ישירה.על כן נדמה לי שנדב התכוון שעדיף הפרטה לעמותות ולא גופים פרטיים.(סימוכין של נדב).

    ככלל,גופים פרטיים מעסיקים עובדי קבלן,והמצב בבז"ן ואל-על חריג יחסית ל"נורמה".

    אני כמתנגד מושבע להפרטת מרכזי רווח וכוח ממשלתיים,דוחה בשתי ידיים נושא ההפרטה הטרמינלית(תרתי משמע) של בנק לאומי.

    מעניין מה דעתכם ,נדב ואיתי בנושא הפרטת בל"ל.

  15. ק. טוכולסקי :

    מיכאל עמותות בהרבה מקרים גרועות לא פחות ולפעמים אפילו יותר מגופים שאתה מכנה פרטיים.
    בל"ל כבר הופרט אפשר להלאימו או כל בנק אחר, אבל מה שנשאר למדינה בבל"ל זאת לא שליטה.

  16. ק. טוכולסקי :

    אם היו חוק יסוד זכויות עובדים ורגולציה מתאימה ומפלגה סוציאליסטית/ס"ד חזקה עם חלק בשלטון לאורך זמן או שליטה באיגודים אולי היה אפשר להפריט למרות שאני לא רואה את ההגיון בכך. אבל היות שאין ולו דבר מכל אלו אז אין גם ככה מה לדבר על הפרטות.

  17. אלי סתוי ציר העבודה :

    חבריה ,תאמינו לי שקוטג הוא רק הטריגר ,שיוביל כולנו מקוים ומאמינים למהפכה החברתית, כלכלית ,דמוקרטית ,החשובה והחיונית ביותר עבור הציבור בישראל מאז הקמת המדינה.http://www.themarker.com/markets/1.656978

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.