חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עוז לתמורה או עוז לתמורע? – מבט שני בערוץ הראשון

נושאים חינוך ותרבות, עלו ברשת ב 16.06.11 1:03

בדיוק בשביל דברים כאלה צריך שידור ציבורי. כתבתם של איתי לנדסברג ואורית רונאל מציגה דעות שונות בנושא "עוז לתמורה", בכיכובם של חברת "עבודה שחורה" שושי פולטין והמורים נאיף חמוד ורוני פיזם, שדעותיהם בנושא פורסמו כאן

 

הערת המערכת

מלבד הדיון המרתק ברפורמה, כתבה זו מדגימה את היכולת של אתר "עבודה שחורה" להוות מקור מידע לעיתונאים, הן בעריכת תחקיר והן באיתור מרואיינים. בעוד שמספר הקוראים כאן הוא קטן יחסית לכלי תקשורת גדולים (כ-1000-1500 ביום), העובדה שיש ביניהם מספר גדל והולך של עיתונאים מאפשרת למידע לפרוץ מכאן לכלי תקשורת עם תפוצה רחבה. כדאי לזכור זאת אם אתם מתכננים מאבק חברתי ומחפשים חשיפה.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , ,

25 תגובות

  1. שושי פולטין :

    הדיון בנושא עוז לתמורה היה חשוב

    (רק אל תנסו ללמוד ביולוגיה מהשיעור. הביאו משפטים שונים שלא ברצף וחיברו ביניהם, בעוד שבפועל היה דיון בנושא המשמעות הביואתית של השימוש בידע הגנטי – לקחו משפטים שלי מבלי להביא את הרעיונות והדעות שהעלו התלמידים וזה לדעתי נשמע ללא קשר ולא ברור)

  2. ד"ר יואל ליברמן :

    רפורמה?

    ערוץ 1- דיון
    צר לי מאוד אך הופתעתי כיצד שני אנשים שאני רוכש כלפיהם כבוד רב דנים בכובד ראש ברפורמה ועוסקים בתמורות במערכת החינוך כאשר הם שוכחים כי ארגון המורים הינו בראש וראשונה ארגון פרופסיונלי שתפקידו לדאוג לציבור העובדים, רק לעובדים, הערבוב המטעה בין מצב המערכת לבין זכויות המורים וכמובן חובותיהם מטיל צל ענק על הדיון, ארגון המורים מטפל במורים, בשכרם, וכו, ואילו משרד החינוך מופקד על התלמידים, תוכניות לימוד וכו, ולפיכך הפתיעו אותי הדוברים שניסו להציג משנה סדורה והפליגו למחוזות רחוקים רחוקים, יפה יעשו העוסקים בנושא עוז לתמורה אם יואילו להעמיד במרכז את המורים .

  3. איתי :

    יואל, אתה צודק.

    עם זאת יצויין למען ההגינות כי הביקורת "זו לא רפורמה אלא רק הסכם שכר" הושמעה גם ע"י מבקרי האופק, שתודלקו ע"י ארגון המורים.

    אני מתרשם שמנקודת מבטו האישית של המורה – הצטרפות לרפורמה כפי שהיא נראית כעת, דופקת אותו.

    זהו הסכם דור ב'.

    זאת בניגוד לעוז לתמורה המקורית (2004) שהיתה רפורמה טובה.

    בשורה התחתונה, בהצטרפות לרפורמה המורה מוותר על הרבה מאוד (בראש ובראשונה על הפריבילגיה הייחודית למקצוע ההוראה של מעט שעות במקום העבודה במשרה מלאה). המורה מקבל על כך פיצוי קטן מדי.

    קל וחומר שהפיצוי לא פרופורציונלי כאשר הרפורמה מתחילה בהיעדר תשתיות, ויהיה אותו ברדק כמו באופק: גם המון שהייה בבי"ס וגם לקחת עבודה הביתה (הערכה סבירה לעבודה ברוטו כ-60 ש"ש).

    אם הייתי חבר ארגון – לא הייתי מצטרף.

  4. זיו :

    עובדים על כולם בעיניים.

    אחת המורות בכתבה אומרת שהיא בעד הרפורמה בגלל שהיא לא רוצה לקחת עבודה הבייתה.

    למה מישהוא חושב שבחמש שעות שבועיות אפשר לבצע את כל העבודה?!

    מדוע לא שאלו את רן ארז אייך הוא חושב שהמורה יוכל לבצע את עבודתו בבית הספר כפי שהוא חוזר ומדגיש כאשר מתוך כך ה- 40 שעות המפוצצות יש למורה רק 5 שעות למילוי עבודתו האישית?!

  5. רוני פ :

    המשדר חיזק התנגדות לשכר דיפרנציאלי/בונוסים וכו

    אני מקווה שהמשדר והדיון שאחריו יעזרו לבטל את הרעיון של בונוסים וכו'
    גם מירב ארלוזורוב היום בהארץכבר הייתה פחות נחרצת לגבי השיטה ,דרכי הערכה והתועלת
    צריך להמשיך ללחוץ
    כל הכבוד ל נאיף חמוד. הסבר ברור ומדויק

  6. בנדנה :

    מסקנות מן השידור: רפורמה גרועה שבגרועות

    לאחר השידור על הרפרומה, המסקנות הן פשוטות מאוד:
    1-זאת לא רפורמה, אלא הסכם שכר גרוע עבור כל המורים ללא יוצרא מן הכלל.
    2-רן ארז מנהל את האירגון בשיטה בולשביקית- דיקטטורית ואין לו תשובות ענייניות כלל.
    3-הורדת ערך שעת עבודה היא עובדה מוגמרת.
    4-מי שמרוויח בגדול מכל הבושה והחרפה הזאת הוא משרד האוצר ושר החינוך שכלל לא טרח להגיע.
    5-היחידים שנתנו מענה לעניין וניתוחו את המצב בצורה הקרה והאובייקטיבית ביותר היו המורה חמוד, המורה פיזם וכן ד"ר אבירם.
    6-מצב המורים בעתיד יהיה אף יותר גרוע ממה שסוברים כעת משום שלא תהיה השקעה של שני מיליארדי שקלים רק עבור תשתיות, כי הדבר תלוי במשרדי הפנים והחינוך ולשני משרדים אלה אין כסף לכך.בינתיים המורים ימשיכול עבוד בשיטות של בתי הספר של ימי הביניים עם תת-תנאים, ומה גם שיהיה אסור להם לעבוד יותר ממשרה. מי שיקטין את משרתו-ייפגע קשות.
    המורים ימשיכו לעבוד לא רק 40 שעות בבית הספר אלא עוד כ20-30- שעות בבית ללא תגמול כספי ובכל מצב לא ייהנו משום תנאים לשיפור תנאיהם בבית הספר.
    7-המושגים של תשומות ותפוקות מתאימות למפעל ולפועלים והמורים ייהכפכו לפועלים הנתונים לאימת הרייטינג של התלמידים, או המנהלים אשר ידרגו אותם ובכך מי שישיג את הבונוסים- מכלל 50 האחוזים של מורי בית ספר- יהיו אלה שילקקו למנהלים או לרכזי המקצוע.
    8-כבר בתחילת המישדר רן ארז חזר לפחות 4 פעמים על המשפט: כל בתי הספר יצטרפו לפעימה הראשונה. מכאן השקר הגדול הבולט שלו בנושא ההצטרפות שהיא, כביכול, רשות. במילים אחרות:זאת רפורמה שבאה בכפיה,אין בה אלא בשורות איוב עבור מרוי העל-יסודיים ומי שיכול- שיברח מן המקצוע כל עוד נשמתו בו.
    9-זאת בושה לאירגון המתיימר לייצג עשרות אלפי מורים שככה נהג כלפי חבריו המשלמים דמי חבר וזוכים למנהיג כושל, שאיבד את שיקול דעתו הרציונילית ומכר את המורים בזול.
    10- החשאיות של המשא ומתן ,כפי שהוכח במישדר, היא כה גדולה עד שאפשר היה לחשוב שדנים בנושא הגרעין האיראני. אירגון המורים ממשיך לחשוב שכל המורים אידיוטים מושלמים החושבים שהרפורמה מתקבלת בתרועה ובששון בכל מקום, אך רן ארז טועה:ההתנגדות לעוז לתמורע רק הולכת וגוברת כל יום בכל בתי הספר וכמה מהם אף הביעו את התנגדותם לשטות הזאת בצפון הארץ וכן המרכזה.
    לסיכום:עוז לתמו-רעה.

  7. שמוליק :

    ניסיון כושל

    עד 2003 בערך היה נהוג בבי"ס שלנו לתת כל שנה פרס כספי ל 2 מורים מצטיינים. התברר מהר שהכל היה מכור מראש ושהמצטיינים היו אלה שההנהלה מצא לנכון לצ'פר אותם מכל מיני סיבות. לא משנה מה כל מורה עשה או יזם. שום מוטיבציה לא עלתה ויותר חשוב : אף אחד לא ניסה אפילו לעשות משהו אלא רק חיכו שמא יזכו בפרס…

  8. חמוד :

    תגובות ושאר דברים

    אני שמח לשמוע מציבור מורים שדיברתי איתו ( היום ) לאחר השידור שהוא יותר סקפטי ומפוקח ולא נוהר אחרי הרפורמה באופן עיוור , כמו שהיה לפני חודש .
    למר ארז :
    בכתבה , מר ארז , טוען שחשבו על הכל , ולקחו היקף עבודתו של מורה וניתחו והגיעו למשוואה הגואלת .
    לא , מר ארז , לא חשבתם על הכל .
    א.היום נפגשתי עם מאות מורים העוסקים בבדיקת בגרויות במהלך שנת הלימודים . אין מענה למערכת איך הבדיקה תתנהל בעתיד שכל המורים יחוייבו להישאר בבית הספר עד השעה 16:00 .
    ב. יש חלק גדול מהמורים העוסקים בהדרכה , ועד עכשיו שלבו את עבודתם זו בתוך עבודתם בבית הספר , לא ברור איך ימשיכו מדריכים אלה ברפורמה .
    ג. שומעים שמר גדעון סער הולך להצעיד את מערכת החינוך באמצעות הטכנולוגיה של המאה ה 21 . למר גדעון סער ולמר ארז אני אומר שאלפי מורים כבר הקדימו אותם בעזרת אמצעים זולים מאוד הנקראים אתר בית ספרי , ואני יודע שיש הרבה מאוד מורים הממשיכים לעבוד עם תלמידיהם מרחוק בעזרת האינטרנט . ולעניות דעתי , התרומה לתלמיד של ההתכתבות עם המורה שלו הרבה יותר אפקטיבית מאשר השעה הפרטנית . השאלה כאן : למה לא לקחו בחשבון שחלק מעבודתו של המורה תהיה מול התלמידים מרחוק בעזרת מחשב , מה יותר טכנולוגי מזה ?
    ד. מה יהיה עם כל מערך ההשתלמויות , והמסלולים הייחודיים של תואר שני באוניברסיטאות ? אני מציע להסתכל על מערך זה כמקור פרנסה יחידי לאנשים אחרים ?
    ה. מר ארז טוען שבית הספר מנוהל ע"י מנהל ושני סגנים ויש להם 100 מורים אקדימאיים מתוסכלים. אבל המציאות היא אחרת לגמרי , בכל בית ספר יש עשרות של בעלי תפקידים , המתוגמלים היום בדרך כזו או אחרת , למה לא נסע רן ארז וחבורתו לבית ספר נתון , ופירט את כל התפקידים הפשריים שצריך לאייש על מנת שהניהול יהיה יעיל ותקין , ולמה אין שום התייחסות לתגמולים שאמורים לקבל כל אותם בעלי התפקידים . לעניות דעתי , הקריסה של יישום הרפורמה תבוא מהצד הזה , כי אני כבר שומע את כל בעלי התפקידים שאם לא תהיה להם תוספת שכר מעבר למשרה , יפסיקו מיד את עבודתם בתפקיד העזר שהטיל עליהם המנהל .
    ו. האם חשבו על קליטה נכונה של מורה חדש ? המצב היום , קולטים מורה , ומשבצים אותו במערכת וזורקים אותו ישירות ללוע הכיתה , והתוצאה , הרבה מורים בורחים אחרי התנסות של שנה או שנתיים , ובכללם גם כאלה שמשרד החינוך הכשיר במסגרת הסבה מקצועית .
    ז. מר ארז טוען שהפיילוט נוסה בהצלחה לפני 10 שנים ב 5 !!! בתי ספר . זה בדיוק כמו לעשות סקר בחירות בקרב 5 אנשים מקרב ציבור המצביע מסורתית לאותה מפלגה .
    אני מסופק מאוד אם יצליחו להפעיל את הרפורמה ב 50 בתי ספר בשנה הבאה , אבל גם אם יצליחו להפעיל , ספק אם יגיעו לאותן מסקנות שנתקבלו מהפיילוט הקודם שרן ארז מדבר עליו .
    נ.ב. על שאר הדברים כמו פינות עבודה , וערך שעה וכו' דיברתי בפוסטים קודמים .

  9. ערן אסקרי :

    צפיתי בתכנית.

    הייתה תכנית טובה בעיני, שנגעה בנקודות הבעייתיות של הרפורמה. ובעיקר זה היה משדר שהציג את הרפורמה מנקודת מבט מאוזנת ובחנה אותה בצורה עניינית ואמיתית. בלי ההתלהמות, הפופוליזם והשטחיות האופייניים לשאר ערוצי הטלויזה המסחריים, לרוב העיתונות הכתובה ולרוב אתרי האינטרנט החדשותיים.
    כך היה גם בדיון שהתקיים באולפן בסוף הכתבה.
    לצערי הערוץ הראשון לא מקבל את הכבוד המגיע לו ואני יכול להניח שאת המעטים שצפו בשידור אתמול, לא צריך יהיה לשכנע שה"רפורמה" הזו בעייתית מאוד.
    זה היה בבחינת, "לשכנע את המשוכנעים"

    סופ"ש נעים

    ערן

  10. איתי :

    חמוד שלום

    קודם כל אני מצטרף למחמאות של רוני פיזם. בניגוד להתלהמות כמו של המגיב "בנדנה", הביקורת שלך היתה עניינית ובונה.

    הייתי שמח אם היית מעבד קצת את הדברים שכתבת כאן בטוקבק לכדי מאמר מסודר, כי רוב העיתונאים והפוליטיקאים שקוראים אותנו לא יורדים לחטט בכל טוקבק וטוקבק.

    הערה לעניין הפיילוט – חשוב מאוד לקרוא את דבריו של רפי מיארה, מנהל בי"ס בגדרה שהיה אחד מחמשת בתי הספר בניסוי.

    הוא תומך נלהב של עוז לתמורה אבל חשב גם אז שצריכים לעשות בה תיקונים, כדי שתהיה יותר יעילה ותתקבל ביתר קלות ע"י המורים.

    לדעתי האישית – רוב ההבדלים בין עוז לתמורה הנוכחית לעוז לתמורה של הפיילוט הם לרעת המורים!

    http://www.kav-lahinuch.co.il/?CategoryID=682&ArticleID=2855
    (ראה סעיף ו' על התנגדות מורים לרפורמה, מזכיר את האופק)

    http://www.kav-lahinuch.co.il/?CategoryID=682&ArticleID=2854
    (גם כאן ראה הערה מס' 3 בתחתית)

    http://www.kav-lahinuch.co.il/?CategoryID=682&ArticleID=2896

    http://www.irgun-hamorim.org.il/Library.aspx?cmd=atc_27884

    שים לב לתאריכי הפרסומים – בתקופת השביתה והמאבק באופק הוא היה מאוד ביקורתי כלפי רן ארז, ועכשיו הוא תומך בו (והמאמר האחרון הוא באתר ארגון המורים לא בקו לחינוך). בזמן השביתה הגדולה מיארה טען שיש דמיון גדול מאוד בין האופק לעוז ולכן המלחמה של ארז באופק אינה הוגנת.

    בנוסף אני זוכר ולא מוצא בגוגל גם טקסט נוסף מ-2007 שבו כתב שמתוך 5 בתי הספר של הפיילוט, 4 הפסיקו את הניסוי באמצע בגלל זעקות המורים על עומס רב בשל המשך העבודה בבית, ורק אצלו בגדרה הפיילוט הושלם.

    למטה יש כתובת מייל שלו, אולי תצליח ליצור איתו קשר ולראיין אותו?

    הד לבעיית העומס על מורים בפיילוט (שממש דומה לביקורת על האופק שעלתה בדוח ראמ"ה) אפשר למצוא כאן
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4076031,00.html
    אבל תשים לב שהכתבה עוסקת בגדרה בלבד ולא בארבעת בתי הספר האחרים, שם כנראה הסיפור עבד פחות טוב…

  11. מערכת עבודה שחורה :

    תקציר מחקר מכון סאלד על הפיילוט

    המקור לטקסט המועתק כאן – נספחים של דוח התוכנית הלאומית לחינוך (דברת) עמ' 104

    "עוז לתמורה" – מחקר הערכה לתכנית / [תקציר מאת ארז אבנר]

    שינוי תפיסה במשרת המורה ניתן לראות בתכנית "עוז לתמורה", שהנה תכנית שיזם ארגון המורים העל-יסודיים להשגת שינוי ערכי ומבני במערכת החינוך. התכנית עובדה במטה משותף לארגון המורים העל-יסודיים, משרד החינוך ומשרד האוצר. התכנית נוסתה בחמישה בתי ספר בשנות הלימודים תשס"א-תשס"ג והופסקה בסוף שנת תשס"ג מסיבות תקציביות.
    בתכנית השתתפו ארבעה בתי ספר שש-שנתיים ואחד שהוא חטיבת ביניים עצמאית. שלושה מהם באזורים בעלי רקע סוציו-אקונומי חלש, אחד באזור בעל רקע סוציו-אקונומי בינוני, ואחד באזור הטרוגני. בבתי הספר יש כ 4,300 תלמידים, 440 מורים (מהם רק כ 350 משתתפים בתכנית) וכ-150 כיתות בשלושה בתי ספר גדולים (1,400-1,000 תלמידים) ובשני בתי ספר קטנים (550-400 תלמידים).

    עיקרי התכנית:
    "עוז לתמורה" כוללת ארבעה רכיבים מרכזיים אשר רק חלקם מומש בפועל:
    א. יצירת מערכת קידום ותגמול של מורים על פי תפקיד תשומות והישגים (לא מומש).
    ב. צמצום מספר התלמידים בכיתה (לא מומש).
    ג. שינוי במבנה שבוע העבודה של המורה (מומש).
    ד. שיפור התנאים הפיזיים בבית הספר לרווחתם של המורים והתלמידים (מומש חלקית).

    מטרות התכנית:
    א. שיפור הישגי תלמידים וצמצום פערים.
    ב. צמצום תופעת הנשירה מבתי הספר.
    ג. שיפור באקלים בית הספר והפחתת תופעות האלימות.
    ד. שיפור במקצועיות המורים והגברת היעילות שלהם.
    ה. שיפור הדימוי המקצועי של המורים ותחושת שביעות הרצון שלהם מתנאי עבודתם והישגיהם המקצועיים.

    תהליך: שינוי מבנה השבוע של המורה יהווה מנוף למקצוע ההוראה:
    א. העלאת רמת בשכר.
    ב. שיפור במורל המורה ובדימויו המקצועי בעיניו ובעיני החברה.
    ג. מקצוע ההוראה מושך אנשים טובים יותר.
    ד. המנהל והמורה יכולים לנהל את זמנם בצורה אפקטיבית יותר כך שיהיו לו את האמצעים להכנת שיעורים בצורה טובה יותר, המורים יהיו זמינים יותר לתלמידים ולהוריהם לסיוע בבעיות לימודיות וחברתיות, תתאפשר עבודת צוות טובה יותר בתוך הצוות החינוכי, העבודה הפדגוגית תהיה יותר מתוכננת ומתואמת, מורים יוכלו לסיים את כל מטלותיהם בשעות המשרה שלהם ולהיות פנויים יותר לחייהם הפרטיים לאחר שעות העבודה.
    ה. התהליכים הנ"ל יובילו למוטיבציה גבוהה יותר וחוויות הצלחה של התלמידים, וכן לאקלים בית ספרי טוב יותר (פחות אלימות, יחס פרטני יותר לתלמידים, הרגשה יותר נינוחה במפגשי מורים-תלמידים) אשר יובילו להשגת המטרות שהוצגו.

    מבנה שבוע העבודה
    שינוי מבנה העבודה של המורה למשרה של 40 שעות שבועיות (חמישה ימי עבודה של שמונה שעות), הכוללות 24 שעות הוראה פרונטאלית ו-16 שעות שבועיות ייעודיות. על בסיס הניסיון הראשוני שנוצר בשלוש שנות התכנית נמצא כי 16 השעות הוקדשו ל:
    4 שעות שבועיות – השתלמויות, פיתוח תכניות וישיבות צוותים.
    6 שעות שבועיות – עבודה פרטנית עם תלמידים.
    5 שעות שבועיות – הכנת חומרי עבודה ובדיקת מבחנים.
    1 שעות שבועיות – שיחות אישיות עם הורים.
    לכל מורה יש תכנית עבודה מפורטת המגדירה את דרך ניצול שעות עבודתו בכל שנת הלימודים ולכל בית ספר יש תכנית עבודה בית ספרית הקובעת תפוקות מדודות בתחום הלימודים ובתחומים אחרים. כמו כן הוקמו מנגנוני פיקוח ובקרה כולל שעון נוכחות.
    אפשרות ביצוע השינוי במבנה שבוע העבודה מותנית במידה רבה ביצירת תנאים פיזיים שיאפשרו למורה את השהות הארוכה בבית הספר וניצול הזמן להשלמת משימותיו.

    מחקר
    מחקר ההערכה נעשה על ידי מכון סאלד בהזמנת משרד החינוך. המחקר אושר רק כמה חודשים לאחר הפעלת התכנית לכן לא התאפשרו מדידות ופעולות המאפשרות יצירת קו בסיס להשוואת נתונים. נעשה מאמץ רב להשיג נתונים אלה על בסיס החומר שהיה קיים בתחילת המחקר.
    מחקר הערכה על תשס"א, תשס"ב ובאופן חלקי על תשס"ג (המחקר הופסק עקב ההחלטה להפסיק את התכנית).
    שיטת העבודה משולבת – איכותנית וכמותית.

    כלי המחקר
    במהלך המחקר נערכו בכל בית ספר 12-8 ביקורים של חוקר עד שלושה חוקרים. החוקרים שהו 72 שעות בממוצע בכל בית ספר. המחקר כלל ריאיונות, תצפיות, עיון בחומר כתוב, מדידות וקבוצות מיקוד.

    עיקרי הממצאים
    בדיון בממצאים חשוב לזכור כי בפועל מומשו רק רכיב וחצי מהמרכיבים שגובשו (שינוי שבוע העבודה של המורה וטיפול חלקי בתנאים הפיזיים), ונבדקו כל חמשת המטרות. [הערה: מימוש חלקי זה מסייע לקבוצה זו מפני שהוא שם את הדגש על מבנה שבוע העבודה]. כמו כן, עקב התקופה הקצרה יחסית בה מומשה התכנית כאשר השנה הראשונה הייתה בעיקר שנה לימודית מצד בתי הספר היה קשה לבצע מחקר כמותי הבודק שינוים ברמת הישגים על בסיס מדידות ולא עמדות.
    (לדוגמא: זכאות לבגרות – שנה ראשונה של התכנית אינה מדד, שנה שלישית – עדיין אין תוצאות).

    שיפור הישגים
    האמצעי המאפשר לחתור לשיפור הישגים בעזרת התכנית הוא הגדרת 6-4 שעות שבועיות של הוראה פרטנית במסגרת המשרה הבסיסית [הערה: האם המחקר לא חוטא במעט לרעיון התכנית? נטען שכל המבנה הארגוני מאפשר יתר מקצועיות של המורים ולא רק תוספת שעות]. כל בתי הספר דיווחו על הישגים טובים יותר הן בציונים הפנימיים והן בבחינות הבגרות. בשניים ניכרת מגמה ברורה של שיפור בשנים האחרונות והיא מיוחסת בחלקה לתכנית. באחד הייתה מגמה של שיפור בשנים האחרונות ודווקא בשנה הראשונה של התכנית חלה ירידה שהוסברה באוכלוסיית תלמידים קשה במיוחד. בבית הספר הרביעי חלה ירידה בזכאות בתשס"א ועקב כך שינה בית הספר את מטרותיו מדגש על איכות התעודה על כמות הזכאים.
    כ-90% מהמורים דיווחו על שיפור ציונים כתוצאה מהתגבורים.
    בכל בתי הספר מושקעים רובם של המשאבים בקידום האוכלוסיות החלשות. תלמידים שבעבר לא ניגשו לבגרויות מצליחים היום לעבור את הבחינות בעזרת פיצול למועדים שונים.
    נמצא שיש קושי להניע את התלמידים החלשים להיעזר בתגבורים אך משעה שהם מתנסים בכך הם משתתפים מרצונם.

    כשליש מתלמידי בתי הספר שבתכנית זוכים לתגבור שבועי קבוע בעיקר מקרב חטיבת הביניים.
    יש תחושה של החמצה מסוימת בבתי הספר שרוב המשאבים הוקצו לשיפור הישגים דבר שגרם להזנחת הפן הרגשי שבהתייחסות לתלמידים.
    תגבורים מזדמנים מנוצלים בעיקר על ידי תלמידי החטיבה עליונה לקראת הבגרויות וביוזמתם.
    כ-75% מתלמידי בתי הספר שבתכנית דיווחו שקיבלו תגבור כלשהו במהלך שנת תשס"ב.
    רק מעט מאד משאבים הוקצו לקידום מצוינות בעזרת חוגי העשרה. בראש סדר העדיפויות הועמדה העלאת שיעור הזכאות לבגרות.

    הקשיים שעלו:
    א. ארגון מערכת שעות התגבור, כך שהשעות הפנויות של המורים יתאימו לאלה של התלמידים – מסובך מאד.
    ב. במקצועות מתמטיקה ואנגלית – הביקוש לתגבורים גדול מן ההיצע.
    ג. שעות אחר הצהרים המיועדות לתגבורים קשות למורים ולתלמידים.
    ד. המעקב אחר נוכחות (מורים ותלמידים), הספק התקדמות והסקת מסקנות עדיין קשה לבתי הספר
    .

    אקלים בית-ספרי: כמעט כל המורים מחזיקים בדעה, שהתרומה העיקרית של השיחות האישיות ושיעורי התגבור ניכרת בתחום היחסים שבינם לבין התלמידים. המורים מרגישים שהתלמידים רואים בהם כתובת לעזרה ומגלים יותר קירבה, יחס של כבוד ומחויבות כלפי המורים שמסייעים להם (83% מהמורים טענו שיחסיהם עם תלמידים השתפרו בתשס"ג , לעומת 70% בתשס"א). כמו-כן, הם רואים השפעה ברוכה על הדימוי העצמי של התלמידים, מוטיבציה ללמידה ויחס חיובי לבית הספר.

    התלמידים מרגישים מבוקשים יותר והדימוי העצמי שלהם השתפר. פחות מדגישים את השינוי ביחסים בינם לבין המורים.
    ההורים מעודדים את ילדיהם להשתתף בשעות התגבור, הופחתה כמות השיעורים הפרטיים וההורים מרוצים מן השינוי. באחד מבתי-הספר החלו ההורים לגלות מעורבות פעילה יותר בעקבות זאת.

    צמצום הנשירה
    כל בתי הספר בתכנית נחשבים לכאלה שאינם מנשירים תלמידים. התכנית כאמור סייעה מאד בטיפול בתלמידים החלשים.

    הפחתת האלימות ושיפור האווירה בבית הספר
    חל שיפור ניכר באווירה הלימודית בבתי הספר ביחסים שבין המורים לתלמידים בהיבט האמוציונאלי והפונקציונאלי. התלמידים רואים במורים כתובת לבקשת עזרה והמורים מרגישים שיש להם יכולת רבה יותר להיענות לפניותיהם ולהפוך למשמעותיים יותר בשביל תלמידיהם. כ-75% מהמורים ו 66% מהתלמידים מרוצים מהאווירה בבית הספר.
    בשנה הראשונה העידו רוב המרואיינים על ירידה ברמת האלימות, תחושה שפחתה בשנה השנייה, יתכן מתוך אכזבה מכך שלא הופעלה עדיין תכנית למניעת אלימות באופן עקבי במסגרת השינוי המבני של "עוז לתמורה".

    שיפור במקצועיות המורים והגברת יעילותם
    מורים מרוצים מתרומת התכנית למקצועיותם, בעיקר סביב מיסוד עבודות הצוותים על ידי ישיבות קבועות במערכת המביאים לעבודה מסודרת ומתוכננת יותר, ליתר accountability , וקשרים ותמיכה מקצועית חזקה יותר בתוך הצוות. לא היו מספיק השתלמויות, לדעת המורים, בנושא של תכנון וניצול זמן, כך שיוכלו לנצל טוב יותר את השינוי שהביאה התכנית לעבודה אפקטיבית יותר.
    הכנסת השינוי של "עוז לתמורה" הביאה לתביעה בלתי מתפשרת לדיווח על ניצול השעות. מצד אחד גרמה הדרישה להתמרמרות – ניירת רבה, מצד שני הביאה להגברת תחושת ה accountability. התחזקה המודעות שלהם לאחריותם להשיג הישגים ולטפל בבעיות התלמידים. הצורך להצדיק את ההשקעה בבית הספר הביא לשינוי בתרבות העבודה כך שמורה הרגיש אחריות להציג תפוקות, לאתר בעיות ולטפל בהן בזמן שהותו בבית הספר.
    רמת השחיקה בבתי הספר הללו היא גבוהה ולא השתנתה בעקבות התכנית.

    שיפור בתחושת שביעות הרצון של המורים מן השינוי בתנאי עבודתם
    בכל בתי הספר ניכרת הסתגלות הדרגתית לשינוי. מורים רבים לא מספיקים לסיים את עבודתם בשעות עבודתם בבית הספר אך במהלך השנים חל שיפור ניכר (55% מהמורים הספיקו לסיים את עבודתם בבית הספר בתשס"ג לעומת 22% בלבד בתשס"א).

    מורים מעידים על עייפות ותשישות בסוף יום העבודה והיעדר מספיק זמן פנוי אצל אלה שלא מסיימים את עבודתם בשעות המשרה. (גם בנתון זה חל שיפור 41% מהמורים העידו שיש להם יותר זמן פנוי בתשס"ג לעומת 19% בלבד בתשס"א)
    המורים מרוצים מכך שכל הישיבות וההשתלמויות כלולות בתוך שעות המערכת שלהם.
    רוב המורים סבורים שהתכנית מיטיבה מאד עם התלמידים אך קשה למורים. 87% מהמורים מביעים שביעות רצון מהתכנית אך רק 71% מעוניינים להמשיך בה עוד בוודאות (18% אינם בטוחים).
    יש לציין שמורים רבים הביעו אי שביעות רצון מכך שלא כל ההבטחות לזכויותיהם קוימו (ראה מרכיבי התכנית לעיל) אך כל החובות נדרשו.

    לסיכום: תקופה של שלוש שנים (וגם הן לא מלאות), היא תקופה קצרה מדי לבחינה רצינית דיה של התכנית. היכולת למדידות כמותיות של הישגים (ולא עמדות) מוגבלת ביותר. מתוך בחינת העמדות בולטות ההערכות החיוביות של המורים בנושאים של שיפור ביחסי המורה-תלמיד אמוציונאלית ופונקציונאלית, שיפור במקצועיות המורה והשפעה חיובית של התכנית על דימויו העצמי של המורה. נושאים אלה יכולים להוות את המינוף הן בנושא ההישגים הלימודיים של התלמידים מעבר לתוספת השעות הפרטנית והן סביב החינוך הערכי הניתן בבית הספר על בסיס מערכת יחסים משופרת ודימוי עצמי גבוה יותר של המורה בעיניו ובעיני הסביבה. בנושאים של אלימות ואקלים בית ספרי התייחסות המורים הייתה מסויגת יותר.
    ניכר מתוך התשובות, שתכנית שכזו דורשת זמן לימוד והסתגלות להנהלה, למורים ולתלמידים בכדי שתיושם בצורה האפקטיבית ביותר כשכאמור 87% מהמורים הביעו שביעות רצון מן התכנית ו 71% רצו בהמשך יישומה.

  12. מערכת עבודה שחורה :

    ולשם השוואה – מתוך מחקר ההערכה של ראמ"ה על השלב הראשון של יישום אופק חדש (מקור – אתר ראמ"ה)

    חשוב לשים לב שהכלים שונים – חוקרי מכון סאלד גם ביצעו תצפיות בבתי הספר וחוקרי ראמ"ה רק ראיינו. בראיונות עלולה להיות נטייה לרצות את המראיין ולהצניע ביקורת, וכמו כן לא נאמר בטקסט כיצד נדגמו המורים ששימשו כמרואיינים (מתנגדי האופק טוענים שהמנהל/ת בחר/ה אותם בפינצטה).

    ועדיין אחרי כל ההסתייגויות הממצאים של שני המחקרים מאוד דומים. המסקנה היא שהכיוון הכללי של שתי הרפורמות הוא טוב גם לדעת המורים, אבל צריך להכניס בהן תיקונים משמעותיים כדי לצמצם עומס על מורים, לשפר את התגמול על תוספת ההשקעה ולנצל טוב יותר את שעות השהייה והשעות הפרטניות.

    ******************************

    סיכום פרק I

    בפרק זה בחנו באיזו מידה הושגו שלושה מהיעדים המרכזיים של רפורמת אופק חדש: האחד – כיצד רפורמת אופק חדש נתפסת בעיני הגורמים המרכזיים המעורבים בה, השני – אֵילו תהליכים עברו על המערכת הבית-ספרית במסגרת אופק חדש במהלך השנתיים ליישומה? והשלישי -בחינת היתרונות והחסרונות של רפורמת אופק חדש בעיני המעורבים בה.
    כדי לחקור נושאים אלו נעשה שימוש בנתונים כמותיים (סקרים טלפונים בקרב מורים, מנהלים, מפקחים והורים) מבתי ספר שהצטרפו ושלא הצטרפו לאופק חדש) ובנתונים איכותניים (ראיונות עומק מובנים למחצה).
    לאחר שנתיים ליישום הרפורמה ניתן להצביע על מספר מגמות עיקריות באשר ליישום רפורמת אופק חדש והטמעתה בבתי הספר:
    ראשית, נראה כי הרוב המכריע של המעורבים ביישום הרפורמה מעוניינים לראות בהמשך יישומה: 99% מן המפקחים והמנהלים, 88% מן המורים ו – 85% מהורי התלמידים מדווחים על כך. זאת ועוד, נראה כי המעורבים ביישום הרפורמה אף סבורים כי בעקבותיה חל שיפור בעבודת בית הספר: 96% מהמפקחים, 93% מהמנהלים ו-71% מהמורים בבתי ספר שהצטרפו לרפורמה סבורים כך. בדומה, גם הורים של תלמידים מבתי ספר שהצטרפו לרפורמה חשים כי חל שינוי לטובה בהיבטים שונים של עבודת בית הספר, זאת בהשוואה להורים של תלמידים מבתי ספר שלא הצטרפו: ההבדל בא לידי ביטוי בעיקר באופן שבו הם תופסים את השינוי לטובה ברמת ההוראה בבית הספר (35% לעומת 25%, בהתאמה) וביחסים משופרים בין מורים לתלמידים (29% לעומת 20%, בהתאמה). לצד התפיסה הכללית החיובית ביחס לרפורמה, המרואיינים השונים מעלים בקשות לשינויים באופן היישום, ובעיקר בכל הקשור להפחתת העומס המוטל על המורים, להוספת שעות שהייה ולצמצום היקף שעות ההוראה הפרונטאליות של המורים. מתוך הממצאים האיכותניים עולה כי השעות הפרטניות נתפסות כמאפיין הבולט של הרפורמה וכהיבט המרכזי שיוצר שינוי בבית הספר, באמצעות חיזוק הקשר בין המורה לתלמיד, בזכות האפשרות להציע הוראה דיפרנציאלית לתלמידים ובשל העלאת תחושת המסוגלות העצמית של המורים.
    הממצאים המוצגים לעיל מאפשרים להציג מספר מאפיינים בולטים של השעות הפרטניות: בממוצע, 52% מהתלמידים משתתפים בשעות אלו; רוב השעות הפרטניות מוקדשות לתלמידים המוגדרים מתקשים (41% מהשעות) או בינוניים (32% מהשעות) וכ-10% מהשעות מוקדשות לתלמידים המוגדרים מצטיינים; 56% מהשעות הפרטניות מוקדשות לתגבור לימודי במקצועות הליבה (בעיקר שפת אם ומתמטיקה); 28% מהשעות הפרטניות מוקדשות להעמקה והרחבה לימודית ולהעשרה; ו-16% מהשעות הפרטניות מוקדשות לדיאלוג אישי עם התלמידים; מרבית השעות הפרטניות מועברות על ידי מורים בהתאם לתחומי ההתמחות העיקריים או המשניים שלהם, אך ב – 15% עד 23% מהמקרים (בהתאם לתחום הדעת) השעות הפרטניות מועברות ע"י מורים שתחום התמחותם אינו תואם את תחום הדעת שנלמד במסגרת השעה הפרטנית; מרבית השעות הפרטניות מתקיימות במהלך יום הלימודים, והתלמידים מוּצָאים לשם כך מכיתת האם (66%). התופעה האחרונה, של קיום השעות הפרטניות במהלך יום הלימודים והוצאת התלמידים מכיתות האם לשם כך מצטיירת כאחד המאפיינים הבעייתיים ביישום הרפורמה ונראה כי היא דורשת התייחסות מיוחדת בהמשך.
    שתיים ממטרות הרפורמה היו העלאת שכר המורים ומעמדם. בכל הקשור לשביעות רצון מן השכר, הרי שניתן לראות כי מורים שהצטרפו לרפורמה יותר שבעי רצון משכרם מעמיתיהם שלא הצטרפו, למרות שבשתי הקבוצות אין מדובר באחוזים גבוהים (38% לעומת 21%, בהתאמה). תמונה דומה מתגלה גם אצל המנהלים, כאשר שיעור המדווחים על שביעות רצון בקרב המצטרפים גבוה יותר מהשיעור המקביל בקרב הלא מצטרפים, כאשר כאן מדובר באחוזים אף יותר נמוכים (23% לעומת 16%, בהתאמה).
    כמו-כן, יותר מורים שהצטרפו לאופק חדש, בהשוואה לעמיתיהם שלא הצטרפו, מדווחים על שביעות רצון ממעמדם המקצועי (34% לעומת 24%, בהתאמה), כאשר גם כאן בשתי הקבוצות אין מדובר באחוזים גבוהים.
    אחת הסוגיות הבולטות שמצטיירות באשר לעבודת המורים היא סוגיית העומס. 64% מהמורים שהצטרפו לאופק חדש מדווחים על תחושה של עומס כבד בעבודה בבית הספר (לעומת 53% מהמורים שלא הצטרפו), ו-55% מדווחים על תחושה של עומס כבד בעבודה בבית (שיעור זהה דווח ע"י המורים שלא הצטרפו). בהמשך לכך, מרבית המורים שבאופק חדש מדווחים כי בשעות השהייה בבית הספר הם מצליחים לבצע רק חלק קטן או זעום מהמטלות שלהם (60% לעומת 67% בקרב הלא מצטרפים). שיעורים גבוהים של דיווחים על תחושת עומס נרשמו בקרב מורות בעלות משרת אם שהצטרפו לאופק חדש: 69% מהן דיווחו על תחושה של עומס כבד בעבודתן בבית הספר (לעומת 54% מהמורות בעלות משרת אם שלא הצטרפו לרפורמה), בשעה שהפער המקביל בקרב מורים ומורות ללא משרת אם היה נמוך בהרבה (58% לעומת 53%, בהתאמה).
    נראה כי תחושת העומס בקרב מורים באופק חדש נובעת מדחיסות יום העבודה עקב העובדה שלמורים העובדים במסגרת הרפורמה אין "חלונות" (שעות חופשיות באמצע יום הלימודים) ו"דלתות" (שעות חופשיות בתחילת יום הלימודים או בסופו), מהתארכות יום העבודה בבית-הספר ומעבודת הכנה רבה יותר הנדרשת לקראת קיום השעות הפרטניות.
    בעקבות הכניסה לרפורמה עלתה על סדר יומם של המורים גם סוגיית ההתפתחות המקצועית: יותר מורים שהצטרפו לאופק חדש, בהשוואה למורים שלא הצטרפו, מדווחים כי למדו בתשס"ט במסגרות להתפתחות מקצועית (74% לעומת 58%, בהתאמה). עם זאת, שביעות רצונם של המורים שהצטרפו לאופק חדש מן ההתפתחות המקצועית נמוכה מזו של עמיתיהם שלא הצטרפו לרפורמה (63% לעומת 70%, בהתאמה). הסיבה לכך נעוצה כנראה בכללים החדשים בנוגע להשתלמויות, שחייבו את המורים לבחור השתלמויות מתוך רשימה מוגבלת, עם סייגים בדבר מספר שעות ההשתלמות והתכנים שאפשר ללמוד במסגרתן.

    סיכום פרק II

    בפרק זה בחנו באיזו מידה הושגו שניים מהיעדים המרכזיים של רפורמת אופק חדש: האחד – העלאת הישגי תלמידים וצמצום פערים לימודיים בין שכבות חברתיות-כלכליות, והאחר – שיפור האקלים הבית-ספרי.
    כדי לחקור סוגיה זו נעשה שימוש בנתונים שנאספו במסגרת מיצ"ב תשס"ט בבתי הספר היסודיים. שיטת הניתוח שנבחרה מותאמת לאופן יישומה של הרפורמה במערכת החינוך. יישום הרפורמה נעשה בהדרגה כך שבכל שנה מצטרפת לרפורמה קבוצה נוספת של בתי ספר. תהליך ההצטרפות של בתי הספר לא תוכנן באופן שיאפשר מחקר הערכה במתכונת ניסוי מבוקר בשלביו הראשונים של התהליך. לפיכך נותחו הנתונים בשיטת ניסוי מבוקר-למחצה, וזאת באמצעות מודלים סטטיסטיים המביאים בחשבון משתנים מתערבים שיש להם השפעה אפשרית על ההישגים ועל האקלים הבית-ספרי. אולם יש לנקוט זהירות בפירוש התוצאות, שכן ייתכנו משתנים מתערבים נוספים מלבד המשתנים שנבדקו.
    תוצאות הניתוח של ההישגים הלימודיים מלמדות כי לא נמצאו, על פי רוב, הבדלים משמעותיים בהישגי התלמידים בין בתי ספר שברפורמה לבין בתי ספר שאינם ברפורמה. יוצא מכלל זה המבחן במתמטיקה לכיתות ה': שם נמצא הבדל מובהק בבתי ספר דוברי עברית בפיקוח הממלכתי: הציון הממוצע של תלמידים בבתי ספר שהצטרפו לרפורמה היה גבוה ב-10 נקודות בסולם המיצ"ב הרב-שנתי (0.11 סטיית תקן) מהציון הממוצע של תלמידים בבתי ספר שלא הצטרפו. בנוגע לסוגיה של צמצום פערים בתוך בתי ספר בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה, לא נמצאו הבדלים מובהקים בכל תחומי הדעת וקבוצות האוכלוסייה.
    תוצאות הניתוח של נתוני האקלים הבית-ספרי בכיתות ה-ו בבתי ספר דוברי עברית בפיקוח הממלכתי מצביעות על תמונה חיובית יותר. בקרב אוכלוסייה זו נמצאו פערים מובהקים בדיווחי תלמידים על האקלים בבית ספרם, לטובת בתי ספר שהצטרפו לרפורמה בהשוואה לבתי ספר שלא הצטרפו. הפערים נמצאו בכל חמשת הנושאים שנבדקו: התנהגות של תלמידים בכיתה, מעורבות באירועי אלימות, יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים, ציפיות מורים להצלחה ואמונה ביכולותיהם, ותחושה כללית כלפי בית הספר. הפערים הגדולים ביותר נמצאו במדדים 'התנהגות תלמידים בכיתה' ו'יחסים בין מורים לתלמידים' (0.12 ו-0.10 סטיית תקן, בהתאמה). במדדים 'מעורבות באירועי אלימות', 'ציפיות מורים מתלמידיהם' ו'תחושה כללית כלפי בית הספר' נמצאו פערים קטנים יותר אך משמעותיים (0.05, 0.06 ו-0.06, בהתאמה). בבתי ספר דוברי עברית בפיקוח הממלכתי-דתי ובבתי ספר דוברי ערבית, בכל המדדים שנבדקו לא נמצא הבדל מובהק בדיווחי תלמידים בין בתי ספר שהצטרפו לרפורמה לבין בתי ספר שלא הצטרפו.
    מהנתונים שבידינו, בפרט מנתוני מחקר ההערכה של יישום הרפורמה והטעמתה, אין הסבר היכול לשפוך אור על השוני בממצאים בתחומי הדעת ובקבוצות האוכלוסייה. בהיעדר נתוני בקרה מקיפים ומפורטים, אין אפשרות להתחקות אחר דרכי היישום של הרפורמה בבתי הספר ולמפות את הסיבות להבדלים בתוצאות, ובעיקר את הסיבות להבדלים הבולטים באקלים הבית-ספרי בין בתי ספר דוברי עברית בפיקוח הממלכתי לבין שאר בתי הספר. נציין כי ההבדל בין ממצאי המבחן במתמטיקה לבין הממצאים בשאר תחומי הדעת יכול לנבוע משילוב של מספר גורמים, בהם אופן הקצאתן של השעות הפרטניות ודרכי הפעלתן, אופי ההוראה של תחום הדעת ותהליכי רכישת הידע בתחום.
    עבודה זו היא בחינה השוואתית ראשונית בתום כשנתיים מאז תחילת יישומה של הרפורמה. בהמשך ראוי להעמיק ולהרחיב את המחקר במישורים נוספים. למשל, יהיה מעניין לבדוק אם מתוך אוכלוסיית התלמידים הכללית אפשר להתמקד ולזהות קבוצות שונות של תלמידים המושפעים מהרפורמה באופן שונה (כגון תלמידים בעלי צרכים מיוחדים או תלמידים מצטיינים). בדומה לכך מעניין לבדוק אם אפשר לזהות מאפיינים של בתי ספר המקדמים או מעכבים את הצלחת הרפורמה בהשגת יעדיה. כמו כן אפשר להרחיב ולחקור גם את אוכלוסיית המורים מתוך שאלוני האקלים והסביבה הפדגוגית, ולבדוק אם קיימים הבדלים באקלים הבית-ספרי כפי שהוא נתפס בעיני מורים בבתי ספר שהצטרפו לרפורמה, בהשוואה למורים בבתי ספר שטרם הצטרפו.
    בשנים הבאות, לכשייאספו במשרד החינוך נתוני בקרה מפורטים על יישום הרפורמה בבתי הספר, נוכל לבחון את הקשר בין דרכי היישום לבין השינוי בהישגים ובאקלים הבית-ספרי. עם כניסת הרפורמה לחטיבות הביניים ולבתי ספר נוספים יהיה אפשר ללמוד על השפעתה בפרספקטיבה רחבה יותר, תוך שימוש בנתונים עדכניים יותר.

    סיכום כללי
    למרות העובדה שמדובר בפרק זמן קצר מאז כניסת הרפורמה, ואף שהטמעתה התאפיינה בקשיים רבים בראשיתה, אפשר לראות בתום השנתיים הראשונות ליישומה מספר סימנים המעידים על תרומה חיובית שלה לבתי הספר שבהם היא מיושמת. בבתי ספר דוברי עברית מהפיקוח הממלכתי נרשם שיפור בהישגים במתמטיקה בכיתות ה' ובאקלים הבית-ספרי, כפי שהוא בא לידי ביטוי ביחסים בין מורים לתלמידים, ברמת האלימות ובאווירה הלימודית בשיעורים. כמו כן, השעות הפרטניות נתפסות ככלי המסייע בקידום לימודי וחברתי-רגשי של התלמידים; המורים מדווחים על עלייה בתחושת המסוגלות ובשביעות הרצון משכרם וממעמדם; ורובם המכריע של המרואיינים (מקרב השותפים לרפורמה – מפקחים, מנהלים, מורים והורים) רוצים בהמשך הפעלתה.
    עם זאת, נראה כי לצד הסימנים המעודדים העולים מן הממצאים, אין להתעלם מהקשיים העולים מהם, הן במישור של אופן יישום הרפורמה והן במישור של השגת יעדיה: עד כה לא חלה התקדמות בהישגים הלימודיים ובאקלים הבית-ספרי בבתי ספר דוברי עברית שבפיקוח הממלכתי-דתי ובבתי ספר דוברי ערבית, וזאת בהשוואה לבתי ספר שאינם ברפורמה. כמו כן לא נרשם שיפור בשלושה מתחומי הדעת (אנגלית, מדעים ושפה) בבתי ספר דוברי עברית שבפיקוח הממלכתי. זאת ועוד: התופעה של הוצאת תלמידים מכיתות האם לטובת השעות הפרטניות עודנה נרחבת, ובאחרונה נעשתה פעילות ממוקדת להקטנתה. נוסף על כך, המורים (ובעיקר מורות במשרת אם) חווים עומס רב בעבודתם בעקבות הרפורמה ומדווחים על מחסור בשעות שהייה ועל קושי לצאת להשתלמויות לשם התפתחות מקצועית.

  13. שושי פולטין :

    לחמוד

    ראשית יישר כח על הופעתך המשכנעת בתוכנית. הטיעונים שלך היו חדים וברורים. (אני שימשתי בעיקר כ"מורה לזמרה"…),
    אני גם מסכימה עם התגובות שלך לדברי רן ארז כאן למעלה.
    כמה חיזוקים:
    לסעיף ב' לתגובתך – כמי שמשמשת גם כמדריכה, אני עדה לתהיות העולות בנושא ההדרכה ואף העלתי אותן בפורום המתאים. אין מידע בנושא.
    לסעיף ג'. אני יכולה שוב לחזק את הדברים ויכולה להעיד על היעילות של התכתובת באינטרנט. את בדיקת עבודות הביוחקר בצעתי בעיקר באמצעות תכתובת במייל. ליתר אני מקיימת פורום אשר יעילותו גדולה מאוד בעיקר לפני בחינה ובעיקר כאשר שנת הלימודים קצרה כל כך שאין אפשרות לחדד נקודות שונות הפורום מסייע לכך. ראה כאן:
    http://www.tch.netanya-edu.org.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=150748
    אגב, בעבר הצגתי בפני תלמידי שאלון בעילום שם, באשר ליעילות הפורום והתברר ש 100% (!) מהם השתמשו בו לפני בחינה, גם אלו שלא שאלו שאלות קראו את השאלות והתשובות של האחרים. אני בטוחה שבמהלך שיעור איך 100% הקשבה…
    לסעיף ד' – תגמול נכון עבור תפקידים יכול ליצור את ההררכיה המתאימה וחוסר ה"שטחיות" של ההיררכיה בבית הספר. לא צריך לשם כך תגמול על תפוקות ותשומות לא ברורות.

  14. שושי פולטין :

    אני מצטרפת לבקשה של מערכת אתר עבודה שחורה, בגלל חשיבות הדברים, לרכז אותם לפוסט נפרד.

  15. חמוד :

    לשושי , שלום

    לא . את לא היית "מורה לזמרה" , והיה חשוב גם להבליט את סדר היום של מורה פעיל בשטח , ואני התרשמתי מאוד מהצורה שהעברת את זה .
    מצד שני אני בטוח שהשידור כלל פחות מ 20% מהחומר שצולם , כי לפחות בבית ספר שלי היה ראיון מלא עם המנהל שלי המביע התנגדותו לרוב סעיפי התוכנית ובכללותם גם החלקים שלכאורה נותנים לו יותר כח . הוא אמר למשל שהוא מסרב להיות מנהל עבודה במפעל ייצור .
    היו גם ראיונות עם מורות צעירות ואמהות לתינוקות .
    בעניין האתר הביתספרי , אלה מסוג הדברים שבקלות ניתן למדוד אותן ולעקוב אחריהם . באתר שלנו אני אחראי על פורום המתמטיקה – ובתור מנהל הפורום יש לי גישה לסטטיסטיקה – במשך החודש שקדם לבחינת הבגרות במתמטיקה היו 13500 כניסות לפורום , ומספר הדפים בפורום עבר את 50 דפים – ויותר מכך אני יודע שחלק מהמורים רותקו לפורום כדי לענות לכל השאלון כמעט אונליין ללא כל תמורה מצד בית הספר . והתלמידים אהבו צורת ההכנה הזו והצלחנו לארגן 3 מבחני מתכונת וירטואליים בזמן אמת .
    כאן טמון הפוטנציאל של קידום המערכת , ולידיעת גדעון סער , המורים מאוד מעודכנים בחידושים ולכן התחילו לדרוש שבית הספר יספק להם טאבלטים ולוחות חכמים זעירים כדי שהגישה שלהם לתלמידים תהיה יותר חלקה .
    כן , אני שוקל להעלות הכל בפוסט חדש ומאורגן .
    יישר כוח לך ולשאר החברים .

  16. יוסי :

    חיבים שינוי

    הביקורת על עוזלתמורה היא טבעית, אבל יוצאת מנקודת הנחה מסורתית של המורים, וכאן הפיספ]וס הגדול:
    מערכת החינוך בכלל והציבורית בפרט בבעיה קשה מאד: מצד אחד מוטלות עליה מטלות ציבוריות, ומצד שני היא נלחצת ע"י הציפיות של הורים והתלמידים. הקושי שלה הוא בכך שהמערכת נוקשה מרוב נסיונות שלא צלחו, שינויים כבירים באוחזי ההגה החינוכי (שרים, מנכלים), וריכוז כוח רב בידי שר האוצר המשקיף על הנושא בעיניים של כלכלן (במקרה הטוב) או חנוני (במקרה הרע), וכוח רב בידי הארגון היציג.
    אני אינני איש ארגון המורים כעת, אבל ליויתי את תוכנית "עוז לתמורה" מראשיתה ונקודת המוצא שלה היתה נכונה הן לטובת המורים והן לתפוס פעם אחת ולתמיד את השור בקרניו, לפני שהמפולת של החינוך הציבורי תהיה הרסנית כמו פצת אטום.
    רן ארז הבין שהוא צריך לעשות צעד גדול ומהפכני שיוסיף כסף למשכורת המורה ויוסיף כבוד לתפקיד המורה. לכן הוא רצה להפוך את עבודת המורה כמו כל בעל מקצוע אחר בישרקאל ובעולם. העובד מקבל משכורת על עבודתו במקום עבודתו.
    אני חושב שנקודת מוצא זו טובה לכל.
    סליחה למקטרגים אבל בתהליכי שינוי צריך לדעת לסדר ולהפריד בין הבעיה העיקרית לבין בעיות משניות או אפילו קטנוניות.
    לא פלא שרוב המתנגדים ל"עוז לתמורה" הם המורים הותיקים שרגילים לחיים קשיןם אולי בכיתה אבל עובדים מעט שעות ואינם רואים שום דבר מעבר לתפקיד הוראה הבכיתה – כאילו היו מרצים באוניברסיטה.
    כמו שהמרצים באוניברסיטה ההוראה היא רק חלק קטן ממשרתם. כך גם המורים שהם גם מהוים צות של בית הספר על כל היעדים, המטלות, והתפקידים שהוטלו עליו על פי חוק.
    נכון היה לזרוק לכל הרוחות את המאבקים המתישים על אחוז תוספת כלשהי על עבודה מסוימת כלשהי. איש לא הרויח מהם כלום.
    עד היום הדימוי של המורה הוא שהוא מסים את עבודתו בצהריים, ושוםדבר לא משכנע אף אחד שזה לא נכון. המורים נתפסים כבטלנים שאכן מקבלים משכורת עלובה הראויה להם. כואב לכתוב דבר כזה.
    לכן הרעיוון הבסיסי של עוז לתמורה הוא נכון. והמורים המתנגדים צריכים לדעת שכל שינוי הויא לא קל אבל השינוי הזה – הוא הכרחי ודחוף.
    אני חושש שגם אם "עוז לתמורה" יתקבל, תיכשל המערכת בישומו הנכון, בעיקר בגלל המנהלים, והמטה של משרד החינוך שלא יודע אילו הם התחומים שיש לחזק כדי שמטרות "עוז לתמורה" יצליחו.
    אם "עוז לתמורה" יהיה כמו רעיון "שעות השהייה" אז לא תהיה תקומה יותר לחינוך הציבורי בישראל.

  17. מורה מתמטיקה :

    בקשה לאתר נפרד בנושא עוז לתמורה

    שלום !
    מחזקת את ידיו של חמוד והופעתו במשדר .קיים צורך בוער וחשוב !! לאתר נפרד בנושא "עוז לתמורה ".

  18. איתי :

    יוסי,

    אני מסכים איתך ולא מסכים איתך בו זמנית.

    מחד, נכון מאוד שהרעיון העקרוני בבסיס עוז לתמורה הוא נכון ואף חיוני. מצד שני, התוכנית כפי שהיא נראית כרגע (על פי נתונים שפרסם ארגון המורים עצמו) מכילה הרבה מאוד בעיות קשות, שעלולות ליצור רפורמה מאוד לא מוצלחת ומחסור גדול במורים.

    לא חסרות דוגמאות לתהליכים שבהם רעיון נכון בבסיסי הופך לביצוע עקום מכל מיני סיבות.

    לדוגמה, השריפה בכרמל הוכיחה גם למי שקודם עצם את העיניים שחייבים רפורמה בכבאות. אלא שביבי "פתר" אותה ע"י הקמת טייסת כיבוי מופרטת (דבר שיעורר שוב בעיות תיאום ובקרה כשיקרה עוד אסון) ומנסה לקחת בכוח מהכבאים את זכות ההתאגדות, בניגוד למקובל במדינות מתוקנות.

    לכן, זה לא "עוז טובה או רעה" (בדיוק כמו שזה לא "אופק או אופל"). צריך להעלות על השולחן את הדברים שדורשים תיקון, בדומה למה שעושה חמוד.

    למרבה הצער עד היום רוב המורים נרדמו בשמירה ונתנו לרן ארז לחתום על הסכם מלא בחורים. יכול להיות שהתיקון יוכל להיות רק עוד 5 שנים, או תוך כדי תנועה.

    למורה למתמטיקה,

    אם את מתכוונת לאתר מאבק בעוז לתמורה כמו האתר של ענת שניידר נגד האופק – את זה צריכים לעשות מובילי ההתנגדות לרפורמה. עד היום לא קמו מנהיגים להתנגדות הזו, רובם מקסימום כותבים פה טוקבקים ועוד כמה כתבו מאמר דעה או שניים.

    אם את מתכוונת לפורום של ארגון המורים לשאלות ותשובות, בדומה למענה שמקבלים חברי הסתדרות המורים מאריה כהן – עד היום, את צודקת לגמרי. ארגון המורים סגר את הפורומים באתר שלו "מחוסר פעילות" שעה לפני מסיבת העיתונאים על הסכם העקרונות בדצמבר 2010
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4007651,00.html

    את מוזמנת לכתוב לרן ארז בקשה לפתיחת הפורומים מחדש ולשלוח לנו העתק. כתובות מייל אפשר למצוא כאן http://www.irgun-hamorim.org.il/odot.asp?t=3&s=1

    והכתובת שלנו היא blacklabor
    בג'ימייל.קום.

    בינתיים את מוזמנת מאוד לעיין בעשרות כתבות ומאמרים שפורסמו כאן בנושא בעזרת הקישור שלמטה. יש כאן מידע רב שלא התפרסם בעיתונות וכן דעות בעד ונגד ההסכם:

    http://www.blacklabor.org/?tag=%D7%A2%D7%95%D7%96-%D7%9C%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94

  19. איל א. :

    רשמים מביקור נורית ולנסי מהארגון

    היום ביקרה בבית הספר בו אני מלמד נורית ולנסי מהנהגת ארגון המורים (אולי אף מצוות המו"מ – איני בטוח) והציגה את עיקרי הרפורמה.
    לא היו הפתעות רבות לעומת הנוסח שנשלח למורים ע"י הארגון לאחרונה, אך הנקודה המרכזית שקיבלה אישור היא שהחל מתשע"ה הרפורמה אינה וולונטרית ותחול על כלל המורים בחטיבות העליונות. ה"מילוט" יתאפשר רק דרך ועדת חריגים.
    כך שהשאלה האם להצטרף או לא הופכת לטקטית מפני שהיא מוגבלת רק לשאלה מתי להצטרף בין תשע"ב לתשע"ה.
    נקודות נוספות שאני מצאתי מעניינות הן שתוספות הוותק ישארו בעינן, הדיבור על הקטנת הכיתות ל-32 תלמידים התפוגג, ולגבי השכר הדיפרנציאלי, ככל הנראה מדובר בתוספת מעבר להיקף התקציב שסוכם מלכתחילה וניתנה ע"י שר האוצר כדי לקדם את האג'נדה של התחרותיות (בכל מקרה מדובר בכסף לא גדול לעומת יתר הרפורמה).

    איל

  20. מערכת עבודה שחורה :

    איל שלום, האם תוכל להביא ציטוט מדוייק של דברי נורית ולנסי? מדובר בחדשות מרעישות

  21. זיו :

    לאיתי.

    נראה לי שענת שניידר צריכה להמשיך ולצמצם את טבלת ההשוואה שלה בין עוז לאופק.
    בשתי רובליקות היא כותבת עם הדגשה: באופק יש חובת הצטרפות. בעוז אין חובת הצטרפות.

    לעניות דעתי, וכבר כתבתיאת זה יותר מפעם אחת ואפילו פוסט כתבתי על זה:
    עוז לתמורה ואופק חדש זו אותה גברת.
    ואני מוסיף: אני כבר לא בטוח מה יותר טוב!!
    (לא לשכוח שטרם שמענו את כל הגזרות של העוז, של האופק אנחנו כבר "מומחים").

  22. שמוליק :

    שוב ניסיון כושל

    אשתי שלחה מייל למזכירה של גב' ולנסי כדי לדעת האם באמת הם פני הדברים. התשובה שהיא קיבלה היא שבקשתה נמסרה לנציג הסניף באיזור ביה"ס שלה….

  23. קריאה לבטל את הדחת קרן נויבך מההגשה של "מבט שני" :

    […] לדוגמה, לדיון המעמיק שנערך ב"מבט שני" בעד ונגד רפורמת "עוז לתמורה" לא היה ככל הידוע לי אח ורע בשום מדיום טלוויזיוני אחר, […]

  24. אתי נוי שמעוני :

    https://www.facebook.com/Morim21#!/Morim21

  25. אמיר :

    לזיו לגבי 5 שעות לעבודה עצמית בלבד מתוך 40-זוהי טעות כמובן, שכן 40 שעות השהייה בבית הספר כוללות בנוסף ל-5 שעות אלה גם את כל שעות התפקיד של והגמול של המורה שמוקדשות לעבודתו העצמית במסגרת תפקידו, וכן שעות שמוקדשות לישיבות, שיחות עם הורים והשתלמויות (אם בכלל מתקיימות) שגם הן הלכה למעשה משמשות לביצוע עבודה שהמורה נדרש לה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.