מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
ישראל כץ הופך את נהגי המשאיות לשעירים לעזאזל
הודעה לעיתונות של ארגון העובדים מען מספרת על פנייה של ועדי עובדים בתחום ההובלה מההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים הלאומית ומען לשר התחבורה ישראל כץ
ועדי עובדים של נהגי המשאיות מתנגדים לתקנת שלילת רשיונות הנהיגה של שר התחבורה ישראל כץ
ועדי עובדים בחברות הובלה של ההסתדרות הכללית, ההסתדרות הלאומית וארגון העובדים מען,
בקריאה משותפת אל שר התחבורה ישראל כץ –
"יש לערוך טיפול שורש בענף ההובלות ולא להפוך את נהגי המשאיות לשעיר לעזאזל"
נציגי כל ועדי העובדים בחברות ההובלה של ההסתדרות החדשה וההסתדרות הלאומית, בשיתוף עם ארגון העובדים מען, הפנו לאחרונה לשר התחבורה, מר ישראל כץ, דרישה לשקול מחדש את התקנה החדשה הנוגעת לנהגים עבריינים, ולהתאימה לענף ההובלות.
התקנה שנגדה יוצאים נהגי המשאיות , פורסמה באתר משרד התחבורה ב- 29.3.11. לפי התקנה שיזם שר התחבורה, ישלל רשיונו של כל נהג שלחובתו נרשמו בחמש השנים האחרונות 5 עבירות חמורות, או 30 עבירות תנועה מכל סוג (למעט עבירות חניה).
ועדי הנהגים שפנו לשר התחבורה, שותפים לצורך להלחם בתאונות הדרכים, ואינם תומכים בנהגים עבריינים. עם זאת הם מתריעים כי התקנה לוקה בחוסר סבירות קיצונית עבור נהגי משאיות, וחושפת אותם לענישה לא הוגנת, שעלולה לפגוע בפרנסתם.
כותבי המכתב טוענים, שענישת הנהגים פירושה הטלת האחריות על הש"ג, במקום לערוך טיפול שורש בענף ההובלות, שסובל מאנרכיה מסוכנת.
כותבי המכתב קובעים, כי שיטות העבודה וההסדרים בענף ההובלות נקבעים ע"י מנהלי החברות, הסדרנים וקציני הבטיחות הכפופים למרותם. אלו לוחצים על הנהגים לעבוד יותר מ-12 שעות העבודה המותרות בחוק, באיומי פיטורים, ולעיתים, דורשים מהם לנהוג ברכבים עם פגמים בטיחותיים. החברות אמנם משלמות את הקנסות, אך הנהגים צוברים הרשעות ונקודות, שעשויות לגרום להורדתם מהכביש ולאבדן פרנסתם.
בנוסף, חברות ההובלה מתעלמות מחובתן לרישום שעות עבודה של נהגים, תוך שימוש ציני בהסכם הקיבוצי בענף ההובלות, שפוטר אותן מתשלום עבור שעות נוספות. עם האמצעים הטכנולוגיים החדשים כיום, אין כל בעיה לעקוב אחר זמני העבודה של הנהגים. לכן צריך להפסיק את השיטה של העסקת נהגים ללא רישום שעות, שהיא שורש הרע. לטענת ועדי העובדים, יש צורך בשינוי יסודי של ההסדרים בענף, ואין די בפעולה של פקח או שוטר בודד. נדרשת פעולה מערכתית של משרד התחבורה, התמ"ת תוך שיתוף הנהגים וחברות ההובלה.
המכתב פונה לשר הממונה על ההסדרים בענף, ודורש לקיים ישיבה דחופה לדיון במצב, כדי לקדם קביעת סטנדרטים חמורים של בטיחות, ודרכים לאכיפתם. מכתב קורא להעניש את החברות העברייניות, ולדאוג לעצמאות קציני הבטיחות. הסיכום קובע, כי כל עוד לא מתמודדים עם האנרכיה בענף, ימשיכו חברות ההובלה לחגוג על גבם של הנהגים. הפיכת הנהגים לשעיר לעזאזל מונעת טיפול אמיתי בבעיה.
נהגים ונציגי ועדים החתומים על המכתב
שלמה ברזילאי – יו"ר ועד עובדים חברת יזמה גליל \ אהרון קופרשמידט – יו"ר ועד עובדים חברת נגב והערבה \ סולי עמרם – יו"ר ועד עובדים חברת חוף אשדוד \ אלי דהאן – יו"ר ועד עובדים חברת מפעלי תובלה \ איימן אבו טריף – יו"ר ועד עובדים (הסתדרות חדשה) חברת גליל מערבי \ נסים קוליקר – יו"ר ועד עובדים (ההסתדרות החדשה) חברת גליל עליון \ חיים אמיגה – יו"ר ועד עובדים (ההסתדרות הלאומית) חברת הנמל החדש \ אלכסי גורביץ – יו"ר ועד עובדים (הסתדרות) חברת תעבורה \ עמנואל טורי – יו"ר ועד עובדים (ההסתדרות החדשה) תש"ח \ אריה כגן – יו"ר ועד עובדים (ההסתדרות החדשה) חברת קואופרטיב התנועה עמק חפר \ רזיאל פסחוב – לשעבר יו"ר ועד העובדים (ההסתדרות החדשה) חברת תי"ם \ דב סמדג'ה, אדואר דניאל – (נהגי משאיות בארגון העובדים מען) – חברת המניע.
תגיות: ההסתדרות-הכללית-החדשה, הסתדרות-העובדים-הלאומית, זכויות-נהגים, ישראל-כץ, מען-ארגון-עובדים, משרד-התחבורה, תאונות-דרכים
קישור קבוע
5 תגובות
Email This Post
15 ביוני, 2011 בשעה 17:55
קשה מאוד ללמד את שר התחבורה, אבל אם כבר נחה עלינו רוח האופטימיות אני מציע לנסות להסביר לו
שגם במקרה הזה כמו במקרה הנהלת הרכבת וועד העובדים שלה, מי שמסכן את הציבור הן ההנהלות וצריך לפקח עליהן באופן הדוק.
15 ביוני, 2011 בשעה 20:30
יפה כתב עמית ה. ואם זאת אנחנו לא ממתינים שמר כץ ישנה את עורו המופרט. האיש נגע בכל דבר רע בעשוריים המופרטים. כולל חברת כוח האדם של רעייתו שיבאה עובדים זרים בעודו שר החקלאות.
כן יש לנו ציפיה ולכן אנחנו בשטח, מן העובדים. הם יעמדו בה, לאיש מאיתנו העובדים אין ברירה אחרת.
15 ביוני, 2011 בשעה 23:27
×¢× ×£ ההובלה היבשתית...
ענף ההובלה היבשתית שבמסגרתו מתבצעת רגולציה לנהגי המשאיות הוא ג'ונגל פרוע וזה בלשון המעטה… ומהיכרות אישית.
למשל: התאונת הרכבת המוכרת בשם אסון רבדים הסתבר שבסיס העסקתו של נהג המשאית (שגרם לתאונה מר כץ לא הבטיחות של הרכבת) היה לפי כמות הסבבים שהוא ביצע ביום כשהמעסיק מחייב אותו (כטוב ליבו ביין) למינימום סבבים ביום. קיבלנו נהג עייף, משאית לא מתוחזקת ותאונה קטלנית.
ב 2010 הנסועה השנתית לכלי רכב במשקל כולל של 12 טון ומעלה הייתה כ-38 אלף ק"מ בשנה. על בסיס זה ,בחישוב של תאונות משאיות מעל 12 טון לק"מ נסועה. אכן, ישנה בעיה קשה עם הנהגים אבל…. משאיות של 12 טון בד"כ מחלקות מזון בתוך הערים ולעומתן משאיות של 40 טון וגם של 120 טון נוסעות יום יום ולילה לילה לאילת והנסועה שלהן היא כ 200 אלף ק"מ בשנה. למשרד התחבורה יש את הנתונים המדוייקים אבל את כץ זה לא מעניין יש לו דברים יותר חשובים לעשות.
תראו: הענף הזה מאוד מאוד בעייתי, הן מבחינת אכיפת חוקי העבודה וחוקי שעות העבודה ועד לתקינות כלי הרכב ונתונים טכניים שמאוד חשובים לבטיחות אבל לא נאכפים בגלל כסף.
אתן דוגמא "קטנה": (ואל תחשבו את המספרים כי הם לא מסתדרים בגלל כוחות הפיזיקה). נניח שהזמנתי מיצרן משאיות שתי משאיות במשקל כולל של 40 טון. שתיהן זהות במפרט הטכני. אבל.. לגבי אחת ציינתי שהיא תוביל חצץ ממחצבה והשנייה מכולות לנמל. אני אקבל שתי משאיות שעל צירי הגלגלים שלה מותקנים שני סוגים שונים של צמיגים. יצרן הרכב יאמר לי שכל 60 אלף ק"מ יש צורך להחליף את הצמיגים בכל המשאית לא משנה מה מצבם ומה אומר קצין הבטיחות ופנצארמאכר והכיס של שלי כבעל המשאית. אבל צמיגים למשאית הם מוצר יקר מאוד (ממאות שקלים לאלפי שקלים לצמיג). המסוי על צמיגים הוא גבוהה וגם העלות שלהם ,בייצור, גבוהה. לכן ,כבעל הבית, אתנהג "כמו כולם" ואקנה צמיגים במשקל ולפי מחיר ולא לפי צורך ותקן. אסביר קצת: צמיג שאמור לסחוב 40 טון במחצבה (אליה וממנה) שונה לחלוטין (במבנה בעומסים ובכושר השחיקה ובמעמס עליו) מצמיג שיסחוב 40 טון מכולות בכביש הארציים. אחרי שהמשאיות שלי יגמעו 100 אלף ק"מ אני אקנה צמגים "במשקל" כי גם ככה כל צמיג עולה הון כסף וממילא יזרק בעוד שנה. והבטיחות: הלאה הבטיחות למי אכפת העיקר הכיס…. במשרד התחבורה יש את הנתונים האמתיים והמלאים וכמי שנחשף להם (בשנים 2008 2007) אני אומר לכם בוודאות שלפחות 90% מצי המשאיות בארץ נוסע על גבי צמיגים שאינם מותאמים למטלות שהמשאיות עושות. למשל: צמיג שהמשקל המותר עליו הוא עד 2 טון עולה בסביבות האלף שקלים. צמיג שהמשקל כאמור הוא 4 טון עולה פי 4 ויותר. ומה תחשבו שאדיף? טכנית: כשהצמיג איננו מותאם למשקל הכולל של המשאית, ולמטלות שהיא מבצעת גם ביום שהורכב מה"ניילון" הוא מסוכן לנהג לרכב ולמשתמשי הכביש. האם זה נאכף? לא. למה? תשאלו את כץ.
זו רק דוגמא קטנה ועל קצה המזלג ממש. בגלל בצע כסף ועלויות תחזוקה אסטרונומיות צי ההובלה של מ"י מסוכן!!!
הגונגל בענף הזה הוא פראי סבוך ומי שסובלים הם הנהגים שכן ,על פי חוק, לא מעט מהאחריות מוטלת על כתפיהם ולא על כתפי המעסיק בוולבו והמשרד הממוזג.
מנחם.
16 ביוני, 2011 בשעה 0:16
מנחם, נשמח אם תכין כתבה מסודרת עם הפניות למקורות מידע בנושא צמיגי משאיות והיעדר פיקוח של משרד התחבורה.
8 בספטמבר, 2011 בשעה 21:07
לכבוד
שר התחבורה ובטיחות בדרכים
מר ישראל כץ
שלום רב
הנדון : צמצום תאונות דרכים
צמצום תאונות דרכים באמצעות מערכת לחינוך והחדרת תרבות נהיגה .
המערכת תקצר את אורך זמני הלימוד לסדרי גודל של חודשים . צורת החינוך במערכת
המוצעת היא בדומה להוספת מאות אלפי שוטרי תנועה . המערכת עובדת על בסיס חונכות
אישית . לכל נהג סורר יוצמד "שוטר חונך" . השוטר יהיה כמובן שוטר ווירטואלי אבל
יהיה בנוכחות מלאה .
"אפקט האח הגדול" מטופל ביסודיות והשוטר הווירטואלי יופיע רק כאשר הנהג עובר
עברה. פרטיות האזרחים תשמר בקפדנות ולא ירשם ולא ישמר כל מידע הקשור לנהגים
הנוהגים כחוק . יש לי הרגשה לא נעימה כי ניתן להציל מאות אנשים בשנה ולא מצילים .
לכך נלווים הפצועים באלפים וכן הפסדים כספיים ניכרים .
כיום ניתן להפעיל מערכת מצומצמת בסדר גודל של עשרות רכבים להדגמת ייתכנות .
כל הכלים קיימים ולא משתמשים בהם .
אני מוכן להתייצב בכל מקום ובפני כל פורום על מנת להסביר את המערכת המוצעת ולענות על שאלות, ככל שאדרש.
כתובתי : ת. ד. 75 תמרת 36576 .
בברכה
אלחנן שוחט