איציק פרי, הכרז על בחירות באיגוד העובדים הסוציאליים
עו"ס תמר גולדמן ומיכל גומל, פעילות במאבק העובדים הסוציאליים, במכתב גלוי ליו"ר האיגוד שלהן
"עתידנו": בחירות עכשיו לראשות איגוד העו"סים
אחרי האכזבה של רבים מהעו"סים מההסכם שנחתם, הגיע הזמן לחשוב מה עושים מחר. בסיעת "עתידנו" בחנו את האפשרויות והגיעו למסקנה שהחלפת ההנהגה עדיפה על הקמת איגוד מתחרה או הצטרפות לכוח לעובדים
שלום איציק פרי
קראנו בעניין רב את מכתבך לעובדים הסוציאליים לאחר השביתה.
אנו מאמינות לך, שלהבנתך עשית כמיטב יכולתך. איננו שותפות למאשימים אותך ואת הנהלת האיגוד בציניות ובחתירה לרווחים אישיים. לצערנו, מיטב יכולתך אינו מספק. אתה חוזר וכותב במכתבך, על הצורך ללמוד ולהפיק לקחים, אך התחום בו אתה מתחייב להפיק לקחים , ערוצי התקשורת עם העובדים הוא צר ויהווה שינוי קוסמטי בלבד.
אתה מכנה אותנו ואת חברנו נאיביים, ומוסיף בסלחנות שזה טבעם של עובדים סוציאליים. היחס הזה הוא מעליב ופוגע.לא מתוך נאיביות חשבנו שיש להמשיך בשביתה. כל מה שמפורט במכתבך ידענו: התנהלות האוצר היתה גלויה גם לפנינו. מתוך שיקול דעת מפוכח, האמנו שלמרות המחירים זה הדבר הנכון לעשותו. זה הזמן להתחיל את המסע לשינוי מעמדם של העובדים הסוציאלים, כחלק ממסע לחברה צודקת במדינת רווחה.
זו המחלוקת הגדולה בינינו: מאבק שכר סקטוריאלי כפי שאתה מציע, או מאבק על דמות המקצוע והחברה כפי שאנחנו מציעים.
אם להיות כנות, איננו יודעות איזה מחנה גדול יותר בקרב העובדים הסוציאליים. אנו כן יודעות בוודאות שההנהגה הנוכחית אינה מייצגת את העובדים, ולו רק בגלל אחוז ההצבעה הנמוך בו היא נבחרה. אחוז ההצבעה הזה מבטא להערכתנו את התחושה הקשה של ניכור כלפי האיגוד שרווחה בקרב העובדים הסוציאלים עד לשביתה. תחושה שהגוף הזה אינו מייצג אותנו, ולכן ממילא אין טעם ללכת להצביע.
בשביתה, לראשונה מזה שנים, הבנו שיש אלטרנטיבה. שיש אנשים, ובעיקר נשים, המוכנות לקחת את המושכות, ולהוביל את העגלה בדרך הארוכה אך הנכונה ותר.
אנו מזמינות אותך לקרוא לבחירות חדשות באיגוד . הבחירות האלו יחייבו גם אותנו וגם אותך. אם יתברר שאתה צודק, והדבר בו רוב העובדים חושבים שצריך להתרכז הוא אך ורק השכר מן הסתם תהיה תמיכה גורפת בהנהגה הנוכחית. אם, לעומת זאת, רוב העובדים חושבים שהמאבק הוא על מעמדנו במקצועי ופני המדינה, תבחר הנהגה חדשה, שתנסה להוביל את המהלך הזה.
אנו מבטיחות לקבל את רצון הרוב, ואתה?
מיכל גומל ותמר גולדמן
עובדות סוציאליות
תגיות: איגוד-העובדים-הסוציאליים, איציק-פרי, מיכל-גומל, עובדים סוציאליים, עתידנו, שביתת העובדים הסוציאליים, תמר גולדמן
קישור קבוע
2 תגובות
Email This Post
14 ביוני, 2011 בשעה 22:04
כדאי להזכיר כי היום יודעים שניהול דמוקרטי הוא הניהול הכי טוב, לכן בחירה חופשית של נציגי האירגון זה צעד מתבקש.
21 ביוני, 2011 בשעה 19:49
המכתב טוב, ×בל חסר משהו
חסר במכתב התחושות הקשות של עובדים סוציאליים רבים במהלך של המאבק ואחריו שהאיגוד לא משתף את העובדים במה בדרישות, במה שקורה מול האוצר, מה העובדים רוצים?, על מה הם לא מוכנים להתפשר?
הנהגת האיגוד בראשות איציק פרי התנהלה כמו דיקטטורה תוך כדי התעלמות מרצון ותחושות העובדים בשטח, ששיאה היה בהתעלמות מההפגנה שקיימנו ליד ההסתדרות בשעת ההצבעה על ההסכם.
כל העובדים הסוציאליים שהייתי עימם בקשר והתגובות שראיתי בפייסבוק מעידות על חוסר אמון בהנהגה הנוכחית ורצון להחליפה מכיוון שהיא לא מייצגת אותנו נאמנה! העובדים רצו להאבק כדי להשיג הישג יותר טוב.
אנחנו רוצים הנהגת איגוד דמוקרטית!
איציק תתפטר, אין לנו אמון בך.