חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הצעה למטה סוציאל-דימוקרטי חוצה מפלגות

נושאים דעות, פוליטי ב 6.08.08 6:09

ההצעה לשקול פרישה המונית של חברי כנסת ופעילים סוציאל-דמוקרטים ממפלגת העבודה למפלגת ישראל חזקה מפתה אך בעייתית. חלופה נוספת – להקים מסגרת סוציאל-דמוקרטית חוצת-מפלגות שתהיה הבסיס ל"ליבור ישראלי"

מאת: פרופ' דני גוטוויין

אין ספק, פרישתו של אפרים סנה מציבה סימן שאלה מציק, אם לא דגל שחור של ממש, על דרכה של מפלגת העבודה כמפלגה סוציאל-דימוקרטית בכלל, ועל התנהלותה הדימוקרטית בפרט.

בהקשר זה, ניתן להסכים עם איתי אשר שמפלגת העבודה במתכונתה הנוכחית, כ'לטאה בלי ראש', מפרפרת אל חידלונה. השאלה, מהי החלופה. איתי מציע לסוציאל-דימוקרטים ב'עבודה' ללכת בדרכו של סנה, לחבור אליו ולהותיר למפלגת העבודה להתפורר אל תוך 'משטר הארגזים' של ברק ופואד.

זו הצעה שאינה משוללת הגיון ויותר מכך היא קוסמת. אך היא גם מעוררת שאלות באשר לדרך לבניין כוח פוליטי סוציאל-דימוקרטי בישראל.

השאלה היא האם מפלגה נוספת – לצידן של העבודה ומר"צ – תסייע לבניין הכוח של הסוציאל-דימוקרטיה הישראלית, או שמא היא פשוט תחלק אחרת את הכוח הקיים, או גרוע מכך תתיש אותו במאבקי כוח פנימיים?

נניח לרגע לשאלות, שאינן בלתי חשובות, מסוג, מה סיכוייה של המפלגה החדשה לעבור את אחוז החסימה, האם המקרה של 'עם אחד' אינו מלמד על הסיכוי המוגבל של מהלך כזה, האם שיטת הפריימריז לה התחייב סנה לא 'תארגז' את המפלגה החדשה, וכד'.

במאמר מוסגר נאמר, כי התבונננות במתרחש ב'קדימה' אינה יכולה שלא לעורר השתאות על האדיקות שבה היא אימצה את כל פגמי ופגעי התרבות הפוליטית של מפלגות המוצא של ראשיה. גם אם אין הכרח שכך יהיה במפלגה החדשה, הרי שהסכנה קיימת.

השיקול המרכזי שסנה נתן למהלך הפרישה שלו היה אירגוני: מנגנון השליטה של פואד-ברק אינו מאפשר כל תהליך של שינוי יחסי הכוחות במפלגת העבודה ושל בניה סוציאל-דימוקרטית 'מבפנים'. דווקא מאחר וסנה צודק, הרי שיש לשאול האם שכפול הכשל המפלגתי, הוא התשובה לבעיה שהוא מציב, או שמא יש לחשוב על מסגרת פוליטית אחרת לסוציאל-דימוקרטיה הישראלית.

יתר על כן, נראה שחלק מחולשתה המבנית של הסוציאל-דימוקרטיה הישראלית הוא פרי של 'צוענות פוליטית' של תומכיה. הללו נעים ונדים ממפלגה למפלגה על פי 'הרייטינג' הפוליטי הרגעי. ברגע של מיאוס מן 'העבודה', מר"צ היא אפשרות, כאשר גוברת האכזבה ממר"צ, העבודה הופכת לסיכוי וחוזר חלילה, שלא לדבר על פזילה לכיוון הירוקים או מפלגות 'מצב רוח' דוגמת הגימלאים.

מתווה אפשרי לבניין כוח סוציאל-דימוקרטי בישראל מוצע במאמרי 'לפלג את השמאל, לאחד את הסוציאל-דימוקרטים'. מאחר ונראה שטרם בשלו התנאים לפרישת הגורמים הסוציאל-דימוקרטיים ממפלגותיהם, דומה שהמהלך שיש ושניתן לקדם בזמן הנוכחי הוא לחולל הבשלה מעין זו בתוך המבנים המפלגתיים הקיימים וביניהם. ממתווה זה נובע שיש להקים מבנה פוליטי חוץ-מפלגתי וחוצה מפלגות, שיעודד אופוזיציה סוציאל-דימוקרטית פעילה בכל אחת מן המפלגות הקיימות, ובה בעת ישמש כמקום מפגש ושיתוף פעולה עבור הסוציאל-דימוקרטים.

מבנה כזה עשוי להיות 'מטה סוציאל-דימוקרטי' – למרות שלראשי התיבות מס"ד יש הסטוריה עגומה בשמאל הישראלי – שיעודד מחשבה ופעולה פוליטית סוציאל-דימוקרטית שלא במסגרת המפלגות הקיימות, אך חבריו יפעלו בתוכן. ככל שהמטה הסוציאל-דימוקרטי – שהגיון פעולתו יהיה של אירגון מפלגתי ולא כשל 'אירגון חברתי' – יתעצם פוליטית הוא יוכל למלא את התפקיד של אופוזיציה במפלגות הקיימות וככל שהוא יתייצב אירגונית הוא יוכל לשמש כשלד למפלגה סוציאל-דימוקרטית כאשר יבשילו התנאים. כך ניתן יהיה להמנע מהתארגנויות נפל ומהלכי סרק, שכשלונם לא רק יזיק אלא גם יגרום ליאוש.

יש לחשוב גם על המבנה הראוי למפלגה הסוציאל-דימוקרטית הישראלית. כדי להמנע מהניוון שכרוך בשיטת הפריימריז והחידלון שכופה מנגנון הארגזים, נראה שכדאי לאמץ את ההגיון העומד ביסוד המבנה של הלייבור הבריטי. משמע – אירגון מפלגתי המשמש כמסגרת על לאירגונים, כמו האיגודים המקצועיים ומפלגות מן השמאל הראדיקלי ביותר ועד ל'דרך השלישית', המטפחים את ייחודם הרעיוני, ובונים מצע משותף מתוך מאבק ופשרה. מבנה מפלגתי כזה עשוי למנוע את אחת הקלקלות הגדולות של השמאל הישראלי, שבו הנאמנויות האירגוניות משתקות מחשבה וויכוח.

ובאשר לסנה, יש לעשות כל מאמץ כדי שהוא ימצא את מקומו ברשימה שתקים 'העבודה' לכנסת הבאה. דומה, שחזרתו ל'עבודה' אינה אפשרות מעשית מבחינתו, הגם שראוי היה לשקול אותה; לפיכך,

מאחר שרשימה זו תהיה ממילא 'מערך' בין 'העבודה' ל'מימד', אין כל פסול בכך ששיטת 'המערך' תאפשר את צירופו של סנה או 'ישראל חזקה' לרשימה. מהלך כזה, אגב, יכול להיות צעד ראשון באימוץ הגיון המבני של הלייבור.

מטה סוציאל-דימוקרטי, שיעורר דיון רעיוני, יעודד אופוזיציה פנים-מפלגתית במפלגות השמאל ויהווה שלד לכינון 'לייבור ישראלי' הוא מהלך העשוי לסמן דרך אפשרית לבניין כוח פוליטי סוציאל-דימוקרטי. חיוניותו של כוח כזה גוברת ככל שקורבנותיו של משטר ההפרטה מחפשים כתובת מפלגתית, ובהעדר כתובת סוציאל-דימוקרטית, הם עשויים למצוא אותה בגילוייו השונים של הפרוטו-פאשיזם הישראלי.


הערת המערכת

מלבד המגבלה (החמורה) של היותו פורום אינטרנטי, ניתן לומר כי אתר זה הוא בעצמו למעשה "מבנה פוליטי חוץ-מפלגתי וחוצה מפלגות, שמעודד אופוזיציה סוציאל-דימוקרטית פעילה בכל אחת מן המפלגות הקיימות, ובה בעת משמש כמקום מפגש ושיתוף פעולה עבור הסוציאל-דימוקרטים". הצעד הבא הוא, אם כן, לצאת מהאינטרנט.

נערך על ידי גל
תגיות: , , , , , ,

21 תגובות

  1. נדב פרץ :

    אני לא בטוח שמטה כזה הוא אפשרי.
    פעילות בין-מפלגתית כזו תיצור בתוך המפלגות פנימה תחושה שהח"כים הסוציאל דמוקרטיים הם 'אורחים לרגע' – ובצדק, כי באופן מוצהר הם שואפים להקים מפלגה חדשה בבוא היום. זה יגרום לאובדן כוח אדיר למועמדים האלה.

  2. נמרוד ברנע :

    קודם כל אני שמח לראות שפרופ' גוטווין הוא גם פעיל אינטרנטית ולא רק אינטרנטית אלא בתוך 'עבודה שחורה'.
    לא אשכח את השמחה שאחזה בי כאשר ירדתי מהאוטובוס מתל אביב לחיפה במרכז חורב תוך כדי שבדרך אני וחברתי התלוננו על הסיכויים הדלים לשינוי חברתי בישראל ואת מי ראינו שירדנו מהאוטובוס? לא אחר מאשר דני גוטווין.

    כינון מטה סוציאל-דמוקרטי הוא מטרה ראויה וחשובה.
    אני לא מסכים עם נדב בטענה כי מועמדים אלו יפגעו עקב חשד שהם שואפים להקים מפלגה חדשה מכיוון שהם לא שואפים לחסל את המפלגה שבה הם חברים – אלא לחבור לכוחות נוספים. ג'ומס שהוביל את האיחוד יחד עם שח"ר בראשות ביילין למשל, נבחר ליו"ר מרצ למרות שהאיחוד הזה נכשל הלכה למעשה.

    הנקודה בדבר התארגנויות סרק שגורמות לייאוש חשובה לדעתי. חשוב שטרם כל התארגנות ויוזמה תתקיים בדיקה רצינית ומעמיקה של המטרייה, פעמים רבות נדמה כי אנשים טובים בעלי כוונות טובות מביכים ומבישיים את עצמם עקב יוזמות נפל.

    צריך לחשוב מהו המבנה של גוף כזה, כיצד הוא יתכנס, מה תהיה מידת המחוייבות של חבריו במתח בינו לבין המפלגה וכדומה.
    את עצמי, אני רותם לעניין הזה.

  3. עמי וטורי :

    אני תומך לחלוטין בהצעתו של דני.
    אני גם מסכים שהמסגרת צריכה להיות רחבה מספיק בכדי להיות בית לא רק ל "ציונים סוציאליסטים" אלא לכל תנועה סוציאליסטית דמוקרטית פעילה.
    גם היעד צריך להיות ברור. בניית כוח סוציאל-דמוקרטי שיפעל לבסוף כמפלגה. רק שיעד זה יקח זמן ויש לקחת זאת בחשבון באופן ההתנהלות של מטה כזה.

  4. דובי קננגיסר :

    אני נוטה להסכים עם נדב שכשהמטרה המוצהרת היא להקים מפלגה חדשה "בבוא היום", הדבר יגרום לפגיעה בחברי המטה החברתי-דמוקרטי (חב"ד! 🙂 ). לכן אולי כדאי לשקול להפוך את זה ל"לובי רב-פרטיזני" (על משקל "בי-פרטיזני" בפוליטיקה האמריקאית), שיקדם נושאים ס"ד בקרב כלל המפלגות. כל עוד המערכת הפוליטית הישראלית מבוססת על עמדות בטחוניות-מדיניות ולא על עמדות כלכליות, לובי שכזה לא יחשב מאיים על עצם המערכת הפוליטית והחברים בו לא יהוו "גיס חמישי" בתוך המפלגות השונות. מאידך, אם אי פעם תעבור המערכת המפלגתית שלנו הערכות-מחדש (realignment) על בסיס קווים כלכליים, הלובי הזה יהווה בסיס ארגוני להערכות כזו של האגף הסוציאל דמוקרטי.

    ומכל זה עולה, שוב, החשיבות של עידוד התפקדות של אזרחים עצמאיים למפלגות השונות על בסיס העדפותיהם הפוליטיות, כדי להביס את ה"ארגזנות" במפלגות השונות.

  5. איתי :

    נדב צודק, אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

    אם משלימים עם העובדה שאנשי הס"ד לעולם יהיו במיעוט אז מקימים מסגרת שתתמוך במיעוטים בכל מפלגה (מולה בקדימה, פרץ בעבודה, רן כהן במרצ וכו) כפי שזה לעניין לנוצרי קופטי להקים מסגרת שמחזקת את הנוצרים בכל מדינות ערב (אם לא יאסרו אותו).
    במקרה כזה ההתבטאויות על תשתית למפלגה "מתישהו כשיבשילו התנאים" אינן לעניין

    אם רוצים מפלגה שבה הס"ד יהיו רוב,
    מפלגת העבודה אינה כר פעולה רלוונטי ולדעתי לעולם לא תהיה (אלא אם ברק-פואד-הרצוג יחברו לקדימה, פרויקט שהחל ונתקע כי הסקרים הראו שזה לא משתלם). גם במרצ אותה מחלה.
    אם זה מה שרוצים – צריך ללכת למפלגה של סנה (וגם שם תהיה עבודה קשה – למשל בדיון על אחוז התקציב המופנה לביטחון)

  6. עמי וטורי :

    איתי הטעות של רבים היא אי הבדלה בין הטווח הארוך לטווח הקצר ואי הפנמה של המושג "בלי קיצורי דרך". המטרה ארוכת הטווח אינה הקמת מפלגה (אירגון הרשום ברשם המפלגות שמטרתו צבירת מושבים בכנסת) אלא הקמת תנועת עובדים חדשה.
    לתנועה כזאת שקיימת ופועלת כיום במרבית ארצות אירופה אבל לא בישראל! יש כמה מרכיבים שמפלגה אינו בהכרח המרכזי שבהם.
    המרכיבים העיקריים הם:
    א- ארגון עובדים/אירגוני עובדים. רצוי כאלו שיש להם זיקה סוציאליסטית-דמוקרטית ברורה.
    ב- מוסדות רעיוניים דוגמת מיכללות, עיתונים ועוד.
    ג- קואפרטיבים
    ד- מפלגה או מפלגות המהווה/מהוות את הזרוע הפרלמנטרית ואת הזרוע בשילטון המקומי של גופים אלו.

    בישראל יש כיום גוף המוגדר כאירגון עובדים לפי החוק הישראלי ושצריך לעבור רפורמה רצינית בכדי שיהפוך לאירגון עובדים סוציאל-דמוקרטי מצוי לפי הסטנדרטיים האירופאיים (שלא לדבר על הסקנדינביים).
    אין בישראל עיתון או עיתונים סוציאל-דמוקרטיים של ממש.
    התנועה הקואפרטיבית הישראלית במשבר עמוק שטרם בא אל פיתרונו. משבר הנובע בחלקו מהדרך בה קמה ומהתפקידים הלא סוציאליסטיים שהיו את ההצדקה העיקרית לקיומה בעייני הממסד הישראלי בעשורים הראשונים לקיומה של ישראל.
    וכמובן אף אדם רציני אינו יכול לטעון כי קיימת כיום בישראל מפלגה סוציאל-דמוקרטית של ממש הגם שלחד"ש ואפילו למרץ יש מצע שבהחלט ניתן להגדירו כסוציאל-דמוקרטי ברובו. (וגם לעבודה היה פעם משהו כזה מיזמן כשעמיר פרץ עוד הוביל ונתן תקווה שהגוף החולה הזה יכול להיות משהו אחר ממה שהוא כיום וממה שהיה בעברו).

    מצד שני יש בשנה וחצי האחרונות הרבה התחלות מבטיחות של מה שיכול להפוך בעתיד לתנועת עובדים.

    אירגון העובדים החדש והסוציאליסטי-דמוקרטי "כוח לעובדים" נמצא בצמיחה וכבר עבר את סף 1000 החברים.
    המכללה החברתית כלכלית פועלת היטב
    ובלוגים סוציאל-דמוקרטים דוגמת "העוקץ" ו"עבודה שחורה" בהחלט יוצרים סוג של שיח אחר ונותנים במה לדעות שכמעט ואינן מופיעות בכלי התקשורת המובילים. אני מקווה שגם שקוף יהפוך בעתיד לכלי תיקשורת רציני (הגם שאני חייב לציין שאם המטרה היא רק להיות עוד כלי תקשורת "אוביקטיבי" אין בו תועלת מרובה מבחינת תנועת עובדים עתידית).
    גם ל"זרם השיתופי" ולקבוצות העירוניות יש פוטנציאל גדול.
    מפלגה שאינה "מפלגת מצב רוח". מקימים רק כשכל המרכיבים הללו יגיעו לכלל בגרות ובשלות סבירה. יתכן שהמועד הוא עוד לפני הבחירות הקרובות אך סביר יותר להניח שהדבר יקח לפחות עוד שנתיים שלוש.
    מטה סוציאל-דמוקרטי יכול להיות לכן סוג של "תירגול על יבש" והכנה לקראת מהלך שעוד לא בשלו לגמרי התנאים למימושו.

  7. איתי :

    עמי

    מה שכתבת יפה ומרגש מאוד. אני גאה להיות כחבר ע"ש חלק ממהלך כזה.
    אבל זה לא עונה כלל לסתירה הפנימית שעמד עליה נדב.

    קח לדוגמה את החיבור הפומבי של שלי יחימוביץ' עם עופר עיני, ובמקביל את טשטוש הקשרים בין יחימוביץ' וכוח לעובדים (קרא בבלוג שלה על פרשת הסינמה סיטי). חשוב על ההיגיון בבחירה של יחימוביץ' ותבין שהיא לא תרצה לשתף פעולה לפחות לא בגלוי עם הרעיון שיזם דני, אחרת תיחשב כבוגדת במפלגתה.

    מה שמותר לך ולי לעשות (להיות חברים במפלגת העבודה ולדבר בגלוי על כך שהיא קטסטרופה, ולתכנן לייבור ישראלי) אסור לפוליטיקאי לעשות.

    אפשר לקונן עד מחרתיים על כך שהפוליטיקה בישראל הפכה לפוליטיקה של מותגים, אך הגוף שמבקש דני לבנות יצבור תאוצה רק אם יעמיד בראשו כוכבים מוכרים כמו יחימוביץ' פרץ וחנין, רק מעטים יצטרפו לארגון שראשיו יהיו פרופ' דני גוטויין, ד"ר עמי וטורי או אנשים מחוץ ליסו"ד כמו תמי מולד חיו, יובל אלבשן, ד"ר אורי זילברשייד וכו'.

  8. יהושע בן משה :

    הצעתו של פרופסור גוטוויין חשובה מאוד, וגם חשיבותה באצם בירור הנושא,במזגרות רחבות ולא רק בין כמה אנשים(ובדרך כלל אותם האנשים)
    לכן צעד ראשון להפיץ את מאמרו !ופחות לעסוק בצעדים הבאים.
    שנית,אולי להכין כנס של כל המעונינים לדיון רחב בנושא,בלי חברי כנסת בשלב זה,ובכיסוי תקשורתי.
    במקביל צריך לחדד את המושג סוציאל-דמןקרטיה בימינו ובמיוחד משמעותו החברתית-כלכלית.
    לאחר מכן וביחד אם אנשים אשר הנושא מושך אותם,נברר מה המצב אצל ה"כוכבים" ומה הסיכוי לבנות כוח אמיתי.
    ברור שזה לא תפקיד קצר מועד, ולכן
    מקומו לא בעולם וירטואלי,אם כי יכול לשתקף גם בו.

  9. עמי וטורי :

    אני מאוד מעריך את עמיר פרץ את דב חנין ואת שלי יחימוביץ. עם זאת אני לא הייתי מצפה מאף אחד מהם ליקפוץ קפיצת ראש לתוך בריכה בלי מים. לכן צריך קודם למלא את הבריכה (וזה מצריך המון עבודה שחורה וגם לא מעט סבלנות) ואז כבר תווצרנה ההזדמנויות ויגיעו גם חלק מהמותגים.

  10. איתי :

    עמי זה בדיוק הפרדוקס – הם לא יקפצו לבריכה ריקה, אך בפועל לא ניתן למלא את הבריכה בלעדיהם, ואנו נשארים כרגיל עם שלולית.

    זה לא משנה אם שמה של הבריכה הוא "מפלגה", "עיתון סוציאל-דמוקרטי", "מסגרת חוצת מפלגות", וכו'.

  11. עמי וטורי :

    איתי אני חושב שאתה טועה והפסימיות אינה במקומה. את הבריכה בהחלט ניתן להתחיל למלא בלעדיהם. זו עבודה קשה אבל כזו שמניחה יסודות מוצקים יותר מאלו שניבנים רק על בסיס X הופעות בתקשורת ומוכרות שיש לפוליטיקאי ותיק. ברור שמנקודה מסוימת כאשר עוברים מבנית מסגרות של אלפים ועשרות אלפים למסגרות שמצפות לקבל את תמיכתם של מאות אלפים יש חשיבות רבה לקיצור הדרך שהם מסוגלים לתת. אבל כאמור אז הבריכה כבר בהחלט אינה שלולית ויש מי שיקפצו לתוכה.

  12. לא שומעים! » רק(?) חמש שנים :

    […] להזכירכם, כיום אפרים סנה, מי שרצה לחבור לליכוד לפני חמש שנים, הוא לשעבר בעבודה שהקים מפלגה סוציאל דמוקרטית חדשה. […]

  13. איתי :

    עמי, הלוואי שאתה צודק. האופטימיות של אנשים כמוך היא בוודאי נכס חשוב.

    דבריו של יהושע חשובים מאוד ותואמים את ההערה בסוף המאמר:

    אתר עבודה שחורה (בין אם יישאר אתר עצמאי ובין אם יהפוך בעתיד לפינה בתוך אתר החדשות הס"ד [הלא אובייקטיבי] "שקוף") יכול להיות "מדורת שבט" באינטרנט לשוחרי מדינת הרווחה בכל הארץ, ללא קשר להשתייכותם המפלגתית.

    אבל אתר אינטרנט אינו יכול להחליף מפגשים פיסיים הדרושים להתארגנות המוצעת כאן.

    אני מקווה להיות חלק ממפגשים כאלה בירושלים, במגבלות עבודה והורות (לכן איני מציע להוביל "סניף").
    זה נשמע לי מרתק בהרבה ממפגשים של
    מפלגת העבודה בירושלים, שאליהן לא הגעתי מעולם.

  14. נורית פגי - סניף מרכז הכרמל, חיפה :

    מסכימה לחלוטין עם דבריהם של דני גוטווין ועמי וטורי. עוד לא בשלו התנאים להקמת מפלגה חדשה, מה גם שמהלך כזה צריך לבוא לאחר הכנת שטח אינטנסיבית והעלאת תודעה סוציאל-דמוקרטית בהיקפים גדולים. דבר זה עוד לא נעשה למרות פעולתה המבורכת של המכללה הכלכלית-חברתית. הקמת מטה סוציאל-דמוקרטי חוצה מפלגות, לעומת זאת, היא יוזמה ברוכה בעיני, ואשמח לקחת בה חלק.
    ובוודאי שאין מקום לפסימיות…(:

  15. ירדן :

    האמת היא שזה נראה לי רעיון טוב. החיסרון העיקרי ברשימה סוציאל דמוקרטית מאוחדת הוא שרשימה מאוחדת כזו חייבת להתעלם מהשאלות המדיניות ביטחוניות למען הכלכלה כפי שהתעלמה מהכלכלה לטובת השאלות הביטחוניות מדיניות עד כה. לדעתי אפשר ליצור מנגנון מעניין במפלגה שישאיר את ההשפעה הביטחונית מדינית במפלגות השותפות כפי שהיא לפי הבחירות האחרונות. מה הכוונה? נניח שמקימים רשימה משותפת סוציאל דמוקרטית מהמפלגות הבאות:
    מפד"ל, חד"ש, מר"צ ואבודה.
    לכל מפלגה בתוך הקשת הזו יהיה את ההשפעה הביטחונית מדינית שיש לה עכשיו בתוך הרשימה לפי אחוזים. נגיד שהיום לאבודה יהיו 50 אחוזי השפעה, למר"צ ומפד"ל 15 אחוזי השפעה וכו' לפי כמות המנדטים שיש להן היום (אני לא יודע לחשב את זה אבל ברור שזה אפשרי).
    כך מי שיצביע לרשימה המאוחדת יצביע בעד להשאיר את הכוחות הביטחוניים מדיניים כפי שהם היו בבחירות הקודמות ובעד חיזוק הכוחות הכלכליים הסוציאל דמוקרטיים.

  16. יהודית, דמוקרטית, ישירה » Archive » ט באב ס”ח - סיכום ביניים :

    […] מאי (יצורף החודש העברי לאלתר!) של כתב העת ”חברה” כתב פרופ‘ דני גוטוויין על הקמת מפלגת שׂמאל-דמוקרטיא […]

  17. ממטה סוציאל דמוקרטי למפלגה אחת גדולה :

    […] זה נכתב בהמשך למאמרו של פרופ’ גוטווין “הצעה למטה סוציאל-דמוקרטי חוצה מפל… – . כבר לפני מספר שנים הרהרתי באופציה זו, שתחזק את הצד […]

  18. האמנם מטה סוציאל דמוקרטי? - תשובה לדני גוטויין :

    […] מלפני זמן לא רב, הציע דני גוטויין להקים מטה סוציאל דמוקרטי חוצה מפלגות. אורי יזהר מצא ענין רב במאמר ובדיון […]

  19. תא אופק » אתם כותבים » הצעה לפעולת המטה הסוציאל-דמוקרטי / עידן סימון :

    […] זה נכתב בהמשך למאמרו של פרופ’ גוטווין “הצעה למטה סוציאל-דמוקרטי חוצה מפלגות”. כבר לפני מספר שנים הרהרתי באופציה זו, שתחזק את הצד […]

  20. כוח סוציאל דמוקרטי - מה עושים עד הבחירות? :

    […] לקריסת מדינת הרווחה. חלק מההצעות מתייחסות, ובצדק, לפתרונות בטווח הארוך, כגון הקמת מטה חוצה מפלגות, התאגדות עובדים דמוקרטית […]

  21. תנועת העבודה ההיסטורית - כך בונים עוצמה סוציאל-דמוקרטית :

    […] “הצעה למטה סוציאל-דמוקרטי חוצה מפלגות” שרטט פרופ’ דני גוטויין אפשרות לצבירת כוח […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.