חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מהפכת פצלי הנפט בעולם האנרגיה

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 12.06.11 3:33

הטכנולוגיות החדישות שאיפשרו הפקת גז טבעי מפצלי גז משמשות גם להפקת נפט מפצלי נפט, תהליך שעד לשנים האחרונות היה לא רווחי. ומה בארצנו? יש פצלי נפט, אבל השיטות הללו לא רלוונטיות

מאת: אמנון פורטוגלי

הפקת גז מפצלי גז - מהפיכת האנרגיה העולמית

  כלים טכנולוגיים חדישים מאפשרים הפקת הגז מפצלי גז*, פעולה שנחשבה בעבר בלתי אפשרית. התקדמות זו משנה לחלוטין את מפת מקורות האנרגיה בעולם ועשויות להיות לה גם השלכות גיאופוליטיות חשובות מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

"מצאנו כאן בארצות הברית בשלוש השנים האחרונות, שלושה משדות הנפט הגדולים בעולם. מה יכול להשפיע יותר על כלכלת ארה"ב?" אוברי מקלנדון מנכ"ל צ'יזאפיק אנרג'י

"זה מאוד גדול וזה בא מהר מאוד, זה כמו להוסיף עוד וונצואלה או כווית עד 2020, אבל שדות הנפט האלו הם בארצות הברית." דניאל ירגין יו"ר CERA IHS.

טכנולוגיות קידוח אופקי וטכנולוגיות פרקינגFracking  שפותחו בשנים האחרונות, מאפשרות הפקה כלכלית של גז ונפט ממאגרים שלא היו כדאיים עד עתה. המאמר הקודם התמקד בהפקת גז טבעי מפצלי גז Shale Gas  באמצעות טכנולוגיות אלו, שהביאה לשינויים מהותיים בתעשיית הגז הטבעי. במאמר הזה אדבר על הפקת נפט מפצלי נפט Shale Oil  וממאגרי נפט קונבנציונליים שהחלה מאוחר יותר. בדומה לשינויים בתחום הגז הטבעי, תעשיית הנפט עוברת ותעבור שינויים מהותיים בשנים הקרובות.  שהשפעותיהם על המערך הגיאופוליטי ועל שוק האנרגיה העולמי יהיו עצומות. שימוש בטכנולוגיות קידוח אופקי ופרקינג שהיו בשימוש בשדות גז טבעי כמו פצלי בארנט בצפון טקסס, מאפשר עכשיו פיתוח מאגרי נפט אדירים שלא היו זמינים עד עכשיו בארה"ב, ועוזרים להפוך מגמת ירידה של שני עשורים בתפוקה המקומית של נפט גולמי בארה"ב למגמת עליה.


 

תרשים 1. הפקת נפט משדות נפט בארה"ב בעשור האחרון (מיליוני חביות נפט ליום)

חברות נפט משקיעות מיליארדי דולרים כדי להגיע למאגרי נפט הפזורים ברחבי צפון דקוטה, מונטנה, קולורדו, דרום טקסס וקליפורניה. עד שנת 2015, מעריכים מנהלי החברות ואנליסטים, שדות הנפט החדשים יוכלו להניב כ- 2 מיליון חביות נפט ביום – יותר מאשר התפוקה הכוללת במפרץ מקסיקו עתה. להשוואה, ייבוא הנפט הגולמי לארה"ב נאמד בכ-9 מיליון חביות ליום,  וייצור הנפט הגולמי נאמד ב-5.5 מיליון חביות ליום.  יישום טכנולוגיות חדשות אלו, קידוח אופקי מלווה בפרקינג הידראולי, צפוי להעלות את הייצור בארה"ב בשיעור של לפחות 20% בתוך חמש שנים, ובתוך 10 שנים להפחית את יבוא הנפט ביותר ממחצית, ולקדם את ארה"ב לקראת אי תלות ביבוא נפט שלא הצליחו להגשימה במשך זמן רב.

תרשים 2. מספר מתקני קידוח הנפט הפעילים בארה"ב

פרקינג הידראולי, הנמצא בשימוש נרחב להפקת גז טבעי, נחשב כבלתי ישים להפקת נפט מפצלים בגלל שמולקולות נפט הן צמיגות וגדולות יותר ממולקולות גז. אבל המהנדסים למדו כיצד להגדיל את מספר הסדקים בפצלים בצורה מבוקרת וכיצד להשתמש בכימיקלים שונים כדי לשחרר את הנפט מהפצלים במחיר נמוך.

מהנדסי נפט החלו להשתמש בטכנולוגית קידוח אופקי ופרקינג להפקת נפט מ'תצורת באקן' Bakken Formation. אזור המשתרע על פני  500,000 קילומטר מרובע ברובו הגדול מתחת לצפון דקוטה, מונטנה, וסאסקאצ'ון (קנדה). הפקה הנפט משדה 'באקן' בצפון דקוטה עלתה ב- 50% בשנה האחרונה, עד לכ- 458,000 חביות ליום, על פי חברת Bentek Energy. ההפקה ב'באקן' עולה בקצב כה מהיר, עד שאין מספיק מקום בצינורות להוביל את הנפט אל השוק ומשתמשים ברכבת ובמיכליות להעברתו לבתי הזיקוק.



תרשים 3. הפקת נפט משדה באקן בצפון דקוטה בעשור האחרון (מיליוני חביות נפט לשנה)

 

שדה פצלי הנפט באקן Bakken Shale   הוא דוגמה טובה למהפכת פצלי הנפט. השדה מוכר וידוע ואף נוצל לעיתים במשך עשרות שנים. אבל השיפורים הטכנולוגיים של שלש השנים האחרונות הפכו מה שהיה פעם שדה קטן, רווחי שולי לאחד מאזורי הנפט הצומחים ביותר בארה"ב. הפקת הנפט מ'באקן' הגדילה את תפוקת הנפט של צפון דקוטה מטפטוף לפני ארבע שנים. עד ל- 80 מיליון חביות בשנת 2009, והביא את המדינה להיות הרביעית בגודלה מבין המדינות מפיקת הנפט, לאחר טקסס, אלסקה וקליפורניה. כיום מפיקים בצפון דקוטה כ-450,000 חביות ליום ומומחים מעריכים כי ניתן יהיה להפיק כמיליון חביות ליום עד סוף העשור. אם התחזיות הנוכחיות יממשו, תפוקת הנפט של צפון דקוטה תעבור את זו של אלסקה עד סוף העשור.
הפקת הנפט ב'באקן' סייעה למדינת צפון דקוטה להימלט מהתוצאות הגרועות ביותר של המשבר הכלכלי. שיעור האבטלה של המדינה ירד ל 3.8%, פחות ממחצית האבטלה הלאומית. וצפוי עודף בתקציב המדינה השנה בעקבות ההכנסות מנפט.

תרשים 4. מספר מתקני קידוח הנפט הפעילים בדרום דקוטה, בעיקר בתצורת באקן.

 

הסקר הגיאולוגי האמריקני U.S. Geological Survey  USGS)) העריך ב- 2005, כי שדה באקן מכיל 151 מיליון חביות נפט. הערכה זו צמחה ב-2008 ל- 3 עד 4.3 מיליארד חביות נפט, בערך 15% – 20% מסך רזרבות הנפט המוכחות של ארה"ב.

הערכה זו הופכת את באקן לשדה הנפט הגדול ביותר שהתגלה בארה"ב (מלבד אלסקה) מזה 40 שנים, ורבים בענף מאמינים שכמות הנפט הניתנת להפקה יכולה להיות אפילו גדולה יותר שכן הטכנולוגיות החדשות מאפשרת לחברות להפיק נפט ביעילות הולכת וגדלה.  הסקר השתמש בנתונים כאשר הפקת הנפט הייתה בחיתוליה, ועל פי הערכות שלו על הטכנולוגיה שהייתה אז בשימוש. הטכנולוגיה ממשיכה להשתפר, וזו שהייתה בבסיס הסקר היא כעת מיושנת.
מחקר של מדינת צפון דקוטה שפורסם לאחר מחקר USGS נתן הערכה זהה כמעט לזו בדוח הפדראלי.  מאז, המדינה הגדילה את האומדן שלה לכ –11 מיליארד חביות נפט, בהתבסס על הצלחת הקידוחים ושיעורי ההפקה הנוכחיים.

הרולד האם, Harold Hamm יו"ר ומנכ"ל של קונטיננטל רזורסס, טוען כי הערכות הממשלה לכמויות הנפט הניתן להפקה recoverable משדה 'באקן' שמרניות מדי. להערכתו יש בשדות הנפט בצפון דקוטה ובמונטנה כ- 20 מיליארד חביות של נפט גולמי הניתן להפקה, פי חמש מהערכת USGS. שדות אלו מכילים גם גז טבעי השווה ערך לכ- 4 מיליארד חביות נפט. ההערכה של קונטיננטל מבוססת על ניסיונה בשטח ונעשית ע"י גיאולוגים ואנליסטים שלה. לדעתו של אד מרפי, הגיאולוג של צפון דקוטה ודירקטור ב- USGS, האומדן האחרון של חברת קונטיננטל עשוי להיות בקצה הגבוה של ההערכות שהם היו עשויים להגיע אליהן, אבל אפשרי.

על פי תחשיבי חברות הנפט, הקידוחים החדשים כדאיים כלכלית כל עוד מחירי הנפט יישארו מעל 60 דולר לחבית. במחירי הנפט הנוכחיים של כ -100 דולר לחבית, בארות נפט מפצלי נפט יגיעו לרווח, בדרך כלל, תוך שמונה חודשים – פי שלש מהר יותר מאשר בארות מסורתיות רבות.

עד לפני זמן קצר התפיסה המקובלת הייתה שתצורת באקן היא ייחודית. אבל קידוחים זיהו נפט בשדה פצלי נפט נוסף 'איגל פורד' Eagle Ford בדרום טקסס.  כתוצאה מכך, היתרי קידוח באזור גדלו פי 11 בשנה שעברה, ויותר מתריסר חברות מתכננות לקדוח עד 3,000 בארות בשדה ב 12 החודשים הקרובים.  הבאר הראשונה נקדחה באיגל פורד רק לפני שלוש שנים, והשדה מפיק עתה כבר יותר מ -100,000 חביות ליום ויכול להגיע לקצב של כ- 420,000 חביות נפט ביום בשנת 2015, כמעט כמו באקוודור, לפי הערכת חברת הייעוץ energy  Bentek.

איגל פורד, הוא רק אחד מתוך כ 20 שדות נפט חדשים יבשתיים ומבטיחים כמו 'ניוברארה' Niobrara המשתרעת מתחת ויומינג, קולורדו, נברסקה וקנזס, 'לאונרד', בניו מקסיקו ומערב טקסס; ו'מונטריי', קליפורניה. המומחים אומרים כי שדות אלו יגדילו את תפוקת הנפט של ארה"ב ב -25% תוך עשר שנים- ללא הסכנות של קידוח במים עמוקים של מפרץ מקסיקו, או באזורי החוף הרגישים באלסקה.
מה שהופך את השדות החדשים מרשימים עוד יותר היא העובדה כי עד לפני זמן קצר, 3-5 שנים הם נחשבו כמעט חסרי ערך.

הפקת נפט מפצלים רק החלה, ורק לאחרונה התברר עד כמה משמעותית עשויה להיות הפקת נפט משדות אלו. באקן ואיגל פורד צפויים להפיק כ- 4 מיליארד חביות נפט, היקף שמעלה אותם לדרגה החמישית והשישית מבין שדות הנפט בארצות הברית. שדות הנפט האלו מושכים כבר השקעות של מיליארדי דולרים מענקי הנפט הזרים כמו Shell, BP ו- Statoil מנורבגיה, וגם מתאגידי נפט קטנים יותר בארה"ב אשר פיתחו טכניקות חדשות כמו צ'סאפיק, EOG ואוקסידנטל פטרוליום. בחודש שעבר, חברת הנפט של סין CNOOC הסכימה לשלם לחברת צ'סאפיק 570 מיליון דולר עבור שליש מזכויותיה בפרויקט קידוח בשדה 'ניוברארה'. עסקה זו באה בעקבות עסקה אחרת באוקטובר 2010 של מיליארד דולר על פרויקט ב'איגל פורד'.

להערכת מנהלי חברות הנפט ואנליסטים בכירים, הפקת נפט מפצלים בשדות החדשים יכול להגיע בתוך חמש שנים לקצב של 1-2 מיליון חביות נפט ליום. בשנת 2020, יבוא הנפט לארה"ב יכול להיות מופחת בשיעור של עד 60%, בין השאר כיוון שהביקוש לבנזין בארה"ב צפוי לרדת.

תרשים 5. הפקת הנפט מפצלים בארה"ב תגדל מ-400,00 חביות ליום כיום לכ- 2 מיליון חביות ליום ב-2016,

 

השימוש בטכנולוגיות הקידוח וההפקה החדישות אינו מגבל רק לפצלי גז ונפט. יותר ויותר משתמשים בהן להפקת נפט בשדות קונבנציונליים ישנים שלא ניתן או לא כדאי להפיקו בקידוחים אנכיים רגילים.

כך לדוגמה שדה הנפט 'קארדיום'  Cardium באלברטה קנדה שבו החלו להפיק נפט בשנת 1953. כמות הנפט בשדה הוערכה בכ- 2 מיליארדי חביות ועד היום, במשך למעלה מ-50 שנים, הפיקו ממנו כ- 1.4 מיליארד חביות נפט.

רק לפני כשנתיים, השדה נחשב כשדה עייף וישן, שרובו נקדח ונסחט עד תום, והיתר נחשב כבלתי כלכלי. היום, תודות לטכנולוגיות של קידוח אופקי ופרקינג, הוא קבל חיים שניים וחזר להיות במרכז מגזר האנרגיה באלברטה. פריצת הדרך של הטכנולוגית החדשות 'פתחה' ב'קארדיום' רזרבות נפט הנאמדות ב- 8.5 מיליארד חביות שקידוח אנכי לא נגע בהן. בסוף 2008 נקדחה ב'קארדיום' הבאר הראשונה בשימוש בקידוחים אופקיים משלבים בפרקינג.  כתוצאה מהצלחת הבאר, הפיתוח של השדה גדל בהתמדה, כ-35 בארות נקדחו ב 2009 בטכנולוגיות החדשות וכ- 200 ויותר ב- 2010.  ההוכחה החשובה ביותר לאפשרויות החדשות שנפתחו, ולנכונות של חברות לשלם עבורן, היא ההצלחה המסחררת של מכירת זכויות הנפט באלברטה ב-1 ליוני. המכירה שברה מספר שיאים בין השאר בהיקפה, 842 מיליון דולר, ובמחיר הממוצע להקטר כמעט 41% יותר מהשיא הקודם. התוצאה המעניינת ביותר במכירה זו היא הפוקוס של שדה הנפט הקונבנציונלי 'קארדיום'.

העניין החדש והגידול בתפוקה הצפוי בשדות הישנים כמו קארדיום, כמו גם משדות פצלים חדשים, הביא לתחזית של האגודה הקנדית של מפיקי נפט (CAPP), כי תפוקת הנפט של קנדה תעלה ב- 3.6% בשנת 2011, העלייה הראשונה מזה עשר שנים.

משאבי הנפט מפצלים בארה"ב אינם גדולים כמו משאבי הגז מפצלים. כמות הגז הטבעי הניתנת להפקה מפצלי גז מערכת כיום כשוות ערך לכמה עשורים של צריכת גז טבעי, שפע של היצע שעשוי לשמור על רמת מחירים נמוכה במשך שנים. לעומת זאת כמות הנפט הניתנת להפקה מפצלים בארה"ב תספק רק 1%-2% מהצריכה העולמית בשנת 2015, כמות שאינה מספיקה כדי להשפיע על המחירים.
עם זאת, הזינוק בהפקת נפט בשנה שעברה משדה 'באקן' הגדיל את תפוקת הנפט בארה"ב זו השנה השנייה ברציפות, לאחר 23 שנים של ירידה. ייצור הנפט שהגיע לשיא של 9,600,000 חביות ליום בשנת 1970. נפל עד 5 מיליון חביות ליום בשנת 2008.

בישראל יש שדה ענק של פצלי נפט מתחת לשפלה הדרומית הפנימית באזור עדולם, עמק האלה ובית גוברין. פצלי הנפט האלו הנקראים גם אבן ביטומנית, הם סלע משקע עשיר בחומר אורגני הנקרא 'קרוגן'. לרוע המזל, בתצורה זו אי אפשר להשתמש בשיטות פרקינג המקובלות. בעולם ניסו לפתח, בעיקר בחברת רויאל דאץ'-של, טכנולוגיות להפקת הקרוגן ע"י חמום הפצלים במעבה האדמה לטמפרטורה גבוהה ולתקופה ממושכת של שנה ויותר, בינתיים ללא הצלחה. בישראל הבעיה חריפה פי כמה עקב הקרבה לאקוויפר המים.

תרשים 6. פצלי הנפט נמצאים ישירות מעל אקוויפר המים בשפלה הדרומית הפנימית.

החדשנות הטכנולוגית שאפשרה הפקת גז טבעי מפצלי גז, מאפשרת כיום הפקת נפט כלכלית מפצלי נפט וממאגרי נפט קונבנציונליים שנחשבו כלא-כדאיים עד עתה. זה שינוי מהותי בחוקי המשחק, והוא קורה עכשיו.

אספקת אנרגיה זולה ובלתי נדלית בצורת פחם ונפט הניעו את גלגלי המהפכה התעשייתית, את הצמיחה העצומה ואת העלייה ברמת החיים במערב במאות ה-19 וה-20.  היכולת להפיק בכדאיות כלכלית נפט וגז מפצלים כמו גם ממאגרי נפט קונבנציונליים שנחשבו כלא-כדאיים, היא מהפכה דומה, נקודת מפנה אמיתית.  מעבר לה הכול משתנה. פרדיגמות הטוענות למחסור באנרגיה, לאנרגיה יקרה, או עתירת פחמן, הפכו מיושנות שעבר זמנן, וחייבות לעבור שינוי מהותי כדי לשקף את המציאות הנוכחית החדשה.

ההשפעות של מהפכה זו על כלכלת ארה"ב והעולם יוכרו רק בעוד מספר שנים, בין השאר בתחום הפחם והובלת הפחם, ובתחום ציוד לתחנות כוח המבוססות על גז. לעומת זאת אזורים בארה"ב, סקטורים עסקיים, וחברות ספציפיות כבר מושפעים ויושפעו בטווח הקצר, כמו צפון דקוטה, ודרום מזרח טקסס בארה"ב ואלברטה בקנדה.      בין חברות שיושפעו אציין חברות המייצרות ציוד לייצור חשמל מגז, חברות העוסקות בקידוחי גז ונפט בעיקר בקידוחים אופקיים, חברות העוסקות בפרקניג, וחברות שיש להן זכויות נפט בשטחים גדולים בעיקר באזורי פצלים ובשדות נפט ישנים, שהטכנולוגיות החדשות מחדשות את חייהם.

הערת המערכת: מידע בנוגע למצב בחבל עדולם ראו באתר המאבק של התושבים. המושגים פצלי שמן ופצלי נפט הם מושגים נרדפים.

 

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , ,

9 תגובות

  1. עדן ב. :

    לא עבר זמנן של ה"פרדיגמות המיושנות" - הן רלוונטיות שבעתיים

    "פרדיגמות הטוענות למחסור באנרגיה, לאנרגיה יקרה, או עתירת פחמן, הפכו מיושנות שעבר זמנן"? לא ולא. הזיהומים מנפט נשארים אותם זיהומים (במקרה הטוב) ואין שינוי בהשלכות של שריפת נפט על הסביבה והחברה. לדעתי – הדברים המועילים היחידים שיכולים לצאת מזה הם:
    1. הקטנת התלות הגיאו-פוליטית במדינות בעייתיות בלשון עדינה.
    2. המחיר היקר של הנפט שמופק בדרכים הללו יכול לגרום להקטנה של צריכת אנרגיה מנפט.

  2. מערכת עבודה שחורה :

    עדן שלום,

    תגובה חשובה מאוד, מוכנ/ה לפרט אותה בצורת מאמר?

  3. עדן ב. :

    טובים ממני וידענים ממני כבר כתבו על הנושאים הללו בפירוט:
    http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%98

    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%AA

  4. מערכת עבודה שחורה :

    עדן, תודה על הקישורים.

    טקסט באינציקלופדיה (חופשית) אינו דומה למאמר באתר חדשות/דעות. בעיקר כי
    קהל היעד הוא שונה.

    אם המטרה שלך היא למשוך לדיון פוליטיקאים ועיתונאים שמראש לא כל כך מתעניינים בו (ולכן לא יגיעו לאקו-וויקי) ולגרום להם לראות דעה הפוכה לחלוטין, העובדה שאתה לא "דוקטור למשבר האנרגיה" כמו דרור אינה בהכרח נקודה לרעתך אלא אולי להיפך.

  5. ק. טוכולסקי :

    נפט מזהם, כן תלות לא תלות, צריך לחשוב על:
    א. הקטנת הבזבוז של אנרגיה
    ב. יותר אנרגיה חלופית ולא מזהמת.

    חוץ מזה, בארץ זה יגרום נזק סביבתי אדיר במדינה הקטנה הזו ועדיף לחשוב על איך אנחנו משמרים שטחים במקביל להקטנת התלות במקורות אנרגיה חיצוניים ולא על איך מתעלמים מהאפשרויות שהגז פותח בפנינו ומזהמים בגדול בכדי להשתחרר מקצת תלות.

  6. האזרח דרור :

    קצת נתונים לאיזון

    יצאה לי תגובה די ארוכה , ולכן אפרסם אותה בכתבה. אבל גם פורטוגלי טוען שמודבר באחוז או שניים משוק (הנפט) העולמי – לא ברור לי איפה המהפכה.

  7. נועם :

    האופטימיות של אמנון מדבקת

    מאמריו של אמנון מפתיעים למדי בגישתם, שכן העובדות בכל הנוגע למצבו של משק האנרגיה העולמי ידועות (אף כי מרביתנו בוחרים להכחישן) והפוכות מאלו המוצגות.

    העידן בו נהנינו מאנרגיה מחצבית זולה, נפט, גז טבעי ופחם הסתיים. לאחר הצמיחה הכלכלית האדירה של 200 השנים האחרונות – בעיקר תודות לנפט ולדלקים המחצביים האחרים – וקצב גידול אוכלוסין מטורף, האנושות תכנס בעל כורחה לתהליך כואב ומהיר של התכווצות כלכלית ומספרית, וירידה חדה באיכות החיים. הסיבה לכך אינה בהכרח מיצוי של המשאבים המניעים את הכלכלה (העדר עתודות מספיקות), כפי שיוסבר בהמשך, אלא בקשר הגורדי שבין הנפט לכלכלה.

    אבל קודם חשוב לציין כי מבין הדלקים המחצביים, הנפט הוא המשאב החשוב והמרכזי שקובע את התוצאה ובו יש לדון – בשל העובדה כי למעלה מ- 95% ממשק התחבורה העולמי מבוסס על שימוש בנפט. בכלכלה גלובאלית בה הכל בנוי על תנועה של עובדים, חומרי גלם, מזון וסחורות בין ובתוך מדינות – התלות בנפט (זמין וזול) היא מוחלטת.

    ירידה בזמינות הנפט בשווקים בשל זינוק במחירו – תביא בסבירות גבוהה לקריסת הכלכלה העולמית (דוגמת המשבר של 2008, שקדמה לו עליה של מאות אחוזים במחיר הנפט במחצית הראשונה של העשור לשיא של כל הזמנים. למעשה העולם לא נחלץ מהמשבר אלא רק לקח אקמול שיפוג בקרוב – אבל זה כבר סיפור אחר).

    את ההשלכות של קריסת הכלכלה העולמית כל אחד מוזמן לדמיין בעצמו, אבל אפשר להפליג בדמיון (וללמוד קצת מהיסטוריה) אל מצב של אבטלה גבוהה, אינפלציה (או שמא סטגפלציה) מזנקת, מלחמות על משאבים, עוני ומחסור במוצרי יסוד ובמזון – מצב אשר למעשה לא יהיה ממנו כל מוצא עתידי (נשמע מדכא, אני יודע – אפשר להדחיק, זו תגובה לגיטימית).

    כאמור, לא מדובר כאן בספקוצליות ואקסטרפולציות אל העתיד – אלא בעובדות. בשל התלות הגבוהה בנפט בכל תחום של הכלכלה (וחיינו בכלל), הביקוש העולמי לו הוא קשיח (כ- 85-88 מיליון חביות ביום). ברגע שלא ניתן יהיה לספק ביקוש זה – למשל בשל היצע מוגבל- יזנק מחירו של הנפט והכלכלה העולמית תקרוס כמגדל קלפים. אפשר במידה מסוימת להמשיל זאת לגוף האדם, כאשר איבוד של כ- 10% מהדם עלול לגרום למוות.

    כאן נשאלת השאלה האם ומתי נגיע למצב בו לא ניתן יהיה לספק די נפט, ואיך כל זה מתקשר לפצלי הגז לסוגיהם. בכל האמור בנפט (ובשאר הדלקים) הנקודה המשמעותית אינה היקפם של המאגרים והעתודות (כפי שאמנון פרש כאן בפנינו ביחס לפצלי הגז) – אלא היכולת להפיקם ולנצלם.

    מאגר נפט או גז אינו דומה למיכל הדלק של המכונית, כלומר לא ניתן להשתמש בכל תכולת הנפט והגז שבתוכו ולהגיע לקו האדום עד שנדלקת נורית האזהרה – אלא במקרה הטוב ניתן להשתמש במחציתו.

    בתחילה, אנו שואבים מן הבאר את הנפט המצוי בשכבות העליונות, אשר איכותו גבוהה והוא קל להפקה. בהדרגה אנו נדרשים להשקיע יותר מאמצים ואנרגיה להפיק את יתרת הנפט או הגז מהמאגר עד לשלב שאין באפשרותנו לעשות זאת בשל עלות גבוהה, קשיים טכנים, או עלות אנרגטית גבוהה. כלומר, אנו נדרשים להשקיע אנרגיה כה רבה בתהליך ההפקה, שתהיה שקולה לאנרגיה שנקבל חזרה מהנפט או מהגז הנשאב – ובכך הגענו למאזן לפיו לא הפקנו בפועל אנרגיה חדשה.

    מצב זה קרוי שיא התפוקה, משום שעל אף שנותרה במאגר כמות נכבדה של נפט, אין אנו מסוגלים להגדיל את התפוקה מעבר לשיא נתון. משמעות הדבר היא כי לעולם לא נגיע למיצוי מלוא עתודות הנפט והגז העולמי, ולא נוכל להפיק ברגע נתון מן המאגרים בעולם נפט וגז העולה על כמות מסוימת, כדי לספק את הביקוש הגדל בהתמדה.

    וכך, בעוד שהביקושים לנפט מאמירים מדי שנה, אנו מצויים ככל הנראה בשלב השיא בתפוקת הנפט העולמית ובקצה שיא היכולת לספק את הביקוש – על סיפו של המשבר. בהקשר זה, מוצג הגז הטבעי המופק מן הפצלים כפתרון פלא, משאב עשיר באנרגיה וקל וזול להפקה, המצוי בכמויות כמעט דמיוניות, ואשר אמור לסייע לעולם להתגבר על שיא תפוקת הנפט ולספק את צרכי האנושות עשורים קדימה כתחליף הנפט.

    אולם מעבר לעובדה כי הנתונים על היקף משאבי הגז הטבעי וגז הפצלים בארה"ב מוגזמים ונגועים בשיקולים ואינטרסים כלכליים אדירים, מצד תעשייה גוועת המנסה לנפח את המספרים על מנת למשוך השקעות ל- "נס פח השמן" החדש – הרי שהגז הטבעי לא יוכל למלא את מקומו של הנפט.

    הסיבות לכך הן בעיקר מצב הצבירה שלו ותכולת האנרגיה הנמוכך שבו, המקשים על הולכתו, אחסנתו והשימוש בו כתחליף לבנזין, לסולר ולקרוסן (דלק מטוסים); כמו גם היקף ההשקעות האדיר והזמן הנדרש על מנת להסב ולהקים את התשתית שתאפשר את השימוש בגז טבעי כתחליף לדלק.
    לדוגמה, התאמת או המרת צי הרכב של ארה"ב או העולם לשימוש בגז טבעי; בניית רשת עניפה ונרחבת של צינורות הולכה, מאגרי אחסנה, מתקני טיפול וזיקוק; פרישת רשת אדירה של תחנות תדלוק בגז – וכל זאת בעידן של משבר כלכלי, חובות עתק של חברות ומדינות וקשיים בהחזר חובות ובגיוס השקעות חדשות.

    בשורה התחתונה, העולם צועד בעינים פקוחות על עבר קטסטרופה ודאית. ישנו ספק רב אם ניתן יהיה להפיק את עתודות הגז המדוברות במאמרו של אמנון, וככל הנראה לא יתאפשר לנו להשתמש באלו כתחליף לנפט בכלכלה העולמית, ולמנוע את המשבר.

    המשך יבוא (אולי).

  8. האזרח דרור :

    שיא תפוקת פצלי הנפט

    גם לפי הנתונים של פורטוגלי, שיש בתרשים 4, אפשר לראות שכמות הקידוחים החדשים במאגר הגדול בקאן גדלה באופן מעריכי.

    המאגר מתחלק על פני 2 מדינות בארצות הברית – דקוטה הצפונית ומונטנה. במונטנה המאגר הגיע לשיא בשנת 2006. מחקרים מצאו כי הבארות מגיעות לשיא במהירות עצומה – בעוד באר נפט רגילה יכולה להגיע לשיא תפוקה במשך עשורים שלמים, התפוקה של באר פצלי נפט מחזיקה מעמד במשך שנה אחת ואז יורדת במהירות של 40% בשנה!!!

    http://www.theoildrum.com/node/9506

    הבארות החדשות במאגר הבקאן הן בעלות תפוקה נמוכה יותר וירידה מהירה יותר בתפוקה. לכן יש צורך לקדוח יותר ויותר בארות בכל שנה רק כדי לשמור על תפוקה שטוחה. לפי הערכת Roger Blanchard מאגר בקאן יגיע לשיא תפוקה בשנת 2015. כך גם המאגר הגדול השני של ארה"ב – איגל פורד בטקסס. היות וארה"ב נמצאת כבר בירידה בהפקה מלבד בטקסס ובדקוטה הצפונית (ההפקה במפרץ ניו מקסיקו הגיעה לשיא בשנת 2011) הוא צופה שבשנת 2015 ארה"ב תגיע עוד פעם לשיא הפקת הנפט שלה.

    מחקר של סוכנות האנרגיה האמריקאית משנת 2013 מעריך כי פצלי הנפט יוסיפו לעולם כ 11% מתעודות הנפט. זה נחמד – בערך עשור של נפט – אבל זה לא מהפכה. לפי מחקר אחד 90% מהפצלים ינוצלו בכלל לפצלי גז. כאשר מאגרי פצלי הנפט הגדולים נמצאים בארה"ב ובדרום אמריקה (3 מאגרים) ועוד מאגר אחד בסדר גודל של הבקאן ברוסיה. אם נשפוט לפי הגמות של הבקאן זה לא בדיוק מהפכת אנרגיה. זה פשוט עוד דרך לגרד את התחתית של הסיר.

  9. על מחיר הגז וההצמדה בדוח מבקר המדינה על חוזה הגז עם חברת החשמל | חדשות האנרגיה במזרח התיכון :

    […] מהפכת פצלי הנפט בעולם האנרגיה 12.06.11 http://www.blacklabor.org/?p=33628 […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.