חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

פריימריס או ועדה מסדרת?

נושאים איכות השלטון, דעות, פוליטי ב 5.08.08 5:59

גרשון אקשטיין, חבר מפלגת העבודה מרעננה מתאר ומשווה בין צורות שונות לבחירת הרשימה לכנסת

[הערת המערכת – המאמר אינו חדש, התייחסויות לאירועים אקטואליים בעבר קוצצו ממנו]

מאת: גרשון אקשטיין

לאחרונה שוב עלה נושא הבחירות לסדר היום הציבורי – מה עדיף, שיטת הפריימריס או הועדה המסדרת?

הקדים לעשות עו"ד משה שחל ,יו"ר ועדת החוקה של מפלגת העבודה, בהגישו הצעת חוק לשינוי התקנון שעיקרה לחזור לתקופה של הוועדה המסדרת. הוא מוביל יזמה לביטול הפריימריס במפלגתו ("הארץ", 23.11.07). לחלופין מוצע שהמועמדים שייבחרו בפריימריס ידורגו על ידי ועדה מסדרת ויש כבר קולות המתנגדים לשיטת בחירה זו וכאלה המצדדים בה.

גם בליכוד נערכים לאיוש הרשימה לכנסת הבאה, יש יזמות לביטול הפריימריס וגם שם יש קולות בעד ונגד. מאחורי כל היוזמות האלו, או לפחות חלקן, ייתכן ובהחלט עומדים גם אינטרסים פוליטיים צרים, אבל כולן מעידות על המבוכה שהשתררה במערכת הפוליטית הישראלית בשאלה מהי הדרך הנכונה לבחור את רשימת המועמדים לכנסת. נודע כי הרצון של ביבי נתניהו ושל אנשיו להרכיב רשימה איכותית ונוצצת גורם להם להתחיל לבחון דרכים שונות, ובהן גם דרכים ישנות, שעברו מן העולם לפני שנים לא מעטות.


מרבית המפלגות הדמוקרטיות בוחרות את מועמדיהן בהליך בחירה דמוקרטי.

חברי המפלגה משתתפים באופן עקיף או ישיר בבחירת המועמדים.

הליך בחירה מתקיים מדי תקופה קצובה לפני הבחירות הכלליות.

קביעת מועמדים על ידי גורמים חיצוניים כגון ש"ס או מועצת גדולי התורה איננה נחשבת כהליך דמוקרטי.

קביעת מועמדים על ידי היו"ר או ועדה מסדרת גם היא אינה נחשבת כהליך דמוקרטי.

פריימריס – בחירות מקדימות

[יש להבחין בין שני סוגי בחירות מקדימות]

א. בחירה עקיפה: המוסד הנבחר של המפלגה בוחר את המועמדים. החברים שותפים בכך שבוחרים את נציגיהם למרכז.

ב. בחירה ישירה: כל חברי המפלגה בוחרים באופן ישיר.

במשך השנים נטשו המפלגות את הוועדה המסדרת לטובת בחירות במרכזים. אלא שהשיטה הזאת, שהייתה אמורה להיות חגיגה של דמוקרטיה, הפכה את הדמוקרטיה לשוק. הבחירות לוו בדילים מכוערים וברשימות חיסול. השרים וחברי הכנסת נדרשו לספק לחברי המרכז ג'ובים, מכרזים והטבות אחרות וכמובן להופיע בכל שמחה משפחתית שלהם. הפריימריס [לכל החברים] פתרו את בעיית השעבוד של הנבחרים לחברי המרכז אבל יצרו בעיות לא פחות קשות. קמפיין עולה כסף רב, מה שמעניק עדיפות ברורה למועמדים עשירים או למי שחוברים לעשירים. כך יוצרים הפריימריס קשרים מסוכנים בין הון לשלטון. חלק משמעותי מפרשיות השחיתות בעשור האחרון קשורות למימון מערכות בחירות.

יתרונות וחסרונות של הפריימריס

הפרמטר

יתרונות

חסרונות

השתתפות פוליטית

השתתפות רבה של חברי המפלגה בתהליך הפוליטי

יצירת תלות לטוב ולרע בין הנבחר לבוחר.

קשר בין חברי המפלגה ונבחריה

מבוסס על אחריות וזיקה של הנבחר כלפי בוחריו

חברי הכנסת יעדיפו להתמקד בתשומת לב של אמצעי התקשורת ולרצות את בוחריהם ומושפעים מלחצים אפשריים מצדם ופחות בעשייה פרלמנטארית אפורה לשם כך נבחרו.

מעמד המפלגה

לחברי המפלגה תחושה של השפעה ולכן חיזוק הזיקה אליה

נחלשים מוסדות המפלגה ויכולתה לשמש מוסד לביטוי רעיונות. נחלשת המשמעת הסיעתית בכנסת ותפקוד הממשלה

טוהר המידות

אין כל יתרון,נהפוך הוא.

יכולה להיות פגיעה בטוהר המידות עקב ההכרח להשיג תקציבים

רמת המועמדים

זוהי רמה מבורכת של פעילים שרוצים להגיע לעמדות השפעה ולהשפיע, זו דרכה של הפוליטיקה במיטבה.

יכולה להיות נמוכה יותר

ייצוגיות

אין

פגיעה אפשרית לייצוגיות של קבוצות שונות


הערה – בעיה שאפיינה הן את הבחירות במרכז והן את הפריימריס היא העדר מנגנון לתיקון טעויות. היו חברי כנסת בולטים שהתקשו להיבחר בשיטות אלו, הדורשות גיוס עוצמה פוליטית או פרסום ציבורי גדול. כך נדחק ח"כ אבא אבן ב-1988 אל מחוץ לרשימת המערך. כך מצא עצמו יו"ר הכנסת מטעם העבודה, שבח וייס, מחוץ לרשימת המפלגה ב-1999.

ועדה מסדרת-מהי?

ועדה מסדרת היא שיטה להרכבת רשימת מועמדים של מפלגות לקראת בחירות. שיטה זו הייתה נהוגה בעבר בקרב רוב המפלגות בישראל לקראת הבחירות לכנסת. כיום שיטה זו מקובלת בעיקר בקרב מפלגות קטנות.

בשיטה זו מוסדות המפלגה ממנים ועדה, המורכבת מבכירי המפלגה, לשם הרכבת רשימת המפלגה שתוגש לוועדת הבחירות המרכזית (לרוב ראש הרשימה נבחר עוד לפני הרכבת הוועדה, בבחירה נפרדת במוסדות המפלגה). ועדה זו משבצת ומסדרת את סדר המועמדים ברשימה, לרוב תוך התייחסות ליחסי הכוחות בין הקבוצות והמגזרים המרכיבים את חברי המפלגה. בדרך כלל הועדה מונה בין שלושה לחמישה משתתפים (בכך נבדלת השיטה משיטה שבה מורכבת הרשימה על ידי אדם אחד, לרוב ראש הרשימה).

לאחר שנחשבה בשנים האחרונות כשיטה מיושנת, יש הקוראים כיום להנהיג מחדש את שיטת הוועדה המסדרת, לאור חסרונותיהן של שיטות בחירת המועמדים השונות שהונהגו במערכות הבחירות האחרונות עם זאת, רוב ההצעות קוראות להרכיב את רשימות המפלגות תוך שילוב שיטת הוועדה המסדרת עם שיטות בחירה אחרות, ולא בהכרח כשיטה שתרכיב את כל הרשימה.

יתרונות וחסרונות לוועדה מסדרת

הפרמטר

יתרונות

חסרונות

השתתפות פוליטית של חברי המפלגה.

אין

אי השתתפות של חברי המפלגה בתהליך הפוליטי.

קשר בין חברי המפלגה ונבחריה

חברי הכנסת יעדיפו להתמקד בעשייה פרלמנטארית ולשאוף להישגים למרות העשייה האפורה, ולא בתשומת לב של אמצעי התקשורת וההכרח שמירת הקשר עם חברי המפלגה..

אינו מבוסס על אחריות הנבחר לבוחריו ,כי לא נבחר על ידם

מעמד המפלגה

המפלגה מציגה אחדות בחירות,וכן את היתרון שלרשימתה לא נבחרו לכנסת בעלי הון, קשרים וקולות,אלא על פי התאמת הכישורים והיכולות האישיות.

אין לחברי המפלגה תחושה של השפעה,ומחליש מאד את הזיקה אליה

נחלשים מוסדות המפלגה ויכולתה לשמש מוסד לביטוי רעיונות. נחלשת המשמעת הסיעתית בכנסת ותפקוד הממשלה.

טוהר המידות

בשיטה זו ,האפשרויות לפגיעה בטוהר המידות ,ולהיווצרות קשרי הון ושלטון , מועטה ביותר.

כמעט ואין

רמת המועמדים

כל נבחר נבדק על ידי הוועדה בציציות לגבי כישוריו ויכולתו,לכן רמתו בהכרח גבוהה יותר.

אין

ייצוגיות

אפשרויות פעולה לייצוגיות של קבוצות שונות ביזמה משותפת.

בעיקרון אין כל תלות. הרשימה שנבחרה מייצגת פחות את רצון הציבור ודעת הקהל, ומטבעה היא עלולה להרחיק אישים המהווים אופוזיציה להנהגת המפלגה.

בצד היותה תהליך בחירות לא דמוקרטיות ופוגעת בכללי הבחירות הדמוקרטיות הקובעות שוויון זכויות כדי לבחור ולהיבחר, ישנו גם היתרון הלא מבוטל של צמצום היכולת של הפגיעה בטוהר המידות עד כמעט לאפס, והתמונות והתלונות על שחיתויות ושוחד בחירות לא יחזרו בשיטה זו.

שיטת הוועדה המסדרת יתרונה בכך, שהיא מאפשרת בקרה על רשימת המועמדים (לעומת שיטות של בחירה על ידי גוף בוחר, בהן הרכב הרשימה אינו צפוי מראש). לכן ניתן להרכיב רשימה שתיתן ייצוג לכל הקבוצות ולכל המגזרים שבמפלגה, לגוון את הרשימה, וגם לצרף מועמדים איכותיים שאינם עסקנים פוליטיים או מועמדים חסרי השפעה בקרב חברי המפלגה או מוסדותיה.

יתרון נוסף הוא עלותה הכלכלית הנמוכה של השיטה, לעומת שיטות הבחירות המקדימות. שיטה זו חוסכת כסף לקופת המפלגה (ובעקיפין גם לציבור), מונעת את התלות של המועמדים בתרומות כספיות וגם מצמצמת את ההבטחות למתן משרות וטובות הנאה אחרות לחברי הגוף הבוחר.

סיכום האפשרויות לשיטות הבחירות המוקדמות

א.שיטת הפריימריס – כפי שנהוגה כיום במפלגות הגדולות, כמו מפלגת העבודה והליכוד, על כל יתרונותיה וחסרונותיה.

ב.שיטת הוועדה המסדרת – כפי שהסברנו לעיל.

ג..השיטה המעורבת -כלומר, ביצוע בבחירות בפריימריס לבחירת רשימת המועמדים, וקיום ועדה מסדרת שתקבע את הדרוג בתוך הרשימה.

ד.ועדה מתקנת – ברור שמפלגה הרוצה לקיים חיים דמוקרטיים אינה יכולה לסכם את הרשימה בישיבות חשאיות, וגם תצטרך לקיים בחירות מקדימות. לכן, במקום לחזור לשיטה הארכאית של ועדה מסדרת, עדיף שבכל מפלגה תוקם ועדה לתיקון טעויות, שתשבץ 20% או יותר מהרשימה. היא תהיה מוסמכת להחזיר לרשימה אישים בולטים שנפלטו ממנה, להצניח אליה אנשי רוח וחזון ואולי גם לפסול אנשים בעלי עבר מפוקפק מהתמודדות.

ה.בחירה במרכזי המפלגות- ייתכן שבישראל עדיפה דווקא השיטה שלפיה נבחרים המועמדים במרכז המפלגה – בתנאי שמוסד זה מצומצם ומכיל רק עד מאתיים פעילים, המכירים את מרבית המועמדים במשך תקופה ממושכת מהופעותיהם ומפעילותם במוסדות המפלגה. שיטה זו פעלה כזכור, במשך שנים רבות, בהצלחה מסוימת, במפלגה הליברלית ב"ליכוד" (לפני התמזגותה עם "חרות"). באחרונה נבחרו לפי שיטה זו מועמדיה של "שינוי" ב"מרכז" בן 150 פעילים.

כמה מילים על חשיבות למיקומה של דמוקרטיה כצורת ממשל

לפני הסכום והמסקנות,יש לזכור, כי דמוקרטיה בצורת ממשל בה העם הוא הריבון, הוא מקור הסמכות השלטונית. רצון העם בא לידי ביטוי בעקרונות הבאים: בחירות חופשיות, הכרעת הרוב, הפרדת רשויות ועוד. זוהי דמוקרטיה פורמאלית.

ולכן, לא נטעה, אם נאמר השקפת עולםעל פיה פועלת המדינה הדמוקרטית, השמה את האדם במרכז. השקפה זו דוגלת בערכים ובעקרונות הומניסטיים. זוהי דמוקרטיה מהותית.

השקפת העולם הדמוקרטית רואה את האדם כבעל ערך וזכויות טבעיות מיום היוולדו, ולכן יש לו זכות ליטול חלק בהחלטות הנוגעות לו.

סיכום ומסקנות לאפשרויות

טרם נמצאה או הומצאה השיטה הטובה ביותר לבחירות מקדימות, ומן הסתם ימשיכו מומחים לחפש פתרונות יצירתיים, אך נראה שהשיטה המעורבת היא השיטה הפחות הגרועה מכולם, כי היא מאפשרת גם קיום בחירות דמוקרטיות פריימריס בחלקם וגם מאפשרת דירוגם ותיקון טעויות על ידי ועדה מסדרת או ועדה מתקנת.

אפשרות נוספת היא לבחון את השיטה החלופית, כלומר החלפת שיטת הבחירות המוקדמות כל תקופת בחירות או שתי תקופות פריימריס וועדה מסדרת, בכך ירעננו ויאווררו את השורות וינקו את האורוות מהפריימריס מעת לעת.

בכל מקרה, מומלץ לשאוף להקטנת מרכזי המפלגות למאות בודדות, הדבר יקטין את היקף הבעיה בשתי ההצעות המוצעות לעיל.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , ,

6 תגובות

  1. דני בלוך :

    הדילמה היא קשה. נראה לי כי השיטה צריכה להיות אחידה בכל המפלגות וקבועה בחוק אלא אם תקנון המפלגה קובע מראש שיטה אחרת. חייב להיות פיקוח חיצוני אובייקטיבי ובעל זכות בחירה יהיה מי שהיה חבר רשום במפלגה תקופה קצובה מראש, אינו חבר במפלגה אחרת ואם הוא עובר מפלגה יש תקופת צינון. בנוסף צריכה להיות ועדה מתקנת היכולה להכניס שינויים בכללים ידועים מראש ובהיקף מוגבל. הכל בפיקוח ועדה חיצונית שבראשה עומד שופט בדימוס

  2. א :

    התרשמותי היא שגם בעבודה וגם בליכוד עצם קיומו של דרג ביניים של מרכז/ועידה בין חברי המפלגה ובין חברי הסיעה מהווה גורם שלילי מבחינת הקשר בין מצע המפלגה והבטחות מנהיגיה ובין הביצוע בפועל. מרכז הליכוד דחף את הליכוד הרבה יותר ימינה מהמצע שלו ומרכז העבודה דוחף את העבודה לכיוון הידבקות לכיסאות הממשלה (למען הג'ובים ואינטרסים צרים של קבוצות לחץ) והשלמה עם קיפאון מדיני, מדיניות כלכלית נוסח ביבי ושחיתות שלטונית – של שרון הירשזון ואולמרט

    בעידן של ימינו מפלגות הרוצות להגביר קשר בין חברים פשוטים לנבחרים ומחויבות למפלגה צריכות לחשוב על מודל למעורבות כל חברי המפלגה בקבלת ההחלטות (למשל באינטרנט) ללא מתווכים (כגון עיני אנשי התאחדות הסטודנטים וראשי המגזר הקיבוצי וסתם קבלני קולות)

    המעורבות של כלל החברים בקבלת החלטות צריכה להיות כל השנה ולא רק בזמן פריימריס לכנסת או בחירות למוסדות – שבהן בוחרים נציג שיצביע בשמך (לרוב עפ"י רשימת מומלצים ובלי להכיר באמת את רקורד הנציגים שהצבעת עבורם)

    במצב האידיאלי הייתי מבטל את מרכזי המפלגות. אם זה לא ריאלי כדאי לחשוב איך לדאוג שמרכזי המפלגות באמת ייצגו את דעת חברי המפלגה ומצביעיה. אילו מרכז העבודה היה נאמן לסדרי העדיפויות של מצביעי העבודה, נושא שכר המינימום היה חשוב הרבה יותר מהמאבקים בשר פרידמן – שק החבטות הפאתטי של ברק הפאתטי עוד יותר

  3. משה כץ :

    יש עוד בעיה והיא האפשרות של כל מצביעי המפלגות בעלות ה"ועדה מסדרת" להתפקד למפלגה עם פריימריס וכך להכפיל את כוחם בבחירות ואפילו לכבוש מפלגה, כך מי שבכוחו לפקוד אלפי אנשים (שלא מחויבים להצביע למפלגתו) יכול להיבחר למקום גבוה ברשימה.

  4. איתי :

    משה, הפתרון הפשוט לבעיה שאתה מעלה הוא מה שמציע ח"כ מלכיאור: ביום הבחירות כל אזרח בוחר גם את פתק המפלגה וגם מסמן את החכים שלה מתוך טופס.

  5. דני בלוך :

    בפרה-היסטורי היו למפלגות סניפים ושם היו החברים מתכנסים לשמוע ולהשמיע. היום אין, למעשה, סניפים פעילים. צריך לנצל כל מפלגה לעצמה פורומים באינטרנט לדיונים רציניים, יחד עם זה בדימוקרטיה המודרנית אין דרך אחרת אלא לסמוך על הנציגים שבחרת. מי שמתנגד לצעד כלשהו יכול לאסוף חתימות ולדרוש כינוס מיוחד של הגוף המחליט הרלוונטי.

  6. סיגל ר. :

    איתי – ההצעה הזאת עלתה כבר לפני שנים. היא עיבוד של מודל שנוסה בסקנדינביה ואני לא משוכנעת שכל מרכיביה מתאימים לכאן.

    בכל מקרה, אורי קציר כבר כתב על כך לפני שנים ויחד עם אילן בלומנטל ופיני רביד עיבד שיטה שיש בה גם רכיבים מאזנים, כמו מנגנון לתיקון עיוותים שנעשו בהרכבת הרשימה המקורית וכדומה.

    חבל לתאר משהו שאפשר להתרשם ממנו לבד:

    http://www.aplaton.co.il/story_61

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.