חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מאז 1967, הדיון הבטחוני "לקח בשבי" את הדיון החברתי

נושאים חדשות, פוליטי ב 5.06.11 12:35

פגישת המטה הס.ד. התקיימה ביום ה' 2 ביוני 2011,  בסמינר הקיבוצים.  בפגישת המטה נדון הנושא סיכויים ומכשולים בדרכו של השמאל לצמיחה וגידול
מאת: אורי יזהר

היו שלוש הרצאות פתיחה מצוינות

פרופ' מיכל שמיר
במערכות הבחירות, מאז 1967, הדיון הבטחוני "לקח בשבי" את הדיון החברתי

פרופ' מיכל שמיר מהמחלקה למדע המדינה באונ ת"א נתנה סקירה כללית של המגמות האלקטורליות בישראל.  לדבריה עד 1967 נסבו רוב מערכות הבחירות על נושאי פנים, ולאחר מכן על נושאי מדיניות וביטחון.לדבריה השסעים בישראל שפעם היו צולבים, כיום הם מתלכדים ולכן נוצרים שני שסעים שקשה מאד לגשר עליהם – בין יהודים לערבים ובין ימין לשמאל בתחום המדיני. האג'נדה הסוציאל דמוקרטית משחקת תפקיד משני במערכות הבחירות. ניתן לשנות זאת, אבל במאמץ קשה ובחריש עמוק.  יוצאת דופן היתה מערכת הבחירות של 2006 שבה השיח החברתי-כלכלי גבר על השיח הבטחוני.

 

ח"כ נינו אבסדזה
דברו אל "הרוסים" בגובה העינים – אל תתנשאו

ח"כ נינו אבסדזה ממפלגת קדימה, דיברה על המגזר הרוסי.  בדבריה, שנאמרו בטמפרמנט רב, היא זיהתה את עצמה כסוציאל דמוקרטית והסבירה שאנשי המגזר הזה אינם רוצים שיפנו אליהם רק בנושאי גיור, וכד', אלא בנושאים כלל ישראלים. זו אליטה שלא סובלת פטרנליזם ומעוניינת להשתלב בדרגים של מקבלי ההחלטות. השמאל הישראלי לא כל כך הבין זאת, ולכן הפסיד אותם. שרון גרף קולות רוסים רבים כי דיבר אליהם בגובה העיניים. ב-1999 רבים מהרוסים הצביעו עבר ברק בעיקר בגלל הספר "חייל מס' 1" שתורגם לרוסית.

 

פרופ' אשר כהן
הגרעין הסוציאל דמוקרטי אצל רוב הדתיים אינו מספיק בכדי לגבור על העצמה של השיקולים הלאומיים-בטחוניים

פרופ' אשר כהן, מהמחלקה למדע המדינה באונ. בר אילן, שייך למחנה הדתי לאומי הממלכתי, שמיוצג על-יד מפלגת הבית היהודי. לדבריו, הרוב הגדול של הדתיים הלאומיים הם סוציאל דמוקרטים, הם בעד מדינת רווחה וכד'. אבל כשזה מגיע להצבעה, הם ברובם המכריע מצביעים למפלגות ימניות. הוא הביא לדוגמה את מי שנחשב לסמן השמאלי של הציונות הדתית. בבחירות האחרונות 80% מחבריו הצביע, (בסדר יורד) עבור, הבית היהודי, האיחוד הלאומי והליכוד. לליברמן, מעניין לציין, אין כמעט תמיכה בציונות הדתית.

לדברי מי שהשתתפו הפגישה הייתה מעניינת מאד.
בעקבות ההרצאות נשאלו שאלות והתפתח דיון קצר.

השתתפו בפגישה כ-20 חברות וחברים, מהם שלושה שהגיעו פעם ראשונה בגלל הפרסום בעבודה שחורה והם נרשמו כחברים במטה.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , ,

2 תגובות

  1. נעמי ט :

    ביום כמו היום, כשהצדיק אסד ממנסה להסב את תשומת הלב לחופש הביטוי של הצעירים שהוא שולח להתאבד על הגדר, זה לא ממש הזמן להזכיר שמלחמת ששת הימים מחקה באחת מיתון עמוק מאוד ששרר בישראל בשנתיים שקדמו למלחמה. בעמודים הראשים של העיתונות הערבית התנוססו אז תמונות של מובטלים ישראלים שהפגינו בדרישה ל"לחם עבודה". אוטוטו והישות הציונית המלאכותית תתקפל כמו מגדל קלפים ובא למזרח התיכון גואל.

    הצמיחה שבאה בעקבות המלחמה לא הורידה את העניין החברתי מסדר היום – להיפך, הפנתרים עלו על רקע הדרישה לקבל נתח גדול יותר בעוגה התופחת. והיו להם בהחלט הישגים.
    אלא שהחינגה הכלכלית הסתיימה בעקבות מלחמת יום כיפור, ובעקבותיה פינתה מפאי את מקומה למושיע העניים (ההוא שטבע את הביטוי "המליונרים על שפת הבריכה" )שגם הביא שלום וכך נטרפו כל הקלפים של השיח הפוליטי וסדר היום החברתי נפח את נשמתו.
    את הפלונטר הכלכלי שהשאיר אחריו מושיע העניים (שאמצו איך לא, גם את משנתו הפוליטית), פתרה ללא כל הפרעה ממשלת איחוד לאומי שיצגה במוצהר סדר יום כלכלי ליבראלי שהחל לזרוק יחד עם המים המלוכלכים גם את הישגי מדינת הרווחה של שלטון מפאי. ליבראלים שמאליים, כפי שזה מכונה בעגה המקצוענית, לקחו תחת חסותם את נושא השלום וזכויות האדם, חובשי הכיפות היו עסוקים במפעל הפרטי שלהם בשטחים, ברה"מ נפלה, הגיע "קץ ההסטוריה" והדרך למה שמכונה היום קפיטליזם חזירי נפרצה בלי כל התנגדות.

    הסקירה הפשטנית בהכרח באה לאמר שהקושי בבנייה מחדש של סדר יום ס"ד – מדיני- חברתי כלכלי איננו מקרי.

    במצב הזה אני גם לא אתפלא אם גדעון לוי יפרסם מחר איזה פתרון קסם לאירועים הפרדוקסליים של היום; בעולם יבלבלו בין התמונות מהגבול הסורי לתמונות מאל-חמה; ההנהגה הערבית הישראלית תגמגם איזה "אמנם – אבל"; המו"מ בין הרופאים והאוצר יימשך בעצלתיים מתחת לרדאר של התקשורת; עוז לתמורה תיעלם מסדר היום שבקושי הצליחה לחדור אליו ליום-יומיים; עבאס ייענה לכל הצעה לקידום השלום וביבי יתנגד; מצעד השלום צעד וכבר נשכח ועובדי מכון שכטר ימשיכו לחפש כל גימיק אפשרי כדי לשמור בחיים את המאבק הצודק שלהם בהנהלה שמגלגלת עיניים לשמיים, כשיד אחת על הראש לשמור על הכיפה מפני הרוח.

    במצב הזה אין אלא להצדיע למי שלא נשברים במלחמה לאיחוי השברים, למשל המטה הס"ד, "כוח לעובדים" וע"ש (אפילו אחרי פרסום המאמר על ירושלים. גם את סטטוס הבירה רוצים לקחת מאיתנו החילונים האמיצים שנשארים ביאושלים למרות הכל?)

  2. עמית-ה :

    אני מסכים עם חן למרות שאת ירושלים צריך רק בתור מצע גידול למאושפזי טלביה הסגור.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.