חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אופק חדש, לא שד ובוודאי שלא נורא

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 2.06.11 6:00

שיח שהחל בתגובות לפוסט הזה בין איתי אשר לבין דורון גרינשטיין התפתח לכוון מעניין ומאתגר שמערכת "עבודה שחורה" מפרסמת אותו כפוסט עצמאי

עוז לתמורה - דור ב' ושתיקת הכבשים

אם התנגדתם ל"אופק חדש" רוב הסיכויים שתתנגדו גם ל"עוז לתמורה". ההבדל הגדול ביותר בין התוכניות הוא אפשרות הבחירה שלא להצטרף לרפורמה. חבל שלדור העתיד של המורים כבר לא תהיה בחירה  

לקריאה נוספת

איתי :
31 במאי, 2011 בשעה 21:59
דורון, מה שכתבת מזכיר לי מאוד את זה
גם אז ניצבת כמעט לבד מול זרם של מתנגדי הרפורמה, ובהם זיו וארטור.
אעפי שאני לגמרי לא מסכים עם המסקנה שלך, הייתי שמח אם היית הופך את הטוקבקים לפוסט, כדי להעשיר את הדיון.
יש כמה וכמה עיתונאים ופוליטיקאים שקוראים את מה שאנחנו כותבים פה, אבל אני בספק אם הם מעיינים בכל טוקבק.

דורון גרינשטיין משיב:

אתה צודק, כשכתבתי את הפוסט ההוא הייתי בעמדת מיעוט, בדיוק כמו שאני היום. אבל אם המאמר ההוא נחשב בעיניי רבים כנבואה תלושה, או כאינדוקציה שמתאפיינת בקפיצות לוגיות רבות, הרי שהניתוח של ראמ"ה אינו כזה ומסתמך על בדיקה אמפירית של "אופק חדש". אתה בטח מכיר את המסמך הזה: הערכת רפורמת "אופק חדש" בתום שנתיים ליישומה בחינוך היסודי.
אז אפשר לצקצק בלשון עד מחר, אבל עובדתית, המחקר הזה מראה באופן מוחלט ומאשש את שטענתי מלכתחילה –  88% מן המורים המשולבים באופק מעוניינים להמשיך – מעניין מה תאמר על הנתון הזה ענת שניידר.  סיפור אישי מעניין על קולגה, מורה למתמטיקה, שעד לפני אופק חדש לימד עימי בתיכון "אנקורי". עם יישום האופק, החליט לעבור לחטיבת הביניים, כיום הוא מרוויח כ-9000 ש"ח, רגוע, מרוצה ומסופק. דוגמאות כאלה יש למכביר. העובדה שפלג מאד מסויים של ציבור המורים (ר.ל שושי פולטין, דליה ועוד) מייצגים את האג'נדה של עבודה שחורה, היא איך לומר בעדינות, אעפעס בעייתית – לא רק שיש פה מונוליטיות מסוכנת שתציג אותנו כקיצוניים ו"מתנגדי הסכמים סדרתיים", אלא גם הדעות עצמן והתוכן כולו מייצג באופן מובהק את האינטרסטים הבלעדיים של הדור הישן במשרד החינוך. הוא הדין לגבי שניידר. מתי לאחרונה הושמעה בעבודה שחורה איזושהי לקיחת אחריות על המצב העגום של התלמידים? מתי הועלתה קריאה חד משמעית של הכותבים החינוכיים לצאת לשביתה ארוכה, או לשביתות מחאה סימבוליות כדי להגדיל את מספר הכיתות? הרושם הכללי הנוצר, לצערי, הוא של שדולת המורים הפועלת למקסם את התועלת האישית של חבריה, כשכל שאר הנושאים החשובים: גודל הכיתות, איכות ההוראה, ההישגים של התלמידים, רק מצויינים כלאחר יש ומופרחים לאויר כמס שפתיים. אם פוליטיקאים קוראים את הנאמר, אז העניין חמור שבעתיים.
גם הטיעון שלך ש"לא חלה עליה בשכר לשעה", לעניות דעתי, אינו במקומו – רפורמות, כפי שהן מבוצעות היום בעולם האנגלו-סקסי (ואנו חלק ברור ממנו אם נרצה בכך או לא) והאמן לי – בדקתי את הנושא בדקדקנות לגבי רפורמות מבניות בארה"ב ובבריטניה, יש GIVE AND TAKE, זה כלל האצבע. העובדה שהשכר אינו מועלה באופן פרופורציוני לתוספת מספר השעות נובעת בעיקר מתפיסה מיקרו-כלכלית בסיסית בדבר "חוק התפוקה השולית הפוחתת" היינו התועלת הנגזרת מן התוספת, לעולם הולכת וקטנה ביחס לתועלת הקודמת. לפיכך גם נקבע כי השכר לשעה – אם יוגדל מספר השעות – יקטן.  אני כמובן חושב שזו ברירת מחדל רעה, אבל זה בגדר האפשר בממשלת ניאוליברלית שכזו. מארקס טען נגד הצרפתים שהם "אוטופיסטיים", אני מקווה שאנחנו לא נתפס ככאלה.
נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , ,

22 תגובות

  1. שושי פולטין :

    לדורון,
    ראשית ברמה האישית דווקא אני מתקוממת. אתה מציג אותי כ"מתנגדת סדרתית" אשר מה שמעניין אותה הוא רק ה"אינטרסים המובהקים של הדור הישן" , מבלי שיעניין אותה כלל כל אותם נושא "הגדלת מספר הכיתות" למשל.
    אז צר לי דורון, אילו היית עוקב אחר הדברים שאני כותבת כאן וב'קפה דה מארקר' מאז השביתה ואילך היית רואה שדווקא הנושאים הפדגוגיים ולאו דווקא השכר הם המעניינים אותי במיוחד.
    אילו רק השכר היה מעניין אותי אז פוסט כמו זה האחרון 'עיוותים במשרד החינוך' לא היה יוצא משום שהוא מתבסס על מכתב ששלחתי כמותו ליו"ר המזכירות הפדגוגית, ולוועדה למבנה שנת הלימודים בו אני קוראת בעצם להאריך את שנת הלימודים. אם הייתי רוצה, ואם השכר היה מעניין אותי בלבד הייתי יכולה היום לשבת "רגל על רגל" מול המחשב ורק לעסוק בהתכתבויות איתך משום שבחינת הבגרות לתלמידי התקיימה כבר ב 26.5.2011 כחודש לפני תום שנת הלימודים (!), ולבחינה בעל פה הייתי יכולה להגיש אותם לפני פסח (מה שלא עשיתי)ובכך לסיים את שנת הלימודים חודש מוקדם מהצפוי…
    במקום זה אני יושבת מול המחשב ומלמדת את תלמידי באמצעות פורום
    http://www.tch.netanya-edu.org.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=150748
    כי אין לי זמן ללמד אותם ומתקוממת על החופש שנותנים לי על ידי קיצור מעוות של שנת הלימודים.
    זו רק דוגמא אחת מיני רבות. אני מתייחסת אליה משום שלפוסט הזה הגבת.
    אגב, דווקא רן ארז הוא שוויתר (כנראה) על הגדלת מספר הכיתות – בעוד בשביתה הגדולה שבתנו על צמצום מספר התלמידים בכיתה, הרי שהדבר לא מוזכר כלל בדברים שהתפרסמו מפיו בעת פרסום החתימה על עוז לתמורה.
    ולבסוף בטיעון "שהשכר אינו מועלה באופן פרופורציוני לתוספת מספר השעות נובעת בעיקר מתפיסה מיקרו-כלכלית בסיסית בדבר "חוק התפוקה השולית הפוחתת" אתה מחזק את מתנגדי עוז לתמורה – תוספת השעות שבעוז לתמורה לא תהיה יעילה, התפוקה כאמור תפחת , הן בגלל עייפות המורים והן בגלל עייפות התלמידים ומסיבות נוספות שלא אמנה כאן. חוסר היעילות של המורה רק תגביר את התסכול שלו. אילו היה חוזר הבייתה והיה נח ובודק מבחנים בפינה השקטה שלו, מול המחשב וליד מדף הספרים שלו היעילות שלו הייתה גדולה יותר. (זה אגב נושא לפוסט שחשבתי עליו, אולם כיוון שאינני כלכלנית החלטתי לא להכנס לנישה שהיא לא מתחום עיסוקי.

  2. שושי פולטין :

    נ.ב.
    עם כניסתו של השר גדעון סער לתפקידו כתבתי פוסט שבו אני מפנה אותו לנושאים חשובים שמעסיקים אותי:
    "ומה אם גדעון סער יציץ בבלוג שלי"
    http://cafe.themarker.com/post/970148/
    אני מזמינה אותך להציץ גם כן ולראות שלאו דווקא השכר נמצא שם

  3. ארטור-לאיתי :

    אני ב 2007 לא ידעתי אפילו להדפיס במחשב.

    ובודאי שלא כתבתי מילה בעיניני המורים .אם היתי אז כותב תגובה ,לא היתה נשארת מהפוסט יותר מאבן אחת שבורה .

    הפוסט שהבאת שגרינשטיין כתב בנובמבר 2007 לא שווה לירה והכותב צריך רק להתביש עד כמה הנתונים והחישובים שערך כושלים .

    הנסיון שלו להצדיק עליה גדולה בשעות לעומת עליה קטנה בשכר שנובעת מ "חוק התפוקה השולית הפוחתת " מתעלם שישנם מורים רבים שיצטרכו להקטין משרתם למספר דומה של שעות שהיה להם בעולם הישן ,ואף אחד לא יבוא ויחשב להם ערך שעה גבוה בגלל נצילות זמן טובה יותר .כמו שכל השנים שמורים שעבדו בחצי משרה לא קיבלו שכר שעה גבוה יותר .
    עוד משהוא -מילא ששכר השעות השוליות נחתך ,אך גם בנטו המשמעות היא חיתוך נוסף כי אותן שעות שקועות עמוק במס הכנסה והשעות הראשונות כמעט פטורות .
    ה 88% של רמ"ה מספר מאד בעיתי .
    א . יש להם תפקיד שכולם מבינים מה הם אמורים לכתוב
    ב .הסקר היה טלפוני על פי רשימות מורים שהמנהל בכל בית ספר שלח לעורכי הסקר .
    ג .לפני כשנה התארגנה קבוצת מורות עצבניות על האופק ( מספר תלת ספרתי לא גדול ).המורות אספו סכום של כמה עשרות אלפי שקלים , שכרה עו"ד ידוע מאד שכתב תביעה נגד ההסתדרות ומשרד החינוך בגין פגיעת האופק בהן.
    כשהגיע הרגע להגיש את התביעה ,לא נמצאה אחת או יותר שהסכימה להציב את שמה מול משרד החינוך .
    התביעה הוגשה לכן רק נגד ההסתדרות .
    מורה שפוי במערכת שמתקשרים איליו הביתה לא היה מעיז להגיד שהוא נגד האופק .
    כמובן נמצאו 12% שברוב תמימותם לא הבינו את הנקודה והביעו התנגדותם .
    ד .החשוב מכל זה אי רלוונטיות הסקר לעניין אם טוב או רע ההסכם .
    או נגיד אחרת אם רמ"ה היו עושים את הסקר אצל מורים איטלקים אז היתה רלונטיות ? כמובן שלא .
    אם הסקר היה אצל המהנדסים בישראל היתה רלוונטיות ? כמובן שלא.הרי מ
    מה שיך שמהנדסים מרוצים מהאופק .

    זה ש לפחות 90% מהמורים אינם מכירים את חוזה האופק וגם לא את העולם הישן הופך את שאלת הסקר אם האופק היטיב איתם או לא לסתם כלום .
    לסיכום גם אם באמת ובתמים יש רוב מורים שחושב שמצבו באופק השתפר ,אין לזה שום ערך מדעי כי הרי אין לרובם הגדול שום יכולת להשוואת מצבם לפני ואחרי .

  4. איתי :

    יש הבדל שמיים וארץ בין שושי לענת שניידר.

    ראשית ביחס לעוז ולאופק – היחס של שושי הוא ענייני (לכן כאשר היא מוצאת בעוז בעיות המזכירות את האופק היא מתבטאת על כך בגלוי) וענת מתנהגת כיחצנית אגרסיבית של העוז, תוך מניפולציה זולה של נתונים.

    שנית ביחס לבעיות אחרות של מערכת החינוך, שאינן מכוסות ע"י הסכמים קיבוציים. בעניין הזה שושי כותבת המון, הרבה יותר ממה שהיא עצמה ציטטה.

    אם הייתי חבר בארגון המורים הייתי בוחר בשושי לראשות הארגון. לצערי במבנה הנוכחי של ה"דמוקרטיה" בארגון המורים, סיכוי הבחירה של אנשים ערכיים ורחבי אופקים כמותה (או כמו רוני פיזם) הוא אפס.

    ארטור –

    אם אתה רוצה שדורון יתקן את השגיאות בחישוב שלו (ואני מסכים איתך שיש) מומלץ לדבר כמו בנאדם. אחרת אתה רק מחזק את טענתו שיש כאן מקארתיזם של השתקת דעות אחרות.

    לגבי השאלה מה חושבים רוב המורים על האופק והביקורת על המתודולוגיה של ראמ"ה, אפשר לקבל סימוכין למידע עלל אופן הדגימה ושיטת איסוף הנתונים? לדעתי אתה טועה.

  5. ארטור-לאיתי :

    אם אני לא מתביש לצאת פרימיטבי שרק לאחרונה למד להדפיס

    איך הוא מעיז להתגאות בפוסט שכמעט כלום שם לא נכון ?

    אלף בית של הדברים זה להודות לך על העלאת הפוסט אך מיד לכתוב שהוא שגוי כמעט לחלוטין .

    מרגע שאין הוא יודע לעשות ,כל דבריו חשודים כאילו הוציא אותם מישבנו של כלב רחוב .

  6. דורון גרינשטיין :

    בוקר טוב שושי,

    הרשי לי להתנצל אם מן הדברים לעיל הובן שאני מכליל אותך בקטגוריה הצרה של מורים אשר רואים את העולם דרך החור של הגרוש בלבד – לחלוטין אינני חושב כך. יתר על כן, אני קורא את הבלוג שלך בהתמדה, ולמרות שאינני מגיב שם, אני מסכים איתך כמעט בכל הסוגיות כולן ומאמין בכנות שפעילות זו היא בגדר עבודת קודש. אני גם מצטרף לאמירה של איתי – לו היית מתמודדת לראשות הארגון, הייתי נמנה בין ראשוני תומכייך. כאמור, סליחה. אחדד שוב את הסיבה שבגינה שמך הועלה (ואולי היייתי צריך להדגיש את ההבדל התהומי בינך לבין שניידר) – טענתי העיקרית היא שכיום נוצר מצב שבו אחד מבין שלל תוצרי הרפורמות המוצעות, הינו קרע הולך וגדל בין ציבור המורים – בעיקר בין צעירים לוותיקים, הפרד ומשול קלאסי, אם תרצי. זו אגב גם אחת הסיבות שטענתי בעבר כי האופק רחוק מלהיות מושלם, ובעניין זה, אינני חושב שאת אמורה להתנהל אחרת, שהרי בלית ברירה, בדיוק כמו המורים הצעירים, אין לך כל אפשרות אלא להצביע על המקומות שבהם הרפורמה פוגעת בציבור המורים הוותיקים. וכלל, לדאבוני מדובר בפרק העצוב ביותר בכל הרפורמות הללו – שחיטתה האיטית והשיטתית של המכנה המשותף והסולידריות ששררו בקרב ציבור המורים בעבר.

    לגבי שאר האמירות לעיל, אני מציע לבחון שוב את איכות התגובות האחרות בדיונים אודות הנושאים הבוערים, הלוגיקה שלהן היא בד"כ כה כושלת שאולי רצוי להציג אותה דווקא דרך הטרמינולוגיה הקונספירטורית שלה (ואולי אפילו לחייך קצת):

    הראמ"ה – היא למעשה הזרוע הביצועית של הסי.אי.איי ולפיכך מפרסמת נתונים מוטים ומגמתיים – המעוורים.

    מכון המחקר של ארגון ה-OECD – חוטר בין לאומי של ההון המאורגן ברמה האוניברסלית (למעשה מדובר בראמ"ה בקנה מידה מפלצתי שבראשה עומדים דמויות עלומות שאינם אלא התאומים הרוחניים של רייגן). מתוקף הגדרה זו, שומה על המכון להציג נתונים מעוותים, כדי לחקוק בלבבות הנבערים במדינות החברות את האני-המאמין הכלכלי שלו. נתוניו למעשה מגיעים מוטים עוד ממשרד החינוך (ע"ע), ולפיכך לא ניתן ללמוד מן ההשוואות שלו דבר וחצי דבר על המציאות.

    עשרות אלפי מורי הסתדרות המורים -אסופה של טיפשים, עדר חסר חוט שדרה, לא רק שאינם מסוגלים להבין את המורכבות הגדולה הטמונה בתלוש המשכרות שלהם הם גם מוכים בסנוורי התודעה הכוזבת של המשטר הקפיטליסטי – שטופי מח אשר התעמולה הגדולה הניאוליברלית לא השאירה בהם כל חלקה טובה.

    רן ארז – גיס חמישי שסוגר דילים מאחורי גב המורים, חפרפרת ניאוליברלית, בובה על חוט הפועלת בניגוד גמור לאינטרסים של בוחריו.

    משרד החינוך – גוף סוציאליסטי בייסודו שהפך עם השנים לפס הייצור הגדול לחוטבי עצים ושואבי מים – משרתי אצולת ההון.

    יום טוב.

  7. אייל :

    אני רק הערה

    מעניין שחוק התפוקה השולית הפוחתת לא פועל כשמדובר במנכ"לים של תאגידים או "בכירים" אחרים למינהם. אלא רק כשמדובר בעובדי מגזר ציבורי (ובעיקר עובדות מגזר ציבורי) עם שכר מתחת לממוצע במשק

  8. איתי :

    דורון

    כנגד עיקרון חוק התפוקה השולית הפוחתת אפשר להעמיד את העיקרון המקובל לחלוטין במגזר הציבורי של שעות נוספות: אם אתה נותן יותר, השכר השעתי אמור להיות גדול יותר כי אתה מוותר על זכויות.

    איש לא יטען שרופא שעובד שעות נוספות או מבצע תורנות בשבת צריך לקבל שכר נמוך יותר לשעה כי התפוקה השולית שלו פוחתת.

    במקרה שלנו: המורה אמור ללמד כיתה. זה מקצועו ולשם כך הוכשר.

    אם הוא מוסיף שעות בביה"ס כדי לתגבר תלמידים חלשים, מה שעד היום נתפס כ"אקסטרה השקעה" הוא צריך לקבל על כך שכר שעה גבוה יותר.

    הגיוני גם שתגבור שכזה יהיה אופציונלי ולא חובה. לא כל מורה מתאים לכך, לא כל מורה מעוניין בכך, ולא כל התלמידים צריכים באותה מידה ובכל המקצועות.

  9. ארטור-לדורון :

    ספרות יפה אתה כותב דורון

    אבל הכל כלאם פאדי .
    המספרים אצלך הם רק איזה קישוט שלא צריך להבין עד הסוף ,העיקר שיש רעיונות יפים .
    אולי גם ההבנה שלך לכתיבה של אחרים בעיתית ,כי אתה ממש מתקשה להתיחס למה שנכתב .
    מאידך גיסא אתה דורש תגובה רצינית והוכחה כתובה לכל שטות שיצאה אצלך מהמקלדת ,וצריך חצי יום רק בשביל זה .לא במקרה כתבתי שנראה שתפקידך להתיש כאן את הכותבים .

    אם בתגובה לטענתי ש "לפחות 90% מהמורים אינם מכירים את חוזה האופק וגם לא את העולם הישן "

    אתה הופך אותם ל "עשרות אלפי מורי הסתדרות המורים -אסופה של טיפשים, עדר חסר חוט שדרה, לא רק שאינם מסוגלים להבין את המורכבות הגדולה הטמונה בתלוש המשכרות שלהם "
    ואם ב 31 במאי כתבת "לכל החברים הממהרים לצלוב את ה'עוז' כלא יעיל, כלא משתלם, ככזה שלא מעלה את ערך השעה, אני מציע לשקול כמה נתונים שפורסמו בדו"ח הOECD האחרון:

    שכרו של מורה מתחיל בישראל מהווה פחות מ-%56 מן הממוצע המקביל במדינות הארגון.

    לאחר 15 שנות וותק, מעמדו של המורה הישראלי גרוע יותר: פחות מ-49%. עם מלוא הוותק, משתפר מעט מצבו של הישראלי ביחס לממוצע ושכרו מהווה כ-50%.

    מן הנתונים הללו מזדקרת מסקנה מבהילה וברורה כשמש: יש להעלות לאלתר את שכר המורים בצורה מ-ש-מ-ע-ו-ת-י-ת. עם עלייה של 51.35% מצבם של המורים ישתפר באופן יחסי בצורה ניכרת, אם להתייחס לאחוזים מן הסעיף הקודם – שכרו של מורה מתחיל יהווה 84% מן הממוצע, בעל וותק של 15 שנים: 74% ובעל ותק מקסימלי כ-77%. זה שיפור נהדר, בכל קנה מידה." (סוף ציטוט)
    וזאת בלי להתחשב בכלל שכל העליה בשכר נובעת מעודף עבודה שגדולה בדרך כלל מתוספת השכר .ואין כאן שום שיפור נהדר ואולי כלל אין שיפור ואם לא תהיה כפיה יסתבר אולי שרוב המורים ימנעו מ"השיפור" .

    אתה ממשיך וכותב " אי אפשר לקבל רפורמה שבה מורה מתחיל ירוויח 8300 שקלים, היינו את השכר הממוצע במשק ולטעון כי השכר אינו מתגמל. אם קיים מורה שחושב כך, הרי שיהיה עליו להביא דוגמא למקצוע במשק, שבו ההכנסה שוות ערך לזו (אינני מכיר כזה, אולי למעט ענפים מסויימים בהייטק)."

    תשובתי למספר המופרע 8300 ש"ח למורה מתחיל הינה תחשיב כמה מרויח מורה מתחיל היום בתנאים מיטביים
    "בטבלת השכר של המורים בתיכונים דרגת השכר למורה אקדמאי מתחיל הינה כ 3000 ש"ח .וותק צבאי מוסיף 5% לשנת שרות ,כפל תואר מוסיף 10% ,חינוך כיתה מוסיף 10%,ותואר שני מוסיף כ 11% .
    סך הכל במקרה הקיצוני כ 4500 ש"ח .
    גם רן ארז עם ה 42% לא יעביר את המורה מעבר ל 6500 ש"ח".-(סוף ציטוט שלי )
    ומה עונה לי מורה למתמטיקה לבגרות ?
    "לגבי ה-3000 ש"ח, זו דמגוגיה זולה. שוב דוגמא קלאסית לאינוס הנתונים והפיכתם לכלי אופרטיבי לקידום האג'נדה. הואיל והמורים מועסקים על-ידי העיריות, הם מקבלים תוספות שכר שאינן באות לידי ביטוי בטבלת השכר המשולב הבסיסית ממנה אתה דולה את החישוב האחוזי הסבוך שלך המצריך יכולות אנליטיות יוצאות דופן" (סוף ציטוט שלך )
    אני לא יודע אם ראית תלוש של משרד החינוך אבל זה בדיוק המבנה שלו בלי שום סיבוכים .
    בהמשך אתה מספר לי על אישה אחת שאולי מעמדה שווה מבחינתי/מבחינתך לשרה נתניהו או לאשת הרמטכ"ל שלא ראתה תלוש עם פחות מ 4800 ש"ח .
    ואני אומר שבשנתיים ומשהו שאני כותב בכמה אתרים רק בעניין זה ופגשתי בכינוסים שונים מאות ואלפי מורים לא זכיתי להתקל ביותר מ 8 אולי 10 שידעו לקרוא ולהסביר תלושי שכר של אחרים .הסיכויים של האישה לדעת על מה היא מדברת ממש אינם גדולים כמו גם הסיכוי הזעיר שלך למצוא מישהו מבין להתיעץ איתו .

    על רן ארז אתה כותב "רן ארז – גיס חמישי שסוגר דילים מאחורי גב המורים, חפרפרת ניאוליברלית, בובה על חוט הפועלת בניגוד גמור לאינטרסים של בוחריו"

    אתה בכלל קראת מה כתבתי עד היום על רן ארז? נראה לי שאני המוהיקני האחרון כאן באתר שצידד בו עד השבוע .
    ספרות אתה כותב ,אך ספרות זולה

  10. דורון גרינשטיין :

    איתי,
    כדי לקבוע שמדובר ב"שעה נוספת" עליך להגדיר את בסיס המשרה, אני לא מתייחס להגדרות הקיימות היום הואיל והן אינן שוויוניות בעליל – לא רק שהן מפלות בין גברים לנשים, אלא גם יוצרת אסימטריה בין אקדמאי אחד למשנהו.

    אבל יש כאן גם עניין אתי בסיסי לדעתי, אם אשתמש בדוגמא שלך לגבי הרופאים – עבור מתמחים, למשל, נקבע כי 45 שעות שבועיות של שלב א או 42 של רופא מתמחה שלב ב', הן משרה מלאה. כזכור לך, הגדרת משרה מלאה בתיכון בישראל היא 24 שעות. אבל מה, אם אני, נניח, אם לילדים מתחת לגיל 14 (ומעניין יהיה לדעת כמה מן המורות בתיכון מוגדרות ככאלה) אז ההגדרה של משרה מלאה הופכת לפתע ל-19 שעות בלבד. אם נמשיך עם הדוגמא של מורה אם, ונוסיף לה שאלון או שניים לבגרות וחינוך כיתה, קיבלת משרה מלאה המוגדרת כ-15 שעות ומטה. האם ניתן להעלות על הדעת הגדרה של שעת העבודה ה-16 של אותה מורה כ"שעה נוספת" שיש לעלות את ערכה הכספי? אני טוען שלא.

    אבל אם אין רצון כן להתמודד עם העובדה שהמורים בתיכון עובדים מעט, שהערך המוסף של הוראה בתיכון טמון בעיקר בעובדה שהוא מפלה על בסיס מגדרי, או שהוא מאד כלכלי שהרי "ניתן לחסוך בהוצאות הבייביסיטר והמעון", שלא נבוא בטענות שמעמדו של המורה בעיניי הציבור נחות.

  11. אבשלום :

    לאחר קריאת עמודי התקציר של הדו"ח של ראמה, הגעתי לתובנות הבאות.

    * מורים שהצטרפו לרפורמה ברובם הגדול מאוד מעוניינים להמשיך בה, ומדווחים על שיפור במצב הלימודי ועל שביעות רצון גדולה יותר משכרם (למרות שלדעתי צריך לקחת בחשבות את ההסתיגות שכתב ארטור לעניין הזה). מצד שני, תלונות (שלא יגידו שלא הזהרנו) על כך מחסור בתשתיות פיזיות מתאימות ליישום הרפורמה, על הוצאת תלמידים מכיתות האם לטובת שעות פרטניות, במקום הוספתן לאחר יום הלימודים, ועלייה בעומס העבודה של המורים, כאשר שעות השהות שנוספו עדיין רחוקות מלהספיק על מנת לבצע את המטלות שהמורים לקחו איתם הביתה לפני הרפורמה.
    * ברוב המקרים, לא הצליחו לאבחן שיפור משמעותי בלימודים, על סמך המדד של תוצאות מבחני המיצ"ב. שיפור רק בתוצאות במתמטיקה, ורק במערכת הממלכתית.
    * במגזר הממלכתי דווח על שיפור מובהק במדדים של התנהגות בכיתה, אלימות בבית הספר, אמון המורים בתלמידים, קשר בין המורים לתלמידים ותחושה כללית כלפי בית הספר. לא נמצא שיפור במגזר הממלכתי-דתי ובמגזר הערבי.

    שורה תחתונה שלי:
    נראה שבנתיים התוכנית עומדת בציפיות של מתנגדיה בצורה די מדוייקת: כלומר – לא מקטינה את הכיתות, לא משפרת בצורה משמעותית את ההישגים הלימודיים, מנצלת בצורה חלקית מאוד את הפוטנציאל של השעות הפרטניות עקב היעדר השקעה בתשתיות פיזיות מתאימות, ובעיקר דורשת מהמורים עבודה נוספת ביחס שמאוד יתכן שגבוה יותר מאשר היחס שבו עלה שכרם.

    הטיעון שבעולם האנגלו-סכסי אי אפשר להעלות שכר לשעה במסגרת רפורמה הוא שמרני-דטרמיניסטי מדי, בכדי שאוכל להתייחס אליו כאל טיעון רציני.

    האם אופק חדש עדיפה על כלום – יכול להיות. האם היה אפשר וראוי לבצע רפורמה עדיפה בהרבה – בוודאי.

  12. זיו :

    דורון אתה מורה?

    אני אתייחס רק לתגובתך האחרונה (מספר 10) כי היא מקוממת.

    ראשית אומר שקדמה דנן הוחלט שמשרת מורה היא 24 שעות. נקודה.
    ועל כן, כל שעה מעבר לה צריכה להחשב כשעה נוספת.
    אלך איתך יותר מזה: שכיר במשק שעובד משרה הנחשבת 40 שעות. אותו עובד, מוגדר כחצי משרה כלומר עליו לעבוד 20 שעות לע מנת לקבל את שכר החצי-משרה שלו.
    כל שעה שאותו עובד יעבוד מעל 20 שעות ( מדובר על הגדרת משרה מלאה של 40 שעות) תחשב לו כשעות נוספות. אף אחד לא ינסה להגיד שמדובר בהגדלת משרה.
    המורים אמורים לעבוד יחידה של 24 שעות על מנת לקבל את השכר כפי שמופיע בטבלת-שכר (ומצידי תקרא לה שמינית משרה). כל שעה שאותו עובד (מורה) עושה מעבר אמורה להחשב לו כשעה נוספת, אז מה הדמגוגיה של הגדרת משרה?!

    לגבי משרת אם אכן היא בעייתי וגם בית דין לעבודה כבר אמר את דברו בעניין, אך עדיין מורה אם בתיכון עובדת 22 שעות משרה מלאה ולא 19 כפי שנכתב.

    והדבר המקומם ביותר מבחינתי בכל אופן זו סוף הפסקה האמצעית.
    "האם ניתן להעלות על הדעת הגדרה של שעת העבודה ה-16 של אותה מורה כ"שעה נוספת" שיש לעלות את ערכה הכספי? אני טוען שלא. "
    על איזו שעה 16 אתה מדבר?
    אתה אמרת שמדובר במחנכת. האם מחנכת זה רק תואר? לא. יש בזה הרבה הרבה הרבה עבודה ששלוש השעות שהיא מקבלת עליה לא מכסה גם את חציו. האם אתה מחליט שהשעה הנוספת היא רק השעה ה- 16 שלה? כאילו "החינוך" זה בהתנדבות, לא נחשב?
    להכין לבגרות זו אחריות גבוהה הדורשת גם מאמץ של השלמת חומר וכל הכרוך בזה. האם הכל זה "כלום" בעיניך?
    אתה סופר רק את הדקות של המורה בכיתה וכל השאר לא נחשב. לכן שעה נוספת של מורה היא בעצם שעתו ה- 16 בעבודה.

    האם כך אתה רואה את המורים?

  13. דורון גרינשטיין :

    אבשלום,

    במאמר שכבתי בזמנו לא התיימרתי לנבא שום דבר לגבי שיפור בתנאי הכיתות, או הצלחה לוגיסטית כזו או אחרת. סך הכל הוצג ניתוח אריתמטי פשוט של תנאי השכר.
    איך שלא תהפוך את זה, עם 88% מורים שאומרים שהם מ ר ו צ י ם משכרם, אי אפשר להתווכח.
    אגב, לבחון שיפור בהישגים לימודיים על טווח זמן כה קצר זו שטות, בלשון המעטה.

    זיו, אני מורה כבר למעלה מעשור, אבל אשמח אם תסביר לי איך זה קשור לנושא דעסקינן?

    האם העובדה שאינך היסטוריון שוללת ממך את הזכות לדון בסוגיות הסטוריות, הרי זה הבל.

    נסכים שיש לא מעט מורות שעובדות בין 10 ל-15 שעות בשבוע ומקבלות בעבור משרה מלאה? האם לשיטתך, אופן החישוב של התוספת אמור להיות לזה של עובד בחברת שמירה העובד 180 שעות בשבוע?

    לנושא עצמו, מורה-אם מקבלת עבור 79% משרה – שכר עבור 100%: במקום 24 שעות – 19. חפש ת'נתונים באתר של הארגון.

    לגבי העבודה האינסופית בבית המורה, אכתוב על זה פוסט, אינשאללה, בימים הקרובים.

  14. נדב פרץ :

    זיו: עובדתית, אתה טועה. מי שעובד 20 שעות כמוגדרות כחצי משרה, אם עלה ל-21 שעות – זה לא נחשב לשעות נוספות.

  15. זיו :

    לדורון ולנדב:

    דורון:

    התחלת עם משרה של 19 שעות, המשכת בפוסט ל-15 שעות משרה ועכשו בתגובה הגעת ל- 10 שעות למשרה.
    אז התשובה היא "לא"!
    אני לא מכיר אף מורה שמקבלת משרה מלאה על 10 שעות הוראה.
    ומורות שמקבלות משרה על 15-16 שעות הם בדרך כלל בעלי תפקיד שגוזל מהם הרבה הרבה יותר שעות מאותם השלמה ל- 24.
    וכן, אני משווה את אותה מורה לעובד חברת שמירה שעובד 180 שעות בהחלט כן.
    אתה עושה פה דמגוגיה. את המורה אתה שופט לפי מספר שעות שבועי ואת עובד חברת השמירה לפי מספר שעות חודשי.
    באמת מעשה חכם.

    אם תהפוך את שעות המורה גם על בסיס חודשי, ועם תיקח תא מכלול עבודתו כמחנך או רכז שיכבה תקבל שאותו מורה עובד יותר מ- 180 שעות בחודש.
    אז כן, אני משווה אותו לאותו עובד חברת שמירה שאין לו שום דאגות על הראש. מסיםי והולך הבייתה בשקט.

    ולגבי הפיסקה האחרונה שלך:
    חבל שאתה מביא עובדות לא נכונות ומנפנף בהם כאילו הם נכונות!

    מורה אם מקבלת תוספת של 10% ואני שולח אותך לבדוק זאת היכן ששלחת אותי.
    אין חיה כזאת שמורה עובדת 79% משרה ומקבלת 100% משרה.
    אתה מתבלבל, מבלבל וחבל שעוד מתווכח על העובדות.

  16. זיו :

    לנדב.

    עובדתית אני לא טועה.

    עובד המוגדר כחצי משרה (כאשר משרה מלאה היא 40 שעות) כל שעה נוספת מעבר להגדרת משרתו נחשבת כשעה נוספת.

    לדוגמה: אשתי אחות בבית חולים במשרה חלקית. כאשר אחיות יוצאות לחופשה שנתית והיא צריכה להרביץ משמרות, היא מקבלת משכורת חבל על הזמן. כל השעות (ימים) הנספרות לה מעל חלקיות המשרה שלה – משולמות כשעות נוספות.
    אף אחד לא מעלה על דעתו שחודש אחד היא תעבוד 60% משרה, חודש אחר 80% וחודש אחר 100.
    לכל עובד יש את אחוז המשרה הקבוע שלו ועל פיו משולם שכרו.

  17. איתי :

    דורון,

    הנה דברים שכותב אדם שלא מתאים לפרופיל שציירת – גבר, צעיר, לא עסוק רק בלחסוך בייביסיטר, לא עסוק רק בתחת של עצמו.

    ככה נראה היום שלו

    http://cafe.themarker.com/post/1969727/

    וזה מה שהוא כתב לפני כמה חודשים על העוז

    http://cafe.themarker.com/post/1968521/

    האם הוא "מדגם מייצג"? בוודאי שלא, יש מורים מכל מיני סוגים.

    אבל עבור מורים מהסוג שלו, ההכללות שאתה עושה הן מעליבות ולא עוזרות לך לשכנע.

    איך מגשרים על התהום בין "הנתונים היבשים" לגבי הנטל הממוצע של מורי ישראל בהשוואה ל-OECD ובין התחושות על העומס שעולות מהשטח? זה אתגר גדול.
    בלי לפצח אותו קשה להוביל שינוי.

    פתרון אחד הוא לדבר במקביל על שני חלקי המשוואה – העומס והשכר.

    כדי להביא את ישראל ל-OECD צריך להגדיל את שעות ההוראה של מורה על יסודי בערך ב-20% ולהגדיל את שכרו בכ-100%.

    http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/AlSederHayom/Archiyon/DochShnati.htm

    להבנתי, תוספת של שעות הוראה פרטנית היא תוספת הוראה לכל דבר.

    בעוז מוסיפים על כן 25% (6 שעות) למשרה מלאה רגילה. אם המורה מלמד רק 20 שעות (בגלל גמול) התוספת באחוזים גדולה מכך. אם כל המורים בע"י יהיו בעוז, אנחנו נגיע לממוצע OECD.

    לעומת זאת בעוז תוספת השכר היא 51%…

  18. מערכת עבודה שחורה :

    כמה שעות מלמדת (לפני הרפורמה) מורה-אם? כמה מחנכת? כמה מורה המלמדת לבגרות?

    כל הפרטים פה
    http://www.irgun-hamorim.org.il/TRtutor.aspx

    ובעוז לתמורה (עפ"י הידוע לנו)

    http://www.blacklabor.org/?p=27834

  19. ערן אסקרי :

    לדורון

    אף על פי שהגיל קובע (אני סבור שבגילאים צעירים מורים גמישים יותר, פתוחים יותר ומוכנים יותר לשינויים), אני חושב שההתייחסות באתר הזה, לרפורמה המוצעת היא ברובה עניינית ואינה קשורה לדור כזה או אחר. כמי שנמנה על הדור הצעיר של המורים איני מרוצה, בלשון המעטה, מסעיפים רבים ברפורמה (למרות שאיני חי את "העולם הישן" שנים רבות). ובעיקר אני חושש מאוד מאחיזת העיניים שהרפורמה תגרום, על ידי שיווקה כ"דבר שיפתור את כל בעיות החינוך בארץ" (מה שכבר החל), בעוד שבפועל היא מהווה בעיקר הסכם שכר חדש עבור המורים. אין קשר בין הגיל להתייחסות. אני חושב שההתייחסות חייבת להיות בעין בוחנת ובביקורתיות, לכל המהלך הזה. אני מסכים איתך שבכל מיקרה גם למורים צעירים וגם למורים ותיקים אין שום ברירה והם יאלצו להתייחס לזה כעובדה מוגמרת. אם הם מסכימים או לא זה כניראה פחות רלוונטי להחלתה של הרפורמה בכל ביה"ס העי"ס.

  20. חן נעמי ט :

    מאחר ובהסכם מופיע סעיף על-פיו מותרת העסקת 1000 מורים בחוזה אישי (ניסוח הסעיף פרובלמטי אבל מאחר ונראה שרוב המדיינים כאן מכירים את המערכת כמורים ולא כמפקחים, אניח לזה עכשיו)
    שאלתי אליך דורון

    ניח שמחר יצעו לך לבחור בין 18 ש הוראה בחוזה אישי בשכר של 8000 ש"ח (את המספר בחרתי ביחס לדוגמה שנתת למעלה), לבין משרה מלאה לפי ע"ל בשכר של 9000 ונניח שהחוזה האישי לא יחייב אותך לשהות בביה"ס יותר מ-18 ש' (ובהנחה שמשתנים כמו מרחק מהבית, גודל הכיתות הם זניחים) –
    באיזה אפשרות היית בוחר, או מה היו השיקולים שלך בעד ונגד כל אחת מהאפשרויות?

    תודה
    חן – מיבשים את החולים

  21. רונית :

    הסכם עבדות

    הממשלה הזו לא מחפשת להיטיב עם מערכת החינוך או לשפר.כמעט כל ההסכמים שנחתמו הם הסכמי עבדות מודרנית שפוגעים מאוד בתנאי ההעסקה של העובדים.כך גם המורים שהתנהגותם מבישה.התואר כבשים מחמיא להם.המתמחים לא מסכימים לעבדות זו. ראו מאבקם. והמורים?בושה וחרפה.
    אגב, מורים שנכנסו לכנית במלואה מתארים את הרפורמה כסיוט , זוועה ועוד. בית עבדות גדול של הפילוסוף העלוב רן ארז.

  22. רונית :

    ועוד, קראו היטב את הסעיפים ברפורמה.ילד בן 4 לא היה חותם על הסכם כזה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.