דואר אלקטרוני
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
יולי תמיר, מדוע את מפרה הסכם חתום?
ישיבת הממשלה בנושא דו"ח ועדת שוחט מפרה הסכם לפיו תתקיים הידברות עם נציגות הסטודנטים לפני שיונחו ההמלצות בפני הממשלה. נמרוד אבישר מבקש משרת החינוך, יולי תמיר, תשובות
לכבוד,
שרת החינוך פרופ' יולי תמיר
גבירתי השרה,
ביום א', ה-20 ביולי 2008, התקיימה ישיבת ממשלה ובה נדון לראשונה הדו"ח המסכם של ועדת שוחט. יותר משנה לפני כן, במאי 2007, עיטרת בחתימת ידך את ההסכם בנושא עתיד ההשכלה הגבוהה עם נציגי הסטודנטים. הסעיף הראשון בהסכם הזה קובע, ואני מצטט:
"לאחר הגשת המלצות ועדת שוחט, וטרם דיון בנושא זה בממשלה, תתקיים הידברות בין נציגי הממשלה לבין הנציגות הנבחרת של הסטודנטים – שתיבחר על ידי התאחדות וארגון הסטודנטים – בנוגע לשכר הלימוד. ההידברות תסתיים בהמלצות מוסכמות. ההמלצות המוסכמות יונחו בפני הממשלה."
מודגש בסעיף הזה בבירור, באופן חד משמעי, שהידברות עם הסטודנטים והגעה להמלצות מוסכמות תקדם לדיון על הדו"ח הנ"ל בממשלה. על ההסכם הזה חתומים נציגי האוצר, ראש הממשלה וגם את, גברתי השרה. והנה, ביום א' ה-20 ביולי 2008 התקיימה ישיבת ממשלה ראשונה בנושא דו"ח ועדת שוחט, לפני שבכלל הייתה הידברות כלשהי עם הסטודנטים, שלא לדבר על המלצות מוסכמות.
ראוי לציין שהסעיף הנ"ל הוא המבדיל העיקרי בין הצעות הפשרה לסיום השביתה שקדמו להצעת הפשרה שהתקבלה, שכולן נדחו על ידי נציגי הסטודנטים. כלומר, הסעיף הזה הוא לב לבו של ההסכם והסיבה שההסכם נחתם. הפרתו היא הפרה בוטה וגסה של ההסכם שנחתם עם הסטודנטים.
אין זו הפעם הראשונה. דו"ח ועדת וינוגרד הראשונה, שהמליצה על הורדת שכר הלימוד באוניברסיטאות, נקבר ומוסמס על ידי האוצר. הועדה, ראוי לציין, הוקמה בימי ממשלתו של יו"ר מפלגתך, מר אהוד ברק, כחלק מהסכם שנחתם עם הסטודנטים לאחר שביתת הרעב של 1998. הדו"ח מעולם לא יושם עד תומו, בהפרה של ההסכם ההוא עם הסטודנטים. לשם מה ממנים ועדות אם אין כוונה למלא אחר המלצותיהן, זאת לא אדע לעולם. והנה, בניגוד גמור לכל כללי הרציפות השלטונית, בימי כהונתך כשרת חינוך הוקמה "ועדת שוחט" – ועדה שהעיתונים ידעו לספר לנו על תוצאות ישיבותיה, ברמת דיוק שאומרת דרשני, עוד בטרם התכנסה פעם אחת. רוב מוחלט של יושבי הועדה היו כלכלנים – לא אנשי חינוך.
וכעת, עדיין תחת כהונתך, מופר הסכם נוסף, והפעם בבוטות שאין כמוה – ההמלצות הובאו לישיבת הממשלה כאילו מעולם לא נחתם ההסכם.
חלק מהמלצותיה של ועדת שוחט, במקביל להעלאה בשכר הלימוד – שגובהה נקבע באורח שרירותי, לפי הפרוטוקולים – כולל המלצה ליסוד של מערכת מלווים לסטודנטים, מלווה שיוחזר רק מרגע בו ישתכר הסטודנט מעל סכום מסוים.
גברתי השרה, האם באמצעות הפרת הסכמים עם הסטודנטים חדשות לבקרים ובגלוי מקווה ממשלת ישראל לשכנע את הסטודנטים לקבל ממנה מלווה? האם כבודה הייתה חותמת על חוזה כספי עם גוף שהפר הסכמים קודמים איתה?
לפני ישיבת הממשלה המדוברת הצעת לסטודנטים הצעת פשרה – הצעת להם שישהו גם הם בדיון בממשלה. עם כל הכבוד והוקרת התודה על ההצעה הזו, שהיא בוודאי יותר משעשו למען הסטודנטים הגורמים המעורבים האחרים, היא איננה במקומה. הצעת הפשרה הזו אינה הצעת פשרה כלל וכלל, כיוון שבידי הסטודנטים הסכם חתום המבטיח להם שהנושא לא יידון כלל – לא בנוכחותם ולא שלא בנוכחותם – בממשלה בטרם הוא נידון עם נציגי הסטודנטים ובטרם הושגה הסכמה. כלומר, הצעת הפשרה הזו היא עדיין הפרה של ההסכם. בוודאי תסכימי איתי, גברתי השרה, אם אטען שלאחר שהממשלה חותמת על הסכם עם איזשהו ציבור, הצעה של שתי חלופות ששתיהן מהוות הפרה של ההסכם, מתוך תקווה שהציבור הנ"ל יבכר את הרע במיעוטו ולא יתעקש על ההסכם שחתמו עימו היא בריונות לשמה.
השרה תמיר, שאלתי אלייך היא זו: במידה ואת מתנגדת להפרת ההסכם עם הסטודנטים, מדוע את ממשיכה לכהן בתפקידך למרות ההפרה; ובמידה ואינך מתנגדת לה, מה מביא לעמדתך זו?
בכבוד רב,
נמרוד אבישר
סטודנט לפילוסופיה
האוניברסיטה העברית
העתק של מכתב זה נשלח לאתר עבודה שחורה, שמטרתו לקדם דו שיח פומבי בין בוחרים לנבחרים. המכתב ותשובתך יפורסמו באתר עבודה שחורה.
נערך על ידי הגר שקד
תגיות: דוח-שוחט, השכלה-גבוהה, יולי-תמיר, מאבק-הסטודנטים, משרד-החינוך
קישור קבוע
4 תגובות
Email This Post
3 באוגוסט, 2008 בשעה 13:37
[...] שלי לשרה יולי תמיר התפרסם בעבודה שחורה. אעדכן כאן ובעבודה שחורה אם וכאשר תתקבל תשובה. זה המקום [...]
3 באוגוסט, 2008 בשעה 19:47
אחד המשלים היפים במשלי לה-פונטיין היה על העכברון הקטן שיוצא לראשונה לסיבוב בחווה, כשהוא חוזר הוא מספר לאמו את חוויותיו, הוא ראה (חתול) יצור יפיפה עדין ומנומס (ותרנגול) יצור צבעוני חצוף רעשן ומפחיד.
או אז אמא עכברה מסבירה לעכברון מיהו אוייבו האמיתי !
והנמשל:
שרת החינוך הקודמת הרעישה מימין המפה ולכן ידענו להזהר ממנה, אך הנוכחית "השמאלנית" החייכנית מסוכנת הרבה יותר – לחינוך בישראל.
3 באוגוסט, 2008 בשעה 19:59
ואני תוהה מה שווה הסכם כשאין שום סנקציה על מי שמפר אותו בין כה וכה.
3 באוגוסט, 2008 בשעה 20:06
איך אפשר להטיל סנקציה, דובי? המדינה יכולה להפר כל הסכם באופן חוקי לגמרי.
סיפור שאני לא מתעייף לספר נוגע לפרוייקט "תגלית", זה שלוקח יהודים אמריקאיים צעירים ומביא אותם לישראל לעשרה ימים. לפרוייקט שלושה ממנים – הסוכנות היהודית, קרן פרטית כלשהי והמדינה. חתמו על הסכם, כל צד לוקח שליש. רוצה לנחש מי לא הצליח לעמוד בשליש שלו אפילו פעם אחת בכל השנים שהפרוייקט עובד?