חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

"חזקת הגיל הרך" חברי הכנסת נשאלים, זהבה גלאון משיבה

נושאים זכויות אדם, חינוך ותרבות, מכתבים ב 29.05.11 5:23

גיא רוה מארגון "הורות משותפת=טובת הילד" כתב לחברי הכנסת וביקש לבטל את חזקת הגיל הרך.  בתשובת ח"כ זהבה גלאון רואה מר רוה ניצול מצב אבות גרושים להשגת רווחים פוליטיים.  הוא גם ממליץ לצפות  בסרט "זכות אבות" של ישרי הלפרין, שיוקרן הערב (א' 29 במאי) בערוץ הראשון

החודש, אני והפעילים בארגוני "הורות משותפת=טובת הילד", פנינו לכל חברי הכנסת וביקשנו מהם, בהמשך למסקנות הביניים של ועדת שניט, לקדם חוק אשר יבטל את סעיף 25 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הידוע בכינויו "חזקת הגיל הרך". כמו כן  הזמנו אותם לצפות, ביום ראשון הקרוב, בסרט "זכות אבות" של ישרי הלפרין, שיוקרן בערוץ הראשון, סרט שכל מי שצופה בו לא יכול להישאר אדיש לכאבם של האבות.

חוק "חזקת הגיל הרך" נחקק בשנת 1962, ולפיו, במידה וההורים לא הגיעו להסכמה אחרת, ניתנת החזקה על ילדים עד גיל 6 לאם. אולם לחוק השלכה רחבה בהרבה, שהרי ילד שנמצא בחזקת אימו עד גיל 6 יישאר בחזקתה גם בשנים שאחרי-כן, משום שהמערכת אינה נוטה לאשר שינוי אם אין לכך עילה משמעותית. בנוסף, אם ניתנת לאם משמורת על ילד אחד, היא ניתנת לה על כל הילדים, גם אם הם מעל לגיל 6. לחוק יש, גם ובעיקר, השלכות על התפיסה הכללית את נושא ההורות, של ההורים עצמם, של הילדים, של הציבור, ושל בעלי המקצוע הרלבנטיים.

פרופ' אבי שגיא-שְורץ, פרופסור מן המניין בחוג לפסיכולוגיה, דיקן הפקולטה למדעי החברה וראש המרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה וד"ר תרצה יואלס, מרצה במסלול מומחים בחוג לפסיכולוגיה ואחראית על התחום היישומי במרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה כתבו בדו"ח שניט:

"חזקת הגיל הרך, שנותנת עדיפות מוחלטת לאם כהורה לילדים עד גיל 6, מבוססת על דוקטרינה פסיכולוגית מיושנת ולא נתמכת מחקר, כלל ועיקר, המוכרת כ"דוקטרינת הגיל הרך". מאז התמסדותה דוקטרינה זו במאה ה–19 אין לה שום גיבוי מחקרי לתקפותה. נהפוך הוא, הדוקטרינה נמצאת בסתירה גמורה לנתונים מחקריים והיא גם אינה תואמת את ממצאי תיאוריית ההתקשרות המבוססת כולה על מאות ואולי אלפי מחקרים סדורים ושיטתיים."

מרבית חברי הכנסת מעדיפים שלא להתעסק עם הנושא. למרות שביטול החזקה הוא דבר שיש עליו הסכמה של כל אנשי המקצוע והיא בוטלה בכל מדינות המערב, עדיין זהו נושא גדוש יצרים ופוליטיקה מהזן הנחות ביותר. הפחד הגדול של חברי הכנסת, אולי בצדק מבחינתם, הוא לצאת כנגד ארגוני הנשים. ח"כ אחד הסביר לנו שעוד מעט יש פריימריז בליכוד, שני ביקש שנצרף אליו עוד ח"כ להגשת החוק כי הוא חושש מארגוני הנשים.

כאשר קראתי את תשובתה של ח"כ גלאון עברה בי צמרמורת קשה. ח"כ גלאון כותבת לי שאכן, יש צדק בדברים, כולנו רוצים לקדם את טובת הילד, ואכן חוק זה הוא מיושן ולא ראוי, אך כרגע, בגלל שהיא רוצה לקדם נושאים אחרים הקשורים לאפליית נשים, נושאים שלרובם אני מסכים, היא מעדיפה להשאיר את המצב על כנו ולהשתמש באיתי שלי ובכל ילדי ההורים הגרושים כנכס פוליטי וכלכלי לקידום מטרותיה. זוהי גם עמדת נציגות ארגוני הנשים, ד"ר דפנה הקר ("איתך") ועו"ד גלי עציון (נעמת) בועדת שניט. המקבילה בעיני היא הגברים שיגידו טוב, עד שלא נשיג את זה ואת זה אנחנו לא עושים מילואים.

"שלום גיא

תודה שהסבת את תשומת ליבי לסרט.
אין ספק שטובת שהילד עומדת לנגד עיני כל הנוגעים בדבר, גברים ונשים כאחד.
אני רוצה להביא בפניך את עמדתי בנוגע לעניין;
אני ערה לקשיים של חלק מהגברים, ולדרך החתחתים שהם נאלצים לעבור.

עם זאת, קשה לי לקבל את המלצות "ועדת שניט", שמציעה גישה מהפכנית, של אחריות שווה בין הורים, וקוראת לבטל את "חזקת הגיל הרך", ולהחליפו בהגדרה עדכנית של "אחריות הורית". הסעיף החדש אמור לקבוע כי, זכותו של הילד היא, ששני הוריו יהיו אחראים לשלומו ולרווחתו, וכי אף אחד מהם אינו פטור מאחריות זו.

אין ספק, שזו יוזמה מבורכת, וכוונת חברי הועדה נגזרה מהרצון לקדם שוויוניות, והתאמה של החוק  לסטנדרים בינלאומיים ואמנות בינלאומיות. אך הועדה רתמה את העגלה לפני הסוסים, כשראתה לנגד עיניה רק את המצב הרצוי ולא את המצב המצוי. הועדה התעלמה מהמציאות הישראלית, שבה הדין הדתי הוא הדין השולט, ועל-פיו נישאים ומתגרשים. הדין מעניק יתרון לגברים בנושאי אישות. הם המגרשים הבלעדיים וללא הסכמת הגבר אין גט.

"חזקת הגיל הרך" היא חזקה אחת בתוך מכלול של דיני המשפחה, המסדירים את כל נושא הקמת המשפחה ופירוקה, וגורמים לחוסר שוויון בתהליך הגירושין. נשים נאלצות לוותר על רכוש, מזונות וזכויות שמגיעות להן בכדי לקבל את הגט המיוחל. אם יבטלו את החזקה, הדיון המשפטי על אחזקת הילד, יהפוך כלי נוסף בסחטנות ויביא להרעה במצבן של מסורבות גט ועגונות. הניסיון להשוות את מצבנו לאירופה ולארה"ב, מדינות שיש בהם נישואים אזרחיים, הוא ניסיון לא תקף.

קיימת דילמה אמיתית, האם חוקים שנחקקו לפני כ 40 שנה מתאימים  לישראל של 2011?

אולי צריך לאמץ, כפי שאתה מציע, את המלצות "ועדת שניט" ששואפת לחברה שוויונית יותר?

הרי מדובר בחוקים ישנים, אנכרוניסטיים, שמסייעים בהנצחת הסטריאוטיפים, שנשים הן המטפלות בילדים. ואילו היום אנחנו עדים לשינוי גדול ביחסם של גברים לגידול ילדים, לעומת מה שנהוג היה לפני שנים רבות. גברים שותפים בגידול הילדים, מחתלים ומטפלים, וההעברה האוטומטית של הילד לחזקת האישה גורמת לנחיתות מסוימת במעמדם כשהם מבקשים להתגרש.

אני קוראת סיפורים של גברים, אבל אסור לשכוח, שהנחיתות האמיתית היא של נשים, והיא  ניכרת בכל תחומי החיים. למרות שנחקקו חוקים שוויוניים בנוגע לנשים, מצבן של נשים לא התקדם רבות מאז, ואי-השוויון נמשך. אמנם נחקק חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ויש חוק הקובע שכר שווה לעובד ולעובד, אך בפועל, ישנה חלוקה לא שווה בנטל בין נשים לגברים. עדיין נשים הן אלו שמטפלות בילדים ועוזבות את העבודה כשהילד נולד ולא הגברים. ודווקא בשאלת החזקה על הילדים מנסים ליצור שוויון.

ההמלצות לשנות את החוק בנוגע למשמורת מקדימות את זמנן. כשנהייה חברה שוויונית, שבה גברים ונשים חולקים שווה בשווה בנטל הבית, הפרנסה והחינוך, ונשים תוכלנה לנהל מאבק משפטי על גירושים בתנאי פתיחה שווים,  אפשר יהיה לבטל את המסירה האוטומטית של ילדים קטנים לחזקת האם.

מי שדוגל בעקרונות של שוויון, ורוצה לחולל מהפיכה  בתחום הגירושין ולהקטין את הקונפליקט בין ההורים, מתוך דאגה לטובת הילדים, לא יכול, לפתור נקודה אחת במכלול חוסר השוויון.

בברכה חמה
זהבה גלאון"

יש מקרים, כמו תכתובת זאת, שהניסיון לשכנע את הצד השני מוגדר מראש ככישלון. לח"כ גלאון יש יותר מידי רווח אישי בעמדתה זו. בעבר הגדרתי עמדה זו כ"החזקת ילדי ההורים הגרושים כבני ערובה".
ילדינו הם לא נכס פוליטי או כלכלי להשגת מטרות, הוגנות ונכונות ככל שיהיו. זה פשוט לא ראוי. אין זה נכון להתנות תיקון עוולה אחת בתיקון עוולה אחרת ולכן קשה לי לקבל את דבריה של ח"כ גלאון שכולנו רואים את טובת הילד. בצער רב אציין שנשים כמוה וכמו ח"כ יחימוביץ מייצגות אינטרסים צרים של ארגוני הנשים.
לא נותר לי אלא להזמין את הקוראים לצפות בסרטו של ישרי הלפרין "זכות אבות" ביום ראשון הקרוב ולראות איך מדינת ישראל מתייחסת לחלק ניכר מאבות הגרושים.

גיא רוה הוא אב גרוש, פעיל לקידום חלוקת האחריות ההורית המשותפת בחקיקה ובחברה, מייסד אתר הורות משותפת = טובת הילד . תודה לרותי דניאל על הסיוע הרב בכתיבת המאמר.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , ,

27 תגובות

  1. אורי אפלבוים :

    גיא שלום

    אני ממש לא בקי בעניינים והנושא נראה לי מורכב במיוחד. על פניו, נראה לי שטענותיך חזקות מאוד אולם רציתי להסב את תשומת הלב לכך שאין לדעתי בדבריה של חה"כ גלאון משום שימוש פוליטי בחזקת הילדים. אני כן חושב שהיא מדברת על שימוש ב"חזקת הילד" כסוג של קלף מיקוח לטובת האישה בהליכי גירושים אבל מכאן ועד שימוש בנושא כקלף מיקוח פוליטי המרחק רב.

    יש קשר הדוק בין היות האישה כבולה בהסדר נישואין מיושן בישראל ובין "זכויותיה וחובותיה" בכל הנוגע לחזקת הילדים. אי אפשר אם כך לטעון שהדבר דומה לשירות המילואים של הגבר או שהמצב בנושא המסוים הזה , דווקא הוא, צריך להיות זהה למצב במדינות אחרות.

  2. גיא רוה :

    אורי שלום,

    תודה שקראת את הדברים. אפשר לדון ארוכות מהו שימוש פוליטי ומהו נכס פוליטי, ייתכן אף שההגדרות במאמר אינן המקצועיות ביותר לפי הספר, אך ברשותך אציין:

    ח"כ גלאון" בדיוק כמו ח"כ יחימוביץ, ד"ר דפנה הקר ועו"ד עציון, מונעות את קידום טובת הילד ומשתמשות בכוחן הפוליטי המאיים למנוע כל קידום בנושא.

    ארגוני הנשים פנו לח"כ שכבר הסכים לקדם הצעת חוק בנושא לאחר שפניתי אליו, הוא כה חשש ממה שהן אמרו (או איימו עליו) שהוא פשוט ירד מזה.

    יום טוב,

    גיא רוה
    הורות משותפת=טובת הילד

  3. אמיר פז-פוקס :

    שלום גיא
    תודה על המידע. כהורה המגדל שלושה ילדים באופן שוויוני לגמרי עם זוגתו, אני (והאמת – גם זוגתי) מסכים לגמרי עם הטיעון העיקרי שלך. עם זאת, צר לי שגם אתה וגם ח״כ גלאון נמנעים מלראות את המשותף בגירסתכם. שניכם חושבים שחזקת הגיל הרך פסולה ואנכרוניסטית. זהבה אף רואה בה, ובצדק, חזקה אנטי פמיניסטית. שניכם חושבים שיש, במקומות אחרים בדיני המשפחה, ובכלל זה במונופול של בתי הדין הרבניים, אפליה קשה כלפי נשים (אני עושה קצת פרשנות לדבריך, אני מקווה שאני לא חוטא לעיקר). אז שאלתי – למה לא לחבור לחזון משותף של שוויוניות מוחלטת בתא המשפחתי?! אחד האסונות שלנו כחברה גלומה בהתפרקות לרסיסים של קבוצות אינטרס במקום למצוא חזון משותף. המקרה הזה כל כך בולט, וכל כך כואב, כיוון שממש ברור עד כמה קל למצוא אותו. צריך לצאת מאסטרטגיה של משחק סכום אפס ולחזק את האמון של כל צד בשני/ה.
    אמיר

  4. לימור :

    תגובתך לחברת הכנסת גלאון היא סובייקטיבית

    זה דיי ברור מהכתוב בשורות ובין השורות, חברת הכנסת גלאון ממש ממש לא עושה שימוש פוליטי בילדים להורים גרושים ואין לה אינטרס לקדם חוקים ועניינים אחרים על חשבון חזקת גיל הרך. אני חושבת שהיא מסבירה מאוד יפה ובצורה מאוד בהירה את עמדתה והיא עושה שכל אם מסתכלים על חוסר האיזון הכולל. אי אפשר לרתום את העגלה לפני הסוס!!!!
    ומה הקשר למקבילה "מילואים"??? אי אפשר לערבב מין שלא במינו.
    גיא, בעיניי יזמתך מבורכת אבל יש עוד כברת דרך עד לשינוי בחוק. בהצלחה!

  5. גיא רוה :

    אמיר שלום,

    שמחתי לקרוא על המצב אצלכם, אך ברור לך שהמצב אצלך כרגע טוב אך כאשר מתגרשים אתה פתאום תלוי לחסדי האשה. מזמין אותך לקרוא חומר באתר שלי. מציע לך גם לראות היום את הסרט.

    אין כזה דבר שוויוניות מוחלטת, אני הייתי המטפלת של בני מעל חצי שנה שהוא נולד והאמא פרנסה בתקופה הזו, זאת ההחלטה שקיבלנו כתא משפחתי, זאת הבחירה שלנו ואין כאן שוויון אבסולוטי. אני טוען שבהגדרות ההורים חייבות להיות שוויוניות. אסור להתנות קידום נושא אחד בנושא שני בעיקר שאחד מהם הוא טובת הילדים. אני באופן אישי בעד קידום נושאים רבים שח"כ גלאון מקדמת אך אני מכיר היטב את הפוליטיקה המלוכלכת שיש בנושא עליו כתבתי. כמובן שאשמח אם יקודם כל נושא אחר שקשור לעוול כזה או אחר אך ללא התנייה וללא הקשר.

    גיא

  6. גיא רוה :

    צר לי לימור אך נראה לי

    שאת לא רואה את התמונה שאני רואה וזאת הבחירה שלך לא לראות.

    אם ארגוני הנשים מונעות את קידום ביטול החזקה מסיבות שאינן קשורות לטובת הילד זה מעשה שאסור שאף ח"כ יתמוך בו, לא משנה איזו תועלת אישית יש לו מהנושא.

  7. אמיר פז-פוקס :

    גיא שלום
    אני מרשה לעצמי להבהיר כי אני חושב שהנקודה פוספסה. ברור לי לגמרי שכשנפרדים מדובר במשחק חדש לגמרי. תיארתי את המצב אצלי רק כדי להדגיש עד כמה זה יהיה בלתי נסבל אם, חלילה, במצב של פרידה יהיה הסדר שהוא שונה משוויוניות מלאה.
    אבל הנקודה העיקרית היא שאני גם מסכים לנקודה השנייה – ביטול עוול אחד אינו תלוי בעוול אחר. אבל כדי לשכנע את הצד השני בכך, יש עליכם נטל כבד מאד : להבהיר שאתם לא תסתפקו בתיקון עוול אחד, ואז תפעלו לשמר את העוול הנגדי. במילים אחרות, לא די בלומר כלאחר יד: גם אני מסכים שבתחומים אחרים נעשה לנשים עוול. צריך להציע מצע קוהרנטי, חזון שוויוני של ממש, שארגוני הנשים יסכימו בשמחה לחתום עליו. כל עוד אתם לא עושים זאת, החשדנות שלהם מובנת ומתבקשת. לא כעניין פילוסופי, אלא כטקטיקה ריאל-פוליטית. תושיטו יד במקום לראות בארגוני הנשים ״צד שני״. לאחר שניהלתי כמה דיונים עם נציגותיהן בדיוק בעניין זה, אני אומר לך שיש עם מי לדבר
    אמיר

  8. גיא רוה :

    אמיר, "יש עם מי לדבר" זאת

    רק תוכניות ברדיו.

    למה שנפרדים זה צריך להיות משחק אחר? למה אם חס וחלילה במקרה שלך תיפרדו, אתה, שכותב שמגדל את הילדים בשוויון מלא בדיוק כפי שהיה אצלי, צריך להיות תלוי בחסדי האשה? למה שלא נשנה את החוק ונגיד: הגדרות ההורית תמיד שוות אך חלוקת הסדרי הראיה לא בהכרח שווה כי תסכים איתי שזה לא פועל לטובת הילד ולא כולם אבות כמונו.

    אתה כותב דברים שבתאוריה הם יפים ונכונים. בואו נקדם יחד דברים, נפעל יחד וכולי. אוטופיה. רק חשוב להבין שארגוני נשים יש עשרות אם לא מאות, יש להם מימון ועשרות אנשים (או יותר נכון נשים) עובדים בהם בשכר מלא ויש להם כוח עצום על חברי הכנסת.

    בשטח, אין ארגוני אבות. הארגון שלי למשל הוא ארגון הפועל לטובת הילד בכל הקשור להורים גרושים. אין לנו נעמת או יצו או איתך משלנו. אז שאתה כותב לי שעלינו להבהיר וכו, אתה כותב זאת, לצערי כמובן, לחלל ריק.

    והנקודה הכי חשובה, כל הקישור שלך למאבק בין המינים או שיתוף בין המינים לא מתחבר לי לנושא שלי של טובת הילד. הייתי שמח להשאיר נושא זה כדבר חשוב ולכן משהו העומד בפני עצמו ללא שיקולים פוליטיים או אישיים.

    גיא

  9. לימור :

    אני מצטטת מתוך דבריה של חברת הכנסת גלאון:""חזקת הגיל הרך" היא חזקה אחת בתוך מכלול של דיני המשפחה, המסדירים את כל נושא הקמת המשפחה ופירוקה, וגורמים לחוסר שוויון בתהליך הגירושין. נשים נאלצות לוותר על רכוש, מזונות וזכויות שמגיעות להן בכדי לקבל את הגט המיוחל. אם יבטלו את החזקה, הדיון המשפטי על אחזקת הילד, יהפוך כלי נוסף בסחטנות ויביא להרעה במצבן של מסורבות גט ועגונות…"
    איך אתה קורא לזה סיבות שאינן קשורות בטובת הילד??!
    לא ברור שלסחטנות כזו של נשים יש השפעה על רווחתו של הילד לפחות!!??
    ודבר נוסף, היא ממש לא שוללת את הכיוון שלכם. היא אומרת ששינוי כזה מצריך מצע (בסיס) אחר קודם לדיון בו…

  10. גיא רוה :

    לימור, להשקפתי לא ראוי

    להתנות או לקשר את נושא הגדרות ההורים לנושא הגט. מה שאת אומרת זה בעצם: צריך לפתור את נושא הגט, נושא דתי, מסובך שיש בו המון בעיות של מדינת דת, לנושא הגדרות ההורים ועד שזה לא יקרה אתם, האבות הגרושים, תוגדרו בחוק כהורים מדרגה שנייה.

    בעיני זה לא הגיוני ואציין שח"כ גלאון וח"כ יחימוביץ מתנות את ביטול חזקת גיל הרך גם בנושאים אחרים הקשורים לשוויון כמו נושא השכר.

    כמו כן ראוי לציין שנתוני הרבנות מראים שיש יותר מקרים של סרבניות גט מאשר גברים ועדיין לדעתי זאת לא תחרות מי יותר "רע" ואין ספק שגם אם יש פחות גברים סרבני גט מנשים, הפגיעה בנשים, בעיקר בחברה הדתית, היא קשה יותר בנושא.

    גיא

  11. איציק יאפ :

    לימור, ציטטת בדיוק את המשפט שהכי גרם לי לחלחלה:
    "נשים נאלצות לוותר על רכוש, מזונות וזכויות שמגיעות להן בכדי לקבל את הגט המיוחל. אם יבטלו את החזקה, הדיון המשפטי על אחזקת הילד, יהפוך כלי נוסף בסחטנות ויביא להרעה במצבן"

    ז"א שגם את וגם ח"כ גלאון מסכימות שיש צורך לדאוג באופן חד צדדי לאינטרס האנוכי החומרי של אישה המתגרשת, וזאת מבלי להתחשב בכלל בטובת הילד, באופן ההתפתחות שלו, בחסכים הפסיכולוגים שיגרמו לו כתוצאה מכך שהוא יגדל בלי אב… בקיצור, הילד הוא לא יותר מכלי. ז"א הוא שווה ערך לכל כלי אחר, כמו שגלאון מפרטת (ואת מסכימה): רכוש, מזונות וזכויות אחרות.

    והרי זה ברור, אף אחד לא חשב לעצמו להתחשב בהתפתחות הפסיכולוגית של הרכוש שננטש ללא אב, אז למה לעשות את זה עם ילדים חפים מפשע (או לפחות מאנוכיות)?

  12. חיים :

    הנושא לא נראה לי מורכב אלא מושרש. ככה הרגילו אותנו, שזה הרי ברור שהילד ינותק מהאבא ויהיה אצל האמא. הרי אמא בגלל שהיא אישה, היא תמיד יותר טובה לילד, נכון? זה ברור, נכון? אין אמהות רעות וכל האבות רעים, נכון?
    בלי ציניות, זה נושא כואב שאנחנו גוררים אותו עשרות שנים והוא חייב להיפסק. להפלות הורה רק בגלל מינו זה בגדר פשע בייחוד לילדים שמנחיתים עליהם מכה רגשית כל כך כואבת של ניתוק מאחד ההורים. כל מקרה של גירושין שבו ההורים לא מצליחים להסתדר צריך להיות מנוהל לגופו של עניין מתוך בסיס של זכויות הוריות שוות גם לגבר וגם לאשה. לתת מראש זכויות יתר כל כך משפיעות לאשה רק בגלל שהיא אשה זה פשוט נוראי, ומוכח שבסופו של דבר פוגע קשה מאוד בילדים, ומלבה מריבות קשות בין ההורים.

  13. איציק יאפ :

    גיא, אני לא מבין למה אתה מערב את ח"כ שלי יחימוביץ'. היא ענתה לך באותה צורה?

  14. יניב :

    גם לי המשפט הזה גרם לחלחלה.
    "נשים נאלצות לוותר על רכוש, מזונות וזכויות שמגיעות להן בכדי לקבל את הגט המיוחל. אם יבטלו את החזקה, הדיון המשפטי על אחזקת הילד, יהפוך כלי נוסף בסחטנות ויביא להרעה במצבן"

    כלי נוסף בסחטנות? לכותבת זה הרי ברור מאליו שכל הגברים בעצם "סוחטים" עם כל מיני "כלים". הזוי לגמרי. החוק הרי ממש מעודד את האשה לסחוט גם אם יש בה ניצנים של מוסריות אישית. מי מקבל את החזקה על הילדים? מי משלם מזונות למי? למי יש המון יותר כח בבית המשפט?
    אכן הדבר הזה "לתת גט" זה דבר דבילי כל כך שצריך להימחק מהפרוטוקול. אבל זה קטנציק ומתגמד לחלוטין מול איום של לקחת את הילדים ! איך אפשר להפריד ילדים מאבא, בדרך כלל בגלל אגו מנופח וסחיטה כלכלית, איך אפשר ?

  15. גיא רוה :

    איציק: שלי - לא שווה לי

    מצורף מאמר המסביר מדוע קישרתי את ח"כ יחימוביץ למאמר זה:

    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-59584-00.html#PTEXT23368

  16. רותי :

    דיני משפחה

    לימור, אנחנו מערבים דברי שאינם ממן העניין.
    אם אנחנו מדברים על שוויון ועל רצון לשוויון – אנחנו חייבים ליצור תנאים שיאפשרו שיוויון שכזה.
    למשל – אם אנחנו רוצות שכר שווה לנשים ולגברים, אנחנו חייבות להבטיח, למשל, שנשים תוכלנה להשקיע מספר דומה של שעות בעבודה. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת הוא להבטיח שאבות גם הם יקחו חלק בגידול הילדים, יצאו מספר ימים בשבוע מוקדם מהעבודה וכו'.
    חזקת הגיל הרך, לעומת זאת, עושה בדיוק את ההיפך. היא, למעשה, אומרת שאת כאמא תמשיכי להיות האחראית הכמעט בלעדית לילדים – שזה אומר לצאת בדיוק בזמן כדי לאסוף את הילדים מהגן/מעון/צהרון וכד', לאבד ימי עבודה כשהילדים חולים או בחופשות וכד'. אם אלה תנאי המוצא – איך נוכל להשוות אי פעם שכר?

  17. איציק יאפ :

    טוב, הנה המחקר הקטן שלי בנושא:
    כמעט כל ההתייחסויות לנושא של וועדת שניט ושלי יחימוביץ' הן מאמר שכתבת בבלוג או בפורום או בעיתון על כך שלי יחימוביץ' לא ראויה.

    שני מקורות אחרים שהאירו את עיני היו הכתבה הזו:
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3388907,00.html

    שמאירה את האינטרסים הכלכלים העומדים מאחורי הכמיהה התמימה (והנכונה כשלעצמה, כמו כל כיסוי של מערכת אינטרסים) לחזקה משותפת על הילד.

    וקישור לדיון בוועדת זכויות הילד בכנסת בראשות שלי יחימוביץ. אמנם זה מדבר על משהו אחר אבל זה כן מראה את דאגתה של שלי יחימוביץ' לענייני זכויות הילד.
    http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/yeled/2006-06-13-03.html

    מה גיא, זה נכון שכשיש משמרת משותפת על הילד, הגברים משלמים הרבה פחות מזונות, גם אם הם לא באמת נפגשים עם הילד באותה תדירות הניתנת להם?

    זה לא שלא הכרתי ילדים שהחיים שלהם נדפקו כי שאמא לא יכלה לעמוד בנטל גידול הילד, כי האבא לא שילם לה מזונות…

  18. גיא רוה :

    איציק, עוד 10 דקות מתחיל

    הסרט "זכות אבות" ואני מזמין אותך לראות.

    נושא המזונות לא קשור לנושא הגדרות ההורים. את נושא המזונות מקדמת טעדת שיפמן וזה נושא אחר לחלוטין, אך אם כבר שאלת אז במדינת ישראל אב גרוש משלם מזונות גם במשמורת משותפת וגם אם הילדים במשמורתו. כן, שתבין שלא התבלבלתי: המשמורת אצל האב והאב עדיין משלם מזונות לאם. אבל זה באמת לא הנושא.

  19. לימור :

    גיא, איציק, יניב, רותי!

    מחדדת את דבריי- הגברים הם אלו הסוחטים את הנשים באמצעות ילדים כדי שתוותרנה על זכויותיהן הכלכליות שבסופו של דבר משפיעות על רווחת ילדיהן. והשאלה: כיצד ניתן למנוע סחטנות כזו מצד גברים?
    (אני לא מכירה נשים "שישתמשו" בילדיהן. אני מכירה סחטניות מסוג אחר ולא במקרה זה עסקינן).
    לצערי אני מכירה מקרה מאוד מקרוב והאמינו לי, כשגבר משתמש בילדיו כאמצעי לסחוט את אשתו או כשגבר מסוגל להתעלל נפשית וכלכלית באישתו וילדיו – זאת אכזריות!!!!!
    ואחכ תמהים אל מול החוק שהתגבש דרך מקרים כאלה…

    עפ"י גיא, אנחנו מדברים על ההגדרות ההוריות. לרגע לא צידדתי בניתוק ילדים מאביהם. החוק לא אומר שהורות האב פוקעת עם פקיעת הנישואין. גם אם הוא לא ההורה המשמורן וזה המחוייב עפ"י החוק.
    אני סבורה שלגיל הרך ניתנה התייחסות מיוחדת ולא בכדי…בכל זאת אב ראוי עדיין יכול לבקש הסדרי ראייה מורחבים והחוק לא מונע זאת.

    ראיתי את הסרט ובעיניי הוא לא מייצג. הוא מייצג מקרים קיצוניים של סיכסוכים קשים. גם אני לא מבינה אימהות הנוהגות ברשעות ואטימות כזו (כלפי ילדיהן בעיקר). מעבר לזה, בעיניי גם אם ולאחר שהחוק יאוזן, הסרט (אשר מייצג כאמור מקרים מסויימים) יהיה עדיין רלוונטי כיוון שלעולם עוד יהיו מקרים בהם לא תקבע משמורת משותפת ובסיכסוכים כגון אלו, החוק לאלימות (כלפי נשים בעיקר) לא ישתנה, החוק להטרדה מאיימת לא ישתנה…הרוח הנשית לא סתם נושבת. היו דברים מעולם…וכך אופיין החוק.

    לימור

  20. אמנון :

    צעקת גוזק הנגזל

    אוי נשים ברובכן לקחתן את ילדנו המשותפים למחוז חפצכם, כחלק ממאבק אישי נקמני שתלטנילמידור האב, כחלק משליטה וכוח על הילדים מבלי לראות את טובת הילד אל מול עינכם, שזכות הילד לאב כמו לאם הם שווים, וחשובים להתפתחותו התקינה מבחינה נפשית, פסיכולוגית, לבטחונו, נהפכתן לסומות לעניין טובת הילד ורק, השליטה הן טרייגר שמובילות אותכן, לגרוע מילד את אביו, למנוע ממנו אב, משמעותי,שנועל חלק מלא ושווה בכל המטלות והנאות שבגידול הילד המשותף.
    מעשה נבלה של גריעת הילד מאביו באצטלה של קיפוח נשים בזכויותיהם,הרי זה טיעון דמפגוגי שאין בו ממש שנובע מפחדים של שינוי הכללים לענין ערך העליון שך שוויון ואחריות הורית מלאה, לנכס את הילד לאישה בלבד זה רדוד, ותעבת שליטה על גבו של הילד שמטרתו ליצור קשר רופף בין הילד לאביו עד כדי ניתוק, צר לי שארגוני נשים ומרבית חברות הכנסת פועלות לרמיסת הזכות הבסיסית והטבעית לזכותו של הילד לקשר רציף ושוויוני בין הוריו, על כן על חברות הכנסת וארגוני הנשים לתעל את מאבקיהם לשוויון בכל מכלול החיים ולאלהנצחת וקיבוע חוסר השוויון בהחזקת הילדים ברשותם תוך מניעה לאפשר לאבות לקחת חלק פעיל ומשמעותי בגידול ילדיהם ובכך יוצרות בעצמן חוסר שוויון מדעת בצורה מושכלת ועל כך נאמר "מה ששנוא עליך על תעשה לחבריך" לא מאוחר לשנות את הגישה לראות את טובת הילד במרכז והוריו סביבו באופן שווה. כל כך טרווילי אבל בצער רב מסתבר אצך מרבית הנשים זה לא כל כך ברור, ובמקום שהן יכולות לרמוס את האב, את הדמות הגברית הן לא יהססו לעשות זאת כחלק מעמצה נשית מוטעית שבכך הן רואות את כוחן

  21. רביב נאוה :

    הסרט אכן מסביר

    הסרט מסביר היטב את המצוקה של האבות הגרושים ומצד שני, גיא, הוא מסביר גם למה הם כל-כך התקשו לקדם את ענייניהם. החבורה שמוצגת בסרט היא סהרורית – צריך לומר את זה וזה לא גורע כהוא זה מהעובדה שיש להם קייס. הם חייבים לבחור את מי שעומד בראשם לא לפי הסיפור שלו, כואב ככל שיהיה, להפסיק עם הטקטיקה המפגרת של התעמתות עם ארגוני נשים (ועוד בזמן הפגנה נגד אלימות, את מי הם חשבו לשכנע?) לנתק קשר עם ארגונים קיצוניים כמו "למען עתיד ילדינו" ולהתחיל לנהל מאבק פוליטי יעיל. כשזה קורה, כמו שראו בסרט – זה גם מביא תוצאות.

  22. גיא רוה :

    אני מסכים ולכן לארגון שלי אין

    קשר לאותם אבות ולארגון שהזכרת, אך את הסרט היה חשוב לקדם כי הוא מראה בבעיה חברתית אמיתית שגם כיום בשנת 2011 קיימת במימידים גדולים. ברמת המאקרו דבר בעצם לא השתנה.

  23. גיא רוה :

    לימור, את כותבת

    "בכל זאת אב ראוי עדיין יכול לבקש הסדרי ראייה מורחבים והחוק לא מונע זאת". ופה קבור הכלב כדברי להקת כוורת. אבא לא צריך לעבור מבחנים להורותו שיאשרו שמותר לו להיות עם ילדיו בהסדרים מורחבים לשיטתך.

  24. דקל-דוד עוזר :

    אתחיל ואומר כי למרות שח"כ גלאון צודקת בתיאוריה, במציאות החזקה יוצרת מצב שבו אבות תוקפים את האמא בטענה שהיא פסיכופתית וכו' וכך רק מחריפים את תיקי הגירושין ומכאן שיצא שכרה בהפסדה.

    הבעיה היא שהדיון מתקיים בבתי משפט שהם מומחים בלקיים דיון ארוך, יקר ומייגע שבו כל הצדדים מסתכסכים ולא ניתנת תמיכה כוללת להורים.

    בעיה נוספת היא אלימות כלפי נשים בין אם פיננסית ובין אם פיזית, אבל אני חושב שהדרך לפתור את סוגיית האלימות (הפיננסית) היא להפוך את הצדדים הכספיים: אלימות פיננסית מתרחשת רק בקרב הבעלים העשירים ולכן האיום צריך להיות שאם יש אלימות פיננסית, האישה מקבלת את כל הכסף של הבעל כקנס ועורך הדין שסייע ייכנס לכלא.

  25. יורם יהודה, עו"ד :

    שואה !!!

    http://www.facebook.com/pages/%D7%9F/206930326011910

    http://www.facebook.com/pages/%D7%94/153077360962

  26. ערן אסקרי :

    ראיתי אתמול את הסרט בערוץ 1.
    סרט חזק ומעורר המון שאלון.

  27. א :

    יש מקורטוב צביעות בכתבה ובתגובות

    זהבה גלאון ברור שאינה אמורה להיות חביבה על ציבור האבות הגרושים בישראל,

    איו ספק שיש לבוז לאדם המוכן לפגוע בילד או אבא הגרושים כבר שנים בגלל שבמקום אחר יש גבר אחר שלא מוכן לתת לאשתו גט.

    מוזר מכך, זהבה גלאון מצדיקה התעללות באב שלא נישא מעולם בגלל שאבות נשואים עם או ללא ילדים לא מוכנים לתת גט (וספק אם אכן יש כאלו בכלל).

    אבל יש לשים לב גם מי מקבל קרדיט באותו המאמר בדיוק – פרופ אבי שגיא שוורץ ודר' תרצה יואלס, ועל מה ?

    דר' תרצה יואלס מתפרנסת ממבחני אישיות לאבות גרושים כבעלת מכון תמוז. חיפוש פשוט בגוגל מגלה כי אינה מהססת לתבוע אבות גרושים בתביעות ממון הזויות. ומסתבר שכאשר אבות מגיעים אליה בכדיי שתמליץ בנושא נשוא כתבה זו היא לא בדיוק בעד הורים ממין זכר…..

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.