מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הפקת גז מפצלי גז – מהפיכת האנרגיה העולמית
כלים טכנולוגיים חדישים מאפשרים הפקת הגז מפצלי גז*, פעולה שנחשבה בעבר בלתי אפשרית. התקדמות זו משנה לחלוטין את מפת מקורות האנרגיה בעולם ועשויות להיות לה גם השלכות גיאופוליטיות חשובות
מאת: אמנון פורטוגלי
תרשים 1. ייצור גז מפצלים במאגר בארנט בשנים 1993 עד 2010 (מיליארדי רגל מעוקב)
תרשים 2. בשנים 1997 עד 2009 נקדחו יותר מ-12,000 קידוחים להפקת גז מפצלים במאגר בארנט.
הפקה של גז ממקורות לא רגילים ‘unconventional’ בארה"ב המריאה בשנים האחרונות, מעבר לתחזיות האופטימיות ביותר. בתוך ארבע שנים, ארה"ב, שהייתה יבואנית גז טבעי, הפכה בשנת 2009 למפיקת הגז מהגדולות בעולם עם פוטנציאל לייצוא גז בכמויות גדולות. מדובר בהפקת גז טבעי זול וזמין מפצלי גז (shale gas) – סלעי משקע שנמצאים במקומות רבים בעולם וכולאים בתוכם גז או נפט. הפקת הגז טבעי מפצלים הובילה לעלייה מדהימה בתפוקה המצרפית של גז טבעי בארה"ב ובהערכת היקף עתודות הגז הניתנות להפקה. בשנת 2009, ועדת פוטנציאל הגז Potential Gas Committee בהרכב גיאולוגים בכירים בארה"ב הגדילה את הערכת העתודות הניתנות להפקה ביותר מ-35% ביחס לשנת 2007.
מהפכת פצלי הגז התאפשרה כתוצאה משילוב של מספר טכנולוגיות שהגיעו לשלב של ישימות כלכלית:
- טכנולוגית קידוח אופקי Horizontal drilling שהיתה בשימוש בתעשיית הנפט בשנות ה -1970, והשתפרה בצורה משמעותית בשנות 1990.
- טכנולוגיות של הדמיה סיסמית, שבשילוב עם כוח מחשוב הולך וגדל, הובילו לפיתוח של הדמיות תלת ממדיות מתוחכמות של שכבות הסלע התת-קרקעיות בעשור האחרון.
- טכנולוגיות לעשות סדקים בשכבות הפצלים Fracking בעיקר פרקינג הידראולי, כדי לאפשר הפקה של גז ונפט, שהגיעו לישימות כלכלית לפני כעשר שנים
פצלי הגז, שידעו על קיומם מזה שנים רבות, ושנחשבו בלתי אפשריים להפקה, הפכו בזכות השינויים הטכנולוגיים למקור גז עצום, זמין וזול. בסוף 2009 היו בארה"ב כ-26,000 בארות המפיקות גז מפצלים בטכנולוגית פרקינג. כתוצאה מכך חל שינוי גדול בהערכות לרזרבות הגז בשוק האמריקאי. מהיקף של 250 טריליון רגל מעוקב, מתוכם 22 טריליון גז מפצלים, בשנת 2007, ל-2,500 טריליון (פי 10), מתוכם 700 טריליון גז מפצלים (פי 30), ב-2011.
תרשים 3. הפקת גז מפצלים בארה"ב גדלה פי 14 בעשור האחרון, הרזרבות גדלו פי 3 בשנים האחרונות
הודות להתקדמות הטכנולוגית להפקת גז מפצלים, חלה התרחבות מהירה של קידוחים באזורי פצלים שבעבר נחשבו כלא כדאיים לניצול, וכיום, כ-90% מהקידוחים בארה"ב משתמשים בטכנולוגית פרקניג. התוצאה הייתה אספקה חדשה בהיקף משמעותי של גז לשוק בצפון אמריקה.
ההשלכות על השוק האמריקאי הן כבר דרמטיות. הגידול המהיר והמסיבי בהיצע הגז בעוד שהביקוש לגז גדל אך במעט הביא לגידול במלאים, גם כאשר צריכת הגז חזרה לרמתה מלפני המשבר הכלכלי האחרון. הגידול בהיצע החזיק את מחירי הגז הטבעי ברמה נמוכה ובמגמת ירידה בשלוש השנים האחרונות כולל 2010. למרות הביקוש העונתי הגבוה לגז לקראת חורף 2011, מחירו צנח בדצמבר 2010 לשפל של 4 דולרים למיליון יחידות תרמיות, המחיר החלש ביותר בדצמבר מזה כעשר שנים.
יתרה מכך, השקעה כבדה שהיתה ב-12 מפעלים להנזלת גז (מתקני LNG), שנועדו לייבא גז לארה"ב ירדה, ככל הנראה, לטמיון אלא אם יצליחו להסב מפעלים אלו לייצוא גז מארה"ב וקנדה. בינתיים, הפעילות של מתקני ההנזלה ירדה מ-50% מהקיבולת ל-11% מהקיבולת בלבד.
הפקת גז מפצלים החלה בשנת 2002 במבנה הגיאולוגי שנקרא 'פצלי בארנט' בעומק האדמה מתחת לפורט
וורת', טקסס. תוך ארבע השנים הראשונות של ההפקה, שדה 'בארנט' לבדו ייצר 6% מכל התפוקה של גז באמריקה.
שדה 'בארנט' נחשב עתה כקטן ביותר מבין שמונה שדות פצלי הגז הגדולים בצפון אמריקה. הערכת עתודות הגז בשדה הפצלים 'מרסלוס' שמרכזו בפנסילבניה, גדלה מאפסית בשנת 2006, עד להיות שדה הגז השני בגודלו בעולם ב- 2009. ההשפעות של 'מרסלוס', בשל גודלו ומיקומו ליד הערים הגדולות במזרח ארה"ב עשויים להיות דומים להשפעות של תגליות נפט הגדולות בטקסס, עיראק ואיראן לפני כמאה שנה.
תרשים 4. תחזית ייצור גז מפצלים במאגר מרסלוס בשנים 2010 עד 2020 (מיליארדי רגל מעוקב ליום) תחזית ייצור גז הממוצע בארה"ב לשנים 2011 – 2012 היא 63 עד 64 מיליארד רגל מעוקב ליום (Bcf/d)
תרשים 5. תחזית למספר הקידוחים בשדה 'מרסלוס' בשנים 2011 - 2020
חברות הנפט והגז הבינלאומיות הכירו בשנים האחרונות בפוטנציאל העצום של הפקת גז מפצלים ומצביעות בכספן. כך דווח על מספר עסקאות ענק בתחום. חברת הענק שברון רכשה את יצרנית הגז אטלס אנרג'י והגדילה את אחזקותיה במאגר הפצלים הענק 'מרסלוס' Marcellus shale ב- 228,000 אקרים במחיר הנאמד ב-4.3 ביליון דולר.
חברת המכרות הגדולה בעולם ב.ה.פ. ביליטון BHP Billiton הוציאה בתחילת 2011 כ-4.5 ביליון דולר לרכישת עסקי גז ושטחי פצלי גז מחברת צ'יזאפיק אנרג'י. בתחילת השנה נמסר כי חברת הנפט הסינית פטרוצ'ינה תשקיע 5.4 ביליון דולר (קנדי) ברכישת 50% מפרויקט הפקת גז מפצלים של חברת אנקאנה. וחברות הענק אקסון וטוטאל הקימו מיזם משותף להפקת פצלי גז בפולין.
לגז מפצלים יש מספר יתרונות:
- פצלי גז נמצאים בהרבה מקומות בעולם ubiquitous, כתוצאה מכך ניתן להפיק גז מפצלים בסמוך לשווקים ולאו דווקא במקומות שבהם הוא קיים בשפע, כמו בארצות המפרץ;
- הוא זול, וכתוצאה מכך הוא ייקח, בהדרגה, נתח שוק מפחם, אנרגיה גרעינית ואנרגיה מתחדשת בייצור חשמל, ומנפט במספר שימושים בתחבורה ובתעשייה;
- בהשוואה לדלקים אחרים, הוא ידידותי לסביבה, יפחית את זיהום האוויר ויאיץ את הקטנת טביעת הרגל הפחמנית של הכלכלה העולמית.
יש גם בעיות וחסרונות להפקת גז מפצלים. טכנולוגית הפרקינג הדומיננטית צורכת כמויות מים גדולות כ-40,000 מ"ק לכל פעולת פרקינג, ולמים אלו מוסיפים תוספים יעודיים. הבעיה העיקרית היא הסיכון לזיהום אקוויפר מי השתיה במים המשמשים לתהליך הפרקינג, בתוספים ובגז המופק מהפצלים. בנוסף, חלק ניכר מכמויות מים אלו יוצא חזרה מהקידוחים, מהווה סכנה לסביבה, ומחייב אחסון וטיפול. בעיה נוספת היא שקצב הירידה בתפוקת הגז מפצלים כנראה גבוה משל גז טבעי קונבנציונלי.
גם בהתחשב בבעיות ובטיעונים אלו, נציין שהטכנולוגיה לייצור גז מפצלים חדשה ומתפתחת, והשיפורים הצפויים בטכנולוגיות אלו יקטינו בהרבה את הבעיות הנוכחיות. גם אם מחיר שווי המשקל של גז מפצלים יהיה 7.5-6 דולר למיליון יחידות תרמיות, כפי שטוענים מספר מומחים, מחיר זה הינו זול למשק האמריקאי והעולמי, ומהווה תחרות חזקה לנפט, שכן הוא שווה ערך, מבחינה אנרגטית, למחיר חבית של 35 – 45 דולר לחבית. המחיר הנוכחי הוא כ-100 דולר לחבית. מומחים אחרים מעריכים שמחיר הגז ירד עד לרמה של 2.75 – 3 דולר למיליון יחידות תרמיות.
גודל התגליות בארה"ב ובקנדה מאפשר להן לייצא גז לאסיה ולאירופה באמצעות מכליות גז טבעי מעובה LNG החל משנת 2014. פצלי גז נמצאו בכמויות משמעותיות גם באירופה בסין ובארצות אחרות וצפוי שתהייה להם השפעה ארוכת טווח על מחירי האנרגיה בארצות אלו בתוך חמש עד שבע שנים. השילוב של העודפים הקיימים ב- LNG, בגז מפצלים, והשימוש בגז לייצור חשמל, יבטיח יציבות ואף ירידה במחירים של גז וחשמל.
ההצלחה בצפון אמריקה משוכפלת עתה ברחבי העולם. עם זאת אסור להתעלם מאילוצים פוליטיים, גיאולוגיים, סביבתיים וכלכליים העומדים בפני יישום מהיר ונרחב של הפקת גז טבעי מפצלים. כך למשל ראש ממשלת צרפת הודיע באפריל 2011 כי כל האישורים שניתנו לחיפושי גז מפצלים בצרפת יבוטלו וכל הנושא ייבחן מחדש.
הנשיא אובמה התייחס להפקת גז מפצלים בנאומו ב- 30 למרץ 2011 באוניברסיטת ג 'ורגטאון. "עכשיו, יש לנו כמה אפשרויות שונות, הראשונה היא הגז הטבעי. החידושים האחרונים נתנו לנו את ההזדמנות לנצל עתודות גדולות – השוות אולי רזרבות של מאה שנים הנמצאות בפצלים שמתחת לרגלינו.
למהפכת הפקת גז מפצלים בהיקף גדול יהיו השלכות משמעותיות על תעשיות אחרות. מחיר הגז הנמוך הצפוי, ככל הנראה 4 עד 6 דולר למיליון יחידות תרמיות, יביא לביקוש גובר לגז ולמעבר לייצור חשמל על בסיס גז במקום פחם, ולשימוש גובר בגז טבעי בתחבורה. הגז הטבעי ישמש לייצור בנזין, נפט, ודלק מטוסים, ויהיה חומר הגלם המועדף בתעשיות הפטרוכימיה והפלסטיק, ייצור הדשנים יוזל, והשפעות דומות צפויות בתעשיות נוספות. יתכן והשינוי הגדול והחשוב ביותר יהיו ההשפעות הגיאופוליטיות הצפויות ממהפכה זו, בעיקר על חברי קרטל הנפט אופ"ק – כי הגז יחליף את הנפט כמקור האנרגיה המוביל בעולם.
אספקת אנרגיה זולה ובלתי נדלית בצורת פחם ונפט הניעו את גלגלי המהפכה התעשייתית, את הצמיחה העצומה ואת העלייה ברמת החיים במערב במאות ה-19 וה-20. הפקת גז מפצלים היא מהפכה דומה, נקודת מפנה אמיתית. מעבר לה, הכול משתנה, ועבור רוב האנשים, השינוי יהיה להרבה יותר טוב. אסטרטגיות המבוססות על אנרגיה במחסור, יקרה, או עתירת פחמן, הפכו פתאום מיושנות שעבר זמנן, וחייבות לעבור שינוי מהותי כדי לשקף את המציאות הנוכחית החדשה. ההופעה המפתיעה והפתאומית של היכולת להפיק בכדאיות כלכלית גז ונפט מפצלים לא רק שתהפוך את הפחד מחוסר-ביטחון אנרגטי לבלתי רלוונטית, היא תגרום לכך שהחזקה בפחדים אלו תהייה אחד הסיכונים הגדולים ביותר כיום.
תרשים 6. מאגרי פצלי גז בעולם.
תרשים 7. ייצור חשמל מגז יעלה ב-37%, ויצור החשמל ינוע בהדרגה למקורות עם פליטת פחמן נמוכה.
* הערת העורך: אם אתם פעילי סביבה שקוראים את הכותרת וחושבים על פצלי השמן והמאבק על חבל עדולם, אפשר לשתות כוס מים (מהברז) ולהירגע. מדובר בשני מקורות אנרגיה שונים לחלוטין עם טכניקת הפקה שונה. בפצלי השמן (סלע ביטומני) החומר האורגני שבו מעוניינים הוא חלק מן הסלע המוצק (לכן הפקתו דורשת חימום לטמפרטורות גבוהות מאוד) ואילו כאן מדובר בגז הכלוא בתוך הסלע.
תגיות: אמנון-פורטוגלי, אנרגיה, גז-טבעי, נפט, פצלי-גז
קישור קבוע
25 תגובות
Email This Post
26 במאי, 2011 בשעה 10:07
מצטער מאוד להשבית את השמחה אבל מדובר בטכנולוגיה מסוכנת ואסון סביבתי.
אפשר לקרוא ולראות אין סוף חומר בנושא – http://www.youtube.com/watch?v=iNl6sx059bE
http://www.youtube.com/watch?v=U01EK76Sy4A&feature=related
http://sierraclub.typepad.com/greenlife/2009/05/what-the-frack.html
שווה מאוד להקשיב עד הסוף האם אתם שומעים שמות מוכרים? הליברטון? דיק צ'ייני? שמות שמעורבים גם בסיפור עדולם.
הנקודה העיקרית שצריך להפנים היא: "אין ארוחות חינם".
בנושא אנרגיה אנחנו צריכים להבין שעלינו להוריד את הצריכה למצוא מקורות מתחדשים ולזכור שבעתיד העולם יהיה עני באנרגיה ומחצבים.
אפשר בלילה לפני השינה לספור מכוניות ולהבין שבעוד דור הם יהיו היסטוריה, שבעוד שני דורות חופש תנועה יהיה ברובו בכוח הרגלים – כמו לפני חמשת אלפים שנים.
ובנושא הסביבה עלינו בעיקר להתאפק ולהוליד הרבה פחות ילדים.
26 במאי, 2011 בשעה 13:17
×ין ×רוחות ×—×™× ×
Generally, the Environmental Protection Agency regulates anything that could affect underground drinking water supplies. But in 2005, the industry successfully lobbied for the exemption for fracking from the Safe Drinking Water Act. That leaves regulation up to the states, which don't have the kind of resources the EPA does.
מצטער להצטרף אל עמית בהשבתת השמחה…
26 במאי, 2011 בשעה 14:31
עמית ולקסי – פוסטים בבקשה
27 במאי, 2011 בשעה 3:32
אותי מעניינת ההכרזה הכל כך אופטימית על המהפיכה שגילוי טכנולוגיית הגז תעשה.
אבל איך זה יפתור את הבעיה שבשנים האחרונות נהיית כל כך קריטית, של גידול מעריכי בצריכת דלק (גז, נפט, פחם וואט אבר) בסביבה עם כמות סופית?
27 במאי, 2011 בשעה 7:47
לאיציק,
לא רק שזה לא יפתור את הבעיה שאתה מדבר בה אלא זה יחריף אותה (יגדיל את המעריך…)
הנה מה שכתבתי בתגובה על הפוסט הקודם של אמנון
http://www.blacklabor.org/?p=30550
כאשר ניסיתי לדחוף את הרעיונות הללו דרך פורום פעולה אזרחית, זה לא הלך וחשבתי שזה רק בגלל שהם מחפשים מסרים קליטים (ובצדק).
כאשר ראיתי את הפוסט הראשון של אמנון פורטוגלי הבנתי שיש חוסר ידע או הבנה בסיסיים.
כאשר ראיתי את הפוסט השני הבנתי שיש גם חוסר רצון ללמוד.
עכשיו, בפוסט השלישי, אני כבר ממש מתוסכל אבל לפחות מתנחם בכך שלקסי ועמית מייצגים עוד אנשים שלא נוהים אחר מקסמים למינהם.
שבת שלום
27 במאי, 2011 בשעה 8:18
אני קראתי שהעתיד מצוי בהפקת חשמל בתחנות שמש בחלל והעברתו לכדוא הארץ על ידי יוניזציה כלשהי
27 במאי, 2011 בשעה 8:21
כדי ×©×œ× ×ª×—×©×‘×• שצחקתי
פרוייקט SERT של נאסא
חברה פרטית בשם SPACE ENERGY
חברה פרטית SOLAREN
חברת POWERSAT
27 במאי, 2011 בשעה 17:21
בשנים הבאות יהיו תגליות ופיתוחים בלתי ניתנים לחיזוי לכן קשה לומר עד מתי יספיקו משאבי הכדור.
אבל אין לי ספק שהוא לא מסוגל לכלכל לאורך זמן (מאות שנים) 7 מליארד בני אדם בממדי הצריכה הקיימים.
אפשר ללמוד מהדוגמא הזאת -http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D
27 במאי, 2011 בשעה 18:13
×ž×¢× ×” לתגובות
העמדה שלי ביחס להפקת גז בשימוש בטכנולוגית פרקינג עברה שינוי מהותי לאחר קריאה של עשרות ומאות דוחות ומאמרים. אציין בעיקר את ההרצאות וההופעות של ד"ר אנתוני אינגראפיאה מאוניברסיטת קורנלDr. Anthony Ingraffea , המתנגד לפרקינג, הדוחות והמצגות של EIA הסוכנות למידע על אנרגיה, הדוח של Post Carbon Institute ממאי 2011, הדוח והמצגת של MIT Energy Initiative מאפריל 2011, ואת המחקר של חוקרים מאוניברסיטת דיוק שפורסם בתחילת מאי 2011.
לדעתו של עמית מדובר בטכנולוגיה מסוכנת ואסון סביבתי, גם לקסי מציין את הסכנה למי השתייה. הם טועים בנחרצות הקביעה שלהם. אכן יש כאן פוטנציאל וסיכון לזיהום אקוויפר מי השתייה במים המשמשים לתהליך הפרקינג, בתוספים ובגז המופק מהפצלים. בנוסף, חלק ניכר מכמויות מים אלו יוצא חזרה מהקידוחים, מהווה סכנה לסביבה, ומחייב אחסון וטיפול. אלא שסיכונים אלו הם בדרגה של פוטנציאל ואם יתממשו הם נקודתיים לאזור קטן ומוגבל. הנתונים הגיאולוגיים מורים שהסיכון מזערי או לא קיים, והעובדות, לאחר עשרות אלפי קידוחים, מורות שזה לא קרה.
חוקרים מאוניברסיטת דיוק בדקו 60 בארות ב-5 אזורים counties בפנסילבניה ובניו-יורק. הממצאים של החוקרים מאוניברסיטת דיוק שפורסמו במאי 2011 מציינים במפורש כי לא מצאו כל אימות לזיהום מנוזלי פרקינג או ממים מליחים שנוצרו בעת הפרקינג.
"The study found no evidence of contamination from hydraulic fracturing fluids or saline produced water."
לעומת זאת, במחקר נמצאו כמויות מדידות של גז מתאן ב 85% מהדגימות, אבל רמות הגז היו גבוהות פי 17 בממוצע בבארות מים שהיו בטווח קילומטר מאתרים עם פעילות קידוחי גז לעומת אתרים שאינם פעילים. החוקרים מציעים לעשות מחקרים נוספים לבדיקת ההשפעות גז מתן במי השתייה.
"אין ארוחות חינם" כותבים עמית ולקסי, משפט יפה שאומר שלכל דבר יש עלות. אבל לענייננו הוא אינו מדויק. המכוניות המודרניות, לדוגמה, נוסעות יותר ק"מ לכל ליטר בנזין מאשר מכוניות לפני דור ועלות השיפורים אפסית.
טכנולוגיה המאפשרת ייצור חשמל ביעילות גבוהה יותר שעלותה, כולל עלות לסביבה, נמוכה יותר מהמצב הקיים, בהחלט נותנת לי 'ארוחה בחינם'. גז טבעי הוא דלק נקי יותר מפחם לייצור חשמל והוא הדלק היעיל ביותר לייצור חשמל. תחנות כח מודרניות המשתמשות בטכנולוגית Combined-Cycle Gas Turbine יכולות להגיע ליעילות אנרגטית של קרוב ל-60% בעוד שתחנות הכח המודרניות ביותר על בסיס פחם יכולות להגיע ליעילות אנרגטית של כ-48%. בהינתן היעילות הגבוהה יותר של ייצור חשמל מגז, וכמות הפחמן הקטנה יותר בגז בהשוואה לפחם, שימוש בגז לייצור חשמל יקטין בהרבה, בקרוב ל-60%, בהשוואה לפחם, את פליטת גזי החממה לכל יחידת חשמל מיוצרת.
אם רוצים להוריד את צריכת האנרגיה צריך לשאול מה העלות. אין בעיה להקטין את הטרמוסטט וללבוש סוודר בבית בחורף. יש בעיה רצינית אם מחליטים שלא לחמם או למזג את הבית.
מקורות מתחדשים זה דבר נהדר ואני כולי בעד, ויש לי נסיון כשלהו עם חוות הרוח היחידה הפועלת בארץ, בתל-אסניה ברמת הגולן. לרוע המזל עדיין אין פתרון שיחליף דלקים פוסיליים לייצור חשמל ולתחבורה, אלא בשוליים.
"בעתיד העולם יהיה עני באנרגיה ומחצבים". בעתיד הרחוק מאוד. אני ממליץ שלא לזלזל ביכולת האנושית למצוא מקורות אנרגיה החדשים, ותהליכים חדשים להפקתם, זה בדיוק נושא המאמר. בינתיים כדאי להשתמש במה שיש ביעילות המירבית.
יתכן שבעוד דור המכוניות יהיו היסטוריה. יותר מתקבל על הדעת שיהיו מכוניות, הן תהיינה יעילות יותר, הן תהיינה חשמליות, והחשמל יופק מגז. ומה בקשר למטוסים? לא נראה באופק תחליף לדלק נוזלי למטוסים, יותר מתקבל על הדעת דלק סילוני שיופק מגז. חופש תנועה שיהיה ברובו בכוח הרגלים, על פי עמית, מגביל למרחק של 10 -15 ק"מ הליכה אם רוצים לחזור ולישון בבית, שלא לדבר על מקום העבודה. זה לא נשמע לי חופש תנועה, זה נשמע יותר ויותר כמו הלודיטים.
איציק יאפ שואל "איך זה יפתור את הבעיה שבשנים האחרונות נהיית כל כך קריטית, של גידול מעריכי בצריכת דלק (גז, נפט, פחם וואט אבר) בסביבה עם כמות סופית?". אני לא יודע על גידול מעריכי בצריכת הדלק. צריכת הנפט למשל די יציבה בשנים האחרונות והגידול בצריכה הוא בסדר גודל של 2% לשנה. לגבי "סביבה עם כמות סופית", ראה תגובתי למעלה. עמית מסכם זאת בצורה יפה "בשנים הבאות יהיו תגליות ופיתוחים בלתי ניתנים לחיזוי לכן קשה לומר עד מתי יספיקו משאבי הכדור".
די מצער לקרוא את התגובה של אורי אפלבוים כיון שהיא משקפת, להערכתי, חלק מהבעיות של השמאל הישראלי. אפלבוים ניסה לדבריו לדחוף את הרעיונות שלו דרך פורום פעולה אזרחית, זה לא הלך אז הוא 'ברוגז'. במקום להגיב לגופם של דברים הוא פונה למתקפות אישיות.
אני מסכים עם אפלבוים ש"השימוש בגז טבעי יוצר בעיות סביבתיות קשות אחרות מעבר לפליטת המזהמים. למשל מקום לקליטת הגז והולכתו הדורשים שטח רב בהרבה מהטיפול בדלקים אחרים". אבל אלו הן בעיות שניתנות לפתרון בקלות יחסית, למשל ע"י אחסון בים. מכל מקום האלטרנטיבה היא המשך שימוש בפחם או בנפט שהמתקנים לקליטה וטיפול בהם כבר קיימים, אלא שהבעיות הסביבתיות מהשימוש בפחם ובנפט, שלא לדבר על עלותם, גדולות בהרבה מאלו הנובעות מהשימוש בגז.
"אחסונו והלכתו של הגז הם מסוכנים פי כמה מאחסון והולכת נפט ומוצריו". זו דוגמה לאמת שאינה עניינית או רלבנטית. בעולם יש נסיון של למעלה מ-150 שנים באחסון והובלה של גז. אירופה וסין מקבלות גז הזורם בצינורות ענק על פני אלפי קילומטרים. ארה"ב מרושתת בצינורות המובילים גז מטקסס לצפון ולמזרח ארה"ב. בעולם משנעים גז בכמויות עצומות בצורה נוזלית מאוסטרליה וקאטאר לסין ויפן. וכל אחד מאתנו משתמש בגז ללא כל היסוס בביתו וכאשר הוא יוצא לפיקניק. איפוא נמצא הסיכון המבהיל באחסון והולכת גז?
הפקת גז מפצלים תמשך ותגבר לדעתי, בכל העולם ועבור רוב האנשים תוצאותיה יהיו לטובה. הפקת גז מפצלים היא נקודת מפנה אמיתית המחייבת גישה וחשיבה שונה מאשר קודם לכן. תפיסות המבוססות על אנרגיה במחסור, יקרה, או עתירת פחמן, הפכו מיושנות שעבר זמנן, וחייבות לעבור שינוי מהותי כדי לשקף את המציאות הנוכחית החדשה. כדאי לקרוא את התמונה הגדולה.
27 במאי, 2011 בשעה 18:38
אמנון, גידול של 2 אחוזים בשנה אינו גידול קבוע, הוא גידול מעריכי.
זה אומר שבכל שנה אנחנו צורכים יותר בשני אחוזים מהשנה שקדמ לה, כך שבכל שנה שני האחוזים האלו שווים הרבה יותר.
זה נכון שבטווח המיידי אי אפשר לעצור פתאום את כולם מלהשתמש בדלקים, אבל באותה מידה לא ניתן לצפות שדווקא כמה תגליות גז וטכנולוגיות משופרות יספקו את כל צרכי האנרגיה שלנו, כאשר הגידול בצריכה הוא מעריכי, כך שגם ההתרוקנות של מאגרי האנרגיה הוא מעריכי.
זהו מירוץ שיסתיים באחת משתי הדרכים, או שכדור הארץ יגיד לנו "עד כאן" ומאז נחיה בחושך, או שאנחנו נדע לנצל את הזמן שנותר לנו עד אז כדי לצמצם עד לאפס את צריכת האנרגיה מדלקים.
תחשוב שכל 35 שנה אנחנו מכפילים את כמות האנרגיה שאנחנו צורכים בקצב גידול של 2%.
זה אומר שבעוד 35 שנה אנחנו צריכים למצוא מאגרי אנרגיה נוספים בגודל של כל האנרגיה שבזבזנו עד עכשיו.
עוד 35 שנה אחר כך, אנחנו צריכים למצוא מאגרי אנרגיה בגודל כפול מכל האנרגיה שנבזבז עוד 35 שנה כפול 2. (וזה בהנחה שקצב הגידול בצריכה ישאר רק 2% )
ז"א שבעוד 70 שנה, כשהילדים שלי יהיו קצת יותר מבוגרים ממה שאני עכשיו, אנחנו נצטרך למצוא בכדור הארץ עוד פי 8 ממה שבזבזנו עד היום.
החישוב הזה מבלבל גם אותי (כי אני לא מתימטיקאי) אבל הוא בהחלט נכון.
מצד שני, בלי לבאס את המאמר, זה מאוד חשוב שנמצא תחליפי אנרגיה קצת פחות מזהמים, לפחות עד שנלמד לשלוט בצרכים שלנו (או עד שיגמר).
27 במאי, 2011 בשעה 18:55
אני לא המצאתי את החישוב הזה.
למי שיש זמן פנוי, יכול לצפות בהרצאה הזו (היא די ארוכה) בה ד"ר אלברט ברלט מסביר בדיוק את זה:
http://www.youtube.com/playlist?p=PL6A1FD147A45EF50D
27 במאי, 2011 בשעה 22:25
הבהרות וסליחה
אמנון,
תודה על התגובה המקיפה. אני ממש לא ברוגז עם פורום פעולה אזרחית או איתך, ניסיתי לעזור ולהיות חלק ככל הניתן. את דיעותיי כתבתי במסגרת נייר עמדה אישי (בעזרת מספר אנשים משכילים ונהדרים) לועדת ששינסקי. אני חושב שעשיתם עבודת קודש ואני גם באמת חושב שמסר קליט הוא קריטי במאבק שכזה.
אני מצטער ומתנצל על הסגנון שנקטתי בו בתגובתי לעיל. ממש לא התכוונתי למתקפה אישית. שים לב שבהחלט הגבתי לגופם של דברים כפי שראית בתגובה המצוטטת שלי מלפני שבועיים או שלושה.
שים לב גם שאתה הגבת עליה רק כעת לאחר ה"מתקפה" שלי ולא במאמרים הקודמים ולכן קיבלתי את התחושות שקיבלתי. מקווה שזה סוגר את העניין האישי. יש לי ביקורת על 3 המאמרים האחרונים שפירסמת פה. הביקורת היא עניינית לחלוטין, הגם שכאשר אדם נוקט עמדה עקבית שנראית לי לא חכמה מותר לי לומר זאת.
ועכשיו, לגופו של עניין, לא התייחסת כלל גם בתגובתך זו
לטענתי העיקרית ולפי אנרגיה עם עם מחצית הבעיות של האנרגיה הקיימת הקיימת אבל בעלות כלכלית של שליש מהאנגיה הקיימת היא לב הבעיה והיא תיצור לפחות צריכה של פי 3 (כי העלות כשליש) ואז יהיו בעיות של פי 1.5 ממה שיש היום.
זו כמובן דרך סכמטית להסביר את הבעיה. קשה לי לראות איך ניתן להתעלם מכך.
כפי שאיציק ציין הגידול כבר היום הוא מעריכי אלא שהמעריכים יגדלו.
הם כבר גדלים מאוד כי הגידול בכל הדלקים הפוסיליים, כולל פחם בגלל סין, הוא יציב למעט הגז שגידולו רחוק מלהיות יציב ועל כן הגידול הכללי הוא לא רק מעריכי אלא שהמעריך עצמו הולך וגדל.
ואכן כפי שעמית ולקסי כתבו "אין ארוחות חינם". הדוגמאות שהבאת הן ממש לא ארוחות חינם. המכונית המודרנית אכן יעילה יותר בכסף ישיר ובפליטות עצמיות מול ק"מ נסיעה. לכאורה, כפי שאתה טוען מדובר בארוחה חינם לעומת העבר. אלא שהארוחה הזו עולה באיבוד מאסיבי של שטחים פתוחים, עולה במאות הרוגים בתאונות דרכים, עולה בהררי פסולת שמייצרות המכוניות, עולה בחיסול המרכז העירוני לטובת פרברי שינה, עולה בניכור בין אישי הולך ומתגבר, ולבסוף גם עולה הרבה יותר כסף ובהרבה יותר זיהום כי אנשים קונים הרבה יותר רכבים ונוסעים בהם ק"מ רבים יותר ובעיקר לבד ולא חס וחלילה עם השכן שלהם. כך יוצא שבסופו של דבר, הארוחה הזו היא ממש לא בחינם!
תהליך דומה יקרה עם תחנות חשמל "יעילות" יותר. ממש לא ארוחות חינם.
זה די ברור איפה צריך להוריד. לא צריך להפסיק ולחממם ולמזג אלא לחזור ולגור בבתים משותפים, אולי גם בדירות קצת צנועות יותר עם יכולות אנרגטיות טובות יותר. צריך לחזור ולנסוע בתחבורה ציבורית. לחזור לעבוד קרוב אל הבית. להפסיק לצרוך עצמינו לדעת. לאכול בשר ביום שישי ובחגים ולא פעמיים ביום. וכן, גם לא להגזים עם הילודה. אם נגור בערים, ניסע בתחבורה ציבורית, נשתמש במכשירים יעילים אנרגטית ונתחיל לקנות מוצרים שיחזיקו לעשרים או שלושים שנה במקום לחודשיים נוכל גם לנסוע פעם בשנה לחול במטוס ציבורי אשר מונע על דלק נוזלי ועדיין הכדור ישרוד.
רק בעזרת קמפיין הפחדה ושינויי מחירים ירדה צריכת המים הביתית ב15% אחוז ויתר בזמן האחרון. דמיין מערכות יעילות של מים אפורים והנה חסכת מיליוני קילווואטים של חשמל להתפלה.
אני ממש לא נגד קדמה ואנרגיה. אני בעד יעילות, הקטנת צריכה ושיתוף משאבים.
מים אפורים לעומת השקיית גינה במי שתיה – זו ארוחה חינם.
תחבורה ציבורית לעומת מכונית חשמלית נפלאה – זו ארוחה חינם.
בית משותף לעומת וילה במה שהיה פעם מושב חקלאי – זה ארוחה חינם.
אז אולי בעצם יש ארוחות חינם…
לגבי אחסון הגז. רק אומר שלחשוב שאחסון והנזלת גז בים התיכון הוא פתרון טוב זו ממש עצימת עיניים. ביליתי בתחילת שנות ה2000 לילות וימים ורבים בתוך גליו של הים הכספי אשר שועבד לתעשיית הנפט. עצוב מאד. אי אפשר לסובב את זה, גז תופס הרבה יותר מקום מנפט. בישראל אין מקום. גם לא בים. גז יותר זול מנפט – ישתמשו ביותר גז – יצטרכו יותר מקום – יריבו עם תושבים על הפקעת שטחיהם (כמו שכבר קרה עם הצינור בעמק יזרעאל) – נאבד עוד שטחים פתוחים.
לגבי הסכנות הבטחוניות והבטיחותיות. אני ממש לא בטוח שכל המדינות שציינת עומדות בסיכונים שישראל עומדת בהם ואני גם לא בטוח שהם בגודל של ישראל. אני כן בטוח שב"מחיר" הגז הזה לא משוקללת העלות של פיגועים או אסונות, וגם לא של מלחמות. אם היו מתמחרים את עלות הטיפול באסון פוקושימה במחיר החשמל הגרעיני ביפן יכול להיות שהיו חושבים פעמיים. (אני מדבר רק על מחיר כלכלי בכסף).
בקיצור אמנון, תפיסתך מייצגת בעיניי את המחלה הממארת של הכלכלה שלנו שהסימפטום המרכזי שלה הוא ש"מה שיותר זול הוא יותר טוב לאנושות" וזאת מבלי להביא בחשבון עלויות גדולות מאוד של ההשפעה שיש לסחורות זולות על האנושות והסביבה. ערך הכסף מעוות על ידי גורמים רבים והדבר יוצר עיוותים בערך החיים והמשאבים.
עוד הערה אחת לסיום, אני בכלל לא בטוח שאני עונה להגדרות של "השמאל הישראלי" כך שלא יכול להיות שאני מייצג בעיה כלשהיא בשמאל הישראלי 🙂
מקווה שהתנצלותי על הסגנון בתגובה הקודמת תתקבל.
שבת שלום
27 במאי, 2011 בשעה 23:22
אורי שתי הערות על תגובתך:
אמרת שבגלל שהעלות של גז נמוכה פי שלוש היא תגרור צריכה פי שלוש וזה לא נכון, כי אין קשר ישר (ואפילו לא חזק) בין עלות הפקה לבין עלות מכירה שמושפעת אך ורק ממוכנות לשלם ועלות מוצרים חליפיים.
השוק לא דוחף לתחרות, אלא לאי-תחרות ולהערכות חסר כדי להעלות מחירים. עלות הפקת נפט לדעתי נמוכה מ-12 דולר (בממוצע) כולל הובלה נניח 15 דולר והוא נמכר ב-100, פשוט מתוך הטענה שזה מוצר נדיר, מתכלה וכביכול אין חלופות.
דבר שני: כתבתי עבודה בזמנו שבה טענתי שיש כשל כלכלי שהוא חוסר יכולת להעריך מראש שינויים חברתיים אשר בדיעבד הופכים עסקה ללא כדאית- דיברת על זה בכך שמכונית יעילה הופכת ערים שכנות לפריפריות שינה.
האמת היא שהאשמה היא ניהול לקוי של המרחב הציבורי ולא הטכנולוגיה אשר מייעלת משאבים.
כמו שאמרת אתה – ייעול, הקטנת צריכה ושיתוף משאבים (כלומר נצילות ההון) הם דברים טובים.
27 במאי, 2011 בשעה 23:46
אני חושב שגם אמנון פורטוגלי וגם אני דיברנו על מחירי השוק ובטח לא על עלויות הפקה. חשמל זול גורר שימוש יתר בחשמל. דלק זול גורר יותר נסועה. לא חושב שיש הרבה מקרים בהיסטוריה שלא עבדו ככה.
בכל מקרה הנה חומר על ההשפעה של "יעילות" אנרגטית על צריכה
http://en.wikipedia.org/wiki/Jevons_paradox
אין ספק שהבעיה המרכזית היא ניהול לקוי של המרחב, אני מסכים איתך לחלוטין. הקטנת צריכה ושיתוף משאבים הם תלויי ניהול מוצלח.
28 במאי, 2011 בשעה 14:16
במאבק "הורדת הידים" בין דמוקרטיה לבין פלוטוקרטיה, בהקשר הזה, כמו באחרים, הפלוטוקרטיה מנצחת תוך שימוש באיסטרטגיה של דחיית הדיון בפתרונות לזמן ארוך (גם דחייה לזמן ארוך וגם פתרונות לזמן ארוך, מה שקורין "בני קיימא").
ההקשר של האנרגיה הוא הדוגמה האולטימטיבית.
הרי כשאנחנו "קונים" אנרגיה (כמו משאבי טבע אחרים) איננו משלמים בעד האנרגיה, אלא את עלויות הייצור + רווחים למוכרים.
בעולם שבו קרנות הגידור יוצרות מונופולים (שאת הכינויים להם נשאיר לדמיונו של כל קורא) הרי שהמחירים משקפים תמיד את עצמת הרווחים של המוכרים למיניהם.
בשיקולים ארוכי הטווח של המוכרים האלה גורם הסביבה הנהרסת (יותר בשריפת פחם, פחות בשריפת גז) משחק רק תפקיד של הסחת דעת הציבור מהעיקר אל הטפל, כשהעיקר הוא למכור את הכמות המשיאה את רווחי המוכרים.
הצטרפות מוכרים רבים יוצרת שינוי מגמה בגרף המונוטוני של המחירים העולים… עד שחבורת המגדרים תעשה סדר ותכניס גם את אלה לתוך הגדר ובא למוכרים גואל.
עיקר הטענה הוא שדרושה האטה בהעלאת רמת הצריכה הבזבזנית. דרוש שינוי בתודעה של "אני צורך משמע אני קיים".
הזלה זמנית של מחירים פועלת בכוון ההפוך.
ולא, איני חסיד של חזרה לייצור עצמי של כל צרכי המשפחה. איני חסיד של הקטנת הנאות החיים.
אני כן מקווה שהנאות החיים לא תוכתבנה יותר ויותר על-ידי המוכרים ההם.
10 ביולי, 2011 בשעה 0:21
תגובה ל×יציק ×™×פ (10)
בעקבות תהליכי גלובלזציה כמו ניידות עובדים, ניידות הון, אינטרנט ותקשורת המונים, עיור, ירידה בשבטיות ועוצמת המבנה החברתי המסורתי ועליה באינדבדואליזם, חלחול המודרניזם ותרבות המערב ברחבי העולם המתעורר והשלישי וכו וכו… ישנה ירידה משמעותית ועקבית בשיעורי הפריון שהחלה במערב ובאה לידי ביטוי היום גם בתרבויות היותר מסורתיות (שלא לדבר על סין עם מדיניות הילד האחד, שקורסת מבחינה דמוגרפית כבר היום) ושישנן תחזיות מבוססות במחקר הדמוגרפי שמצביעות על סבירות גבוהה מאד להתייצבות ואף לירידה באוכלוסיית העולם כך שב-2050, כ40 שנה מהיום, התחזיות מדברות על אוכלסיית העולם שתרד לסביבות ה5-6 מיליארד בני אדם כתוצאה מירידה מסף שיעור התחלופה המינימלי הכללי (כ 2.1 לידות לזוג)
לאור האמור יש סיכוי רב מאד שנבואת הזעם האפוקליפטית של מחבקי העצים (השרויים בפניקה תמידית ותמיד מתלוננים על כול פתרון מעשי שאינו "מושלם" לשיטתם) בדבר התפוצצות אוכלסין בלתי נשלטת לא תתממש…
בהנתן ששימוש בפצלי גז יכול להתבצע במינימום פגיעה ישירה לסביבה (בעיקר פגיעה באקוויפרים חשובים) זו יכולה להיות ברכה גדולה בכמה רמות
צמצום דרמתי בשימוש בפחם ובנפט (בתחנות כוח, מפעלים תעשיתיים, תחבורה) שמזהמים פי כמה מגז
עם כמויות כל כך גדולות של גז בר הפקה בפיזור גאוגרפי הרבה יותר שיוויוני (וקרוב לשווקים) המצב הגיאו פוליטי הבלתי הבלתי מאוזן בו קרטל אופק שולט על כלכלת הנפט העולמית ורוסיה אירן ונסיכויות המפרץ שולטות בכלכלת הגז העולמית ישתנה בלא היכר ומדינות המערב הליברליות והדמוקרטיות יהיו פחות תלויות בנפט/גז לא דמוקרטי, אם כול המשתמע מכך.
כאשר אין אלטרנטיבה "בת קיימא" ריאלית וזמינה לצרכים האנרגטיים של העולם בעת הזו, חייבים לבחור ולאמץ את האלטרנטיבה הריאלית והזמינה הכי פחות גרועה…
בזמן שהגז הנקי יותר והדמוקרטי יותר יתפוס את הבכורה בכלכלת האנרגיה העולמית יהיו רבים שימשיכו במאמצים מבורכים לחפש ולמצוא אלטרנטיבות של אנרגיה ברת קיימא לטובת האנושות בעשורים הבאים של המאה ה-21
10 ביולי, 2011 בשעה 1:36
לה"ש
אשמח לראות תחזית דמוגרפית מוצלחת אחת ואני מאוד ליברלי לגבי הדיוק לא מפריעה לי סטיה של 10%.
10 ביולי, 2011 בשעה 1:45
אני מסכים עם המסקנה שלך, זה מה שכתבתי:
מצד שני, בלי לבאס את המאמר, זה מאוד חשוב שנמצא תחליפי אנרגיה קצת פחות מזהמים, לפחות עד שנלמד לשלוט בצרכים שלנו (או עד שיגמר).
אבל כל דרך ההוכחה שלך מלאה בכל כך הרבה… אי דיוקים.
אתה אומר שבזכות העובדה שאנחנו חיים בחברה גלובלית עם ניידות עובדים וניידות הון וניידויות אחרות (שדורשות יותר ויותר אמצעי תחבורה), וגם בזכות העובדה שאנחנו חיים בחבברה פחות סולידרית ויותר אינדיווידואליסטית שבה לכל אחד אכפת יותר ויותר מעצמו ופחות ופחות מהעולם הסובב אותו וגם כי בסין מגבילים ילודה – אנרגיה מגז תספיק לנו לנצח?!
בעוד 40 שנה יהיו בעולם פחות אנשים ממה שיש היום, ועוד מליארד אנשים פחות?!?
ובוא נניח שיהיו פחות אנשים עם יותר ניידות (אתה יודע, עידן גלובלי) – איך זה יפחית את צריכת האנרגיה!?
ולגבי חיבוק עצים. נחמד לשים תוית קטגורית מזלזלת כל כך על מי שבסופו של דבר מיחסים אל החיים של בני האדם בכדור הארץ יותר חשיבות ממלייארד מניידי הון אינדיווידואליסטים שגם ככה יהיו מחוץ לסטטיסטיקה בעוד 40 שנה (מניין אתה מביא את העובדות האלו?!). זה בטוח גורם לטיעון שלך להשמע רציני.
בינתיים אתה יכול לצפות בנתונים האלו (אפליקציה אינטראקטיבית בזמן אמת):
http://www.poodwaddle.com/clocks/worldclock/
אתה יכול לצפות בקצב גידול האוכלוסיה, איך המספרים ממריאים לך בטירוף מול העיניים, גם של האוכלוסיה הסינית.
אתה יכול לצפות בקצב גידול בצריכת נפט וגז ודלקים אחרים.
אתה יכול לצפות בקצב גידול הרס היערות והעצים, שאנשים (משום מה) כל כך אוהבים לחבק.
אתה יכול לצפות בקצב הירידה ברזרבות האנרגיה, ולהגיד לעצמך "אה, שטויות, יש לנו עוד המון!".
אתה יכול אפילו לראות את הטמפרטורה הממוצעת העולמית ואיך היא… כן, עולה (ממוצע של כל ה שנה, לא רק של העונה החמה)
אפשר ללמוד הרבה ממחבמקי העצים החרדתיים.
10 ביולי, 2011 בשעה 11:37
איציק קבל ח"ח (או לייק אם אתה בנטייה אמריקאית).
27 בדצמבר, 2012 בשעה 16:55
מעט הערות ומה שחסר
שאלה אחת
בכמה מוערכת התוספת של הגז במונחים של ג'ואלים ושל סך התוספת לעתודות האנרגיה העולמיות (לא יחסית לארה"ב).
מעט הערות.
בפרדוקס ג'בונס או בגרסה הרכה שלו, רואים שהתעיילות אנרגטית לא ממש עוזרת. היא מקטינה את הצריכה הטכנית, אבל התוצאה היא גם הוזלה של השימוש במוצר והוזלת החיים (ולכן גם יותר ילדים). ב 30 השנים האחרונות יש לנו התייעלות פי 2 ברמה הטכנית , גו'ל לדולר מוצר, אבל ברמה העולמית באותה תקופה יש עליה פי 1.7 בצריכת האנריגה – כי את הייעול יש לכפול בגידול האוכלוסין ובגידול בצריכה.
יש ירידה בפריון לאישה, אבל בינתיים גם האוכלוסיה גדלה, כך שלא ברור אם האוכלוסיה תרד בזמן הקרוב, כך שתחזיות עדכניות של האו"ם מתלבטות בין 9 מיליארד מיוצב, ל10 מיליארד ועולה עד סוף המאה.
מובן שאי אפשר להמשיך בקצב מאריכי, בין היתר כי בקצב גידול אוכלוסין של 1.1% בשנה (מה שיש היום), מגיעים למגבלת מסת הייקום (מסת האנושות = מסת היקום) בתוך 10,500 שנה. מצד שני הכלכלה שלנו לא בנויה למצב של העדר צמיחה כלכלית . כיום זה ריסוק חברתי.
הספר גבולות לצמיחה תאר לא רע את המצב בעשור האחרון. הספר גם כולל תרחיש שבו גדלה כמות האנרגיה שעומדת לרשותנו. זה מעבר מתרחיש 1 (עסקים כרגיל) לתרחיש 2 (פי 2 משאבים מתכלים). התוצאה במודל היא אותה תוצאה.
http://ecowiki.org.il/wiki/The_Limits_to_Growth
22 בפברואר, 2017 בשעה 0:56
[…] – פרקינג בשני מאמרים שכתבתי לפני כחמש שנים הפקת גז מפצלי גז – מהפיכת האנרגיה העולמית, מהפכת פצלי הנפט בעולם […]
23 בפברואר, 2017 בשעה 0:05
[…] עבודה שחורה » סידוק ההידראולי (פְרַקִינג) והשפעותיו על מקורות המים – פרק ראשון על הפקת גז מפצלי גז – מהפיכת האנרגיה העולמית […]
20 במאי, 2017 בשעה 17:11
[…] הפקת גז מפצלי גז – מהפיכת האנרגיה העולמית 26.05.11 http://www.blacklabor.org/?p=33190 […]
22 במאי, 2017 בשעה 22:47
[…] על מחיר הגז וההצמדה בדוח מבקר המדינה על חוזה הגז עם חברת החשמל | חדשות האנרגיה במזרח התיכון על הפקת גז מפצלי גז – מהפיכת האנרגיה העולמית […]
4 ביוני, 2017 בשעה 23:40
[…] הפקת גז מפצלי גז – מהפיכת האנרגיה העולמית 26.05.11 […]