חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מלחמת העיתונאיות בקשרי הון ושלטון

נושאים איכות השלטון, הדרך אל האושר ב 31.07.08 6:07

הצדעה לשלוש עיתונאיות מצטיינות, לוחמות ללא חת בקשרי ההון והשלטון. וגם: למה חשוב לכתוב לעיתונאים

 

מאת: איתמר כהן

בת זוגי היא מורה בתיכון. מורה מצטיינת, ע"פ התרשמותי (המאוד סובייקטיבית, כמובן).

בכל שנה, לקראת סוף השנה, היא מקבלת מחלק מתלמידיה, שמאוד אוהבים אותה, מכתבים, ולעתים גם מתנות סמליות צנועות – פרח, נר וכו'. לעתים נדמה לי, שהמחוות המרגשות האלה הן הגורם העיקרי שבזכותו היא ממשיכה ללמד, למרות כל הקשיים – הכיתות הצפופות, חוסר הגיבוי מצד המערכת והמשכורת המעליבה.

קשה להפריז בחשיבותה של מילה טובה בזמן הנכון. בעבר פניתי אל שלושה חושפי שחיתויות תותחים: החשב הכללי לשעבר, ד"ר ירון זליכה; מנכ"לית המועצה לצרכנות לשעבר, גלית אבישי, ומעיין אגם. שלושתם שילמו מחיר אישי כבד על כך שלא איפשרו למושחתים לעשות בכספי המדינה כבכספם הפרטי. ושלושתם ענו לי באופן אישי, כשפניתי אליהם, במילות פרגון ותמיכה.

 

רק תם יחשוב, שבעיתונות המצב שונה. רבות נכתב כבר על השפל שאליו נקלע מקצוע העיתונות בארץ. עיתונאי שמתעקש לפרסם תחקיר, שעלול לפגוע באחד התאגידים הגדולים במשק, צריך לעבוד קשה מאוד; לוותר על אפשרויות תעסוקה עתידיות (בגלל קשרי ההון-שלטון-עיתון של התקשורת הישראלית); להסתכן בתביעת דיבה קנטרנית; ולבסוף, שכרו על כל זאת הוא כתבה מעוטת רייטינג והשפעה – שכן רק מעט מאוד ישראלים עדיין טורחים לקרוא תחקירים בימינו.

 

המקל והגזר

רק מעט מאוד פעילים טורחים לכתוב לעיתונאים. זו טעות. לעיתונות יש השפעה עצומה, ולקורא ערני יכולה להיות השפעה על העיתונות. טוקבקים, מיילים מפרגנים, או רשומה אוהדת בבלוג (ושליחת הקישור אליה לעיתונאי) יכולות להיות מה שיגרום לעיתונאי מצטיין להמשיך לפרסם תחקירים.

 

שלוש תותחיות

היום נצדיע לשלוש עיתונאיות תותחיות.

 

אורה קורן, "דה מארקר"

פרסמה את הטור "תנו לנו להמשיך להרעיל אתכם", על חברות הגדולות במשק, שגורפות רווחי עתק, אך ממשיכות לסכן ביודעין את בריאות הציבור, כדי "לחסוך בעלויות" הנדרשות לשם הפחתת זיהום האוויר. חשפה את הלחצים שהפעיל אולמרט לאשר מענק של 33 מיליון ₪ ל"ידיעות אחרונות". תיארה כיצד המענקים של המדינה לתעשייה לא מועילים כמעט במאום לתעסוקה, שכן ה"מענקים" זורמים כמעט תמיד לידי בעלי ההון, במקום אל העסקים הקטנים והבינוניים.

והנה שני ציטוטים חשובים שלה: האחד – "נראה שמאוד 'אין' להאשים את הממשלה כשאתה עובד אצל משפחת עופר"; והשני – "אנשים לא רוצים למתוח ביקורת על ההתנהלות של נוחי דנקנר או עידן עופר, כדי לא לאבד אופציה לעבוד באחת החברות שלה".

שנאמר: כל מילה בסלע.

 

איילת פישביין

פרסמה ב-NFC תחקירים רבים על הון, שלטון ואיכות הסביבה (במיוחד ראויים לציון התחקירים הרבים על מעלליה של משפחת דנקנר בעתלית). חשפה (כאשר עבדה עדיין ב"הארץ") ש"חוק התניית מענקים", הקובע שמפעלים שמזהמים, או עוברים על חוק שכר מינימום, לא יקבלו מענקים מהמדינה – לא התבצע בפועל, זמן רב לאחר שחוקק (בעקבות זאת פעלתי בנושא, וככל הידוע היום החוק מבוצע). חשפה ב-NRG את הקשר העסקי בין שר המשפטים פרידמן לשופט בדימוס זיילר, שאותו מינה פרידמן לחקור את פרשת האזנות הסתר לרמון.

 

שרה לייבוביץ'-דר

פרסמה כתבה חשובה על מעלליו של השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא (בהמשך פורסם ב-NRG טור תגובה שלי לכתבה הנ"ל). פרסמה ב"מעריב סופשבוע" תחקיר מקיף על מעלליו של סמי עופר בטורקיה. הכותרת הראשית אומרת הכל: "טורקיה בועטת בסמי עופר: מכרזים מפוקפקים, חשדות לשחיתות, החברות עם ארדואן והתקשורת העוינת".

(הערה אישית: אפילו אני, שעדינות זה לא הצד החזק שלי, לא מעז להשתמש בביטויים כאלה בכתבות שלי – ולו בגלל החשש מתביעת דיבה).

 

מה אפשר לעשות

המיילים של עיתונאים מופיעים לרוב בתחתית הכתבות שלהם. הנה הכתובות של מערכות העיתונים, והנה רשימת בעלי תפקידים ב"הארץ". כתבו להם.

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , ,

2 תגובות

  1. לקסי :

    תשואות לשלוש האמיצות.
    תודה לאיתמר על המאמר שהוא – כרגיל – מעולה.

    ולצד דברי השבח מילה של איפכא מסתברא.

    שלשום, ביום שני 28 ביולי, פרסם הכתב החרוץ יורם גביזון 3 "כתבות" בהארץ וב"טוש" (דה-מרקר).
    כל הכתבות עסקו בעניני פוספטים וכי"ל.
    "לגמרי במקרה" הן פורסמו לקראת ובעת ישיבת הועדה המחוזית שדנה ברצונה של "רותם-אמפרט" (חברה בת של כי"ל) לכרות פוספטים במרפסת הקדמית של ערד (NIMFY, לא NIMBI).

    כל ה"כתבות" מתיימרות להיות כתבות עיתונאיות, כלומר ידיעות.
    כתבה אחת שכותרתה: כי"ל נגד תושבי ערד – בקרב של 600 מיליון דולר בשנה
    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080728_1005992&origin=specialLarge&strToSearch=%F4%E5%F1%F4%E8%E9%ED
    מציגה אמנם שתי עמדות, אבל בהטייה לא מוסווה לטובת הרווחים מהמכרה והמרויחים אותם.

    שתי הכתבות האחרות:
    שניים-שלושה דברים שהירוקים פחות אוהבים לדבר עליהם
    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080728_1005991&origin=ibo&strToSearch=%F4%E5%F1%F4%E8%E9%ED
    סלע פוספט נפל על תחזיות האנליסטים
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=987762&contrassID=0&subContrassID=0&sbSubContrassID=0
    הן עבודת יח"צנות טהורה של כי"ל.

    מאמר קצר שנשלח ע"י ד"ר אלי הרלב, תושב ערד וממתנגדי הכרייה, נדחה ע"י מערכת טוש (דה-מרקר) בתואנת חד-צדדיות.
    מכתב ששלחתי למר גביזון ותגובות שכתבתי לשתיים מהכתבות הנ"ל לא זכו להתייחסות.
    אז האם פרסום כתבתה של אורה קורן שם היא עלה התאנה, או תאונה מערכתית?
    תושבי ערד, מתנגדי הכרייה בשדה-בריר, שוקלים את צעדיהם באשר לתגובה הראוייה להטייה החמורה הגלומה בכתבות של גביזון.

  2. דודי :

    תודה רבה, איתמר! באמת מגיע להן פרגון.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.