חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ציונות וסוציאליזם – התלכנה שתיהן ביחד?

נושאים פוליטי, פוליטישוק ב 22.05.11 3:32

הציונות הלאומית/לאומנית נוטה כיום לכיוון הלאומני, ולפי ההגדרה של המדינה כדמוקרטית יהודית, היא נוטה יותר לכיוון יהודי. סוציאליזם, סוציאל-דמוקרטיה אינם יכולים להתיישב עם תפיסה לאומית דתית

מאת: הני זובידה

זה באמת היה שבוע הזוי, אני באמת לא יודע איך להסביר את זה לכל אותם שדרני רדיו וטלויזיה שמראיינים אותי בנושא ארה"ב וישראל אבל אני מנסה ככה – "ישראל היא לא מרכז היקום!" באמת, אנחנו אפילו לא חשובים במארג של המזרח התיכון. כן אני יודע שמי שגר כאן התחנך כאן ולא יצא את תחומי המדינה מעבר לטיול לחו"ל, בטוח כי אנחנו לב ליבו של היקום, והכול מסתדר לפי דרישותינו ורצונותינו, אך לא כך הם הדברים. וזה משפיע ומחלחל לכמה רמות בחיינו ויש לכך השפעה מהותית על אופי הפוליטיקה והמו"מ שאנו מנהלים בינינו לבין עצמנו וכמובן בינינו לבין הצד שממול.

למה זה חשוב? כי עיתוני יום שישי נראו כאילו אובמה התייחס רק לישראל, ואילו ביבי נעלב. למה? כי ממשל אובמה היה קצת כעוס עליו. למה? נו שאלה יפה, כי הוא לא מוכן להפסיק בניה בהתנחלויות, ועם הגעתו לוושינגטון ועדת בניה מחוזית בירושלים מכריזה על בניית 1500 דירות במזרח העיר, מה שנאמר הכין לו הפתעה משהו משהו…ואחר כל מתפלאים מדוע אובמה והממשל האמריקאי כועסים על ישראל. אך ניחא שהרי לא בפוליטיקה בינלאומית עסקינן כאן בפוליטישוק, אנחנו אוהבים לשוחח יותר על המקומי, שוב, שהרי אנו מרכז העולם…אך הפעם ארצה ברשותכם לקשר בין תפיסה זו להתנהלות הפוליטית בישראל, וגם לזו של אלו המגדירים את עצמם סוציאל-דמוקרטים ציוניים.

אחל בהגדרה ואנסה לנסח את הבעייתיות שבה – ובכן ציונות בתפיסה המאוד רווחת שלה הינה תפיסה לאומית/לאומנית וככזו היא באה מתוך תמות שונות. אחת התמות המאוד מקובלות בישראל היא שמקומה של מדינת ישראל התקבע בעיקר בשל השואה, אולם רבים חולקים על דעה זו, היות והתנועה הציונית הייתה בדיוק זו שניסתה להביא את היהודים לעזוב את אירופה ולא צלחה בכך. אמנם זוועות השוואה לכשהתגלו היו לזרז בהקמת המדינה, אך זו לא הייתה הסיבה המרכזית לדעת רבים. ההקמה של מדינת ישראל כמובן נבעה משאיפה ברורה ל"בית לאומי לעם היהודי", וזו אכן התממשה, אך רעיון זה של דמוקרטיה ששמה את היהדות כהגדרת הזהות המרכזית שלה אפילו לפני ערכי הדמוקרטיה לא היה מקובל על כולם. רבים מתפלאים כאשר אני מזכיר זאת שרבים מבין אלו שראו בעיני רוחם קולקטיב לאומי המבוסס על אזרחות ולא דת – היו רויזיוניסטים, ביניהם זאב ז'בוטינסקי. אמנם הם ראו את עיקר הקולקטיב כיהודי, אך קיבלו גם את המיעוטים שבו כשווים בין שווים.

כיום חלק ניכר מהעם רואה את ההתנגשות שקיימת בין אותה לאומיות/לאומנות לבין ההגדרה הדמוקרטית של המדינה. ההגדרה המרכזית של הקולקטיב נקבעת עד היום על ידי אותה אליטה אשכנזית (מזרח אירופאית בעיקרה) כאשר בלב ליבה של ההגדרה עומדת היהדות. בתוך אותה יהדות ישנם מדרגים, אשכנזים-אירופאים, ואז דרוג פנימי מזרחי, רוסים "חדשים", אתיופים, ולבסוף כל הקבוצות הלא יהודיות. שאלות בסקרים שונים ומחקרים רבים מגלות כי הציבור היהודי בישראל הפך לגזען, או בשפה קצת יותר מעודנת קסנופוב (פחד מהזר), הוא אינו מוכן לקבל את האזרחים הערביים כשווים במדינה, ובכל חיכוך בין הגדרת המדינה כדמוקרטית או יהודית, נראה כאילו ידה של ההגדרה היהודית על העליונה. לדוגמא ראו סרטון זה שבו נפגעים גם יהודים שמפגינים עם ערבים ואת התגובות לעניין.

אז מה אני רוצה? ובכן, רבים כאן מנסים ליישב דיסוננס קוגניטיבי בין תפיסותיהם הסוציאל דמוקרטיות לבין התפיסה הלאומית/לאומנית שלהם בדבר אופייה של מדינת ישראל. אל תטעו, אני לא בא בניסיון למחוק את המדינה, חלילה וחס, נהפוך הוא אני חרד לגורלה, ובעיקר חרד משום שאט אט אנו הופכים ליותר ויותר "חסינים" לשאלות של הפרת זכויות אזרח והפיכה למדינה לא דמוקרטית בעליל. מדינה הינה מבנה חדש יחסית, המדינה המודרנית הראשונה בעיני רבים היא צרפת, משהו כמו 350 שנה, לפני כן לא היו מדינות וצורת הארגון החברתי הייתה בעיקר על בסיס משפחתי שבטי, לא יהא זה דמיוני לשער כי המדינה המודרנית סופה להעלם מהעולם, התהליך כבר החל עם הקמת קונפדרציות על לאומיות דוגמת השוק האירופאי המשותף.

לדעתי, סוציאליזם או קומוניזם לא יכולים להתיישב עם תפיסה לאומית דתית (לא דתי חרדי אלא דת כבסיס של לאום משהו כמו היהדות בישראל), תפיסה כזו שמובילה לדמוקרטיה אתנית (ראו את עבודותיו של יפתחאל) או אתנוקרטיה (ראו את עבודותיו של סמוכה) היא בעייתית, ורוב אלו שעוסקים בתחום מכנים אותה דמוקרטיה מוגבלת בלשון המעטה בשל הפגיעה בזכויות המיעוטים שבה.

ועל מנת לקשר הכול שוב, שהרי התפיסה המאוד קרתנית שלנו, כאילו אנחנו יכולים לחבר בין תפיסה לאומית לסוציאליזם מכל סוג שהוא היא בעייתית. חוסר היכולת שלנו לקבל את האחר ואת דרישותיו בתהליך של מו"מ הם אלו שעומדות לנו לרועץ, בין אם בפוליטיקה בין ישויות מדיניות או בתוך המדינה. אי היכולת שלנו להבין כי בסופו של יום המושג סוציאליזם חובק בקרבו תפיסה רחבה הרבה יותר של המושג חברה, פועל ועבודה, שאינה מוגבלת בכבלים של דת לאום או מוצא, היא כעת המכשלה הגדולה ביותר העומדת בפני השמאל הסוציאליסטי בישראל, ובעצם מונעת ממנו להיות שמאל אמיתי!

אז לפני שאנו צוללים שוב למאבק בעבודה, ופוזלים שמאלה לכיוון המפלגה הקומוניסטית אולי כדאי שנעשה בדק בית קטן לפי מה אנו מסווגים את הפוליטיקה שלנו, תפיסות סוציאליסטיות או בסיס דתי/לאומי אתנוצנטרי.
הבלוג של הני

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , ,

16 תגובות

  1. דני זמיר :

    לא כדאי איזה נימוק?

    לא מצאתי שום נימוק ברשימתך מלבד קביעות סתמיות המבוססות על דעתך הפרטית כי סוציאליזם ולאומיות עומדות בסתירה.
    מה שבכוונתך כנראה היה לאמר הוא שלאומיות המבוססת על זהות "דתית", כמו היהדות בישראל והיעדר לאום "ישראלי" כולל, שוללת את האפשרות של אזרחיה היהודים של ישראל התומכים בזהותה כמדינה יהודית להחזיק בתפיסות עולם סוציאליסטיות.
    תכ'לס אתה מנסה לכסות על עמדה עמוקה יותר השייכת לכמה מהחוקרים שהזכרת לפיה אין לעם היהודי זכות הגדרה עצמית, לרבות למדינה שבה חוקי ההגירה מכוונים ללאום הדומיננטי בו כמקובל ברוב הדמוקרטיות המערביות.
    מבלי להיכנס בשלב זה לדיון בדבר דמוקרטיה ומוגבלותה, והגדרת מדינה ורבגוניותה כמו גם מהגדרת לאום וגיוונה של ההגדרה, לא ברור איך אתה מיישב את הסתירה בדבריך בין זכות ההגדרה העצמית של היהודים לבין טענתך כי בהינתן זכות כזו הם מנועים מאימוץ תפיסת עולם סוציאל דמוקרטית המכוונת לכלל אזרחי המדינה: יהוידם ולא יהודים.
    הערה נוספת: אין שום הגדרה בתוך היהדות החילונית והלאומית, בוודאי לא בקרב הציונות הסוציאל דמוקרטית המדרגת אנשים לפי מוצא עדתי. גם אם אתה יכול לטעון כי במציאות ישנם פערים ומיתאם בין הפערים למוצא עדתי, אזי לכל היותר ניתן לטעון שהמצוי רחוק עדיין מהראוי ודורש עבודה מאומצת. אבל אין שום אפשרות לכשל הלוגי שדבריך לוקים בו כשאתה מנסה לבצע "קפיצה" מהמצוי אל הראוי. לטעון שהמציאות הקיימת, לשיטתך, היא היעד אליו חותרת הציונות הסוציאל דמוקרטית…
    כדי לענות מראש לתשובך הצפויה: כלכלה לאומית מתוכננת, ומשטר דמוקרטי חיים בצוותא. הציונות חתרה למשטר ראוי בבבית הלאומי שיקים העם היהודי בארץ ישראל ולענ"ד אין שילוב יותר ראוי מאשר דמוקרטיה וסוציאליזם.

  2. הני זובידה :

    דני יקירי

    כל אחד יחפש מה שהוא רוצה בטור….אתה קורא דרך העיניים שלך ואני לא יכול להחליף לך אותן!
    לדעתי כתבתי מספיק ומה שאתה עושה זה כותב טור משלך, כנראה בלי יותר מידי הבנה בסוציאליזם או קומוניזם….זכותך.
    אין קשר בין הגדרה עצמית ובין מה שכתבתי, נהפוך הוא בסוציאליזם חלק מהעניין הוא הגשמה עצמית ואם קבוצתה מסוימת תמצא כחלק מהגשמתה העצמית זהות קולקטיבית יבורכו, אך עם זאת חשוב לזכור כי הדבר המהותי ביותר הוא הקולקטיב, הפועלים…
    יפה השתמשת ב"לשיטתך" אבל אתה שוכח שכאן זה לא בית משפט ולשיטתך כל תמת המשפטים לא תופסת כאן שהרי זה אחד מכלי הדיכוי של המדינה, אזי שיטתך כולה פסולה היא 🙂
    העיקר זכעת הבנת טוב יותר מה שכתבתי.
    בריאות ואושר
    הני

  3. הני זובידה :

    נ.ב.

    נראה לי לך ולביבי יש הרבה מן המשותף, גם הוא עשה לאובמה לשיטתך….נראה איך זה יגמר….

  4. דקל-דוד עוזר :

    אני חושב שאני מסכים עם הני. אולי פעם ראשונה מסכים לגמרי (-:
    הני אומר שהמדינה הלאומית שלנו הולכת לאט לאט יותר ויותר לכיוון של שנאת הזר ויותר לכיוון ה"יהודי" דבר שיוביל לחורבנה נוכח המגמה הברורה של קונפדרטיביות בעולם.

    גם באזורנו מתפתחת קונפדרציה בשם "האומה הערבית" או בשמה האחר "הליגה הערבית" והפיתרון שלנו כנראה יימצא בתוכו (זה מפתיע אבל זה מה שיקרה כנראה).

    בעיקר אני מסכים בהערה שישראל אינה מרכז העולם, בניגוד למקובל לחשוב… בישראל…

    אפילו במועצת זכיוות האדם שבה מפלים את ישראל בלי סוף "רק" 40% מהגינויים הם כלפי ישראל

  5. הני זובידה :

    ימות המשיח...

    דקל? זה אתה?….:-)
    הני

  6. דני זמיר :

    להני ולדקל

    הני, הטיעונים המרכזיים בדבריך הם שאני לא מבין מה זה סוציאליזם ואתה כן, אני כותב "לשיטתך" מה שמעדי עלי שאימצתי שפה שמפטנית שהיא חלק מכלי הדיכוי של המדינה, והכי חשוב לי ולביבי יש הרבה מהמשותף אנחנו מדברים דומה.
    אכן טיעונים חזקים מאד ועניינים.

    לגופו של עניין, זכותם של עמים להגדיר את עצמם ולזכות בריבונות איננה סותרת את זכותם וחובתם של סוציאליסטים באותן מדינות לאום לקדם קיומו של משטר המגשים עקרונות הוגנות צדק וחלוקת משאבים בין כל תושבי המדינה.
    לכן די ברור שההתנגדות שלך הני לאפשרות החיבור של התנועה הלאומית היהודית עם הסוציאליזם מתבסס כולו על הגדרתו הייחודית של הלאום היהודי כבלתי מכיל בני דתות אחרות, הגדרה שמקוממת אותך. אבךל עמדה זו יחד עם ההסתמכות על כשלים בהשגת יעדי הסוציאל דמוקרטיה הציונית כדי לקבוע קטיגורית ש"שמאל" אמיתי אינו יכול להתחבר לזהות לאומית, הם הם הבסיס חולשתו וערוותו המהותיים של השמאל, (שלא לדבר על הקטע המשעשע שבו אתה מתאר את כשלוננו ב"וויתור" במו"מ לאחר. סליחה אתה חי כאן או במאדים? אשמח אם תראה לי איזה צד ומתי ויתר על משהו חוץ מהצד הישראלי?)

    דקל, אנחנו נתקבל לליגה הערבית ונהיה חלק מהמרחב הקונפדרטיבי הערבי רק אם נוותר על הגדרת ישראל כמדינה יהודית. באופן אישי, כציוני וסוציאליסט, התרבות הדמוקרטית במדינות ערב לרבות ובפרט ההתייחסות לזכויות האזרחים שם (זכויות שלשיטת הני נפגעות ע"י ישראל המתקרנפת) מאד לא עושות רושם שיקבלו אותנו בטווח הנראה לעין, כי אנחנו דוגמה רעה לאיך מקיימים דמוקרטיה (מוגבלת, אתנומשהו וכו'- כמו שהאקדמאים הישראלים החופשיים לבקר את המשטר הישראלי כותבים בלא הפרעה, בניגוד לאקדמאים במדינות ערב). בקיצור, עוד חזון למועד.

    אני כן מסכים איתך ועם הני, שהתגברות השנאה לזר- תוצר ישיר של הסכסוך הלאומי התמשכות משטר הכיבוש והאכזבה מכשלון תהליך השלום- מדאיגה ודורשת עבודת עומק.

  7. דני זמיר :

    מועצת זכויות האדם

    אכן ימות המשיח, רק 40 אחוז מהגינויים- אשרינו!

  8. תומר ישראלי :

    חובת ההוכחה עלינו, היהודים.

    מדינת ישראל היא בהגדרה בית לאומי לעם היהודי, לכן חוק השבות ולכן גם שוויון מלא לא יהיה פה (הרי ליהודים מותר לבוא ולאחרים לא). עקרונות אחרים במגילת העצמאות בהחלט מדברים על שוויון ללא הבדל דת-מין-גזע, חירות, כבוד האדם ועוד ערכים חברתיים ודמוקרטיים אחרים.
    היות והרוב היהודי מובטח בהגדרה, עלינו, היהודים לקיים את שאר ההתחייבות ובאמת להיות חברה שוויונית. נכון שהמצב היום רחוק מלהשביע רצון (את רצוני לפחות). בשטחים אנחנו עושים אפרטהייד ממש, בישראל אנחנו ממש לא שוויניים ביחס לבני המיעוטים. בקיצור – ציון לא משהו. אני מאמין שנדרש שינוי משמעותי למשל בכל נושא קבלת כספי מגבית לחיזוק מערכת החינוך היהודית בלבד במועצות ובראשויות אשר גורמים להרחבת הפער, העסקת בני מיעוטים בשירות המדינה, תקצוב, מניעת שילוב בישובים ועוד.
    ככלל, היהדות מחנכת לכבוד האדם, חופש, כיבוד האחר, ואהבת לרעך, ואהבת את הגר ושאר העקרונות הסוציאל-דמוקרטיים, כך שאני לא חושב שביהדות טמונה הבעיה אלא בפרשנויות שאנשים בוחרים לעצמם (הארץ ניתנה לנו, חיים של יהודי שווים יותר, זכור את אשר עשה לך עמלק וכו'). היהדות מחנכת גם להיותנו עם נבחר שמצווה להיות דוגמא, להתמודד עם קשיים ולדרוש מעצמו הרבה יותר ממה שאנו מצפים מאחרים. להיות עם נבחר זו מטלה, לא פרס.
    בקיצור, חובת ההוכחה עלינו, היהודים.

  9. דקל-דוד עוזר :

    דני אני לא חושב שהני מתכוון להתכחש להגדרה של ישראל "בית לאומי ללאום הישראלי" במובן של חוק השבות.
    אגב, ישראל לא מוגדרת "בית ללאום היהודי" אלא "מדינה יהודית ודמוקרטית" – חבל, הייתי ממליץ לתקן את זה, וכאן קבור הכלב בינך דני לבינך הני.
    הני אומר שלא צריך שזו תהיה מדינה "יהודית ודמוקרטית" כי אם ה"יהודית" היא חלק מה"דמוקרטית" אז זה מחייב שמי שאינו יהודי הוא שווה פחות ומגיע לו פחות "דמוקרטיה" ומי שהוא יותר יהודי מחברו גם הוא זכאי ליותר "דמוקרטיה".
    ובמובן הזה צודק תומר – אנו צריכים לומר שהשבות וההתאזרחות לישראל היא ליהודים (או במסלולים אחרים המבוססים על קריטריונים "אזרחיים" שזו מילת כיסוי ל"כלכליים" ו"הומניים") אבל מעבר לביטוי זה של צורך לדומננטיות דמוגרפית אין הצדקה לצרכים אחרים.

    ועכשיו לאיפכא מסתברא.
    טענת העלווים בסוריה, שאינה מופרכת, היא ששלטון של כל עדה דתית מלבד המיעוט העלווי יוביל להשמדת העדה העלווית.
    הטענה הזאת מקובלת על רוב העולם ולכן מאפשרים בסוריה מדינה "עלווית ודמוקרטית" וסליחה אם מישהו נפגע מההשוואה.
    בכלל לא בטוח שזה מופרך. אני חושב שזה לא כל כך בר קיימא אבל לא מופרך.

    אז בוא נלך לשאלה האמיתית – דני: האם אתה חושב שהמדינה ה"עלווית ודמוקרטית" היא פחות דמוקרטית ממדינת ישראל?
    הני, מה דעתך בנדון?

  10. דני זמיר :

    השם לא קובע

    מדינה איננה נבחנת במידת הדמוקרטיה שלה וכיבוד זכויות האזרחים שלה לפי השם.
    חלק גדול מהרפובליקות ששמן כולל גם את המילה הסוציאליסטית/העממית היו או הנן לא דמוקרטיות בעליל למרות שמן.
    בניגוד לדוגמה הסורית בישראל לא המיעוט שולט, ולכן ברור שלהגיד עלאווית ודמוקרטית בלי לאפשר זכויות אזרח שוות למי שהוא לא עלאווי זה לא בר השוואה.
    אגב המחלוקת שלי עם הני זו לטענה שלו שהציונות סותרת את הלאומיות ושבכלל, כתפיסה, סוציאליזם סותר לאומיות. אני חושב שהני טועה בעניין הזה גם באופן כללי-תיאורטי (אפילו לפי מרקס, בשלב הראשון הסוציאליזם צריך להיות מוגשם בתוך המסגרת הלאומית, ולא שמרקס מהווה בשבילי אסמכתא למשהו) וגם באופן ספציפי לגבי הרצון לקיים משטר סוציאל דמוקרטי במדינתו של הלאום היהודי.
    אני חולק על תומר ישראלי לחלוטין שהיהדות מנביעה בהכרח משטר צודק חברתית. בתרבות היהודית ובארון הספרים שלה יש הכל מכל והשאלה היא מה אנחנו בוחרים ליישם מכל מה שנצבר שם. (לכן דקל, ברור גם ש"יהודית" , בהגדרה :יהודית ודמוקרטית" איננה אומרת כלום חוץ מאשר מדינתו של העם היהודי, ו"דמוקרטית" מחייבת את התנהלותו פנימה וכלפי התושבים הלא יהודיים שותפיו לארץ הזו).

  11. דקל-דוד עוזר :

    דני אני מסכים עם כל מה שאמרת מלבד ההשלמה עם הביטוי "יהודית ודמוקרטית".
    הייתי שמח אם היינו עוברים לביטוי "דמוקרטית ובית לעם היהודי"

  12. דני זמיר :

    תיקון טעות

    צריחך להיות כתוב בתגובה שלי מס 10: "שהציונות סותרת סוציאליזם" ולא "שהציונות סותרת את הלאומיות"

  13. דני זמיר :

    נו ההקלדה הזאת

    צריך

  14. הני זובידה :

    סוציאליזם הגדרה עצמית לאומיות ולאומנות....

    דני הבנתי אולי אנחנו לא מדברים אותה שפה, אין שום בעיה, אני מכון אתה תדבר בשלך ואני בשלי…לא נראה לי שישנה מה שאכתוב או אתה תכתוב אני בשלי ואתה בשלך, מקובל קוראים לזה שיח חרשים או עיוורים מה שתחליט…

    אבל להבין שלב ראשון של מהפיכה בתור משהו שהמהפכנים נושאים כדגל נראה לי שאפילו אתה תבין שזה עיוות. מרכס מבין את כוחה של המדינה, ולדידי מרכס אינה אסמכתא עליונה, אך זהו רק אמצעי בדרך להגשמת משהו גדול ורחב הרבה יותר, ודבר זה לפחות בעיניהם של אותם רדיקלים סוציאליסטים הוא המטרה, וזה לא יכול להיות מעורב עם לאומיות/לאומנות…אבל לך תדע….יש מצב שאנחנו לא מדברים את אותו השיח…

    תומר, אני מקבל חלק נרחב מהטיעון שלך, אכן הבעיה היא לא בדת אלא ביישום הפוליטי שלה שהוא גזעני ומחריד, ואחד היישומים שלו היא המדינה אנו חיים בה היום והשימוש ביהדות על מנת לכבוש, לדכא ולמדר מיעוטים וגם יהודים "לא רצויים"…אכן יש צורך בתיקון מעמיק לנושא.

    דקל, לא יותר טוב רק דמוקרטית ושכול אחד יבחר את הזהות להגשמתו העצמית? מה אתה אומר?
    השמך יום נעים
    הני

  15. דקל-דוד עוזר :

    עלווית ודמוקרטית

    הני, נתחיל איתך – אתה צודק אבל אנחנו לא חיים באוטופיה.
    בוא נצא מנקודת הנחה ששלטון של הרוב הסוני בסוריה יוביל לשלילת זכויות העלווים – האם אתה עדיין תומך בדמוקרטיה חופשית?

    ודני – אתה אומר שישראל היא יהודית ודמוקרטית. נניח שבעוד X זמן היהודים יהיו 20% מאוכלוסיית ישראל – האם לדעתך יהיה לגטימי, על מנת לשמור על "צביונה של המדינה" לשנות את שיטת המשטר לשיטה שבה רק ליהודים מותר להיות ראש ממשלה וכו'?

    אני באופן אישי חושב שכל אחת מהגישות שלכם מתקשה בנקודות קיצון, כמו כל גישה אגב ולכן בכל סיטואציה ובכל זמן יש להתאים את השיטה.

    נוכח הרוב הברור של היהודים בישראל (אם אני מתעלם לרגע בצורה די נפשעת מהעובדה שחילונים וחרדים אינם בני אותו עם) לדעתי ישראל צריכה ללכת לכיוון של הרבה יותר דמוקרטיה והכרה בערביי ישראל כמיעוט לאומי, אני לא יודע מה הייתי חושב אם הייתי עלווי בסוריה

  16. דני זמיר :

    ברור שאם היהודים יהיו מיעוט

    אז מדינת ישראל תפסיק להיות יהודית אלא רק דמוקרטית. זו הסיבה העיקרית שמשמת רציונל להפסקת השליטה בערבים החיים בשטחים שנכבשו ב 67.
    אם הייתי עלאווי בסוריה היית עובר לרג'ר כי הייתי יודע שישראל תדאג לי.:-)

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.