חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מאגרי מידע מבוססי טכנולוגיה בישראל – הברדק חוגג

נושאים זכויות אדם, חדשות ב 19.05.11 4:40

סקירה של מאגרי מידע אודות האזרחים בישראל ואודות הפרצות הרבות בחוק, המאפשרות זליגה של מידע אישי חסוי, גם לחברות למטרות רווח

מאת: מנחם לוריא

בעקבות הדיון הציבורי ,וכאן בעבודה שחורה, על המאגר הביומטרי עולה הצורך להסדיר תחיקתית את כל הנושא של אגירת נתונים פרטיים במאגרי מידע ממוחשבים המבוססים על טכנולוגיות חדישות שעידן המידע מאפשרים לנו. להלן סקירה קצרה של כמה אמצעי אגירה של מידע פרטי הנהוגים בישראל 2011 מבלי שחוקיותם ו/או הסדרת בעלי הגישה החוקית אליהם ומה מותר ואסור לעשות במידע האצור בהם.

בנוסף לסקירת מאגרי המידע ראוי לציין ולהדגיש שישנה מסורת רבת שנים בבתי המשפט בישראל שלא להכנס לעובי הקורה הטכנולוגית בעת שנדרשת פעולה וכפועל יוצא של זה ומהמסורת שהשתרשה פה שהאזרח אדון לעצמו וידאג לעצמו – גם חוקי המדינה לא השתכללו כדי לתת מענה לאמצעים הטכנולוגים המשמשים כיום לאגרית מידע שהוא ברשות הפרט בפשט של המילה.

עוד נאמר ,ולמען ההגינות, שמדינת ישראל איננה היחידה שכשלה בעידכון חוקיה לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות שמהירות והמשתנות תדיר בעשור השני לאלף השלישי אבל, ובשל היותה מדינה המתנערת תדיר או באופן קבוע מאחריות לאזרחיה הדבר בולט שבעתיים.

יש מסכת שלמה של חדירה לרשות הפרט ואיסוף נתונים באיצטלה של ביטחון ובטיחות, שמעולם לא הוסדרו ומעולם לא שזפו את עין הביקורת הציבורית וכמובם שהם מעניקים כסף ועוצמה למעט מאוד גופים, חלקם פרטיים ולמטרות רווח.

  •  משרד התחבורה מחזיק במאגר ביומטרי של כל בעלי רישיונות הנהיגה בישראל – מהותו של המאגר כמו כן מי הרשאים לגשת אליו, לשם מה, רמת האבטחה שלו וחוקיותו לא הוסדרו מעולם.
  •  עירית תל אביב, עירית רעננה ועירית חיפה (וזו רשימה קצרה) מצלמות את כל הבא והיוצא מתחומיהן. אגירת הצילומים במאגרי המידע שלהם כמו גם הרשאים לגשת לצילומים ולקבל מידע מהם וכן רמת האבטחה שלהם מעולם לא שזפו את עין הציבור. כן פורסם שבבת-ים מפעלי מצלמות הרחוב שבאזור חוף הים (אגב גם בחופי הים אתם מצולמים…) הפנו את המצלמות לבתי מלון ובתי דירות באזור וצילמו זוגות בתוך ביתם בעת שקיימו מצוות פרו ורבו.
  •  חברת החשמל מצלמת את כל ההולכים והשבים ברחוב משה דיין בפתח-תקווה. חברת החשמל מצלמת את העוברים והשבים בטיילת תל אביב בואכה רידינג. צילומים אלה הוצגו כראייה במשפט קרפ והיו מהגורמים שגרמו לשופטים לשנות את אשמת הרצח ולהחליפה בהריגה.
  •  החברה הלאומית לדרכים (מע"צ לשעבר) פעילה מצלמות בהרבה מחלפים וגשרים שלה לצורך פיקוח על התנועה. לפני כמה שנים המצלמה שעל גשר מחלף גהה (כביש 4 וכביש 5 ליד מפעלי התע"ש) צילם נהג העובר את הצומת באדום. צילומי מצלמת מע"צ הוגשו כראייה לבית המשפט שפסל אותה מאחר ומטרת המצלמה היא לפקח על התנהלות התנועה ולא על החולפים באור אדום או ירוק בצומת. סביר להניח שגם המידע ממצלמות אלה נאגר במאגר מידע שהמורשים לגשת אליו כמו גם אבטחתו ואופן השימוש בו לא הוסדרו מעולם.
  •  חברת נתיבי איילון מצלמת את כביש 20 (נתיבי איילון) לכל אורכה. המצלמה המותקנת בשערי תחנת הרכבת "השלום" מצלמת גם את האנשים הממתינים לרכבת ברציפים המזרחיים של התחנה. כמובן בלא ידיעתם.
  •  המצלמה המותקנת מול בר-נוער בתל אביב פעלה ופועלת עד היום אבל לא הצליחו להפיק ממנה את זהות הרוצח.
  •  החברה המפעילה את הרב-קו מחזיקה מאגר באיכות ביומטרית של כל מנויי הרב-קו. מהות המאגר, מי רשאי לגשת אליו, ורמת אבטחתו לא הוסדרו מעולם.
  •  בימים אלה מונחות מצלמות לגביית מס מהירות מנהגי ישראל (כמובן בשעות שהכבישים הציבוריים לא פקוקים לעייפה). מצלמות אלה מצלמות את הרכב ופרטי הזיהוי שלו ולאחר מכן מונפק דו"ח שנשלח לחייב תוך 48 שעות. לא ניתן לבצע את הפעולות הנ"ל ללא אגירה של המידע במאגר מידע ושמירתו (מה ,למשל , יקרה אם אני ארצה להישפט ולהביא את ממצאי מהצלמה כראייה בבית המשפט הצילומים חייבים להאגר…). המצלמות הללו מופעלות על ידי קבלן פרטי. אגירת המידע, כמו גם המורשים לגשת אליו ולמי מותר או אסור למסור פרטים מהמאגר הזה לא הוסדרו מעולם.
     
  • הרשומה הרפואית: מאגרי הרשומות הרפואיות שאותם מחזיקות קופות החולים ובתי החולים הממשלתיים מעולם לא הוסדרו בחוק, מעולם לא נקבעו כללי עשה ואל תעשה לגבי בעלי רשות גישה ומה מותר ומה אסור לעשות במידע הרפואי שלי ושלכם האצור בידי קופות החולים. קופת חולים מכבי מובילה מהלך של כריית נתונים מהרשומות הרפואיות של חבריה על מנת להציע לחברים בקופה הצעות שונות ומשונות החל ממערכות למניעת מחלות ונזקים גופניים וכלה במכירת המידע לשותפיה העסקיים לשם עשיית הון. אין לכך ,כרגע, כל מניעה חוקית. כהערת אגב: אני יודע שקיים חוק החיסיון הרפואי אולם הוא לא נותן מענה לאגירה ממוחשבת של המידע הרפואי ואיננו מסדיר את הפן הטכנולוגי של האגירה הזו ולכן החוק מלא לקונות בכל הקשור לזה ומעולם לא עודכן או הייתה כוונה לעדכנו.
  • באמצעות כרטיסי אשראי המונפקים באיצטלה של חברות במועדון (כמו למשל כרטיסי האשראי של חברות האשראי וחברות כמו הריבוע הכחול ודומיהן) כל קנייה שלכם בסופר או באחת מהחברות ה"חברות במועדון" נאגרת מנותחת ומועברת לכל החברות שבמועדון כדי ליעל את הפניות הצרכניות שלהם אליכם. כשנרשמתם ל"מועדון" סיפקתם פרטים אישיים הכוללים הכנסה השתכרות, האם בבעלותכם כלי רכב, דירה ועוד ועוד, כל קנייה כזו נרשמת ומערכת המחשב מוציאה פרופיל משתמש שלכם שנמכר לחברות סיטונאיות כמו מפיצי מוצרי החלב, הלחם, חברת שטראוס ועוד ועוד. אלה עושים בזה שימוש על מנת למצב בסופר את המוצרים שלהם אבל ,וגם, פונים אליכם בדיוור ישיר במבצעי קניות ה"תפורים למידותיכם". חוקיותם כמו גם בעלי הגישה למאגרי המידע האלה והמותר והאסור עשות במידע העצור בהם (למשל למסור אותו למשטרה) לא הוסדרו מעולם.

המאגר הביומטרי רק יסגור את מעגל הפגיעה בחופש הפרט ובפרטיות שלו למרות ואף על פי שמבקר המדינה המליץ להנפיק תעודות חכמות מבלי להמתין למאגר הביומטרי.

מדובר במכלול שלם של אמצעים טכנולוגיים שהם כשלעצמם חוקיים ליגיטמיים ואולי יש בהם צורך במדינה מודרנית ובעולם עתיר מידע וידע אולם – המחוקק הישראלי נרדם בשמירה ומעולם לא טרח להסדיר את השימוש בהם ומעולם לא טרח לעדכן את התחיקה הישראלית כך שתתאם את העולם המודרני – זה המתקיים ברחובתינו, בסופרים שלנו, בכבישים שלנו, בערים שלנו ואפילו בבתים שלנו. בדיוק באותה מידה בתי המשפט בישראל מדירים רגליהם מלהתערב ו/או מלהכנס לסוגיות המשפטיות שכל הטכנולוגיות האלה מעוררות והאזרח שנפגע לא יכול להגן על עצמו, לא יכול לקבל סעד משפטי. הנושא הזה ,פרופ' ברק (אם הוא מבקר בעבודה שחורה) הנושא הזה איננו שפיט לא בישראל 2011.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , ,

6 תגובות

  1. יונתן :

    כל מאגר מידע ממשלתי אמור להיות מוסדר בחוק ויש מסגרת נהלים לזה שמבוססת על חוק הגנת הפרטיות שקובעת מי יכול לגשת.

    צילום של מרחבים ציבוריים לא נחשב לאיסוף מידע לא לגיטימי או לפגיעה בפרטיות אם מישהו הולך ברחוב הוא צריך לקחת בחשבון שיראו אותו.

    זה לא אומר שמותר לצלם בתים של אנשים או דרכי כניסה ויציאה לבית(זה כבר חדירה לפרטיות ויש חקיקה נגד זה).

    כרטיסי אשראי,קופונים,מבצעים וכו' מכניסים סעיף בחוזה שבו החותם מתיר להם לעשות מה שהם רוצים,זה סעיף שמצד אחד הוא די ברור ומצד שני הוא כתוב בתוך חוזה משפטי שהאדם הסביר לא יקרא.

    אין הרבה בעיות בחוק הכתוב,הבעיה היא שהחוק הכתוב הוא בדרך כלל אות מתה בספר החוקים וששאף אחד לא רוצה לאכוף אותו ובטח לא לפרש אותו פרשנות מרחיבה.

    נ.ב.

    שימוש מסחרי במידע בד"כ לא יגרום נזק לאדם שהמידע נאסף אליו(עם חריגה אחת לנושאי אשראי והלוואות וכאן אין משמעות למידע ביומטרי אלא להיסטוריה עסקית) הנזקים שעלולים להגרם יגרמו בשימוש לא מסחרי(נניח בלש פרטי שמביא תמונות מפלילות שהוצאו ממצלמת מעקב לגיטימית).

  2. מנחם לוריא :

    יונתן:

    המאגר הביומטרי של הרב קו ושל משרד התחבורה לא ממש הוסדרו בחוק.

    לכל עניין מצלמות הרחוב: נכון שכשאני הולך ברחוב סביר שיראו אותי וסביר שאם אני מבצע עבירה כלשהי משהו יזעיק את המשטרה,אבל: מדובר כאן באיסוף מידע שהוא תולדה של טכנולוגיה ולא מעשה טיבעי וטרוויאלי. לדוגמא: המצלמות של עירית ת"א מהי ההגדרה המדוייקת שלשמן הן הוצבו? לעיריה אסור לאכוף את חוקי המדינה זה תפקידה של המשטרה. מאחר ואין הגדרה של מטרת הצבת המצלמות השימוש שהם אסור שלא לדבר על אגירת המידע. אם היו אומרים שמצלמות הוצבו לצורך שמירה על הסדר הציבורי (מתנועה ועד למניעה או דיווח על עבירות) זה אולי היה מספק אם היו מוסיפים לזה שכעבור פרק זמן סביר (נניח 48 שעות) הצילומים ימחקו ממאגר המידע כי לא עולה מהם עוולה ציבורית כלשהי זה היה מספק. אבל השאירו את העניין פתוח וזה לא טוב.ובהמשך לדבריך מאחר והחוק על פיקוח וניהול מאגרי מידע הוא אות מתה הרי שהטכנולוגיה מזיקה כדי הטענה:"דמי הותר".

    בעניין הרב קו: נניח שהצטרפתי לשירות וקראתי את החוזה וכפועל יוצא מזה חברות התחבורה יתפרו עבורי תוכניות שיווק משלהן (הן אינן יכולות לעשות כך בשל איסור תחיקתי) אבל נניח שכן. זה נכנס לקטגוריה של כרטיסי המועדון שציינתי והתייחסת להם וזה סביר עד בסדר. אבל התמונה באיכות ביומטרית היא אגירת מידע באמצעים טכנולוגיים מודרניים שהמחוקק הישראלי נמנע מלטפל. במקרה הזה חוסר הסבירות של הצורך לספק את השירות יחד עם אחזקה במידע ביומטרי או פסיאודו ביומטרי עלי (למשל) וחוסר ההתיחסות של המחוקק לכך זה בעייתי מאוד.

    אני מאוד בעד חברת החשמל בבואה לצלם את מתחמיה על מנת למנוע חדירה אליהם והסבת נזק. זהו אמצעי אגירה טכנולוגי ,שוב פעם, ומאחר והוא נועד למטרה מאוד מסויימת צריך להסדיר בחוק את האפשרות (כמו במקרה של תיק קרפ) להגיש את הצילומים האלה כראייה בבית משפט בתיק שחברת החשמל איננה צד לו. כמדומני הטענה הזו הועלתה במשפט ונדחתה ,גם על ידי ההגנה, בין השאר כי עשתה שירות טוב לצדק. היינו להפיכת העבירה להריגה ולא לרצח. קח בחשבון שחברת החשמל לא מזהירה אותי שהיא מצלמת אותי ברשות הרבים לעומת זאת כשאני נכנס לבית ממכר ליהלומים מקדם את פני שלט בולט ומאיר עיניים שהמקום מצולם 24 שעות ביממה. ואם אני מטומטם מספיק כדי לשדוד את המקום אז הוזהרתי ולכן המצלמות אספו מידע מפליל עלי ועשו את עבודתן נאמנה מן ההיבט הציבורי והחוקי. גם בחלק מתחנות הרכבת ישנן מצלמות אבטחה ואין אזהרה על כך. אני לא חושב שמהו ישדוד רכבת (לא את הדבר האומלל הזה) אבל אם אני אתעסק עם איזו עלמה צעירה בעת ההמתנה לרכבת אני חושב, שהראיות שהמצלמות אספו אינן חוקיות משום שלא הוגדרה מטרתן ו/או אם מטרתן היא לשמור על הסדר הציבורי היה צריך להזהיר.

    נכון שלמקרא דברי עולה החשק לגרד בפדחת לתהות על רצינותם. לא היא. כאמור במאמר מדובר באיסוף ואגירה של מידע באמצעים טכנולוגיים שנולדו בשני העשורים האחרונים (נולדו הרבה לפני כן אבל לא השימוש והיכולות לשמש כראיות מפלילות בבית משפט ולא היכולות הביומטריות המסוגלות לזהות אדם באופן חד ערכי.) ולכן כשבאים לאסוף מידע טכנולוגי צריך להגדיר במדויק את מטרותיו ואת השימוש שיעשה במאגר המידע שמפעיל אותו.

    אגב: בעיר רעננה ,בכל הכניסות לעיר, מוצבים שלטים מאירי עיניים שמציינים שהמקומות הציבוריים בעיר מצולמים 24 שעות ביממה. ההאזהרה הזו נותנת תוקף לדבריך מעלה, בת"א אין את האזהרה הזו ולכן שיצלמו כמה שהם רוצים אבל במישור של הפרט ובמישור הפלילי ,לדידי, אסור להם לעשות במאגר המידע שום שימוש.(ומיד אתייחס לזה…)

    המחוקק שלנו לא נתן דעתו לזה ולכן יש כאן לקונה חוקית שעלולה לגרום להרשעתו של חף מפשע ודי באחד כזה – לא כן?

    בא ניקח את תיק קרפ. נניח שחברת החשמל לא התרשלה ורשמה את מאגר המידע של מצלמות האבטחה שלה כדין וגם יישמה כללים המגדירים מי הם בעלי הגישה החוקית למאגר ולאילו צרכים האגירה מתבצעת ולאילו צרכים יכול פלוני לגשת למאגר. לא סביר שאחת ההגדרות היא מניעת פשע במתחם הציבורי הנושק לתחנת הכוח. אבל… ובהנחה שהכל כאן נעשה חוקית למהדרין, סביר שמשטרת ישראל שמה את ידיה על צילומי האבטחה (אני לא בטוח שאני מדייק פה כי נדמה לי שהראייה הזו הובאה מטעם ההגנה אבל נניח שלא לצורך הדיון) בצו חיפוש שיפוטי. ברגע שיש צו חיפוש חתום על ידי שופט אין חשיבות למטרת המאגר ולהסדרים המצויינים מעלה. הצו עולה עליהם וחובה לספק את הצילומים אף אם נולדו בשל כורח אחר. לכאורה הכל כאן בסדר גמור ותקין מכל היבט אפשרי. אבל, וכפי שטענת קודם, כשם שחוק מאגרי המידע הוא אות מתה (ולא רק הם) צווי החיפוש הם פארסה אחת גדולה. בעוונותי הוצאתי אלפי צווי חיפוש בחיי ועד היום אני מצטער שלא צירפתי לניירת שהשופט החרוץ טרח לחתום עליה בלי לקרוא ובלי לערער ולהרהר את ניירת הערבים למשכנתא שלי וכן בקשה להתחתן עם השכנה היפה ממול בנוסף לאשת חייקי החוקית שכן הייתי מקבל את שתי החתימות האלה ללא כל בעיה, שאלה, תהייה וגו וגו.
    לכן לא רק שיש לנו חוקים שהם אותיות מתות יש לנו גם שופטים (ולא רק הם) שהם חותמת גומי והשופטים יכולים לעשות פליק פלאק לאחור סאלטה כפולה וצוקהרה מזכה במדליית זהב את היותם חותמת גומי לא יצליחו לשכנע לא אותי.

    מנחם.

  3. דרור :

    לא הבנתי

    א. כיצד זה עשוי לגרום להרשעתו של חף מפשע?
    ב. אם יש בידי גוף מסוים מידע מפליל אשר נאסף כבדרך אגב (חברת חשמל ורוצחי קרפ לצורך העניין) – האין זו חובתו להעביר את המידע לרשויות החוק גם אם לא זו מטרת המאגר?

  4. לקסי :

    מקרה שלא היה בעיר זולות שלא היתה

    בעיר חולות שלא היתה היו דקלים עתיקים.
    מדי פעם, בלילה, וללא אזהרה מוקדמת היה אחד הדקלים האלה משנה את הוייתו מעץ דקל ללפיד בוער. מעשה פלילי לכל דבר ועניין.
    שוטרי טולות לא ידעו איך לתפוש את העבריינים המציתים.
    לילה אחד האיר עוד דקל-שנעשה-לפיד את שמי יולות.
    הפעם היה שוטר חרוץ אחד שהלך ואסף את סרטי הוידיאו מכל תחנות הדלק.
    ישבו מי שישבו וצפו במכוניות, נכנסות, מתדלקות ויוצאות…
    עד שראו את פלוני מגיע לתחנת הדלק על אופניו ממלא מיכל כלשהו בדלק ויוצא על אופניו. הלכו השוטרים אצל פלוני האשימו אותו בהצתות, שברו אותו בחקירה עד שהודה…

    חוקי? לא חוקי?

    ומה אם בסרטים היו מגלים – לגמרי במקרה את פלמוני שהמשטרה מחפשת בנרות כבר חמש שנים על קופת "מעשים טובים" כאלה ואחרים?

    וכבר היה מעשה בהקלטות ממשרד ממשלתי "הכי חשוב" שהואזנו לצורך אחד ונשמעו בהם דברים "כשרים" מתחום אחר.

    מרגע שמצלמים ומקליטים ואוגרים אין לדברים סוף.
    והדברים לכאן ולכאן.
    תיק"ו

  5. מנחם לוריא :

    דרור

    ברור שאם כבר יש את המידע צריך להעביר אותו למשטרה. לא זו השאלה בכלל. השאלה היא האם המידע הזה ,כפי שהוא היינו צילום של רשות הרבים באיצטלה של שמירה על המתקן, בכלל היה צריך להוולד.

    הפעם המאגר הספציפי הזה הועיל לצדק מי ערב לכך שבפעם הבאה לא יזיק לו.

    מנחם

  6. מנחם לוריא :

    הינה עוד.

    מכאן –> http://it.themarker.com/tmit/article/15532

    ושימו לב לפיסקא האחרונה.

    מנחם

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.