חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תאגידי ענק – משלמים פחות מס וזורקים פירורים כ"אחריות חברתית"

נושאים חדשות, כלכלה ותקציב ב 17.05.11 4:16

צוות חוקרים מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, ובהם עו"ד עופר סיטבון, חבר יסו"ד, חושף את הנזק שנגרם לתקציב המדינה ולחברה כולה כתוצאה מתכנוני המס של תאגידי הענק. זכרו זאת כשמנפנפים לכם ב-"אחריות חברתית"

המחקרנערך בקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים, הקליניקה מבקשת לעקוב באופן ביקורתי וחסר פניות אחר העשייה התאגידית בתחומים אלה, עורכת מחקרים בנושאים מרכזיים בתחום האחריות התאגידית, ומפרסמת את פירות המחקר והמלצות שונות לקידום אחריות חברתית וסביבתית בקרב תאגידים בישראל במסגרת של דוח שנתי.

מתקציר הדו"ח:

חלקו המעשי של הדוח בוחן את שיעור המס האפקטיבי ששולם על ידי התאגידים הנסחרים במדד ת"א-
25 במהלך השנים 2009-2006 . מטרתו של חלק זה היא להתחקות אחר מדיניות המס של תאגידים אלה
וכתוצאה מכך ללמוד על מדיניות האחריות החברתית שלהם. יריעת המחקר בדוח זה והמשאבים שעמדו לרשותנו בהכנתו אינם רחבים דיים כדי לבצע מחקר מקיף יותר של הדוחות הכספיים של התאגידים (אשר יכלול, בין היתר, בחינת סכום המסים הנדחים עליהם דיווח התאגיד כל שנה ופתרון הקשיים המתודולוגיים המפורטים במסגרת הפרק החמישי ובפרק הסיכום של הדוח). יחד עם זאת, החלק המעשי של הדוח מצביע על מגמה כללית בשיעורי המס של התאגידים בישראל: שיעורי המס שמשלמים בפועל רוב התאגידים המובילים במשק הישראלי נמוכים באופן משמעותי משיעור מס החברות הסטטוטורי.

מהמחקר עולה, כאמור, כי בגין פער המס שנוצר ביחס לתשלום המס על ידי התאגידים שבדקנו במהלך
השנים 2009-2006 , נגרם למדינה בכל שנה בממוצע הפסד מס פוטנציאלי העומד על 3.06 מיליארד ש"ח. יש לשים לב כי מחקרנו הקיף רק את 25 החברות במדד ת"א 25 . בהתאם, אם המגמה עליה מצביע מחקרנו היא נכונה, הרי שמחקר מקיף יותר, שיכלול את כל החברות הגדולות במשק, עשוי להעלות נתונים חמורים בהרבה באשר להיקף ההפסד הפוטנציאלי הנגרם למדינה בשל אי תשלום מס מלא. יש להדגיש כי פער המס שבין שיעור המס האפקטיבי ושיעור המס הסטטוטורי יכול לנבוע מגורמים שונים, לרבות הפרשים בשיעורי המס בין השנים, הטבות מס שהוענקו, ושימוש בתכנוני מס אגרסיביים. במסגרת המחקר שעשינו לא היה באפשרותנו לבודד את הגורמים השונים ואת שיעור המס שנחסך לתאגיד בגין כל אחד ואחד מהם.

הדוח מראה כי הפסד המס הפוטנציאלי הנגרם למדינה בא לידי ביטוי בירידה בשירותים ובמשאבים שונים
שהמדינה יכולה לממן עבור אזרחיה, ומוביל לסטייה דרמטית בחלוקת שיעור המס בחברה. נוסף על כך, הדוח מבקש להראות שאין להתייחס להפסד המס הפוטנציאלי כנושא כלכלי-מקצועי גרידא, אלא כהיבט מרכזי של
מדיניות הצדק החברתי ושל אחריות הממשלה לרמת חייהם של אזרחיה. כמו כן, יש לזכור כי הקיטון בבסיס
המס הנגרם עקב כך מוביל להמשך תהליך התעצמותם של התאגידים על חשבון צמצום כוחה של הממשלה,
וכי הוא מהווה את אחת הסיבות העיקריות להיווצרות בעיית "השמיכה הקצרה" של חלוקת התקציבים ו"ייבושם"
המתמשך של השירותים הציבוריים.

עוד עולה מן המחקר, כי מרבית התאגידים נוהגים לתרום לקהילה סכומי כסף לא מבוטלים. במהלך השנים 2009-2006 תרמו 15 מן התאגידים שבדקנו (לגביהם היו לנו נתונים מלאים ביחס לסכום התרומות ששולם על ידם בכל אחת מן השנים הרלבנטיות) סכום העומד על סך של 164,294,623 שח בממוצע לכל שנה ואשר נע בין 0.06% ל- 4.08% מרווחיהם (לאחר מס). בהנחה כי נתון זה מייצג את ממוצע סכום התרומות גם לעשרת התאגידים הנותרים (על אף ששתי השותפויות המוגבלות הצהירו כי לא תרמו כלל בשנים אלה), הרי שמדובר בסכום תרומות ממוצע לשנה בסך כולל של 273,824,371 שח לכל 25 התאגידים. נתונים אלה מדגישים כי הפסד המס הפוטנציאלי הנגרם למדינה כתוצאה מתכנון מס אגרסיבי ומשימוש בהטבות מס עולה לאין שיעור על הטובה הצומחת לציבור מתרומותיהם של התאגידים. אף על פי כן, נראה כי בשלב זה הפילנתרופיה נתפסת בעיני התאגידים כחלק מהותי וחשוב יותר ממדיניותם בהיבט של אחריות חברתית ובהיבט של אימוץ מדיניות מס אחראית.

הדוח מצדד בעמדה כי תשלום מלא של מסים, שיוקצו על פי סדר העדיפויות הלאומי – שהוגדר ונקבע
על ידי מוסדות המדינה – עדיף על פני פעילות פילנתרופית נקודתית של תאגידים."

את דו"ח הקליניקה המלא ניתן לקרוא כאן.

מאמר דעה בנושא של מרב מיכאלי כאן

גיא יוחנן על ה"אחריות חברתית" של בנק לאומי

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , ,

10 תגובות

  1. יונתן :

    פילנתרופיה של תאגידים היא השקעה,השקעה ביחסי ציבור ובגורמים פוליטיים כמו עמותות שבתורן לוחצות על הפוליטיקאים.

    הם מקיימים את הפילנתרופיה הזאת כדי שלא ילחצו עליהם לשלם מס מלא ולהמנע מתכנוני מס אגרסיביים.

    בדו"ח מוסבר ההבדל בין תכנון מס לגיטימי לבין תכנון מס שאינו לגיטימי וזה דבר שחשוב להסביר מכיוון ורוב הקוראים לא מכירים את ההבדל(אני מודה שאני לא הכרתי את ההבדל)

  2. מערכת עבודה שחורה :

    יונתן שלום,

    תכנוס מס לגיטימי ולא לגיטימי – אכן נקודה חשובה. מכיוון שרוב האזרחים (וגם רוב הגולשים פה) לא יגיעו לאותיות הקטנות שבדו"ח, אתה מוזמן לעזור לנו להציף את הנושא ע"י הכנת רשומה על תכנון מס בשפה שכל אחד מבין.

  3. איציק יאפ :

    איזו הונאה, לעזאזל.

  4. מיכאל לינדנבאום :

    ככה בנוי המשטר התאצ'ריסטי של בגין-פרס-רבין-ביבי-ברק-ליברמן.
    הכל -הפרטות,תכנוני מס,הפחתות מיסים,מכרזים מכורים,מקלטי מס-לטייקונים ואך ורק לטייקונים ולמלחכי הפינכה שלהם באוצר ובפוליטיקה.

    הציבור הוא מזון המלכות של אצולת הכסף….

  5. דקל-דוד עוזר :

    איציק מה הונאה, המחקר או אי-תשלום המס?

  6. איציק יאפ :

    שאלה טובה 🙂

    התכוונתי לעובדה שכולם מדברים על המושג "אחריות תאגידית" כהתערבות של התאגיד בחברה, ואפילו יש כמה תאגידים שחוץ מתרומות אפילו מכריחים את העובדים שלהם להתנדב.
    וזה גורם לכך שהפופולריות, או לפחות האמינות והאהדה שלהם בציבור תהיה גבוהה יותר, בזמן שהם פשוט לא משלמים מיסים ובעצם יוצרים את המצב שאותו הם מתיימרים לשפר בפעולות האלו.

    זו ההונאה.

  7. דקל-דוד עוזר :

    להלן דעתי הכנה:
    התאגידים שמרוויחים מאות מיליונים ומילארדים, ובעיקר התאגידים הציבוריים, הם חלק מרשויות השלטון.
    יש לשנות את חוק החברות ולקבוע כי תכלית החברה היא: "לשמש ככלי חברתי שמשפר את ביצועי הפירמה תוך איזון מתאים בין האינטרסים של העובדים, הבעלים, הנושים והחברה בכללותה."

    מכאן שתרומה תאגידית היא חשובה מאוד.
    בעוד שמס נתפס כ"דבר שלילי" תרומה נתפסת כ"דבר חיובי" מכיון שהתורם יודע לאן הוא תורם ומיסים נבלעים כולם על ידי הממשלה שנותנת את הכסף על פי שיקולים פוליטיים.
    המסקנה שלי היא שמס החברות הוא (נניח) 20%, אז צריך לחייב שיתרמו עוד 20% מהרווח למטרות ציבוריות שיירשמו, שאחת מהן היא בונוסים לעובדים שמרוויחים פחות מהשכר הממוצע במשק.

  8. איציק יאפ :

    אז שיתרמו למס הכנסה את מלוא הסכום, ואף יותר.

    ברור שמס נתפס כדבר שלילי, אבל זה בעיקר כי ההבנה המיידית היא שמס הוא משהו שאדם משלם למדינה בעל כורחו, ורק כאשר בודקים וחופרים מבינים שמס מאפשר למדינה לשפר את השירותים שלה ואת התקציב בכל התחומים.

    שים לב לחישוב שהיה שם: 3.06 מלייארד נחסכים מהמדינה באמצעות תכנוני מס וקומבינות מס.

    0.167 מלייארד ש"ח חוזרים באמצעות תרומות.

    מה שכן, ברור שהבעיה היא לא התאגידים, אלא המדינה שמאפשרת להם ואפילו מעודדת כזו התנהלות.

  9. דקל-דוד עוזר :

    אז תאמר לבעלי החברות כך:
    יש לכם אחריות חברתית כבעלי חברות.
    אנחנו מאפשרים לכם להיות מלכים ולגייס כספים מהציבור, אבל למלך יש אחריות כלפי נתיניו.
    במקום שאנחנו נדרוש ממכם את הכסף בצורת מס, תעבירו אותו כתרומה למי שאתם רוצים, בכפוף לכללים מסויימים.
    זו הפרטה פושעת של הממשל, אבל זה עדיף מלא לקחת מיסים

  10. איציק יאפ :

    אין לי מה להגיד לסעלי החברות. חוץ מזה שמדובר בתאגיד ואין לו בעלים בדיוק.

    מה שכן הייתי עושה, זה לוקח את 3 מלייארד השקלים האלו ומקים יחידה במס הכנסה שכל מטרתה היא השבת מסים מתאגיד.
    הייתי שם שם את כל מה 3 מליארד שקל יכולים לקנות מבחינת פקחים וחוקרים ובלשים וטכנולוגיה ומה לא והיא תהיה מיועדת אך ורק לפיקוח ומיצוי המיסים מתאגידים.

    מצידי שכל המיסים מהתאגידים ילכו לתחזוקה של אותה יחידה עצמה, עד 3 מליארד. גם ככה המצב יהיה בדיוק כמו עכשיו, אבל לפחות יהיו עוד כמה עובדים וספקי שירות שיהנו מהמיסים האלו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.