חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שלי יחימוביץ', עדיף שתפרשי מהמירוץ

נושאים מכתבים, פוליטי ב 17.05.11 3:17

עמית פרי, פעיל וותיק במפלגת העבודה, טוען כי חה"כ יחימוביץ' עדיין אינה בשלה להנהגה ומבקר את התנהלותה האנוכית, אך הוא אינו חוסך עקיצות גם מהמועמד המועדף עליו , עמיר פרץ

זכויות להנהגה נרכשות במשך זמן ולא נכבשים ביעף.

מאז הצטרפותך למפלגה היישר לרשימת מועמדיה לכנסת לא יצרתי קשר איתך. (תמיד נהגתי להיפגש אישית עם כל נבחר לכנסת לפחות פעם אחת ובמיוחד עם ח"כ חדשים שבאו מבחוץ – דני יתום, יצחק הרצוג, עמרם מצנע, עמי אילון ואבישי ברוורמן)

הואיל ולא אהבתי את דרך הצטרפותך למפלגה, את האני מאמין שלך המתנשא שאין מאחוריו קבלות לא פוליטיות ולא חברתיות בנוסח – "אני אעשה/המפלגה זקוקה" את חיוכך הרחב והנצחי בהיותך ליד עמיר פרץ ולמטר השבחים שהרעפת עליו, את האומץ לצד החוצפה לקפוץ למים העמוקים ללא הכשרה מתאימה ואימון ארוך לא עוררת בי עניין להיפגש איתך.

ניתחתי כל מילה שיצאה מפיך ומשמעותה, העמקתי לתוך עיניך ועקבתי אחר תנועות גופך ובעיקר ידיך בהופיעך על המרקע. ומשסיימתי לקרוא אותך הגעתי למסקנה שהסיבות שהביאו אותך להיכנס לפוליטיקה אינן עולות בקנה אחד עם הצהרותיך. הצטיירה לנגד עיני דמות של אישה/עיתונאית טובה לכל הדעות שמבלי לעשות חשבון ומבלי לשאול עצמה האם זה ראוי? נכון? מוסרי? קפצה מיד כשהציעו לה למרכז הבמה במחיצתם של שחקנים ותיקים ומנוסים. מקום שמעולם לא הייתה שם ובעודה חסרת כל ניסיון משחק. הערכתי את אומץ ליבך אך ידעתי וגם ידעתי שאומץ בכלל ואומץ יתר בפרט אינם בהכרח משקפים ערכים חיוביים – יושר, מצפון, מוסר נאמנות, מסירות וכו'. בדרך כלל אומץ יתר לרוב משקף רצון להגשמת מאווים/אינטרסים אישיים. קשה לי להאמין שאישה חכמה, נבונה וערמומית כמוך ואישיות כמו אבישי משכמו ומעלה ששמו שגור אצל גדולי הכלכלנים בעולם לא הבנתם מדוע עמיר כה חפץ בכם לצידו – אתם הייתם האריזה החדשה וסרט הקישוט המקסים שקושר אותה – הייתם לאחיזת עיניים בעבורו שעבדה יפה. לא כך היה תכולתה לכשנפתחה. על כן לא האמתי שבאת לתרום למפלגה ושהיא מטרתך.

המשך כהונתך בכנסת הוכיחה לי שאכן צדקתי. לזכותך יאמר שבחוכמתך, תבונתך, וערמומי ותך קלטת מיד מה היא הדרך ומה הוא המתכון להצלחה. קלטת את זרע הפורענות ואת העדר מנהיגות במפלגה, הבנת שיש חלל ריק וידעת שאם תצליחי למרוח טיפת מרגרינה בטעם חמאה על פת הלחם היבשה של המסכנים ותביאי לכמה שינויים חשובים אבל לא עיקריים לא ירחק היום שבעוברך יצעקו צופיך – (חלקם מי שטעם את "הבטעם" אך לא את טעמה של החמאה וחלקם המעלים על נס את אבירותך ומקווים שבהריעם לך ובתמיכתם בך יזכו הם לחמאה והרבה) – "הו הא מי זה בא? ראש המפלגה הבא".

צרמה לי במיוחד התנהלותך כחברת סיעת העבודה בכנסת. דיברת נגד והצבעת בעד. תקפת בחריפות את הישיבה בממשלה אבל המשכת לשבת. תקפת את מי שהלך אחר קו מצפונו – ארבעת המורדים שעשו מה שאת דרשת שהסיע תעשה. ובדיוק בשעת המבחן לערכייך אזל בך האומץ –הם עשו! את דיברת! ובחרת רק להשמיע דברים המדמים טיפוס על הגדר/תעצרו אותי אם לא גם אני מורדת. התשובה לשאלתי? האם הסיבה לישיבתך על הגדר הייתה מדאגתך לעתידה של המפלגה/סיעה שמא היא תינזק אם תצטרפי ל"מורדים"? או לעתידך – לאתנן ולאינטרסים האישיים? תשובתי היא חד משמעית ונחרצת – משלא יכולת להגיע למסקנה/החלטה על איזו פרוסה תהייה מרוחה יותר חמאה (אם בכלל) העדפת מטעמים אינטרסנטיים גרידא להישאר היכן שכעת היא מרוחה.

לא! ממש לא התנהגת ומכאן שלא הוכחת שבאת לתרום למפלגה. כמו כולם בחבורה של המועדון הסגור המכונה "סיעת העבודה" הממשיכים לעשות מהמפלגה כקרדום לחפור בה וכאמצעי למימוש גחמתכם – והאדרת אישיותכם, העצמת כוח השפעתכם, ושיפור מעמדכם החברתי ובעיקר הכלכלי כעת ובעיקר לאחר פרישתכם.

נכון גברתי עשית עבודה פרלמנטארית מבורכת בתחום החברתי (קופאיות וחברות כוח אדם) את משמיעה קולות חיוביים בתחום החברתי אך לא יותר. יש בך את הפוטנציאל לעשות הרבה יותר ובהצלחה ואם רק תגמלי מדעת מהאינטרסים האישיים תוכלי לעשות/לפעול ולהידמות למשה כחלון שמשמש דוגמה ומופת העושה ופועל למען שולחיו/הכלל ולא למען עצמו.

לדעתי זו חוסר אחריות ברמה שאין לתארה מצידך לבקש להנהיג מפלגה שמיועדת להנהיג מדינה בעודך חסרת ניסיון ובטרם הזדמן לך להוכיח שמץ של מנהיגות. האם לדעתך להנהיג מפלגה ולהביא להנהגת מדינה זה דבר של מה בכך? האם היית שמה את עתידך, עתיד המפלגה והמדינה בחסר ניסוין והעדר וקבלות? האם לא היית רואה בו שרלטן? צר לי גברתי אבל את נגועה בחטא ה"היבריס" וחבל.

אם תקבלי את הצעתי ותסירי את התמודדותך אשמח אפילו לנסות להסביר לך היכן טעית ואף לסיעה בידיך להגיע בבוא הזמן ולהגיש את התמודדותך ליו"ר המפלגה מעמדת זכות בדין ולא מעמדה של שרלטנות.

נכון! לעתה אין מועמד באמת ראוי לשמש כיו"ר מפלגה. מפלגת העבודה במצבה לא תתרומם ואף תצטמצם עם תמשיך להתעסק בעניינים מדיניים וביטחוניים. עליה להתמקד מספר שנים אך ורק בתחום החברתי- חינוך, בריאות, סל תרופות, סיעוד, קצבת זקנה, שכר, עוני, מחירי מוצרי צריכה – מזון, מים, חשמל, דלק, שכר לימוד אקדמי, דיור לחסרי בית ולמשוחררי צבא וצעירים ככלל, השקעה וטיפול מסיבי במגזר הערבי והלא יהודי ועוד. אין ספק ואין עוררין שהצלחה סבירה בתחומים הללו ואף בחלקם הגדול יחזיר את המפלגה למעל 40 מנדטים ומהם ולהנהגת המדינה.

בהנחה שאכן המפלגה תתמסר ותפעל רק בתחום החברתי אין מתאים ראוי יותר מעמיר פרץ להנהיג את המפלגה. לצערי מה שהיה זה מה שיהיה – מריבות, יריבויות, אינטריגות כניסיון להפיל את היו"ר הנבחר, תביא לפרישה נוספת ויתכן לסיעה חדשה ותוריד את המפלגה סופית שאולה.

אני מבקש גברתי להבהיר שאני עושה הפרדה מוחלטת בין האדם הפרטי – שלי יחימוביץ לבין הפוליטיקאית – שלי יחימוביץ. ולכן אני מבקש להבהיר שאין בליבי דבר נגדך – אני מכבד אותך כאדם ובהבעת דעתי אני מכוון לכהונתך כפוליטיקאית.

למרות שלא אבחר בך אני מבקש לאחל לך הצלחה.

בברכה

עמית פרי

העתקים: חברי סיעת העבודה בכנסת


 

 

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , ,

36 תגובות

  1. רואי :

    מערכת עבודה שחורה היקרה שעושה עבודת קודש בהיותה במה תקשורתית סוציאל-דמוקרטית –

    המרוץ לראשות העבודה אמנם חי, בועט ומרתק, אבל צריך לשקול מה מפרסמים ומה לא. מאמר שכל תוכנו הוא האשמות בחוסר היושרה של מועמד זה או אחר, כאשר הנימוק היחיד להן הוא "העמקתי לתוך עיניך בהופיעך על המרקע" – ספק אם יש מקום לפרסמו.

  2. ליאור :

    תודה שמישהוא הצליח לנסח את מה שאני מרגיש.

    מצד שני ,לעמיר פרץ יש הרבה מה להוכיח .

  3. עמית-ה :

    כאן בפינה הסוציאל דמוקרטית של הרשת יש ערך להשקפות שונות ולפתיחות.
    אני לא מסכים עם הכותב מההתחלה ועד הסוף אבל היה מעניין לקרוא את דעותיו.

  4. ק. טוכולסקי :

    מדהים כמה אפשר ללהג על בחירות זניחות במפלגה זניחה בין מועמדים חסרי סיכוי. אם במקום לפרסם כל יום משהו נגד מועמד אחר היו עושים משהו קונסטרוקטיבי כמו להביא לאיחוי הקרע במחנה הס"ד או לשאול את כל המועמדים שאלות זהות ניחא. לפרסום היומי של מאמרי אני מצביע זה ולא זה אין שום משמעות.

  5. דליה :

    אני מסכימה עם תגובה 1. אין ברשומה זו שום טיעון מהותי נגד ש.י. לא היה מקום לפרסמה.

  6. אלי סתוי ציר העבודה :

    גם לדעתי הדברים במאמר הם נכונים ואחראיים מאוד, ואין כמוני היכול להעיד על כך מנסיוני האישי , שהתאכזב קשות מהתנהלותה הלא חברית של המתמודדת ,שכנראה המושג פרגון ונאמנות הדדית מטושטש מאוד אצלה.

  7. יהויכין אמת :

    התלהמות חסרת סימוכין כלל - אין לפרסם כאלו תגובות.

    זו התלהמות רחוב חסרת סימוכין.
    תן דוגמה למה שאתה אומר. אין פה ולא דוגמה אחת לתארים שאתה מדביק לשלי יחימוביץ.
    אני מחזק את דעתה של דליה, לא היה מקום לפרסם כתבה כה בלתי מקצועית, שנשמעת כקנטרנות של איש מתוסכל וחסר מקצועיות בכתיבה.

  8. יהויכין אמת :

    הנשיא אובמה ממתין כבר המון זמן שעמית פרי יפגש עמו.

    איזה כבוד גדול נפל בחיקם של אלו שעמית פרי (פעיל ותיק) נפגש עימם.

    מתי יבוא היום ועמית פרי (פעיל ותיק) יפנה אלי ואמר לי, היי, אני רוצה לשוחח עמך…

  9. ריקי :

    פשוט פאתטי..

    נשמע כמו סטוקר של שלי יחימוביץ' ש"מעמיק לתוך עיניה ועוקב אחר תנועות גופה". מעריץ מאוהב שהיא הכזיבה אותו ומאז החליט להזיק לה. מגוחך וממש לא לרמה של עבודה שחורה

  10. מיכאל לינדנבאום :

    לא לפסילה הדדית-כן לשת"פ ס"די

    כתבות,ככל שהן מעניינות,הן הרסניות לאיחוי הקרע במחנה הס"ד.
    אני מאחל הצלחה למועמדותי המועדפת שלי,וגם לפרץ,ומייחל להסכם שת"פ ס"די לאחר הסיבוב הראשון בפריימריז.
    המטרה היא לכבוש את הנהגת העבודה ,לא להתקוטט.
    היה הרבה יותר פרודוקטיבי,כהצעת טוכולסקי,להפנות שאלות זהות לשני מנהיגי הס"ד בעבודה.
    למשל ,האם הם תומכים במאבק עובדי הרכבת בהפרטה?

  11. גלעד קרויצבך :

    עמיר כבר ממש מתחיל לחשוש משלי

    אם הוא שולח את הבחור ההזוי הזה לכתוב מאמר שטנה סוג ד' נגד שלי…

    *** אותה כתובת IP כמו "ריקי" – המערכת ***

  12. דקל-דוד עוזר :

    עמית מי?

  13. ליאור :

    מדברים לגופו של אדם ולא לגופו של עניין

    חבל שהמגיבים לא עונים לגופו של עניין,עמית רק כתב שהיא לא מתאימה
    עכשיו! להנהיג את המפלגה.
    אתם מגיבים כאילו פגעו לכם בציפור נפשכם.

  14. מיכאל לינדנבאום :

    ס"דים לא מתקוטטים

    לליאור,
    לשל"י יש אוהדים משלה(כולל אותי)ולפרץ משלו.
    אם מי מהם עובר את רף ה-40% בסבב הראשון,אז הוא ינהיג את המחנה הס"די .
    אם יש סיבוב שני ,אני מצפה להסכם שת"פ בין שני מנהיגי הס"ד.
    אם זה לא קורה ,הסיפור של ס"ד בעבודה מחוסל,כי כל יתר המתמודדים הם מפריטנים ניאו-ליברלים.

  15. דקל-דוד עוזר :

    מי זה עמית פרי?

  16. איתי :

    רואי, דליה, יהויכין:

    הגבול בין הכפשה אישית ובין ביקורת לגיטימית "לגופו של אדם" הוא אפור וחמקמק. לכן הגבול שמגדיר ראוי לפרסום גם הוא סובייקטיבי.

    לא פעם נתקלנו פה במקרים שבהם מה שנראה לפלוני כביקורת עניינית ומאופקת נראה לאחר כהשתלחות אישית והכפשה אלימה.

    יותר מזה: הרושם שלי הוא שגם אם נשאל קורא אחד, הגבול הזה הוא נזיל מאוד ותלוי במידת הזדהותו של הקורא עם מושא הביקורת.

    לא מן הנמנע שאתם, החושבים שהמאמר הזה לא ראוי לפרסום, הייתם חושבים הפוך אילו טקסט באותה רוח בדיוק היה נכתב על מועמד שאתם תופסים אותו כיריב מסוכן, שכדי להכשילו כמעט כל כלי נשק הוא לגיטימי.

    לעומת זאת, מאוד יכול להיות שליאור ואלי שהגיבו כאן בהתלהבות מהטקסט וחשבו שהוא ראוי בהחלט, היו חושבים שהוא בלתי ראוי לפרסום אילו הוא היה נכתב על עמיר פרץ החביב עליהם.

    דליה, עם יד על הלב – תחשבי אם כעורכת תורנית היית זורקת את המכתב הזה לפח אילו הוא היה פונה לעמרם מצנע או לבוז'י הרצוג ומציע לו להסיר את מועמדותו?

    האם היית זורקת את המכתב הזה לפח אילו הוא היה מופנה לדודי פרידמן בזמן הבחירות לארגון המורים, או לוסרמן בזמן הבחירות להסתדרות המורים? מסופקני.

    זה קרה גם בפוסטים קודמים – תומכי מצנע תפסו את המאמר של דני זמיר על מצנע כהכפשה שאינה ראויה לפרסום, תומכי פרץ התייחסו למאמר של אודי מנור ואדם רז על פרץ כהכפשה לא לגיטימית, וכן הלאה וכן הלאה.

    מה המסקנה? כולנו בני אדם, אף אחד אינו שופט אובייקטיבי. כשזה המצב עדיפה בעיני מקסימום זכות ביטוי (להוציא נאצות, גזענות בוטה ועבירות על החוק), ושכל אחד יבחר את מי לקרוא וממי להשתכנע, מאשר "משטרת מחשבות" המסננת דעות ראויות ולא ראויות.

    אילו היינו נוקטים בסינון בררני מאוד, היתה חשיבות גדולה לשיוך המחנאי של חברי המערכת ולתורנות ביניהם (למאמר נגד פרץ היה קשה יותר להתפרסם כשהעורך התורן היה האחיין שלו, למאמר בעד מצנע היה קשה יותר להתפרסם כשהעורך התורן היה פרו-יחימוביץ').

    כחלופה למאמרי "פלוני ראוי/פלוני לא ראוי" הצפויים והנדושים, אני ממליץ שנתגייס לעריכת רב-שיח מתמשך עם המועמדים באמצעות דוא"ל – הגולשים ישאלו את המועמדים שאלות על עמדותיהם, מעשיהם בעבר ותוכניותיהם לעתיד, והם יתבקשו לענות. פרסום השאלות והתשובות יאפשר שימוע רציני למועמדים, שיהווה תחליף לסיקור העיתונאי השטחי. דוגמאות יפות לכך אפשר למצוא פה

    http://www.blacklabor.org/?p=407
    http://www.blacklabor.org/?p=433
    http://www.blacklabor.org/?p=496
    http://www.blacklabor.org/?p=420

  17. דקל-דוד עוזר :

    אני גם חושב שאין שום סיבה לפסול את המאמר הזה.
    כל קורא הוא מספיק חכם כדי לשפוט אם המאמר מבוסס או לא.

  18. מיכאל לינדנבאום :

    אני בעד רב-שיח

    לאיתי,
    אני דווקא מאד בעד רעיונך שנידחה במערכת.
    יש לי בתור התחלה שאלה אחת פשוטה שמהווה נייר לקמוס לעמדות המועמדים.:
    ",האם אתה\את תומך\כת במאבק עובדי הרכבת בהפרטה?".

  19. איציק יאפ :

    טוב, אני אתייחס לגוף המאמר, ולא לגוף הכותב:
    "ידעת שאם תצליחי למרוח טיפת מרגרינה בטעם חמאה על פת הלחם היבשה של המסכנים"
    לא הבנתי מהי המרגרינה ומהי החמאה במשל הזה. האים הוא מאשים אותה בלבישת כסות חברתית לייט בשעה שהיא עוזרת לשלטון ניאו ליברלי? או שהוא מתכוון לכך שהיא מדברת על שטויות אבל מכיוון שזה הרע במיעוטו אף אחד לא רואה את ההונאה?
    אם כן – אז תתן דוגמאות. אם אין דוגמאות, אלו שטויות!

    "בחרת רק להשמיע דברים המדמים טיפוס על הגדר/תעצרו אותי אם לא גם אני מורדת."
    מעולם לא קראתי או שמעתי אותה אומרת משהו על מרידה. היא מראש לא רצתה לעזוב את מפלגת העבודה. גם כאשר ראשה היה גורם לה לבחילות, כדבריה.

    "עליה להתמקד מספר שנים אך ורק בתחום החברתי- חינוך, בריאות, סל תרופות, [….]"
    אילו בדיוק דבריה של שלי.
    "נכון גברתי עשית עבודה פרלמנטארית מבורכת בתחום החברתי"
    וכאן אתה מוכיח שהיא גם פועלת בדיוק לכיוון הזה.

    "בהנחה שאכן המפלגה תתמסר ותפעל רק בתחום החברתי אין מתאים ראוי יותר מעמיר פרץ להנהיג את המפלגה."
    למה? איך? על פי מה?
    אין לי דבר נגד עמיר, אבל אם אתה כותב משהו, תגבה אותו בעובדות. אם אין לך עובדות – אתה מדבר שטויות!

    ודבר אחרון:

    "ניתחתי כל מילה שיצאה מפיך ומשמעותה, העמקתי לתוך עיניך ועקבתי אחר תנועות גופך ובעיקר ידיך… "
    בלי קשר לתוכן המאמר, אלו יהיו מילות הפתיחה שלי בפעם הבאה שאנסה להתחיל עם מישהי בפאב. (מזל שיש לי חברה) 🙂

  20. איתי :

    מיכאל,

    1. כתובות המייל של המועמדים נגישות – אתה מוזמן לשלוח להם רשימת שאלות ולהעביר לנו את תשובותיהם.

    2. אני סבור שבכל מקרה אי אפשר לצפות ששאלה אחת תהיה נייר לקמוס, בוודאי אם היא מנוסחת בצורה שבה ברור לגמרי מה השואל רוצה לשמוע, ופוליטיקאים מכל קצוות הקשת הם אלופים בהתאמת התשובה לקהל המחוזרים. על כן אני חושב שעדיף לבקש משהו יותר כללי כמו "תגיד לי מה חמש הרפורמות הכלכליות-חברתיות הראשונות שהיית עושה כראש ממשלה". זה עבד פה
    http://www.blacklabor.org/?p=21189

    3. בוודאי ובוודאי השאלה של הפרטת הרכבת אינה יכולה להיות נייר לקמוס המבחין בין ימין לשמאל יחסי בתוך המפלגה. הרי לפחות במישור הגלוי אפילו עופר עיני שאתה מחשיב מ"אגף ימין" במפלגה, נותן גב למאבק של ועד עובדי הרכבת. אם תוסיף לזה את ההנחה הלא בלתי סבירה שיש בין עובדי הרכבת גם לא מעט חברי מפלגה, אפשר לשים כסף שכל המועמדים שיענו לך לשאלה יגידו כולם שהם מתנגדים להפרטה.

    נייר לקמוס שנצבע בדיוק באותו צבע בתוך חומצה ובתוך בסיס נייר לקמוס לא יעיל.

  21. מיכאל לינדנבאום :

    עדיף מיקוד

    לאיתי,
    אני חושב ששאלות כמו חמש הרפורמות ,דווקא הן מאפשרות בריחה לנוסחאות לא מחייבות.
    עם כל ההבנה שהפוליטיקאים "יגידו כולם שהם מתנגדים להפרטה",אני חושב שחשוב יותר שדבריהם ייאמרו חד משמעית.
    תשובה חיובית שלהם מאפשרת לבחון בשלב השני את גבולות ההפרטה שלהם,ואז הם ייאלצו לומר את מה שהם חושבים באמת.

  22. אלעד הן :

    בתור תומך פרץ אני חושב שהפוסט בעייתי

    לא אומר "לא ראוי לפרסום". זאת החלטת העורכים, ובכלל, לא נראה שיש פה מחסור במקום.

    אני חושב שברוך המתנשאת, השוביניסטית והנפוחה, המאמר הזה מזיק לשיח המפלגתי.

    יש פה נקודות ענייניות (למשל, המשחק הכפול של יחימוביץ' בעניין הישיבה בקואליציה וחוסר הנכונות שלה לשת"פ עם מתנגדי הקואליציה), אבל הן תובעות בתוך הסגנון.

    בשורה התחתונה, נראה לי שכדאי להתחיל לקדם את הקו שמיכאל לינדבאום מקדם (14) של קריאה לשת"פ ס"ד במקרה של סיבוב שני.

  23. אלעד הן :

    בתור תומך פרץ אני חושב שהפוסט בעייתי

    לא אומר "לא ראוי לפרסום". זאת החלטת העורכים, ובכלל, לא נראה שיש פה מחסור במקום.

    אני חושב שברוחו המתנשאת, השוביניסטית והנפוחה, המאמר הזה מזיק לשיח המפלגתי.

    יש פה נקודות ענייניות (למשל, המשחק הכפול של יחימוביץ' בעניין הישיבה בקואליציה וחוסר הנכונות שלה לשת"פ עם מתנגדי הקואליציה), אבל הן טובעות בתוך הסגנון.

    בשורה התחתונה, נראה לי שכדאי להתחיל לקדם את הקו שמיכאל לינדבאום מקדם (14) של קריאה לשת"פ ס"ד במקרה של סיבוב שני.

  24. איתי :

    קריאה לשת"פ בסיבוב שני זה לשחק את הנחמדים, והגישה הזו כפי שראינו לא עובדת. הרי היו פה גם כאלה שעד לרגע האחרון היו נחמדים לאורית נוקד ולמתן וילנאי.

    קריאה לשת"פ בסיבוב שני יוצאת מהנחה אופטימית שמישהו מהס"ד יעלה לסיבוב שני, וזה לא בהכרח נכון.

    כל האינדיקציות בתקשורת מראות ששת"פ הרצוג-יחימוביץ' (שניהם פונים לקהל היעד שנרתע מפרץ, שניהם מנסים להחזיר לעבודה את הבורגנים שברחו לקדימה) הוא הרבה יותר סביר משת"פ על בסיס אידיאולוגי.

    על כן במקום להתווכח מי יותר מתאים שלי או עמיר, ובמקום לקרוא להם בתחינה להתאחד (כבר מאוחר מדי) עדיף בהרבה לחדד את הדמיון ביניהם ואת התהום הרובצת ביניהם ובין הרצוג-מצנע-פואד-עיני בתחום הכלכלי חברתי.

    בעיני, הדרך לעשות זאת אינה עוד ערימות של מאמרי דעה מייגעים אלא תקשורת ישירה עם הפוליטיקאים, המנסה להוציא מהם אמירות נחרצות ומתחייבות. למשקיעים במיוחד – יש הרבה מקום לעבודת תחקיר (בעזרת גוגל וטלפון ובלי לצאת מהבית) על פועלם של מצנע כראש עיר ושל הרצוג כשר רווחה ושר תיירות, וכן על קשריהם עם ההון.

  25. עמית-ה :

    איתי
    קריאה לשת"פ – הנהגה משותפת יכולה ולדעתי צריכה לבוא מהפעילים (כמוני למשל).
    מקצווי הפריפריה קשה לי לעשות את זה.

  26. רואי :

    לאיתי בכל הנוגע לפרסום

    קראתי את הפולמוס לגבי ההשתלחות במצנע, אבל לא על זה אני מדבר.
    אני לא מחפש "נחמדות", וכמה שההשמצות ההדדיות עצובות לי אם יש בהן תוכן אני לא נרתע מהסגנון.

    המאמר לעיל לא ראוי לפרסום לא בגלל שהוא מתנגד לשלי יחימוביץ', אלא בגלל שהוא גיבוב של שטויות לא מנומקות. ממש כפי שלא הייתם מפרסמים אסטרולוג שטוען שהכוכבים לא עם אראל מרגלית, כך זה לא ראוי לפרסום.

  27. דקל-דוד עוזר :

    למה מאמר של קורא בכוכבים שאומר שהכוכבים קובעים שאראל מרגלית אינו ראוי?
    כי הוא פוגע במרגלית?
    הרי ברור שכותב המאמר הזה תורם לשלי ופוגע בעמיר, מכאן שאי-הפרסום צריך להגיע מכיוון של תומכי עמיר ולא מתומכי שלי.
    כל הכבוד לעבודה שחורה שיודעת לאזן בנושא חופש הביטוי.

  28. חיים :

    קישקוק של אדם מתןסכל המלין על התנשאות אבל הוא לא מרגיש שכולו שחצנות התנשאות ורעות רוח ………….

  29. א.ד. :

    בעייתי..

    מאמרים מסוג זה מדירים רגליהם של אנשים ממפלגת העבודה. זו אותה תככנות פוליטית ודקירת סכינים שתמיד דיברו עליה. זה לא הביקורת עצמה אלא השפה העוקצנית והמזלזלת. ולגוף הביקורת – היא בעייתית לגמרי. יחימוביץ כבר ענתה מספר פעמים שהיא שומרת על המשמעת במפלגה ונשארת עם המפלגה. ולכן כשהמפלגה הייתה בממשלה היא הייתה נגד השארות ותמכה בקואליציה בחצי פה – היא נמנעה או נעלמה מהרבה הצבעות, וחצי מפעולותיה היו נגד הממשלה (כמו לדוגמא שכר הבכירים). היא ענתה שהיא ניסתה ללכת בין הטיפות – מחד לרצות את יו"ר המפלגה אהוד ברק ואת המחוייבות הקואליציונית, ומאידך עדיין לפעול כחברת כנסת עצמאית. כשהמפלגה עזבה את הממשלה היא בחרה להשאר במפלגה ולא לפרוש. נראה שהיא מנסה להשאר במפלגה ועדיין למצוא את דרכה – והאיזון שלה סביר – היא לא מפרקת מפלגות או קואליציה! לא מצאתי שום מענה לטענה הזו במאמר. יותר מאשר היה ציון עובדות, מעשים, והתנהלות הייתה רק חזרה על אותה מנטרה, ולכן הוא נשמע די דמגוגי. כהערכה אישית ייאמר שיחימוביץ מהווה חיזוק מצויין לצוות של מפלגת העבודה, כזו שמצטיירת כפרלמנטרית חרוצה וחברתית, וביחד עם פרץ שניהם יכולים להביא מצביעים חברתיים מכל קצוות הקשת. השילוב עם מצנע והרצוג בהחלט יכול להיות שילוב מנצח. לכ"א מהם חסרונות וטעויות, אבל הם חבורה לא רעה ביחד – אם רק ישכילו להתאחד. אף אחד מהם לא טהור-לבב אבל יחסית לשאר הפרלמנטרים שלנו, ולהזכירכם הרוב בידי קדימה, ישראל ביתנו, והליכוד – כולם, כולל יחימוביץ ופרץ, מצטיירים באור די חיובי..

  30. מיכאל לינדנבאום :

    "שילוב מנצח" רקוב

    השילוב בין המפריטנים ואנשי ההון מצנע והרצוג, עם שלי ופרץ הס"דים ,יגרום להמשך שיתוף הפעולה עם משטר ההפרטה.
    עושה רושם שא.ד מעוניין בשלי ובפרץ כקבלני קולות של החברתיים,שישמשו כנערות ליווי של הרצוג ומצנע נציגי הטייקונים ושונאי המעמד הבינוני השכיר.

    אנו לא צריכים את העבודה בתור ליכוד ד'.
    שלי ופרץ חייבים לשלב ידיים לקראת הסיבוב השני.

  31. א.ד. :

    מיכאל היקר!
    תתפלא – דעתי מאוד דומה לדעתך
    🙂

    אלא מאי ?
    אין בפי עוקצנות, מילים קשות או ביקורת
    אין לי ראיה 'או שאתה ס"ד או שאתה לא'
    אני רואה אופטימיות
    אני רואה איחוד שורות
    אני רואה גוונים

    כבר נאמר שהשמאל לא צריך את הימין שייאבק בו – הוא מחריב עצמו..
    קבלני קולות, נערות ליווי, ושנאה..

    מה קרה כאן ?
    שים לב..
    הבעתי התעניינות בפרץ ויחימוביץ לא משום שהם קבלני קולות
    אלא משום משנתם הכלכלית
    אני אוהב מה שהם אומרים
    ומה שהם עושים או אומרים שיעשו
    ואולי הם יאכזבו אותי
    כמו כל פוליטיקאי

    אבל נראה לי שהם יעשו טוב למפלגת העבודה
    גם אם לא יעמדו בראשה אבל יהיו מרכיב עיקרי בהנהגתה ברור לי שרק טוב יצמח מכך
    ומפלגה זו בתורה, בתמהיל כזה או אחר, אולי תעשה טוב למדינה ולכל האזרחים
    זה סהכ מה שאמרתי – איך הגעת לקבלני-קולות ונערות-ליווי ?

    באמת, אתם אנשים מצחיקים
    יחימוביץ לא בסדר כי נשארה בעבודה (בקואליציה)
    יחימוביץ לא בסדר כי לא פרשה מהעבודה (עם הפורשים)
    יחימוביץ לא בסדר כי היא 'רק פרלמנטרית טובה ולא מעבר'
    ומצד שני – היא לא בסדר כי היא צעקנית ופופוליסטית (כבר לא פרלמנטרית אה?)

    אז פרץ הלך להיות שר בטחון וברח, יחימוביץ 'קופצת בראש' ולא מנהיגה, מצנע ברח ו'אין לו חוש פוליטי' והוא ניאו-ליברלי (וגם שונאים אותו בירוחם), והרצוג יפריט את המדינה ולא נלחם מספיק למען העו"ס.

    נראה שהס"ד הישראלים מעדיף ביבי על מצנע, מופז על הרצוג, ליברמן על יחימוביץ וליצמן על פרץ..

    מדהים שהשמאל הישראלי, 5 מפלגות קטנות ו 20 ח"כים, תכניסו טוב לראש – גוש שקיבל כולה 16% מהמצביעים! משתלח בכזו חופשיות ועוקצנות בו בעצמו. זה תמיד אלוני-שריד, פרס-רבין, ברק-והשאר, וכו. כיצד פעילי השמאל בכל דרגה מבצעים קמיקזי במפלגה שלהם-עצמם. כיצד מפלגות השמאל מבקרות ללא הרף זו את זו. ועדיין 'למען ההתנתקות' או כשיש 'אפשרות להשפיע עם תיק חינוך' – רצות לשבת עם הימין.

    ויודעים מה ? תשבו עם הימין, אני אומר- בכיף. מפרגן.
    אבל גם אז ביקורת נחרצת.
    ויודעים מה ? תשבו באופוזיציה, לכו על זה. אופוזיציה לוחמת. קניתי.
    אבל גם אז המפלגות האלה מבקרות את עצמן לדעת….

    כמות הספינים מהשמאל-על-השמאל הופכת את פרשת גלנט לגן משחקים תמים. ועל שום מה ? על חודו של קוץ.

    בשם דמוקרטיה נאורה וביקורת עצמית וחופש הדיעה – השמאל מתקיף את עצמו פעם אחר פעם
    זה סולדריות זה ?

    אז בסדר!
    כאזרח תמים הצופה מהצד הבנתי!
    יחימוביץ ומצנע והרצוג ופרץ הם אנשים איומים ונוראים
    לכן לא אצביע לעבודה..

    🙂

  32. א.ד. :

    והנה דקל דוד עוזר, חבר מפלגת העבודה (אני לא מכיר ולא בקיא), אומר עליה, טרי טרי – "החלטה שהתקבלה בוועדה המדינית בטחונית של מפלגת העבודה הופכת אותה לליכוד ג'.. חבורת פחדנים.. הוכחה לעליבות.."

    וכמובן אמרו לי חברים ממפלגת העבודה –

    אל תצביע למרצ -זו מפלגה של בורגנים, הם מפלגה קטנה, הם בכלל לא ס"ד, אין להם כוח פוליטי..

    אל תצביע לחד"ש כי זו בכלל אנטי-ציונית..

    וכיו"ב

    השמאל הישראלי באמת לא מבין שהוא יורה לעצמו בראש לא בגלל האידיאולוגיה או השלום – אלא בגלל ההתנהלות ?

  33. מיכאל לינדנבאום :

    לא.ד,
    הסיפור פה,הוא לא על "בחורים טובים שיעשו טוב למפלגה",אלא איזו מפלגה זאת תהיה.
    1)מפריטנית וניאו ליברלית בראשות פואד,בוג'י,מצנע ,או מרגלית?
    2)מפלגה ס"דית אמיתית בראשות שלי ופרץ ושלי ששעובדים למען הציבור ולא למען הטייקונים?.

    מי ש"רץ לשבת עם הימין בממשלה",זה תמיד היה הימין המפריטני של העבודה.
    עכשיו שברק וחבורתו פרשו,יש אפשרות לפוליטיקה ס"דית באמת.

    שיהיה ברור,השמאל,"לא מתקיף את עצמו",אבל ברור שאנו לא מעוניינים להיות בשר תותחים של מנהיגים חובבי הפרטה וטייקונים.

    יש מספיק כאלה בליכוד,קדימה,ישראל ביתינו וש"ס.

    חבל שלא תצביע עבודה,כי רק עם שלי ופרץ יש סיכוי לתמורה סוציאל-דמוקרטית.

  34. איתי :

    לא.ד.

    מצד אחד אתה צודק שיש לעתים בשמאל יותר השקעת אנרגיה במריבות פנימיות מאשר בנסיון רציני לכבוש את השלטון.

    מצד שני למחלוקת שבינך ובין מיכאל יש בסיס עמוק מאוד.

    במדינות מתוקנות קיימת הבחנה ברורה בין שמאל ליברלי לשמאל סוציאליסטי ולעתים קרובות הם שותפים אפשריים לקואליציה אבל רצים בנפרד (גרמניה למשל). יש מקרים ששמאל ליברלי ושמאל סוציאליסטי ישלבו ידיים למען מאבק משותף ומקרים שיהיו יריבים מרים, לא בגלל זוטות אלא בגלל עקרון.

    לעתים קרובות השמאל הסוציאליסטי רוצה מדינה חזקה, אך השמאל הליברלי חושב שהמדינה חזקה מדי. קח לדוגמה את נושא החינוך. שמאל סוציאליסטי יחתור לחזק את כוחו של משרד החינוך, להגדיל תקנים של עובדי מדינה במטה ויתנגד לבתי ספר פרטיים ורשתות עצמאיות. שמאל ליברלי-הומניסטי יתמוך בבתי ספר דמוקרטיים, בתי ספר סביבתיים וכו'.

    בישראל, בגלל המצב המדיני, המצב המפלגתי שונה מבמדינות מתוקנות.

    א. במרחב שמשמאל לליכוד ומימין לחד"ש מפלגות בנויות על תערובת של סוציאליסטים (יחימוביץ', פרץ, גילאון, רן כהן) וליברלים (פינס, ביילין, זהבה גלאון) ו"בלתי מזוהים".

    הדבק שהדביק ביחד את הרצוג ופרץ או את גלאון וגילאון הוא הדמיון בעמדות המדיניות. במדינה שאינה נמצאת בסכסוך לאומי מתמשך, אין שום מצב שהם היו יושבים ביחד. היה הרבה יותר הגיוני שתהיה מפלגה ליברלית (בראשות ציפי לבני למשל) ומפלגה סוציאליסטית (בראשות פרץ/יחימוביץ' למשל).

    עבור מי שחושב ש"זו הכלכלה טמבל" אין הגיון בישיבה משותפת של הרצוג ופרץ באותה מפלגה, משום שזה אנלוגי לכך שגדעון סער ואלי ישי (שותפים בציר המדיני, יריבים בציר שמרני-ליברלי) ישבו באותה מפלגה.

    ב. בעשורים האחרונים, כמעט תמיד הסוציאליסטים נמצאים במיעוט ובנחיתות עצומה ביחס לשמאל הליברלי (במרצ) וביחס לליברלים ולניצים קפיטליסטים (בעבודה).

    מצב זה מייצר תשתית עמוקה לכך שאנשים כמו אהוד ברק עד לאחרונה או יצחק הרצוג כעת ייתפסו כמסוכנים לא פחות מביבי נתניהו. זה גם הבסיס למריבות הפנימיות ולסכינאות במרצ ובעבודה ביום שאחרי הבחירות, תופעות שמוצגות בתקשורת בטעות כמבוססות-אגו בלבד.

  35. יגאל גרנות :

    לאן נעלמה הבושה

    פוליטיקאי (גם אם קוראים לו עמיר פרץ) נמדד במעשיו ולא בצרחותיו בתקשורת. עמיר פרץ "הרויח" את הבושה שלו ביושר: כשהייתה לו הזדמנות לממש את יומרותיו בתחום החברתי (להיות שר הרווחה בזמן מלחמת לבנון השניה) – הוא העדיף להתמסר לחנופה של אולמרט ולהיות שר בטחון שיחד עם הצמד השני דפק את המלחמה הזאת והיה אחראי אישית לאבידות ולביזיון!. אם היה אדם ישר עם מעט בושה, היה הולך הבייתה ולא בא לבקש שוב את אמונו של הבוחר. כל הצעקות שלו שהכל היה ענין עדתי או שהוא היה שר בטחון טוב רק בגלל הענין העדתי דפקו אותו – הם בכיינות מטופשת שמזמן כבר אין לה מקום. לך הבייתה ותן לאחרים לעשות את העבודה.

  36. עמית-ה :

    יגאל
    על פי הקריטריונים האלו אפשר לבחור רק פוליטיקאי שנכנס לפני יומיים למערכת.

    אני חושב שעמיר פרץ היה צריך לומר אוצר או כלום ולהשאר יו"ר המפלגה ללא תפקיד שר,
    אבל לתלות עליו את היציאה למחמת לבנון 2 ואת התוצאות שלה זאת הסחפות קשה.
    מלחמת לבנון 2 כמו לצערי רוב המלחמות שלנו הייתה אינסטיקט פאבלובי קלאסי,
    כשזה קורה לכלב זה מובן, כשזה קורה לאדם זה נסלח, כשזה קורה להנהגת מדינה זה אסון.
    יצויין לזכותו שאחרי המלחמה למד את לקחו והחזיר את הצבא לכושר מבצעי.

    כששאלו את נפוליון איך שלח גנרל שנכשל לשדה הקרב ענה בערך כך: הוא כבר למד ולא יחזור על טעותו.

    אז אני לא יודע במי אתה תומך במפלגת העבודה אבל לכולם יש גיבנת כזאת או אחרת
    וכך גם במפלגות אחרות, זה לא משמח אבל אפשר לחיות עם זה לא רע.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.