חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

האם על המדינה לממן סינגור קהילתי לקשישים?

נושאים זכויות אדם, זכויות עובדים ותעסוקה ב 27.07.08 6:03

עמותת סינגור קהילתי בשם "המשפט בשירות הזיקנה" עותרת לבג"צ נגד המשרד לענייני גמלאים בשל שלילת תמיכות כספיות מעמותות סינגור וייעוץ משפטי לגמלאים. לבקשתנו, הנה תגובת יוני יצחק, דובר המשרד

המשרד לענייני גמלאים פרסם מבחנים למתן תמיכות למוסדות ציבור, המקיימים פעילויות בעבור גמלאים.

העמותה הנ"ל הגישה, כמו עמותות רבות נוספות, בקשת תמיכה, ונמצא כי בקשת העמותה אינה עומדת בתנאי הסף, כפי שנקבעו מראש ושפורסמו ב"רשומות" (הפרסום הרשמי של המדינה).

המשרד לענייני גמלאים ימשיך לפעול למען רווחתם וזכויותיהם של ציבור הגמלאים והקשישים בישראל.

 הערת המערכת: 

אין סתירה בין תגובת הדובר ובין טענת העותרים, שכן העמותה באמת אינה עומדת בתנאי הסף למענקים מהמדינה. השאלה הגדולה היא האם תנאי הסף הללו תואמים את סוג העמותות שמדינת רווחה צריכה לעודד, או שמא הם מעודדים בעיקר עמותות חסד ורחמים, ו/או עמותות שישמשו למיקור חוץ של פעולות משרד הרווחה (דוגמאות לתופעה כאן וכאן).
שאלה נוספת – האם בג"צ הוא המקום המתאים להכריע בעניין, או אולי דווקא הכנסת…

אתם מוזמנים להביע דעה ולשלוח אותה לשר לענייני גמלאים ולשר הרווחה. אפשר בהזדמנות גם לדרוש את איחוד שני המשרדים ובכסף הרב שייחסך – לסייע לקשישים.

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , ,

13 תגובות

  1. יוני יצחק :

    איתי והגר שלום,
    הטענה העיקרית של הציבור בישראל היא כנגד הביורוקרטיה הממשלתית וכנגד הרחבת המנגנון הציבורי.

    לפיכך המשרד לענייני גמלאים יוצר שיתוף פעולה עם גופים, שנותנים שירות תמורת התקציב שהם מקבלים. לא לבזבז משאבים על משכורות ועל תוספת תקנים ועל תוספת קומות בבניינים אלא תקצוב ישיר של מיזמים.

    כך גם במקרה הנ"ל. ניתן להוסיף עשרות תקנים של עורכי דין למשרד ממשלתי. ואז מה? תחשבו רק על מרכיב השכר שמועבר לאותם עובדים. תחשבו על כך שהוצאות התפעול בכל הקשור לשיתוף פעולה עם גופים חוץ ממשלתיים נמוכים יותר ויעילים יותר.

    בכל מקרה, ההיבט של ייעוץ משפטי ברמה ארצית ובמספר שפות הוא הכרחי, כדי לאפשר לציבור הגמלאים והקשישים בישראל לקבל סיוע בכל בעיה, שבה הם נתקלים ברמה המשפטית: פנסיה, זכויות ניצולי שואה, תביעות, סיוע במקרי אלימות וניצול כלכלי, הפרת חוזים ועוד.

    בברכה,

    יוני יצחק
    דובר המשרד לענייני גמלאים

  2. נדב פרץ :

    א. 'טענה העיקרית של הציבור בישראל היא כנגד הביורוקרטיה הממשלתית וכנגד הרחבת המנגנון הציבורי' – אני אשמח לראות אסמכתאות לטענה הזו. למיטב ידיעתי, זו הטענה העיקרית של משרד האוצר דווקא.

    ב. הסיבה שמיקור חוץ הוא זול יותר מאשר העסקת עובדים במשרד ממשלתי נובעת מכך שהמעסיק החיצוני משלם תנאים מינימליים – לרוב מתחת למינימום החוקי – לעובדים שלו. האם אלה הנורמות שהמשרד לענייני גימלאים מעוניין לעודד?

  3. איתי :

    ראשית, אם אני מבין נכון את עתירת העמותה שבנדון, הרי שמדובר במתן שירות משפטי לקשישים, שבמקרים רבים הינו נגד המדינה או רשויות מקומיות, זו משמעות סינגור קהילתי. לכן הצעתך כלל אינה רלוונטית לדיון, שכן לא ייתכן שמשרדי הממשלה ישכרו שירותיהם של משרדי עורכי דין שיילחמו בממשלה.

    שנית וזה העיקר, נושא גודלו של השירות הציבורי והשימוש במיקור חוץ כפי שאתה מציע הוא אחד מנושאי המפתח בבנייה ובהרס של מדינת הרווחה. לצערי הרב, הנושא זוכה להרבה פחות דיון ציבורי מאשר נושאים סקסיים כמו אורך חופשת הלידה.

    אני בניגוד אליך מאמין בצורך בשירות ציבורי גדול וחזק, ולדעתי השיטה של מיקור חוץ שאתה מציע רק מחלישה אותו.

    הטענה שלך היא ש"הציבור לא אוהב את האיש השמן של המגזר הציבורי", ובעזרת מיקור חוץ ניתן לחסוך כסף רב.

    א. אשמח לראות נתונים מספריים המחזקים את טענתך (טענתו של ביבי) שזו באמת דעת הציבור ולא רק דעתם של נערי האוצר, עורכי דה-מרקר ובעלי ההון. הרי מצד אחד נהוג לקונן על "האיש השמן" ומצד שני לקונן על חוסר טיפול בבעיות חברתיות בגלל מחסור בכוח אדם. אולי היה ראוי לקיים דיון ציבורי רציני יותר מאשר סיסמת "האיש השמן". במקרים רבים "האיש השמן" מורכב מהרבה אנשים שמקבלים משכורות נמוכות מאוד למרות השכלה אקדמית – מורים, עו"סים, רופאים, וכו'.

    ב. במיקור חוץ יש סכנה גדולה של פגיעה במקצועיות השירות לאזרח, כפי שקורה בשירותי רווחה שהועברו לטיפול עמותות המעסיקות עו"סים ומדריכים כעובדי חברות כ"א (כתבות של רותי סיני).

    ג. במיקור חוץ יש סכנה גדולה של גיעה בזכויות העובדים – כפי שקורה בקרן קרב שהיא בפועל "מיקור חוץ" של החינוך במדינת ישראל.

    אתה מציע מיקור חוץ של שירותים משפטיים, שרי החינוך והרווחה שלנו עושים מיקור חוץ לשירותים חברתיים אחרים, וכמובן שעובדי הניקיון והאבטחה מועסקים במיקור חוץ – זוהי מדינת ישראל של שנות האלפיים.
    שים לב שאפילו ממשרד האוצר עצמו כבר יצאו דוחות על כך שהשיטה הזו פוגענית לעובדים ובמקרים רבים לא חוסכת כסף כללֱ!
    דוגמה כאן
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3525202,00.html

  4. איתי :

    מחקר של מממ בכנסת על כישלון מיקור חוץ בביטוח הלאומי – תחום הקרוב לעיסוקו של משרד הגמלאים
    http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01905.doc

  5. ד :

    אני בתור "ציבור" ורבים מחברי בעד ביורוקרטיה ממשלתית יעילה, בעד הרחבת המנגנון הציבורי, נגד צמצומים במנגנון הציבורי, במיוחד החברתי, נגד הפחתת מסים, נגד צמצומים במשרדים הממשלתיים, נגד קיצוצים רוחביים הרסניים במשרדי הממשלה.
    אני בעד קיום תקן עובדים במשרד לעניני גמלאים שישרת באופן יעיל את הקשישים.
    שיטת מיקור חוץ היא בבחינת "הזול הוא יקר". עובד בתקן עם זכויות הוא בבחינת "היקר הוא זול".

  6. איתי :

    לד,
    אני בעד כל מה שאמרת + לסגור לחלוטין את משרד הגמלאים המיותר (לא צריך משרד גמלאים כמו שלא צריך משרד לתינוקות ומשרד לנשים ומשרד לרוסים) ולבנות משרד חזק אחד שנקרא "עבודה ורווחה" בשילוב חלק מהסמכויות המצויות היום במשרד התמת.
    מצב זה היה פעם, עד שמשרד העבודה והרווחה הפך למשרד הרווחה בגלל צורך פוליטי לפצות את אריק שרון שקיבל את תיק המסחר והתעשייה.

  7. ד :

    לאיתי
    אז מה אתה רוצה שאגיד לדובר משרד הגמלאים ללכת הביתה? נכון המצב הרצוי הוא משרד רווחה גדול ורציני ולא מספר משרדים לאותו נושא. זוהי התיעלות.
    במצב הקיים עדיף לומר לו שחלקים נרחבים בציבור תומכים במנגנון ציבורי ממשלתי רחב במיוחד בעניני רווחה, חברה, חינוך וכו', שחלקים נרחבים בציבור מתנגדים לתופעת מיקור חוץ, שהעובדים במיקור חוץ הם עבדים חדשים ברוב המקרים ויש להימנע מן התופעה.

  8. איתי :

    אולי לא צריך להגיד את זה ליוני, אבל לשר הרווחה כן.

    משרד הגמלאים הוקם בגלל סיבה פוליטית – נתנו לגמלאים 2 תיקים על 7 חכים. אבל עכשיו לגמלאים יש רק 4 חכים, כך שאין אפילו הצדקה פוליטית להמשך קיומו של היצור הזה (כוונתי למשרד ולא לדובר).

    במסגרת דיוני תקציב 2009 מפלגת העבודה הולכת לדרוש הרבה תקציבים. כשישאלו על חשבון מה – יש לומר בקול גדול – על חשבון מכונית השרד, המאבטחים והמזכירות של רפי איתן.

    יוני עשה עבודה נהדרת כדובר של קולט אביטל העושה עבודה נהדרת למען הניצולים. אני מקווה שהיא עצמה אינה תומכת במיקור חוץ כשיטה.

  9. תיתי :

    מיקור חוץ הנו מכבסת מילים להתנערות מאחריות המדינה מחובותיה כלפי האזרחים. מיקור חוץ הינו שם חביב ומודרני להעסקה זולה, של עובדים ללא זכויות, אבל מה? לא רואים אותם! הרי הם אינם עובדים במשרד, איתנו. הם אינם עובדי מדינה. הם של הקבלן העשיר, המתעשר עוד מכספי צבור על חשבון עובדיו. שם חביב וסטרילי לניצול ציני, של יצירת מעמד עובדים עניים ומנוצלים. אבל לא "בתוכנו". בחוץ.

  10. למה משרד הגמלאים זה ההיפך ממדינת רווחה? :

    […] ושימוש במיקור חוץ כדרך לחסוך כסף למדינה. מטוקבק כאן הטענה העיקרית של הציבור בישראל היא כנגד הביורוקרטיה […]

  11. יוני יצחק :

    לכל המגיבים שלום,
    כשמשרד ממשלתי פונה לשיתוף פעולה עם גופים נוספים לטיפול בבעיות חברתיות מסויימות, אין המשמעות היא שהממשלה לא מספקת את הנדרש ממנה.

    אולי לא חידדתי מספיק את דבריי קודם לכן. יש חשיבות רבה בממשלה יציבה, שמקצה את מקסימום משאביה לטובת טיפול באזרחיה. לא רק בהווה, אלא תוך חשיבה אסטרטגית, ארוכת טווח. לפיכך, אם ישנה בעיה חברתית, שבתהליך קבלת ההחלטות של המשרד הממשלתי מבינים כי הרבה יותר מהיר ניתן לתת מענה על ידי שיתוף פעולה עם גורמים לא ממשלתיים, אין בכך כל רע, אלא רק צמצום טווח הזמנים לטיפול באותה הבעיה. דרך אגב, על פי אותו עקרון של סיוע במרב המשאבים הממשלתיים, כך גם לגבי סמכויות, שמועברות למשרדי ממשלה חדשים (כדוגמת המשרד לענייני גמלאים) או למשרדי ממשלה, שהוקמו כתוצאה מחלוקת הסמכויות של משרדים קיימים (כדוגמת משרד העבודה ותחום התעסוקה).

    אשמח לענות על כל שאלה נוספת.

  12. נדב פרץ :

    התיאור שלך יפה בתיאוריה.
    בפועל, מה שקורה זה ששירותים ממשלתיים מועברים למיקור חוץ למטרות חסכון בתקציב, שמושג דרך פגיעה בזכויות העובדים.

  13. יוני יצחק :

    נדב בוקר טוב,
    מצ"ב הדברים שכתבתי בפוסט נוסף שנפתח בנושא זה, כתגובה לדבריו של איתי אשר.
    יוני

    איתי :
    31 בJuly, 2008 בשעה 11:05
    שאלה תיאורטית-פרקטית להבנת תפיסתך את המושג “ייעול השירות הציבורי לטובת האזרח”:

    נניח שאתה שר הרווחה ומשרד האוצר לא מעיק עליך עם מדיניות הקפאת תקנים.

    יש לך תקציב נתון בו ניתן להוסיף עוד 100 עוסים כעובדים בתקן לטיפול בקשישים, או 200 עו”סים לטיפול בקשישים כעובדי מיקור חוץ.

    מה תעדיף?

    יוני יצחק :
    1 בAugust, 2008 בשעה 12:12
    איתי שלום,

    ראשית, חשוב לי לציין כי תגובתי זו ותגובתי הקודמת הן חלק מדעתי ולא במסגרת תפקידי כדובר המשרד לענייני גמלאים.

    אתה מקל עלי עם השאלה הזו, כמי שנחשף, ברמה האישית, למאבקם של העובדים הסוציאלים בישראל.

    בהשקפת העולם שלי אני מאמין שישנם מקצועות שמהותם היא שליחות. אותם “שליחים” של המדינה הם הבונים והמפקחים על עמוד השדרה של החברה הישראלית.

    מי אלה ה”שליחים”? העובדים הסוציאלים, השוטרים, המורים. ברור שישנם עוד בעלי תפקידים קריטיים בהקשר למה שציינתי, אבל יש מכנה משותף לכל אלה.

    אין טיפוח של אותם “שליחים” של המגזר הציבורי על ידי המדינה. אין השקעה. אין תכנון ארוך טווח. משכורות נמוכות, מחסור בתקנים, ללא אופק ניהולי וללא יחס ראוי והקשבה לבעיותיהם, כל אלה גורמים לצעירים רבים ואיכותיים להדיר את רגליהם מתחומים אלה.

    לפיכך, כשאתה שואל אותי לגבי תוספת תקנים של עובדים סוציאליים לשירותי הרווחה, כדי להקל על העומס הבלתי אפשרי שמוטל עליהם, אני תומך נלהב.

    שוב, אני מאמין שיש סדר עדיפויות. אפשר להרחיב במעט. רצוי לייעל. אבל אין שום סיבה להרחיב את המגזר הציבורי ללא תכנון וללא מענה אמיתי למצוקות.
    לעומת זאת, אם אתה שואל אותי האם להוסיף עוד מאה תקנים של ייעוץ משפטי למשרד ממשלתי או ליצור שיתוף פעולה דרך גורם נוסף ואיתו להביא מאתיים יועצים משפטיים לטובת סיוע משפטי לגמלאים ולקשישים, אני מעדיף את הפתרון הכמותי, שהוא איכותי לא פחות מההצעה הראשונה.

    שבת שלום,
    יוני יצחק

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.