חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עמיר פרץ פרסם את תכניתו 'כיפת ברזל חברתית'

נושאים חדשות, פוליטי ב 11.05.11 1:47

אמש פורסמה באתר האינטרנט של עמיר פרץ תכניתו המקיפה 'כיפת ברזל חברתית', המתווה הצעות לחיזוק מערכות הבריאות, החינוך, הדיור, והתעסוקה לטובת כלל האזרחים, הצעות לנטרול הקשר בין הון לשלטון, והצעות לשלום אזורי במסגרת שתי מדינות לשני עמים

תוכנית כיפת הברזל החברתית נולדה מתוך מציאות חברתית-כלכלית קשה בה אנו חיים. במציאות זו נוצרה שחיקה הרת אסון במצבן הכלכלי והחברתי של משקי הבית בישראל. מאות אלפי משפחות, שכירים כעצמאיים מתקשים לנהל את חייהם ללא צבירת גירעונות וחובות, ידם של זוגות ומשפחות צעירות אינה משגת לשכור דירה, ולא כל שכן לרכוש דירה משלהם. מספר התושבים מתחת לקו העוני גדל במהירות ומגיע ל1.2 מיליון איש, תושבי הפריפריה נדחקים לשוליים ונשכחים מלב, מערכת הבריאות מיטיבה עם העשירים ומקפחת את הציבור הרחב, מערכת החינוך כושלת ומופרטת, שוק העבודה רווי מעסיקים המנצלים את עובדיהם בשכר רעב, מחירי המים, הדלק והחשמל והארנונה ממריאים ופערי השכר מרקיעים שחקים ומציבים את ישראל בראש טבלת אי השוויון העולמית.

להמשך קריאה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

39 תגובות

  1. אלי סתוי ציר העבודה :

    חברים ,שימו לב על הסאיף החשוב ביותר לדעתי לעתיד הדמוקרטיה, החברה והכלכלה בישראל.

    יוזמת הח"כים בראשות עמיר פרץ לשינוי שיטת הבחירות
    http://www.youtube.com/watch?v=XCH5o3eWq2M

  2. איתי :

    לעמיר וחבריו בוקר טוב

    עם כל הכבוד, ויש כבוד, זה לא מצע סוציאל-דמוקרטי אלא מצע סוציאל-פופוליסטי, שמזמין את חיצי הלעג של השטרסלרים.

    א. לא נאמר פה שום דבר מפורש לגבי הגדלת עוגת ההכנסות של המדינה (מס חברות? מס רווחי הון? הלאמה?), רק על הגדלת ההוצאות שלה (למטרות חשובות ללא ספק).

    יותר מזה, כאשר מדובר על הוזלת הדלק והארנונה (סעיף) מדובר על הקטנת הכנסות (הורדת מיסוי), אם יש פחות כסף בקופה לא ברור מאיפה ימומנו שירותי מדינת הרווחה הנפלאה שאתם רוצים לתת.

    ב. אם נניח לשם הפשטות עוגה קבועה, אפשר לשחזר באיזה משרדים נדרשת לפי דעתכם הגדלת תקציב משמעותית (חינוך, בריאות, רווחה… – אני מצביע בעד) אבל לא מאיפה מקצצים תקציב (ביטחון? החזר חובות?)

    למרבה המזל, כמעט אף אחד לא קורא את המצע וזה לא משפיע על הבחירה במועמד.

  3. מיכאל לינדנבאום :

    הפרטה=בזיזה

    אין מלה על ההפרטה שהרסה את את החברה והכלכלה ,ועל הצורך בהלאמה חוזרת של נכסי הציבור השדודים.
    אין מלה על חיסול חד משמעי של חברות כח האדם,שעדיין ימשיכו לגזור קופונים על הכשרה והשמה שזה תפקיד שירות התעסוקה.
    אין מלה על חברות השירותים שעושות בדיוק מה שעשו חברות כח-האדם בעבר.
    לעומת זאת רעיון רשת הבטחון הממשלתית לכספי הפנסייה הוא מצויין.
    חבל שלא נאמרה מילה על פנסיית גישור לנפגעי ההפרטה,ועל חיסול סופי של "ויסקונסין".

    בעיקר ,תוכנית "כיפת הברזל" נכתבה תוך התעלמות מהצורך בשיתוף פעולה איסטרטגי עם שלי יחימוביץ.

  4. ק. טוכולסקי :

    התוכנית נכתבה בכדי שאולי יפרסמו אותה באיזה עיתון. אם פרץ היה כותב נגד הפרטות או בעד העלאת מס זה לא יתפרסם. נכון זה מזמין לעג של שטרסלר אבל פרץ לא טפש, עדיפה פרסומת רעה מאין פרסום.
    אני כמעט בוודאות לא אצביע לעבודה לא של פרץ ולא של יחימוביץ כי הם במקרה הטוב יעשו חצי עבודה. מי שרוצה לשמוע על העלאת מסים ועל עצירת ההפרטה מוזמן להצביע חד"ש, כמו שסביר להניח שאני אעשה. השאלה היא מה תהיה ההשפעה.
    פרץ לא ידבר עם הציבור על העלאות מס כי לך תסביר לציבור מסוחרר הספינים והמסומם מסיסמאות ניאו ליבראליות שזה אפילו לא יפגע בעשירים שישלמו יותר.
    קראתי את התוכנית, היא חסרה באמת אבל היא בהחלט לא רעה במה שהיא כן נותנת. יש סיכוי שהיא תמשוך מצביעים שלא היו מצביעים לעבודה אחרת. פרץ היה ונותר מועמד ראוי להנהגת העבודה.

  5. איתי :

    אלי,

    שינוי שיטת הבחירות לשלושת רבעי אזוריות זה מתכון מצוין לחיזוק בעלי ההון. אכן זה יביא יציבות שלטונית, אך זו לא תהיה לטובת האזרח הקטן אלא לרעתו.

    לא פלא שבין המטיפים לשינוי השיטה (וחתירה לכיוון משטר דו-מפלגתי כמו בארה"ב) תמצא טייקונים כמו שלמה דברת ומשרתי הטייקונים כמו שימון פרס (בראיון החג החגיגי).

    1. בחירות אזוריות פרסונליות יש לנו בארה"ב, המדינה שבה התאגידים הם הכי חזקים והאי-שוויון הוא הכי גדול. גם ב"מפלגת השמאל" של האמריקאים יש שליטה חזקה מאוד של בעלי הון לצד איגודי עובדים ותנועות מיעוטים, והדבר ניכר מאוד בצעדיו של אובמה ה"רדיקלי" בשוק ההון האמריקאי.

    2. בחירות אזוריות פרסונליות יש לנו בישראל – בחירות מוניציפליות. נכון יש שם הרבה יציבות (ראשי עיר שמושלים יותר מעשור) אך השחיתות עולה ופורחת, הרבה יותר גרוע ממה שיש בכנסת ובממשלה – תחת עינה הפקוחה של התקשורת הארצית.

    3. בחירות אזוריות מחזקות את המפלגות הגדולות מחלישות מאוד את כוחם של מיעוטים שאינם מרוכזים באזור גיאוגרפי (למשל אלו שמצביעים היום למרצ או לבית היהודי). האם אלו באמת סכנה לדמוקרטיה, או שמא הסכנות האמיתיות נמצאות דווקא בתוך המפלגות הגדולות?

    וגם – קביעת גבולות האזורים יכולה להשפיע מאוד על תוצאות הבחירות (אם פרדס כץ בתוך בני ברק אז כל הקולות החילוניים של פרדס כץ הולכים לפח כי נבחר נציג חרדי).

    ראה פה
    http://www.blacklabor.org/?p=14174

    4. כאשר מדברים על שינוי השיטה (בחירות אזוריות, הגדלת % חסימה) בד"כ מספרים לנו שזה ימנע סחטנות של מפלגות קטנות ואיבוד קולות למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. אלא ש-

    א. בבחירות האחרונות כל הקולות של המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה לא היו משנים כלום במפה הפוליטית אילו הבוחרים היו מצביעים למפלגות הגדולות/בינוניות הקרובות ביותר.
    ב. המפלגות הקטנות הן חלשות מאוד, בייחוד אלה שאין להן יכולת לתמרן בין שתי ממשלות (מרצ, האיחוד הלאומי) או אלה שלעולם לא נכנסות לשום קואליציה (חד"ש והערביות).
    ב. המפלגות הבינוניות כמו שס וישראל ביתנו חזקות בגלל פעילות שטח מאורגנת. אם יתקבלו כללי משחק חדשים של 2-3 מפלגות גדולות, הפעילות המאורגנת תגיב בהתאם – החרדים והמתנחלים יתפקדו בהמוניהם לליכוד, התנועה האסלאמית וקיבוצים יתפקדו בהמוניהם לקדימה. וכך שוב תחזור לנקודת האפס שהמפלגות לא מייצגות את האינטרס של כלל הציבור כי מיעוט מאורגן היטב מחזיק את ההנהגה בביצים. דוגמה לכך אפשר לראות במפלגה הרפובליקאית בארהב והשפעת הנוצרים הפונדמנטליסטים.

    מאמר יפה של עופר שלח
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/235/028.html

    "אין טכניקת ממשל שתציל אותנו מעצמנו. מה שצריך הוא מנהיגים שירצו לשלוט, וציבור שיתבע את זה מהם. כל השאר הוא אחיזת עיניים"

    חבל מאוד שעמיר פרץ, שנכווה קשות מקשרי הון-שלטון, הכניס בהתנדבות את הרעל של שינוי שיטת הממשל לתוך המצע שלו.

  6. איתי :

    ק,

    יש מקרים שעדיפה פרסומת רעה על אי פרסום, ויש מקרים שפרסומת רעה היא מתכון לצרות איומות ונוראות.

    עמיר פרץ קיבל עליו את תפקיד שר הביטחון כאשר אחוז גדול מאוד מהציבור (כולל מצביעים שלו) חשב שאין לו די נסיון ו/או כישורים כדי לבצע את התפקיד. כיום, אחרי מלחמת לבנון ודוח וינוגרד, מאוד יכול להיות שאחוז האנשים שחושב שהוא לא מתאים לתפקיד שר ביטחון הוא עוד יותר גדול.

    אילו הוא לא היה חושב שכדאי להעלים את חודש המלחמה מהזיכרון הציבורי, לא היה מכניס בראש האתר שלו את המשפט הזה "לאחר הבחירות התמנה עמיר לתפקיד שר הבטחון, ובתפקיד זה הוביל את שיקום צה"ל לאחר מלחמת לבנון השנייה". אתה הבנת את זה ברוך? מי הוציא את הצבא למלחמת לבנון השנייה, מי ניהל אותה, מי סיים אותה כפי שסיים – זה לא ברור, אבל מי הוביל את השיקום – עמיר פרץ. כאילו כל מטרתה של המלחמה הזו (ומטרת הקורבנות בנפש, והנזק הכלכלי הישיר, והקיצוצים התקציביים שאחריו) היתה רק לחשוף את הריקבון בצה"ל.

    עכשיו עמיר פרץ שרבים מאוד בציבור מזלזלים בו שלא בצדק (כן גם בגלל גזענות אבל גם בגלל השגיאות שהוא עצמו עשה) מציע את עצמו לתפקיד שר אוצר, תפקיד שבעיני לפחות הוא יותר חשוב מתפקיד שר הביטחון.

    כדי לשכנע את הבלתי המשוכנעים שהוא מתכוון להבטחות שלו, ובעיקר שהוא יידע לנהל את כלכלת המדינה ולנווט את פקידי האוצר יותר טוב ממה שניווט את ראשי המטכ"ל, צריך משהו הרבה יותר רציני מזה.

    אני לא מתכוון לאורך הטקסט אלא למשהו שלא נראה כמו מצע של מפלגת הגמלאים.

    הבטחות על לימודים בחינם, שכר מינימום גבוה ודיור ודלק בזול גם אני יכול להפריח, זה לא ישכנע אף אחד שאני מתאים להיות שר אוצר.

    להיפך, ככל שההבטחות שלי יהיו יותר יפות, זה רק ייראה פחות אמין.

  7. ק. טוכולסקי :

    איתי
    אני לא אצביע לעבודה ברשות פרץ, אם הייתי עדיין חבר בעבודה אולי הייתי מצביע לפרץ אבל מה שאני אומר זה שהתוכנית שלו מותאמת למציאות התקשורתית כי הוא לא יכול להגיד מסים גבוהים יותר אבל הוא כן יכול להבטיח הבטחות.
    כמה עזר לירוקה מימד מצעה המפורט שהיה רציני מאוד או למרצ המצע הרציני שלה?

    לבוחר כמוני שמצביע הכי שמאלה שעובר את אחוז החסימה שהוא יכול לא נועד הפרסום הזה, הוא נועד למי שלא קורא יותר מדי לפני שהוא רץ להצביע, ואם פרץ יביא בוחרים כאלו מהמעמד הבינוני והנמוך, מבתי הקפה בפריפריה ומתבי הקפה במרכז הארץ מה טוב.

  8. ק. טוכולסקי :

    אלי, שינוי שיטת הבחירות כמו שאמר איתי זה לקבע שלטון של מי שהיוםמקבלים אולי 20% אחוז כשלטון הרוב. לא דמוקרטי ומבטיח ניהול יעיל יותר לטובת הטייקונים של המערכת.

  9. ק. טוכולסקי :

    שיטת בחירות אזורית היא כמו תאגיד עם חברות בת. במקום שבמדינת ישראל בשביל לשלוט ב-50% מחברי הכנסת תצטרך להשיג 50% מהבוחרים, נפרק את מדינת ישראל להמון חברות בת, ואז בכל חברה שכזו תצטרך רק להיות מס' 1 בחברה וזה יכול להיות גם רק 20% בשביל לקבל 100% של היצוג.

    בחירה ישירה של ראש ממשלה מפרה את האיזון לצד השני אתה בוחר את ראש הממשלה ואז יכול לגוון את הבחירה בו באצעות המנעות מבחירת מפלגתו ובכך אתה מגדיל את מספר המפלגות.

    השיטה הפרלמנטרית אינה רעה, ואת העדר האלטרנטיבות לא ניתן יהיה לרפא באמצעות שינוי טכני.

  10. אורי אפלבוים :

    רק לחזק את איתי.
    חיזוק עיוור ומלאכותי של מפלגות גדולות כמוהו כהפרטת השלטון הפרלמנטרי. במקום שההסכמיות (מה שמכונה לעיתים סחטנות) בין הקבוצות השונות בישראל תתבצע בתוך הכנסת תחת עיני התקשורת ותחת חוקים ברורים ואחידים, הדיון הציבורי וההסכמיות יעברו לתוך המפלגות הגדולות. על הרצון היכולת של המפלגות הגדולות לקיים דיון ולהגיע להסכמים מייצגים אני לא חושב שצריך להרחיב.

    בקיצור אלי, ממש מסיבות דומות לכך שאסור שיהיו רשתות שיווק גדולות מדי, אסור גם שיהיו מפלגות גדולות מדי, בטח לא באופן מלאכותי.

  11. דקל-דוד עוזר :

    אינני מסכים עם ההצעה הספציפית לשינוי שיטת הבחירות ואשמח לפרט, עם זאת בהחלט יש מקום לשנות את השיטה ומה שאומר עופר שלח הוא קשקוש – שינוי השיטה לקבל החלטות באופן מחייב משנה את ההחלטות.

    עם זאת, התכנית והיעדים שפורטו בתכנית עמיר פרץ מבורכת ומבורכים.

    כל הכבוד לעמיר פרץ על כך.

  12. עמי וטורי :

    כסוציאל דמוקרט אני בהחלט רואה את התוכנית כתוכנית מתונה מאוד. ועדיין יש בה שני סעיפים חשובים מאוד. העלאת שכר המינימום בהדרגה ל 58% מהשכר הממוצע, וביטול חברות כוח אדם. סעיפים שהם גם ברי יישום בקלות, גם מחלקים אחרת את העוגה וגם מהווים מרכיב סוציאל-דמוקרטי ברור. שני הסעיפים הללו אינם תלויים בשינוי ברמות המיסוי. איליהם נוספים סעיפים נוספים שיחייבו תוספת מס דוגמת העלאת קצבת הזקנה ל 25% מהשכר הממוצע וחינוך חינם מגיל שנה ועד סוף אקדמיה.
    כמו כן אם יש לפרץ רצון לגיטימי לייצר קואליציה רחבה יחסית הכוללת לא רק סוציאל-דמוקרטים קלאסיים דוגמת יסו"ד זהו צעד פוליטי לגיטימי וסביר לחלוטין בזירה שבה הוא מתמודד בתוך המפלגה ומחוצה לה. מה גם שהנוסח הנוכחי לא מאלץ אף סוציאל-דמוקרט לבלוע צפרדעים קשות מידי לעיכול.

  13. איתי :

    עמי,

    שני הסעיפים *** המצוינים *** הללו יהיו כרוכים בעלויות גדולות לתקציב המדינה.

    א. הממשלה (כולל רשויות מקומיות) משלמת לעשרות אלפי עובדים אם לא מאות אלפים שכר מינימום – כאשר חלקם הקטן מועסקים על ידה בצורה ישירה וחלקם הגדול באמצעות חברות קבלן וכ"א.

    ב. מעבר להעסקה ישירה של עובדי מיקור חוץ שמקבלים כבר היום יותר מ58% שכר ממוצע (למשל עו"סים אחרי הסכם איציק פרי) גם הוא ידרוש תוספת תקציב, כי כל הפואנטה של מיקור החוץ היא שזה יוצא למעסיק יותר זול.

    אני מסכים לגמרי שאי אפשר לצפות מהמצע של עמיר פרץ להיראות כמו המצע של חד"ש. זו גם היתה הדרך המתונה בה הלך בתקופת עם אחד.

    הבעיה העיקרית שלי היא לא שזה "לא מספיק אדום" שזה פשוט לא אמין לפזר חבילה של הבטחות נפלאות בלי להגיד מאיפה מממנים אותן.

    זה משרת את ההפרדה בשיח הציבורי בין "הכלכלנים" (הרציונליים עם הרגליים על הקרקע) ובין "החברתיים" (שמדברים מהבטן על צדק חברתי ומקררים ריקים ולא יודעים לנהל כלום)- הפרדה שאנחנו נלחמים בה.

    דוגמה למצע שמתייחס לעניין מקורות הכנסה ועלויות אפשר לראות במצע של פרץ וברוורמן מ-2006 (ראה בקישור מצע העבודה 2006 בקישור כאן http://www.blacklabor.org/?p=27625)

  14. דקל-דוד עוזר :

    איתי זה אומר שאתה מסכים עם הביקורת שלי על הבשורה החברתית של עמיר פרץ?
    http://www.facebook.com/home.php?#!/note.php?note_id=225938674090130

    בכל אופן, למרות שאני חושב שההחלטה שלא לדבר "כלכלית" היא החלטה שגויה מאחר והיא מחייבת הפסד במגרש הזה (הלוא אי-התמודדות משמעו הפסד וודאי), אני חושב שהצגת יעדים היא דבר טוב.

    השאלה של עמיר פרץ לגבי מידת האמינות של חזונו היא האם הוא יצליח לרתום לתמיכתו כלכלנים ואנשי עסקים שיתמכו בחזון שלו

  15. אלי סתוי ציר העבודה :

    המניע שלי לתמוך בעמיר פרץ בשנים האחרונות ,הוא בהחלט מאבקו הבלתי מתפשר, שהוא ( כידוע לחברים הנהדרים שלי בעבודה שחורה )גם מאבקי הבלתי מתפשר בישראוליגרכים העוינים את הדמוקרטיה ,הכלכלה והחברה בישראל ,במתכונת שגם עמיר כיו"ר מפלגת העבודה וגם אני כיו"ר פורום העסקים הקטנים בענף המזון ,נפגעו קשות מההשתלטות חסרת הרסן בחסות הרגולציה של הטייקונים הממנפים המרכזיים של מסלקת הקשר הון ,שלטון, תקשורת ורגולציה בישראל.
    אני רואה עצמי כנפגע מרכזי בדיוק כפי שרואה את זאת המנהיג חכ עמיר פרץ שנפגע גם הוא קשות מחיצייהם המושחזים של ממנפי הקשר האיום ביותר הקיים להמשך התנהלותה של מדינת ישראל כדמוקרטיה חפצה חיים.
    ולפיכך אני מאמין כמוהו בדיוק ,ששיטת הבחירות הקיימת היא אם כל חטאת היוצרת את הכשל הדמוקרטי הקיים והמתמשך היום בממשל הישראלי, ויש לציבור לעשות את הכל בכדי לנסות ולשנות את השיטה לפלטפורמה אחרת ושונה , שתצליח אולי לנטרל את אותם הטייקונים המוצצים כערפדים, את לשדה של הדמוקרטיה ,החברה והכלכלה, בארצנו האהובה והמתייסרת.

  16. נדב פרץ :

    איתי, בתוכנית הזו יש מעט מאוד על הרבה מאוד דברים.
    כשכותבים במשפט על מדיניות מיסוי, אז מפרטים מה היעדים של שינוי שיטת המיסוי (הקלת עול המס על מעמד הביניים). כשתבוא תוכנית מפורטת לשינוי שיטת המיסוי – והיא תבוא, אל דאגה – ידברו גם על העלאת מס הכנסה ומס חברות, בלי שום בושה.
    אני גם לא מסכים איתך שזה לא פופולרי – העלאת המס על המדרגה העליונה זה דרך נכונה יותר ופחות פופוליסטית לקדם את המטרה הפופוליסטית של 'הגבלת שכר הבכירים'.

    כנ"ל לגבי הפרטות – יש כאן מישהו שחושב ברצינות שלעמיר פרץ יש בעיה להצהיר על התנגדותו להפרטות? אני רוצה להזכיר לכם שעמיר הוא היחיד שנאבק נגד גל ההפרטות ושבירת האיגודים של 2002-04, והיחיד שעצר הפרטה משמעותית בישראל (תע"ש).

    בקיצור, אם אתם רוצים פירוט לגבי סעיף מסויים, אתם מוזמנים לשאול. אין שום סיבה להניח שאם זה לא כתוב במסמך שמצמצם את כל התוכנית הכלכלית-חברתית ל-12 נקודות אז כנראה שזה לא קיים.

    אגב, איתי, דווקא את שיטת הבחירות הזו אני פחות אוהב, אבל כדאי שהביקורת תהיה קצת יותר מלומדת. גם בנורווגיה הבחירות הן אזוריות. גם שם בעלי ההון מחליטים מי יהיו הנציגים?

  17. אלי סתוי ציר העבודה :

    לחברי היקרים בעבודה שחורה שלום רבץ
    תרשו לי בפרוס יום הזכרון לחללי צהל ויום העצמאות שממשיכו.
    לשתף אותכם בחוויה מרגשת במיוחד , שחויתי ביום הזכרון האחרון שעבר במסגרת טקס מרגש ומיוחד עבורי לזכרו של אחי יוסף סתוי ז"ל שנפל במלחמת יום הכיפורים בעת שניסה יחד עם חבריו להעביר את כובד המלחמה מתבוסה וודאית לנצחון גדול.
    כחייל בחיל ההנדסה שיחד עם צוות הדוברה ,פרץ את חצר המוות בדרכו אל שפת התעלה ושם לאסוננו הגדול ,הוא וחבריו פגשו מטח טילים זרחניים שירו ללא הפסק המצרים המבועתים טילים שצלחו ושרפו את הדוברה על חייליה האמיצים והנועזים,
    המרגש באופן מיוחד בטקס הפעם, שהוא נערך בבית הספר היסודי גורדון בעיר בת-ים ,שם למדנו בעברנו הרחוק ששה אחים ואחיות ממשפחתי הענפה ,כולל יוסף ז"ל בוגר ביה"ס והנה עם חלוף השנים הקשות של השכול המתמשך והממאן להפסק,
    בתי דנה סתוי בוגרת סמינר הקיבוצים במגמת חינוך דמוקרטי שבה כמורה לבית הספר ואל האנדרטה של דודה יוסף סתוי שלא זכתה מעולם להכיר,
    אך משהו פנימי אומר לה שיש לזכור את הנופלים שבזכותם אנו חיים במדינה חופשית ודמוקרטית, ומצורף הנאום המצולם של המורה דנה בו היא מספרת את סיפורו של השכול בישראל הסוגר מעגלים.
    http://www.youtube.com/watch?v=38uhITF_LLg&feature=player_embedded

  18. אורי יזהר :

    לא המצע חשוב

    מה שקובע בעד מי להצביע בפריימריס הבאים אינו המצע, כי כל אחד יכול לנסח מצע אטרקטיבי, אלא הדברים הבאים:
    האמינות והיושרה של המועמד, יכולתו לפעול עם צוות, לגבש סביבו קבוצה רצינית של אנשים עצמאיים ולא יסמנים או מלקקי ישבנים, הבנה נכונה של הצורך והדרך לקרב מחדש לשמאל את השכבות שנטשו אותו או שמעולם לא הצביעו עבורו.
    ולטוכולסקי _ הצבעה עבור חד"ש היא מראש הידחקות לפינה והפקרת הציבור היהודי לימין.

  19. ק. טוכולסקי :

    אורי כשהעבודה תהיה מפלגה ס"ד עם רשימה ס"ד ולא קרקס שמערב מיעוט ס"ד עם רוב של גנרלים ומשרתי הון אני מבטיח להצביע עבודה. עד אז המעשה הס"ד הנכון ימשיך להיות הצבעה לחד"ש.

  20. מיכאל לינדנבאום :

    אי-דיוקים

    לעמי(12),
    פרץ מדבר על שימור פונקציות ה"מיון,הכשרה,והשמה" בידי חברות כח-אדם תוך ביטול תפקידן כחברות קבלן.
    למיטב הבנתי היום התעסוקה נעשית דרך חברות שירותים שעוקפות חברות כ"א.
    לא ברור מה התחדש,מה עוד שעדיף שהכשרות,השמות ותעסוקה יישארו בידי המדינה(שירות התעסוקה).

    לנדב פרץ(18 ),
    בנושא פרץ ויחסו להפרטה ושבירת האיגודים,אי אפשר לומר באופן קטיגורי את הדברים שייחסת לו.
    למופרטי "פז",או "חיפה כימיקלים דרום",יש מן הסתם דיעה שונה לחלוטין.
    ההגינות האינטלקטואלית מחייבת.

    עם זאת אני מאחל הצלחה למחנה פרץ,ומקווה מאד שיהיה הסכם שיתוף פעולה עם מחנה של"י(עליו אני נימנה).
    שנינו הרי לא רוצים שמחנה המפריטנים ישתלט על העבודה.

  21. ק. טוכולסקי :

    פרץ וכמוהו יחימוביץ לא מסוגלים לחשוב על טובת המחנה, המפלגה שלא לדבר על החברה והמדינה ולדבר אחד עם השני. כל יום שעובר והנתק המטופש והילדותי הזה ממשיך הופך את שניהם לפחות רלבנטים.

  22. עמי וטורי :

    מיכאל
    ביטול חברות כוח אדם לא פותר את בעיית עובדי הקבלן. אבל הוא כן פותר את בעייתם של מי שמועסקים לצד עובדים אחרים באותו מקום עבודה ובאותו מקצוע. תופעה זו הצטמצמה בשנים האחרונות עקב חוק חברות כוח אדם אך עדיין מדובר בעשרות אלפי עובדים.

  23. אורי יזהר :

    טוכולסקי,
    אף אחד לא יגיש לך מפלגה ס"ד על מנש ויבקש ממך בנימוס לטעום.

  24. ק. טוכולסקי :

    אורי 6 שנים הייתי חבר ופעיל בעבודה, לי זה הספיק, תמכתי בפרץ ופעלתי למען יחימוביץ. אם הייתי רואה איזושהי תקווה אולי הייתי חוזר, אבל אני מכיר מאוד מקרוב את 2 התקוות הגדולות של הס"ד בעבודה וגם ככה אני לא ממש מתרשם, אבל המרוץ שלהם האחד נגד השני הוא כבר שיא הפתטיות.
    אתה רוצה להצטרף לעבודה ולעזור לאחד מהם לחולל את הנס ולנצח לבדו נגד כל השאר, סבבה. אני כרגע נשאר איפה שאני וזה לא בתוך העבודה.
    אני גם לא חבר חד"ש תכלס, אבל אני בהחלט מעדיף את פועלם של חברי הכנסת שלה על זה של חברי הכנסת של העבודה בכל התחומים החברתיים.

  25. מנחם לוריא :

    נו באמת...

    קראתי את הצעות של פרץ. יופי של כותרות לעיתונות הכלכלית. שוב פעם חוזר הניגון העצוב, תתנו לי את המנדט ואני אשנה פה הכל.

    שוב פעם הרעיון שכשפרץ יהיה שר האוצר או ראש ממשלה אז 63 שנות מדינה ימחקו והכל מתחיל אצלו מחדש כאילו אין אתמול….

    זה לא עובד ככה. למשל: מי קבע ששכר מינימום הוא הכלי למלחמה בפערים חברתיים? מי קבע שמחיר הדלק ,למשל, הוא אם כל חטאת במדיניות הפיסקאלית של מ.י בע"מ? איך בדיוק מתכוון פרץ להפוך את ההצהרות שלו למערכת שתשנה את מהלך חייה של המדינה האם בבוקר אחד יעשה "פוף" וילחש "הוקוס פוקוס" והכל פה יהפוך לסקנדינביה מהדורה II תוצרת כחול לבן.

    נו באמת זה לא רציני זה כותרות להדיוטות ולשטרסלרים וכדי לעורר ויכוח בסלון מול הטלויזיה.

    כדי לשנות פה משהו צריך תוכנית הרבה יותר סדורה שלמגינת ליבי מצריכה תקופת מעבר של ניהול המדינה כפי שהיא והחלת שינויים לאט, בטוח, ראלי פיננסית ומציאותית מבחינה חברתית. וכמובן בקביעת יעדים שאם לא מושגים ילך האדון הבייתה (ויואיל לעבור דרך הנשיא להחזרת המנדט).

    לפי פרץ הוא לא מושל אלא קוסם שיעשה הוקוס פוקוס והביבזם בן 34 השנה יעלם כלא היה. מי שחושב שזה אפשרי מכיר את הכתובת. אני חושב שזה בלתי אפשרי, לא רציני ובעיקר חסר בשני דברים: יעדים כלומר לאן הוא רוצה להגיע, מתי, באיזו עלות.

    זה יותר נראה שהוא ,עם כניסתו לתפקיד (ובמקרה הטוב) יזרוק כמה סוכריות (כמו שכר מינימום וכמו חברות כוח האדם) וינוח עד לבחירות הבאות כשבדרך ילוהק ל"השרדות" אלה שהפעם זו לא תוכנית טלויזיה.

    אי אפשר לתקן מדינה זו לא מכונית אין חלקי חילוף. השלטון הוא משהו המשכי ולא הופעת קוסמים ולכן נעדרת דרך הביניים של ניהול המדינה כפי היא כרגע (שבהנחה שאם וכאשר יהיה בעמדה הנכונה זה מה שיקבל) ועד להטווית הדרך החדשה.

    ובכלל: יש שם יופי של כותרות אבל כיצד ימומנו ועל ידי מי. האם הדוד סאם יממן את הבטחון ויוריד מאיתנו את הנטל הזה? האם יפתח הקוסם פרץ בית דפוס וידפיס הכנסות למדינה? מה עם יצירת מקומות עבודה, תחבורה ציבורית, התכוננות למלחמה שכן תתקיים או שסביר שתתקיים ולא לזו שכבר לא קרתה כמה וכמה עשורים? שתי מדינות לשני העמים? יפה. מי ישלם את זה. אני ,אגב, מכיר פה יותר משני עמים שצרכים מדינה אחת, למשל העם ממגדלי אקירוב וההעם משכונת שבזי בדרומה של אותה עיר….

    צר לי אלה כותרות סתמיות אותי לא שיכנע בכלל כי אין לכל המלל הזה שום אחיזה במציאות.

    התאכזבתי. גם אני יכול להבטיח שיהיה פה גן עדן שלא יהיו פה מיסים ושכל אזרח יסע בוולבו אולי תבחרו בי? (בוודאות הוולבו הראשון והאחרון יהיה שלי כרכב שרד 🙂 , אחרי זה ,כמו פרץ, אני אנוח הלהק עצמי להשרדות ונפגש בקלפי הבא. זה רציני בדיוק כמו הרצינות של הנושא הנדון.

    מנחם.

  26. נדב פרץ :

    טוכולסקי: עם כל ההערכה לחברי הכנסת של חד"ש (ויש הרבה מאוד), ההשפעה שלהם על המציאות מאז פרישת גוז'נסקי היא כמעט בדיוק 0.
    אז אנשים טובים ונחמדים עם רעיונות מעולים שלא משפיעים על המציאות אני יכול למצוא ביסו"ד, בלי לבזבז עליהם את הפתק שלי בקלפי.

    מנחם, אני חייב להודות שאני מתקשה להבין את הביקורת שלך.
    ואללה, התוכנית הזו היא לא ספר הוראות של 'כך תיישם את המהפכה הסוציאל דמוקרטית בישראל'. היא לא נועדה להיות כזו, משתי סיבות.
    קודם כל, ספק בכלל אם זה נכון לבנות תוכנית כזו. המציאות היא מורכבת, ותוכנית כזו תשתנה, ללא ספק.
    שנית – וחשוב יותר – מפלגת העבודה לא תהיה מפלגת שלטון בקדנציה הקרובה. ולכן, השאלה איך עושים מהפכה מא' ועד ת' היא שאלה פחות מהותית מאשר מהן הרפורמות שבהן שווה להתמקד.
    וזו בדיוק המהות של הרשימה הזו – רשימת הרפורמות שבהן עמיר מתחייב להתמקד, במידה ויזכה בפריימריז. האם הוא יצליח להגשים את כולן או חלקן? זה כבר תלוי במצבו אחרי הבחירות. אם יהיו לו מעל 20 מנדטים ומקום מרכזי בממשלה שמאלית-יחסית, יגשים הרבה. אם הוא ישב באופוזיציה עם 5 מנדטים, לא יגשים כלום. אבל להצהרת הכוונות יש חשיבות.

    מעבר לזה, קצת מצחיק שהביקורת שלך על התכנית היא שהיא לא מקיפה מספיק, כשזו התכנית היחידה שמי מהמועמדים הציג בכלל.

  27. איתי :

    לנדב תגובה 16

    אני לא מצפה שהמסמך ייראה כמו מצע חד"ש (למשל – כל מה שהופרט יולאם) וגם לא שיהיה ספר בן מאה עמודים שמפרט מה יהיה השיעור של כל מס ואיזה גופים יולאמו כשעמיר יהיה ראש הממשלה.

    נכון, תוכנית של נקודות היא כזו שמרמזת שמאחורי כל נקודה עומד פרק שלם. זה חכם והגיוני לא לפרסם ערימת דפים שאיש לא יקרא אלא להוציא כל פרק כזה בנפרד.

    על כן, אילו היתה ב16 הסעיפים התייחסות למדיניות מיסוי אלטרנטיבית, אפילו ברמז ובלי התייחסות למיסים ספציפיים (ניקח יותר מהעשירים ופחות מהעניים) – דיינו.

    אילו היתה ב-16 הסעיפים התייחסות ולו ברמז לתחומים בעוגת התקציב שמקבלים לדעת פרץ יותר מדי – דיינו.

    אילו היתה ב-16 הסעיפים התייחסות ולו ברמז לעצירת הפרטה של חינוך, בריאות ורווחה (שלא לדבר על דברים אחרים כמו קרקע, רכבת, חשמל) ועל התחייבות להלאמה של שירותים שהופרטו, כולל הפרטות לידי מלכרים – דיינו.

    אילו היתה ב-16 הסעיפים התייחסות ולו ברמז למדיניות שתחזק איגודי עובדים, כנדבך ליצירת מדינת רווחה וכמשקל נגד לבעלי ההון – דיינו.

    אלא שכל הדברים האלה לא נזכרים כלל, ולו ברמז.

    כדי להסביר לך מה מפריע לי אני רוצה להחזיר אותך לציטוט של פרופ' גוטווין, שתומך באופן עקבי בפרץ:

    "השמאל הישראלי קיבל את העקרונות הניאו-ליברליים… הניוון של הסוציאל-דמוקרטיה נובע בחלקו מכך שאנשים הפנימו את הערכים הניאו-ליברליים, הם כבר לא חושבים שאפשר אחרת. כולם מתנהלים באותו היגיון של 'אי אפשר לייבש את הביצה, אז בואו נגרש את הזבובים'. כשהם כבר בתוך השיטה, הם שואלים כיצד אפשר לעשות אותה אלימה פחות."

    http://www.themarker.com/misc/1.563199

    בזמנו אני הבנתי את האמירה הזו כביקורת נוקבת שרק מביני דבר יכלו להבין שהיא מופנית בראש ובראשונה כלפי שלי יחימוביץ' ועופר עיני.

    עכשיו תעיין שוב ב-16 הנקודות ותחשוב אם הביקורת של גוטווין אינה רלוונטית במידה רבה גם לטקסט הזה. כשאני קורא את 16 הנקודות אני מבין שהשיטה תמשיך להיות קפיטליזם, אבל האזרח יהיה "מוגן" יותר.

    השלמה עם חוקי המשחק בולטת לא רק מהיעדרן של הנקודות המרכזיות שציינתי למעלה (בולט במיוחד כאשר כן טרח להזכיר את המחסנים של המושבניקים ואת שיוך הדירות של הקיבוצניקים…) אלא גם בשימוש מפורש בטרמינולוגיה החביבה על נערי האוצר (סעיפים 13-14).

    נ"ב: בהתאם להצעתך, אני אכין רשימת שאלות לעמיר בעניין כיפת הברזל החברתית. הבעיה היא שהוא עדיין לא ענה על הרשימה הקודמת ששלחתי לו לאחר ההודעה בעניין התמודדות על תיק האוצר.

  28. דקל-דוד עוזר :

    איתי ומנחם – אני ממש לא מבין את הביקורת שלכם.
    מנחם – אני מניח שזו ציניות בתגובה לתגובות אחרות, אחרת ממש לא ברור לי מה אתה רוצה.
    האם אתה רוצה שאדם לא יקבע יעדים?
    אם אתה לא מסכים – תאמר שאינך מסכים; אם אתה מסכים, תאמר שאתה מסכים, אבל אתה לא יכול לומר "אולי זה לא נכון"?
    לדעתו של עמיר פרץ הדברים הם בכיוון הנכון ולכן נכון לקבוע אותם כיעדים – זהו צעד שאפשר וצריך לכבד אותו.
    לגבי איתי, לא ברור לי מה אתה רוצה? שעמיר פרץ יגיד שהוא מעוניין בהלאמה של כל מיני שירותים חברתיים?
    אני לא הייתי ממליץ לו לומר זאת, כי גם ככה הוא נתפס על גבול הקומוניזם.

    ואני חייב לומר שעם הטענה שהבאת מפיו של פרופ' גוטווין אני פשוט לא מסכים – "ההיגיון הניאו-ליברלי", זה השמצה מהכיוון השני, מה החוכמה בזה?
    האם אתה רוצה לבטל כליל את היזמות העסקית? אני לא חושב ככה.

    אני חושב שהתכנית הזאת מראה את השונה בין יחימוביץ לבין עמיר פרץ וזה ממקם את פרץ הרבה שמאלה מיחימוביץ, בעיני זה לאו דווקא רע (לא רע כתומך יחימוביץ ואולי גם לא רע לעמיר פרץ).

    מה צריך לדאוג הוא שעמיר פרץ יהיה בורג מרכזי במפלגה ויהי מה, במקום כל דבר אחר.

  29. אורח מקנדה :

    שינוי שיטת הבחירות = קטסרטופה לשמאל

    בקנדה שיטת הבחירות היא איזורית.
    בבחירות בקנדה לפני שבוע התקוטטו מפלגת שמאל מרכז ומפלגת שמאל וכך, מההפקר – פיצול קולות – זכו השמרנים (בבחירות איזוריות המנצח לוקח את כל הקולות) ברוב בפרלמנט, ללא צורך בקואליצייה, למרות שהצביעו להם רק 40% מקולות הבוחרים.
    הימין בקנדה מאוחד, השמאל מפוצל. וזו דרך אגב תופעה עולמית – הימין בדרך כלל יותר מאוחד ומצביע יותר כגוש מהשמאל.

  30. איתי :

    לדקל וקצת לנדב 26

    אני בכלל לא מסכים לטענתך שפרץ יוצא מהמסמך הזה שמאל יותר מיחימוביץ', נהפוך הוא.

    בוא נשווה את המסמך להצעה של יחימוביץ' (שלא התקבלה ברובה) לחלק ממצע מפלגת העבודה לכנסת הנוכחית
    http://www.shelly.org.il/node/1964

    מה שיפה הוא ששני הטקסטים דומים באורכם, ולכן כאשר רואים נושא שמופיע באחד ולא באחר, לא ניתן לייחס זאת לעניין מגבלת המקום אלא פשוט לסדרי עדיפויות ו/או חשש מלהרגיז.

    כמה פנינים לדוגמה בהצעת יחימוביץ'-

    – הקמת רשות לאכיפת חוקי עבודה במשרד התמ"ת, שתרכז את כל סמכויות האכיפה וההסדרה של חוקי העבודה,

    – מפלגת העבודה מצהירה כי בהיותה מפלגה סוציאל דמוקרטית היא מאמינה בעבודה המאורגנת, בזכות להתאגד ובזכות השביתה.

    יוצהר כי בישראל לא יופרטו ולא יוצאו למיקור חוץ החינוך, הרווחה והבריאות.

    כמו כן, לא יופרטו תשתיות של חשמל, מים, ותעשיות ביטחוניות.

    מפלגת העבודה תפעל לעצירת כל מהלכי ההפרטה הקיימים, ותקיים תהליך חשיבה מחדש על משמעויות ההפרטה ותוצאותיה הכלכליות, החברתיות והביטחוניות.

    תוחזר השקעת רוב כספי קרנות הפנסיה וקופות הגמל לאגרות חוב ממשלתיות מיועדות.

    עכשיו תחזור חזרה למסמך של פרץ ונשחק משחק – לאיזה טקסט ידביק השטרסלר את התווית קומוניסט ולאיזה את התווית פופוליסט?

  31. נדב פרץ :

    איתי, אתה מייחס הרבה יותר מדי משקל לבחירה הספציפית של המילים הספציפיות. אני עומד מולך כנציג רשמי של מטה עמיר פרץ – אם אתה רוצה לדעת עוד על מדיניות המיסוי, פשוט תשאל. פרסמתי קצת הרחבה כאן

  32. נדב פרץ :

    עוד לאיתי: ברור שהגישה תמשיך להיות קפיטליזם. עמיר לא הציע מעולם מהפיכה, וטוב שכך. למה, גם הקפיטליזם השבדי הוא לא בסדר עבורך?

    התכנית ממש לא נוגעת רק בהגנה על האזרח, אלא גם מתייחסת לניהול המשק. תראה את סעיפים 12-14 – הם מתייחסים בדיוק לשינוי כללי המשחק (עידוד עצמאים, שבירת הריכוזיות, שינוי מבני בענף הבנקאות), ולא רק להגנה על האזרח הבודד.

    לגבי סעיפים 15-16 – המושבניקים והקיבוצניקים הם חלק נכבד ממתפקדי וממצביעי מפלגת העבודה, ולכן מקדישים להם חלק במצע. מה הבעיה בדיוק?

  33. ק. טוכולסקי :

    נדב
    תגובה ל-26, אם כל ההערכה שלי לעמיר פרץ מאז 2007 הוא יושב בכנסת ולא עושה כלום. בזמן שדב חנין הוא אחד מאלופי החקיקה וגם חנה סוויד לא טומן ידו בצלחת ומוחמד ברכה ניהל את וועדת הסמים במשך כמעט שנתיים בהצלחה מרשימה. מה עשה עמיר פרץ? ישב בלשכה שלו והלך לישיבות בחוץ וביטחון. חבר שלי סיפר לי שאחרי שהוא התפטר הוא הלך אליו עם רעיונות לפעילות בתחום העבודה והרווחה והעוזר של פרץ דאז אמר לו שהוא שר לשעבר הוא לא ישב בוועדות יעסוק בפעילות פרלמנטרית יום יומית.
    זאת ההשפעה של רוב מפלגת העבודה. לחדש יש 4 חברי כנסת, תקרא קצת על עבודת הוועדות ותקראה כמה הם משפיעים הרבה יותר מרביעית הליצנים של פרץ על דניאל בן סימון העצלן, או איתן כבל המשורין.
    אחרי הביקורת אני רוצה לציין שאני לא מערער על החשיבות של מפלגה ס"ד חזקה בשמאל מרכז רק שלא הולכת להיות אחת כזאת בקרוב, הולכת להיות גרורה של קדימה בראשות מצנע או הרצוג עם עלה תאנה "חברתי" בשוליים. אז אם יקרה הנס ופרץ או יחימוביץ יצליחו לנצח הס"ד המפסיד יצטרף למנצח וביחד הם יטהרו את המפלגה מגנרלים ומשרתי טייקונים וואלה אני אשמח אתמוך אצביע, עד אז ברירת המחדל שלי הייתה ונותרה חדש. שם הפתק שלי מקבל ביטוי אמיתי בעבודה יום-יומית קשה של סיעה רצינית.

  34. נדב פרץ :

    שלא אובן לא נכון – אני מאוד מעריך את חברי הכנסת של חד"ש. הם באמת עושים מאמץ עילאי, במסגרת האפשרויות שיש להם.
    אבל זה לא משנה את העובדה שהאפשרויות האלה הן סופר-מוגבלות. שינויים משמעותיים בכיוון של מדינת הרווחה הישראלית לא עושים משולי הכנסת, עושים מהממשלה. ולשם חד"ש לא תגיע, ולכן עם כל ההערכה – הדרך לשנות את מדינת הרווחה הישראלית לא עוברת דרך הצבעה לחד"ש.

  35. איתי :

    נדב, בשתי מלים "נו באמת".

    אני לא חושב שאתה תמים ולא חושב שאתה מיתמם. ככל שאנו משוחחים אני מרגיש שזה מצב של גמל שלא מסוגל לראות את הדבשת שלו.

    "קפיטליזם שבדי" – אני לא בטוח שהנהגת המפלגה הס"ד בשבדיה היתה קוראת למודל הרצוי בעיניהם "קפיטליזם משופר", אבל ניחא.

    אם היית צריך להסביר בכמה נקודות מה ההבדל העצום בין "קפיטליזם שבדי" לכלכלת ישראל 2011 אני מניח שהיית מתמקד בדברים הבאים פחות או יותר

    – למי דואגת מדינת הרווחה – לחלשים או לכולם
    – יכולות ומוטיבציה לרגולציה על המגזר הפרטי והתערבות בנקודות שבהן מזוהה כשל
    – מה בבעלות המדינה מה בבעלות פרטית
    – מערכת המיסוי
    – כוחם של איגודים מקצועיים

    בעוד שהטקסט של עיקרי כיפת ברזל בהחלט מתייחס לנקודה הראשונה והשנייה, הוא מתעלם לחלוטין משלוש הנקודות האחרונות, וזה דבר שאי אפשר לטאטא מתחת לשטיח.

    יתרה מכך, חלק מהנקודות שמתייחסות לעניין רגולציה ותיקון כשלים אינן שונות מהותית מנקודות מקבילות שהיו מופיעות במצע של משה כחלון או אפילו ביבי (הגדלת התחרות ע"י הגדלת מספר שחקנים, לשבור את הריכוזיות).

    התוצאה אינה מצפן לשינוי מגמה במדיניות הכלכלית שפונה בגדול לשבדיה אלא סלט של הבטחות חשובות עם רוטב דה-מרקר.

    יש משהו לא הוגן בעיני בכך שאחרי הצגת מצע כלכלי ע"י פעילי קדימה, השמאל הלאומי או התנועה הירוקה תגיע מיד הסתערות של להקת סוציאל-דמוקרטים שיבחנו כל מילה שיש או אין בטקסט ויקבעו נחרצות ש"זה לא סוציאל-דמוקרטיה", ואילו הטקסט של עמיר פרץ, המתיימר להוות אלטרנטיבה אידיאולוגית אמיתית לשיטה הקיימת, ייבחן בסלחנות כזו ע"י אנשי יסו"ד ובעלי עמדות דומות.

    על אחת כמה וכמה כאשר יש לנו מול העיניים טקסט של יחימוביץ' באורך דומה שמתייחס מפורשות לארבע מתוך
    חמש הנקודות (מתעלם מהמיסוי בגלל ברית עיני ברוש…) ולא רק לשתיים.

    על עניין המושבניקים והקיבוצניקים אין לי הרבה מה להוסיף, בעיני זה פשוט זועק לשמיים. פעם אמרת שמדאיג אותך שכאשר התנועה הירוקה כחברה בקואליציה תצטרך לבחור בין העלאת שכר מינימום ובין הצלת גבעה עם חמציצים נדירים, היא תבחר בחמציצים ותצביע כמו שרוצים נערי האוצר. הטקסט הזה מעורר בדיוק אותה דאגה. מפלגת העבודה במשך שנים דואגת יותר לכיסם של מעטים מאשר של רבים, בגלל ההתפקדות המאורגנת, ועמיר פרץ בלית ברירה שוחה עם הזרם. זו רק הוכחה בעיני שבמפלגה שיש בה אחוזים לגמרי לא פרופורציונליים של מושבניקים וקיבוצניקים ביחס לאוכלוסיה (וביחס לאחוז שלהם בין מצביעי העבודה, שהרי במושבים מזמן העבודה לא דומיננטית ובקיבוצים יש כבר פעמיים נהירה לקדימה ולליברמן) פשוט אי אפשר להקים אלטרנטיבה לשיטה.

    באמת כדאי שנתמקד בשאלות ותשובות כי הדיון הזה מגיע למקומות לא טובים. אכן אני מאוכזב מהטקסט, אך בסה"כ המטרה שלי היא לעזור לעמיר פרץ ולא לדפוק אותו.

  36. ק. טוכולסקי :

    במאה ה-19 הלייבור או הס"ד הגרמנים נראו כמו משהו קיצוני שלא ישב אף פעם ממשלות. לפי ההגיון הזה הינו צריכים להצביע לליבראלים ולא לבנות משוה משלנו.
    שוב אני בהחלט בעד מפלגה ס"ד חזקה בשמאל מרכז אבל התנאי הוא שהיא תהיה ס"ד אחרת זה חסר טעם. נכון להיום מפלגת העבודה אינה מפלגה ס"ד ואינה עומדת להיות מפלגה ס"ד ולכן אני מעדיף מפלגה סוציאליסטית הארדקור.
    אם מפלגת העבודה תמשיך להיות כל כך עלובה בסוף כמו מרצ גם היא תהיה קטנה יותר מחדש.

  37. מיכאל לינדנבאום :

    התעלמות תמוהה

    בצדק כתב איתי שכיפת הברזל החברתית לא מתייחסת ל-3 נקודות אלה:
    "- מה בבעלות המדינה מה בבעלות פרטית
    – מערכת המיסוי
    – כוחם של איגודים מקצועיים"

    היה רצוי שאנו כס"דים,נשמע עמדתו של פרץ בנידון.

  38. איתי :

    ק, הפתרון הוא פשוט –

    א. להיות חבר במפלגת שלטון כלשהיא לפי בחירתך שמתקיימים בה פריימריס, כדי להיות בעל יכולת להחזיק בביצים את השרים או ראשי וועדות בכנסת. אך לוותר מראש על הפנטזיה שהמפלגה הזו תהיה סוציאל-דמוקרטית כי זה לא יקרה. יש נימוקים לטובת התפקדות לליכוד, קדימה, או העבודה. העובדה שלעבודה יש עבר רחוק סוציאליסטי לא אומרת שהיא בהכרח הבחירה המועדפת.

    ב. להצביע חד"ש, כדי למקסם את הסיכוי שהאנשים שהכנסת לכנסת יצביעו כפי שאתה רוצה בנושאים מדיניים וכלכליים גם יחד. אך לוותר על הפנטזיה שרוב האנשים סביבך יצביעו למפלגה הזו.

    ג. לקראת הבחירות להרגיש איפה ממוקם העומד מולך ולנסות לשכנע אנשים לזוז קצת שמאלה ממה שהם מתכוונים להצביע – קדימה עדיף על ליכוד, הבית היהודי עדיף על ליברמן, מרצ עדיפה על העבודה בראשות הרצוג, חד"ש עדיפה על מרצ, וכן הלאה.

  39. ק. טוכולסקי :

    איתי
    אני עובד בשיטה ג' כל הזמן, מה שכן אני לא מבזבז זמני על מי שמצביע גם ככה מרצ או חדש שימשיכו כמו שהם גם לא על חברה שמצביעים לעבודה, אני עובד בעיקר על קדימה ליכוד וישראל ביתנו שיזוזו שמאלה, באחד על אחד זה בדרך כלל עובד.

    אני עושה כל בחירות הערכה מחדש לגבי הצבעה, בשתי המערכות האחרונות המסקנה הייתה חד"ש. זה יכול להשתנות אבל כרגע אני לא רואה שינוי. הייתי מעדיף משהו פחות טהרני אנחנו הכי צודקים אבל במבחן התוצאה והתכלס אין כרגע משהו יותר טוב מבחינתי לפחות.

    הייתי חבר במפלגה שחשבה שהיא מפלגת שלטון עד שהיא הפכה לסתם מפלגה קטנה, בתכלס נכון לעכשו מיציתי. לא מאמין ביכולת של פרץ ויחימוביץ בהתנהלותם הנוכחית להביא לשינוי מהותי בעבודה.

    המצב בקנטים, זאת האמת, אני מאחל המון בהצלחה לפרץ, מקווה להתעוררות של הגוויה הקרויה מרצ ול]ריצה ברחוב היהודי של חדש, לא רואה שום דבר משלושת אלו קורה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.