חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

יום העצמאות – לא ממש עצמאיים

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, כלכלה ותקציב, כלכלת בית ב 9.05.11 6:00

במדינה בה שוררת צדקה במקום צדק, והעמותות תופסות את מקום המדינה, והממשלה שותפה עם העמותות, במקום להיות אחראית –  העצמאות הולכת ומתרחקת

מאת: ק. טוכולסקי


לא ממש עצמאיים

כותרת ב"וינט" ביום שישי: "הכסף נגמר המלאכים של דימונה יסגרו הסניף", זאת הייתה ידיעה על סגירת סניף של עמותת ידיד בדימונה, מה לעשות נגמרו התרומות. אותו יום ב"הארץ" כתבה עם הרב אקשטיין מ"הקרן לידידות"  על התרומות שהוא מביא מחו"ל ועל זה שהממשלה לא נותנת מספיק וישראלים לא תורמים מספיק. כך לקראת יום העצמאות נחשפת תמונת התלות הישראלית, אנחנו לא באמת עצמאיים אלא תלויים בתרומות.

מדינת ישראל הפכה בשנים האחרונות מאחראית לשותפה. במדינה שבה יו"ר האיגוד המקצועי רואה עצמו מתווך בין העובדים והמעסיקים, לא צריך להתפלא שהמדינה כבר לא רואה עצמה כאחראית אלא כגורם שותף בפרויקטים. בין הקרן לידידות, הקרן החדשה לישראל, הג'וינט ושאר ארגוני הפילנתרופיה שלקחו על עצמם חלק לא מבוטל ממימון מדינת הרווחה למדינת ישראל יש יחסי שותפות. חמור מכך מדינת ישראל היא בדרך כלל השותף שלא עומד בהתחייבויות. חלק מהארגונים פועלים בשיטה של הקמת פרויקט במימון שלהם או מימון משותף עם המדינה מתוך הנחה שאם הפרויקט יצליח המדינה תיקח אותו על עצמה, רק מה שנות הפיילוט עוברות ומבחינת המדינה או שהמימון מתרומות ימשך או שהפרויקט ייסגר. לא משנה אם מדובר בדיור מוגן, הוסטלים לחולי נפש או הזנה בבתי הספר, המדינה מוכנה במקרה הטוב לתת חלק מהמימון, לא לקחת על עצמה את האחריות המלאה. וכך מועדונים לנוער מנותק, כבאיות לתחנות מכבי אש, לחצני מצוקה בבתים של קשישים, הכול ממומן בשיתוף המדינה ולא בידיה בלבד.

ערב יום העצמאות ה-63, ערב נאומי ההיסטריה העטופים בפטריוטיזם מזויף שנועד להסתיר את פשעי פרימת הרקמה החברתית של המדינה בידי פוליטיקאים מסואבים. ערב הנפות הדגלים והלימות פטישי הפלסטיק במסיבות קתרזיס שלא מפצות על אובדן הישראליות, כדאי לזכור שאנחנו לא באמת עצמאיים. מדינת ישראל הייתה תלויה תמיד בתרומות מבחוץ אבל בנקודה מסוימת בה יכולנו להמיר את התלות בעצמאות בחרנו בהמשך התלות. בחרנו לתת לטייקונים שלנו לבזוז את הארץ ולהחליף את המסים שראוי היה שישלמו ואת הבעלות הציבורית על נכסי לאום ביכולת לקושש תרומות כקבצנים. ברוב המדינות הפילנתרופיה היא מקומית, גם לזאת לא זכינו. הטייקונים שלנו יודעים רק לקחת. אנחנו חיים משנור בינלאומי, מנדיבותם של יהודי הגולה ושל נוצרים שרוצים שכל היהודים יגיעו לפה כדי שהמשיח ישחט אותם אם לא יתנצרו לפני יום הדין. אנחנו חיים מפילנתרופיה של מדינות שחושבות שאולי יצליחו לחנך אותנו באמצעות תרומות. זאת לא ממש עצמאות.

יש לנו משרד אוצר שמשתף פעולה עם המציאות ואף מעודד אותה ובכך הוא מגביר את התלות שלנו בתרומות. יש לנו מנהיגים שמעניקים לטייקונים ותאגידים מתנות ושולחים אותנו לבתי תמחוי לההנולת בהם בעליבות מזיעת אפם של אחרים בזמן שזיעת אפנו מזרימה הון אחר הון לכיסם של כמה טייקונים ותאגידים כאן. היינו יכולים לצאת לעצמאות, היינו יכולים להיות אדונים גאים לגורלנו, היינו יכולים לדאוג לבד לכל מחסורנו, אבל המרנו את האפשרות הזו בבחירות הגרועות שאנו עושים לשלטון. במקום תמלוגי גז של 80%, מס הכנסה מדורג ברווחה, מס רכוש, מס ירושה, מס על ההון, ועוד מסים הוגנים ופרוגרסיביים, בחרנו לתת מתנות לחזקים ולקושש נדבות. זאת לטעמי בחירה ממש גרועה, אבל זה מה שרוצים מנהיגי מפלגות החימרה (מפלצת בעלת חמש ראשים העצמאות, קדימה, הליכוד, ש"ס וישראל ביתנו). הם רוצים אותנו כנועים ומורגלים לכך שהם מחלקים מתנות לעשירים כי יש לנו ומקבצים נדבות בחו"ל כי במקביל גם אין לנו.

כדי שנהיה באמת עצמאיים הגיע הזמן לצאת לדרך אחרת, יש לי הרבה הערכה לכוונות הטובות של הרב אקשטיין, של הקרן החדשה או עמותת ידיד, אבל הם גורמים נזק לחברה הישראלית, הם לא הפתרון למחלה אלא משכך הכאבים שמסתיר מהחולה את המציאות. אנחנו צריכים צדק ולא צדקה, רווחה ולא סעד, לקחת את מה שמגיע לנו בזכות ולא לקבץ נדבות, אחרת לא נהיה עצמאיים לעולם.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

13 תגובות

  1. א. קוריאל :

    ארגוני הצדקה לא רק לקחו על עצמם לממן חלק ממדינת הרווחה – הם החליפו אותה. זה לא קרה סתם, אלא בגלל שממשלות ישראל החליטו לפרק את מדינת הרווחה הישראלית. נתניהו הוא המצטיין והאדוק בכך, אך אינו היחיד.
    מה שמרגיז במיוחד הוא שככל שהימין מפרק ומפורר מבפנים את החברה הישראלית, כך הוא מגביר את הרטוריקה הלאומנית שלו, שמדברת בזכות "היחד", "הלאום" "המטרות המשותפות" וכו'. הרטוריקה הלאומנית גם מסתירה את חיסול מדינת הרווחה, וגם מגייסת את ההמונים שנפגעים מהחיסול.

  2. חנה :

    v v v

  3. איתי :

    קוריאל,

    העובדה שממשלות ישראל מאז שנות ה-80 הן בגדול ניאוליברליות (גם כשראש הממשלה הוא מ"תנועת העבודה") מעידה בראש ובראשונה על הכישלון הקולוסאלי של האלטרנטיבה לשכנע את הציבור, ובפרט את הציבור שנדפק ע"י השיטה.

    אלו ממשלות נבחרות. העם הזה בוחר להפריט את עצמו, ולא ב"טעות חד פעמית" אלא שוב ושוב ושוב.

    הסוציאליסטים והס"ד הפכו למיעוט הן בתוך מפלגות ה"שמאל" (העבודה ומרצ) ובוודאי בכנסת.

    כבר שלושים ומשהו שנה שהציבור פשוט מפנה את הגב לסוציאליזם לגווניו (הוא אינו מבחין בין אי-אהדה למרקסיסטים של דע"מ ובין אי-אהדה להסתדרות הכללית של עיני, וכמובן כל מה שבין הקצוות הללו).

    בזה אי אפשר להאשים רק את הימין, את הטלויזיה המטמטמת, או את הציבור (שיטת בן אהרון) אלא קודם כל – את עצמנו. ביום שייפול בשמאל האסימון שלהאשים את כל העולם בהצטמקות לא יעזור, יש סיכוי לשינוי (מפלגה אחת, שתי מפלגות, שלוש – לא משנה).

    עד שזה יקרה ימשיכו הכלבים לנבוח ושיירת ההפרטה תמשיך לדהור.

  4. ק. טוכולסקי :

    אילו גילאון הגיש הצעת חוק להפחתת המע"מ על מוצרי יסוד ותרופות. אף אחד לא יודע מזה. הכישלון שלנו איתי לא נובע מכך שתקשורת שקולה ומאוזנת בישראל מסקרת באופן אובייקטיבי את השמאל בארץ והציבור בוחר באופן רציונאלי להצביע לימין.
    אני חושב שאנחנו מאשימים את עצמנו מספיק, לעמים יותר מדי וגם רבים ומתפלגים על כל שטות ובטוחים שלכל שבריר פלג יש את כל האמת.
    אני גם חושב שכבר 30 שנה אנחנו מדברים בעיקר עם עצמנו, וגם את זה צריך להפסיק.
    כשנציב אלטרנטיבה שאולי לא תהיה הכי מושלמת לפי הפסיק של אנגלס אבל תייצג רבים וטובים ונפנה כשווים אל שווים לציבורים ששכחנו בגובה העיניים, אולי נצליח לעשות משהו.

  5. יונתן כ. :

    דווקא מאוד עצמאיים.

    העצמאות היא היכולת שלנו כלאום לקבוע את גורלנו ואת אורחות חיינו,העצמאות הזה היא שרירה וקיימת,יש לנו את היכולת לעשות זאת.

    השיח הזה של "אנחנו לא עצמאיים"(ביום העצמאות) ו"לא חופשיים"(בחג החרות)ו"בשואה מתמדת"(ביום הזכרון לשואה) מעקרת את השיח מתוכן,גם את האירועים המקוריים וגם המסר שמנסים להעביר.

  6. ק. טוכולסקי :

    אנחנו כל כך עצמאיים שנוכל לעמוד גם בלי ארצות הברית מאחורינו? אפילו את כיפת ברזל אנחנו מסוגלים לממן רק בזכות תקציב מיוחד של הקונגרס.
    אנחנו כל כך עצמאיים שאם מחר המצרים סוגרים את ברז הגז יש לנו הפקה משלנו? יש לנו תחנות שעובדות על גז בזכות הזרמה של גז זול בצורה חשודה וכנראה גם בזכות שוחד ממצריים. אנחנו כל כך עצמאיים שאנחנו אוטרקיים מבחינת מזון? מחצבים? דלקים? על איזו עצמאות אתה מדבר יונתן?

  7. יונתן כ. :

    אתה מכיר אדם שהוא מספיק עצמאי כדי לחיות בלי אוויר ומים ואוכל?

    מן הסתם גם למדינה יש צרכים,עדיין אנחנו עצמאיים מכיוון וגורלנו די בידינו יש לנו את היכולת להחליט בעצמנו,נכון זאת לא עצמאות מלאה וכן צריך להתחשב במיליון דברים אבל ככה זאת כל עצמאות.

  8. יונתן כ. :

    והגז לא זול בצורה חשודה די להאמין לכל תיאוריית קונספירציה.

  9. נדב פרץ :

    באמת, יונתן? 'יש לנו יכולת להחליט בעצמנו'?

    יומיים של חרם אה-לה דרום אפריקה, ואנחנו גמרנו את הקריירה.

    מה שקורה עכשיו מבחינת החרם, זה בדיחה. תחשוב מה יקרה ביום שבו אינטל ואמדוקס יחליטו שלא כדאי להם להחזיק מרכזי פיתוח בישראל, ולספוג חרם. ביום שבו בעולם יפסיקו לקנות תרופות של טבע, בגלל שהיא מייצרת בישראל.
    וזה רק השלב הראשון, הכי בסיסי, של הסנקציות. השלב הזה יביא אותנו לקריסה כלכלית טוטאלית.

    ישראל היא כלכלה פתוחה, שתלויה לחלוטין ביבוא וביצוא לקיומה. זה מצב מצויין, ולא צריך לשנות אותו – אבל מבחינה מדינית, הוא משאיר אותנו מאוד חשופים לסנקציות. כדאי לדעת את זה.

  10. איתי :

    ק,

    הסיקור השטחי בתקשורת עובד לכל הכיוונים

    א. גם חכים מש"ס הגישו הצעות חוק פרטיות למעמ דיפרנציאלי והציבור שקורא אידיוט או רואה ערוץ 2 לא שמע מזה. בעיני הציבור הזה, שס היא מפלגה מגזרית שדואגת רק לאברכים.
    ב. מאידך, גם האינטרסים המגזריים שטופלו בנאמנות ע"י מפלגת העבודה (כמו מכסות לעובדים זרים בחקלאות) הרבה יותר מהנאמנות שלה למקבלי שכר מינימום או לעובדי קבלן, לא זוכים לסיקור. על כן בעיני הציבור מפלגת העבודה לא נתפסת כמפלגה מגזרית, אעפ"י שבפועל בעשורים האחרונים היא מגזרית לפחות כמו שס אם לא יותר.

    יותר מזה, בשנים האחרונות יש יותר ויותר עיסוק בתקשורת ההמונים (כולל הפרטית) בליקויים חמורים בשיטה הקפיטליסטית.
    גיא רולניק קורא לעצור את רכבת ההפרטה כי היא בנתה שכבת טייקונים ופירמידות מסוכנות, מירב ארלוזורוב מספרת על כך שאנחנו שיאני עולם כמעט במיסוי רגרסיבי שמגדיל פערים בהכנסה פנויה, ואפילו נחמיה שוק חופשי שטרסלר בעד להעלות את שכר המינימום. הרי זה כאילו הדוברים המרכזיים ב"ערוץ 7" היו מתחילים לדבר על הכרה במדינה פלסטינית בתור דבר רצוי עקרונית, רק בגבולות הרבה יותר מצומצמים ממה שכתוב במצע של מרצ או חד"ש.

    אז לא, הבעיה היא לא בתקשורת, הבעיה היא קודם כל בשמאל.

    כי בדיוק כפי שציינת בעצמך – אין הצגת חלופה כוללת, אין שיח בגובה העיניים עם ציבור הבלתי משוכנעים, אין התמודדות רצינית במקומות שדורשים היבחרות (רשויות מקומיות למשל) בניגוד לארגונים חברתיים או "תנועות חברתיות" שכל שניים וחצי אנשים יכולים להקים ולעמוד בראשם.

    הדברים האלה קשורים זה לזה – היבחרות תלויה ביכולת לדבר עם הרבה אנשים (שונים מאוד ממך) בגובה העיניים, ולשכנע אותם להצטרף אליך.

    היבחרות דורשת יכולת להבחין בין סעיף מצע שאפשר וכדאי לדבר עליו ובין סעיף שלגביו עדיף להתגמש או פשוט לשתוק (הדעות של יחימוביץ' לגבי גבולות קבע או הדעות של אלון טל על מס' ילדים מקסימלי למשפחה). זו היכולת בין להיות צודק ללהיות חכם.

    המריבות הפנימיות הן לא המחלה אלא הסימפטום של המחלה – הייאוש מן הנסיון לשכנע את מי שמחוץ לבועה

    הרבה יותר קל לברוח מן הרחוב הישראלי המיוזע וחסר הסובלנות (גם "הרחוב" באינטרנט) אל תוך הבועה של "אנשינו", להתווכח איתם כל היום, להתפצל, להתאחד, להתפצל וכו'.

    הרבה יותר קל להקים עוד ארגון לשינוי חברתי, שעושה אולי עבודת קודש (למשל לבטל את הפרטת בתי הסוהר) אבל לא נדרש להשיג תמיכה ציבורית.

    סימפטום נוסף של הייאוש הזה הוא בריחה מסוג אחר. http://www.hahem.co.il/sartan/?p=2711

  11. יונתן כ. :

    אם מחר יפלו 300 פצצות אטום על ארה"ב האם תשאר עצמאית?

    תהיו הגיוניים.

  12. מנחם לוריא :

    עצמאות?

    מ"י בע"מ היא דת שיש לה ארץ.

    בדת שלנו (זו המקורית לא ההזנייה מבית היוצר של כוהני הדת שנציגותם לא נפקדת מאף מועצת מנהלים של מ"י בע"מ) יש שלושה מקורות הכנסה בלבד:

    יגע כפיים (מעבודה)
    מעשר (לגר ולעני) או אם תרצו מס הכנסה.
    מתן בסתר.

    תרומות זו המצאה של הנצרות שההזנייה האורטודוכסית ניכסה לעצמה ומאחר וזו מדינה של דת הפכה פה לדרך חיים בזוייה יש לומר.

    חוץ מהאורטודוכסים גם הטייקונים מזנים את התרומה. ביום יום הם שודדים את הקופה הציבורית, את שוק העבודה ומוצצים את לשד אוצרותיה ,המעטים יש לומר, שהארץ הזו מבטיחה לנו ולטהר את נפשם (ממש כדרכם של הנוצרים) הם מקימים לעצמם היכלות מרפא ועמותות חסד שמשלמות מליונים למנכ"לים ומבזבזות מליונים על שום דבר שנגמר בכלום.

    להגיד שישראל היא מדינה עצמאית זו בדיחה טובה. הענינים המדיניים בטחוניים שלה מנוהלים בבית הלבן עם או בלי הפרלמנט הארופאי.
    עניניה הפיסקאליים מנוהלים ע"י 20 משפחות עושק . השיח הציבורי פה הוא רק בטוקבקים, בקלפי בוחרים באותה רעה חולה חזור ובחור חזור ובחור.

    הגזענות פה חוגגת ושינאת האחר מהעני ועד ,לא עלינו, למי שמאמין במשיח מוחמד זו העצמאות שיש פה. עצמאות פה מקדשת את האקסיט הכאן והעכשיו לעשות מליונים ולמכור לדוד סם תמורת חופן דולרים את המאגר האינטלקטואלי שלנו – זו עצמאות של ישראל 2011.

    מתי נתעורר? ההסטוריה שלנו מלמדת שהיו כמה התעוררויות מחלום הבלהות. כולן קרו אחרי שחטפנו ,וחזק, על הראש. פעם זה היה פוגרומים, או איזה נבוכדנאצאר שחשב להיפטר מאיתנו ובעת החדשה זה חפיצים שעפים עלינו מכל עבר. כנראה זו הדרך להתעוררות.

    מנחם.

  13. איציק יאפ :

    אני לא חושב בצורה כל כך טוטאלית.

    אין ספק שמדינת ישראל במצב גרוע (למרות שבכל מיני סקרים, אזרחיה הם מהמאושרים בעולם), ובגלל כל מיני ממשלות שאהבו ללקק לאמריקאים אנחנו די תלויים בהם, וזה מאוד מגביל אותנו.
    מדיניות ההפרטה ומיסים לא הגיוניים הורגת אותנו ומקשה את החיים.
    ושחיתות ונהנתנות ואינדיווידואליזם והונאה ואירועי תרומה ובלגאנים. וואלה סוף העולם?

    לא כל כך. זה רק שלב בהתפתחות, לפי דעתי. אני חושב שעד עכשיו במשך 30 שנה הייתה תנועה חזקה ימינה, ובזמן האחרון התנועה מאטה ומתכוננת להתהפך, כמו מטוטלת.

    זה אולי נשמע אופטימי מידי, אבל לפני כמה שנים לא חשבנו בכלל שמישהי כמו שלי יחימוביץ' תבוא משום מקום ותביא תקווה פוליטית, ויותר מזה, שינוי כל כך גדול בשיח הציבורי. וגם אם היא לא תזכה, זה לא סוף העולם, כי אחריה יבואו עוד.

    מדינת ישראל, עם כל הכבוד לחזונות האפוקליפטים, נמצאת במצב מצויין, בהרבה מאוד בחינות. גדאי לראות את זה ולמנף את זה הלאה, במקום להיות תקוע בלופ של ראיית הכל שחור.

    בפסיכולוגיה הלופ הזה נקרא דיכאון, והוא לא יעיל בכלל.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.