חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עמרם מצנע – תגובת חבר מפלגה להתמודדותו

נושאים דעות, פוליטי ב 8.05.11 6:01

יהושע בן משה, חבר מפלגת העבודה, תמך במצנע בעבר, אך אינו רואה הצדקה לתמיכה בו היום

צר לי מאוד  על  מצנע. הנני  חייב  בגילוי נאות. בפעם הקודמת שהוא התמודד עמדתי לצידו של מצנע בהתלהבות גדולה. הייתי ראש המטה שלו  ברעננה והתוצאות אצלנו עלו בהרבה על הממוצע  הארצי.

לאחר הניצחון הקמנו במפלגה חוג גדול שהיה אמור ללוות אותו, ומה גדולה הייתה האכזבה  כשברח מהמפלגה בגלל ההצקות של דליה איציק ופואד.

אנו הפעילים  המסורים  קיבלנו  סטירת לחי לאור העובדה שלא נועץ בנו, ועזב אותנו מבלי לנסות להסביר את עצמו.

בדיונים  בחוג  "התקווה", הרגשנו שהנושא הכלכלי חברתי לא כל כך מדבר אליו, וההתנגדות לממשלת  שרון  היא  שהחזיקה אותנו ביחד.

היום  לחזור  להתמודד  ועוד  לבקש  את תמיכתו  של  פואד נראה  פתטי למדי, וגם לנסות ללבוש  אצטלה  סוציאל דמוקרטית זה מעשה  מוזר.

צר לי על האדם שהתנחם בעבודה יפה בירוחם, אבל זה לא מכשיר אותו  להכריז על עצמו כמועמד המסוגל להביא מנדטים מהציבור הרחב.

המפלגה  זקוקה  למנהיג אמיתי , ובבחירות, הציבור ייתן את  אמונו למי שמסוגל להלחם על דרכו, ולא נשבר  על  דברים  שוליים.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

32 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    לא כתובת לס"דים

    כפי שכותב בן-משה:"בדיונים בחוג "התקווה", הרגשנו שהנושא הכלכלי חברתי לא כל כך מדבר אליו"

    מצנע גם מתבסס על פואד המפריטן.

    בקיצור, אין לתמוך במצנע.

    כולנו למען של"י עם חבירה של פרץ.

  2. עמית פרי :

    בשום פנים ואופן לא שלי! רק עמיר פרץ!

  3. מיכאל לינדנבאום :

    לעמית פרי,
    ואיך פרץ יכבוש את העבודה ללא שיתוף פעולה עם של"י?

  4. ל רפי :

    שלי יחימוביץ' היא הסיכוי היחיד של מפלגת העבודה, וגם סיכוי זה אינו גדול...

    מצנע חוזר לזירה פעם נוספת כמושיע וגואל, והוא אינו מושיע ואינו גואל. בין העבודה שעשה בירוחם (טובה כשלעצמה) לבין מה שהוא נדרש לעשות לעת הזאת כמנהיג לאומי (והוא אינו מנהיג לאומי, ועדיין איני מבין כיצד הוא חושב לבנות לעצמו מעמד זה), המרחק הוא כמו בין עמיר פרץ לשר ביטחון טוב.
    פרץ הוא דברן פתולוגי, וכבר הוכיח שכוחו בדיבורים גדול מכוחו במעשים. עצם העובדה שלא השכיל להבין את מגבלות יכולותיו כאשר "קפץ" על עגלת שר הביטחון בממשלת אולמרט והוביל את ישראל לכשלון חרוץ בלבנון, אומר "דרשני". טענתו שלמד את הלקח, אינה נראית לעין במהלכיו במפלגת העבודה – עסקנות אינה ומעולם לא היתה מנהיגות לאומית; פרץ הוא בינתיים עסקן.
    בוז'י הוא "ילד טוב ירושלים", ובחור נבון. מדוע זה עושה אותו למנהיג לאומי?! נכון, הוא קידם עניינים במשרד הרווחה, אז מה? הוא בפוליטיקה כבר למעלה מעשרים שנה, ומה באמת פעל בהן, מלבד להסביר בשפה רהוטה את מדיניותה והתנהלותה הקלוקלת של מפלגת העבודה, שדרדרה אותה עד הלום? הציבור בכל זאת לא טיפש…
    את כל המתמודדים האחרים מלבד יחימוביץ' אינני מכיר, וזה אומר הרבה מאוד לגבי מעמדם הציבורי הנוכחי.
    שלי יחימוביץ' "קפצה" למים הסוערים של הפוליטיקה הישראל לא מכבר. במשך כל הזמן שהיא פעילה בה, הוכיחה יציבות, נחישות, עקביות ובעיקר – התפתחות אישית רלוונטית. יכולותיה כחמחוקקת והבנתה את מגבלותיה (היא היחידה בין המתמודדים החדשים שלא מינתה עצמה "על הסף" לראש הממשלה הבא של ישראל), מעידים על שכל בריא ועל חוש פרופורציה חיוני למדינאי שאינו רק פוליטיקאי. מעמדה הנוכחי בא לה מהשגיה אלה כחברת כנסת חדשה, דינמית, יוזמת ומבצעת.
    אף שאיני מסכים בכל לדרכה המדינית, אני מכבד ומעריך את דרכה החברתית ואת העובדה שהציבה נושא זה בראש סולם העדיפויות שלה. בתחום זה היא יכולה לפעול לתרום רבות, כשבתחום המדיני אף אחד מחבריה-יריביה במפלגת העבודה אינו מציע דבר מלבד סיסמאות, שרובן, אגב, אינן מקובלות על רוב הציבור היהודי בישראל.
    מפלגת העבודה אינה מפלגת שלטון כיום ולא תגיע להיות כזו בראשות אף אחד מהמתמודדים על הנהגתה (נכון לשעה זו). קדנציה פעילה-יעילה בראשות מנהיגת מפלגה כשלי יחימוביץ' שבמוקד העשיה שלה חזרה למעמד של מפלגה חברתית מוכרת, תוססת והשגית, תעניק למפלגת העבודה קרש קפיצה מבטיח לקראת חזרה לעמדה מובילה בפוליטיקה הישראלית. מאחר ואיננו הולכים בדרך המלך לסיום הסכסוך הישראלי ערבי (והציבור מבין זאת), ומאחר והנושאים החברתיים-כלכליים עומדים ויעמדו במוקד העניין הציבורי בשנים הקרובות (אגב, עוד יותר כך אם במקרה אתבדה, וכן נגיע לסיום הסכסוך…), גם תכניתה המדינית של יחימוביץ' – עם רגליים על האדמה ובלי יומרות בומבסטיות – טובה למפלגת העבודה, ואין לה כיום מובילה טובה משלי לתכנית זו.

  5. מיכאל לינדנבאום :

    תמיכה מפתיעה

    אני קורא את המחמאות הרבות שמרעיף ל רפי על פעילותה של של"י.
    היא אכן הרוויחה את כולן ביושר.

    מצד שני,אני תמה, איך זה מתיישב עם השקפת העולם הניאו-ליברלית שבאה לידי ביטוי בכתביו של ל רפי.

  6. יהושע בן משה :

    למיכאל

    לכן הוא ושכמותו תומכים בה

  7. מיכאל לינדנבאום :

    "הוא ושכמותו"

    לבן-משה,
    מה פירוש האמירה חסרת השחר זאת?
    של"י לא עובדת בשביל אף טייקון,ועושה עבודה ס"דית נפלאה,ואז אתה בא ומדביק לה שהיא ניאו-ליברלית?
    איפוא היושר וההגיון שלך?

  8. עמית פרי :

    אדרבא ששלי תחבור בתמיכתה לעמיר.

  9. מיכאל לינדנבאום :

    לעמית,
    תצביע פרץ כרצונך,אך אל תשכח שאם הוא ושל"י לא מגיעים להסכם שיתוף פעולה,זה כאילו נתת את המפלגה במתנה לבוג'י+מצנע.
    אתה רוצה עוד פעם מפלגת הפרטה?

  10. יהושע בן משה :

    היושר וההיגיון

    היושר וההיגיון

    מיכאל , היושר וההיגיון מתחילים בלדייק, אני נתתי תשובה ל:" איך זה מתיישב עם השקפת העולם הניאו-ליברלית" שהינך שואל , ולא מדביק וקובע מה היא. הבחירות שלה בזמן אמת (התמיכה בברק, השביתה של העובדים הסוציאליים, וכו) קבעו בדיוק מה היא.
    יש בך ביטחון שהיא תתמוך בעמיר במידת הצורך ? (סיבוב שני למשל) למי יש לפנות ?"כאילו נתת את המפלגה במתנה לבוג'י+מצנע."
    לא מבין את היושר והיגיון !!

  11. דקל-דוד עוזר :

    ביקורת אנמית

    הביקורת הזאת על מצנע קצת אנמית; אני גם חושב שלא תחזיק מים ברמה המפלגתית.

    השאלות במחלוקת הם מי יביא שינוי למפלגת העבודה.
    עד עכשיו אלו תוצריו של מצנע:
    א. נאלץ לקבל פטרונות פוליטית.
    ב. הציע לשריין בפועל את כל השמינייה (לשים אותם בהפרש של 2 עד מקום 17).
    ג. לא תומך בחוקת יסו"ד אלא בועדה מסדרת וביטול הדמוקרטיה.
    ד. כנראה לא מביא איתו בשורה של שינוי יחסי הכוחות בחברה הישראלית.

    ליבי אל מצנע, אבל נדמה שבחמש השנים שבהן הוא לא היה פה קרה בחברה דבר או שניים והוא היה עסוק בענייניו.

  12. מיכאל לינדנבאום :

    לבן-משה,
    אם אין הסכם שת"פ (לפני ואחרי הפריימריז),בין של"י לעמיר,זה כאילו נתת את המפלגה במתנה לבוג'י+מצנע המפריטנים.
    מה לא ברור כאן?

  13. יצחק סויסה :

    כולכם מדברים על מפלגת העבודה - מפלגת נישה

    רצוי שתזהרו בדבריכם שכן רק מצנע יכול להביא את מפלגת העבודה להשפעה אמיתית במדינה
    מי שרוצה מפלגת נישה שיצביע שלי אבל יש לזה תחליף מצוין – מרצ החדשה
    מה ואת מי ניהלה שלי בכל שנותיה מלבד דיבורים
    אנחנו חברי המפלגה האמיתיים רוצים מישהוא שיחזיר את התקוה לציבור הישראלי ולמפלגה

  14. מיכאל לינדנבאום :

    לסויסה,
    חוץ מזה שאמרת שאתה חבר מפלגה אמיתי,הרי לא אמרת שום דבר רציני.

  15. דקל-דוד עוזר :

    ניתוח מועמדי המפלגה

    אשמח לדעתכם.

    http://www.labor.org.il/שלי-יחימוביץ-היא-המועמדת-המובילה-שלי-לראשות-העבודה.html

  16. רביב נאוה :

    אולי זה היה צפוי שגם פוסט (נדיר) שמתמקד במצנע יהפוך להתנצחות הקבועה בין תומכי יחימוביץ' לתומכי פרץ. יש כאן מגיבים שכנראה פשוט לא מסוגלים ליותר.

    לא בטוח שמצנע הוא כל-כך רע. הבעיה היא שכרגע אי אפשר לדעת כי האיש טורח בשיטתיות שלא להציג את העמדות שלו בכל נושא שהוא לא מדיני. כרגע הוא נישא על גלי אהדה תקשורתית, אבל תוך זמן קצר הוא יצטרך להתחיל לדבר גם על נושאי חברה, כלכלה, זכויות עובדים והפרטה – ואז נראה עם מי יש לנו עסק

  17. נדב פרץ :

    רביב – בכלל לא בטוח שהוא יצטרך להציג את העמדות שלו. ההנחה שאסטרטגיית הקמפיין הכי טובה היא שתיקה הולכת והופכת לנורמה, ובטח שאין שום בעיה לשתוק בנושא שהוא לא הנושא המדיני.
    מה גם שיש לו את 'קלף ירוחם' לנפנף בו, למרות שאלוהים יודע מה הקשר בין ניהול מוצלח של עיירה בהתבסס על יכולות גיוס תרומות לבין סוציאל דמוקרטיה.

  18. רביב נאוה :

    נכון, אבל כאן תבחן היכולת של המתמודדים לקבוע סדר יום למערכת הבחירות הזאת. מול 50 אלף מתפקדי עבודה, שלפחות חלקם הגדול הגיעו אליה בגלל הצד החברתי ולא המדיני (אלה כבר נמצאים מזמן בקדימה) קשה יותר לנפנף ב"קלף ירוחם" והרוח הגבית מערוץ 2 ויד"א פחות יעזרו במקרה הזה. אני מאמין שגם אם הוא יאמץ אסטרטגיית שתיקה בנושא החברתי, ציבור מתפקדי העבודה יחייב אותו להתבטא בנושא הזה. השאלה היא האם הוא ישמור על עמימות או יאמר דברים ברורים.

  19. איתי :

    רביב,

    אני חושב שאתה נותן לרוב חברי העבודה קרדיט שאינו מגיע להם.

    א. לפי פרסומים, עם עזיבת ברק מנתה העבודה כ-30000 חברים (כחמישית ממה שהיה לה לפני פחות מעשור), שרובם מן הסתם תמכו בחבורת ברק-שמחון-נוקד-הרצוג-עיני-פואד (רבים ממתפקדי אילון ופרץ משנת 2006-2007 ביטלו את חברותם).

    ביום שאחרי עזיבת ברק, לא נרשמו ביטולי חברות המוניים, והנשארים הם בחלקם סוסים טרויאניים של ברק ושמחון. חלק ממילא "בכיס" של פואד ועיני (ולכן יצביעו למועמד שהם מציבים בפרונט דהינו מצנע). האחרים (בעיקר ממחוזות המושבים והקיבוצים) לא מתעניינים ברובם בסוגיות הלאמה ושכר מינימום אלא כפופים גם הם לקבלני הקולות שלהם במחוזות, שדואגים לאינטרסים מגזריים לגמרי כמו מכסות מים ועובדים זרים או גביית ארנונה (ראה בניתוח המאוד עדין כאן לגבי הסכם שחתם ברק ולא יצא לפועל http://www.blacklabor.org/?p=4507). אלה מגזרים שלארגזים שלהם מטרה ברורה – נוכחות בממשלה הבאה, ללא קשר לעניינים "ברומו של עולם" כמו הסדר קבע או מאבק בהפרטה. אי לכך גם כאן המועמדים המועדפים הם הרצוג (חובב מושבע של ישיבה בשולחן הממשלה) ומצנע (כי הוא נשלט בידי פואד ועיני).

    ב. לפי הערכות בתוך המפלגה, שלא ברור אם הן מבוססות, עד לתאריך הקובע יתפקדו עוד כ-20000 איש, ומכאן המספר 50000 שהבאת.

    אלא, שרוב האנשים האלה לא מתפקדים "כדי להציל את המדינה" ואז עורכים סבב-שופינג בין המועמדים, אלא מגיעים מראש כתומכים של מועמד.

    בין אם פלוני התפקד דרך הפעילות ה"אובמאית" של שלי (אתר, פייסבוק, דוכנים ברחוב) או ב"טכניקות הישנות" של עמיר, העמדות (הכלכליות או המדיניות) של כל שאר המועמדים לא ממש מעניינות אותך, כי אתה לא מתלבט.

    ג. כפי שנדב כתב, גם בקרב המעטים שכן מתלבטים (עמי וטורי העריך את מספרם בכ-10% לכל היותר) אין הרבה אנשים שמסוגלים להבחין בתהום הפעורה בין המחמאות שקיבלו מצנע והרצוג בעיתונות הממוסדת כשר רווחה מצטיין וכראש עיר מצטיין, בין סוציאל-דמוקרטיה כהלכתה ובין היישום שלה בפועל ע"י פרץ ויחימוביץ'.

    למרבה הצער, העמימות הזו משרתת את כל הצדדים. אם הרצוג/מצנע ינצח יחימוביץ' ופרץ יוכלו לתת לו תקופת חסד של נאמנות גלויה (במפלגת העבודה = כמה חודשים במקרה הטוב) ולהמשיך לקרוא למפלגה סוציאל-דמוקרטית. אם יקרה המצב ההפוך, גם כן לא ירעדו אמות הסיפים. מצב כזה לא היה אפשרי אילו חילוקי הדעות היו בנושא המדיני (למשל לנסות לשים את ברק וביילין באותה מפלגה).

    החשיבות הגדולה שיכולה להיות לעבודה שחורה בחשיפת החלקים הפחות גלויים בכל מועמד היא עבור עיתונאים שיוכלו לקבל פרופיל מלא יותר, כמו פה http://www.blacklabor.org/?p=21189
    להשפיע על תוצאות הבחירות זה לא ישפיע הרבה.

    אילו היתה כאן תרבות דמוקרטית מעמיקה יותר, כל מועמד היה זוכה לשימוע רציני יותר מהתקשורת, כולל שאלות קשות ומביכות, ולא היה יכול להציג רק את מה שהוא רוצה.

  20. נדב פרץ :

    איתי, אתה יודע שיש לי הרבה מאוד ביקורת על המבנה הארגוני של העבודה, ועל הרכב המתפקדים, אבל לא צריך לקחת דברים לקיצוניות השנייה.
    רוב המתפקדים של מפלגת העבודה הם לא 'מתפקדי ארגזים', נקודה. זה לא שאין כאלה, ולא שכל אחד מהם שווה יותר מקול אחד – בגלל הארגון – אבל עדיין, רוב ה-30,000 האלה זה אנשים שהתפקדו כי המפלגה חשובה להם. האם זה 50% או 80%? לא יודע, וגם אתה לא. אבל ההערכה שלי היא שזה איפשהו באמצע.

  21. רביב נאוה :

    הארגזים הם בטח לא פטנט של מצנע והרצוג ואני גם לא הייתי קובע בכזאת נחרצות ש"מצנע נשלט בידי פואד ועיני".

    תודה לאל שאנשים מתפקדים למפלגת העבודה בגלל אינטרסים מגזריים. אם זה לא היה ככה היא היתה חד"ש, אבל כל זה לא חשוב.
    כמו שאתה יודע, אני לא חושב שתפקידה של מפלגת העבודה כחלופה ס"ד יסתיים ביום שהרצוג או מצנע יעמדו בראשה, וזה למרות שאני כנראה לא אצביע לאחד משניהם בפריימריז. אני במיעוט כאן, מן הסתם אבל עדיין, המיידיות שמועמדים (או סתם אנשי ציבור) מתוייגים כאן לטובים ורעים צריכה קצת להדאיג. מצנע הצטרף למירוץ לפני פחות משבוע. בינתיים הביקורת העיקרית שיכולה להיות כלפיו היא שהוא לא אומר שום דבר (ושהוא זוכה לתמיכה תקשורתית – דבר מחשיד לכשעצמו). מכאן ועד להפוך אותו לאויב האולטימטיבי של הסוציאל-דמוקרטיה הדרך נראית לי ארוכה.

  22. איתי :

    א. אני לא מכיר מספיק את מפלגת העבודה, אבל עמי וטורי (מחנה פרץ) כן וזו הערכתו:

    http://www.blacklabor.org/?p=32494#comment-331332

    ב. נכון שלא כל ה-30000 שהיו ביום עזיבת ברק הם מתפקדי ארגזים, אבל מצד שני מספרם של בעלי עמדות אידיאולוגיות סוציאל דמוקרטיות מובהקות בתוכם הוא קטן מאוד.

    אלו שאינם מתפקדי ארגזים ואינם סוציאליסטים-אידיאולוגים מושפעים הרבה יותר משאלות שטחיות כמו "מי יביא לנו הכי הרבה מנדטים, בייחוד מקדימה השנואה" (לפי סקרים – מצנע ואחריו שלי) או מתדמית "הגנרל הצנוע כמשיח על החמור הלבן" של מצנע (ובעבר אילון).

    וכמובן, כפי שנרמז בעדינות בסיפא של עמי, בקרב אותם "לא מתפקדי ארגזים ולא סוציאליסטים שרופים" יש אחוז ניכר של כאלו שלעולם לא יצביעו למי ש"אינו משלנו" http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=695271&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0

    מי שנראה בינתיים כמקבל בגדול את הניתוח הזה הוא עמיר פרץ, משום שהוא משקיע מעט מאוד אנרגיה בלנסות לשכנע חברים וותיקים שמתלבטים ובפנייה לקהל רחב (מפגשים באוניברסיטאות, פייסבוק…).

  23. איתי :

    רביב,

    א. אני לא חושב שמצנע הוא האויב האולטימטיבי של הסוציאל-דמוקרטיה.

    ב. אני מעריך אותו מאוד

    ג. אני חושב שהחיבור בין שמאל ציוני-ליברלי (שמצנע מתאים מאוד להנהיג אותו

    http://www.blacklabor.org/?p=26000)

    ובין שמאל ציוני סוציאל-דמוקרטי מייצר בסופו של דבר שלם שקטן מסכום חלקיו (והמסר הכלכלי בד"כ מתכופף מול המדיני)

    אותם האנשים שאנחנו היינו רוצים להעביר מהליכוד-שס-ליברמן הם כאלה שמצנע פשוט לא מדבר אליהם, ואילו לפרץ/יחימוביץ'/מלכיאור יש פוטנציאל. זה לא משנה אם הסיבה היא שהוא גנרל מדי, יונה מדי, אשכנזי מדי, חילוני מדי או אקס-קיבוצניק מדי – התוצאה הסופית היא שעבור כל מי שסולד מ"המערך" (ביטוי שלימור לבנת אוהבת להשתמש בו כדי לעורר את האסוציאציות לשנות ה-80) פשוט לא יקנה את המותג הזה, שנראה בעיניים כאלה כמו עוד אחד מאותו פס ייצור.

  24. מיכאל לינדנבאום :

    לאיתי(19),
    בתגובתך הבקיאה מאד והמאלפת,אמרת גם:"אילו היתה כאן תרבות דמוקרטית מעמיקה יותר, כל מועמד היה זוכה לשימוע רציני יותר מהתקשורת, כולל שאלות קשות ומביכות, ולא היה יכול להציג רק את מה שהוא רוצה."
    המועמדים מרשים לעצמם לזלזל בציבור, כי מלכתחילה הם לא מחוייבים לו כלל מרגע שנבחרו.

    חיסול הסניפים במפלגות חיסל גם את מערכת הבקרה המתמדת של הנבחרים מול בוחריהם בסניפים.

    נכון להיום השמוש במילה מפלגה כבר לא תואם את המציאות.

    ברוב המקרים,מדובר על סטארט-אפ של תפיסת ג'וב במקום עבודה שנקרא הכנסת ,כאשר הרווח העיקרי הוא לא מהמשכורת ,אלא דווקא משירותי הליווי לאינטרסים כלכליים,ולטייקונים המממנים מיזמי "בחירות" אלה.

  25. מיכאל לינדנבאום :

    אמירה תמוהה

    לרביב (21),
    האמירה שהעבודה היתה חד"ש ,אם לא היו בה אינטרסים מיגזריים,לא ברורה.
    אם הכוונה לייצוג של האינטרסים של השכירים במדינה,הרי מופרך לומר ש-90% של הציבור מהווים "מיגזר".
    נהפוך הוא:
    יש את מחוז הקיבוצים,את מחוז הערבים,מחוז המושבים,ולמרבה הפליאה אין את מחוז האיגודים המקצועיים והשכירים.

    וזה קורה דווקא במפלגה המתיימרת לייצג את עולם העבודה..

  26. רביב נאוה :

    איתי,
    בינתיים אני לא רואה לא את פרץ ולא את שלי (מלכיאור לא במשחק כרגע) מביאים קולות מגוש הימין, נהפוך הוא. יותר מזה, אם מצנע הוא זה שיגרום לאנשים שהצביעו למפלגה של מופז ותירוש להצביע לרשימה של יחימוביץ' ופרץ – אני בעד ללכת על זה.
    רוב האנשים אכן לא חכמים כמונו ולא עושים את ההבחנות בין שמאל ציוני ליברלי ושמאל ציוני ס"ד אבל יש להם בהחלט דעה על פערים חברתיים, בעלי-הון והפרטה. כאשר את ההבדלים בין הליכוד, קדימה והעבודה בנושא המדיני אי אפשר לראות אפילו בזכוכית מגדלת לנושאים האלו כן יכולה להיות חשיבות (וזו, אגב, בדיוק האסטרטגיה של שלי). במצבו של השמאל הס"ד היום, חיבור עם גורמים אחרים הוא כורח. לא רק שאני לא מסכים אתך שזה שלם הקטן מסכום חלקיו, אלא שלדעתי זו הדרך היחידה להתחיל לשקם אותו ככוח פוליטי משמעותי.

  27. דקל-דוד עוזר :

    ניתוח מועמדי מפלגת העבודה

    שלום לכל המגיבים,
    איתי, מיכאל רביב.
    כתבתי את הניתוח שבו אני רואה כל אחד מהמועמדים, אשמח לתגובות.

    אגב, הייתי מפרסם כאן אבל חשבתי שזה ארוך ולא ירצו…

    במה הרעיונית
    http://www.labor.org.il/שלי-יחימוביץ-היא-המועמדת-המובילה-שלי-לראשות-העבודה.html

    פייסבוק
    http://www.facebook.com/dekeldavid.ozer#!/note.php?note_id=225938674090130

  28. נדב פרץ :

    איתי:
    א. עמי מדבר שם על מגזר צר מאוד, של צעירים סוציאל דמוקרטיים אידיאולוגיים שהתפקדו בעקבות פרישת ברק.

    ב. יש טווח בין העמדה שלי – או שאתה ס"ד, או שאין סיכוי שאצביע לך – לבין מפקד ארגזים.
    רוב המתפקדים מצביעים לפי מגוון עמדות, גם עמדות מדיניות, גם חברתיות, גם הערכה ליכולותיו של המועמד, וגם סימפתיה אישית (ומתחת לשטח כן, גם שאלות של אתניות).
    לאור זאת, אם תיווצר הסכמה שאחד המועמדים הוא משרת נרצע של ההון, זה יפגע קשות במועמדותו. לא כמו אם נבסס את הטענה שהוא תומך בסיפוח השטחים, אבל יפגע.
    לגבי עמיר: אתה טועה, ואתה לא מכיר את מעגלי הפעולה שלו. הוא משקיע המון אנרגיות בחברי מפלגה קיימים, אלא שאתה לא מודע למאמצים האלו כי אינך חבר מפלגה.

    לרביב:
    כל עוד מצנע לא התבטא, אין לנו אלא לשפוט אותו על סמך עמדות עבר ומעשי עבר. ובאלה הוא לא מקבל ציון גבוה בסולם הסוציאל דמוקרטיה.

  29. רביב נאוה :

    נדב,
    אני מסכים אתך לגמרי (כתושב חיפה אני רואה מדי יום מונומנטים שמזכירים לי את המעשים והקשרים שלו) ועדיין המהירות שבה הוא הוכנס כאן למשבצת ה"משרת של בעלי ההון" קצת מוגזמת בעיני. במקום לתייג אותו, צריך להכריח אותו להתבטא בנושאים האלה.

  30. דליה :

    עמרם מצנע פעיל בפילנטרופיה בתחום החינוך. הוא רשום כחבר ב"הכול חינוך". חברתי נעמי התקשרה אליו בזמנו, ושאלה אותו אודות חברותו.
    קרן רש"י יוזמת הקמת בתי ספר על יסודיים. שמו של עמרם מצנע מופיע בהקשר זה.
    הנה מאתר קרן רש"י:
    [3.3.11] בתחילת החודש שעבר קיימה עמותת תנועה – להתחדשות החינוך בישראל אסיפת הקמה במשרדי קרן רש"י בבן שמן. "תנועה" הינה עמותת בת של קרן רש"י אשר הוקמה לצורך הפעלת רשת חדשה של בתי ספר על יסודיים בישראל. באסיפה השתתפו אישי ציבור ורוח מובילים, ביניהם: ד"ר מאיר בוזגלו, ראש החוג לפילוסופיה ומנהל המכון לחקר הטיפוח בחינוך באוניברסיטה העברית, אלוף (מיל') עמרם מצנע, פרופ' דוד דרי, חבר סגל במכון מנדל למנהיגות וראש התכנית ללימודי MA במדיניות ציבורית במכללת ספיר, ועוד.
    עם כל הכבוד למצנע, ויש כבוד, השתתפותו ביוזמות הפילנטרופיות בחינוך מעוררת שאלות לגבי השקפתו הס"ד. עדיף אם היה משקיע ממרצו בהרחבת אחריות המדינה לחינוך. העובדה שהוא פועל לחיזוק המגזר השלישי בחינוך, שמשמעותה הפרטת החינוך, צריכה למנוע ממתנגדי הפרטת החינוך לתמוך בו.

  31. מיכאל לינדנבאום :

    מעשי העבר -מודד טוב לגבי כוונות העתיד.

    מצנע ,אדם הגון ו"יקה" נחמד ,אבל ניאו-ליברל(נישט אונזערע).
    תעיד חיבתו לקבלנים בחיפה וה"מםלצת" בחוף הכרמל,ותעיד פעילותו במגזר השלישי להפרטת החינוך.
    לנדב,
    בתור חבר מפלגה,אני לא מודע לחוגי בית של פרץ(אצל של"י כל יום חוג בית),וגם הוא לא כל כך נחשף לעיתונאים עצמאים ולחברי מפלגה.
    מדוע בעצם הוא מתעלם מעבודה שחורה?

  32. איתי :

    נדב,

    א. הדבר העיקרי שבולט בדברים של עמי הוא שרוב החברים להערכתו הם כאלה שבפועל מקבלים הוראות ממישהו, ולא משנה אם מדובר במג'אדלה, פואד או עיני.

    זה לא אומר שמדובר ב"מתפקדי ארגזים" במובן הצר של המילה (אנשים שפוקדים אותם במסות זמן קצר לפני התמודדות, ואין להם שום קשר למפלגה). יכול להיות שהם חברי מפלגה כבר שלושים שנה. אבל זה ברור שאצל החבר'ה שנמצאים בכיס של עיני אין לעמיר מה לחפש, ואצל החבר'ה שנמצאים בכיס של מג'אדלה אין לשלי מה לחפש. זה גם מתחבר לטענה שהועלתה פה מתישהו בעניין היעדר פעילות של עמיר במחוז הקיבוצים. הוא יודע שפשוט אין לו מה לחפש שם, כי מדובר במשחק מכור (גם בגלל זה http://www.blacklabor.org/?p=728) אז הוא לא בא.

    ב. לעניין היכולת להכתים מתמודדים כמשת"פים עם ההון:

    כל מי שבוחן כסוציאליסט את מפלגת העבודה *כמפלגה* בשלושים השנה האחרונות רואה שהמפלגה בגדול היא משרתת נרצעת של בעלי ההון, מקבלת זריקות החייאה מבעלי הון (דוגמה פה http://www.mevaker.gov.il/serve/site/avoda03.asp) ופעולות אנטי-הון בתוכה הן יוזמות ספורדיות של אנשים בודדים.

    סביר מאוד שחלק נכבד מהאנשים שהדבר הזה ברור להם ומפריע להם פשוט לא יכולים לבלוע את הצפרדע ולהיות חברים במפלגת העבודה, כך שהם לא רלוונטיים.

    לצערנו, רוב האנשים במדינה, ובייחוד חברי מפלגת העבודה, עיוורים לחלוטין לדברים שנראים בעיניו של סוציאליסט כמוך כצלם בהיכל.

    על כן הרצוג יכול להגיד בפה מלא שהוא בעד הפרטה לעמותות, ומאמרים שאתה או דנה שני עצמון תכתבו עליו לא ישכנעו כמעט אף אחד. מצנע לעומת זאת מתגאה בתרומות שהוא הביא לירוחם ובעובדה ש"הקים אותה מהקרשים". מה שנראה בעיני דליה כ"ממצאים מפלילים" על מצנע נראה בעיני "החבר הממוצע" כדבר מעולה או לכל הפחות לא מפריע להיותו מועמד ראוי.

    ב1. עוד שאלה חשובה היא מי ינסה להכתים את מצנע והרצוג כמשרתי ההון?

    כמה טוקבקיסטים וכותבי פוסטים בעבודה שחורה שרק בודדים יקראו את דבריהם, או קמפיין מאורגן של המועמדים הס"ד (בסגנון הקמפיין הנגטיבי של חולדאי-שלי נגד חנין כ"אנטי ציוני")?

    לאור מה שאני רואה בינתיים בהתמודדות וגם לאור מה שקרה ב-2007, אני לא מאמין שהפוליטיקאים הסוציאל-דמוקרטים באמת ילכו עד הסוף עם האשמות כאלה נגד מצנע הרצוג (+פואד ועיני). הרי פתיחת תיבת הפנדורה הזו בעניין התהום בין סוציאליסטים ל"קפיטליסטים עם חמלה" משמעה שאין שום בסיס לעבוד ביחד ביום שאחרי.

    האיפוק בעניין מאפיין לא רק את הפוליטיקאים אלא גם את חברי יסו"ד. אלו אמנם הצליחו לגבש רשימות של מומלצים בפריימריס לכנסת, אבל מאוד נרתעו מהצבעה על מועמדים שראויים ל"חיסול" (פוסטים שלך ושל דנה הם היוצאים מן הכלל).

    אי אפשר מצד אחד לקרוא לפעולה בתוך מפלגת העבודה ומצד שני להכריז שוב ושוב על כך שההנהגה שלה בעשורים האחרונים (כולל פואד והרצוג) היא הנהגה שמובילה את המדינה לאסון כלכלי-חברתי.

    התנהלות "לא נחמדים" שכזו היתה ממצבת את פרץ או את יסו"ד כסוג של פייגלינים, שהרי גם פייגלין קרא לאנשים להתפקד לליכוד ומצד שני הצביע על כך שהליכוד הוא האחראי העיקרי לבגידה בערכי המחנה הלאומי ולמסירת שטחי מולדת לאויב. מיתוג כזה היה מקים על פרץ/יסו"ד התנגדות אדירה, בדיוק כזו שקיבל פייגלין מביבי.

    במפלגת העבודה יש כללי משחק מסוימים, שגוזרים בריתות שאינן על בסיס אידיאולוגי (יורם מרציאנו היה יכול להיות משרת של בעלי הון ועדיין לחלוק משרד עם עמיר פרץ). כללי המשחק הבלתי כתובים הללו הם גם הסיבה שהברית שלי-בוז'י היא הרבה יותר ריאלית (על פי רמזים בתקשורת) מהברית שלי-עמיר.

    עבור סוציאליסטים ש"משחקים את כללי המשחק" ברק היה מתנה משמיים – היה קל מאוד להתייחס אליו בתור מחלה (שאפשר להיפטר ממנה וקל יחסית לגייס קואליציות נגדה) ולא בתור סימפטום.

    ומכיוון שמפלגת העבודה נמצאת תמיד במצב של התמודדות על הנהגה, או בחירות לכנסת, או בחירות מוניציפליות, או בחירות למוסדות, זה אף פעם לא זמן טוב לפתוח את תיבת הפנדורה.

    ג. אתה טועה, אני חבר מפלגה.

    מכיוון שמערכת המפקד לא פעלה בימי ברק, ביטול החברות שלי לא נקלט כך שאני עדיין חבר (זוגתי גילתה זאת במקרה לפני כחודש כי בדקה את חשבון כ. האשראי)

    ר http://www.blacklabor.org/?p=31600

    זה מסביר בדיעבד מדוע אני מקבל מיילים מדי כמה שבועות ממזכל המפלגה, מקבל סמס מזל טוב ליומולדת מבוז'י הרצוג ומכתב בנייר (לא חבל על הכסף?) הביתה מאראל מרגלית (חוקי שנתנו להם כתובת וטלפון שלי??). אפילו שלי יחימוביץ', שזרקה אותי מרשימת התפוצה שלה בעבר (אולי כי יותר מדי פעמים עניתי למיילים בצורה ביקורתית) החזירה אותי.

    דווקא עמיר פרץ לא ממש מנסה לחזר אחריי כיתר המועמדים, לא היום ולא בקמפיין 2007. גם זה תומך בהשערה שלי, ששכנוע מתלבטים או גיוס של "ציבור רחב" (דרך דוכנים או פייסבוק – לא משנה) אינו בראש סדר העדיפויות. זה כמובן לגיטימי לגמרי, כי צריך להשקיע בכלים שמניבים הכי הרבה "תפוקה", אבל עדיין עלולה להיות בעיה של פער עצום בין כוח פוליטי בתוך המפלגה ובין תמיכה בציבור הרחב.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.