חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תיקון לחוק מפגעי רעש – פגיעה בחופש העיסוק

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות ב 8.05.11 6:02

לאחרונה נכנס לתוקפו תיקון לחוק מפגעי רעש. בנבכי החוק מוסתרת פגיעה אנושה בחופש העיסוק. חוק זה הוא דוגמא נוספת לחקיקה בה המחוקק עצמו "מצפצף" על חירויות הפרט

מאת: מנחם לוריא

פגיעה בחופש העיסוק באמצעות בתיקון לחוק מפגעי רעש

הקדמה:

השבוע נכנס לתוקפו תיקון לחוק מפגעי רעש שעלה לכותרות בשל מפוחי העלים והרעש הבלתי נסבל מהם ומהבג"צ שהגישו הרשויות המקומיות בעניין הזה.

אולם, בנבכי החוק מוסתרת פגיעה אנושה בחופש העיסוק ונעמוד עליה בהמשך.

ראשית נאמר שהנתונים המובאים להלן הינם תמצית של הדברים שכן מדידת רעש ועוצמתו הינם תחום הנוגע למדעי הפיסיקה ונמנע מההסברים הטכניים והפיסיקליים.

הסעיף הבעייתי והפוגעני:

סעיף 3(ב) לתיקון מדבר על: “לא יפעיל אדם ולא ירשה לאחר להפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה, באזור מגורים,באופן הגורם או העלול לגרום לרעש המפריע לאדם

אחר.” אני רוצה להתמקד ברישא של הסעיף היינו:” לא יפעיל אדם ולא ירשה לאחר להפעיל כלי נגינה".

עוד בטרם אטען את טיעוני צריך להגדיר מהו:”רעש המפריע לאדם אחר". ובכן, תקנון למניעת נפגעים (רעש בלתי סביר) תש"ן 1990 מסביר מהו רעש בלתי סביר. מאחר ואתמקד באוכלוסיה שמפעילה כלי נגינה בבתי מגורים הרי שלפי החוק הרעש המותר ,או אם תרצו הרעש המטריד, הוא רעש בעוצמה של 75 דציבל למשך 3-9 שעות ו- 65 דציבל למשך 15 עד 60 דקות. רעש של 80 דציבל מותר להשמיע למשך שתי דקות בלבד. כל האמור לעיל הוא במשך היום. עוצמות הרעש המותרות בלילה נמוכות משמעותית ואינן רלוונטיות לעניינינו זה.

כל עוצמות הרעש המצוינות מעלה הן ממרחק של 1 מטר ממקור הרעש ובהתאם לכללי המדידה שבתקנה המוזכרת.

עוד נציין כי האחראית לאכיפת חוק מפגעי רעש בבתי מגורים היא משטרת ישראל.

קצת נתונים על עוצמות רעש:

בשל עניין אישי כלשהו בחרתי לספק את נתוני הרעש של שני כלי נגינה: פסנתר ובסון.

נתחיל דווקא בבסון משום שהוא כלי בעל צורה ומבנה אחידים (בשונה מפסנתר) עוצמת הרעש של הבסון היא 70 עד 80 דציבל בפיזור של 2.44 מטר מהכלי עצמו.

פסנתר: ההגדרות של כלי הנגינה הזה הן רבות ומגוונות (פסנתר כנף בגודל מלא ועד לפסנתר עומד בגובה של 110 סנטימטרים) ולכן עוצמות הרעש מהכלי הזה הן בעלות שונות גדולה אבל, בעלות פיזור גדול יותר. פסנתר כנף בגודל מלא ככלי סולו מגיע לעוצמות רעש של 110 דציבל ולפיזור של עשרות מטרים.

ביקורת:

יש עוד לא מעט כלי נגינה שלא צריך להיות מומחה לאקוסטיקה ובפיזיקה על מנת לדעת שהרעש שהם מקימים הוא חזק, וספק אם עומד בכללי הרעש המותר על פי החוק והתקנות. נזכיר בעניין הזה מערכת תופים, גיטרה חשמלית אורגנים ופסנתרים חשמליים והרשימה ארוכה.

לשם השוואה נאמר ששיחה בין שני אנשים היא בעוצמה של 60 דציבל כשהמרחק ביניהם הוא 1 מטר, רעש של אוטובוס חולף ,לשם השוואה, במרחק של 10 מטרים מגיע ל- 80 דציבל ומגיע לכמאה דציבל ממרחק 1 מטר.

עוד נזכיר כי התיקון לחוק מדבר מפורשות על מי שמקים את הרעש (מנגן לעניינינו) ועל מי שמאפשר את הקמת הרעש לרבות רעש מכלי נגינה.

יוצא איפה שאם אדם מתפרנס מאומנותו כנגן כלי נגינה ו/או הוא מלמד אחרים לנגן על כלי נגינה ובתנאי ששניהם (הנגן והמורה) עושים זאת בבית מגורים (כהגדרתו בחוק), הרי הוא עבריין ומתפרנס ממעשה עבירה. אם אחד מבני ביתי (לצורך הדיון) מנגן על כלי נגינה הוא ואני עוברים על החוק.

מן המפורסמות הוא ,ואיננו צריך הוכחה משפטית, היא שכל מי שמנגן על כלי נגינה, סביר להניח שיעשה זאת בביתו, שלא לדבר על הנושא של מורי הנגינה הנוהגים ללמד בביתם ולפרנסתם.

משנכנס התיקון לחוק, הרי שכל מי שרוצה לנגן על כלי נגינה, צריך לעשות זאת במקום ייעודי, ונציין שגם המקום הייעודי ישנן מגבלות רעש שרוב כלי הנגינה (ובעיקר החשמליים שביניהם) אינם עומדים בתקנות הרעש הנהוגות בישראל.

התוצאה הסופית של התיקון לחוק בעניין כלי הנגינה היא פגיעה בחופש העיסוק של כל מי שמנגן על כלי נגינה ,בביתו, אם לפרנסתו (למשל מורי הנגינה) ואם להנאתו. זאת ועוד: היה ומי מבני ביתי (או מבני ביתכם) רוצה לנגן בביתי להנאתו, החוק שולל ממנו את הזכות הזו באופן קטגורי והופך אותו ואותי לעבריינים.

מהיכרותי את התחום, לא מעט מהמוסיקה הבוקעת ממקלטי הרדיו שלנו מוקלטת בבתיהם של האמנים. העידן המודרני מיזער את אולפני ההקלטה והביא אותם למתחם הפרטי (לבית) של העוסקים. כל אלה ,מהיום, עבריינים וחיים ומתפרנסים מעבירה פלילית.

נציין כי השיח הציבורי בהקשר לתיקון לחוק נסב סביב עניין מפוחי העלים, אולם גם פה ישנה פגיעה בחופש העיסוק, שלא המחוקק ולא הרשויות המקומיות נתנו אליו את הדעת, שלא לדבר שלא התארגנו לצמצום הפגיעה החוקתית הזו, מה גם שבעתירה לבג"צ לא השתמשו בטיעון של פגיעה בחופש העיסוק ובמזור החסר לכך בלשון החוק.

נציין כי העונש למי שמפר את החוק הינו קנס של 900 שקלים או 1800 שקלים לכל מי שזו עבירתו השנייה ומעלה, או אם תרצו לרצדביסטים שבין הנגנים ומורי הנגינה בישראל 2011.

זוהי עוד דוגמא ,מיני רבות, לפופוליזם תחיקתי הנהוג במקומותינו ולחוסר המחשבה וכמובן, לעובדה המצערת, שבישראל לא רק שאין חוקה אלא המחוקק עצמו "מצפצף" על חירויות הפרט, וגם כאן זו דוגמא אחת מיני רבות.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

10 תגובות

  1. ל רפי :

    עוד שימוש חסר שחר במושג "חופש העיסוק"

    ראשית, חופש העיסוק הוא אחת הנגזרות מחרויות הפרט, שכידוע אינן מפלות בין אדם לאדם – לכל הפרטים שמורה הזכות לכל חבילת הנגזרות ובכלל זה הזכות לשקט ושלווה בביתו- "מיבצרו".
    שנית, כמעט בכל נושא שבו אנו נדרשים לזכויות הפרט, השאלה אינה אבסולוטית, אלא יחסית. החוק בא להציע קריטריונים שלדעת המחוקק מאזנים בין זכותו של מיצר הרעש – תהיינה סיבותיו אשר תהיינה – לבין זכותו של הסובל ממנו, שלא לסבול.
    ניתן לטעון שהקריטריונים שקבע המחוקק הם "דרקוניים" מדי, אולם אז ראוי להתיחס לטענה זו ולנמק אותה, דבר שהכותב אינו טורח לעשות.
    הטענה שהטכנולוגיה החדישה מאפשרת לייצר רעש בלתי נסבל בבתי המגורים של רבים – להנאתם או בשל עיסוקיהם – אינה מצדיקה שיותר להם לנצלה ע"ח הצקה לשכניהם לאורך זמן. אותה טכנולוגיה מתקדמת, אם מדובר למשל בכלי נגינה ובשיקולים אקוסטיים, גם מאפשרת בידוד מוקדי הרעש מסביבתם, וניחות הרעש הבוקע מהם לרמה העומדת בתנאי החוק.
    כאן אנו מגיעים לצביעות שבטענת הטוען – בידוד אפקטיבי הוא יקר למדי, ולכן מרבית מיצרי הרעש מעדיפים להמנע מלהדרש לו. הוא מחייב סגירת חלונות, תריסים ודלתות ובמקרים רבים גם התקנת רצפה ותקרה בולמות רעש. (אין הכרח לעשות זאת בכל הדירה, אבל כמעט חובה לעשות זאת בחדר בו מתבצע השימוש בכלי הנגינה יוצרי הרעש). העובדה שהמבקש להרעיש בביתו נדרש גם לדאוג לכך שהרע לא יפריע לזולתו, אינה פגיעה בחופש העיסוק אלא איזון בין זכויותיהם של יוזמי הרעש לאלה שמבקשים לא להימנות על קורבנותיו.
    התיקון האחרון לא כוון בעיקר לתחום כלי הנגינה והמכשירים הקוסטיים השונים שבהם מצוידים כיום מרבית הבתים בישראל רדיו, טלביזיה, קולנוע ביתי, מערכות סטראופוניות וכ"ב. הוא כוון לרעשים הנובעים ממכשירי עבודה שונים, שאחד הרועשים ביותר שבהם הוא "מפוח העלים" המוכר והלא חביב. מפוח עלים מרעידש במיוחד הוא זה הפועל באמצעות מנוע שריפה פנימית דו-פעימתי.
    גם למכשירים אלה חלופות שונות ובמקום שאין חלופות זמינות, במידה ויהיה לכך ביקוש חיוני, תצורנה התקנות החדשות חלופות כאלה; (הכיוון המתבקש הוא התקנת "אגזוז" על פית הפליטה של מנוע המכשיר, בדומה לקיים ברכב מנועי ובאופנועים).
    בכל במרה שקיים פתרון אופרטיבי לבעית הרעש, או שניתן לפתח פיתרון כזה תוך זמן לא רב ובעלות שאינה בשמים, אין סיבה או הצדקה להציק לשכונה שלימה, רק משום שאגואיסט אחד (או קבוצה של אגואיסטים) רוצה "להרעיד את העולם" באמצעות מערכת הסטריאו החדשה שקנה, "מתעצל" להתחשב בזולתו או אינו "מתפנה" לטפל במפגעי הרעש שהוא יוצר.
    בראשית הדרך, החוק החדש הוא מטרד לכל מי שקודם לכן פעל בשרירות ובחוסר התחשבות. לאחר שישלים עם המצב החדש, בהנחה שהחוק יאכף כראוי, יהיו הכל מרוצים יותר.
    לסכום: חופש העיסוק לא רק שאינו נפגע מהחוק החדש, הדיון בו פשוט אינו שייך לדומיין זה.

  2. דקל-דוד עוזר :

    אני עם ל רפי ואוסיף על כך:
    כמו שהטכנולוגיה מאפשרת רעש עצום (רמקולים), ברוב המוחלט של המקרים היא מאפשרת השקטה מוחלטת (אוזניות).

    ולכן בראיה רחבה, איסור על רעש לא רק שלא יפגע בחופש העיסוק, אלא יוסיף עיסוקים נוספים ומכאן מרחיב את מגוון העיסוק.

    ההיתר לעשות רעש בלתי מוגבל – הוא הוא ניצול לרעה של זכות הקניין או חופש הפרט או whatever.

  3. שי ב. :

    אני מסכים עם רפי. בעניין אולפני ההקלטות הביתיים, הרי שמדובר בחדרים עם בידוד רעשים מקצועי: לא בכדי שלא להפריע לשכנים, אלא ע"מ לאפשר איכות הקלטה גבוהה.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    "ניתן לטעון שהקריטריונים שקבע המחוקק הם "דרקוניים" מדי, אולם אז ראוי להתיחס לטענה זו ולנמק אותה, דבר שהכותב אינו טורח לעשות." דווקא כן התייחסתי לדברים בפן הטכני שלהם. כשיבוא השוטר אלי הבייתה להפסיק את רעש הנגינה האם הוא יהיה מצוייד במד רעש או בכלי טכני כלשהו לבסס עליו את האשמה או שפוט ירשום דו"ח כי השכן יתלונן. האפשרות השנייה היא המודוס אופרנטי ולכן זהו חוק דרקוני שלא ניתן לאכוף. אי אפשר לבסס חוק על תחושה סובייקטיבית של אף אחד והמחוקק נתן לזה דעתו בתקנות שהותקנו ב 1991 אבל ,כאמור, לא רק שלא אוכפים אותן אלא שאין את הכלים לאכוף אותם.

    "בהנחה שהחוק יאכף כראוי" פה קבור הכלב. החוק טרם תיקונו (החוק והתקנות מ 1991) לא נאכפו. רק לחוקק חוקים זוהי חוכמה קטנה מאוד צריך לאכוף אותם. החוק במתכונתו הנוכחית ,ובאין אכיפה כי כאמור האכיפה הזו היא של משטרת ישראל וכידוע לך היא לא ממש ששה להתעסק עם זה וספק אם בכלל יכולה בכוח האדם העומד לרשותה והאמצעים הטכניים העומדים לרשותה.

    אני לא מכיר כלי נגינה שעומד בקרטריונים של התקנות לחוק כפי שנקבעו ב 91 (הקרטריונים בתקנות לא שונו בתיקון האחרון) ולכן מצד אחד לא אוכפים וצד שני מצרים רגליהם של אוכלוסיה מסויימת שלטעון שהיא אגואיסטית ועצלה ואדישה לאחר זה כוללני מידי ולא מחזיק מים.

    ציינתי גם בהקשר של המפוחים שיש פה נגיעה לחופש העיסוק זה שיש פתרונות אומר שצריך היה קודם לחקיקה למצות את הפתרונות, לא כל דבר צריך חוק אבל חוק ותקנות צריך לאכוף – ואת זה לא עשו וספק עם יעשו. אגב, בעיר שאני מתגורר חוקק חוק עזר עירוני האוסר על הפעלת מפוחי עלים כבר לפני מספר שנים. לא רק שלא נאכף זו אותה עיריה שהצטרפה כמבקשת לבג"צ של הרשויות המקומיות בעניין הזה…

    האם כשתצפה הערב במשחק של מכבי תיקח מד רעש ותוודא שאתה לא אגואיסט מטריד באמצעות הקול שבוקע ממקלט הטלויזיה שלך. זה אך סביר ששידור כזה יעורר רעש שלפי התקנות הצמודות לחוק הוא אסור. האם משטרת ישראל תיכנס לכוננות תסייר ברחובות ותבקש להחליש את קול המקלטים וללחוש את זעקות השמחה (במיוחד אלה שיהיו אם מכבי יקחו את הגביע). האם משטרת ישראל והמשרד לאיכות הסביבה יסתובבו בערים עם מדי רעש ו"ידפקו" דוחות לכל פיצוציה שיש בה כמה אוהדים צוהלים ומקלט טלויזיה רועש. הרי הדוגמא של המשחק הערב היא בדיוק הבבואה של החוק הלא נאכף הזה ולא סביר שנעשה לעשייה הפוליטית ולא באמת כדי להסדיר בעיה שקיימת.

    חוסר הסבירות בחוק ובעיקר האכיפתו הם הפגיעה בזכות העיסוק וכאן דווקא כן המקום להתדיין עליו, אם כי אני לא חולק עליך שקודם כל ולפני הכל מקים הרעש (יהיה אשר יהיה) אחראי למעשיו וצריך לוודא שלא תהייה פגיעה באחר. הפגיעה באחר היא נרכשת מתוקף העובדה שחוקקו חוק אבל לא אוכפים ולא אכפו אותו בעבר וספק אם יאכפו אותו בעתיד ולכן הוא פוגעני.

    אני לא רוצה להישמע מצטדק ואינני מצטדק אבל: זה נכון שמי שבא להקים רעש צריך לנקוט באמצעים ,כפי שהזכרת, ולא סתם ציינתי שבחלק מהמקרים זה לא ממש יעזור. לעניין חסימה אקוסטית הלוואי וזה היה זול ושווה לכל נפש זה מאוד יקר ולא פשוט ליישום.

    אני מסכים איתך שחוק מנסה לאזן ולסדר מצבים של הקמת רעש שמתקימים ושהשתנו מאז תוקן ב 1991 אבל מאחר והוא לא נאכף מאז 1991 וספק אם יאכף הוא לא יותר מפגיעה הצהרתית בחופש העיסוק והשכנים שלי ימשיכו לסבול (בהנחה והם סובלים) מרעש הנגינה ואני ואתה נמשיך לסבול מרעש מפוחי העלים.

    חג עצמאות שמח.

    מנחם

  5. חן - מיבשים את החולים :

    הערה בקשר למפוחי עלים בשימוש גננים. במקור הם הוגדרו כמסוכנים בגלל בעית האבק שהם יוצרים.
    למה הוכנסו דוקא תחת סעיף רעש – לא ברור.
    אין ספק שמצד האבק זהו מטרד קשה והעיקר – יש לכך תחליף דהיינו פעולת שאיבה.

  6. איתי :

    1. אני גר בקומה רביעית, בקומה א' מתגוררת מורה לפסנתר. היא והתלמידים מנגנים שעות רבות ביום. אני נהנה מזה מאוד ולהבנתי כך גם הדיירים הקרובים אליה (היא כאן מאז שבנו את הבניין לפני כ-40 שנה).

    לא נראה לי שהבעיה פה היא פגיעה בחופש העיסוק אלא פשוט איוולת של המחוקק, שאינו מבחין בין רעש למוסיקה, הבחנה שהיא כלל לא פשוטה (יש סוגים של מוסיקה שנחשבים רעש באזני מי שלא סובל אותם, ולא משנה בכמה dB).

    להביא את חופש העיסוק כדרך להתמודד עם החוק המוגזם זה כמו להגיד "המחוקק משתמש בפטיש 5 קילו כדי לתקוע מסמר קטן, אז בתגובה אני אביא פטיש של 10 קילו".

    זאת משום שהשימוש בחופש העיסוק עלול להיות כחרב פיפיות. היום תגיד שביטול השימוש במפוחים הוא "פגיעה בחופש העיסוק", ומחר יבואו לוביסטים וישתמשו בטיעון הזה על כל מיני דברים אחרים כגון – פיטום אווזים, תעשייה מזהמת, ייבוא חומרים בלתי פעילים המתחזים להיות "תרופות טבעיות" מחו"ל וכן הלאה. למעשה כל שר סוציאל-דמוקרט-במהרה-בימינו-אמן שיודיע שהוא מלאים בצורה גורפת את השירותים שניתנו קודם ע"י מיקור-חוץ לחברות פרטיות, עלול להיתקל בעתירה לבג"צ על בסיס פגיעה בחופש העיסוק.

    הפתרון לעניין עובדי המפוחים הוא פשוט – לקחת אותם עובדים ולתת להם כלים שלא עושים רעש. הרי בטוח שהעניין הזה כבר נפתר במדינות מתוקנות שבהן אין שימוש במפוחים. אם אלו עובדי עירייה, אפשר להחזיר אותם לכלי הלואו-טק השקטים ששימשו אותם פעם (מטאטא ויעה), אם אלו עובדי מיקור-חוץ (כצפוי) – החברה תקנה להם ציוד חדש ותשלח את החשבון למדינה.

    נ"ב – מעולם לא הבנתי מה התועלת במפוחי העלים הללו, הרי אין פה שום ניקיון אלא הזזת "לכלוך" ממקום למקום באותו הרחוב (בהנחה שעלים יבשים הם לכלוך, דבר שאני חולק עליו). איש הניקיון מסלק את העלים מהמדרכה לצדדים וממשיך הלאה בדרכו, ומשב הרוח הבא מחזיר את המצב לקדמותו.

  7. איציק יאפ :

    איתי, לפלא הטכנולוגי שעושה פעולה של מפוח עלים בלי רעש, קוראים מטאטא.

    השאלה היא, האם לקרוא לחבר שלי מהחלון נחשב מעכשיו עבירה?
    האם לנקות את הבית ביום שישי לצלילי מוזיקה נחשב עבירה?
    האם לנהוג באוטובוס (שעושה המון רעש, כאמור) נחשב עבירה?
    האם ליהנות ממשחק כדורסל או כדורגל נחשב עבירה?

    בשנה האחרונה בונים סביב ביתי חדרי מיגוניות בכל השוכנה. הדבר כמובן יוצר המון רעש, מה עוד שזה לא נעשה במקום רחוק, אלא על הבתים שלנו מול החלון. ברור שכשלעצמו זה מטרד לא קטן, אבל האם בעקבות החוק החדש הם צריכים להפסיק לעבוד לחלוטין, מתוך חשש שאולי הפטיש שלהם יעשה רעש?!
    (ואני כותב בתור אחד שסבל נורא מהרעש הזה)

    חבר שלי מנגן בגיטרה חשמלית להנאתו. אין ספק שזה עושה רעש, אבל הוא מתחשב בשכנים. לפני כמה זמן הוא עבר דירה. מה הוא היה צריך לעשות על פי החוק?
    להתקין בידוד בכמה עשרות אלפי שקלים בדירה השכורה הקודמת, ובמעבר לדירה החדשה להעביר גם את הבידוד?
    להתקין בידוד חדש?
    לנגן בגיטרה חשמלית בלי מגבר ולדמיין את הרעש?
    לזרוק את הגיטרה (בעדינות, שלא תרעיש) לפח כי ממילא הוא לא ישתמש בה?

    בקיצור, לא נצא מזה…

  8. מפוחית :

    חוק- צחוק

    למה לחוקק חוקים אם אף אחד לא מתכוון לאכוף אותם.גנן הפעיל מפוח. הערתי לו שהוא עובר על החוק. איים עלי שלא אפגע בפרנסתו -שאזהר.פניתי ל100 -משטרה, אמרו שהרשות המקומית היא המטפלת בנושא.מוקד של הרשות:נציג הרשות נמצא רחוק ולא יכול להגיע וישלח אזהרה וחוץ מזה המשטרה מטפלת[מה שהגיוני, כמו בכל עבירה על החוק] . כמו הרבה חוקים, בינתיים, בלי שיניים.

  9. דייר :

    שלום רב, אסור לנהל עסקים בבתי מגורים משותפים. לפיכך, אסור גם להפעיל כלי נגינה לטובת עשיית רווחים. כל ניסיון ההנצחה של זכויות ליברינטאיות קיצוניות, נועד להכשיר מטארליזם חומרני, על חשבון מרבית הציבור. מי שרוצה לפתוח בית ספר למוסיקה, שיועיל לרכוש\לשכור מקום מתאים, שאינו מפריע לציבור. רוצה לומר, בית משותף בוודאי לא המקום לפתוח בית ספר למוסיקה.

  10. יוסף שמואל :

    אני מלמד נגינה על תופים ו...

    שלום רב,
    אני מתגורר בבית מגורים בקומה השנייה ומלמד נגינה על תופים. את החדר בו אני מלמד, מיגנתי בקירות אקוסטים מבודדי רעש ובשטיח אקוסטי מקצף מיוחד על הריצפה. ביקורת שערכתי עם מד רעש (שעחתה לי 300 ש"ח ע"י איש מקצוע) גילתה כי כשדלת החדר סגורה, העומדד מחוץ לדלת חשוף לרעש בעוצמה של 30 דציבלים!! כמו כן, כשהחלונות סגורים (יש מזגן, לא לדאוג) מי שעומד מחוץ לבית המגורים חשוף לרעש בעוצמה של 10 דציבלים בלבד (כמו הציפורים השורקות בחוץ).
    אני מציע לכל מי שעוסק באומנות זו, ובאימון ולימוד כלי נגינה, שיערוך את ביתו/הסטודיו בו הוא מלמד ב-ה-ת-א-ם!
    עלות ההשקעה אינה עולה על התועלת שהיא מביא לי ולשכני!

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.