חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

המרקסיזם של הימין

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 2.05.11 6:07

לכבוד חג האחד במאי, מציג אמנון פורטוגלי את הצד המרקסיסטי של הימין. נשמע פרדוקסאלי? מהר מאוד תבינו במה מדובר

דניאל דורון במאמר ' זה הזמן לצאת מעבדות הריכוזיות – לחירות כלכלית' (דה מרקר 22 אפריל), תוקף את הריכוזיות חוסר תחרות והעיוותים במשק הישראלי, שהוא מכנה עידן ריכוזיות הטייקונים. דורון תופר בתפרים גסים יריעה רחבה המנסה לתאר את התפתחות היישוב בארץ בתשעים השנים האחרונות, ומתיימרת להסביר את מה שקרה משיקולים כלכליים על בסיס מה שהוא קורה החופש האישי והחירות הכלכלית. הוא מציע פתרונות המבוססים על משנתו הניאוליברלית והליברטריאנית:  שוק חופשי ממעורבות ממשלתית שכן לטענתו "השוק אינו זקוק לאף אחד שיפעיל אותו".

דורון הוא מנהל המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי, אחד מראשוני מכוני הימין הכלכלי בארץ, ומטיף את משנתו מזה זמן רב. במאמר זה הוא מצליח לערב טיעונים צודקים נגד הריכוזיות וחוסר התחרות במשק הישראלי, עם טיעונים דוגמטיים בדבר שוק חופשי ממעורבות ממשלתית, הפרטה, דה-רגולציה, זכויות הקניין, חירות כלכלית (מה זה?) ואמיתות ניאוליברליות וליברטריאנית אחרות, ומגדיל ומוסיף אמירות הזויות למיניהן.

מספר דוגמאות: דורון מערב את החופש כערך עליון כפי שאנו מוצאים בפסח – חג החירות, עם 'זכויות הקניין'. לטענתו "החופש הכלכלי וזכויות הקניין הם המסד להגשמת החופש בכללותו", ו"החשיבות המכרעת שיש לזכויות הקניין בהבטחת החופש הזה (כי ללא קניין האדם חשוב כמת)". לא ברור כלל מה הקשר בין החופש והחירות האישית על פי ההגדה, לבין החופש הכלכלי וזכויות הקניין. והמשפט "כי ללא קניין האדם חשוב כמת" מורה על עולמו האינטלקטואלי של דורון. אולי מתאים יותר 'יש לי רכוש משמעו אני קיים'?  אכן התקדמות עצומה מאז דקארט. (יתכן ומקור האמרה של דורון הוא "עני חשוב כמת" בתלמוד, אך היא נאמרה שם בהקשר אחר לחלוטין)

או "מהלך ההפרטה, שנעשה ברובו בצורה מעוותת, לא הביא לביזור הנכסים והגברת התחרותיות כפי שהיה אמור לעשות." מעניין שכאשר ההפרטה בה דוגל דורון אינה מצליחה, התירוץ הוא שהיא נעשתה בצורה מעוותת, אולי כל הקונספט של ההפרטה מעוות במהותו?

או "המשק הישראלי נשאר ריכוזי מאוד, חסר תחרות ומלא עיוותים. אלה פוגעים קשות ביעילות ובפריון שלו ומצמצמים באופן ניכר את חופש הבחירה של האזרחים, בייחוד בשכבות המוחלשות". יש מידה של אמת בדברים אלו, אבל דורון שוכח לציין שזה המצב אחרי כ-15 שנות ניאוליברליזם בישראל שדורון מחסידיה המובהקים. האם יתכן והבעיה היא בניאו ליברליזם?

 

דורון מאמין בתפיסה הכלכלית 'ליסה פיר'Laissez Faire  או ליברטריאניזם Libertarianism. הוא שם דגש על החופש האישי והחירות הכלכלית, וטוען שהדרך הנכונה היא "הסרת המכשולים העומדים בדרכה" של הכלכלה. דורון מסביר מהם מכשולים אלו: "כל מיני התערבויות ממשלתיות חוקים ו"תקנות" המפריעים לה להתפתח באורח חופשי". חשוב שנבין מה המשמעות של דרך זו ותפיסות חברתיות-כלכליות אלו. הבעיה הבסיסית שהן הביאו ויביאו להשתלטות התאגידים הגדולים, והחרות והחופש נעלמים במערכת הנשלטת ע"י תאגידים עסקיים.

 

ליברטריאניזם היא פילוסופיה פוליטית-חברתית-כלכלית הגורסת שחופש הפרט ורצונם החופשי של בני-האדם צריכים להיות הבסיס לכל היחסים האנושיים והקריטריון היחיד לקוד המוסרי של החברה society, ושל פעילות הממשלה, 'אני ואפסי עוד'.  הליברטריאנים מציעים למאמיניהם לעשות במצפון נקי דברים שהחברה כיום מגבילה, כמו להרוויח הרבה יותר כסף, או לקחת סמים. היא מבטיחה נוסחה למוסר ולאתיקה, מסגרת לניתוח מדיניות, ואת היישום של ה'יעילות' הקפיטליסטית על החברה כולה. אבל בעוד שהליברטריאניזם מכיל מספר חלקים אמתיים, האידיאולוגיה בכללה היא שגויה, אם כי מושכת ומפתה.

ליברטריאניזם הוא בבסיסו של דבר המרקסיזם של הימין. הליברטריאניזם, כמו המרקסיזם, שואף לצמצם ולהכפיף את החיים החברתיים לאלמנטים ולשיקולים הכלכליים.  הליברטריאניזם, כמו המרקסיזם, מציע את הביטחון של הסבר דוגמטי מקדמי לדרך הנכונה ללא כל מאמץ לחקירה אמפירית.  וכמו המרקסיזם, יש לו את המיתוסים ההיסטוריים שלו ואת היכולת להביא את חסידיו להרגיש כקבוצה הנבחרת שאינה מוגבלת בכללים המוסריים של החברה שלהם. אם המרקסיזם הוא אשליה כי אפשר לנהל את החברה האנושית אך ורק על אלטרואיזם וקולקטיביזם, הרי שהליברטריאניזם היא תמונת ראי, אשליה כי אפשר להפעיל את החברה האנושית אך ורק על אנוכיות ואינדיבידואליזם. למעשה החברה האנושית דורשת הן אינדיבידואליזם וקולקטיביזם והן אנוכיות ואלטרואיזם כדי לתפקד. ומבחינה זו אין בהכרח ניגוד בין ערכי האינדיבידואליזם והקולקטיביזם.

 

הבעיה הבסיסית ביותר עם הליברטריאניזם היא פשוטה מאוד: חופש, שהוא דבר טוב, אינו הדבר הטוב היחיד בחיים. הליברטריאנים מנסים לעקוף את העובדה שחופש הוא לא הדבר הטוב היחיד על ידי ניסיון להכפיף את כל שאר הדברים אליו באמצעות המושג של בחירה. לטענתם החופש נותן לנו ברירה לבחור בדברים (מוצרים, שירותים וכו') שאנו רוצים בהם. הם מחברים שגשוג לחופש, כי לטענתם, שגשוג הופך אותנו חופשיים לצרוך. אבל זו הטעייה. אדם יכול להיות עשיר מופלג וחופשי לצרוך כאוות נפשו כשהוא למעשה חי ללא חופש כאשת איל-הון בסעודיה או בבריטניה הוויקטוריאנית.

 

יש הרבה שאלות קשות שלליברטריאנים אין עליהן תשובה. מה קורה כאשר חברה חופשית צריכה לגייס את אזרחיה כדי להישאר חופשית? מה קורה במידה וצריך להגביל את יבוא הנפט כדי להגן על החופש הכלכלי של האזרחים מפני זרים עוינים? מה קורה אם החברה צריכה לכפות על אזרחיה להיות מספיק משכילים כדי לקיים חברה חופשית? האם מותר לשלול את החופש של בעלי קרקעות לסרב למכור את רכושם כדי לאפשר חופש תנועה בכבישים לכל האזרחים? האם מותר וצריך לשלול מהאזרחים את החופש לייבא עובדים זרים זולים כדי להבטיח עבודה לאזרחים וכדי להרחיק זרים עניים שיצביעו בעד חלוקה מחדש של העושר?.

 

דורון לא מסביר, ולא הצלחתי להבין מדוע הדרך שהוא מציע תביא את ה'גאולה' בעיקר לנוכח הכישלון הקטסטרופלי של כלכלת השוק החופשי ממעורבות ממשלתית בארצות כמו איסלנד, אירלנד, ארה"ב ובריטניה. הדבקות שלו במשנתו מזכירה את השבחים שהעתירו מוסדות ואינטלקטואלים ניאוליברליים על הארצות שאימצו את התיאולוגיה הניאוליברלית של שווקים פיננסיים 'חופשיים' ערב המשבר והאסון הכלכלי שהן הביאו על עצמן. ארצות אלו הוצגו כסיפורי ההצלחה הגדולים של הניאוליברליזם.

"Reforms have made Iceland a Nordic tiger" declared a paper from the Cato Institute.

"How Ireland Became the Celtic Tiger” was the title of one Heritage Foundation article

איסלנד ואירלנד נמצאות היום במשבר עמוק.

 

הכישלון של הדוקטרינה הנאוליברלית נחשף, בין השאר, לאחר יישום בן 25 שנים באמריקה הדרומית בתוצאות הרסניות, בקריסה של איסלנד, אירלנד ולטביה, במשבר של 2008 -2009 שממנו נחלצו רק לאחר התערבות ממשלתית מסיבית – בניגוד לעקרונות הנאוליברליים.  מצד שני סין, קוריאה הדרומית  וברזיל, פעלו בניגוד לדוקטרינה הנאוליברלית וצמחו באופן מרשים.

אין כמובן סיכוי שדורון יפקח את עיניו ויראה את המציאות, אבל כדאי שהקהל הרחב יראה את הדברים לאשורם. לא ניתן יותר ואסור לטפל בתיאוריה הכלכלית כעניין אקדמי שלא מעניין אנשים מעשיים, זו הייתה התיאוריה הניאוליברלית השגויה שדורון דוגל בה, שהכניסה אותנו למשבר, אנחנו צריכים תיאוריה אחרת. ואכן, כלכלנים חשובים מחפשים עכשיו תיאוריה כלכלית עדכנית שתאתגר את הפונדמנטליזם של השוק החופשי ותהייה תואמת יותר למצב האמיתי במשק.

 

אמנון פורטוגלי

 

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , ,

24 תגובות

  1. יונתן כ. :

    אני חושב שבסופו של דבר כל שיטה כלכלית תגיע למיצוי ותגרום לאיזה שהוא משבר,אם כפועל יוצא של עיוותים באותה שיטה או עקב חוסר התאמה לכלכלה הגלובלית.

    אין ספק שליברטניזם זאת שיטה שאין לה קיום,זאת שיטה שלא מתייחסת לעקרון ה"יתרון לגודל" שהוא אחד מהאויבים הגדולים של השוק החופשי שלא לדבר על זה שאף אדם לא באמת חופשי,כולנו קשורים באלף ואחד דרכים שונות ומושפעים מהסביבה.

  2. מיכאל לינדנבאום :

    הדיון על ליברטאריאניזם,ניאו-ליברליזם וכדו',מסתיר אמת בסיסית אחת.
    בכל מדינה יש כמה משפחות השולטות בה באמצעות פירמידות שליטה ופוליטיקאים משת"פים.
    ייטב לכולם אם יצליחו לחסל משטר פיאודלי זה על ידי הלאמת רכושן.

  3. א. קוריאל :

    יש חלופה כלכלית: סוציאליזם.
    סוציאליזם במובן של שיטה כלכלית המשרתת את החברה, את רווחתה, את עושרה ואת יכולת הקיום שלה לטווח ארוך (קיימות).
    סוציאליזם במובן של שימוש מושכל בהכנסות כלכליות כדי לספק לכלל מרכיבי החברה שירותי חינוך, בריאות, תחבורה וסיעוד באיכות גבוהה ובעלות מזערית.
    סוציאליזם במובן של הבטחת זכויות העובדים לשכר הוגן ולתנאי העסקה נאותים.
    סוציאליזם במובן של בקרה מתמדת על החלקים השונים של המשק הכלכלי במטרה למנוע מונופולים וקרטלים ולהבטיח יזמה חופשית ותחרות אמתית.
    סוציאליזם כזה הוא גמיש ולא דוגמטי, ויכול להתמודד עם אתגרי המאה ה- 21.

  4. איתי :

    קוריאל,

    במהלך ההסטוריה היו סוגים שונים מאוד של כלכלה סוציאליסטית, חלקם יותר פרגמטיים וחלקם יותר דוגמטיים.

    בעיקרון, ככל שזה יותר דוגמטי זה גם פחות דמוקרטי.

    http://en.wikipedia.org/wiki/Socialist_economics

    הבעיה היא שכאשר אומרים כלכלה סוציאליסטית רוב האנשים חושבים מיד על ברה"מ וסין, או על ימי מפא"י, לא על סקנדינביה.

    הישראלי הסביר (בייחוד אם הוא עולה חבה"מ, או ערבי, או מזרחי) אומר: אז אני מבין שהקפיטליזם דופק אותי, אבל סוציאליזם? בשום אופן.

    כאשר אומרים כלכלה סוציאליסטית, לא ברור איפה עובר הגבול בין בעלות ממשלתית לבעלות שאינה ממשלתית (הבדל של שמיים וארץ בין ברה"מ לשבדיה של ימינו) וכיצד מבטיחים את האינטרסים של רוב הציבור בכל הפעילות הכלכלית שאינה ממשלתית:
    – ריכוז הון (ולכן מניות בתאגידים לא ממשלתיים) בידי איגודי העובדים
    – מיסוי פרוגרסיבי גבוה
    – רגולציה חזקה
    – מקום מכובד לארגוני חברה אזרחית

    זה לא דומה לשיטה הכלכלית של ימי קום המדינה שהיתה מוצלחת אך לא חפה מבעיות קשות, ובטח לא לכלכלה הסוציאליסטית של מדינות הגוש המזרחי, שמבחינת המטרה (חיי רווחה ושגשוג לאנשים) היתה כישלון.

  5. דקל-דוד עוזר :

    על שלושה דברים עומד העולם:
    על החופש האישי, על הלכידות החברתית ועל האפשרות להחליף מנהיגים(מהות הדמוקרטיה).

    כל אחד מוזמן למצוא איזון שכולל את שלושתם.

    אם האיזון אינו כולל את שלושתם זה או דיקטטורה, או אלטיזם/אוליגרכיה או טוטליטרי – שלושה אפשרויות די גרועות.

  6. דקל-דוד עוזר :

    שלוש ולא שלושה אבל מי סופר

  7. בן אבויה :

    תשובות

    אני אתייחס כאן רק לשאלות הספציפיות, ולא לטיעונים מהסוג של "אם היו שיפורים במדינה עקב מדיניות ליברלית אז גם הכשלונות היו בהכרח בגלל המדיניות הזאת".

    "מה קורה כאשר חברה חופשית צריכה לגייס את אזרחיה כדי להישאר חופשית?"

    כמו בכל חברה חופשית, לפרט יש אחריות, ועל כל אחד לעמוד על זכויותיו ולהיאבק נגד אלימות. במדינות חופשיות יש גם את האופציה החשובה לעזוב מדינה בעייתית ולעבור למדינה אחרת. אפשר לראות את זה בפעולה במעברים בין המדינות בארצות הברית.

    "מה קורה במידה וצריך להגביל את יבוא הנפט כדי להגן על החופש הכלכלי של האזרחים מפני זרים עוינים?"

    אין צורך להגביל את היבוא הנפט. לא הבנתי כיצד זה יעזור למישהו.

    "מה קורה אם החברה צריכה לכפות על אזרחיה להיות מספיק משכילים כדי לקיים חברה חופשית?"

    אז נוצרת חברה פשאיסטית. בחברה חופשית, כל אחד חופשי ללמוד מה שבא לו. רוב האנשים צמאים לידע, לפחות בנושאים שמעניינים אותם. אין לאף אחד את הזכות לקבוע למישהו אחר מה צריך לעניין אותו. הכפייה לא עובדת.

    "האם מותר לשלול את החופש של בעלי קרקעות לסרב למכור את רכושם כדי לאפשר חופש תנועה בכבישים לכל האזרחים?"

    לא. אבל מה הטעם לבנות כביש אם אתה לא מאפשר לנסוע בו? האם קיימים קניונים שאסור לקנות בהם? איזה מן עולם מוזר זה יהיה.

    "האם מותר וצריך לשלול מהאזרחים את החופש לייבא עובדים זרים זולים כדי להבטיח עבודה לאזרחים וכדי להרחיק זרים עניים שיצביעו בעד חלוקה מחדש של העושר?"

    לא. אבל אנחנו לא קוראים לזה "יבוא של עובדים זרים", אלא הגירה. מי שרוצה מוזמן לבוא ולעבוד. אי אפשר להבטיח עבודה לכל אחד, אבל ההגירה משפרת את הכלכלה ולא להיפך. אף אחד לא יכול להצביע עבור שלילת זכויות של אחרים, כך שאי אפשר להצביע לחלוקה מחדש של רכושם של אחרים.

  8. דקל-דוד עוזר :

    לבן אבויה - יש לי הצעות שתאהב

    עובדים זרים – אין לך בעיה, שכל אחד שרוצה יבוא לעבוד. אחלה. זה רק לא מה שהליברטנים מאמינים.

    הם אומרים: "אם אני צריך להעסיק אותך, אז אני רוצה אפשרות להעסיק עובד זר, אבל אם אתה צריך להעסיק אותי, אז אני זה חלק מהלאום ולכן אסור להביא עובד זר".

    אתן דוגמא:
    אני בטוח שאם נביא שוטרים מתאילנד אז הכל יהיה נהדר, אבל בעצם גם ככה השכר של השוטרים על הפנים אז בוא נעבור הלא.
    אני בטוח שאם נביא רופאים מגרוזיה (אגב באמת מביאים) אז הכל יהיה נהדר, אבל בעצם גם הרופאים על הפנים.
    אני בטוח שאם נביא מיליון עובדי תוכנה מהודו, לא נצטרך לשלם לישראלים הבוזזים האלו עשרות אלפי שקלים.
    ונביא על הדרך גם ראשי ערים ונביא גם ממשלה אחרת.

    יש לי רעיון מצוין, אולי נביא נסיך סעודי, או מלך אנגלי ונחליף את הממשלה.

    בעצם למה להמציא דברים – בואו נביא את בית המשפט לחברות של מדינה בארצות הברית והוא ישפוט במקום בית המשפט בישראל (יש הצעה כזאת, באמת). מה אנחנו צריכים בית משפט שלנו? אפשר לחשוב.

    אולי גם נביא במקום הרבנים שלנו "רבנים" של האיסלאם, או איזה כומר? מה זה משנה, הרי כולם לובשים כובעים מצחיקים ובגדים טיפשיים!

  9. בן אבויה :

    דקל-דוד, הבעיה שיש לי עם ההצעות שלך היא בעיקר המילה "נביא". מי זה "אנחנו"? במדינה חופשית, כל אחד שרוצה להיכנס, נכנס. אנחנו לא שופטים אנחנו על סמך הלאום שלהם או הגזע שלהם.

    במדינה חופשית, המשרות של ראשי ערים ושרים בממשלה, הם לא תפקידים נחשקים או חשובים במיוחד, אם בכלל הם קיימים.

    לגבי הטענה שלך על האמונה הליברטריאנית, אני לא מכיר אף ליברטריאן עם דעה משונה כזאת.

  10. יוסי :

    דקל-דוד, זה בדיוק מה שאומרים ליברטריאנים

    למרות שכותב המאמר מבלבל בין אנרכו-קפטילסטים למינארכסיטים, ומכליל את כל הליברטריאנים כאנרכו-קפיטליסטים (ממש לא נכון),
    הרי שזו בדיוק הטענה של קפיטליסטים: אם מחיריהם של רופאים או מהנדסים יירדו, וגם מחיר ההון (התשואה עליו) יירדו בגלל צבירת הון ותחרות עזה, אז השוויון בין האזרחים רק יגבר. נכון מאוד.

    אני, בתור קפיטליסט, טוען שאם מחירי ההשכלה יהיו חופשיים לחלוטין וכל מי שירצה יקים אוניברסיטה לכל מקצוע שירצה, הרי שלא יהיו מקצועות שירוויחו יותר מהשאר בגלל היצע מוגבל של מקומות לימוד או שכר לימוד נמוך יחסית.

    קח למשל את הרופאים (אני אהיה אחד כזה בקרוב, אז אני קצת מבין בנושא): הרופאים הם קבוצת לחץ חזקה מאוד במשק, שמסוגלת לדרוש תוספת שכר – מהמדינה – על משכורות של 17 אלף למתמחים ו-26 אלף למומחים שעובדים אך ורק בבית חולים.
    בארה"ב, בכלל, רופאים מרוויחים 200 אלף דולר לשנה בממוצע ויותר, וגם במדינות סוציאל-דמוקרטיות השכר הרבה יותר גבוה מאשר ההשקעה והעבודה.

    למה זה ככה? כי לא כל מי שרוצה ללמוד רפואה יכול ללמוד, ולא כל מי שרוצה להתמחות במקצוע מסויים – יכול להתמחות. השליטה על ה"שיבר" של לימודי הרפואה נמצאת בידי המדינה, וגם השליטה על ההתמחות – נמצאת בידי הרופאים עצמם.

    נוצר ביקוש גדול שאי אפשר לתת לו היצע בצד הנגדי, ומכאן משכורתם הגבוהה של רופאים.

    עכשיו, במדינה חופשית, אם אתה יכול לייבא כמה רופאים שאתה רוצה או להכשיר כמה שרופאים שאתה רוצה בלי לשאול אף אחד, מחירי הרופאים יצנחו פלאים. אנשים מאוד אוהבים את המקצוע, מאוד מתעניינים ואוהבים את הכבוד שנלווה אליו. הרבה אנשים היו לומדים את זה גם במחיר שכר לימוד גבוה או שכר נמוך יותר (שזה שווה ערך בעצם), אם היה מתאפשר להם.

    כתוצאה מכך, לא היו רופאים עשירים כמו היום (באופן יחסי לאוכלוסיה), וכך לא היו נוצרים פערים.

  11. ליאור שורץ :

    ליוסי

    אם אני לא טועה ,המשכורות הגבוהות
    לרופאים בארה"ב, נובעים מהביטוח הגבוה שגובים וכך יוצא שיש מליונים
    בלי ביטוח רפואי,שיוצא להם יותר זול לטוס לקובה ולקבל רפואה בחינם!!!!!.

  12. אורי :

    אם לא מבינים בזה, לא חייבים לכתוב...

    אמנון פורטוגלי כתב מאמר המבוסס על אין-ידיעה בנושא עליו הוא כותב. כלומר, אם מישהו הצליח לפענח על מה הוא בדיוק כותב. מצד אחד, הדוגמה המרכזית שלו היא דניאל דורון (סוג של ניאו-ליברל מהול בכמה ליטרים טובים של מים), מצד שני הוא גורס שדורון הוא, בעצם, ליברטריאן. וגם ניאו-ליברלי. ובעצם, בשבילו זה אותו דבר. ובעצם, הוא בכלל התכוון לאנרכו-קפיטליסטים ("לקחת סמים"). לא, רגע, בעצם הכוונה דווקא כן לניאו-ליברלים. או ליברטריאנים. או בעצם, בסוף, דווקא כן "התיאוריה הניאוליברלית." לך תדע, אלה, כולם אותו דבר.

    ואפרופו איסלנד ואירלנד – דומני שעד פרוץ המשבר הכלכלי הראשונה נישאה על כפיים כדוגמה נהדרת לסוציאל-דמוקרטיה הסקנדינבית – גן עדן צפוני בזעיר אנפין; ואילו השנייה, זכורני היטב, הייתה הדגם המובחר והמעולה של שיתוף פעולה בין ממשלה, עסקים ועובדים ליצירת הסכם המביא שגשוג ופריחה עד כדי חררה – מזכיר ההסתדרות אמר את זה. זה המודל שאנחנו צריכים לאמץ, גרס עיני. זה ה-דבר!

  13. יוסי :

    כן ליאור, אבל למה הביטוח כל כך יקר?

    ולמה המשכורות גבוהות גם במדינות אחרות, כמו אוסטרליה, קנדה, צרפת, סקנדיבניה ועוד דוגמאות למדינות "סוציאל-דמוקרטיות"?

    הרי הרבה אנשים אוהבים את המקצוע, והיה אמור להיות היצע עצום של אנשים שרוצים ללמוד אותו ושל רופאים, ומחיר של רופא (ממוצע, לא טוב) צריך היה לרדת.

    בדיוק כמו שמחיר של נגן (פשוט) הוא נמוך, מכיון שיש המון אנשים שלומדים נגינה ואוהבים לנגן. למעשה, בהרבה מקרים נגנים מופיעים בחינם, ורק בחלק קטן משלמים להם בכלל.

  14. אמנון פורטוגלי :

    על הכישלונות הקטסטרופליים של התפיסה הליברטאריאנית והניאוליברלית

    לבן אבויה וליברטריאנים אחרים

    בן אבויה הזכיר בכתבה שלו מיולי 2010 באתר 'אזרח בודד' את אירלנד כדוגמה למדינה עם מדיניות של שווקים חופשים ומסחר פתוח עם העולם, שיעורי מכס נמוכים, המובילה לעושר. אירלנד הוצגה כאחת מעשר המדינות העשירות בעולם.
    הוא אינו היחיד המרעיף שבחים על אירלנד.
    ‘the way of the future’ (T. Friedman, New York Times, 1 July 2005)
    "How Ireland Became the Celtic Tiger” was the title of one Heritage Foundation article

    אלא שאירלנד נותנת שתי דוגמאות לתוצאות הקטסטרופליות של הכלכלה החופשית ושל יישום הכלכלה הניאו-ליברלית. הרעב באירלנד שנים 1846–1851, והתמוטטות הכלכלה האירית לאחרונה.

    כמיליון אירים, כשמינית מאוכלוסיית אירלנד, מתו ברעב הגדול בשנים 1846–1851 באירלנד, יותר (באופן יחסי) מאשר ברוב מקרי הרעב בזמנים המודרניים. זה קרה לצדה ותחת שלטונה של בריטניה שהייתה אז המעצמה העשירה בעולם. הרעב הגדול החל כאסון טבע – מחלה של תפוח האדמה שהתפשטה במהירות – אך השפעת המגיפה הוחמרה שבעתיים ע"י המעשים והמחדלים של הממשלה הבריטית בשנים אלו, שהונעו בעיקר מהתפיסה והדוקטרינה הליברטריאנית של השוק החופשי. הדוקטרינה הליברטריאנית מנעה התערבות ממשלתית לעצירת ייצוא מזון מאירלנד בתקופת הרעב. גם הסיוע לרעבים באמצעות מטבחי-מרק הופסק אחרי ששה חודשים. הרעיון של מתן אוכל בחינם לחלק ניכר מהאוכלוסייה האירית הייה מנוגד לדוקטרינת השוק החופשי ולתפיסת התפקוד של ממשלה וחברה שנבעה ממנה.

    אירלנד יישמה בעשרים השנים האחרונות כלכלה ניאוליברלית אדוקה לפי 'כללי' קונצנזוס וושינגטון של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. בין השאר: הפרטת הבנקים, הסרת פיקוח (דה-רגולציה), וסחר חופשי כולל תנועות הון חופשיות. בתחילה צמחה הכלכלה האירית בקצב מסחרר. אבל הצמיחה נבעה בעיקרה מזרימת הון זר למדינה ששימש ברובו למימון ספקולציות נדל"ן, רכישות מהפרטה, ולהגדלת הצריכה. עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי הכול התהפך. אירלנד סובלת מהתמוטטות כלכלית עמוקה, צניחה במחירי הנדל"ן, אבטלה גבוהה למעלה מ-14%, ומתמשכת, והממשלה והאזרחים נותרו ללא יכולת להחזיר את חובותיהם העצומים.
    בסוף 2010 הכריז שר האוצר של אירלנד על תוכנית קיצוצים נרחבת בתקציב במטרה להתמודד עם "המשבר הנוראי ביותר בהיסטוריה". התוכנית כוללת פיטורים נרחבים בסקטור הציבורי, העלאת המע"מ, קיצוץ בחסכונות שירותי הרווחה, בקצבאות הילדים, בהטבות למובטלים ובזיכויי מס שונים, אבל היא איננה נוגעת במס החברות (תאגידים) הנמוך מאוד המונהג במדינה. הפעולות ינקטו ברקע לתוכנית החילוץ שקיבלה המדינה מהאיחוד האירופי וקרן המטבע העולמית (IMF).

    זה כוחה של התיאולוגיה הליברטריאנית, לעזאזל עם העובדות העיקר האמונה.

  15. בן אבויה :

    נכון, הזכרתי את אירלנד כאחת המדינות העשירות בעולם, כי היא אחת המדינות העשירות בעולם.

    למרות זאת, אירלנד איננה מדינת שוק חופשי טהורה, כמו שאנגליה במאה ה-19 לא הייתה מדינת שוק חופשי טהורה. באירלנד של היום יש בנק מרכזי, יש בנקאות מקורטלת, ויש ממשלה שהוציאה הרבה יותר משהכניסה ונכנסה לחובות ענק. קשה לי לראות כיצד כל זה קשור למדינות ליברטנית.

    אנגליה של המאה ה-19 שיעבדה את האירים תחת האצילים הבריטים והאירים, הקפיצה את מחירי הדגנים בעזרת חקיקה פרטקציוניסטית, חסמה בכח עזרה פרטית מרחבי העולם, והטילה מסים גבוהים גם על האירים וגם על הבריטים.

    אם לאיכרים האירים באמת היו זכויות קניין, הם היו מייצאים את היבול שלהם רק כדי לקבל משהו נחשק יותר. אם היו רעבים לאוכל, הם לא היו מייצאים תפוחי אדמה עבור משהו שהיה מספק פחות את הרעב שלהם. בפועל, הם היו עבדים של האצילים, מכח הכיבוש הבריטי, וזה מה שהביא למצבם הנוראי.

    דרך אגב, מה היה אחד הפתרונות היחידים לאירים שמתו מרעב? הגירה למדינה עם גבולות פתוחים ושוק יחסית חופשי: ארה"ב.

  16. מאיר הכוכב :

    יוסי - טיפול רפואי בחינם בקובה?

    הטיפול הרפואי ב "חינם" שמיקל מור הציג שם מיועד רק לאלו ש "שווים יותר" אלו שלא מחוברים לצמרת המפלגה – הטיפול הרפואי הקרוב ביותר הוא בפלורידה.
    http://www.therealcuba.com/Page10.htm

  17. איציק יאפ :

    אז איזו מדינה היא כן "מדינת שוק חופשי טהורה"? יש מדינה כזו? היא לא נפגעה מהמשבר ב2008? האם כל אזרחיה חופשיים ושווים? או שזו עוד תאוריה ארטילאית אוטופית?

    תקראו לזה איך שאתם רוצים, ליברטריאני, ניאו ליברלי, אנכרו-קפיטליסטי או אוסטרי, זו שיטה מצויינת לא להתמודד עם טענות, רק להצביע על זה שיש עוד שמות לאותה תאוריה (כאילו מי שהזכיר את אחד השמות לא יודע על מה הוא מדבר, כי יש שמות אחרים והוא לא יודע אז…): התאוריה שרוצה לחסל את התערבות הממשלה בכל העסקאות הכלכליות בעולם, ולתת לתאגידים (כן, לתאגידים, לא לחנווני המקומי) להשתולל חופשי ולעשות מה שבא להם כדי למקסם רווחים.

    בכל זאת יש לי תיקון אחד למאמר של אמנון: דניאל דורון לא רק חסיד של השיטה הזו, הוא באופן פעיל מאוד יועץ של שרי אוצר וראשי ממשלות כבר מעל 30 שנה.
    אם יש מישהו שאפשר להצביע עליו כמחולל העיקרי של המדיניות הזו ב30 השנים האחרונות זה הוא.

    אבל הי, ברור שמדינת ישראל היא לא מדינת שוק חופשי טהורה, אז כנראה שכל מה שטוב בה הוא בזכותו, וכל מה שרע זה גלל הסוציאליסטים.

  18. איציק יאפ :

    באתר שלו, אגב, הוא מציג בגאווה וידאו עם נתניהו וחברי כנסת אחרים שמודים לו מקרב לב על העבודה הקשה שהוא עשה כדי להעביר את הרפורמות.
    http://icsep.org.il/en/

    עוד באתר אפשר לקרוא איך הם מתגאים בעובדה שהם מעבירים שיעורי פרופגנדה לתיכוניסטים, איך הם משלמים לאנשי מקצוע לשינוי דעת קהל ואיך הם דוחפים לרפורמות.

    באותו הקשר, אפשר להתייחס ברצינות גם להכחשה שלו:
    http://rotter.net/forum/scoops1/21523.shtml

  19. בן אבויה :

    אין מדינת שוק חופשי טהורה כמובן. זאת לא טענה שכל מה שטוב במדינה הוא בזכות השוק החופשי וכל מה שרע בזכות הסוציאליזם, אבל זו כן טענה נגד המצב ההפוך שנטען פה, שכל מה שרע זה בזכות השוק החופשי.

    יש הבדלים מאד משמעותיים בין אנרכו-קפיטליזם לנאו-ליברליות, להיפך אין ביניהם הרבה במשותף. כמו שלא מדויק להגיד שסטאליניזם ומדינת הרווחה האירופאית הם אותו הדבר גם כאן זה לא מדויק.

    אני חושב שכן התייחסתי לטענות, ודווקא לא ראיתי כאן התייחסות לתגובות שלי, אלא פתיחת נושאים חדשים. חסידי השוק החופשי רוצים למנוע התערבות ממשלתית כדי לפגוע בתאגידי ההון-שלטון, לא כדי לחזק אותם. רוב התאגידים החזקים בארץ הם גדולים בגלל החסות של המדינה שנותנת להם הגנה מושלמת מול מתחרים, ותנאים מיוחדים רבים, ובזכות חוקי הקניין הרוחני.

  20. איציק יאפ :

    "אירלנד איננה מדינת שוק חופשי טהורה, כמו שאנגליה במאה ה-19 לא הייתה מדינת שוק חופשי טהורה."

    אז מה המודל? על פי מה אתם (באיזה טייטל שתקרא לזה) משווים מדינה של שוק חופשי?

    אני לא חושב שיש פה מישהו שאומר שכל ערכי הסוציאליזם כמו שכתב אותם מרקס ואחרים לפניו לפני 150 שנה הם זהב טהור. ברור שלשוק עסקי מפותח יש ייתרונות חשובים וזו בעצם המטרה של מדינה משגשגת.

    אבל בניגוד לאמונה העיוורת בטוב ליבה של היד הנעלמה (אם רק הממשלה תפסיק להפריע לה, כמו שהיא עשתה ב….. וזה עבד), העובדות מראות שמעט מאוד אנשים יחסית לאוכלוסיה באמת מרגישים שגשוג, חירות והצלחה. למעשה רוב האוכלוסיה קורעת את התחת ומנוצלת באמצעים שונים ומגוונים כדי לאפשר חירות טואלית למעט האנשים שנמצאים שם למעלה. וכל עוד ניתן לאנשי העסקים להשתולל חופשי בשוק שלהם, רוב האנשים יסבלו יותר. לכן צריכה שתהיה במדינה אחריות ממשלתית, לא רק על ידי רגולציה, אלא גם על ידי סיפוק ישיר של שירותים ורשת סוציאלית.

    אלו הרעיונות ה"סוציאליסטים", קרא להם איך שאתה רוצה. ומסתבר שזה עובד ויש נתונים שמגבים את זה.
    אבל נתונים כאלו, פשוט לא נמדדים בכסף.

  21. בן אבויה :

    המודל הוא פשוט, העדר התערבות של המדינה בחיי האזרחים והעסקים. זה אומר שאם שני אנשים מסכימים ביניהם לעשות עסקה לא אלימה, העסקה הזאת היא חוקית. זה אומר שאסור למדינה לקחת כסף במסים ולחלק אותו למקורבים ולעסקים "מעודפים".

    זה אומר שאסור לשחק בשער השקל כדי לעזור ליצואנים על חשבון כולם, ואסור לעזור לטייקונים המקומיים בתעריפים והגבלות יבוא, על חשבון הצרכן הישראלי. זה אומר שהמדנה לא תטרטר למוות כל עסק קטן מתחיל בבירוקרטיה אינסופית ובלתי אפשרית למימוש.

    חסיד השוק החופשי איננו סומך על התאגיד לפעול באינטרסים של הצרכן מטוב ליבו, אלא סומך על התחרות העזה שמתפתחת בין העסקים כאשר המדינה לא קובעת שיהיו חמישה בנקים, שתי חברות כבלים, וקומץ יבואני רכב. התחרות היא הכוח שמורידה מחירים, משפרת את השרות ומובילה לחדשנות, ואסור לתת למדינה למגר אותה.

  22. איציק יאפ :

    "המודל הוא פשוט"
    אבל איפה הוא עובד ככה?

    אם כל הזמן תחזרו על המנטרה שהמודל נורא פשוט ובו זמנית אין אף מדינה בעולם שעושה את המודל הזה ביעילות (ז"א שוק חופשי טהורה), ורק אילו מדינת ישראל תפעל ככה יהיה לה טוב, אז זה פשוט מרדף שווא.

    זה לגרום למדינת ישראל לרדוף אחרי כד הזהב בקצה הקשת ולטעון תוך כדי שאף אחד עוד לא הגיע לשם.

    ברור שאף אחד לא הגיע, אף אחד גם לא יגיע לעולם.

    המודל הפשוט שלך הוא:
    "העדר התערבות של המדינה בחיי האזרחים והעסקים. זה אומר שאם שני אנשים מסכימים ביניהם לעשות עסקה לא אלימה, העסקה הזאת היא חוקית."

    אין במדינה שני אנשים שווים זה לזה (גם הסוציאליזם לא שואף לכך). מה גם שרוב העסקאות לא נערכות בין שני אנשים. רוב העסקאות נערכות בין תאגיד, גוף וירטואלי ללא ראש, אבל עם מנהל, בעל אמצעים וסוללה של אנשי שיווק ועורכי דין ומטרה למקסם רווחים, ובין בן אנוש עם בן או בת זוג וילדים ומטרה למצות את החיים שלו.

    המודל הוא סינטטי מידי, מלאכותי מידי ולא קשור למציאות, בדיוק כמו המודל של מרקס – וזו לפי דעתי הטענה של הכותב.

  23. אמנון פורטוגלי :

    במדינה המודרנית, אין ולא יכול להיות שוק חופשי מהתערבות ממשלתית

    לבן אבויה וליברטריאנים אחרים

    שתי הערות:
    1. אני מצטט "העדר התערבות של המדינה בחיי האזרחים והעסקים. זה אומר שאם שני אנשים מסכימים ביניהם לעשות עסקה לא אלימה, העסקה הזאת היא חוקית."
    יש בעיה בסיסית במשפט הזה, הוא אינו משקף את המציאות אלא את הדוקטרינה הליברטריאנית של איסור התערבות של המדינה בחיי האזרחים והעסקים.
    בכל הסכם בין אנשים או גופים יש שותף סמוי – הממשלה שאליה יפנו (לבתי המשפט) למימוש ההסכם.
    היד הנעלמה של הממשלה הכרחית לתפעול יעיל של הסכמים ושווקים, למשל:
    • מערכת החוק, חוזים, בתי המשפט ובתי הסוהר.
    • קביעת מטבע חוקי, ושמירה בפני כסף מזוייף.
    • קביעת מידות ומשקלות ושמירה על דיוקם. ק"ג עגבניות בשוק, ליטר בנזין בתחנת הדלק וכו'.
    • קביעת סטנדרטים של בריאות, היגיינה, בטיחות וכו'. בדיקת ואישור תרופות, פיקוח על מזון, בדיקות רישוי, חוקי ותקנות תעבורה, וכו'
    במדינה המודרנית, אין ולא יכול להיות שוק חופשי מהתערבות ממשלתית – כל השווקים החל משוק הכרמל ועד שוק המניות מובנים. יש להם חוקים, תקנות, נוהלי עבודה, ויש מערכת המפקחת על יישומם ומבטיחה שכולם יפעלו בהתאם לחוק ולכללים ואלו שלא יפעלו כך, יענשו.

    2. "אסור לשחק בשער השקל כדי לעזור ליצואנים על חשבון כולם".
    משתמע שלדעתך אסור לנגיד פישר להתערב בשוק המט"ח. המשמעות היא להשאיר את שוק המט"ח פרוץ וחשוף לשיקולים של מנהלי קרנות גידור ושל ספקולנטים בינלאומיים, ואז שער השקל היה מגיע בתוך זמן קצר ל-3 שקל לדולר ואף פחות מזה. במצב זה רוב היצואנים יפשטו את הרגל, מרכזי הפיתוח של החברות הזרות יסגרו, וחברות ההי-טק ינדדו לחו"ל. בקיצור נקריב את המשק הישראלי על מזבח הכלכלה החופשית ועל מזבח הדוקטרינה האוסרת התערבות ממשלתית.

    אני בהחלט מסכים שאסור לעזור לטייקונים המקומיים על חשבון הצרכן הישראלי, שאסור למדינה לקחת כסף במסים ולחלק אותו למקורבים ולעסקים "מעודפים", ושאסור שהמדינה תטרטר למוות כל עסק קטן מתחיל או קיים בבירוקרטיה אינסופית ובלתי אפשרית למימוש. מה זה שייך לשוק חופשי?

    אמנון

  24. בן אבויה :

    אתה רוצה להגיד שבתי המשפט בארץ הם יעילים? הם לא שמישים לאזרח המצוי. לא, אין סיבה שבוררות, מטבעות, תקנים, ובטיחות יהיו מונופולים של המדינה. היא הורסת את התחומים האלו כפי שהיא הורסת כל תחום אחר, והסיבה פשוטה: אין תחרות, אלא מונופול.

    בנוגע לשער השקל, חשבתי שזה ברור. למה שאזרחי ישראל יסבסדו את האמריקאים, רק בגלל שהם הורסים את המטבע שלהם? מדוע השקל שעמלתי עליו בחשבון יהיה שווה פחות, כדי להוזיל מחירים לאמריקאים? מדוע לתת כסף ליצואנים על חשבון היבואנים? כשהמדינה עוזרת למישהו, זה תמיד על חשבון מישהוא האחר, ותנחשו מי זה מי.

    לגבי השאלה האחרונה, כשאתה נותן לפוליטיקאים את המנדט להתערב בחיי האזרחים, זה מה שאתה מקבל, תמיד. הם יעזרו לאלו שיעזרו להם, קרי הטייקונים, והם עוזרים לטייקונים בעיקר על ידי טיפול במתחרים הקטנים שלהם. בשוק חופשי, לפוליטיקאי אין את המנדט להתערב, ולכן הטייקון יצטרך להתחרות לשקל של הצרכן כמו כל אחד אחר. שיהיה לו בהצלחה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.