המסמך הבא נשלח ע"י מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים, ד"ר אבי ביצור, למנכ"ל משרד ראש הממשלה רענן דינור, בעקבות הגשת דו"ח ועדת דורנר לנושא הטיפול בניצולים. הועבר אלינו ע"י דובר המשרד יוני יצחק
תמצית:
דרישה להגדלה משמעותית של הסיוע הכלכלי הניתן לניצולי השואה
ביקורת חמורה על הלשכה לשיקום נכים (משום מה כפופה למשרד האוצר), המטפלת בתביעות הניצולים
ותביעה לרביזיה בפעילות הלשכה, כולל החלפת כל סגל עובדיה.
הצעה לאחד את כל הטיפול בניצולים תחת קורת גג אחת שהיא (כפי שבוודאי שיערתם) המשרד לענייני גמלאים
שימו לב בקוראכם את המסמך להבחין בין המלצות ועדת דורנר (חלקו הראשון של המסמך) ובין המלצות המשרד לענייני גמלאים.
****
ירושלים, ח' תמוז תשס"ח
11 יולי 2008
לכבוד:
מר רענן דינור
מנהל כללי
משרד ראש הממשלה
מכובדי ,
הנדון: התייחסות והמלצות המשרד לענייני גמלאים להמלצות דו"ח השופטת דורנר
- לפניך מסמך בן שני חלקים המציג, כטיוטא ראשונית להערות, את המלצות המשרד לענייני גמלאים בנוגע למימוש דו"ח דורנר.
- המסמך בנוי כדלהלן:
א. חלק א' – תמצית הדו"ח.
ב. חלק ב' – המלצות המשרד (כפי שגובשו על ידי צוות בראשות השר רפי איתן).
- לעיונך, התייחסותך !
ב ב ר כ ה,
ד"ר אבי ביצור
המנהל הכללי
העתקים:
מר אהוד אולמרט, ראש הממשלה
השר רפי איתן
**********
הערה: מסמכים אלו הוכנו על ידי צוות בראשות השר רפי איתן ובהשתתפות: המנכ"ל, גב' שרה זילברשטיין-היפש וגב' עירית גוטמן.
חלק א'
תמצית דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בנושא סיוע לניצולי השואה
יוני 2008
ועדת החקירה התבקשה לבדוק כיצד נהגה המדינה בניצולי השואה לאורך השנים.[1]
הוועדה החליטה כי עבודתה תתמקד בנושאים הבאים:
- מהן הזכויות המגיעות על פי דין לניצולי השואה, תושבי ישראל.
- האם ובאיזה מידה קיימה המדינה את חובתה המשפטית כלפי ניצולי השואה וכתוצאה מכך מהוא מצבם של הניצולים כיום.
- כיצד, אם בכלל, יצליח החוק החדש לשנות את מצב הדברים הקיים.
להלן הנושאים המופיעים בדו"ח לפי סדר הופעתם (חלק מהנושאים מופיע כשאחריו, מיד המלצות הוועדה):
1. הפיצויים המגיעים לניצולים – זכות הקניין:
ניצולי שואה ישראלים, לא זכו בתגמולים זהים לתגמולים, שהוענקו לניצולי שואה במצב דומה, שגרמניה הכירה בחובתה לפצותם. סכומי הפיצויים, ששילמה מדינת ישראל, לניצולי השואה היו נמוכים בהרבה, מסכומי התגמולים החודשיים (הרנטות) המקבילים שגרמניה, שילמה לניצולי שואה אחרים, שנקבע להם שיעור נכות זהה. (זכותם של אלו שקופחו נקראת בשפת הוועדה – זכות הקניין).
2. המלצת הוועדה לתיקון הפגיעה בקניינם של חברי הקבוצה המקופחת:
א. על המדינה לפעול לצמצום הפגיעה, רחבת ההיקף, בזכות הקניין של ניצולי השואה, שדרכם להגיש תביעה, לפי חוק הפיצויים הפדראלי הגרמני, נחסמה.
ב. על המדינה להבטיח, כי החל מ- 1.1.08 עד יום אחרון, לא יפחת שווי התגמול החודשי הישראלי, לכל זכאי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים – מ- 75% משווי הרנטה הגרמנית החודשית, שמשולמת לניצולי השואה.
ג. הוועדה ממליצה, שהמדינה תפעל להסדרת מנגנון עקבי פשוט להבטחת שמירתו הקבועה של היחס בין התגמול הישראלי לרנטה הגרמנית.
3. ניצולים יוצאי בולגריה:
המדינה דחתה את תביעות הניצולים יוצאי בולגריה, כשרבים מהם כיום מרגישים מקופחים ומופלים לרעה. על המדינה לשלם את התגמולים המגיעים לניצולים יוצאי בולגריה מיום הגשת תביעותיהם המקוריות.
4. השימוש שהמדינה עושה בכספי ועידת התביעות:
(ועידת התביעות – גוף המייצג את העם היהודי בתביעות נגד גרמניה לפיצויים אישיים ומעניק סיוע בהשבת רכושם של ניצולי שואה – כל זאת על פי הגדרת הועדה עצמה).
קיים ליקוי באופן שבו מדינת ישראל מתנהלת מול ועידת התביעות. המדינה מעודדת את ועידת התביעות לסייע למוסדות ציבור שונים בישראל, גם כאשר ברור,שמרבית הנהנים מפעילותם של המוסדות הללו אינם ניצולי שואה. על המדינה לפעול לכך שהמשאבים יופנו לשיפור מצבם של ניצולי השואה בלבד. בנוסף, לא ראוי שהמדינה תשתמש בכספים אלו למטרות שאינן סיוע ישיר לניצולים.
5. הלשכה לשיקום נכים
א. התנהלות מכבידה של הלשכה והתמשכות התהליכים: שיטת בירור התביעה שמגיש הניצול מכבידה מאוד וגורמת להתארכות ההליכים על פני שנים. המלצת הוועדה: הליך בירור תביעת הניצול חייב להיות מהיר ויעיל ככל האפשר.
ב. מיצוי זכויות: בהיעדר מידע, הניצולים לא ממצים את זכויותיהם. יש להקים בלשכה מחלקה שתפקידה ייזום קשר עם ניצולים ומעקב אחר מימוש זכויותיהם.
ג. שיעור הנכות: השפעת השואה על תחלואת הניצולים (במיוחד פיזית) ושיעור הנכות נקבעים על ידי הרופאים בשרירות ובחוסר מקצועיות. המלצת הועדה: יש להפקיד החלטות המצריכות ידע רפואי בידי ועדות רפואיות, שחבריהן לא יהיו מועסקים בידי הלשכה לשיקום נכים, שיקבלו הדרכות והשתלמויות מיוחדות. חברי הוועדה ייבחרו לאחר בחינות מיומנויות יחסי האנוש שלהם והתאמה לתפקידם.
6. תמיכה בניצולים על ידי מתן שירותים:
(כיום ניתנים שירותים לניצולים בתחום הנפשי והחברתי על ידי "עמך" ובתחום הפיזי על ידי "הקרן לרווחה").
את מערך השירותים יש לתמוך בהבטחת מיצוי הזכויות על ידי הניצולים. הוועדה ממליצה על מודל שפותח במיוחד במהלך דיוני הוועדה – מודל שכולל הקמת מרכז מידע. יש להטיל את הבטחת מיצוי הזכויות על גוף ממשלתי – הלשכה לשיקום נכים.
7. מערך שירותים תומך לניצולי השואה:
מדינת ישראל לא הצליחה ליצור איזון הולם בין צורכי הניצולים לזכויותיהם. מיצוי שונה של זכויות, רמה נמוכה של מבחני זכאות, הרחבות שנויות במחלוקת של אוכלוסיות רלוונטיות וחוסר אחידות בסיוע לפי מעגלי סבל, נזקקות ונכות.
הדו"ח מציע מודל שירותים והטבות המשלים את הפיצוי הכספי לניצולים בהקשר של זכאויות, זכויות והטבות.
רציונל למתן מערך שירותים תומך:
א. מיצוי שירות מול צורך – השירותים והקצבאות שמספקת המדינה לאנשים בגיל הזיקנה לא עונים על הצרכים של ניצולי השואה.
ב. אופני ביצוע השירות – שירותים שניתנים על ידי משרדים ממשלתיים מיצויים והיקפם חלקיים. בעייתיות ביכולת התקציבית של היזם, בסדרי העדיפויות שלו גורמים לכך שהשירותים אינם יציבים והיקפם משתנה ושהם אינם עונים על צורכי הזקנים בכלל ולא על צורכי הניצולים בפרט.
ג. שירותים ממוקדי לקוחות – מהמגזר השלישי בד"כ – תלויים בתקציבי ממשלה וקרנות ולכן פעילותם הנה פונקציה של תקציב ולא של צורך. אין התאמה בין מספר הניצולים והצרכים שלהם לבין היקף התקציבים והפריסה שלהם בקרב אוכלוסיית היעד ולכן מיצוי השירותים והיקפם נפגע.
ד. הנגשה פעילה – ביזור בין גופים ובירוקרטיה מסורבלת. העדר נגישות של ניצולי השואה לשירותים המוצעים.
ה. מיצוי והנגשת שירותים ייעודיים – שירותי בריאות ייעודיים נמצאו כשהם חסמים בירוקרטיים לקבלת שירותים – מבחני זכאות מרובים והכבדה באמצעות קריטריונים מיותרים. לדוגמא: טיפולי שיניים, מכשירי שמיעה, משקפי ראייה, תרופות, טיפול סיעודי בבית, פיזיותרפיה ועוד. עלותם של שירותים אלה גבוהה, הנגישות אליהם מלווה במכשולים בירוקראטיים ומכשולים הנובעים מקשיי ניידות. (שירותים אלה ניתנים כיום על ידי עמותת קרן הרווחה ועל ידי הלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר).
ו. עדכון ומיפוי צרכים בריאותיים ותפקודיים משתנים: במהלך השנים מצבם הבריאותי והתפקודי של ניצולי שואה מתדרדר. הניצולים לא מודעים לזכותם לתבוע הכרה בהחמרה במצבם, וגם כאשר מודעים לכך – התהליך קשה עבורם ולכן אינם מממשים את זכותם.
ז. התאמת הסדרי מגורים בעקבות צרכים משתנים – מצב כלכלי ירוד ומצב בריאותי משתנה גורמים למצוקה שמתבטאת במימון עלות הדיור, במיקום הדיור (בית או הוסטל), מגבלות נגישות לשירותים עקב מגורים בבניין ללא מעלית. הניצולים מתקשים לעמוד בעלות צורכי המגורים החדשים שלהם. מתוך ככל הניצולים – קבוצת הסיכון הגבוה ביותר הנה ניצולים קשישים ועריריים, אלמנים, אלמנות, נכים ונפגעי נפש.
ח. שירותי חירום למצבים אקוטיים דחופים – הקהילה לא מספקת מענים מיידיים.
ט. יוזמות מקומיות מול מערך כוללני מתוכנן – פעילויות חברתיות שמיועדות להפיג בדידות מקורן ביוזמות מקומיות, ממוקמות בד"כ בערים הגדולות ואילו בפריפריה לא ניתן מענה לצרכים אלה.
י. שירותים מבוססי ידע – ניתנים בד"כ בידי ארגוני מגזר שלישי ופרטי, כוח עבודה המשלב אנשי מקצוע בדרגה גבוהה. פעילותם בהתאם לאפשרי ולא בהתאם לנדרש.
יא. שירותים משלימים – השלמת שירותים שהמדינה לא מספקת (טיפולי שיניים, משקפיים) – חסמים בירוקטיים, "כל הקודם זוכה". תמיכה בשירותים כגון מחלקות גריאטריות – בעייתיות כי אין קשר בין נזקקות הניצול לתמיכה.
8. המלצות למערך השירותים:
- איזון בין זכויות וצרכים. מוצע להקים מרכז ארצי למימוש זכויות.
- להרכיב רשימה של ניצולים ולהדגיש מיקומם ופיזורם הגיאוגרפי, לערוך סקר בנוגע לצרכי השירות.
- עיקרון המיידיות – בגלל גילם ומצב הניצולים. דה-בירוקרטיזציה, צמצום מבחני הוכחה ככל האפשר ומתן זכאויות אוטומטיות לפי קריטריונים ידועים והשתתפות עצמית לפי יכולת הניצול (שיטת השוברים).
- הזדקנות בבית הניצול יחד עם בניית מערך תומך מתמשך. מתן שעות סיוע (טיפול, סיעוד ועזרה ביתית). מוצע מתן נקודה נוספת, לניצול שואה, במבחן תלות ולספק אוטומטית לאדם מעל גיל 80 , 6 שעות סיוע שבועיות, ללא מבחן תלות ולבצע מבחן תלות אם יש החמרה.
- פנייה פעילה אל הלקוחות, הניצול במרכז, שקיפות ויידוע לגבי זכויותיו.
- מבנה ארגוני של אינטגרציה של השירותים הקיימים. מוצע להשאיר את לשכת השיקום במיקומה העכשווי, להחליף את צוות ההפעלה ולהכניס תכנים חדשים ומדיניות שירות לתוכה. וועדת ההיגוי שהוצעה תפקח על פעילות הלשכה והצוותים הניידים האזורים יוציאו את מדיניותה המחודשת לפועל.
- יש להגביר נפח פעילות של שירותים תומכים וטיפוליים בתחום הנפש והרחבת הפעילות החברתית תוך הכשרת קאדר של אנשי מקצוע ומתנדבים נוספים.
- החלטות מקצועיות (רפואיות, זכאויות, השמה למוסדות) לא יוכלו להתקבל על פי שיקול דעת של אדם יחיד. יש להשתמש בפנל רב-מקצועי ובין-מקצועי.
- על הקרן לרווחה לאמץ את המודל ולהשתלב במערך השירותים המוצע על ידי הועדה כדי להימנע מכפילויות ולאפשר פיתוח שירותים חדשים.
אימוץ מודל מערך השירותים – מסתכם ב- 441 מיליון ₪ לשנה.
סיכום ההמלצות והמסקנות:
- ועדת החקירה הממלכתית בדקה את הסיוע שנותנת הממשלה לניצולי השואה. הוועדה קבעה בדו"ח כי על הממשלה להעלות באופן ניכר את התגמולים שהיא מעבירה לכ- 43 אלף ניצולי שואה ולהשוותם ל- 75% מהקצבה שמשלמת ממשלת גרמניה לניצולים. קצבה זאת אינה אחידה והיא תלויה באחוזי הנכות של הניצול, כמה זמן שהה במחנה ריכוז וכו'.
- הוועדה קבעה שלמדינת ישראל היתה חובה מוסרית ומשפטית לדאוג לניצולים שלא יכלו לתבוע ישירות את גרמניה, בעקבות הסכם השילומים, שנחתם עם גרמניה ב-1952 והתחמקה מאחריותה עשרות שנים.
- לפי חישובי הוועדה, השווי הריאלי של הכסף והסחורות שקיבלה ישראל בהסכם השילומים הוא כיום 61.5 מיליארד שקל, בעוד שבמשך השנים, זכו הניצולים לתגמולים ולטיפולים רפואיים רק בעלות של 38 מיליארד. הוועדה קובעת כי לכ- 43 אלף ניצולים שעלו לישראל אחרי 1953 ולכן נאסר עליהם לתבוע את גרמניה, לפי הסכם השילומים, נגרם נזק כספי מצטבר הנע בין 1.3 מיליון שקל ל-2.2 מיליון לניצול בודד, תלוי באחוזי הנכות שנפסקו לו.
- הממשלה התעלמה מפסיקת בג"ץ, מלפני 12 שנה, שיש להשוות את התגמולים לקצבה של ממשלת גרמניה. עם זאת, הוועדה התחשבה באילוצים התקציביים של הממשלה ולכן קבעה שהניצולים יפוצו רטרואקטיבית רק מתחילת השנה הנוכחית וכן שיקבלו תגמולים בגובה של כ- 75% מהקצבה הגרמנית. המשמעות היא, שכ- 43 אלף ניצולים יקבלו בתקופה הקרובה תוספת של מאות שקלים לקצבה החודשית וכן מענק חד-פעמי של עד 3,900 שקל.
- הוועדה מתחה ביקורת על פעילות הלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר. הוועדה קבעה כי הלשכה מכבידה על הניצולים ומתייחסת אליהם לפעמים באופן "שרירותי". (יש להחליף צוות הלשכה).
אחרית דבר
חומר הראיות העלה כי ניצולי השואה השתתפו בבניין המדינה. המדינה, באמצעות ממשלותיה, קיפחה את הניצולים, אשר נותרו מאחור, בגלל הפגעים הפיזיים והנפשיים שגרמו להם רדיפות הנאצים. בהסכם השילומים, המדינה ויתרה בשמם על הפיצויים האישיים שמגיעים להם מגרמניה. המדינה התחייבה לפצות בעצמה את הניצולים אבל כאשר נדרשה לקיים התחייבות זו קפצה את ידה. במקביל נטלה מוועידת התביעות כספים ועשתה בם שימוש לצורך מימון מוסדות ממלכתיים המשרתים את כלל הציבור. דרך התנהלות המדינה כלפי הניצולים – אלה ששרדו – גישה של העדפת טובת הכלל ולא טובת הניצולים. גישה זו היתה מוטעית ולא ראויה.
ההמלצות מתחשבות באילוצי תקציב. ניתן משקל כבד לחובתה המוסרית של המדינה כלפי שרידי השואה.
סיכום ההמלצות – 3 נושאים:
- הפיצויים המגיעים לניצולים
- כל הניצולים הנכים כולם זכאים על פי הדין לתגמולים שייגזרו מן הרנטה הגרמנית, אם לא יהיו שווים לה. הוועדה הגיעה למסקנה כי יש לחייב את המדינה בתשלום מעתה ואילך של 75% בלבד מן הרנטה המשולמת כיום ע"י גרמניה.
- התנהלות המדינה כלפי ניצולים יוצאי בולגריה – עוול משפטי ומוסרי. הלשכה לשיקום נכים דחתה תביעות של ניצולים מבולגריה. לבסוף נפסק בבית המשפט שהתובעים זכאים לתגמולים, אולם המדינה סירבה לשלם.
- ניצולים שאינם מקבלים קצבה חודשית כלשהי – חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (2008) מספק פתרון מקובל.
הלשכה לשיקום נכים
· הגיעה העת לשנות תפקודה של הלשכה ולהפכו לגוף נאמן בראש ובראשונה לניצולים.
· ראשית – תפקיד ראשון של הלשכה – להגיע אל הניצולים לדאוג למיצוי זכויותיהם. מומלץ להקים מרכז מידע שיפעל מתוך המסגרת המנהלית של השלכה לשיקום נכים ויפעל למיצוי הזכויות.
· שנית – אם תתקבל התביעה של ניצול או לא, יש לשנות מתכונת שבה מתקבלות הכרעות בלשכה באשר לקיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין אירועי השואה. מומלץ להפקיד שאלה זו בידי וועדה רפואית ולא בידי אדם אחד. מומלץ שייבחרו רופאים שיבינו את רגישות העניין בו דנים.
- שירותים לניצולים – מודל שירותים (הקרן לרווחה).
חלק ב'
הצעה ליישום ומימוש החלטות דו"ח דורנר
כללי
- בנייר עמדה זה, המונח לפני הקורא, מוצגות הצעות אפשריות לדרך מימוש החלטות השופטת דורנר, בוועדת החקירה הממלכתית, שעסקה בנושא אפליית ניצולי השואה.
- כפתיח להצעות, מבקש הח"מ לבדוק, אפשרות רדיקלית מבנית לפתרון, שגורסת, שאיגום כלל הנושאים המוצגים בדו"ח או שנמצאים ברמת טיפול כאלה או אחרת, בנושא ניצולי השואה, מחוץ לדו"ח ראויים להיות מטופלים על ידי משרד ממשלתי אחד, המשרד לענייני גמלאים (ראוי לציין שכל ניצולי השואה הינם גמלאים) ובכך לנסות ולקבע כתובת אחת ברורה, שתחתיה יפעלו הגופים השונים (כוועידת התביעות וקרן הרווחה, ואפילו גופים העוסקים בהחזרת רכוש יהודי של שארית הפליטה של הניצולים).
- בנייר זה ינסו כותביו להציג לכל נקודה המועלית בדו"ח רעיונות ואפשרויות לפתרונות, בנוסף לביחנת כל נקודה מול החלטות ממשלת ישראל והחוק החדש שנחקק בעקבותיהן בנושא דרכי הטיפול בניצולים (חשוב לציין שהוועדה, שטפלה בנושא המרכזי של הפער בין מקבלי הקצבה מישראל לאלה מגרמניה, הרחיבה את בדיקותיה לתחומים נוספים).
- אין ספק שבנושא כבד וטעון רגשית וערכית, כמו גם שאין ספק, שהזמן איננו עומד לרשות הניצולים ולכן ראוי שהפתרונות יבוצעו באופן מיידי, בצורה מושכלת, על בסיס החלטות שכבר ממומשות לעומת המצאי התקציבי ויכולות המימון.
- נייר זה הינו טיוטא להערות ואיננו נייר עמדה סופי.
- הנושאים המרכזיים לטיפול
א. הדו"ח מתייחס ל- 3 קבוצות נושאים שבהן יש לטפל:
1) תשלומים ישירים או עקיפים לניצולי השואה.
2) נושאים מבניים וארגוניים בהתייחס לגופים הפועלים מול ניצולי השואה.
3) נושאים ערכיים ורגשיים בהתייחס ליחסי עבודה, נוהל ומדיניות.
ב. הנושאים המרכזיים מתרכזים ב- 6 תת קבוצות עיקריות:
1) קרן הרווחה וסל השירותים לניצולי השואה.
2) הלשכה לשיקום נכים ולתביעת נרדפי הנאצים.
3) השוואת התשלומים בין מקבלי קצבה מישראל לאלה שמקבלים מגרמניה.
4) מיצוי זכויות ניצולי השואה.
5) מרכז מידע לזכויות ניצולי השואה.
6) ועידת התביעות של ניצולי השואה.
- המלצות המשרד לענייני גמלאים
א. תשלומים ישירים או עקיפים לניצולים
1) נושאי התשלומים בהמלצות הדו"ח מתמקדים ב- 4 נושאים:
א. השוואת התשלומים בין המקבלים מישראל לבין אלו המקבלים מגרמניה (לגובה 75%) – סך מצטבר של 437 מיליון ₪ בשנה.
ב. אי העמידה בתשלומים או באישורי זכאות ליוצאי בולגריה.
ג. העמדת סל השירותים (מודל הרווחה) לניצולים המשולם על ידי קרן הרווחה ועמותת "עמך" על סך 441 מיליון ₪ בשנה.
ד. שינוי מבחני הזכאות לחוק הסיעוד ותוספת שעות לניצולים (החל מגיל 80).
2) המלצות המשרד
א. 1) לאמץ את ההחלטה, בדבר הצורך, להשוות את התשלומים עד גובה 75% מהמשולם למקבלים מגרמניה, יחסית לאלו המקבלים מישראל – הבצוע יהיה בתקציב 2009 רטרואקטיבית מ- 1 בינואר 2008 כשעד אז ישולם החל מאוקטובר 2008, תשלום ההשוואה לנזקקים ביותר מ- 43 אלף המופלים לרעה (כדברי הדו"ח) – סך של כ- 7,000 איש.
2) המקורות הכספיים להמלצה זו יבואו מתוך כספי החברה ישראלית להחזרת רכוש, שלא חולקו לנזקקים שלא אותרו (בפרק הבא, פרק "מבנה וארגון" נתייחס לשינוי מעמדה של חברה זו, המחזיקה, כבר הרגע, בכמיליארד ₪ אך איננה נשלטת על ידי הממשלה).
ב. 1) נושא אי העמידה באשורים או בתשלומים או בהכרה בזכאות של יהודי בולגריה – מומלץ על ידי המשרד לענייני גמלאים לאמץ את הדו"ח בנושא ולהרחיבו לנושא יהדות לוב, טוניס, כל תושבי בלקן ואחרים.
2) מומלץ להקים "ועדת חריגים", שתדון, אד-הוק ובאופן מיידי בכל אחת מהקבוצות המוזכרות או אחרות ותקבל, תוך חצי שנה , החלטות והמלצות ליישום בנושא ההכרה בקבוצות אלו ואופן התשלום להן (הועדה תורכב ממנכ"ל משרד רה"מ, מנכ"ל משרד הרווחה ומנכ"ל המשרד לענייני גמלאים בליווי נציגי משרד האוצר, משרד המשפטים וארגוני הניצולים).
ג. סל השירותים, שאליו מתייחסת הועדה הינו נושא שבו דנו, החליטו וגם סיכמו דרכי פעולה ותקציב בחוק ובהחלטת הממשלה לגבי ניצולי השואה – הממשלה הקצתה כ- 30 מיליון ₪, 100 מיליון ₪ ל- 2008 ו- 200 מיליון ₪ ל- 2009 כך שהפער בין ההחלטות אינו גדול – מומלץ לכנס ועדה שתעסוק בנושא ותתאים את מודל השירותים לסל הנוכחי, שאשרה הממשלה, באמצעות משרד הרווחה והאוצר. (החלטות הוועדה תוך חצי שנה).
ד. המשרד מציע לאמץ את החלטת הדו"ח בנושא שעות סיעוד ונקודות זכות לבני 80 (+), כמו גם את הפטור למבחני הזכאות שעליהם לעבור.
ה. בכל מקרה, המלצות המשרד בנושא התשלומים הישירים והעקיפים לגבי הכספים המתנהלים בגופים השונים, הינן חדות וברורות: כסף שהועבר לניצולים יהיה בשימוש אך ורק עבור הניצולים ! (נושא זה יהיה ברור יותר בפרק הבא "מבנה וארגון", בנושא ועידת התביעות ופעולותיה).
ב. נושאים מבניים וארגוניים
1. כפי שעולה מתוך הדו"ח, הנושא הארגוני / מבני של כלל המערכת המטפלת בניצולי השואה לוקה בחסר:
- אין ראיה הוליסטית רחבה של כל המערכות.
- ההשתייכות הדיפרנציאלית של חברי המערכות לארגונים שונים פוגמת בהחלטותיהם ובאופן ההתנהלות מול הניצולים.
- קיים מצב של חוסר יכולת שליטה של הממשלה על הארגונים השונים כקרן הרווחה, ועידת התביעות והחברה להחזרת רכוש בישראל.
- אין התאמה בין יעדי ומטרות הארגונים והמוסדות השונים לבין הטיפול וצרכי הניצולים כך שלעיתים היחס איננו ראוי לניצול, ההתנהלות פגומה וכתוצאה קטסטרופלית.
2. כדי לטפל בנקודות המבניות שמעלה הדו"ח להלן ההמלצות:
א) יש צורך שמשרד ממשלתי אחד יהיה אחראי ויטפל בנושא מיצוי הזכויות, התשלומים, מרכז המידע, החזרת הרכוש היהודי הגזול, נושאי סל השירותים וכו' – קר גוף אחד שיש לו ראיה הוליסטית מסוגל לבצע זאת. (במקרה הנדון ההמלצה היא להטיל את המשימה על המשרד לענייני גמלאים – המשימה יכולה להיות מוגבלת בזמן לאור הנסיבות הביולוגיות הברורות).
ב) הלשכה לשיקום נכים חייבת לעבור רביזיה מוחלטת !. ראוי לציין שהנושא הועלה בחוק ובהחלטת הממשלה, אך יש צורך לבצע ההמלצות באופן מיידי (תוך חצי שנה):
1) החלפת כל סגל הלשכה.
2) כתיבת אמנת שירות ליחסים בין הניצולים ללשכה.
3) הכפפת הלשכה לגוף הוליסטי מרכזי (דו"ח דורנר ממליץ להשאירה במקומה, במשרד האוצר).
4) אין להפריד את נושא מיצוי הזכויות ומרכז המידע בלשכה לשיקום נכים – היום מתבצעים שני מבצעי ענק בנושא זה: מבצע מיצוי זכויות בהשתתפות עשרות ארגונים ואלפי מתנדבים בניהול ובאחריות המשרד לענייני גמלאים ומבצע הקמת מרכז מידע, שאליו יופנו שאלות הניצולים ובו יבוצע תהליך מיצוי הזכויות של הניצולים. מוקד זה מוקם על ידי המשרד לענייני גמלאים, משרד הרווחה, ועידת התביעות וארגון הגג של ניצולי השואה.
אין להכפיף מבצעים אלו ללשכה אך יש לאחדם – יש צורך לשלב בין מרכז המידע לבין מבצע מיצוי הזכויות תחת משרד ממשלתי אחד (כמומלץ קודם לכן – המשרד לענייני גמלאים).
ג) קרן הרווחה חייבת לעבור רביזיה ולהפוך להיות לגוף ממשלתי לכל דבר וענין (תוך חצי שנה) – המלצה זו איננה מדו"ח דורנר.
ד) החברה להשבת הרכוש היהודי הגזול חייבת לעבור שינוי באמצעות טיפול בחוק הקיים לגביה ולשנות בו את הרכב הדירקטוריון לשליטה ממשלתית מלאה. המלצה זו איננה מדו"ח דורנר.
3. הקמת וועדה ציבורית, בהשתתפות נציגי הממשלה, לפיקוח על פעילות קרן הרווחה מחד ולמתן אישורים לפרויקטים של ועידת התביעות בישראל (לדוגמא: האם השתתפות של ועידת התביעות בשיפור דיור "עמידר" לזקנים יעלה בקנה אחד עם העיקרון המקודש בדבר כסף של ניצולים יוקדש לניצולים . כלומר, האם ניתן לראות בחלק מהזקנים בהוסטל משוקם ניצולי שואה, או שאין הם כאלו ואזי לא בוצעה המשימה מול המטרה, כנדרש.
ג. נושאים ערכיים בהתנהלות ומדינות
1. ועידת התביעות – היחס האמביוולנטי מול הועידה חייב לעבור רביזיה, על פי ההמלצות בדו"ח אליהן מצטרף המשרד. לא ניתן לקבל הקצאות מהוועידה לפרויקטים, שאינם עבור ניצולי שואה, אך מצד שני לאור האפשרות שבפרויקטים חברים ניצולי שואה, יש צורך, כאמור לעיל, בהקמת גוף (ועדה ציבורית) שייקל ויבקר את אופן מימוש הפרויקטים הללו.
2. המשרד מאמץ את המלצות הועדה בשורה של נושאים ערכיים מהמעלה הראשונה:
א. הנגשה פעילה של הניצולים לשירותים.
ב. צורך בהתאמת הסדר מגורים בעקבות צרכים משתנים.
ג. הפניה פעילה את הניצולים ממרכזי השירות.
ד. הפעלת עיקרון המיידיות לגבי כל העבודה עם הניצולים.
ה. ניסיון לאגם את כלל הפעילויות הפרטיות לפעילות בחסות ממשלתית מרוכזת.
- סיכום
– דו"ח דורנר ממצה ומקיף וראוי לכל התחשבות בגין מקצועיותו, רגישותו ובעומק אליו חדר.
– הדיסוננס הקוגניטיבי בהבנתנו לגבי ניצולי השואה חייב להפוך להיות ברור וחד כבדולח: ניצולי השואה ראויים לקבל את כל המגיע להם וכל תקציב שהוקצב או הושג לצרכים אלו חייב להגיע אליהם ועבורם.
– יש צורך ברור ביצירת מעטפת אחידה אחת לכלל הנושאים המטופלים בדו"ח ובהשלכותיו וכל זאת תוך התחשבות ברורה בראיה ובמצב התקציבי לתקופה הרלוונטית.
ב ב ר כ ה,
ד"ר אבי ביצור
המנהל הכללי
מסמך זה הוכן על ידי צוות בראשות השר רפי איתן ובהשתתפות: המנכ"ל, גב' שרה זילברשטיין-
היפש וגב' עירית גוטמן.
[1] אחת הדוגמאות לעוולות, לדעת הוועדה, הינה הסכם השילומים, על פי דו"ח מבקר המדינה: הסכם השילומים – ויתור של המדינה בשם הניצולים ללא הסכמתם על זכותם לתבוע פיצויים אישיים מגרמניה. לכאורה ניתנה להם הזכות לפנות למדינת ישראל. (דו"ח מבקר המדינה אוגוסט 2007 – "ליקויים חמורים בטיפול בניצולי השואה").
Tags: אבי-ביצור, דוח-דורנר, דליה-דורנר, המשרד-לענייני-גמלאים, ועדת-דורנר, ניצולי-שואה, רפי-איתן
[…] לקריאה נוספת: אפילו ניצולי השואה נגד משרד הגמלאים אשר תוכניתו ליישום דו”ח דורנר פורסמה במלואה כאן […]
התוכני נהדרת. רק שתי הערות
1 כאשר התוכנית הארגטנית הזאת תושלום.
זה יהיה לאחר מות אחרון נרדפי הנאצים.
2 הדבר היחידי שמשרד הגמלאים הסיגו באמת
זה תקציב למשרד הגמלאים,
והם האחרונים שמסוגלים להרים זאת, בנוסף לכך אין סיכוי שהם יהיו קיימים לאחר הבחירות הקרבות, ציבור יוצאי השואה כבר שטף את החול בעיניים.
שלשה חודשים אני מנסה לברר טלפונית פרטים בקשר לבן אדם שמלאולו במאי 100 שנים מבטיחים מהלשכה שיחזרו אלי ועד רגע זה לא קרה דבר רציתי לברר זאת עם מר פינטו אך לצערי אמרו לי כי מר פינטו עסוק מאד
אני נכה 100 אחוז בן 83 תקיים רק מביטוח לאומי יליד בולגריה זקוק ביותר לעזרה .מה עושים.
0779163300
בכבוד רב נסים