חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

יולי תמיר, לחופש הגדול מספיקים שבועיים

נושאים חינוך ותרבות, מכתבים ב 8.07.08 6:09

החופש הגדול שוב עמנו והקורא ערן שלח מכתב לשרת החינוך ובו הצעה לקצץ את החופש לשבועיים בלבד

מכתבו של ערן:

משרד החינוך – שרת החינוך

לכל מען דבעי

כבוד שרת החינוך שלום רב

הנדון:צמצום החופש הגדול מחודשיים לשבועיים

רק במדינת ישראל ישנה המצאה של חופש גדול.

בעבר בגלל החום הכבד בכיתות וחוסר המזגנים החליטו להוציא את התלמידים לחופש גדול של חודשיים (יולי אוגוסט).

היום בכל הכיתות מותקנים מזגנים – אבל למורים היקרים אין בעיה לקבל גם חופש של חודשיים וגם משכורת, בזמן שלנו זה עולה כפול ומכופל (קייטנות, ימי חופש, סבא-סבתא וכו')

אני קורא ומבקש ממשרד החינוך לבחון את קיצור החופש הגדול מחודשיים לשבועיים.

מה נרוויח:

  • הלחץ של הלימודים ירד.
  • התלמידים לא יטיילו ברחובות.
  • הבילויים שלהם בלילות.
  • השעמום שלהם.
  • צמצום ההתנסויות החדשות בחופש הגדול (בגלל השעמום ועודף הזמן הפנוי).
  • תשלום לקייטנות.
  • תאונות דרכים של ילדים בכבישים.
  • בזבוז של תשלומי משכורת למורים וכל צוות בית הספר על חודשיים ללא עבודה ( מספיק יש להם שנת שבתון)
  • בחודשיים אלו לוקחים אנו ההורים ימי חופש מאולצים על מנת למצוא פתרונות הולמים לילדים בבית – רווח של ניצול חכם של ימי החופש.
  • כמו כן המשק מוריד את תפוקתו בחודשיים אלו – בגלל החופשות המרוכזות של ההורים (ביטול החופש הגדול יגרום לפיזור של ימי החופש על שנה שלמה)
  • הורדת מחירי הנופשים והאטרקציות במשק.
  • חסכון בתשלומים לגנים הפרטיים ( אנו משלמים היום על חודש שלם ומקבלים רק שבועיים גן)

לסיכום הקטנת החופש הגדול מחודשיים לשבועיים – תורמת רבות לחינוך הילדים

תודה

ערן XXX

מערכת עבודה שחורה מזכירה שסך ימי הלימודים במשך השנה, בישראל, גבוה מאשר במרבית מדינות המערב (שבהן לומדים חמישה ימים).

קריאה נוספת – מוסף הארץ

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , ,

27 תגובות

  1. הראל לייבוביץ :

    לא מסכים לקיצור החופש הגדול.
    החופש הגדול מאפשר למורים לא רק לנוח, אלא גם להכין את השנה הבאה.
    הפתרון לבעיית הקייטנות הרבות או לזמן הפנוי המרובה של בני הנוער בתקופה הזו, הוא שרשויות מקומיות ומשרד החינוך ישקיעו בפעילויות ציבוריות בחסותם כדי להעסיק את בני הנוער.
    בעיר שלי בשנתיים האחרונות רשת המתנ"סים ערכה פעילויות לבני הנוער בעיר בשעות הלילה על מנת שהם יעסקו במה שצריך ולא יסתובבו ברחובות ויעסקו בעיקר בונדליזם.
    פעילויות מסוג אלה יכולות לעזור לחופש הגדול לעבור בצורה נעימה וחלקה יותר עבור ההורים.

  2. ל :

    "צמצום ההתנסויות החדשות בחופש הגדול"

    אכן, התנסויות חדשות הינן רעה חולה שיש לעקור! כך נוכל להבטיח שילדינו חסרי מחשבה חופשית.

  3. ירדן :

    גם לתלמידים חופש זה טוב. התפיסה שבית הספר הוא ביביסיטר של הילדים ולכן הם לא צריכים לצאת לחופש כי אז אין מי שישמור עליהם היא תפיסה שחייבת להיעלם.

  4. לקסי (יעקב לקס) - אחד דבעי :

    לפי מירע ידיעתי זה מכתב שמנוגד למה שאני רואה כיעד של ע"ש.

    על התרומה של החופשה למורים כתב כבר הראל למעלה.
    בהקשר זה אוסיף רק שהמשפטים:
    "…למורים היקרים אין בעיה לקבל גם חופש של חודשיים וגם משכורת…"
    ו"בזבוז של תשלומי משכורת למורים וכל צוות בית הספר על חודשיים ללא עבודה ( מספיק יש להם שנת שבתון)"
    נקראים כלקוחים מההסתות הפופוליסטיות מחצרות חסידי הפרטת החינוך.

    ועכשו לביקורת הנקרא:
    "רק במדינת ישראל ישנה המצאה של חופש גדול."
    לפחות בהולנד, ממנה נכתבת תגובה זו, יש "חופש גדול" (לא עשיתי סקר עולמי כמו שאני מניח שגם ערן XXX לא עשה).

    "הלחץ של הלימודים ירד",
    מה כוונת המשורר? האם התלמידים "לחוצים", האם מישהו מתעמר בהם ומכריח אותם ללמוד מה שמר XXX רואה מיותר?

    "התלמידים לא יטיילו ברחובות"
    "הבילויים שלהם בלילות"
    "השעמום שלהם"
    "צמצום ההתנסויות החדשות בחופש הגדול (בגלל השעמום ועודף הזמן הפנוי("
    יש "התנסויות" מסוגים שונים – אני מבין את דאגתך מהן, למרות הכיסוי הויקטוריאני בניסוח – ולרובן אין צורך דווקא ב"חופש גדול" הן קורות גם בזמן הלימודים.
    "תאונות דרכים של ילדים בכבישים"

    מר XXX, האם שמעת על המושג "אחריות הורים"?
    אולי כהורה תיקח את ילדיך לידיך ותנסה לעשות משהו לצמצום ה"רעות" שאתה מונה ותולה את כולן במורים שאתה מאשים בעצלות ובפרזיטיות?
    איני יודע כמה ילדים יש לך במשפחתך, אני נוטה להאמין שמספרם קטן מארבעים. אני נוטה גם לחשוב שאתה נמצא במחיצת כולם ביחד בשעות ערות ופעילות פחות מחמש-שש שעות רצופות (עם שתים שלוש הפסקות קצרות).

    "תשלום לקייטנות."
    "בחודשיים אלו לוקחים אנו ההורים ימי חופש מאולצים על מנת למצוא פתרונות הולמים לילדים בבית – רווח של ניצול חכם של ימי החופש".
    "כמו כן המשק מוריד את תפוקתו בחודשיים אלו – בגלל החופשות המרוכזות של ההורים (ביטול החופש הגדול יגרום לפיזור של ימי החופש על שנה שלמה)"
    "הורדת מחירי הנופשים והאטרקציות במשק."
    "חסכון בתשלומים לגנים הפרטיים ( אנו משלמים היום על חודש שלם ומקבלים רק שבועיים גן)"

    חבילת טענות מבית המדרש של מי שמחדירים ב"כווולם" את מודעותם להיות צרכנים בעיקר וצרחנים לעת מצוא.

    אז מר XXX הקדש משהו נוסף לילדיך, נסה לחנך אותם, אולי קצת דוגמה אישית בנטילת אחריות (ולא רק בתלייתה ב"מורים")

  5. אהרן לוינשטיין :

    האם גם לשרה יולי תמיר יש חופשת קיץ של שבועיים? האם גם משכורתה היא כשל מורה? האם תנאי העבודה הפיזיים שלה כוללים הוראה פרונטלית מול 40 ילדים בו זמנית?
    מוטב שהשרה תתעסק בראש ובראשונה בשיפור שכר המורים ובהקטנת משפר התלמידים בכיתות בטרם תתלונן שיש למורים " יותר מדי חופש שנתי"

  6. משה כץ :

    האם מר טריפל X (כסיווג הסרטים אני מניח) בטוח שהוא הגיע לאתר הנכון?
    זה נשמע כאילו אחרי שהגברת תמיר סיימה "לנקות את החרה"(כך פורסם שהיא אמרה היום בוועדת החינוך) היא התפנתה לכתוב באתר.
    והנה הכיוון אליו הולכת רפורמת "אופל חדש" בית הספר כבייבי סיטר ומערכת תכנות לילדים שיגדלו להיות חברי מפלגה מועילים ולא חס וחלילה פרולים.
    ואם כבר המורים מתכנתים לפחות שיקבלו גם תנאי הייטק.

  7. לקסי (יעקב לקס) - אחד דבעי :

    עוד משהו ערן XXX.
    רק עכשו הבחנתי, מצטער.
    הפנית את מכתבך "לכל *מען* דבעי"
    אני מניח שאינך יודע את משמעות המלים, הן בארמית (ואולי דווקא אז הברזת מהשעור?).
    ובכן התרגום של מה שאתה כתבת הוא: "לכל כתובת ששואלת" ואילו
    הכתיב הנכון הוא: "לכל מאן דבעי" שמשמעותו היא: "לכל מי ששואל".
    לא, אינני ולא הייתי מורה, אני רק אחד שכואב את כאבם.

  8. מיכאל מלכיאור, אל תעשה מאיתנו שמרטפים :

    [...] יולי תמיר, לחופש הגדול מספיקים שבועיים  7 לקסי (יעקב לקס) – אחד דבעי, משה כץ, אהרן לוינשטיין, לקסי (יעקב לקס) – אחד דבעי, ירדן, ל [...] סקרים [...]

  9. ד"ר אוֹרי אמיתי :

    כיון שהגעתי מאוחר, נותר לי רק להצטרף למגיבים מעלי.

    חופש גדול חיוני לתלמידות/ים, כדי לאגור כוחות לקראת השנה החדשה.

    הוא חיוני למורות/ים מאותה סיבה בדיוק, וגם כדי להתכונן לשנה החדשה (ובימינו, כשכמעט כל שנה מחליפים תכנית לימוד זו או אחרת, ה"חופש" חיוני שבעתיים).

    הוא חיוני לבית-הספר ולצוות, כדי להערך לקראת השנה החדשה, החל בשיפוצים ותיקונים מבניים וכלה בישיבות מקצועיות. כן, יש בעבודת ההוראה יותר מאשר ההוראה בכיתה.

    לסיום, לא ברור לי מהיכן שאב מר טריפל X את הרעיון שחופש גדול נהוג אך ורק בארץ. האם לא ראה מעולם סרטים זרים העוסקים בחופש הגדול? באיזה עולם חי האדון? אתמהה.

  10. גליה :

    אני מבינה ללבו של רן ומסכימה שהקושי להורים רב.
    גם אני לא ערכתי בדיקה מקיפה.
    מידע אישי- יש ויש "חופש גדול" בארצות אחרות.
    ובאשר להיגיון החינוכי, לשבת בכיתה עם 40 תלמידים תקופה כה ממושכת ללא רענון ומנוחה,פתרון קל להורים, סיוט לילדים.

    נכון היה לבדוק פתרונות יצירתיים לתעסוקת הילדים בחופשה. בחסות ממשלתית.

  11. גליה :

    סליחה, ערן ולא רן.

  12. ענת שניידר :

    רוצה להיות מורה
    לכל המורים שבינינו – בהערכה ובאמפטיה ניכרת!!
    ולאלה שחושבים שלמורים יש רק חופשים…. או שבתון….
    עמדתי מובטל, אבל וחפוי ראש מול פקיד לשכת התעסוקה. "אדוני מחפש עבודה?" הוא שאל בעיניים מובטלות.
    "כן", אני אומר, "משהו מכובד, ואפילו מכביד", כשאני מנסה עדיין לשמור על פירורי גאוותי. הוא עלעל, מצמץ, כחכך, צחקק ושוב עלעל: "מורה?? אדוני רוצה להיות מורה?"
    "כן, בודאי", גאווה בגרוני ולא רעד בקולי. ודמיוני פרש כנפיים, כיצד יוּשב לי כבודי שנגזל.
    ראיתי עצמי עומד בכיתה וידי פרושות כמנצח, עיני נוצצות בגאוות הידע והסמכות, ומולי תלתלים סדורים ועפעפיים מרותקים, ואני מלמד ומקשה, ושואל ומפתיע, וכותב ומוחק, ומגביה קול ומטעים כראוי,והזרם… הו הזרם המתוק של החשמל המדגדג עובר בי, גולש ממני אל הפיות הפעורים, האוזניים הכרויות והעיניים הפקוחות לרווחה. והכל אומר שירה, והכל אומר תודה, הללויה!…
    " לאדוני יש תעודות?" מצניח אותי הפקיד ארצה.
    "בודאי, תיק מלא תעודות, במה להתחיל?" אני שואל, מעפעף עין בסיפוק של הערכה עצמית." תעודות המעידות על השכלתך, בבקשה". ואצבעות ידיו מתופפות על שולחנו.
    אני שולף – מלטף את תעודות התואר השני במקרא, לשון, ספרות וארכיאולוגיה, ומניח אותן בגאווה על שולחנו, ואיני שוכח להניח מול עיניו גם את תעודת ההוראה שהוענקה לי לאחר לימודים של שנתיים בחוג לחינוך באוניברסיטה.
    הפקיד מרפרף בחוסר חשיבות ומניח בצד.
    "אדוני עבר קורס בקרב מגע"! אדוני יכול להיקלע למצוקה בכיתה ויהיה עליו להתגונן!!"
    "בודאי", ואני שולף תעודת בוגר קורס ג'ודו, ג'יאוג'יצו, "אפילו חגורה בקרטה", ואני מנקה באצבעי הקטנה פירור לא נראה מן התעודה המוצהבת, אך הדופק מחסיר פעימה.
    הפקיד מביט במבט מפוקח: "אדוני ישתדל רק להדוף מכות, וידאג להתחמק מהן, ולא ייטול יוזמות ולא יחזיר, יש חוק זכויות לתלמיד. אדוני בודאי שמע על כך?!"
    אני מבטל תהייה זו ושולף תעודת משפטן. אנחת רווחה בקרבי. מה טוב שידידי כבר הכינני שאזדקק לכך מול התלמיד ומול הוריו התובעניים.
    "לאדוני יש קול חזק ועמיד?" מקשה הפקיד. "בודאי", ואני שולף תעודת גמר בקורס לפיתוח קול, חיזוק שרירי הגרון ומיתריו, תעודת הסמכה לנושם – סרעפת ומדבר – מבטן.
    "אני יכול להדגים", וקולי טנור.
    "מה טוב שהכינותי עצמי" , אני מהרהר בהקלה.
    "לאדוני יש ידע באילוף?"??? אגלי זיעה ראשונים על מצחי.
    "אדוני יכול להיפגש שם עם תופעות שאין הוא רגיל אליהן: שיהוקים, גיהוקים, קרקורים, צרחות, צעקות, משיכות, נשיכות, בעיטות, חבטות,
    יללות, דהרות פראיות… אני מקווה שלאדוני הסבלנות והיכולת להתגבר על כך?"
    " א ד ו נ י !" אני אומר לו בקול גאה, ומושך כל הברה והברה, אתה מדבר עם אומן, עם מומחה, מקצוען ברמה" ואני מראה לפקיד המביט בתימהון תעודה, כי בארץ גלותי, בטרם עליתי ארצה, הייתי מאלף אריות בקרקס העירוני ולהדגמה קלה תקתקתי בלשוני, מצמצתי בשפתי וליטפתי לאותו פקיד על פדחתו ובקצה גרגרתו בליטוף מרגיע. נחה דעתו.
    "אדוני יודע את תורת העזרה הראשונה?"
    "בטח", אני מנפח את חזי בגאווה, ושולף תעודת חובש קרבי. לתימהון שבפני השיב הפקיד: "נפצעים שם אדוני, הם רצים שם, רודפים זה את זה, מכים ונושכים, מושכים ובועטים, נופלים וגולצ'ים, נחתכים וזבים.
    אדוני אני מקווה, אינך רגיש לדם", והוא אוסף אל חיקו גם את התעודה הזו.
    "אדוני יודע משהו על יחסי מין בגיל הנעורים?"
    "??!!??"
    "אדוני יצטרך לשוחח על כך עם תלמידיו בשיעורי חינוך, על אהבה ומין, ויחסים, ומה אסור ומה מותר. אדוני השתמש כבר בקונדום???"
    והוא מניף גבות אל על.
    המבוכה בי רבה ואני כועס על החדירה לפרטיותי.
    "סליחה?" אני רוגז קמעה.
    "אידס, אדוני, אידס, לא שמעת על אידס?" הוא פורש כפו כמניפה. "אדוני יצטרך להסביר לתלמידיו כיצד נמנעים מאידס, אדוני יצטרך להסביר על אמצעי מניעה, אדוני אפילו יקבל ערכה להמחשה…"
    אני נשנק.
    "על סמים אדוני שמע?" והוא כממתיק עמי סוד גלוי לכל. "אדוני יודע לזהות משתמש, מסומם, מתמכר, או פושר?!"
    זיעה זורמת בין שכמותי. "ככ..ןן" אני מגמגם. "הייתי בהודו, ראיתי שם כמה מעולפי- עיניים ומזוגגי- מבט, זבי נזלת עם גיחוך תמידי, מרחפים, וחשבתי לתומי שזה רק שם…. גם כאן??"
    הוא מביט בי ברחמים.
    "אדוני חייב לדעת שיהיה עליו להתמחות גם ב"זהירות בדרכים", "הכנה לצה"ל", "פחד מבחינות", "חשש מלחצים", "זיהוי מתייאשים""לימוד לקויי למידה"….
    אני חש שכפות רגלי מזיעות.
    "סססססליחהה…" אני מנסה, והוא ממשיך.
    "אדוני יצטרך להיפרד מביתו למספר ערבים ארוכים בשנה: טיול שנתי, סיורים לימודיים, ערבי תלמידים, מסיבות, הצגות, בילויים, אסיפות מורים, אסיפות הורים, ישיבות מחנכים, ישיבות מורים מקצועיים, אסיפות כלליות, מועצות פדגוגיות, התרמות…. אדוני כבר היה בהצגת תיאטרון עם מאתים תלמידים…??
    "אדוני יחתום לי כאן, כי ברור לו, שבדיקת מבחנים עד השעות הקטנות של הלילה, התכוננות לשיעורים, הכנת תרגילים, חיבור מבחנים, תיקוני עבודות בסופי שבוע, הם על חשבונו, חשבון זמנו, וחשבון החשמל שלו… ויידע אדוני כי הוא צפוי לשיחות ליליות רבות עם הורים טורדניים ושזמנו הפרטי של אדוני אינו נחשב בעיניהם"אני מכחכח בגרוני, דופק קלות על השולחן, מנסה להסב תשומת ליבו,ולעוצרו משטף דיבורו, אך הוא ממשיך לירות ללא עפעוף:
    "אדוני חייב לדעת, כי בלילה, בטיול מדברי, יצטרך אדוני לנטוש את מיטתו הנוחה וללון עם עשרות תלמידיו המרעישים, ובמקום יצועו הטוב ירבץ אדוני על החול או על אבנים או באוהל בדואי צפוף. אדוני חושב שהוא יישן, או לפחות יצליח לעצום את עיניו, אחרי יום של טיול מפרך? אדוני טועה, הוא יצטרך להסתובב טרוט עיניים ולהשגיח היטב שלא יקפצו לים או יתגנבו לעיר הקרובה, או ישתכרו, או ישאפו נרגילה! ולמחרת, אחרי ליל השימורים, ייאלץ אדוני לקפץ בואדיות, ולדלג על ההרים, ולהמשיך ולהשגיח על השיות חסרות הרסן, שלא ירוצו ויפלו, חס ושלום, או יפצעו, או יצנחו אל תחתיות תהום, רחמנא ליצלן".
    "אבל יש חופשות", אני אומר לו בייאוש גובר, אוחז בקרש הצלה אחרון, וכבר דמעות בעיני. "יש חופשות", אנוח, אירגע, אאסוף כוח…."
    "תשכח מזה," מלעיגות עיניו, זוויות פיו מלגלגות: "השתלמויות, השלמות חומר, ישיבות, הכנות…. טרום ישיבות, טרום הכנות…
    הכל מחשיך בעדי, והנשימה כבדה.
    "אני רואה, שאדוני חש ברע, אולי מים?" וכוסו בידו.
    גרוני יבש, ואני מלחשש במבוכה: "ואני בסך הכל רציתי ללמד תנ"ך, אהבת ישראל, קצת היסטוריה… " וידי צונחות בייאוש גלוי אל צידי גופי.
    "אולי אדוני מבקש עבודה קלה יותר?" אני חש בקולו סימפאטיה והשתתפות בצער.
    "כן, אני אומר לו בהקלה רבה ובתקווה. "אני מבקש ממך לרשום אותי לעבודה במחצבות…."
    מאת: יוסי נינוה – ס/מנהל תיכון הדרים, הוד – השרון.

  13. ענת שניידר :

    ערן כותב: "רק במדינת ישראל ישנה המצאה של חופש גדול…."
    כשמתחילים עם משפט כזה ראוי לבדוק זאת לפני כן!
    באתר הכנסת ישנו מחקר על השוואת מעמד המורה, תנאי עבודתו ושכרו בישראל לעומת מדינות ה-OECD
    http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01608.doc

    הנתונים הרלוונטים הם:
    • במדינות הארגון שנת הלימודים נמשכת 38 שבועות בחינוך היסודי ו-37 שבועות בחינוך התיכוני. בישראל שנת הלימודים נמשכת 43 שבועות בחינוך היסודי ו-42 שבועות בחינוך התיכוני.

    המסקנה בכל העולם יש חופש גדול אך כדאי לדייק יש להם פעמיים חופש גדול, גם בחורף…

    בסעיף 3 תוכל לקרא עוד נתון מעניין:
    תנאי עבודה
    • מספר שעות ההוראה הפרונטליות הממוצע של מורה בבית-ספר יסודי בארצות הארגון הוא 705 בשנה, ואילו בישראל הוא 1,025 בשנה.

    במדינות הארגון בודקים כל הזמן גם מדוע מקצוע ההוראה למרות כל החופשות הוא מקצוע שוחק כל כך, התשובה היא שעומס העבודה הוא הגורם לשחיקה.

    ערן,
    מקווה שקראת את הודעתי הקודמת, ומקווה שגם שרת החינוך וחברי הכנסת יקראו את הדוח ויבינו שכדי שתהיה רפורמה אמיתית צריך להוסיף שעות הוראה לתלמיד, לא למורה.
    כדי להגיע להשגים בלימודים צריכים להשוות את תנאי העבודה של המורים לעולם, כדי למנוע את השחיקה המואצת של המורים….

    השאלה הנשאלת כל הזמן עם כל כך טוב בהוראה מדוע המקצוע לא נדרש באוניברסיטאות? מדוע חסרים מורים?
    אני מציעה לכל אחד שחושב שהוא יכול לתרום למערכת החינוך, לבוא להוראה.

  14. מימי :

    האמנם רק בישראל ישנה המצאה של החופש הגדול? מה הקשר בין חום יולי אוגוסט לחופש? גם במדינות קרות מאוד קיים חופש גדול. אתה אמנם צודק הוא לא נמשך חודשיים אלא כשלושה חודשים. בארה"ב וקנדה יוצאים לחופשה באמצע יוני וחוזרים בחמישה בספטמבר!!!
    רק בישראל ישנם 40 תלמידים בכתה!
    רק בישראל ההורים מקבלים את מספר הטלפון הפרטי של המורה ורשאים להטרידה במשך כמעט כל שעות היממה.
    רק בישראל קוראים למורה בשם הפרטי כאילו היא חברה של התלמידים ולא אדם בר סמכא כלפי תלמידיה.
    רק בישראל התלמידים אוכלים (גם אם זה רק כריך) בכתה והפח מלא שאריות מזון נמצא באותו חדר בו מלמדים.
    רק בישראל המורה מקבל תקציב שיחות טלפון 12 ש"ח לחודש.
    רק בישראל המורה מכין מבחנים, דפי עבודה מדפיסם בביתו ומוציא מכספו עבור דיו למדפסת.
    רק בישראל המורה קונה מכספו אביזרים/אמצעי הוראה שונים המסייעים לו בעבודתו בכתה.
    רק בישראל המורה משמשת גם כטלרית בבנק ועוסקת בגבית כספים.
    רק בישראל שרת החינוך קוראת למוריה בטלנים והאיגוד המקצועי אינו תובע את עלבונם.
    רק בישראל ישנם אנשים כמוך שאינם מכירים ומוקירים את עבודתם של המורים!!!!!

  15. שושי פולטין :

    מימי, יישר כח!

  16. מפוקחת :

    קודם כול עליך להיות מוטרד מהשקעת משרד החינוך בילדך, דהיינו השעות שקוצצו והתשתיות המוזנחות, התנאים המחפירים בהם לומדים הילדים, התשלומים הגבוהחים הנגבים מהורים; יש כול כך הרבה דברי להיות מוטרד באמת מהם ודווקא זה מה שמטריד אותך?
    הייתי מצפה ממך לרצות שהמורים יהיו מרוצים מתנאי עבודתם ולא להעביד אותם בפרך כמו קבלן עבודה, אלא אם כן מחפשים בייביסיטר בחינם וזה כול מה שמעניין. זה עצוב מטד אם אתה באמת הורה.

  17. בלה דרור :

    לאדון המלומד ערןולשרה יולי…
    "חם ביולי" מי שמביא "רעיונות יצירתיים" כפי שהצעת,מן הראוי שתצטרף לצוות המורים ותתמודד כאחד מאנשי הצוות.
    לא קל להיות" שק איגרוף" כל השנה, מבלי לצאת לחופשה…ולהחליף"כוחות מחודשים"בפרט כשאין מענה ואין הגנה עלינו המורים לא מגב" יולי ולא ממערכת החינוך. מן הראוי לגנוז הרעיונות "היצירתיים" שלךערן המלומד ולג"ביולי.. רדי אל "עם המורים" כל השנה וראי מה הבעיות האמיתיות.

  18. תלמיד :

    אתה פשוט בן זונה!

    אתה לא תלמיד, ואתה לא יודע איך זה, אז סתום ת'פה שלך ותן לתלמידים להחליט על החופש

    אידיוט מפגר

  19. יונית-אמא מהצפון :

    ראשית גם בארצות נכר יש חופש גדול- והוא נע בין 6-8 שבועות-כך שאם דווקא רוצים להעתיק את מודל הלמידה מרחבי תבל,ההגיג כי החופשה הארוכה ייחודית לישראל-אינו מבוסס על עובדות.
    שנית-מטרתו של החופש הגדול ,מעבר לחופשה למורים שלא ממש מעסיק אותי כהורה- הוא חופשה לילדים.
    איכותם ה"דגולה" של בתי הספר בארץ, עיסוקם בתכני למידה מיושנים,לא רלוונטים,בתנאים מחפירים,בתקציבים מצחיקים ,צפיפות,איכות כוח אדם בהוראה ,תוכניות משתנות לפרקים-וכל מה שכבר נאמר על מערכת החינוך שלנו-אינה מערכת בה אני רוצה שילדיי ישהו יותר מאשר פרק הזמן המינימאלי הנדרש להקניית יכולות והרגלי למידה.

    ילדים יכולים גם ל"התבטל" להעלות שורשים בספה מול הטמבליזיה,לשחק עם חברים,לריב עם האחים,לבנות רפסודה שלעולם לא תשוט או לנצח את כל העולם במשחק מחשב- זה חלק לא פחות חשוב בהתפתחותם ואושרם מאשר השהייה המשמימה בכיתת בית הספר .

    הגישה הגורסת כי אחריות המדינה באמצעות משרד החינוך ובתי הספר לדאוג לתעסוקת(להלן בייביסיטר) הילדים,היא אותה גברת בשינוי האדרת הטוענת כי בתי הספר אחראים לחינוך הילדים.
    ההורים,הם אלו שהולידו את הילדים ובאחריותם גם תעסוקת הילדים,גם חינוכם וגם מציאת פעילות לשעות הפנאי שלהם כל הורה בהתאם לתפיסתו ותקציבו גם.

    משרד החינוך באמצעות שליחיו לא מצליח להתמודד עם יום למודים קצר ופיתוח חשיבה ותבונה-אז שנת למודים ארוכה? אולי פנימיות בכלל כדי שההורים יוכלו לעבוד עד חצות?

  20. נורית מורה (לשעבר) ואם מודאגת מאד, בישראל :

    שוב ושוב מתברר שההורים רואים בבית הספר שמרטפות זולה. בתי הספר אינם ערוכים להוראה בקיץברוב הכיתות המזגן אינו מקרר, אינו מחמם ומיצר רעש בלבד. התלמידים צריכים זמן להתבגר ולגדול וכל הורה ומורה אשר מעורה בחיי הילדים, יודע שאכן בתקופה זו הילדים שגופם ומוחם בחופשה עוברים תהליכים פיזיולוגים מואצים. המורים צריכים את הזמן בכדי לצבור כוחות לסיבוב ההתמודדות הבא. אולי במצבו של החינוך לפני 20- שנה אפשר היה לקצר את החופשה. במצב החינוך היום, כשהמורה עסוק כ50% מהזמן בבעיות משמעות מוטב שיהיה לו זמן להתכונן וליצבור כוחות. אין ספק שמי שהעלה את הרעיון לא העביר ולו שעה של הוראה על אחת כמה וכמה יום לימודים של 6 שעות 5 ימים בשבוע. הגיע הזמן שירדו כולם ממגדל השן ויעבירו כמה שעות בשטח התובנות תהינה מרחיקרות לכת. ואני לא מדברת על תצפיות. תועיל הגברת / דר'(?) / פרופ' (?), יולי תמיר לקחת חלק במספר שעות הוראה וכנ"ל לגבי כל יושבי הועדות. גם אם היית פעם מורה המצב היום אינו דומה למה שהיה לפני שנתיים, חמש שנים, עשר שנים…
    יכולים כל "רמי המעלה" לזלזל ברעיון זה. יכולים לומאר כרצונם שמנהל מפעל ללחם אינו חייב ליצר את הלחם או לשווקו די לו בידע בכלכלה. יכול לומאר מנהל המפעל: "בשעתו גם אני לשתי בצק במו ידי…" הכל הבל הבלים. מה שרואים משם לא רואים מכאן. אנחנו על סף תהום.
    תבריאו את המערכת ולא על ידי תוכניות אוויליות, שפרו את המערך, "צ'פרו" את המורים שמגיע להם, חנכו את הילדים גם את שלכם וגם את אלו המגיעים למערכת חסרי חינוך… אחר כך דברו על החופש הגדול.
    נ.ב. כמה ימי פגרה יש בכנסת ישראל?

  21. שלוי :

    אני מאוד מבינה לליבו של מר ערן,
    דבריו נובעים ממצוקה אמיתית.
    הוא לא יודע כיצד להתמודד עם ילדיו בימי החופשה, אין לו פתרונות, זה גם עולה ממון רב, אין לי ספק.
    באמת קשה לטפל בילדים, להעסיק אותם לעניינם, לפתור את בעיותיהם, להתמודד עם משובותיהם.
    אני מאוד מקווה שמר ערן, ידע להעריך עכשיו עד כמה קשה מלאכתו של מורה.
    ואם עינו צרה בחופשות, אדרבא ואדרבא שיצטרף לשורותינו!
    אולי יהיה לו מקום פנוי, כי אני רוצה לפרוש, קצתי בזלזול שמפגינים כלפינו.
    מר ערן יגלה, כי לא קל להיות מורה בישראל!

  22. שלוי :

    למימי,
    כל הכבוד!

  23. כנס קיצור החופש הגדול :

    [...] קריאת ההורים – מספיק גם שבועיים חופש [...]

  24. החופש הגדול על הכוונת - TheMarker Cafe :

    [...] פורסם באתר "עבודה שחורה" מכתב האומר כי לחופש הגדול מספיקים גם שבועיים [...]

  25. חיה :

    עיני לא צרה במורים שרוצים שכר הוגן לעמלם ולאני לא נגד חופשות ארוכות על מנת למלא מצברים במקצוע שוחק. אבל יש עוד צד לסיפור, זה של ההורים העובדים. התמזל "מזלי" לקבל 22 ימי חופשה בשנה, זה לא מעט בשוק הפרטי. נניח שגם לבן זוגי יש את אותה כמות – עדיין יש לילדים כ-106 ימי חופשה בשנה. כל ימי החופשה שלנו הולכים רק על חופשות של מסגרות החינוך. אין מה לדבר על חופשה פרטית ובקושי על משותפת. כדי להשלים את הימים האלה אנחנו מלהטטים בין בני משפחה (אם אפשר) שמרטפים וקייטנות (בכסף רב). אם אגיד למעסיק שלי שאני בחופשה כשליש מהשנה, במקרה הטוב, הוא יסכים תמורת הפחתת 30% מהשכר ובמקרה הרע, יראה לי את הדלת (ואז באמת לא תהיה לי בעיה להשלים את ימי החופשה החסרים).
    גם אם נניח שטענות המורים צודקות באופן מלא, בסוף תמיד יוצא שההורים משלמים את המחדלים של כל משרדי החינוך לדורותיהם.

  26. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    אני חושבת שכן המטפלות צריכות את המנוחה שלה ולנוח בחופשתם ולהנות מהשקט וכמו כןיהיה להן כוח לתחילת שנה חדשה ואם זה ישונה ויקצצו להן זה יפגע נפשית בהן ותתאכבנה

  27. אור :

    לא הילדים נהנים בחופש לא כדי לקצר לשבועייים הנה טיעוני:לדעתי לא צריך לקצר את החופש הגדול כי החופש הגדול זו חופשה
    ארוכה וכיפית מבלים בה את הקיץ ונחים מהלימודים. עם יקצרו לי את החופש
    הגדול לא היה לי כל כך כוח להתחיל את שנת הלימודים החדשה. אני לא יבלה
    ויהנה אני חושבת שאני צריכה חופש מהלימודים אפשר לישון עד מאוחר
    לשחק במחשב ולא לבזבז כל כך הרבה זמן על השיעורים כל היום פנוי.
    החופשה הגדולה, חופשת הקיץ, דווקא בשל אורכה מאפשרת התרעננות
    והתחדשות ברוב מדינות המערב מספר ימי הלימודים בשנה קטן ממספר ימי
    הלימודים בישראל וחופשת הקיץ ארוכה יותר.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.