חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, העתירה לבג"צ והמצב הנוכחי

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, חדשות, כלכלה ותקציב, שיכון ושלטון מקומי ב 14.04.11 6:03

להלן השתלשלות האירועים סביב הרפורמה בממ"י, נקודות המחלוקת, העתירה לבג"צ, והמצב היום

מאת: עדי שריג

הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, שמקדם ראש הממשלה נתניהו בשיתוף עם שר השיכון אטיאס, כחלק מרפורמה כוללת בתחום הנדל"ן בישראל, נמצאת במוקד של דיון ציבורי סוער בשנה האחרונה. מצד מקדמי הרפורמה, נטען שהיא עשויה להסיר חסמים בירוקרטים בפני הזדמנויות בנייה יקרות, שעד כה נתקלו בקשיים משמעותיים בהתנהלות מול המנהל ולהביא בסופו של יום גם להורדת מחירי הדיור בארץ. המתנגדים לרפורמה, שאף עתרו לבג"ץ בראשותו של נשיאת בית המשפט העליון הגב' דורית בייניש, רואים ברפורמה סכנה מהותית שעתידה לפגוע באינטרסים לאומיים, כלכליים-חברתיים וסביבתיים.

עיקרי הרפורמה

הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל מתבססת בחלקה על מסקנת ועדת גדיש משנת 2005. בפועל היא צפויה לפרק את מנהל מקרקעי ישראל במתכונתו הנוכחית ולהקים רשות מקרקעין ממשלתית חדשה שתפעל על פי מספר עקרונות יסוד שנקבעו בהצעת הרפורמה. בין העקרונות הבולטים : שיווק קרקעות במכירה (לעומת חכירה שנהוגה היום) על פי צרכי המשק, הבטחת רישום המקרקעין בטאבו ומתן שירות לחוכרים בדרך של מיקור חוץ.

נקודות המחלוקת

הביקורת על התנהלותו המסורבלת והבעייתית של מנהל מקרקעי ישראל לאורך השנים היא קונצנזוס המקובל על כל קצווי הקשת הפוליטית, אך ההתנגדות העיקרית היא לביטול מושג ההחכרה של קרקעות שעוגן בחוק בישראל בשנת 1960. 93% מאדמות המדינה נמצאות בבעלות המדינה ושטחים שונים ניתנו לאוחזים בקרקע לחכירה לתקופות של 49 או 99 שנה.  מובילי הרפורמה טוענים שהפרטת קרקעות המדינה ומכירתם לידים פרטיות תסיר חסמים ומגבלות ותאפשר בנייה אינטנסיבית של פרויקטים למגורים שתביא להורדת מחירי הדיור לטובת האזרח. המתנגדים לרפורמה טוענים שמהלך גורף כזה בהיקפים גדולים כפי שמנסחת הרפורמה יביא לפגיעה באינטרס הציבורי בכמה ממדים :

פגיעה באינטרסים לאומיים – העברת בעלות על קרקעות לידי יזמים פרטיים יכולה לפגוע באינטרסים הלאומיים של המדינה ואזרחיה – בקליטת עליה, העדפת יישובי ספר, שמירה על הביטחון וכדומה. כשהקרקע תהיה בידיים פרטיות האינטרסים הכלכליים של בעלי ההון האוחזים בה יקבלו עדיפות.

הגדלת הפערים החברתיים ופגיעה באוכלוסיות מוחלשות – כשקרקעות המדינה יהיו ברשות בעלי מאה, לא תהיה למדינה יכולת לכפות עליהם מהלכים לטובת צמצום פערים חברתיים. כשהתשומה הכספית על הקרקע תהיה השיקול המרכזי ושוק הקרקעות ינוהל על פי הצע וביקוש – יהיה קשה לתת הטבות והקלות למעוטי יכולת או אוכלוסיות ומגזרים מקופחים בחברה.

הסיכון הסביבתי – מאותן סיבות, לא ניתן יהיה לבצע תכנון סביבתי ארוך טווח שיגן על איכות החיים והסביבה וישמר אתרי טבע ומורשת או ריאות ירוקות בערים וכדומה.

העתירה לבג"ץ

לאחר שבאוגוסט 2009 עבר בכנסת התיקון לחוק מנהל מקרקעי ישראל, התאגדו מספר ארגונים וחברי כנסת מסיעות שונות, במסגרת 'המטה למאבק בהפרטת הקרקעות' ופנו בעתירה לבג"ץ, בראשות נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש, על מנת שיבחן את הרפורמה על רקע הסתירה שהוא מקיים עם חוק יסוד למנהל מקרקעי ישראל.

הבקשה להוצאת צו ביניים נגד הרפורמה שהוגשה במרץ 2010 נדחתה. ביולי 2010 נערך הדיון בבג"ץ בהשתתפות הנשיאה, המשנה לנשיאה השופט ריבלין והשופטת נאור. במהלך הדיון התייחסה השופטת דורית בייניש לבקשת העותרים וטענה שלמרות חשיבות הנושא, כנראה שיהיה קשה לעצור את התקדמות הרפורמה באמצעים החוקתיים המצויים בידי בית הדין הגבוה לצדק : "אני מתקשה מאד לראות את העניין החוקתי. יש ויכוח עקרוני ואידיאולוגי חשוב אבל לא ניתן לקדם אידיאולוגיה במסלול הזה. אם החלטות המנהל תהיינה לא סבירות אז יש ביקורת מנהלית".  יחד עם זאת התבקשו מקדמי הרפורמה להשיב על שתי טענות מרכזיות נגד נוסח הרפורמה והסתירה בינה לבין חוק היסוד.

ומה עכשיו?

לאחר הדיון בבג"ץ שידרו שני הצדדים אופטימיות לגבי ההמשך. היום, קרוב לשנה לאחר הדיון בעתירה המציאות לא מטיבה עם אף אחד מהם. בתסריט שיכול להיכתב רק בישראל הבירוקרטית שלנו – נראה שבינתיים שני הצדדים מפסידים. טכנית, הרפורמה לא נעצרה וכבר באוגוסט 2010 הכריזו שהיא יצאה לדרך. בפועל, מודה שר הבינוי והשיכון בסוף מרץ השנה שהרפורמה כולה תקועה בגלל הקושי להגיע להסכמה עם ועד עובדי מינהל מקרקעי ישראל על ההסכם הקיבוצי שיאפשר את פירוק המנהל. סביר להניח שבמוקדם או במאוחר הרפורמה תקרום עור וגידים ובמקביל גם המתנגדים לה עוד לא אמרו את המילה האחרונה. בינתיים יכולים כולם לנוח שעה שעתיד הקרקעות ומשבר הנדל"ן במדינת ישראל תלוי עדיין בהתנהלות הבירוקרטית הגובלת בביזאריות של מנהל מקרקעי ישראל, שמסרב בינתיים לגווע.

נערך על ידי דליה
תגיות: ,

36 תגובות

  1. נורית :

    ביטול דמי התר

    ברצוני לבנות יחידת דיור על חצי דונם של המשפחה ההיוון כבר שולם אבל דורשים ממני דמי התר בסכום של 1500 שח למטר מרובע אם יבטלו מס זה הדבר יקל על זוז צעיר צרצה לבנות זה יותר מענין את החוכרים מאשר בעלות על הקרקע ועל זה ועד העובדים במנהל לא יוכל לתקוע גלגלים

  2. דליה :

    הנה מידע נוסף שהתקבל מעדי על הנושא:התייחסות בית המשפט העליון לרפורמה:

    בית המשפט העליון והשופטת דורית בינייש הביעו דאגה מנפילת שטחי קרקע גדולים בידי בעלי הון מעטים, אולם ההתנגדות העיקרית של בית המשפט אינה על רקע זה. ההתנגדות המרכזית היא על רקע המחטף שנעשה ותהליך העברת חוקי רפורמת הנדל"ן שאינם עולים בקנה אחד עם שינוי חוק יסוד במדינה במסגרת מינהל שלטוני וחקיקתי תקין. במסגרת זו הודיע בג"צ על כוונתו לבחון את חוקתיותם של שני סעיפים עיקריים בתיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל: הרחבת היקף הקרקע אשר ניתן להעביר בה בעלות, והגדרות קרקע עירונית, אך קבע שכרגע אין מקום לצו עיכוב הרפורמה. http://adama-not-for-sale.co.il/?page_id=2739

    בנוגע לסטאטוס הרפורמה, הרפורמה קיבלה את אישור הממשלה, אולם דברים אחרים (כגון פירוק המנהל) מונעים ממנה עדיין לצאת לדרך.

  3. עמית-ה :

    חשוב לזכור כי בבסיס הרפורמה לא עומד הרצון לייעל את המערכת כי אם השאיפה האידאולוגית להפריט.
    כרגע המדינה יכולה לקבוע את כמות הקרקעות למכירה ואת מחירן, בצעד ספק חוקי הפריט המינהל את רוב פעולותיו לפני כ-15 שנים,
    http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=207&id=2&frompage=7&contentid=4436&parentcid=4434&filename=7.htm&bctype=2&startpage=0&sw=1024&hw=698

    נכון להיום לא חסרות קרקעות מתוכננות ששווקו לבניה, חסרות דירות במחיר סביר ואת זה אפשר להשיג רק ע"י בניה ממשלתית.
    הפרטת הקרקעות תעשה בדיוק מה שמנהל מינהל מקרקעי ישראל עו"ד דרקסלר עשה בתקופה הנזכרת בדו"ח = תעלה את המחירים.

  4. שאול :

    אשמח לקרוא יותר על מה ההבדל בין חכירה למכירה. יש לפעמים נטיה לצייר את ההחכרה כאילו היא השכרה מחודש לחודש כמו דירה. לא היא. צריך מיקרוסקופ כדי להבין את ההבדל בין מכירה להחכרה.
    ריכוז של קרקעות בידי בעלי מאה מעטים? מדוע זו אינה סכנה כרגע?
    בעלי הקרקעות ינסו ללחוץ על הרשויות לשינוי ייעוד הקרקע? סביר להניח. וחוכרי הקרקעות לא ניסו?
    בעלי הקרקעות יפעלו למען רווח ולא יפתחו את הפריפריה? וחוכרי הקרקע היו חבורת פילנטרופים?

    לא הבנתי למה לא ניתן יהיה לבצע תכנון סביבתי או מה ישתנה כשירצו להשיג יעד לאומי. הרי מי שקובע מה יהיה על הקרקע הוא לא הבעלים או החוכרים אלא רשויות התכנון.

    לפי פסיקות של בג"צ, אם אני לא טועה (אם כן, אשמח לתיקון) הממשלה ממילא לא יכולה לסרב לחדש חוזה חכירה, כך שהמצב כיום הוא של מכירה לכל דבר בתוספת משחק מילים לא ברור.

    אגב, זה המקום להזכיר שבסקנדינביות כמעט כל הקרקע פרטית, ולא נראה שיש להם קושי מיוחד לפעול מען מטרות סביבתיות/לאומיות?

    אבל – העיקר, הקרקעות כיום בישראל לא מושכרות על בסיס חודשי. הן מועברות בהסכמי חכירה ארוכי טווח, שמתחדשים אוטומטית – ושלמדינה אין אפשרות שלא לחדש כשלא בא לה. אז אני שואל – מה הרפורמה משנה? מה ההבדל?

  5. מיכאל לינדנבאום :

    הבדל בין היום והלילה

    הוא ההבדל בין מכירה לחכירה.
    בחכירה הקרקע נשארת ברשות המדינה והיא מקבעת מחיר מינימלי בהתאם לצרכי האוכלוסיה.
    מכירת קרקע משחררת אותה לספסרות פרועה למרבה במחיר,והקורבנות הם כרגיל הם החלשים ,מעמד הביניים,והזוגות הצעירים.
    זאת חוכמה קטנה לדבר על קרקעות פרטיות בשבדיה ,ו"לשכוח" שהכח השלטוני הס"די הוא שקובע את כללי המשחק,והוא האחראי למשל לדיור ציבורי ברמה בלתי מוכרת בגן-עדן לאוליגרכים הנקרא ישראל.

  6. איתי :

    אם אני מבין נכון, כאשר המדינה מחכירה קרקע לנוחי דנקנר או לקיבוץ פלוני זה באמת בפועל כמו שהיא מוכרת להם את הקרקע לנצח, בהבדל אחד "קטן" – הם לא יכולים למכור!

    האפשרות למכור היא זו שמייצרת את הסכנה החמורה שמיכאל מצביע עליה, של צבירת קרקעות בידי בעלי הון (ואלה הישראלים מסוכנים מהסעודים כי נגדם אפשר לחוקק חוק) לצורך עשיית רוחים

    יותר מזה אם הקרקע הוחכרה לחקלאות/תעשיה והפסיקו לעשות בה שימוש כזה – היא אמורה לפי הבנתי כהדיוט לחזור לרשות מדינה.

    כל הסיפור של הרחבות בקיבוצים (נדלן צמוד קרקע אטרקטיבי ובזבזני סביבתית בטירוף, שלא לדבר על תרומתו לעליית מחירי הנדלן) והפיכת שטחי חקלאות לקניונים הוא בעצם מסמוס של העיקרון היפה הזה.

  7. איתמר כהן :

    תשובה לשאול: ההבדל בין חכירה למכירה

    שאול,
    קודם כל, שוב תודה ויישר כוח על כך שאתה תמיד שואל את השאלות הקשות, ומכריח אותנו להתאמץ, ולהשתדל לענות.
    באופן כללי, בניגוד לס"ד אחרים, לדעתי סקנדינביה היא לא מודל לחיקוי עיוור בכל דבר ועניין. ספציפית בנוגע לקרקעות, ישראל היא מדינה קטנה וצפופה ועם ריבוי טבעי הרבה יותר גבוה, מה שהופך את הקרקע למשאב הרבה יותר יקר ונדיר מאשר בסקנדינביה; בניגוד למדינות סקנדינביה השלוות, בישראל הקרקעות הן סמל לאומי, שהמאבק עליו עמד ביסוד הציונות; ובניגוד לסקנדינביה, בישראל יש עודף כוח עצום לבעלי ההון, וחוסר מעורבות ואדישות של הציבור הרחב – דבר שמקל על בעלי ההון והקרקעות לעשות בהן כרצונם, גם כאשר זה נוגד את האינטרס של הציבור הרחב.
    על ההבדל בין חכירה למכירה, קרא בבלוגי: "הפרטת הקרקעות – שאלות ותשובות":
    http://cafe.themarker.com/post/1143152/

  8. אבי מהגליל :

    זה מה שמינהל מקרקעי עשה לי

    כתושב קו העימות קיבלתי בחכירה ל 7 שנים שטח אדמה לבניית מבנה חקלאי,החכירה הייתה משנת 1997 עד 2004 ,בשנת 2008 קיבלתי מכתב תמים ממינהל מקרקעי ישראל להביא להם מפת מודד חדשה על הקרקע שקיבלתי,התקשרתי לשאול מה פשר הבקשה הזאת,ונאמר לי שבגלל שעכשיו עובדים עם דיסק למחשב,הם רוצים שמפת המודד תהיה על דיסק,אני בתמימותי הזמנתי מודד,שילמתי לו וקיבלתי מפה גם על דיסק,לאחר זמן מהקיבלתי מכתב ממינהל מקרקעי ישראל שאני צריך לשלם להם 9000 ש"ח,התקשרתי למינהל ושאלתי מה זה,אמרו לי שמאחר והחכירה שלי הייתה משנת 1997 ל-7 שנים הם הסתיימו בשנת 2004,ומאז אני יושב בקרקע ללא חוזה ולכן אני נענש וצריך לשלם דמי שימוש,בדקתי ומצאתי שבאמת דמי שימוש הוא עונש למי שפעל ללא חוזה חכירה,אך קראתי ומצאתי גם שדמי השמוש צריכים להיות מאה אחוז מדמי החכירה,וכידוע אצלנו בקו העימות דמי החכירה הם אפס,ומאה אחוז מאפס הם אפס,לא לא אמרו לי במינהל,וחוץ מיזה איימו עלי אתה יכול לערער,וכדי לערער אתה תשלם קודם כל 75 אחוז ממה שנתבקשת לשלם ואוי ואבוי לך אם תפסיד בעירעור תצטרך לשלם לנו הוצאות.בקיצור באתי לשלם ושאלתי בכמה תשלומים אפשר לשלם,במזומן אמרו לי,שאלתי מה אין למינהל מה לאכול השבת? למה במיזומן,ככה זה,רק מזומן,טוב אפשר בכרטיס אשראי,לא ולא אי אפשר רק במזומן. שילמתי,כי אין דין ואין דיין במדינה הדיקטטורית הזאת

  9. דני זמיר :

    הרפורמה במינהל היא הכרח

    מאחר ועיקר פרנסתי ועיסוקיי מעמתים אותי פעם אחר פעם בבית המשפט עם המינהל אני חושב שחלק גדול מההתנגדות לרפורמה נובעת מחוסר הבנה של הנזק האדיר הנגרם לאזרחים "הקטנים" ע"י ממי בצורתו היום.
    בניגוד מוחלט לדיעה המקובלת על מתנגדי הרפורמה מהצד הס"ד מי שנהנה מהמצב הקיים בממי הם בעיקר הטטיקונים והתאגידים העשירים והחזקים בתחום הנדלן שהם בני בית בממי מכח יראת הפקיידים את "הכסף הגדול" או מסיבות אחרות שמחמת חשש לתביעת לשון הרע אני מנוע מלהעלות, אך אפשר לבחון את עיתוני 20 השנים האחרונות ואת הסיבות שבעטיין עמדו קובעי ומקדמי ההחלטות בממי לדין כדי להבין.
    דמי היתר מטורפים, סיבוך בירווקרטי איום, נורמות עבודה שמוציאות שם רע לעצלנות, הן חלק מהמצב הקיים הדור ושמחייב שינוי.
    אפשר במסגרת הרפורמה להציב חסמים שימנעו את אובדן השליטה בקרקע על ידי המדינה אבל כפי שבנושאי תכנון וסחר- קרקעות טאבו הן מקום הרבה יותר נקי כשר ופשוט כך יהיה גם גורל אדמות ממי כשהמוסד המנוון הזה ישונה ולטובה.
    אחד הדברים המפליאים ביותר הוא איך מי שכל כך רוצה בטובת הכלל מתעלם מהסבל הבלתי יאומן ןהמתמשך שממי בצורתו הנוכחית גורם. לכן, אני מקווה שהרפרומה בשינויים המתחייבים שפירטתי תעבור.

    באשר לשאלה על ההבדל בין חכירה לבעלות: חכירה היא השכרה לתקופה של יותר מחמש שנים, ןחכירה מהוונת היא תקופה השכרה מראש של יותר מ 25 שנים והיא נחשבת כבעלות.
    בפועל , בגלל המדיניות המשפטית בנושא הקניין, חכירה מהוונת היא כמו בעלות ממש וגם החכרה במושבים ובקיבוצים (חוזה תלת שנתי מתחדש עם האגודה שרק "מרשה" לחברים להחזיק בנחלותיהם) היא למעשה שוות ערך לבעלות מבחינת יכולתו של ממי לפנות מושבניק או קיבוצניק מאדמתו.
    אז מה ההבדל? או. הגענו לנקודה. כשיש חכירה כל פעולה של החוכר (הגדלת בית, שינוי ייעוד וכו וכו) דורשת הסכמה של הבעלים המכחיר וגם תשלום.
    לכן אם ביסוד המעלה פלוני גר בבית קטן בבגרש של דונם חכור מממי (מהוון) והוא רוצה להגדיל את ביתו, (או שייעוד השטח שונה לאל קשר אליו בכלל) הוא ישלם בין עשרות למאות אלפי שקלים לממי (וכנ"ל אם יבקש למכור אותו), ואילו חברו שמחזיק בבית גדול יותר על דונם טאבו וירצה להגדילו פי שניים ישלם אפס שקלים הן בעת ההגדלה והן בעת המכירה.
    מיותרות ממי וחוסר הצדק במצב הזה זועק לשמיים.

  10. שאול :

    תודה על ההסברים.
    איתי – אם חכרתי קרקע לחמישים שנה, ומשהו קרה. נניח נפטרתי וילדי לא רוצים את הקרקע. אין להם אפשרות להעביר את הזכויות בקרקע? הם תקועים איתה עד שיגמרו חמישים שנה? נשמע לי מוזר אני חייב להגיד, אבל שמעתי כבר דברים מוזרים מזה בחיי.

    בקשר לזה שהחוכר צריך אישור מהבעלים כדי לעשות פעולות – אני משער שהכוונה היא לפעולות יחסית קטנות, או פעולות שדורשות אישור נוסף. לבנות מלון בקרקע חקלאית זה לא שאלה של אישור מהבעלים זה שאלה של רשויות התכנון. הבנתי נכון?

    בכל מקרה, הפער בין כמות האזהרות שהנה הנה סוף העולם מגיע לבין הסברים בהירים של מה בדיוק הרפורמה גורמת קצת מפריע לי.

  11. מיכאל לינדנבאום :

    מישטר מושחת-מינהל מושחת

    כמו כל דבר במשטר הגנבים הניאו-ליברלי,מייבשים ומשחיתים את כל מה שציבורי וטוב לטובת טייקוני הנדל"ן.
    התשתיות השונות עוברות התעללות מכוונת התעשרות המעטים האופיינית למשטר ההפרטה המרושע.
    אין פלא שהצדיקים הידועים,שרון בזמנו,אולמרט אח"כ,עמדו בתוקף על זכותם לנהל את בור השומן הנקרא ממ"י.
    הסבל הנורא בממ"י שעוברים ה"אנשים הקטנים",כמתואר על ידי אבי וזמיר,משתווה להתעללות מערכת הרפואה במי שאין לו כסף למשל.

    במצב הקיים,הרפורמה תפתור את בעיית התעללות במעטים ,אך תחמיר את מצבו של הרוב הגדול ביישובים העירוניים שלא יוכל להגיע לדיור בגלל ספסרות מופקרת של הפוליטיקאים של ההפרטה.

    אגב,העשירים והחזקים בתחום הנדל"ן הם "בני בית בממ"י",בדיוק כפי שהם בני בית בכנסת ובמסדרונות שלטון "הגאווה הלאומית" שלנו.

    ככה זה בארץ חמדת אבות, ככל שאתה לאומני כשר ,כך אתה יותר גנב.

  12. דני זמיר :

    לשאול ומיכאל

    שאול שים לב למה שכתבתי: בפועל יורשיו של מחכיר לתקופה של 49 שנה או 98 שנה שנפטר מן העולם זכאים לזכויותיו ולא ינושלו על ידי ממ"י.
    כאשתה רוצה לבצע שינוי תכנוני אתה צריך, אם למזלך הרע אתה בקרקע ממי, אישור גם של מחלקת התכנון בממי וגם של הועדה המקומית הרלבנטית לתכנון ולבנייה. אם אתה על קרקע פרטית אתה צריך אישור רק של הועדה המקומית. (אז למה צריך במקרה של קרקע ממי גם אישור מחלקת התכנון של ממי? אם קראת את מה שכתבתי וואדי ניחשת, כי אפשר לגבות מהמתיישב עוד סכומים…)
    למיכאל, גם במגזר העירוני ניזקו של ממי רב וגורם סבל מיותר והוצאות לחינם לאזרחים. באופן עקרוני אם בעקבות רפורמה בממי ייבנה דיור ציבורי זול ונגיש, בנוסף לפיתרון העיוותים שהצבעתי עליהם , אין ספק שהרפורמה מוצדקת.
    יש לי חשש שחלק גדול מתנגדי הרפרורמה אינם בעלי זכויות בבתים שהזכויות בהם חכורות מממי ושאינם צריכים להתמודד על היום יום מול פקידי וממסד ממי ולכן הם יוצאים ל"מלחמה" עקרונית תוך התעלמות מוחלטת מצרכיי הציבור.
    ממי כיום הוא מונופול מסואב מנוון המוטה קשות בידי בעלי עניין כוחניים ועשירים, ולפיכך הרפורמה בו היא בלתי נמנעת.

  13. עמית-ה :

    דני כפי שאתה יודע אני לא על קרקע מינהל ואני מתנגד לרפורמה.
    רוב הרפורמות שנעשו במינהל בשלושים השנים האחרונות היו לרעה.
    ראה מקרה ההפרטה שנעשתה ע"י הח"ח דרק סלר.
    חשוב לזכור כי בו זמנית מבילים המפרטים גם שינוי במערכת התיכנון.

  14. מיכאל לינדנבאום :

    לזמיר,
    כפי שמציין הרפז מראש-פינה,המינהל המסואב הוא פועל יוצא של משטר ההפרטה.

    זה מתימטי- יותר רפורמות=יותר ספסרות.
    מה שמדהים זה אנשים כמו נורית(תגובה 1) מתגוללים במר גורלם על ועד העובדים שמנסים לשרוד בזמן שבוסים כמו דרק-סלר,או שרון,או אולמרט עושים כסף משוגע בנותנם שירותי ליווי לברוני הנדל"ן.

    בתור ס"ד אני מאחל שיימצא לך פיתרון כמו גם לאלפי הזוגות הצעירים.
    איך?-לא יודע.

  15. שאול :

    הי דני, ותודה על התשובה.
    השאלה שלי היא לא מה קורה סתם אם אני מת. ברור שהיורשים מקבלים את הזכויות בחכירה. השאלה היא מה קורה אם הם לא רוצים לעשות שימוש בקרקע. הם לא יכולים להעביר את הזכויות שלהם הלאה? "למכור" את זכות החכירה שלהם? הם תקועים איתה עד שיחלפו 98 שנה?!

  16. דני זמיר :

    לשאול

    באופן עקרוני אם היורשים שלך לא רוצים את האדמה החכורה הם רשאים למכור את הזכויות הלאה בכפוף לתנאי החכירה (למשל, הזכויות בנחלה מושבית יכולות להיות מועברות רק למי שהאגודה מאשרת והועדה הבינאזורית לקליטה מקבלת וכן הלאה) בקיצור זה נכס לכל דבר וענין. אם החכירה היא מהוונת, אז לרוב צריך לשלם לממי הפרשי דמי היתר אם יש (בנוסף להיטל השבחה שתשלם לועדה המקומית), אם החכירה היא לא מהונת (נגיד נחלה מושבית) צריך לשלם דמי הסכמה. בקיצור אין בעיה לממש את הזכויות ולמכור אותן ווהבדל העיקרי הוא שכאשר מדובר בקרקע מינהל יש תשלומים נוספים.

    לעמית: ההפרטה של ועדות התכנון זה באמת דבר איום ונורא ונזק ודאי. לגבי ממי אני לא מצליח לראות איך יכול להיות יותר גרוע מהיום. אם הייתי מחוקק הייתי מקים ועדת חקירה למה שקורה שם. (אולי פעם אכתוב פוסט עם ריכוז דוגמאות מחמש השנים האחרונות).
    נ.ב.
    יהיה מעניין לבחון את ההערה שלי בענין מתנגדי הרפורמה: כמה מהפעילים, מגישי העתירה וכו' הם בעלי זכויות במקרקעין כלשהם ובמקרקעין חכורים מממ"י בפרט.

  17. חן - מיבשים את החולים :

    לדני
    מסתבר שהשחתה היא עוד ואריאציה של תהליך ייבוש, ואחת המתוחכמות שבהן.
    הראש של הדג גם נהנה בעצמו מההשחתה (יחד עם חבריו)וגם נהנה אחר כך (יחד עם חבריו) מההפרטה.

    ותנוח דעתך – אני לא מתכוונת להיכנס לפרטים, אבל אם בעניני סיפורים על "מאמי" שלנו עסקינן, גם לי יש סיפור. אז מה? למה אני צריכה להסכים שישחררו את הסוסים וישרפו את האורוה ואת המתבן, רק בגלל שההנהלה הנוכחית מתנהלת באופן מסואב?
    חוץ מזה אפשר להפוך את השאלה שלך – כמה מהתומכים בריפורמה הם בעלי עניין שמקוים לשיפור בעיה אישית ולרווח אישי כתוצאה ממנה, כשכל השאר הלא מעניין אותם?
    אני לפחות לא תמימה להניח שהאלטרנטיבה המוצעת, המכונה איך לא – ריפורמה, נועדה לטובת שכמותי.
    הנסיון כבר הוכיח בהרבה מאוד מקרים שזה לא עובד ככה ומפח הנפש לא מאחר להגיע, כמובן אחרי שכבר מאוחר מדי להתפכח.

  18. דני זמיר :

    זאת לא בעייה של ההנהלה

    זאת בעייה מבנית. לא כל מה שהוא "של המדינה" הוא טוב אוטומטית. ממי נבנה בחטא למטרות בעייתיות ובאופן בעייתי והסיאוב שלו ספק אם היה נמנע.
    ההתחכמות בהפיכת היוצרות בשאלה לא רלבנטית. השאלה היא לא אם יש לי עניין אישי ברפורמה בממי (ואין לי, ההיפך כנראה שתהיה לי פחות פרנסה אם תהיה רפורמה ראויה) אלא אם מי שמביע עמדה עקרונית נגד הרפורמה בכלל מבין או רגיש לעולם המושגים שהוא מדבר עליהם.
    הניכור והעיוורון לצרכי הציבור היה תמיד מכשלה אדירה של השמאל הישראלי. אזרחי ישראל – בעלי העניין לשיטתך- צריכים סיוע והסדרה מול גוף מנוון ומושחת שהוא מרכזי בחייהם, ולא נאומים חוצבי להבות על מרכזיות הקרקע בחזון הציוני.

  19. חן - מיבשים את החולים :

    1. לדני, הקדמת אותי וההערה שהתכוונתי ממילא להכניס הפכה הכרחית:

    "השלב השני, לדברי נתניהו, היה רפורמה בקרנות הפנסיה. לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מיידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. "הסכנה לא היתה קריסה, אבל ההזדמנות היתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים"
    http://www.themarker.com/markets/1.456692

    וגם
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3420567,00.html

    הריפורמה בשוק הפנסיוני לא התמודדה עם הבעיות האמיתיות, יצרה בעיות חדשות, ובדרך הפילה בין הכסאות אלפים רבים.
    זו לא היתה ריפורמה שנועדה להתמודד עם הבעיות האמיתיות (מבניות ואחרות). זו היתה הזדמנות…. אוקזיון.

    2. ההערות שלך על השמאל – כוללניות, גורפות ואינן מקדמות את הדיון לשום מקום.
    אתה מתעלם באופן תמוה מנימוקים של אנשים רציניים, שמזהירים נגד הריפורמה המוצעת ומעלים אלטרנטיבות ראויות לדיון.

    3. האמת היא שאני לא מבינה בסוף מה אתה טוען כאן.
    המצב לא טוב; השמאל מסתפק בנאומים חוצבי להבות ומתעלם בחוסר רגישות מצרכי הציבור – לכן ….לכן מה?
    יש לתמוך בריפורמה שמציע נתניהו?
    הרי בדיוק בסט כזה של נימוקים נימקה מערכת היחצנות את הריפורמה בשוק ההון ובשוק הפנסיוני.

  20. דני זמיר :

    מה הקשר?

    לא הבנתי מה הקשר בין דיון על הרפורמה בממי לדיון ברפורמה בשוק הפנסיוני. המילה רפורמה?

    את צודקת שבדיון כזה אי אפשר להכינס לעומק. למרות זאת אני חושב שהטיעון שלי ברור (את יכולה לא להסכים לו אבל אי אפשר לטעון שהוא לא מובן):-
    א. ממי במבנהו ומצבו כיום גורם לפגיעה באזרחים הן בשירות והן מבחינת עקרונות של צדק חלוקתי (לעומת מי שמחזיק בנכסים באופן ישיר "טאבו") ולכן צריך לבצע רפורמה.
    ב. בכלל החשש מעלים גם המתנגדים שמדובר בהפרטה שתעביר את קרקעות ישראל לידי בעלי הון מועטים, יש להכניס ברפורמה חסמים לכך וממילא המצב כיום הוא שבעלי ההון ותאגידי נדלן עושים בממי כבשלהם בגלל מבנהו.

    לכן צריך לתמוך ברפורמה בממי ולא "ברפורמה של נתניהו".

    הטענות שלך על נסיון העבר ושאת לא תמימה- הן לא משמ התייחסות עניינית.

    וכן, אני מצפה ממי שמוביל מאבקים בנושאים ציבוריים שיהיה רגיש לצרכיי הציבור שבשמו ולמענו כביכול הוא נאבק.

    לסיכום: אני בעד רפורמה ולא בעד הפרטה. זה שביבי "הניע" את המהלך מחייב לבחון ולשמרו בשבע עיניים לאן הוא מוביל, אבל לכשעצמה הרפורמה היא מאסט.

  21. שאול :

    שוב תודה דני. שאלה נוספת –
    הפריטו את ועדות התכנון? מה? איך?
    לפי ויקיפדיה (וכאן אני חושף את בורותי – כן כן. ויקיפדיה זה בערך כל מה שאני יודע בנושא), הן נראות ממלכתיות לעילא. מה זאת אומרת הופרטו? נדמה לי גם שהרפורמה החדשה מציעה להוציא כמה מהגורמים שאינם הממשלה מחוץ לועדות האלו – כלומר אם כבר, יש הלאמה.
    הנה צפריר רינת מודאג מכך שהממשלה הופכת להיות חזקה מדי:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1153498.html

    חן, אני חובב ותיק של סגנון הטיעון: "זה קורה + אנחנו חיים בעידן ניאו ליברלי = סימן שזה ניאו ליברלי ונורא ואיום".
    מן התעלמות מוחלטת מהפרטים, כי אם זה קורה – סימן שזה ניאו ליברלי. למה אשכרה להבין מה קורה ומה לא בסדר? סתם בזבוז אנרגיה.
    אני ממשיך להיות נדהם מזה שלמרות מאמץ משמעותי שאני מקדיש לניסיון להבין מה בדיוק הרפורמה הנוראית תעשה – אני עדיין לא מצליח. וזאת למרות עשרות מאמרים, אתרי אינטרנט, גיליון מיוחד של "ארץ אחרת", קריינים חמורי מבע בטלויזיה, וקולות אבלים ברדיו. מה לא. אלף במות. כולן מזהירות שסוף העולם קרב. כבר התשכנעתי שסוף העולם באמת קרוב. רק שעדיין לא הבנתי מה בדיוק ישתנה. צורה לנו.

  22. איתי :

    שאול,

    אני חושב שיש גם לתומכי הרפורמה וגם למתנגדיה בעיה מורכבת שאופיינית לשיח הפוליטי הרדוד בארץ, שאין בו תרבות דיבייט כמו בארה"ב או בבריטניה.

    1. תחזיות אופטימיות/פסימיות בצורה קיצונית שאינן מבוססות נתונים (בניגוד לדוגמה למה שעשו אמנון פורטוגלי וחבריו במאבק על מיסוי הגז).

    2. התעלמות כמעט מוחלטת ממה שלא נוח לדובר לדבר עליו.

    3. בלבול כרוני בין מתאם לסיבתיות, דבר המאפשר לשני הצדדים להכיר בכך שהמצב גרוע אבל לטעון שהמצב מחורבן בגלל הכוח המוגזם של יריביהם הפוליטיים (בעלי הון, ועדי עובדים, פעילי סביבה…). במלים אחרות – כל עובדה או אירוע משמשים כל צד לחיזוק טענתו (זה קורה הרבה גם בויכוחים בנושא מדיני בטחוני, אבל גם בטוקבקים פה למעלה).

    דוגמה שרלוונטית לשאלות שלך:

    תומכי הרפורמה (אתר משרד האוצר) טענו שהפרטת הקרקעות תגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים. ההיגיון: מי שיש לו היום שטח בחכירה (מושבניק למשל) יוכל למכור אותו. היום הוא לא פראייר לוותר על החכירה, גם אם השטח לא מנוצל כלל. מאידך מתנגדי הרפורמה טענו שהפרטת הקרקעות תביא לעליית מחירים. ההיגיון: הפרטה תביא לצבירת קרקעות בידי בעלי הון מעטים, שיוכלו לקבוע את תנאי השוק פחות או יותר כרצונם (כפי שקורה לגבי המחיר של דמי ניהול בקרנות הפנסיה וקופות גמל).

    מבחינה מדעית יש פה סיטואציה פשוטה מאוד – המשתנה מחיר הקרקע מאוד ברור ומדיד (בניגוד למשל למשתנה כמו "צדק חברתי" או "התחשבות בדורות הבאים") ושני הצדדים נותנים ניבויים הפוכים.

    איך בודקים מי צודק, בלי ניסוי מעבדה? אפשר להסתכל על לקחים ממדינות אחרות שביצעו תהליך דומה, אפשר להסתכל על מחירי הקרקעות הפרטיות בישראל (ויש לא מעט כאלה, בירושלים ובגליל למשל) בהשוואה למדד מחירי הנדלן.

    הבעיה היא שבצד שלנו מתנגדי ההפרטות אין די "אמנון פורטוגלים" שמסוגלים לעשות את הבדיקות הכמותיות הללו. השיח הוא ברובו בין אנשים עם אמונה דתית שאינה ניתנת להפרכה – אלה עם דת הקפיטליזם ואלה עם דת הסוציאליזם.

    רוב הציבור אינו נוטה לאף אחת מן הדתות הללו, ומכיוון שחסידי דת הסוציאליזם לא נשמעים לו פחות דתיים מחסידי דת הקפיטליזם, אין שום סיכוי להחלפת השיטה.

  23. מיכאל לינדנבאום :

    עיוורון של מי?

    האם הרצון שלנו למנוע רפורמה=הפרטה של קרקעות שרק מעשירה את ברוני הנדל"ן ורק מאמללת את מאות אלפי קורבנות הספסרות בקרקעות,נחשב בעיני מגיב 18 כ:" ניכור ועיוורון לצרכי הציבור"?.

    לא מובן ה"כשל הנורא" של השמאל.

  24. מיכאל לינדנבאום :

    דני-אני מבקש להבין

    איך בדיוק:"לסיכום: אני בעד רפורמה ולא בעד הפרטה"-(20).??

    איך רפורמה מבית היוצר של משטר ההפרטה לא גורמת לנזקי ההפרטה,כדוגמת ה"רפורמה" בפנסייה שהזכירה חן.??

    במה אנו "מתפספסים".?

  25. מיכאל לינדנבאום :

    זאת לא דת-זאת ספסרות.

    איתי בחיאתק!
    בלי דיבורים על דתות וחוסר רציונליות מובנה.
    לפני אסון 1977 ,בימי מפא"י ,הזוגות הצעירים הגיעו לדיור משלהם ,בין היתר בגלל שהקרקע היתה של המדינה ,ודמי החכירה היו בזיל הזול.
    משטר מפא"י החכיר בזול ודאג לאוכלוסייה.
    משטר ההפרטה מספסר בקרקעות המדינה ואין פתרון דיור לזוגות הצעירים.
    אלו עובדות,ולא ויכוח תיאולוגי המצריך את התערבותו,המבורכת כשלעצמה,של פורטוגלי.

  26. איתי :

    מיכאל,

    ראשית, אם בעידן שלפני 1977 לכולם באמת היה נפלא כל כך (בהקשר הכלכלי-חברתי), מפא"י לא היתה מאבדת את שלטונה. הפערים החברתיים שהיו כבר אז, גם בנושא השיכון, היוו תשתית מצוינת עבור בניין הכוח הפוליטי של הליכוד והימין.

    דוגמה טובה לכך היא בנושא הדיור הציבורי (בשכירות): מפעל חשוב ביותר של מפא"י, אבל כזה ששילב גם אלמנט בעייתי ביותר של יישוב מאסות העולים מעדות המזרח במקומות שהיה נוח למדינה שהם יישבו – בשכונות קו התפר בירושלים מול צלפי הלגיון (שמואל הנביא שמעא וממילא), ב"עיירות פיתוח" שכוחות אל בנגב ובגליל ובערים ערביות כמעט לחלוטין שהמדינה החליטה לייהד (יפו, רמלה, לוד, עכו). זאת בשונה מהעולים מאירופה, שהתיישבו במרכז וחוו אינטגרציה הרבה יותר טובה עם האוכלוסיה האשכנזית הוותיקה.

    מנקודת המבט של הציונות וטובת המדינה זה נראה אז מעשה נכון, אך פה נזרע זרע של פורענות.

    עכשיו השאלה מה קרה למזרחים אחרי 1977?

    אני מניח שאם תבדוק את המספרים תגלה שאחרי כמה עשורים של מדיניות כלכלית ימנית, אחוז בעלי הדירות בקרב המזרחים עלה מאוד ביחס למצב בשנות ה-70. כנל לגבי אחוז הבעלות על צמודי קרקע. כמו כן יותר ויותר מזרחיים מתגוררים ביישובים / שכונות שהיו פעם על טהרת האשכנזים כמו השכונות היוקרתיות של הרצליה ורמת השרון. תוצאות כאלה תמצא בעוד מדדים כמו אחוז המזרחים בממשלה, בצמרת צה"ל, באקדמיה, באמנות או בקהילה העסקית.

    האם זה אומר שמדיניות הימין טובה? ממש לא, כי זו מדיניות שזונחת את החלש (ולא משנה מאיזו עדה), אבל זה מאפשר להבין מדוע לאחר שאזרחי ישראל העלו את הליכוד ב-1977 הם לא עשו מיד פניית פרסה אל חיקה החמים של מפאי.

    דבר שני, שאלת מחיר החכירה. לפי שיטתך "רפורמה טובה" היא פשוט להוריד את דמי החכירה ב-90% והכל יהיה נפלא.

    אלא ששיטה זו מתעלמת מהחשיבות של מחיר גבוה לצורך שמירה על הסביבה ועתודות הקרקע לדורות הבאים, נושא שבימי מפאי לא נתנו עליו את הדעת מספיק (הארץ נתפסה כשממה והיה יעד לאומי ליישבה בשלמת בטון ומלט).

    אם היום אתה היית ראש ממשלה והיית מוזיל מאוד את דמי החכירה התוצאה המיידית היתה שבמקום בנייה לגובה היו צצות עוד ועוד שכונות של וילות, כמו בשנות ה-80 (מעניין מה היה מחיר החכירה אז). בטווח הקצר אולי מחירי הדירות היו יורדים אבל עתודות הקרקע היו נגמרות מהר מאוד ובעוד כמה עשורים הילדים והנכדים שלנו היו אוכלים אותה בענק. למעשה יכול להיות שחלק מהבעיה כיום זו כבר תוצאה של הבזבזנות עם צמודי הקרקע.

    יש כל מיני הצעות סוציאל-דמוקרטיות להוריד את מחירי הדיור, אני לא חושב שהפחתת דמי החכירה היא אחת מהן. למעשה אני מתרשם שהטענה שהדיור יקר "בגלל הממשלה" היא טענה שמשמשת בעיקר דוברים מן הימין (למשל כדי להצדיק את פירוק המנהל).

  27. חן - מיבשים את החולים :

    לדני:
    1. אם תבדוק פרסומים באתר הזה תגלה שבכולם הודגשה ההבחנה בין הצורך לשינוי במנהל לבין ההתנגדות להפרטת האדמות.
    וזה נראה כתואם אותך בתגובה 20 : "אני בעד רפורמה ולא בעד הפרטה".

    2. אז על מה הוויכוח, לכאורה?
    על סמך הנסיון, אני לא מאמינה לריפורמטור נתניהו ונדמה לי שעל סמך הנסיון ראוי שכל אחד יביע ספקות בריאים כנ"ל. (דוגמה אחת הצגתי כאן).

    עכשיו, אם אנחנו מערבבים בדיון כל מיני הנחות גורפות על מוטיבציות נסתרות של קבוצות סטראוטיפיות שמוגדרות באופן מעורפל, אז יש לצפות לאי הבנות.

    ובכלל – גם אני אוהבת שאיפה שזה קורה ואיפה שזה לא קורה, תמיד יעמוד מישהו על המשמר ויחשוף מאחורי כל טיעון דברים שלא נאמרו ואפילו לא נרמזו. מי שמחפש כל הזמן ובכל מחיר את הסאב טקסט, גם ימצא אותו.

    חג שמח לחוגגים.

  28. מיכאל לינדנבאום :

    לאיתי,
    בזמנו לא בנו רבי קומות,לא בארץ ולא באירופה.
    כאשר טכנולוגייה זאת התפשטה,ניתן היה להישאר עם דמי חכירה אפסיים ועם מחירי דירות סבירים מאד יחסית למשכורות אז.

    מה שהשתנה זה משטר ההפרטה שסיפסר בקרקעות על חשבון הצעירים,שהיום אין להם לא דירה ולא עבודה קבועה.

    זאת המציאות,הדיור יקר בגלל הממשלה שלא מחכירה לציבור אלא מוכרת לספסרי המחמד שלה.

    המינהל מקרטע כמו כל שירות ציבורי
    אחר,וזה הצלחה מדהימה של פושעי ההפרטה בממשלה,שבעיני הציבור נשארים עם "צואר נקי".

  29. דני זמיר :

    נו טוב

    חן שלום,
    אשמח לראות את ההצעות של מתנגדי הרפורמה, חוץ מההתנגדות עצמה לא מאצתי שום הצעה שלהם מה כן לעשות, אנא הפני אותי להצעת המתנגדים. (המאמר היחיד שמצאתי ברשת בעד הרפורמה ונגד ההפרטה הוא שלי….)

    למה לדבר על סטריאוטיפים ומוטיבציות נסתרות? העליתי אופן מאד ברור את חששי שחלק ניכר ממובילי המאבק נגד הרפורמה אינם מחזיקים נכסי מקרקעין של ממי ולכן מנוכרים לסבל שנגרם לאזרחים מהתנהלותו השערורייתית והאנטי דמוקרטית. קל מאד לבדוק את זה ואשמח לגלות שההערכה שלי שגויה.

    מיכאל משטר ההפרטה לא מספסר על חשבון הצעירים. יש בעיה אמיתית של חסמי תכנון בגלל גודל הארץ, ובמכרזים, לעיתים במחירי הפסד לכאורה זוכים מי שמתמודד, ששם ברור שיש יתרון לגודל.

    ולסיום חלקי בפוסט זה, ביליתי היום 3 שעות במשרדי מחוז צפון בממי. חבל חבל שלא הבאתי איתי מצלמה נסתרת שהיתה מאפשרת לי לשתף אתכם בהתנהלותו של המוסד ששומר על קרקעות הלאום עאלק.

    חג שמח!

  30. עמית-ה :

    דני
    מינהל מקרקעי ישראל עובד באופן מחפיר אם היית נכנס למשרד המנהל בו היית היום, היית פוגש אדם שלא התקבל למשרת יערן בקק"ל.
    אין לזה שום קשר ולוא הקלוש ביותר עם תוכנית השינוי המוצעת.
    בוא ניזכר מה היו מטרותיו של המינהל:
    לנהל את קרקעות הלאום לטובת הציבור על פי החלטות מועצת המינהל וממשלת ישראל.
    אלו מטרות ראויות וכאשר ייושמו תבוא ברכה לתושבי ישראל וחוכרי הקרקעות.
    האם נשפוך את התינוק עם המים? לא סתם הפניתי אותך לחבר דרק סלר שהוביל את מהלך ה"ייעול" של המינהל.
    לדעתי עדיף לתקן את המינהל, נכון שהעובדה שתפקידו הראשוני היה גזלת אדמות ערבים הפך אותו לערמת דומן (בראש-פנה הוא גוזל גם אדמות יהודים).
    אבל כמו שאתה יודע היטב, דומן במקום הנכון הוא דבר הכרחי לשתילים חדשים בריאם וטובים למאכל אדם.
    אני מעדיף בגדול את הגישה שמובעת במאמר המצורף – http://www.tau.ac.il/law/barakerez/articals/barak-perez.pdf
    חג שמח ואוכל טעים

  31. מיכאל לינדנבאום :

    דני-התמיהה גדלה

    אתה כותב:"משטר ההפרטה לא מספסר על חשבון הצעירים.., יש בעיה אמיתית של חסמי תכנון..,ובמכרזים,זוכה מי שיש לו יתרון לגודל.

    משטר ההפרטה ,בעצם העובדה שהוא מוכר קרקעות מאפשר לזכיין(בעל היתרון לגודל) לספסר כרצונו בנכס ציבורי שהיה אמור להישאר כזה.

    החל מהרגע שהקרקע מופקרת לבעלי הון, אין חשיבות לחסמי תכנון.

    מדוע אני לא מצליח להבין אמירתך:"בעד תכנון ונגד הפרטה"?

    כאשר מוכרים קרקעות לבעלי הון,אם זה לא הפרטה,אז אמור לי במחילה מה זה??

  32. דני זמיר :

    כן אתה באמת לא מבין

    כשמוכרים קרקעות במכרז לבנייה, מקבל הקרקע מתחייב לבנות לא לשמור את זה לנכדיו. אם הוא לא בונה בתקופה קצובה הוא צריך להחזיר את הקרקע.
    ההפרטה במקרה זה היא הפרטת הבנייה לא הקרקעות, המדינה שהגיעה לסמקנה שהיא קבלן גרוע ואיטי (אגב, מסקנה נכונה), מבצעת את רצונה לבנות בעזרת קבלנים פרטיים וברור שבמקרה זה יש יתרון לגודל.
    לכן המדינה חייבת לשלוט הן על נושא התכנון והן על נושא היצע קרקעות לבנייה, אבל אין שום צורך שתבנה בעצמה. מימוש רצונה על ידי אחרים, שומו שמיים, איננו הפרטת הקרקעות אלא תפקדו ראוי הלורדת מחירי הדיור כמתחייב.
    רפורמה נכונה צריכה למנוע בעלות קניינית על יותר מנכס אחד לאדם בודד או לתאגיד שאיננו תאגיד קבלני וכך מונעים הפרטת קרקעות וספסרות בהן. (אתה יכול לעבור לנוח, אמרתי הפרטה ונשארתי בחיים).

  33. מיכאל לינדנבאום :

    שאלות של טמבל

    אם "כשמוכרים קרקעות במכרז לבנייה",האם משמעות הדבר שמכרו את הקרקע או לא?.
    לא מבין את הקונצפט של"הפרטת הבנייה".אם אני מוסר תיקון המקרר שלי לבעל מקצוע,אני מפריט את התיקון?.
    לדבריך,רפורמה נכונה לדבריך היא היא "לא למכור יותר מנכס אחד לאדם בודד או לתאגיד לא קבלני".
    ברם ,ברגע ששמכרת ,גורמים אלה יכולים להעלות מחירים כרצונם .
    למה לא להחכיר ולהשאיר הקרקע ברשות המדינה.
    בקיצור ,כל העברת בעלות קניינית ,אם לידי קבלן ואם לידי גופים אחרים,נותנת פתח לספסר בקרקע .
    אבל שוב,אלה הערות של הדיוט כמוני,שמבין שאם מוכרים נכס ציבורי ,הוא הופך לסחורה פרטית,ושום תכנון לא יעזור.

  34. שרון :

    תשלום כפול לממ"י

    אני אמור לקנות שטח במושב .
    בעלת הקרקע קנתה את השטח לפני שנים , אך לא הסדירה את כל הניירת מול ממ"י.
    משמע , היא עוד צריכה לשלם לממ"י.
    האם ברגע שהיא משלמת לממ"י ואח"כ מוכרת לי את הקרקע , גם אני אצטרך לשלם לממ"י ? או שאני פטור כי היא כבר עשתה את זה ואין כפל תשלומים על אותו השטח .
    אשמח אם תענו לי למייל המצורף .
    תודה

  35. עמית-ה :

    שרון
    אני לא יודע לענות לך ומקווה שיש כאן משהו שיכול אבל,
    אתה הולך לעשות צעד מאוד משמעותי אחרי כל התשובות שתקבל מחברים וממקומות אחרים תשכור שירותים של איש מקצוע זה יחסוך לך בוודאות.

  36. קרקעות ומינהל מקרקעי ישראל - הפרטות והלאמות בישראל :

    […] נוספים. מהלך זה עורר קשיים משפטיים, שכן הוא נעשה על רקע עתירה לבג"ץ כנגד חוקתיות הרפורמה. בעתירה שהוגשה נטען כי הרפורמה […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.