חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

האם חובות מפלגת העבודה הם תירוץ קביל למהלך לא דמוקרטי?

נושאים פוליטי ב 6.07.08 6:05

חברת מפלגת העבודה שביקשה להישאר בעילום שם קראה את שרשרת הטוקבקים כאן בנושא דממת הבחירות הפנימיות שיחלו השבוע, ושלחה לנו את הסיפור שלה

"חשבתי שנסגור את הענין בלי בחירות", כך נשמע קולו של מזכיר הסניף מבעד לאפרכסת. "מי בכלל צריך את הבחירות האלה? זה רק כאב ראש ומשחק ילדים, תאמיני לי, היום את הכל מחליטים שם למעלה, בפריימריס."

"למה אתה מתכוון "לסגור את הענין בלי בחירות"?" חזרתי מכנית, בלי להבין באמת מה אומר לי מזכיר הסניף, שעד היום חשבתי אותו אחד משלנו. " מה זאת אומרת שלא יהיו בחירות? אתה רציני?"

הוא היה מאוד רציני. אלא שאני, חסרת הנסיון, לא האמנתי למשמע אוזני.

מילא כששמעתי את מזכיר המחוז אומר שהבחירות האלה נכפו על הנהגת המפלגה ואיש אינו רוצה בהם. לראות בבחירות – שיאו של התהליך הדמוקרטי בכל ארגון, מפלגה או מדינה, מעשה של "כפיה" הוא דבר אחד, אבל מכאן ועד סגירת "דילים" כדי למנוע בחירות בכלל?

כשהתקשרתי לועדת הבחירות המרכזית והתלוננתי – אמרו לי שאין בכך כל רע, למשל, אם בסניף מסוים, בו יש בדיוק מספר מועמדים המתאים למספר הנדרש למועצת הסניף, לא יערכו בחירות. הרי ממילא כל מי שרצה להבחר – נבחר. "ומה עם כל אלה שבכלל לא נודע להם שיש בחירות? " היקשיתי. "מה עם כל אותם חברים שאינם מקורבים לצלחת, שאין להם מושג קל שבקלים כיצד יש להציג מועמדות, למי להציג אותה ומתי? הרי המפלגה לא הודיעה לאף אחד על הבחירות האלה, כפי שהיה נהוג עד כה, ורוב חברי הסניף מחוץ לענין. אלה בחירות דמוקרטיות אלה? הרי המנגנון מנציח את עצמו בצורה כזאת."

כאן כנראה שעברתי את הגבול שכן מיד באה התפרצות רבתי: "גבירתי הנכבדה, הגיעה הזמן שתביני שלמפלגה הזו אין כסף אפילו לניר טואלט, ובוודאי ובוודאי שלא למשחקי הדמוקרטיה היפים שאת כל כך מצדדת בהם. אין לנו כסף לשלוח מכתבים לכל אחד ואחד. זה המצב, וצריך להשלים איתו."

ובכן – יש בחירות פנימיות במפלגת העבודה? יש – אבל לא ממש. יש – אבל רק למראית עין. במחוז בו אני חברה למשל, רוב הסניפים סגרו "דילים" ורוב חברי הסניפים אפילו אינם מודעים לכך. איש לא התקשר אליהם ולא הודיע על הבחירות. למעשה, כבר שנים אף אחד לא מתעניין בחברי מפלגת העבודה. וכך כשצלצלתי לחברי הסניף בו אני חברה גיליתי רבים שאינם בין החיים, אחרים שעזבו לערים אחרות, היו לא מעטים ששמחו שהתקשרתי כי כבר שנים הם מנסים לבטל את הוראת הקבע של כרטיס האשראי, והיו גם כאלה, שאיך ששמעו את המילים "מפלגת העבודה" סגרו לי את הטלפון בפרצוף.

איש לא שוחח איתם עד היום על שאיפותיהם הפוליטיות או על השקפת עולמם. איש לא באמת מתעניין בהם. ואני שואלת את עצמי אם אין לכך קשר לעובדה שהבחירות הללו הן בחירות של "כאילו" ולא "על אמת".כי איך מרגיש מישהו המציג את עצמו כנבחר ציבור כשבעצם הוא בכלל לא נבחר. איזה קשר יש בדיוק בין נבחר כזה ובין חברי הסניף שמעולם לא בחרו בו. מה הוא יודע עליהם? האם הוא מסוגל לייצג אותם?

האם הוא בכלל מסוגל לייצג משהו חוץ מאשר את עצמו?

הערת המערכת

החוב העצום של מפלגת העבודה (מעל מאה מיליון שקלים) בהחלט מונע פעולות בסיסיות כמו משלוח הודעה לבוחרים על זכויותיהם בדואר [אפשר גם בדוא"ל או באינטרנט ובחינם – גם את זה לא עשו שם].

אבל מעבר לאירוע הנוכחי, ראוי שחברי המפלגה יעלו לדיון מתמשך בינם לבין עצמם האם ניתן בכלל להשפיע מלמטה על גוף השקוע כל כך בחובות. האם אנו מקבלים תמורה לכספנו?

במצב זה ניתן לסכל כל מהלך דמוקרטי (למשל כינוס מרכז בנושא יציאה מהממשלה אחרי דו"ח וינוגרד) בטיעון של מחסור בתקציב. גרוע מכך, לא מן הנמנע כי הנאמנות של בכירי המפלגה במצב כזה היא קודם כל לנושים (הבנקים) ולתורמים (בעלי הון) ולא לחברים הפשוטים. מצב מסוכן זה אינו תלוי בזהותו או במשנתו האידיאולוגית של יו"ר המפלגה, כפי שצוין בטקסט למעלה, גם בתקופתו של היו"ר הקודם לא היתה ממש תקשורת בין המפלגה למתפקדיה, מלבד נטילת הכסף מכרטיס האשראי.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , ,

2 תגובות

  1. נמרוד :

    חוסר התקשורת עם הציבור מקביל לטיב התקשורת של אהוד ברק עם האנשים סביבו במפלגה.
    הייתי שמח להתעדכן מהמפלגה במייל/אתר. אני יודע שיש למפלגה את כל הכלים לעשות זאת. אבל אין עניין.
    כלומר: הרדמת הבחירות היא אינטרס של חברים במפלגת העבודה. עלינו להציג לכך אלטרנטיבה, כלומר, לעדכן על בחירות באזורינו ועל מתמודדים רלבנטיים.
    רק שנהיה בריאים.

    הגיבו וכתבו:
    1. נצרת עילית: 9/7, יום ד' 10:00-20:00.

  2. נעמי ט :

    אם למפלגת העבודה אין כסף לנייר טואלט, היא יכולה להכריז על פשיטת רגל.
    חוץ מזה יש דרכים לידע את המתפקדים.
    צריך טיפה יצירתיות ומחשבה.
    מי שאין לו, לא כסף, לא יצירתיות ולא מחשבה-
    מה בדיוק אנחנו עושים איתו?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.